מחקרים מראים כי ניתן היה למנוע תשעה מתוך עשרה מקרי מוות ב- COVID-19 אם לאנשים היו רמות נאותות של ויטמין D.
שימוש בתכשירים פשוטים ויומיומיים הקיימים בארון התרופות שלך או במטבח שלך עשויות להתמודד עם ההשפעות של נגיף הקורונה.
לדוגמא, עשרות מחקרים שנעשו לאחרונה הראו שנטילת ויטמין D היא דרך קלה להילחם ב- COVID-19 והרופא שלך יכול להפנות אותך לבדיקת דם כדי לבדוק את רמות הוויטמינים הכלליות שלך, ד"ר פיטר אוסבורן עם מרכז התזונה Sugar Land, Texas, told FOX 26 of Houston. טוען:
"אני חושב שזה כנראה אחד הדברים הכי חכמים שאדם יכול לעשות כרגע", אמר ד"ר פיטר אוסבורן. "מה שאנו יודעים בשלב זה על טיפול בוויטמינים, במיוחד על ויטמין D, יצא מחקר חדש וניתוח חדש על מה שאנו יודעים על ויטמין D ו- COVID."
עד כה, הנה מה שמומחים רפואיים אומרים: לאנשים עם רמה נמוכה של ויטמין D הסובלים מוירוס ה- COVID יש נטייה גדולה יותר למות, יש נטייה גדולה יותר להיפר-דלקת בסערת הציטוקינים שמגיעה עם COVID ויש להם נטייה גדולה יותר להגיע למצב של מונשמים במכשירי הנשמה, וזה רע מאוד מכיוון שמכשירי הנשמה לא עובדים טוב במצבי COVID, אמר ד"ר פיטר אוסבורן.
בחורף, רמות ויטמין D מופחתות מכיוון שפחות אנשים נמצאים בחוץ ולא סופגים אותו מקרינת השמש בעורנו. אנשים זקוקים לפחות 20 דקות של אור שמש בכל יום כדי לקבל כמות מספקת, ולכן לעתים קרובות יש צורך בתוסף כדי להגיע לרמה בריאה.
למעשה, ישנם בתי חולים בפריסה ארצית שאף משתמשים בויטמינים כטיפול ב- COVID-19, ולא רק במניעה.
"הרבה רופאים לומדים זאת כעת ומציעים זאת כצורה של טיפול. בבית הספר לרפואה במזרח וירג'יניה יש פרוטוקול COVID הכולל ויטמין D, אמר ד"ר פיטר אוסבורן.
אז אם אתה מאושפז בגלל COVID, הם נותנים באופן אוטומטי מינונים שבין 20,000 ל- 60,000 יחידות בינלאומיות של ויטמין D. זה חלק מפרוטוקול הטיפול הסטנדרטי שלהם במערכת החולים הזו, הוא אמר.
ויטמין D הוא אחד הדרכים הפשוטות והמשתלמות ביותר לעזור לך להישאר בריאים, אמר ד"ר פיטר אוסבורן ל- FOX 26.
"כשאדם נמצא על הנשמה (כלומר מונשם במכשיר הנשמה) וסובל מ- COVID זה לא דבר טוב. לכן התוצאות אינן אידאליות, כך שאם נוכל להרחיק אנשים ממכשירי ההנשמה ונוכל לשמור על מערכת החיסון שלהם נתמכת ממש טוב בתזונה, באופן אידיאלי זה הכי הגיוני, כך הסביר".
מחקרים נוספים גילו גם כי ניתן היה למנוע תשעה מתוך עשרה מקרי מוות ב- COVID-19 אם לאנשים היו רמות נאותות של ויטמין D, נאמר בדו"ח FOX 26.
"ויטמין D זול מאוד בעלותו", אתה יכול לקנות אותו בחנות הטבע המקומית, וזה אולי רק יציל את חייך אם תחלו.
"יש טיפול שניתן לעשות שאני ממליץ עליו, וזה 1,000 יחידות בינלאומיות (IU) של ויטמין D לכל קילו. אז אם אתה שוקל 100 ק"ג, היית לוקח 100,000 יחידות בינלאומיות של ויטמין D למשך שלושה ימים. לאחר מכן, אינך צריך להמשיך לקחת את המינונים הגבוהים יותר, אך שלושה ימים של ויטמין D במינון גבוה יעלו את רמות ויטמין D בסרום לרמות נאותות", הסביר ד"ר פיטר אוסבורן.
הוא הדגיש שכולם צריכים לחשוב להגביר את המערכת החיסונית שלהם באמצעות ארבעה תוספי מזון שונים: ויטמין D, ויטמין C, אבץ וקוורצטין, ביופלבונואיד טבעי הפותח את התאים בגופך כדי שאבץ יכול להיכנס פנימה, נאמר בדו"ח FOX 26.
