יום שני, 21 במרץ 2016

רפואה מונעת - תוכלת החיים וזיקנה מחלות שכיחות ומניעתם

תוכלת החיים הולכת וגדלה!. אנו חיים יותר היום מאשר בעבר, בעיקר בשל ראשית התזונה הנכונה והמשופרת בכל המובנים, סניטציה (שמירה על ניקיון הציבור ובריאותו), ותודות לרפואה המתקדמת מצילת החיים.

מה מפריע בתהליך הזקנה?

אז נשאלת השאלה מה מפריע לנו בתהליכי הזקנה? ראשית, ישנה עלייה בתחלואה במחלות שונות, בראש ובראשונה הם מחלות הלב וכלי הדם (טרשת העורקים, CVA וכו'..), פתולוגיה שנייה בשכיחותה היא מחלת הסרטן לסוגים השונים - בגברים יותר סרטן הריאות (בעיקר עקב העישון) גם פרוסטטה, ובנשים יותר סרטן השד.
כמו כן, פתולוגיות נוספות המפריעות לנו הנוצרות יותר התהליך הזקנה, הם: סוכרת סוג 2 - לרוב עקב ההשמנה, אוסטאופורוזיס, אלצהיימר, דלקות פרקים, פרקינסון וכו'...
כמו כן ישנה ירידה היכולת הגופנית - כוח וסיבולת, וירידה בפעילות המנטאלית...

כשאנו מדברים על רפואה מונעת כדי לנו להבין לפני אודות מה גורם לנו - לבני האדם למות בטרם עת?!...

אז בראש ובראשונה הם כאמור מחלות הלב וכלי הדם (לרוב עקב התהליך הטרשתי בעורקים וקרישי דם.
כלומר שאם נשנה את התזונה שלנו ואורח החיים שלנו אנו יכולים לשמור על עורקים נקיים יותר ופתוחים יותר, זאת כשאנו פועלים בתחום הרפואה המונעת.

מחלות לב בנשים

התקפי לב גורמים למוות יותר מסרטן השד! הריי שאת המצב ניתן למנוע! ולפחות בעבר הנטייה לטפל בתחום הרפואה המונעת בקרב נשים הייתה נדירה יותר לפחות עד גיל הבלות (המנופאוזה) עקב ההורמונים.
יש לציין כי בקרב גברים ונשים גם יחד גורם התמותה מספר אחד הם מחלות הלב וכלי הדם!!!
כאשר אם נפלח את המחלות הנ"ל נגלה שכ- 50% בקירוב הם מחלות כל העוקרים הקורונריים, שאליו למעשה העוקרים הכליליים אשר מספקים דם וחמצן לשריר הלב עצמו. ויתר המחלות מקבוצה זאת הם ארועים מוחיים, בעיות במסתמי הלב אי ספיקת לב וכו'...
ויש לציין כי כל מה שגורם להתקף לב עשוי לגרום גם לארוע מוחי - CVA.

כשאנו מסתכלים על אוכלוסיות ומדינות שלמות ובנטייה שלהם בתחלואות של מחלות לב וכלי דם, אנו למדים שבאופן כללי ניתן לחלק את מדינות העולם שלני חלקים: מדינות מתפתחות (הודו סין וכו') ומדינות מפותחות (ישראל וארצות הברית). כאשר במדינות המתפתחות ישנו שיעור תמותה רב יותר ממחלות זיהומיות, ורק 25% תמותה ממחלות לב וכלי דם, בהשוואה למדינות המפותחות שכ-50% בקירות תחלואה של מחלות לב וכלי דם.
ויש להוסיף כי המדינות המתפתחות ישנה עלייה בנטייה למחלות קרדיווסקולריות, וזאת על חשבון מחלות זהומיות. וההבדל היחידה הוא התזונה שלהם שהופכת להיות פחות בריאה בדומה לתזונת המערב, כלומר שהם מתחילים להיות יותר ויורת דומים לנו "המפותחים" מבחינת התזונה הג'נקית, וכל עולים גם שיעורי התחלואה של מחלות לב וכלי דם.
כך למעשה עקב התזונה הקולקלת, ישנה עלייה בהשמנה ויחד עימה בנטייה לחלות במחלות הנ"ל, לרבות סוכרת מסוג 2 וכו'...

חשוב להבין ולהדגיש כי עישון נחשב לגורם המגביר את הנטייה למחלות קרדיווסקולריות, סרטן ועוד, כך גם זיהום האויר.

להבין את טרשת העורקים

כאשר אני מספר למטופלים שלי, כיצד להבין את טרשת העורקים - הכוונה שלכולם ישנה טרשת עורקים! ברמה זאת או אחרת. אך בנוסף לחשיבות בצמצום עיבוי ו"השמנת" הטרשת המצויה בעורקי הגוף, הכי חשוב זה למנוע את התפרצות הטרשת אל מחוץ לעורקים, כאשר מצב זה נוצר הוא מכונה בפי הקרדיולוגים טרשת בלתי יציבה. היות ואז עשוי להיווצר סתימה עקב קריש דם!.

מה גם יש לציין כי גם כשישנה טרשת העורקים ואפילו ברמה של כ- 85% עד 90% לעתים אין בכלל סימנים, והאדם במצב זה על פניו נראה בריא לחלוטין!. כלומר שעשויות להופיע מצבים של אנגינה פקטוריס (תעוקות חזה) וסימנים דומים כגון: עייפות וחולשה במאמץ מסוים, אך לא תמיד נחוש במצב!.
ובמצב הנ"ל של האדם הבריא לכאורה ש- 90% מהעורק חסום בטרשת, אם היא התפרצה וגם כשהעורק אפילו במצב חסימה נמוכה יותר נוצר התקף לב! עקב היווצרות קריש דם באותו האזור. לכן התהליך המניעתי חשוב ביותר!!!
במצב המתואר לעיל, ישנו הצורך בצינטור באופן בהול ביותר! (כאן תזונה נכונה כבר לא תעזור!) וזאת בכדי למנוע נזק מסיבי יותר לשריר הלב ומוות. ואציין כי ככל שאנו "דוחים" את זמן הצינטור כך תיווצר יותר נזק!.

יש לציין כי מרבית האוטמים בשריר הלב נוצרים במצבי חסימה טרשתית נמוכה יותר, 50% עד 70% טרשת עורקים, לכן כשמרבית העורק מאפשר זרימת דם תקינה אותו אדם לא יסבול ממצבים של טרום טרשתיים, כגון: אנגינה פקטוריס. אך כאמור במצב הנ"ל דופן העורק נקרע נוצר קריש דם החוסם את האזור מפני מעבר של דם, כך לרוב נוצר המקרה הפטלי של אוטם שריר הלב. אותו הדבר מתרחש באירוע מוחי - CVA, הנוצר מתהליך של טרשת עורקים.

מתי מתחילה טרשת העורקים?

לשאלה מתי מתחיל תהליך של טרשת העורקים? למעשה מגיל 0, כאשר האמא נותנת לילד שלה (או יותר נכון הסבתא) שוקולד וג'נק פוג, כבד בשלב הנ"ל הצנרת העורקים, בדומה לצנרת הביוב שלנו בבית, מתחילה להסתם. אז לא אמרתי שלא לאכול בכלל ממתקים וכו', אלא להמעיט ולצמצם עד כמה שניתן. אני תמיד ממחיש זאת למטופלים שלי אודות התהליך, בדומה לצנרת חדשה בבית, כל עוד לא לכלכנו אותה בשאריות מזון, שיערות וכו', היא עדיין נקייה, ולא יקרה כלום גם אם נלכלך אותה מעט... אך כשאורח החיים שלנו גורם לצבירת ה"לכלוך" כולסטרול וכו'... בבסיס יום יומית סביר להניח שניתור את טרשת העורקים בשלב מוקדם יותר בחיים.

אציין שנבדקו לבבות של אנשים צעירים שתפתרו מתאונות דרכים וביקשו לתרום את הלבבות שלהם, לאחר בדיקה נמצאו תהליכים של טרשת העורקים !  בגילאיי 13 עד 19 נמצא כ- 17%, בגילאיי 20 עד 29 37%, בגילאיי 30 עד 39 60% וכך הגרף כצפוי עולה!.