בעוד שבתי חולים מסוימים כבר מטפלים בחולי COVID בכל ארבעת התוספים, ד"ר פיטר אוסבורן הציע כמה מקורות תזונתיים לויטמין D, כמו: שמן כבד בקלה, דגים שומניים ופטריות, יוכלו לסייע לאנשים במטרה להגיע לקצבה היומית המומלצת, אך יש לציין שישנו הצורך לאכול הרבה ממזונות אילו (לא ריאלי).
המחקר הראה שגלוקוזאמין עשוי להפחית את שיעורי התמותה הכוללים בצורה יעילה כמו פעילות גופנית סדירה. קובי עזרא.
תוספי גלוקוזאמין עשויים להפחית את התמותה הכוללת כמו גם פעילות גופנית סדירה, על פי מחקר אפידמיולוגי חדש מאוניברסיטת מערב וירג'יניה.
"האם זה אומר שאם אתה יוצא מהעבודה בשעה חמש ביום אחד, אתה פשוט צריך לדלג על חדר הכושר, לקחת כדור גלוקוזאמין וללכת הביתה במקום זאת?"
אמרה דנה קינג, פרופסור ויו"ר המחלקה לרפואת משפחה, שהובילה את המחקר. "זה לא מה שאנחנו מציעים. תמשיכו להתאמן, אבל המחשבה שנטילת כדור תועיל גם היא מסקרנת".
היא ושותפה למחקר, ג'ון שיאנג - מנתח נתונים בתחום הבריאות של ה- WVU, העריכו נתונים של 16,686 מבוגרים שסיימו את סקר בדיקת הבריאות והתזונה הלאומית בין השנים 1999-2010.
כל המשתתפים היו בני 40 לפחות. קינג ושיאנג מיזגו את הנתונים הללו עם נתוני התמותה משנת 2015.
לאחר בידוד בגורמים שונים - כמו גיל המשתתפים, מין, מצב העישון ורמת הפעילות - החוקרים מצאו כי נטילת גלוקוזאמין / כונדרויטין בכל יום למשך שנה ומעלה קשורה להפחתה של 39 אחוזים בתמותה מכל הסיבות.
הדבר היה קשור גם לירידה של 65 אחוזים במקרי המוות הקשורים למחלות לב וכלי דם. זוהי קטגוריה הכוללת מקרי מוות משבץ מוחי, מחלת לב ומחלות לב כלילית, הרוצח הגדול ביותר בארצות הברית.
"ברגע שלקחנו הכל בחשבון, ההשפעה הייתה די משמעותית," אמר קינג.
התוצאות מופיעות בכתב העת Journal of the American Board of Family Medicine.
קינג עצמו לוקח גלוקוזאמין / כונדרויטין, אחד התרכובות הנפוצות ביותר של תוספי גלוקוזאמין.
"אני במועדון רוכבי אופניים מקומיים ואנחנו יוצאים לרכיבות בסופי שבוע", אמר. "יום אחד שאלתי את רוכבי האופניים האחרים אם הם לוקחים גלוקוזאמין, וכולם עשו זאת. וחשבתי 'טוב, מעניין אם זה באמת מועיל?' ככה התחלתי לסקרן את זה. "
הוא מסביר כי מכיוון שמדובר במחקר אפידמיולוגי - ולא בניסוי קליני - הוא אינו מציע הוכחה מוחלטת לכך שגלוקוזאמין / כונדרויטין גורם למוות להיות פחות סביר. אבל הוא כן מכנה את התוצאות "מעודדות".
"לדעתי, חשוב שאנשים יידעו על כך, כדי שיוכלו לדון בממצאים עם הרופא שלהם ולקיים בחירה מושכלת", אמר. "גלוקוזאמין נמצא ללא מרשם, כך שהוא זמין בקלות."
מסקנות: צריכה קבועה של גלוקוזאמין / כונדרויטין קשורה לתמותה נמוכה יותר מכל הסיבות ומחלות לב וכלי דם בארצות הברית והממצאים עולים בקנה אחד עם מחקרים קודמים באוכלוסיות אחרות. ייתכן שיהיה צורך במחקרים פוטנציאליים לאישור הנ"ל.
גלוקוזאמין עם כונדרויטין הוא תוסף משולב בשימוש נרחב המשמש לטיפול בדלקת מפרקים ניוונית וכאבי מפרקים והוא זמין ללא מרשם בישראל ובארצות הברית.
גלוקוזאמין וכונדרואיטין הם תרכובות טבעיות הנמצאות בסחוס, ויכולות לקחת כתוסף תזונה לטיפול באוסטאוארתריטיס ובכאבי מפרקים. מספר ניסויים קליניים גדולים השוו גלוקוזאמין / כונדרואיטין לפלצבו או לסלקוקסיב אך לא הראו שיפור משמעותי בכאבי דלקת פרקים.
למרות שגלוקוזאמין / כונדרויטין לא הציגו בעיות בטיחות ארוכות טווח.
במחקר זה, ביקשנו לחקור את הקשר בין שימוש יומיומי ב גלוקוזאמין / כונדרויטין לתמותה קרדיווסקולרית ובכלל בקבוצת ארה"ב גדולה. רצינו גם להיות מסוגלים לקחת בחשבון משתנים דמוגרפיים ומחלות שעשויים להשפיע על הקשר.
רמת ויטמין D בהיריון והתפתחות נוירו-קוגניטיבית בילדים - קובי עזרא. פלסמה אימהית 25-הידרוקסי ויטמין D במהלך ההיריון קשורה באופן חיובי להתפתחות נוירו-קוגניטיבית אצל צאצאים בגיל 4-6 שנים.
ויטמין D קריטי לבידול עצבי עוברי ולתהליכי התפתחות אחרים שעשויים להשפיע על תפקוד נוירו-קוגניטיבי בעתיד. עם זאת, מחקרים תצפיתיים מצאו קשר לא עקבי בין ויטמין D הריוני לבין תוצאות נוירו-קוגניטיביות.
בחנו את הקשר של 25-הידרוקסי ויטמין D בעת ההריון [25 (OH) D] עם מנת המשכל של הילדים בגילאי 4-6, ובדקנו אם האסוציאציות שונות על פי גזע.
במחקר זה נעשה שימוש בנתונים מקבוצת CANDLE (תנאים המשפיעים על התפתחות ולמידה נוירו-קוגניטיבית בגיל הרך).
בין השנים 2006 - 2011 גיסה CANDLE 1503 נשים בשליש השני להריונות בריאים של יחידים.
קריטריוני ההכללה לניתוח זה היו הריון של ≥34 שבועות וזמינות של 25 (OH) D ונתוני מנת משכל.
קשרים בין ריכוז הפלזמה 25 (OH) D בשליש השני וציוני IQ של סטנפורד-בינט בצאצאים בגילאי 4-6 נבדקו באמצעות רגרסיה לינארית רב משתנית; מונחי אינטראקציה שימשו כדי לחקור שינוי אפשרי ע"י גזע.
ממוצע ± SD 25 (OH) ריכוז D בקרב 1019 דיאדות מתאימות היה 21.6 ± 8.4 ננוגרם / מ"ל, נמדד בגיל הריון ממוצע ± SD של 23.0 ± 3.0 שבועות.
מחסור בוויטמין D -די [25 (OH) D <20 ng / mL] נצפה ב- 45.6%. אמהות 25 (OH) D נבדלו לפי גזע עם ממוצע ± SD של 19.8 ± 7.2 ננוגרם / מ"ל בחול שחור 25.9 ± 9.3 ננוגרם / מ"ל אצל לבנים (P <0.001).
במודלים מותאמים עלייה של 10 ננוגרם / מ"ל ב- 25 (OH) D נקשרה לבינוני IQ מלא בסולם מלא של 1.17 נקודות (95% CI: 0.27, 2.06 נקודות), IQ מילולי גבוה יותר ב- 1.17 נקודות (95% CI: 0.19, 2.15 נקודות), ו- IQ לא מילולי גבוה יותר ב- 1.03 נקודות (95% CI: 0.10, 1.95 נקודות).
אימהות 25 (OH) D בשליש השני נקשרו בצורה חיובית ל- IQ בגיל 4-6, מה שמרמז כי מצב ויטמין D בהריון עשוי להוות מנבא חשוב להתפתחות נוירו-קוגניטיבית.
ממצאים אלה עשויים לסייע במידע על המלצות תזונה טרום לידתי ועשויים להיות רלוונטיים במיוחד לנשים שחורות עור אחרות בסיכון גבוה למחסור בוויטמין D.
מחסור בוויטמין D הוא בעיה עולמית הפוגעת בציבור הרחב ובנשים בגיל הפוריות, במיוחד בקרב אלו עם עור כהה יותר.
מחקרי תצפית קישרו ויטמין D נמוך לפני הלידה וטרום לידתי להפרעות מוחיות התפתחותיות, כולל סכיזופרניה ואוטיזם, וחלקם אך לא כולם מחקרים בקוהורט מצאו קשרים חיוביים בין ויטמין D הריוני לבין מנת משכל בילדות.
במהלך ההיריון ויטמין D משפיע על הביטוי של גנים המווסתים את ייצורם, הנדידה וההבחנה של מבנים עצביים, מה שמבסס היבטים רבים להתפתחות נוירו-קוגניטיבית עתידית.