איך למנוע טרשת העורקים?

אז אתם בטח רוצים לשאול אותי מה ניתן לעשות בכדי למנוע את תהליך טרשת העורקים? אז מבחינה מניעתית ישנו הצורך לשנות הרגלי חיים ובצור באופן הדרגתי, כמובן בהתאם למצב ולאדם האינדיבידואלי.

1. ישנו הצורך להפסיק ולהימנע מחשיפה לעישון, מעשנים וזיהום אויר המצוי בשפע במפעלי התעשייה. ומה גם שעישון מגביר את הסיכון למוות כפי-3 יותר.

2. לבדוק ולאזן מצבים של לחץ דם גבוה. אציין גם שיתר לחץ דם ניגרם ממצבי סטרס שלילי ותזונה לא נכונה, העשירה במלח (נתרן וכלור), שומנים מחומצנים ושומן טרנס.

3. לאזן כולסטרול גבוה, ידוע שיש את הכולסטרול ה"רע" וה"טוב" כלומר LDL-כולסטרול ו- HDL-כולסטרול, אם בכולסטרול הרע - LDL ניתן לחלק לשני חלקים כולסטרול-LDL מחומצן ובלתי מחומצן. כאשר שניהם שוקעים בעורקים, אך הכולסטרול המחומצן שוקע ביתר סט. ולתוכנית תזונה בהתאמה אישית ישנה חשיבות מכרעת לצמצום חמצון הכולסטרול.
4. סוכרת והשמנה זה כמו הביצה והתרנגולת, היות והשמנה הינה גורם סיכון לסוכרת מסוג 2.
5. גנטיקה וסיפור משפחתי, אז האומנם את הגנטיקה לא ניתן לשנות, אך ניתן לשנות את אורחות החיים שלנו וכו'...
6. עלייה בגיל כגורם סיכון, לרוב בגברים מעל גיל 45 ונשים מעל גיל 55. למרות שלאחר גילאים אילו אין הבדלים בין גבר לאישה.
7. השמנה אבדומינלית או השמנת תפוח מהווה כגורם סיכון חשוב.
8. סינדרום התסמונת המטבולית. התסמונת המטבולית היא אוסף של גורמי סיכון, העשויים להגביר את הנטייה לחלות במחלות קרדיווסקולריים, כגון: לחץ דם גבוה, סוכרת ותנגודת לאינסולין - היפראינסולינמיה, השמנה אבדומינאלית, נטייה לקרישיות יתר של הדם, כולסטרול גבוהה בדם ויחס של HDL ו- LDL.

מדוע העישון מזיק לנו?

העישון מגביר כאמור את הנטייה למחלות לב וכלי דם, מגביר את הנטייה ללחץ דם גבוה עקב מנגנון הסטרס. בקיצור העישון הורג! וכשניגמלים מעישון ישנה ירידה הנטייה להתקף לב.

כולסטרול בריא או לא ללב?

כולסטרול בריא שיהיה כולסטרול -HDL מעל 40 מ"ג לדציליטר דם. הכולסטרול הרע LDL-כולסטרול רצוי שיהיה מתחת ל- 130 מ"ג לדציליטר דם - קרדיולוגים טוענים שבקרב חולי לב כדי שיהיה מתחת ל-100 מ"ג ובמצבים מסויימים אפילו 60 מ"ג. הטוטל כולסטרול צריך להיות מתחת ל- 20 מ"ג לדציליטר דם. וטריגליצרידים מתחת ל- 150.

תזונה נכונה (גם תרופות) אכן מסייעים לנו להפיחית את רמות ה-LDL כולסטרול. אך להגביר את ה- HDL זה קצת יותר קשה, ולמרות זאת ידוע שפעילות גופנית עשויה להגביר את המתו בדם, כמו כן, יין אדום - ואציין כי הרזברטרול המצוי ביין אדם (בענבי המוסקט) מסייע גם לצמצום חמצון הכולסטרול LDL וכך מצמצם את הטהליך הטרשתי.

השמנה היא מגפה עולמית ! אתם בוודאי רוצים לשאול אותי מדוע הכרס מפריע או מסייעת להתפחות מחלות לב וכלי דם, התשובה היא מאוד פשוטה, היות והכרס שלכם מכיל תאי שומן בעלי פעילות אנדוקרינית (המפרישה הורמינים) ומפריע למטבוליזם בעיקר של הסוכרת. לכן ככל שהיקף המותניים שלנו גבוהה יותר אנו בעלי נטייה מוגברת למחלות לב וכלי דם. ככל שהיקף המותניים גדול יותר כך גדלה גם הנטייה של התחלואה בסוכרת סוג 2.

סטטינים טרשת ומחלות לב

האומנם אני באופן עקרוני נגד השימוש בתרופות כימיות במטרה לרפא את הגוף, ואני טוען שע"י תוכנית תזונה ואימוץ אורך חיים נכון (המותאם באופן אישי למטופל) ניתן למנוע מחלות אילו ואחרות. אין להתעלם ההשפעות של התרופות ממשפחת הסטטינים במצבי טרשת עורקים ומניעת מחלות לב וכלי דם!.
למשל הוכח שהטיפול בסטטינים עשוי להפחית בכ-30% בקירוב את הנטייה באופן כללי למחלות לב וכלי דם. החל מאוטם בשריר הלב, אנגינה פקטוריס ומוות, אפילו את הצורך בצינטורים, ארועים מוחיים ואי ספיקת לב.

אך לא הכל וורוד עם הסטטינים, ישנם גם תופעות לוואי ולעיתים קשות! כגון: כאבי שרירים ועלייה ברמות האנזים CPK המעיד על פגיע בשרירים, כלומר מיופתיה (מחלת שרירים), לעיתים נדירות ביותר בעיות זיכרון.
ומה גם שהכולסטרול חיוני לגופנו ליצירת הורמיני מין - טסטוסטורן ואסטרוגן, ויטמין D החיוני לחיזור העצמות ולמניעת אוסטאופניה ואוסטאופורוזיס.... ועוד....

תזונה למניעת טרשת עורקים ומחלות לב

באופן כללי ניתן לומר שתזונה ודיאטה למניעת טרשת עורקים, מחלות לב וכלי דם חשובות למניעת מחלות רבות וברושם מחלות הלב וכלי דם - קוטל בני-האדם העיקרי! באופן כללי ניתן לומר שכדי לצרוך כחמיש מנות של ירקות ופירות ביום, ורצוי בצבעים שונים, זאת עקב תכולת נוגדי החמצון.
התזונה צריכה להכיל שקדים ואגוזים לסוגיהם, הנ"ל עשירים בנוגדי חמצון וחומצות שומן חיוניות. לאלה שאוכלים עופות ובשרים רצוי שיהיו דלים בשומן. דגים המכילים אומגה 3 (עם כמה שפחות מתכות כבדות - כספית עופרת וכו')...

מאת: ד"ר קובי עזרא (Ph.D) מומחה לרפואה נטורופטית, מומחה לתזונה רפואית ודיאטה מהירה. כתב את הספרים: 1. אבן הפינה בתחום פיתוח הגוף. 2. ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי. 3. סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאול!. לפגישת יעוץ בקליניקה: 0528567140

יום חמישי, 17 במרץ 2016

גלוטתיון פפטיד נוגד חמצון אנדוגני

גלוטתיון (Glutathione) פפטיד נוגד חמצון אנדוגני ראיון עם ד"ר קובי עזרא.
(תודות ל: http://diet2all.net).

גלוטתיון הינו נוגד חמצון חשוב בצמחים, ובבעלי חיים, פעילותו למנוע פגיעה במרכיבים תוך תאיים חשובים, אשר עשויים להפגע מגורמי חמצן, כגון: רדיקלים חופשיים, תחמוצות, תחמוצות שומנים ומתכות כבדות רעילות.




הגלוטתיון מורכב משלוש חומצות אמינו כלומר טריפפטיד.

לגלוטתיון תפקודים רבים כנוגד חמצון אנדוגני עיקרי המיוצר ע"י התאים, הנוטלים חלק ישיר בנטרול רדיקלים חופשיים ותרכובות חמצן תגובתי, כמו גם בשמירה על נוגדי חמצון אקסוגניים, כויטמיני C ו- E המפחיתים את תגובת הרדיקלים החופשיים.