קולטן ויטמין D די (VDR) מתבטא במוח היונקים כבר לאחר 12 ד 'להריון וקולטן ויטמין D נמצאים בכל חומר המוח. ויטמין D אימהי מועבר דרך השליה, וע"י קשירה לקולטן ויטמין D במוח העובר, הוא מפעיל שליטה בתעתיק על גנים רבים הקשורים להתפתחות מוחית מבנית.
ויטמין D משפיע על בידול עצבי עוברי, מווסת את ריכוזי המוליכים העצביים ומשחק תפקיד בוויסות סידן עצבי, מיני חמצן תגובתי וגורמים נוירוטרופיים. לכן, למצב ויטמין D בהריון עשויות להיות השלכות חשובות על התפתחות נוירו-קוגניטיבית אצל צאצאים.
סינתזה עורית מהווה מקור עיקרי לוויטמין D עבור אנשים רבים, מכיוון שבתזונה המודרנית יש מעט מקורות עשירים של ויטמין D. סינתזה עורית מופחתת אצל שחורים ואחרים עם עור פיגמנט בשל ספיגת קרינת UV ע"י מלנין, מה שהופך אוכלוסיות אלה חשופות במיוחד למחסור. מחסור בוויטמין D באוכלוסיה הכללית מוגדר על ידי המכון לרפואה (IOM) כריכוזי 25-hydroxyvitamin D [25 (OH) D] <20 ng / mL, והוא מבוסס על בריאות העצם.
ריכוזים רצויים בקרב נשים בהריון טרם נקבעו ועשויים להיות שונים מאלה שבציבור הרחב. נתונים מייצגים ארציים בין השנים 2001-2006 הצביעו על כך ש- 13% מהנשים הרות לבנות בארצות הברית היו בעלות ריכוזי D של 25 (OH) <20 ng / mL בהשוואה ל- 80% מהנשים השחורות ההרות. לפיכך, ההשלכות האפשריות של מחסור בוויטמין D בהריון עשויות להשפיע באופן לא פרופורציונאלי על ילדים של נשים שחורות.
בעבר דיווחנו כי מעמד 25 (OH) D אימהי במהלך ההריון היה קשור לשפה קולטת אצל צאצאים בגיל שנתיים ברוב קבוצות השחור, CANDLE (תנאים המשפיעים על התפתחות נוירוקוגניטיבית ולמידה בגיל הרך) האם קשר זה נמשך מעבר לגיל 2 או לא באוכלוסייה זו עם פגיעות גבוהה למחסור בוויטמין D טרם נחקר. מטרת מחקר זה הייתה לבחון את ההשערה כי 25 (OH) D האימהי במהלך ההריון קשור להתפתחות נוירו-קוגניטיבית בגיל 4-6 שנים.
The Journal of Nutrition, nxaa309, https://doi.org/10.1093/jn/nxaa309
כמה יין אדום לשתות כדי לקבל רזברטרול? קובי עזרא. רזברטרול הוא תרכובת פוליפנולית הנמצאת באופן טבעי בבוטנים, ענבים, יין אדום ומספר פירות יער.
ענבים, כמו גם צמחים מסוימים אחרים, מייצרים רזברטרול כתגובה להגנה עצמית לנזקים, מחלות או מצבי סטרס אחרים.
כאשר נלקח דרך הפה, רזברטרול נספג היטב בבני אדם, אך זמינותו הביולוגית נמוכה יחסית מכיוון שהמטבוליזם שלו מהיר ולכן מסולק מגופנו.
בניסויים מבוקרים אקראיים, תוספת קצרת טווח עם רזברטרול שיפרה באופן משמעותי הפרעות מטבוליות של גלוקוז ושומנים בחולים עם סוכרת מסוג 2.
מתן רזברטרול הגדיל את תוחלת החיים של שמרים, תולעים, זבובי פירות, דגים ועכברים הניזונים מתזונה עתירת קלוריות, אך לא ידוע אם לרסברטרול תהיה השפעה דומה אצל בני אדם.
נוכחותו של רזברטרול ביין אדום נחשבת כאחראית להשפעות הלב וכלי הדם המועילות של יין אדום. שני ניסויים אקראיים, מבוקרי פלצבו, דיווחו כי צריכה של שנה של תוסף ענבים המכיל 8 מ"ג ליום של רזברטרול שיפרה את המצב הדלקתי והאתרוגני בקרב נבדקים בסיכון למחלות לב וכלי דם, כמו גם בחולים עם מחלת לב כלילית. עם זאת, נכון לעכשיו אין עדויות לכך שתכולת הרזברטרול ביין אדום מקנה הפחתת סיכון נוספת מעבר לזו המיוחסת לתכולת האלכוהול ולפוליפנולים יין אחרים.
תרכובת זו מתפתחת בעיקר בקליפת הענבים. יין אדום מכיל יותר רזברטרול מאשר יין לבן מכיוון שקליפות הענבים נותרות ארוכות יותר בתהליך הכנת היין האדום. בעוד שתיית כמויות מתונות של יין אדום עשויה להועיל לבריאותכם, ספירת מיליגרם של רזברטרול עשויה שלא להיות שווה יותר מדי.
רזברטרול מינון מומלץ?
מכיוון שרזברטרול אינו חומר מזין חיוני, אין כמות נדרשת לצריכה יומית. מחקרים בבעלי חיים מצביעים על כך שיש צורך בכמות של 500 מ"ג ביום על מנת לספק יתרונות בריאותיים כלשהם.
יין אדום מכיל לכל היותר 12.59 מ"ג רזברטרול לליטר, כך שכדי לקבל 500 מ"ג מדי יום, נצטרך לשתות כ- 40 ליטר יין מדי יום בקירוב.
מנה של 40 מ"ג יומי רזברטרול עשויה להיות בעלת יתרונות בריאותיים מסוימים, כך הראה מחקר שפורסם ב"כתב העת לאנדוקרינולוגיה קלינית ומטבוליזם" ביוני 2010. אך גם אם מנה של 40 מ"ג ליום מספיקה, עדיין נצטרך לשתות מעל לשלוש ליטר בקירוב של יין מדי יום כדי לקבל את הרזברטרול במינון הנ"ל.
כמויות בטוחות של יין
שתיית אלכוהול כלשהו במתינות עשויה להיות בעלת יתרונות בריאותיים מסוימים, כולל סיכון נמוך ב- 20 עד 30 אחוזים למחלת טרשת עורקים כליליים (עורקים המספקים דם ללב עצמו), ציינו מומחים מאוניברסיטת אורגון.
עם זאת, יותר מדי אלכוהול טומן בחובו סיכונים בריאותיים, ולכן רוב מומחי הבריאות מייעצים מגבלה של שני משקאות מדי יום לגברים ומשקה אחד מדי יום לנשים. אם הינך בהריון או סובלת ממחלת לב, הימנע לחלוטין מאלכוהול.
צריכת רזברטרול גבוהה וארוכת טווח עשויה להשפיע על הפרמקוקינטיקה של תרופות מסוימות (כלומר, אלו המטבוליזם על ידי אנזימים ציטוכרום P450), דבר העלול להפחית את יעילותן או להגביר את הרעילות של תרופות שונות.
רזברטרול לבריאות
כנוגד חמצון, רזברטרול מסייע בהגנה על תאים מפני נזק ע"י רדיקלים חופשיים, שהם אטומים ומולקולות שעלולים להזיק המופיעים באופן טבעי בסביבה.
תוצאות מחקרי מבחנות ובבעלי חיים מצביעות על כך שרזברטרול עשוי להעלות את רמת הכולסטרול HDL, ("הכולסטרול הטוב"), כך להגן על כלי הדם מפני נזק, למנוע קרישי דם ולהפחית את הסיכון לסוכרת, מציין MayoClinic.com. הדבר עשוי גם לעכב את הצמיחה של תאים סרטניים. אין ראיות המראות סופית כי רזברטרול מפחית את הסיכון למחלות לב כליליות או לסרטן.
מאז תחילת שנות התשעים, כאשר הובן שנוכחות הרזברטרול ביין אדום, הקהילה המדעית בוחנת את השפעות הרזברטרול על הבריאות. באופן ספציפי הוערך כי צריכת רזברטרול באמצעות צריכת יין אדום מתונה עשויה לסייע בהסבר העובדה שלצרפתים יש שכיחות נמוכה יחסית של מחלת לב כלילית (CHD) למרות צריכת מזונות עשירים בשומן רווי, תופעה שכונתה "הפרדוקס הצרפתי". מאז, דיווחים על פוטנציאל הרזברטרול למניעת סרטן, עיכוב התפתחות מחלות לב וכלי דם ומחלות ניווניות, שיפור הבקרה הגליקמית בסוכרת סוג 2 והארכת תוחלת החיים במודלים ניסיוניים המשיכו לייצר עניין מדעי.
מקורות רזברטרול
המקורות העשירים ביותר לרזברטרול הם יינות אדומים, הממוצעים הם בין 1.98 ל- 7.13 מ"ג רזברטרול לליטר.
המקור הטוב ביותר הבא הוא מיץ ענבים אדום ספרדי, המכיל 1.14 עד 8.69 מ"ג רזברטרול לליטר, אפילו יותר מרוב יינות הוורדים או הלבנים.
ענבים אדומים טריים ובוטנים מבושלים הם גם מקורות עשירים יחסית לרסברטרול, אך הם מכילים פחות משמעותית מתרכובת זו מאשר יין אדום.
בממוצע, תוספי תזונה של רזברטרול מכילים בין 10 ל- 100 מ"ג רזברטרול.