הגלוטתיון משמש כמטבולית בתגובות ביוכימיות, כסינתזת ותיקון DNA, סינתזת חלבונים, סינתזת פרוסטגלנדינים, הפעלת אנזים ועוד. לכן, כל מערכות הגוף מושפעות ממצבי שינוי ברמות הגלוטתיון, ובמיוחד מערכת החיסון, העצבים, העיכול, והריאות.

גלוטתיון נמוך לרוב יצור מאזן חנקן שלילי, כלומר פירוק חלבונים ושרירים, כפי שניתן לצפות במחלת סרטן, איידס, ספסיס, טראומות, כוויות, ואימון יתר בקרב ספורטאים.

גלוטתיון הינו פפטיד חלבוני המיוצר באופן טבעי ע"י הכבד. הגלוטתיון נמצא גם בפירות, ירקות ובשרים.

חשיבות הגלוטתיון כהגנה מפני מחלות כרוניות. גלוטתיון כאמור ממחזר רכיבים נוגדי חמצון. עם זאת, הבעיות מתרחשות לרוב כשאנו מוצפים מעל הסף בסטרס חמצוני או רעלים רבים מדי. היות ואז רמות הגלוטתיון הולכות ומדלדלות, ואנו כבר לא מסוגלים להגן על עצמנו מפני הרדיקלים החופשיים, זיהומים, או היווצרות תאי סרטן, ולא יכולים להיפטר מרעלים. הדבר מוביל התפתחות מחלה כרונית.

גלוטתיון הוא חלק אינטגרלי ממערכת לניקוי הגוף. הגלוטתיון מסייע לגופנו להגיע בתפקוד מנטלי ופיזי לרמות השיא.

מחקרים הראו שהגברת רמות הגלוטתיון מקטינה את הנזק לשרירים, מקצרת את זמן ההתאוששות שלאחר אימונים אינטנסיביים, מגביר את כוח וסיבולת השרירים.

למעשה, כתב העת הרפואי Lancet, מצאו שרמות גלוטתיון גבוהות מצויות בקרב אנשים צעירים ובריאים, ורמות גלוטתיון נמוכות יותר מצויות בקרב קשישים בריאים, ורמות נמוכות יותר בקרב אנשים קשישים וחולים.

כיצד ניתן להגביר את רמות הגלוטתיון בגוף? כדי לאכול מזונות התומכים בייצור הגלוטתיון, כמו מזונות העשירים בגופרית. שהעיקריים בהם: שום, בצל וירקות ממשפחת המצליבים ברוקולי, כרוב, כרובית, גרגיר הנחלים.

מומלץ לצרוך חלבון מי גבינה. הוא מקור מצוין לחומצת האמינו ציסטאין שהיא אבן הבניין לסינתזת הגלוטתיון.

גלוטתיון ואימון גיפני

אימון המותאם באופן אישי מעלה את רמות גלוטתיון, בכך עוזר לחזק את מערכת החיסון, לשפר תהליכי דטוקסיפיקציה. לכן כדי להתחיל לאט ולבנות תוכנית של עד 30 דקות ביום בכולל פעילות אירובית נמרצת. ואימוני כוח במשך 20 דקות כ-3 פעמים.

תוספי תזונה להגברת רמות הגלוטתיון בגוף

יש לומר שנטילת גלוטתיון כתוסף תזונה בצורה אורלית עשויה שלו לשרוד את המעבר במערכת העיכול ועד לקליטתה מזרם הדם אל רקמות היעד. זאת היות וגופנו מעכל ומפרק את החלבונים שבמזון, כך הוא עשוי לעכל ולפרק את החלבון הקטנטן - גלוטתיון.

חומצה אלפא ליפואית היא השניה המקרובת לגלוטתיון בחשיבותה לתאים שלנו. היא מעורבת בהתליכי ייצור האנרגיה, בקרת על רמת הסוכר בדם, חיונית לבריאות המוח. סלניום חשוב למחזר ולייצור מוגבר של גלוטתיון. נוגדי חמצון, ביניהם ויטמין C וויטמין E פועלים יחד בכדי למחזר את הגלוטתיון. הצמח גדילן מצוי מכיל את האלקלואיד הפוטנטי סילימרין, המסייע להגביר את רמות גלוטתיון בכבד ובגוף בכלל.

חסרים של גלוטתיון עשויים לגרום

חסר בגלוטתיון עשוי להוביל: סטרס חמצוני מוגבר. יכולת מופחתת לנקות את מערכות הגוף. הצטברות של רעלים ומתכות כבדות. חוסר היכולת לתקן דנ"א. ועקב כך מוטציות בתאים. קרום התא נחלש. אספקת חמצן וחומרים מזינים פוחתת בתאים. לבסוף מוות של התא.

מאת: ד"ר קובי עזרא (Ph.D) מומחה לרפואה נטורופטית, מומחה לתזונה רפואית ודיאטה מהירה. כתב את הספרים: 1. אבן הפינה בתחום פיתוחהגוף. 2. ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי. 3. סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאול!. לפגישת יעוץ בקליניקה: 0528567140

יום רביעי, 16 במרץ 2016

ויטמינים וניקוי הגוף מהרעלת מתכות כבדות

ויטמינים ומינרלים לניקוי הגוף מהרעלת מתכות כבדות - ראיון עם ד"ר יעקב עזרא.

(תודות לאתר: http://diet2all.net).



מזון שגודל קרוב לכבישים סואנים או במורד מפעלי תעשייה עלול להכיל עופרת וכמויות רעילות של מתכות אחרות.

תרסיסי הדברה עדיין לעתים קרובות מכילים עופרת, ארסן, כספית ומתכות רעילות אחרות. זיקוק של אוכל לעתים קרובות מזוהם באלומיניום, שנמצא באספקת המים בכל מקום והוא עשוי לשמש בחלק תהליכי זיקוק מזון.

כמו כן, לעיתים בזיקוק המזון מסיר את האבץ, הכרום והמגנזיום המגנים נפני מתכות רעילות במקרים מסוימים, כגון: קדמיום. קמח לבן יותר רעיל מסוכר לבן, סיבה נוספת לחלוטין להימנע ממזונות אלה.

ארסן מינרל המוות האיטי. הסימפטומים שלו הם מעורפלים, הוא חסר צבע וחסר טעם, ולכן בכמויות גבוהות במזון גורם להרג איטי.

ארסן משמש חומרי הדברה, וכתוצאה מכך, ניתן למצוא יינות מסחריים, בירות, פרות, ירקות, אורז ומזונות אחרים. שוב, גדל באופן אורגני צריך להיות טוב יותר. לאחרונה, האורז גדל בסין כבר שנמצא מזוהם למדי עם ארסן.

עופרת מזוהה עם אלימות, ורידה ב-IQ - מנת המשכל , ADD, ADHD ובעיות נוירולוגיות רבות.

דברת פרות, ירקות ומזונות רבים אחרים עשויה לכלול ארסן, עופרת, נחושת, כספית ומתכות רעילות אחרות. עופרת התווספה לבנזין עד לשנת 1970. עכשיו בנזין מכיל צורה רעילה ביותר של מנגן במקום. צבע בתים ישנים, צבע הנוכחי נעשה שימוש באוניות, חומרי סיכה, תרופות, קוסמטיקה כגון שפתון ואחרים, דיו, ואולי מוצרים אחרים עשויים להכיל עופרת.

ספרים שלמים נכתבו על רעילות עופרת, הגורמת מאות תסמינים מאנמיה למוות.

קדמיום היא מתכת מאוד רעילה. קדמיום מקשיח את הרקמות מקשה את העורקים.

אנשים שיש להם אורגזמות יותר מפעם בשבוע נוטים לצבור יותר קדמיום, כנראה משום שהוא מחליף את האבץ באשכי הגבר, ואפילו שחלות של נשים.

קדמיום נפוץ באוויר, כפי שהוא משמש רפידות בלם של מכוניות. כמו כן הוא משמש בציפוי מתכת כפי שהוא חומר קשה מאוד.

סיגריות ועשן מריחואנה מגבירות את רעילות קדמיום. קדמיום מגביר את רמת הנתרן. קדמיום משמש גם כזרז בכמה מוצרים מוקשים כגון חמאת בוטנים מסחרית וכמה מרגרינה.

כספית - "סילבר" סתימות אמלגם בשיניים הן בדרך כלל על כספית. דגים ופירות ים מזוהם אוניברסלית בכספית. הדג היחיד שאני ממליץ הוא דגים מאוד קטנים, ואת הטוב ביותר הוא סרדינים בגלל התוכן שלהם של חומצות שומן אומגה -3 וויטמין D, יחד עם סידן, סלניום, RNA, DNA וחומרים מזינים חיוניים רבים אחרים.

דגים גדולים מרוכזים בכספית פי מיליון ויותר. הממשל הפדרלי לאחרונה הוציא אזהרה כי נשים בהריון ואמהות מניקות צריכות להימנע טונה, כריש, קינג מקרל, הליבוט, ודגים גדולים אחרים.

מאת: ד"ר קובי עזרא (Ph.D) מומחה לרפואה נטורופטית, מומחה לתזונה רפואית ודיאטה מהירה. כתב את הספרים: 1. אבן הפינה בתחום פיתוחהגוף. 2. ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי. 3. סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאול!. לפגישת יעוץ בקליניקה: 0528567140

יום שלישי, 8 במרץ 2016

קרנוזין לאנטיאייג'ינג, אלצהיימר, פרקינסון ועוד

קרנוזין לאנטיאייג'ינג, אלצהיימר, פרקינסון ומחלות נוספות...

ראיון עם ד"ר קובי עזרא.

(תודות לאתר: http://diet2all.net)...







מחקרים מדעיים שפורסמו לאשש את ההשפעות המיטיבות  של הקרנוזין לרבות הגנה לתאי המוח מתגובות אלכוהול, מתכות רעילות שמובילים דמנציה. קרנוזין היא תרכובת חומצות אמינו (בטא-אלנין ואל-היסטידין) הנמצאת בעיקר בבשר אדום.



מנה גדולה של בשר אדום אופיינית עשויה לספק כ-250 מ"ג קרנוזין, אך מתפרק במהירות בגוף ע"י אנזים carnosinase. פירוש הדבר הוא שגם אם אדם הסתמך על בשר אדום עבור הקרנוזין שלו הדבר אינו יחזיק מעמד זמן רב מספיק בגוף כדי לספק השפעות מגנות מתמשכות. תוספת של 1,000 מ"ג ביום של הקרנוזין מציפה האנזים carnosinase, ובכך לאפשר בכדי לשמור על רמות הדם בצורה עקבית שלו.

יום רביעי, 2 במרץ 2016

ניקוי הגוף ממתכות כבדות

ניקוי הגוף ממתכות כבדות ורעילות
מתכות כבדות הן: עופרת (lead), קדמיום (cadmium), כספית (mercury), וארסן מטלואיד (metalloid arsenic). המתכות הרעילות הן בעלות פוטנציאל לסכן את בריאותנו, לרבות השלכות בריאותיות חמורות. הרעלת מתכות כבדות עלולה לגרום נזקים:

למערכת העצבים המרכזית.
למערכת הלב וכלי הדם.
למערכת העיכול.
לריאות.
לכליות.
לכָּבֵד.
לבלוטות אנדוקריניות.
לעצמות.
למרבה המזל, ניתן לטפל במצבים של הרעלת מתכות כבדות ורעילות ע"י התערבויות אינטגרטיבית, של תוכניות תזונה שונות, כמו גם המינרל סלניום ושום הוכחו כמקטינות את ההצטברויות ולהגבירות את הפרשתם של המתכות הכבדות והרעילות.

גורמי סיכון לחשיפה למתכות רעילות

עוֹפֶרֶת

עופרת מצויה לעיתים קרובות בגורמי אינסטלציה.
ישנם צבעים על בסיס עופרת, אלא אם כן מצויין אחרת.
מזונות שגדלו באדמה הרוויה ועשירה בעופרת.

כַּספִּית

המקורות לקבלת כספית לרוב, אכילה דגים ופירות ים מזוהמים לעיתים קרובות בכספית, לרבות כריש, דג חרב, מקרל.
כמו כן, אנו נושמים אויר מזוהם או במגע עם העור במהלך השימוש במקומות העבודה מסויימם.
גם שחרור של אדי כספית מסתימות אמלגם בשיניים שלנו.

קדמיום

המקורות העיקריים להרעלת קדמיות, הם: עשן הטבק.
אכילת מזונות המכילים קדמיום, רמות גבוהות מצויות בדגנים, קטניות, ירקות עליים, דגים, סרטנים וצדפות.
כמו גם הקדמיום מבון ועשוי להשתחרר ממוצרים ביתיים, כגון: סוללות חשמליות, פאנלים סולאריים.
קדמיום נמצא בקרקע ובמי האוקיינוס, ועד כ- 10% מהקדמיום נאכלים ממקורות תזונתיים, כגון מזון ומים, נספג על ידי הגוף. הוא נספג בקלות (40-60%) דרך שאיפה של עשן סיגריות יכול להיספג דרך העור. בעקבות חשיפה, הקדמיום נקשר לתאי הדם האדומים ומועבר בכל הגוף ומתרכז בכבד ובכליות; כמויות משמעותיות נמצא גם באשכים, בלבלב ובטחול (Sigel 2013). קדמיום מופרש לאט ועשוי להישאר בגוף במשך יותר מ- 20-30 שנים (Sigel 2013; Thévenod 2013).
הקדמיום מחקה את האבץ, ועקב כך עשויה להפעיל הפעילות הרעילה שלו ע"י שיבוש המטבוליזם של האבץ; ישנם כ- 3000 אנזימים שונים וחלבונים מבניים בחילוף החומרים האנושי שדורשים את המינרל אבץ בעבור פעילותם, הם יעדים פוטנציאליים לרעילות קדמיום (Sigel 2013). חסרים תזונתיים של אבץ או ברזל יכולים להגדיל את ספיגת הקדמיום (Sigel 2013; Thévenod 2013). חשיפה כרונית לקדמיום עלולה לגרום להצטברות של הקדמיום בכליות, דבר העשוי להוביל כפוטנציאל לאי ספיקת כליות, ירד מינרליזציה של העצם, ירידה בתפקוד הריאות, וכקרצינוגן ידוע באדם (Sigel 2013; ATSDR 2012a; 2012b ATSDR; Thévenod 2013; Sinicropi 2010).

ארסן

למרות הארסן טכנית אינו "מתכות כבדות," מטלואיד הינו אלמנט מתכתי ומאפיינים כימיים שאינה מתכת. בכל זאת טומן בחובו פוטנציאל משמעותיות לבריאות לקויה.
ישנם שני סוגים של ארסן: בלתי אורגנית (בצורה פחות שכיחה ויותר רעילה) ואורגנית (בצורה פחות רעילה, שכיחה יותר). המקור הנפוץ ביותר של חשיפת האדם היא צריכת מזון או מי שתייה המכילים ארסן . פירות ים המכיל את הריכוזים הגבוהים ביותר לארסן אורגני; כמו גם בדגנים ובעופות.
ארסן עשוי להכנס לגופנו גם בשאיפה, מצב השכיח בחשיפה תעסוקתית או נספגים דרך העור (ATSDR 2007a). ארסן אורגני נקשר המוגלובין בתאי דם אדומים ומשם הוא מועבר במהירות אל הכבד, הכליות, הלב, הריאות, ובמידה פחותה במערכת העצבים, מערכת עיכול, והטחול. הוא גם עשוי לחצות את מחסום השליה (Ibrahim, Froberg 2006). רוב תרכובות הארסן האורגניות מופרשות ע"י הכליות.

נארסן נקשר לחומצה ליפואית בתאים, מפריעים לייצור אנרגיה כימית (אדנוזין טרי-פוספאט - ATP). חשיפה אקוטית לארסן אורגני עשויה לגרום לבחילות, הקאות, שלשולים, הפרעות קצב לב, ירידה בייצור תאי דם אדומים ולבנים, אובדן נפח הדם, צריבה או חוסר תחושה בגפיים, ואנצפלופתיה (Rusyniak 2010; 2007a ATSDR).