מטבולים וזמינות ביולוגית של רזברטרול
מחקרים ראשוניים של פרמקוקינטיקה של טרנס-רזברטרול בבני אדם מצאו רק עקבות של הרזברטרול הלא מטבוליזם בפלזמה לאחר חשיפה אוראלית של מינונים טרנס-רזברטרול יחידים של 5 עד 25 מ"ג. (6).
אכן נראה שטרנס-רזברטרול נספג היטב בקרב בני אדם כאשר נלקח בצורה אוראלית, אך זמינותו הביולוגית נמוכה יחסית בשל חילוף החומרים המהיר שלו בגוף.
לאחר ספיגתו הרסברטרול עובר מטבוליזם במהירות ע"י הצמידה לחומצה גלוקורונית ו/או סולפט, ויוצר רזברטרול גלוקורונידים, סולפטים ו/או סולפוגלוקורונידים. צמידי סולפט הם הצורות העיקריות של מטבוליטים של רזברטרול הנמצאים בפלסמה ובשתן בבני אדם.
מחקרים ראשוניים מצאו שמתן מינונים אוראליים בודדים של 25 מ"ג טרנס-רזברטרול למתנדבים בריאים הביא לריכוזי שיא בדם של הרזברטרול הכולל (כלומר טרנס-רזברטרול בתוספת המטבוליטים שלו) כעבור כ- 60 דקות, בערך 1.8-2 מיקרומול / ליטר (מיקרומטר), תלוי אם הניתן רזברטרול ביין, מיץ ירקות או מיץ ענבים.
מחקר שנערך על 40 נבדקים בריאים שקיבלו מינונים עולים בודדים של טרנס-רזברטרול דרך הפה (כלומר, 0.5 גרם, 1 גרם, 2.5 גרם ו- 5 גרם) הראה כי ריכוזי הפלזמה של רזברטרול ללא מטבוליזם הגיעו לשיא בין 0.8 ל -1.5 שעות לאחר מתן רזברטרול ברמות. נע בין 0.3 מיקרומטר ל -2.3 מיקרומטר.
יש לציין כי ערכים אלה היו נמוכים משמעותית מאלו המשמשים להפקת השפעות כימותרפיות של רזברטרול בניסויים במבחנה (> 5 מיקרומטר).
לעומת זאת, בעקבות מנה אוראלית יחידה של 5 גרם טרנס-רזברטרול, נמצא שריכוזי הפלזמה בשיא של צמידי רזברטרול מסוימים גבוהים פי שניים עד שמונה מאלו של רזברטרול שלא עברו מטבוליזם.
כמו כן, בהשוואה למנה חד-פעמית, נמצא כי צריכה חוזרת ונשנית של 5 גרם ליום של טרנס-רזברטרול למשך 29 יום, הביאה לריכוזי שיא גבוהים יותר באופן משמעותי בפלסמה של טרנס-רזברטרול ושני מצמידי גלוקורוניד רזברטרול.
מינונים חוזרים של 1 גרם ליום של טרנס-רזברטרול (מינון פחות סביר לגרום לתופעות לוואי; עלולים להניב ריכוזי פלזמה מקסימליים של כ- 22 מיקרומטר לרזברטרול -3-או-סולפט (מצומד הסולפט השכיח ביותר בבני אדם) וכ- 7-8 מיקרומטר המצומדים מונוגלוקורונידים.
רזברטרול עשוי גם לעכב גורמי שעתוק פרו דלקתיים, כגון: NF-KB או AP-1.
(4).
שינויים במצב הרוח הקשורים לגיל וליקויי זיכרון נובעים מירידה בתפקוד ההיפוקמפוס בקרב קשישים. הוכח שרזברטרול מגרה נוירוגנזה והיווצרות כלי דם בהיפוקמפוס של חולדות זקנות ובריאות. שינויים מבניים אלו נקשרו לשיפורים משמעותיים בלמידה מרחבית, היווצרות זיכרון ותפקוד מצב הרוח (3).
NF-κB (גורם גורם גרעיני של קאפה-שרשרת של תאי B מופעלים) הוא קומפלקס חלבון הקורא ומעתיק את ה- DNA (גורם שעתוק).
NF-κB הוא הגורם החשוב ביותר בגרימת דלקת בגוף וכמעט כל צמחי המרפא הפופולאריים מעכבים את קומפלקס החלבון הזה (ברוב תאי הגוף).
חלבונים אחרים הפופולריים ביותר בספרות הם הציטוקינים TNF, IL-1 ו- IL-6, אך NF-κB שולט במידה רבה בייצור של ציטוקינים כאלה ואחרים.
NF-κB מופעל בתגובה ללחץ, ציטוקינים (כמו IL-1b ו- TNF), רדיקלים חופשיים, הקרנה אולטרה סגולה, LDL מחומצן וזיהומים חיידקיים ונגיפיים, קוקאין וקרינה מייננת.