חשיפה לארסן אורגני כרונית עלולה לגרום לאנמיה, נוירופתיה, ולרעילות בכבד תוך מספר שבועות עד חודשים (ATSDR 2004; Ibrahim, Froberg 2006). חשיפה ארוכה יותר (3-7 שנים) יכולה לגרום לנגעים עוריים אופייניים (היפרפיגמנטציה ונגעים המכילים קרטין) על כפות הידיים וכפות הרגליים. חשיפה חמורה יכולה להוביל לירידה של זרימת הדם בגפיים, אשר עשויות להיות נימקיות ("מחלת רגל שחורה") (ATSDR 2004; Ibrahim, Froberg 2006). חשיפה כרונית לארסן משויכת מספר סוגים של סרטן (עור, ריאות, כבד, שלפוחית ​​שתן, כליות) (Ibrahim, Froberg 2006). חשיפה כרונית לחומצה dimethylarsinic, צורה של ארסן אורגני, עלול לגרום נזק לכליות (2007a ATSDR).

הרעלת מתכות כבדות - סימנים וסימפטומים

הסימנים להרעלת מתכות יכולים להיות דומים למצבים בריאותיים אחרים, וייתכן שיהיה קושי בגילויים.
הרעלת מתכות כבדות:
בחילה, הֲקָאָה, שִׁלשׁוּל, כאב בטן, תפקוד לקוי של מערכת העצבים המרכזית, בעיות לב, ואֲנֶמִיָה.

כיצד ניתן לאבחן הרעלת מתכות כבדות?

בדיקות דם,
בדיקת שתן,
בדיקות שיער ובציפורניים.

טיפולים קונבנציונליים להרעלת מתכות

טיפול קלאציה (Chelation therapy), אשר משפר את סילוק המתכות הרעילות וחיוניות - גם יחד מהגוף, ברופן כללי:
DMPS, תרופה אוראלית לארסן, קדמיום, כספית ורעילות
Succimer (DMSA), תרופה אוראלית לרעילות קלה עד בינונית של עופרת, ארסן וכספית.

שינויים תזונתיים וסגנון חיים

הימנעו או החליפו את סתימות השיניים - תערובת כספית עם חומר שאינו מכיל כספית.
שימרו על תוכנית תזונה מזינה, אשר מספקת קליטה נאותה של מינרלים חיוניים, העשויים להפחית ספיגת מתכות רעילות
הגבילו את צריכת הדגים, לא יותר ממנה אחת לשבוע, היות והם נחשבים למקור גבוהה לכספיים.
התערבויות אינטגרטיבית בתזונה בהתאמה אישית.
סלניום: סלניום מעכב הצטברות כספית ומגביר הפרשת כספית וארסן.
ויטמין C: בולם את הרדיקלים החופשיים היות והוכח כמפחית את רמות העופרת בבני אדם.
חומצה פולית: רמות גבוהות יותר של חומצה פולית בדם אצל נשים בהריון, קשורות לערכים נמוכים של כספית וקדמיום בדם.
שום: השום מפחית את רמות העופרת בדם של בעובדי התעשייה, כמו גם את chelator d-penicillamine.
חומצה אלפא-ליפואית וגלוטתיון: במחקרים פרה-קליניים, תרכובות אלה הקטינו את השינויים לרעה בפרמטרים של הדם של עופרת, קדמיום, ונחושת.

הרעלה חריפה של מתכות כבדות עשויות לפגוע בתפקוד מערכת העצבים המרכזית, מערכת ההלב וכלי הדם ומערכת העיכול, הריאות, הכליות, הכבד, ובלוטות הורמונליות (אנדוקריניות), ועצמות (Jang 2011; Adal 2013). חשיפה כרונית למתכות כבדות גרמה למעורבת שך מספר מחלות ניווניות, ועלולות להגביר את הסיכון של סרטן (Galanis 2009; Wu 2012).

מתכות כבדות נמצאות בכל מקום בסביבה (Pohl 2011). לכן ישנו סיכון יתר כשאנו נמצאים למשל, מרבצי מחצבים העשירים-בארסן או בשחרור כספית כתוצאה מזיהום תעשייתי (Orloff 2009; Hutton 1986).

לא ניתן להימנע מחשיפה לחלוטין למתכות רעילות (Singh 2011). אפילו אנשים שאינם נחשפים נמצאו בגוםפם מתכות מסוימות, כתוצאה מחשיפה למקורות אחרים, כגון: מזון, משקאות, וזיהום אוויר (Washam 2011; Satarug 2010). לעומת זאת, ניתן להפחית את סיכון להרעלת מתכות כבדות, באמצעות בחירות בסגנון חיים בריא, וצמצום ההסתברות של ספיגת מתכות כבדות ומזיקות, כגון: אמצעים תזונתיים העשויים לקדם את חילוף חומרים ותקין והפרשה הבטוחים של מתכות כבדות (Peraza 1998).

אחד המנגנוני של פעולת המתכות הרעילות הוא נזקים חמצונים עקב הרדיקלים החופשיים והידלדלות מאגרי נוגדי חמצון (Ercal 2001). כספית, קדמיום ועופרת, למשל, יכול לעכב את היעילות התאית של גלוטתיון פרוקסידאז (glutathione peroxidase), הפחתת היעילות של מערכת ההגנה מפני התחמצנות וניקוי רעלים (Reddy 1981). מתכות כבדות רעילות רבות עשויות לפעול כמולקולרית ה"מחקות" את יסודות קורט חיוניים מבחינה תזונתית. כתוצאה הם עשויים להתחרות עם קו-פקטורים מתכתיים חיוניים בכניסה לתאים ובשילובם בתוך האנזימים (Jang 2011). לדוגמא, קדמיום יכולה להתחרות ולהחליף את מקומו של האבץ בחלבונים ובאנזימים, עופרת מבחינה כימית דומה לסידן.

תוצאות החומרה מבחינה בריאותית של חשיפה למתכות כבדות ורעילות תלויות במספר גורמים, לרבות הסוג והצורה של האלמנט הרעיל, תוואי החשיפה (אוראלי / שאיפה / אקטואלית / עינית), משך זמן החשיפה (אקוטית לעומת כרונית), ורגישות האדם באופן אישי (CDC 2012).

רעילות חריפה להתעורר מחשיפות פתאומית לכמויות ניכרות של מתכות, כגון: כתוצאה מחשיפה תעסוקתית לאבק אלומיניום או שבירת מדחום המכילים כספית. בדרך כלל להשפיע על מערכות איברים מרובים, במערכת העיכול נפוץ, מערכת הלב וכלי הדם, מערכת העצבים, המערכת האנדוקרינית, הכליות, והשיער (Jang 2011). חשיפות אקוטיות למספר מתכות (כספית, זהב, ניקל, ואחרות) יכולות גם הן לגרום לרגישות יתר (אלרגיה) (Sinicropi 2010).

רעילות כרונית מתבטאת כמתפתחת לאורך תקופות ממושכות מרגע החשיפה כרונית לריכוזים נמוכים יחסית (למשל, חשיפה סביבתית מתמשכת). סיכון מוגבר לסרטן הוא תכונה נפוצה של חשיפה כרונית מתכות מסוימות, הן יכולות גם להפריע למערכות תיקון ה-DNA מולד (Koedrith 2011). בנוסף, מתכות מסוימות עשויות להשפיע על ביטוי גנים ולשנות את תפקוד הגן (Arita 2009; Martinez-Zamudio 2011).

הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) יש לסווג כמה מתכות מבוססות על מסרטנת הפוטנציאל שלהם לבני אדם. קבוצה 1 מתכות כוללים תרכובות ארסן ארסן, קדמיום, גליום, ותרכובות ניקל. הקבוצה 2B (מסרטן אפשרי) כולל תרכובות קובלט קובלט (Sinicropi 2010; Galanis 2009).

העופרת פוגעת בחילוף החומרים של הסידן, עופרת יכולה לחקות ולתפוס את מקומו של המגנזיום והברזל מפני אנזימים מסוימים הבונים את אבני הבניין של ה- DNA (נוקלאוטידים) ולשבש את פעילות האבץ בסינתזה של תרכובות heme - המוביל חמצן בכדוריות הדם האדומות (Kirberger 2013). חשיפה כרונית עשויה להוביל לרמה נמוכה (רמות דם <10 מיקרוגרם / ד"ל) קשורה לעלייה בסיכון ליתר לחץ דם וירידה בתפקוד הכליות. רמות גבוהות יותר של חשיפה עלולות להוביל להשפיע על בלוטות הורמונליות - ושינוי ברמות הורמוני בלוטת תריס והורמוני רבייה. עמו כן ירידה ברמות ויטמין D, ולהוביל למצבים של ליקויים קוגניטיביים, ושינויים התנהגותיים, העופרת יכולה לגרום לאנמיה.
בילדים, רמת חשיפה נמוכה עשויה להוביל ולגרום למספר הפרעות התפתחותיות - גירעון בתפקוד הקוגניטיביות ירידת IQ, האטה בצמיחה ועכוב ההתבגרות המינית, ורמות גבוהות יותר (בסביבות 60-100 מיקרוגרם / ד"ל) יכול להתבטא קוליק (2007b ATSDR).

רעילות ממתכות אחרות

ישנם מספר מתכות אחרות עם רעילויות מתועדות וסיכון של חשיפת יתר שלא במכוון.

ברזל

בַּרזֶל. מגהץ רעיל הוא הרעלת המתכות הנפוצה ביותר בעולם (Crisponi 2013; Kontoghiorghes 2004). התסמין הקלאסי של עודף ברזל, בהקשר של המחלה המוכרומטוזיס, הוא היפרפיגמנטציה בעור - עד לכדי צבע ברונזה או צבע אפור, בשל המלנין בעור. הכבד, כמקור עיקרי לאחסון הברזל, רגיש במיוחד לעומס יתר ונזק (Siddique 2012). מגהץ הרעיל קשור גם מחלת מפרקים (arthropathy), הפרעות קצב, אי ספיקת לב, סיכון לטרשת עורקים מוגברת, ומגביר את הסיכון לסרטן כבד ושד, קיבה ומעיים, וסוגי סרטן המטולוגיים (Araujo 1995; Nelson 1995; Sahinbegovic 2010; Ellervik 2012; Kallianpur 2004; Dongiovanni 2011; Kremastinos 2011).

אֲלוּמִינְיוּם

אלומיניום הוא נמצא בכל מקום בטבע (המתכת שכיחה בקרום כדור הארץ) ומצויה באופן טבעי ברוב המזונות ולפעמים במים, חשיפה יומית דרך אוכל, אצל רוב האנשים, היא 3-10 מ"ג (Hewitt 1990; Crisponi 2013). עם זאת, חשיפה תעסוקתית לאלומיניום יכולה לגרום לרעילות משמעותית, ורעילויות אלומיניום מדווחות בתדירות גבוהה יותר למרכזי הרעלות מאשר רעילים ארסן. רמות גבוהות של אלומיניום במוחות של חולי אלצהיימר בעל משמעות לא ידועה לגבי קורלציה לגורם?!.

נְחוֹשֶׁת

למרות שהנחושת ממלאת תפקיד חשוב בתזונת אדם, דווחה רעילות בעת חשיפה גבוהה. נחושת בצכירה מוגזמת (באמצעות חשיפת יתר או ממחלות מטבוליזם נחושת כמו מחלת וילסון).

שונות: שחרור אורניום מדולדל לסביבה באזורים כמו הבלקן והמזרח התיכון ניצפה מגיפות של לוקמיה, סרקומה קפוסי, ופגמים מולדים (Shelleh 2012).

סיכוני חשיפה למתכות ספציפיות כוללים

עופרה המכילה אינסטלציה (צינורות עופרת או הלחמת צנרת. בצבעים על בסיס עופרת היא המקור העיקרי לרעילות בילדים.
דלק עם עופרת (למרות נאסר בארצות מסויימות לשימוש לשימוש ברכבים, עקב התפזרות הנרחבת בסביבה.
ומזונות שגדלו באדמת העשירה בעופרת (2008a ATSDR).

כַּספִּית: אכילת דגים ופירות ים מזוהמים במתיל כספית (מינהל המזון והתרופות [FDA] קבעה ברמה המרבית המותרת של 1 למיליון של מתיל כספית בפירות ים. דגים באוקיינוס הם מקורות ​​נפוצה גבוה לכספית לרבות כריש, דג חרב ומקרל.
אוויר מזוהם במקום עבודה או מגע עם עור במהלך שימוש המתכת, גם טיפולים רפואיים שיניים וכן תעשיות כימיות או אחרות המשתמשים כספית (ATSDR 2000).
יצור כספית ממכשירי הבית: מודד חום (כמות הכספית ממדחום שבור נשפך בחלל קטן, יכול לגרום לרעילות מערכתית אם לא נוקה כמו שצריך, פלורסנט מנורות אדים כספיים, תרמוסטטים, מודדים לחץ / ברומטרים, ומתגי קיר שיוצרו לפני 1991 (Caravati 2008).

אַרסָן: מי תהום מכילים עפרות מינרלים המכילים ארסן.
חומרים משמרים עץ (המצויים במוצרי עץ מטופל שיוצרו לפני 2004) וצבעים antifouling
הדברה מסוימת, קוטלי עשבים (קוטלי עשבים defoliants), קוטלי פטריות, כותנה, צבעים ופיגמנטים.
פירות ים (צדפות, אצות מכילים תרכובות ארסן אורגני עם רעילות חריפה נמוך) (2007a ATSDR).

קדמיום: עשן הטבק (קדמיום יכול להתרכז עלי טבק). אכילת מזונות המכילים קדמיום (ברמות גבוהות ביותר בדגנים, קטניות, ירקות עליים, וקדמיום יכול בדגים ופירות ים).


מתכות רעילות רבות עשויות לחקות מתכות חיוניות מבחינה תזונתיות, הם מתחרות על אותם מנגנוני ההובלה לספיגה מהמעיים ולתאים. לכן, קליטה נאותה של מינרלים חיוניים עשויה להפחית את ספיגת מתכת רעילה. לדוגמא, מחסור באבץ או ברזל בתזונה עשויה להגביר את ספיגת הקדמיום (Thévenod 2013). בבעלי חיים, סלניום הפחיתה את ההשפעות של עופרת כאשר קיבלו תוספת לפני החשיפה ומפחיתה את רעילות הכספית (Patrick 2006). ומגביר את הפרשתה באדם (Li 2012; Zwolak 2012).

סֵלֶנִיוּם בנוסף לתפקידה כמעכבת תחרותית אפשרית של כספית וקליטת עופרת, סלניום מגבירה את הפרשתה. מתון (100 מק"ג / יום) סלניום מגבירה את הפרשת הכספית בשתן (Li 2012), ו- 100-200 מק"ג מפחית את הארסן בחקלאים סינים עם הרעלת ארסן (Zwolak 2012). מתן סלניום עשויה לצמצם את הרעילות של מתכות כבדות, כגון: קדמיום, תליום, כספית אורגנית, ומתיל כספית, ע"י ויסות האינטראקציה שלהם עם ביומולקולות מסוימים (Whanger 1992). במחקר אחר, תוספת של 100 מק"ג סלניום (בצורת selenomethionine) ביום למשך 4 חודשים הביאה לירידה של 34% ברמות הכספית בגוף. מחברי המחקר הגיעו למסקנה ש"הצטברות כספית בגוף יכולה להיות מופחת עקב תוספי תזונה עם כמויות יומיות קטנות של סלניום אורגני בזמן קצר" (Seppanen 2000).

פקטין הדרים נמצאה כגורמת להשתנת מתכות כבדות, כגון: ארסן, כספית, קדמיום ועופרת. הדבר התרחש בתוך 1 עד 6 ימי טיפול. חלה עלייה של 150% בהפרשת קדמיום עלייה 560% בהפרשתה.