בציטוקינים, ההשפעה היא דו כיוונית, שכן היא מעוררת ציטוקינים ונגרמת ע"י ציטוקינים.
מתח חמצוני / ROS / רדיקלים חופשיים הוא גורם חשוב של NF – κB.
פעילויות NF-κB
NF-κB ממלא תפקיד מפתח בוויסות התגובה החיסונית לזיהום. הפעלה כרונית של NF – κB נקשרה למחלות סרטן, דלקתיות ומחלות אוטואימוניות. הפעלה מועטה מדי מובילה לרגישות לזיהום נגיפי ולהתפתחות חיסונית לא נכונה.
NF-κB הוא גורם תעתיק "מהיר", מה שאומר שהוא קיים בתאים במצב לא פעיל ואינו זקוק לסינתזת חלבונים חדשה על מנת להיות מופעל. המאפשר ל- NF-κB למגיב הראשון לגירויים תאיים מזיקים.
מוצרי חיידקים רבים וגירוי של מגוון רחב של קולטנים למשטח התא מובילים להפעלת NF-κB ולשינויים מהירים למדי בביטוי הגנים. פתוגנים מפעילים NF – κB באמצעות קולטנים דמויי אגרה (TLR), וזה חשוב הן תגובת חיסון מולדת והן מסתגלת.
הפעלת NF-κB בגוף גורמת לדלקת וגדילה וזה משהו שאנחנו רוצים לשמור על מינימום כדי למנוע מחלות כרוניות. עם זאת, גרימת NF-κB במוח יכולה להגביר את האינטליגנציה ע"י הגדלת נוירונים.
דיכוי ה- NF-kappaB עשוי להועיל למצבים כמו: עיכוב ההזדקנות, סרטן לכ- 45 סוגי סרטן, מחלות אוטואימוניות ודלקתיות, טרשת נפוצה, זאבת, מחלות לב, טרשת עורקים, שבץ מוחי, סוכרת מסוג 1 ו- 2, עמידות לאינסולין, השמנת יתר, כאבים, חרדה, דיכאון, סכיזופרניה, דו קוטבית, מחלות מעיים, IBS, קרוהן, קוליטיס אולצרוזה, תסמונת עייפות כרונית, דלקת פרקים, מיגרנות, כאבי ראש, אלרגיות, אסטמה COPD, אלצהיימר, פרקינסון, ALS, אוסטאופורוזיס, דום נשימה בשינה, אקזמה, פסוריאזיס, מחלת כליות ועוד...
עיכוב קומפלקס חלבונים תאיים הנקרא גורם גרעיני קאפה בי (NF-kB) מסייע במניעת הזדקנות מונעת דלקת וכן מצבים רפואיים כמו: עמידות לאינסולין, סוכרת סוג 2, מחלות לב וכלי דם, דלקת פרקים ועוד... מספר חומרי תזונה יכולים לחסום את NF-kB בבטחה וללא תופעות לוואי, כדי להפחית דלקת מערכתית.
מצבו של ויטמין D נקבע בעיקר ע"י היווצרותו בעור וזאת ע"י הפעולה הפוטוכימית של אור UVB סולארי (אורך גל 290–320 ננומטר) על קודמו 7-דההידרוכלסטרול.
איך נוצר ויטמין D בייצור אנדוגני? לאחר חשיפה לקרני השמש (UVB - קרינה שאינה חודרת זכוכית), על העול שלנו קיים חומר פרקורסור המקדם לויטמין D, שניקרא: 7-דהידרו-כולסטרול (Pro-D3). למעשה השם מרמז על כך שמדובר ברכיב ממשפחת הכולסטרול.
ה- 7-דהידרו-כולסטרול המצוי בעורנו, רגיש לקרני השמש היות וקרני השמש שוברת קשר בטבעת השנייה של הכולסטרול וכך יוצרת את הריאקציה הראשונה ביצירת ויטמין D3.
אך עדיין לא נוצר ויטמין D3 פעיל, אלא פרקורסור לויטמין D3, שנקרא: PreD3, שבהמשך בצורה ספונטנית נוצר ויטמין D3 (שעדיין אינו פעיל ביולוגית).
מהאפידרמיס הוא נספג למחזור הדם, ע"י חלבון הקושר ויטמין D או בקיצור: DVP (כלומר vitamin D binding protein) ומגיע לכבד.
לאחר שויטמין D הגיע לכבד אם ממקור אנדוגני (חשיפה לשמש) או ממקור אקסוגני מהמזון למשל, והכבד ישנו אנדים שקרא: 25-הידרוקסילאז, כלומר שהאנזים מחבר קבוצת הידרוקסיל (OH) בעמדה מספר 25 של ויטמין D,
כך נוצר התוצר הראשוני שניקרא: 25-הידרוקסי-ויטמין D, שהוא התוצר הראשוני של ויטמין D, אך עדיין אין מדובר בתרכובת הפעילה ביולוגית. יש לציין כי זמן מחצית של התרכובת הנ"ל ארוכה מאוד (כ- 3 עד 4 שבועות), לכן משמש לאומדן בבדיקות הדם.