ויטמין C מגן מפני נזק חמצוני שנגרם בעקבות הובלת כספית וקדמיום. הויטמין עשוי למנוע את ספיגת העופרת וכן לעכב את ספיגתה התאית ולהקטין רעילות לתאים. נתונים תצפיתיים מצביעים על יחס הפוך בין רמתו בסרום של חומצה אסקורבית ורמת העופרת בדם, כלומר רמות גבוהות של ויטמים C בדםנצפה לרמה נמוכה של עופרת.

ויטמין E: דרך הפעולה נוגדת החמצון של ויטמין E מפחיתה חלק מהנזק רעילים הנגרמים ע"י המתכות הכבדות, אשר הם מעוררים חזקים של סטרס חמצוני ברקמות. חוקרים טוענים כי השפעה המגנה של ויטמין E הייתה ככל הנראה בשל יכולתו לתמוך בדטוקסיפיקציה לחפש רדיקלים חופשיים הפוגעים ברקמות (Sajitha 2010).
ויטמין E הוכח כיעיל כנגד ההשפעות המזיקות של מתכות כבדות בבני אדם. בכמה קבוצות של עובדים לחשוף אותו שוב ושוב כדי הרעלת מתכות כבדות מוטסת בשל אופי עבודתם, תוספת יומית עם ויטמין E 800 מ"ג ויטמין C 500 מ"ג במשך 6 חודשים הובילו סמנים משופרים של נוגדי חמצון מהותיים וירידת סמנים של נזקים חמצונים.

חומצה פולית היא גורם-שותף במטבוליזם של חומצות אמינו המכילות גופרית. גופרית מצויה בחומצות אמינו (ציסטאין ומתיונין).

שום מכיל תרכובות גופרית פעילות רבות שמקורם בחומצת האמינו ציסטאין עם תכונות הסופחות מתכת (chelating) פוטנציאליות. המרכיבים שבשום יכולות להגן מפני נזק חמצוני. חולדות שהוזנו בשום 7% מהתזונה שלהם (בין שבוע לפני, אחרי או במהלך חשיפה לרעלים מתכות כבדות) במשך 6 שבועות הציגו ירידה משמעותית ברמות העופרת, קדמיום, או הצטברות כספית הכבד שלהם (Nwokocha 2012). טיפול בשום הפחית את תדירות נגעים הקשורים מתכת הכבדה חולדות באותו המחקר. שום עשוי גם להגביר את הזמינות הביולוגית של הברזל והאבץ (שני היריבים של קדמיום וקליטת העופרת) מן הדגנים תזונתיים (Gautam 2010).

כוסברה (Coriandrum sativum) יכול להיקשר לכספית ממים מזוהמים (Karunasagar 2005).

נוגדי החמצון הגופרתית חומצה אלפא-ליפואית (ALA) וגלוטתיון הוכחו כסופחים מתכות רעילות (Chelate) מספר מתכות תרביות תאים (כספית עם הגלוטתיון, קדמיום, עופרת, אבץ, קובלט, ניקל, ברזל, נחושת עם החומצה האלפא ליפואית) (Patrick 2002). בחולדות ה-ALA והגלוטתיון מופחיתים חלק מהשינויים לרעה בפרמטרים הדם.

אן-אצטיל-ציסטאין (NAC) מספק מקור של גופרית לייצור גלוטתיון והוא יעיל להפחתת סטרס חמצוני עקב הרעלת מתכות כבדות (Patrick 2006).

פרוביוטיקה: בין תפקידיהם, זנים מסוימים של חיידקים פרוביוטיים עשויים לצמצם את חשיפת רעלן ע"י לכידת חילוף חומרי xenobiotics או מתכות כבדות.

כלורלה, אצה ירוקה-כחולה בעלת יכולת לעצור קדמיום (במודלים של בעלי חיים) ואבץ, נחושת, ועופרת (במבחנה), נעשה שימוש בכדי לטהר שפכים מזהמים מתכת.

הצעות כלליות שעשויות לטהר את הגוף מהרעלת מתכות כבדות

ראשית תפריט תזונה בהתאמה אישית, בהתאם לממב הבריאותי וכו'...

אבץ: 30 מ"ג, 1 - 3 פעמים ביום (לא יותר משבועיים).
סידן: 700 - 1200 מ"ג ליום.
סלניום: 200 מק"ג ליום.
סיליקון: (כמיוצב כולין Orthosilicic Acid): מ"ג 5 פעמים ביום
ויטמין C במינון יומי של 500 עד 100 מ"ג ליום במפוצל.
חומצה פולית: (רצוי כ- L-methylfolate): מק"ג 1000 ליום במפוצל.
חומצה אלפא-ליפואית: 250 עד 600 מ"ג פעמיים ביום.
גלוטתיון: 50 מ"ג, 1 - 3 פעמים ביום.
אן-אצטיל ציסטאין 600 מ"ג, 1 - 3 פעמים ביום.
פרוביוטיקה (באספקת לפחות 2 מיליארד יחידות המושב פעמים ביום.
כלורלה.
תמצית שום במכיל אליצין פוטנציאל, 1 - 4 פעמים ביום.
השתנה פקטין הדרים (עם מורכבות אלגינט): 1.5 גרם פעמיים ביום.
כוסברה (תמצית צמחים): 1 - 15 טיפות בכוס מים חמים מדי יום פעמיים. קח 5 ימים, ואז להפסיק ליומיים.
חלבון מי גבינה מבודד: 20 - 30 גרם ביום.

בנוסף, בדיקות הדם הבאות עשויות לספק מידע מועיל:
כבד ומתכות (כספית, ארסן, אלומיניום),
נְחוֹשֶׁת,
פריטין,
כימיה וספירת דם מלאה (CBC) (כולל ברזל, כליות, בדיקות תפקודי כבד)...



מאת: ד"ר קובי עזרא (Ph.D) מומחה לרפואה נטורופטית, מומחה לתזונה רפואית ודיאטה מהירה.
כתב את הספרים: 1. אבן הפינה בתחום פיתוחהגוף. 2. ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי. 3. סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאול!. לפגישת יעוץ בקליניקה: 0528567140

יום שלישי, 1 במרץ 2016

ציסטאין מגבירה גלוטתיון

ציסטאין היא חומצת אמינו המכילה גופרית, משמשת כמרכיב מבני ותפקודי חשוב של חלבונים ואנזימים.
הפעילות נוגדת החמצון של גלוטתיון (GSH) מיוחסת במיוחד לנוכחות וזמינות של חומצה אמינית ציסטאין.

חשוב לציין כי לפי מחקרים רבים, האומנם לא כולם, הראו כי השימוש בגלוטתיון במתן אוראלי אינו מגביר ביעילות את רמות הגלוטתיון בתאים!. כמו כן, אציין כי גופנו דורש את שלושת חומצות האמינו - גלוטמט, גליצין ציסטאין, בכדי לייצר גלוטתיון בתוך התא.

למה ציסטאין חשובה?

הגלוטתיון "GSH" מייצג קבוצת sulfhydryl הגופרית הפעילה. חומצת האמינו הציסטאין מכילה גופרית שתורמת לקבוצה sulfhydryl במולקולת הגלוטתיון. הדבר החשוב בציסטאין שהיא אחת מאבני בניין (מהשלוש) עבור סינתזת גלוטתיון.

משמעות הדבר שרמת ציסטאין במערכת שלנו הגורמת המגביל או מגביר את היכולת לייצר גלוטתיון.

כאשר יש בתאים ציסטאין הם מסוגלים לייצר גלוטתיון. רמות נמוכות של חומצות אמיניות חשובות עלולות להפחית את היכולת שלנו להלחם בכדי למנוע את הנזק של רדיקלים חופשיים ועלולות לגרום לפגיעה בתפקודה של מערכת החיסון.

ציסטאין המיוצר בגוף

הגוף שלהו יכול לייצר ציסטאין באופן אנדוגני (פנימי) וזאת מחומצת אמינו - מתיונין. המטיונין הינה חומצת אמינו חיונית (שגופנו אינו מסוגל ליצר בעצמו) המכילה גופרית.

מקורות במזון של מתיונין הם: כל סוגי הבשרים והעופות, דגים, ביצים, מוצרי חלב, קינואה, כוסמת, שומשום, אגוזי ברזיל, וספירולינה במידה פחותה. ניתן למצוא מטיונין גם במזונות אחרים, כמו שעועית וקטניות, כמות מתיונין היא נמוכה מכדי לתת הטבה לייצור ציסטאין ברמה משמעותית.

תהליך הטרנספורמציה של מתיונין לציסטאין הינו תהליך רב שלבי, מאוד מורכב ודורש נוכחות של אנזימים מסוימים - ויטמינים B. כל ליקוי ואפילו הקטן ביותר בשרשרת מסובכת הזאת, עשויה לגרום ליצירה מופחתת של גלוטתיון החיוני לחיזוק המערכת החיסונית, ואנו נותרים עם מערכת חיסון חלשה.

התהליך של הפיכת או המרת מתיונין לציסטאין עשוי להפגע ע"י מספר גורמים, כגון: מחלות כבד, חילוף חומרים לקוי משבש את התהליך, ותהליך זה הוא אפסי בקרב תינוקות שזה עתה נולדו. אך למזלם של התינוקות, חלב האמהות שלהם הינו מקור העשיר בציסטאין המכילה גופרית.

חלק מהציסטאין שמתקבל מופק כאמור ממתיונין, הניתן לשמוש לייצור גלוטתיון בתוך התאים. למרבה הצער, המתיונין עשויה גם להיות מומרת להומוציסטאין בגוף. הומוציסטאין זוהה כגורם סיכון גבוה התקשות העורקים (טרשת עורקים).

ממקורות לציסטאין במזון

חלב, גבינה, ציסטאין נוכחת בכל המזונות עתירי חלבונים: כל סוגי הבשר והעוף, חלב וביצים, קינואה, כוסמת.
כמויות קטנות של ציסטאין ניתן למצוא במקורות צמחיים אחרים, כגון: ברוקולי, כרוב ניצנים, פלפלים אדומים וצהובים, בצל, ושום.

באוכל הציסטאין מאוגד במולקולות החלבון בצורת פפטידים. טמפרטורות גבוהות במהלך הבישול עשויות לפרק את הפפטידים האלה ולחסל את פעילותו הביולוגית של הציסטאין.


חלב פרה או ליתר דיוק, חלבון מי גבינה שבחלב, מכיל שלושה ביו-חלבונים, כגון: לקטופרין (lactoferrin), אלבומין בסרום (serum albumin) ואלפא לקטואלבומין (alpha lactalbumin). חלבונים אלה מכילים כמויות חריגות של ציסטאין. והכי חשוב, בצורה שיכולה לחדור לתוך התאים: כל מולקולת ציסטאין עם מולקולת ציסטאין אחרת ע"י קשר גשר דיסולפיד.

חלב אם מכיל כמויות גדולות של לקטופרין, אלבומין בסרום ואלפא לקטואלבומין, וכן אימונוגלובולינים אחרים, כך הוא עמוס בציסטאין מלוכדת. זו אחת הסיבות לכך שחלב אם, יעיל ביותר לבניית מערכת חיסונית חזקה עבור התינוק, ולכן ישנה חשיבות יתרה להניק את ילדכם. ויש לציין כי אין כיום לפחות, נוסחא אידאלית לתינוק תספק ציסטאין מלוכד לבניית גלוטתיון.

ציסטאין כתוסף תזונה L-ציסטאין

חומצת האמינו ציסטאין זמינה כתוסף תזונה בחנויות הטבע ובתי המרקחת. לרוב צורתה היא: "L-ציסטאין", והמינון הנפוץ ביותר הוא 500 מ"ג בכמוסה או כדור.

המדע הוכיח שצריכת תוספת של ציסטאין, עשויה למעשה להעלות את רמות הגלוטתיון התאי במידה קטנה, במיוחד במקרים שבהם ישנו דלדול חריף ברמות הגלוטתיון.

עם זאת, ציסטאין כתוסף תזונתי יכול לקדם למצב של hypercysteinemia ועשוי להיות רעיל. הקליטה לזרם הדם שלה מוגבלת מכיוון שהיא מתחמצנת בקלות במערכת העיכול. התחמצנות נוספת בזרם הדם מובילה להיווצרות של תוצרי לוואי רעילים, שחלקם עשויים להכיל חמצון  תגובתי - הידרוקסיל רדיקלי.

רעילות ציסטאין מובילה למספר מחלות בגופנו, ממחלות לב ומחלות כליה. בשל הפוטנציאל רעיל ציסטאין, רמות גבוהות של הומוציסטאין פוטנציאל hypercysteinemia, לכן אין זה מומלץ לילטול תוספי אל-ציסטאין ללא השגחה קפדנית מהרופא שלך, במיוחד אם יש מצבים בריאותיים כל שהם.

נגזרת של חומצת האמינו ציסטאין, הנקראת: N-אצטין-ציסטאין או בקיצור: NAC, בעלת שימוש נרחב כתרופה.

אל-ציסטאין יכולה להיות בשני מקורות: סינטטית וטבעית. L-ציסטאין הסינטטית יוצרה גם באמצעות כימיקלים תעשייתיים אשר עוברים טרנספורמציה ביוכימיים בעזרת אנזימים, או מכימיקלים העוברים התססה באמצעות חיידקים.

אך יש לציין כי L-ציסטאין הסינטטית היא יקר מאוד לייצור, ולכן L-ציסטאין הטבעית מצויה בשמוש נרחב יותר. ציסטאין מצויה בשפע כמרכיב טבעי מבנים של קרטין (חלבון שממנו השיער עשוי), L-ציסטאין עשוי שיער אדם, נוצות ברווזים אפרוחים. רוב אספקת הציסטאין מגיע מאסיה, בעיקר מסין, שם השיער נאסף מן הקומות של במספרות ומעצב שיער.

ציסטאין ואנ-אצטילציסטאין

אן-אצטיל-ציסטאין = NAC  זוהי גרסה של חומצת האמינו אל-ציסטאין עם מולקולת אצטיל הקשורה אליה. וריאציה זו במבנה המולקולרי מאפשר לחומצת האמינו ציסטאין לשרוד את מערכת העיכול ולחדור לתאים, ובכך להגדיל את הזמינות הביולוגית של הציסטאין, או במילים אחרות, יעילות מוגברת לבניית גלוטתיון.

אן-אצטיל-ציסטאין משמשת כתרופה יעילה לשם פירוק ריר מהריאות של חולי אסטמה, נפחת, ברונכיט כרונית וסיסטיק פיברוזיס. תרופה זו היא מרכיב פעיל לעיתים האינהלציות.

הטיפול ב- NAC, בדרך הווריד, הוא בחדרי מיון של בית חולים לטיפול במקרים של הרעלת או מנת יתר של פרצטמול (אקמול). היא משמשת במהירות להגביר את רמות הגלוטתיון בחולים עם הרעלה בכדי להציל את חייהם.

כמו כן, NAC בשימוש מחקרי בחולי איידס, כשנודע בתחילת 1990 כי לחולים אלה רמות נמוכות של גלוטתיון.

ציסטאין בחלבון מי גבינה UNDENATURED

חלב פרה מכיל 5-10% חלבון, מתוכם 80% קזאין ו-20% מי-גיבנה. וכמו שהזכרתי לעיל בסעיף מקורות הציסטאין במזון, מי גבינה מכיל מקדמים לגלוטתיון - GSH חזקים, כגון: לקטופרין, אלבומין בסרום ואלפא לקטואלבומין, העשירים בציסטאין מלוכד המסוגלת לשרוד את תליך העיכול, וכך להכנס לזרם הדם ולחצות את דופן התא.

ייחודו של חלבונים מי גבינה undenatured כמקור ביו ציסטאין התגלה בשנות ה-1970 המאוחרות ע"י ד"ר גוסטבו Bounous, חוקר בעל שם בתחום התזונה באוניברסיטת מקגיל במונטריאול, קנדה.


מאת: ד"ר קובי עזרא (Ph.D) מומחה לרפואה נטורופטית, מומחה לתזונה רפואית ודיאטה מהירה. כתב את הספרים: 1. אבן הפינה בתחום פיתוחהגוף. 2. ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי. 3. סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאול!. לפגישת יעוץ בקליניקה: 0528567140