בהמשך ויטמין D עובר לכליות, שם מצוי האנזים 1-אלפא הידרוקסילאז, האנזים הנ"ל מחבר הידרוקסיל על מיקום מספר 1 בויטמין D, כך שלמעשה אנו מקבלים תרכובת כימית הקרויה: 1,25 דיהידרוקסי ויטמין D או קלציטריול. זאת למעשה צורתו הפעילה של ויטמין D.
יש לציין כי כמו ויטמין D3 כך גם ויטמין D2 עובר שני הידרוקסילציה כדי להיות פעילום ביולוגית, ולמרות זאת ויטמין D3 שמקורו בעולם החי, יעיל יותר מויטמין D2 שמקורו בעולם הצומח.
בהמשך ויטמין D לקשר לרצפטורים הקרואים VDR (קולטן ויטמין D)
בגלל השונות העונתית בעוצמת אור השמש השמש, רמתו של ויטמין D יורדת בחורף ועולה בקיץ.
ההנחה היא שאין מאגר פונקציונלי של ויטמין D.
לכן, כדי למנוע מחסור, יהיה צורך באספקת תזונה בחורף.
עם זאת, קיימות כיום עדויות לכך שהמטבוליט העיקרי במחזור ויטמין D, 25-hydroxyvitamin D, מצטבר בתאי שריר השלד, המספקים מאגר פונקציונלי בחודשי החורף.
המנגנון מתווך ע"י צריכת תאי שריר של חלבון מחייב ויטמין D במחזור (DBP) בתהליך הובלת קרום מגאלין-קובילין.
לאחר מכן DBP נקשר לאקטין ציטופלזמי כדי לספק מערך של אתרי קשירה בעלי זיקה גבוהה עבור 25-hydroxyvitamin D [25 (OH) D].
המעבר החוזר ונשנה של 25 (OH) D לתאי שריר ומחוצה להם היה מסביר את זמן השהייה הארוך שלה בדם.
מקור: Current Developments in Nutrition, Volume 3, Issue 10, October 2019, nzz087, https://doi.org/10.1093/cdn/nzz087
נשימה נכונה לבריאות אופטימלית עם קובי עזרא, על נשימת בטן (נשימה סערפתית), נשימה קלויקולרית, נשימת בית חזה (נשימת חזה).
נשימה מהירה יכולה לתרום ולהחמיר התקפי פאניקה באמצעות מעגל קסמים: פחד מעורר נשימה מהירה יותר, מה שמגביר את הפחד.
בעזרת ביופידבק ניתן לתאם נשימה עם דופק, האטה ונשימה קבועה כדי להאט ולייצב את פעימות הלב.
השיטה פותחה על בסיס ההבנה כי נשימה איטית ועמוקה מגבירה את פעילותו של עצב הוואגוס, חלק ממערכת העצבים הפאראסימפתטית, עצב הנרתיק שולט ומודד גם את פעילותם של איברים פנימיים רבים.
כשממריצים את עצב הוואג, הרוגע שולט בגוף: קצב הלב מאט והופך לסדיר; לחץ הדם יורד; שרירים נרגעים. כאשר עצב הווגוס מודיע למוח על שינויים אלה, גם הוא נרגע, ומגביר את תחושות השלווה.
לפיכך, הטכניקה עובדת באמצעות מנגנונים נוירוביולוגיים ופסיכולוגיים כאחד.
בקצרה על ההורמונים DHEA טסטוסטרון ואסטרוגן עם קובי עזרא.
הפרוהורמון dhea הינו אב קדמון של הורמוני המין הגבריים והנשיים - טסטוסטרון ואסטרוגן!.
DHEA הינו הורמון המיוצר בגופנו באופן טבעי. יש לציין כי ניתן לסנתז את ההורמון dhea במעבדה מכימיקלים המצויים בצמח בטטה פראית ובצמח הסויה.
אך אציין כי גופנו לא יוכל ליצור או לסנתז את ההורמון DHEA מאכילת המזונות והכימיקלים הנ"ל!. כלומר שע"י אכילת בטטה פראית או את הסויה ונגזרותיו, לא נוכל להגביר את רמת ההורמון DHEA בדם.
ולכן צריך לשים לב למוצרים המכילים את ההורמון DHEA ממקור של בטטה פראית ומוצרי סויה! ואציין כי לרוב הכותרת שלהם תהיה המוצר ה- "DHEA הטבעי".
לעתים קרובות ההורמון DHEA משמש להאטת תהליכי הזדקנות, שיפור מיומנויות וכושר החשיבה באנשים מבוגרים, ולהאט את התקדמות מחלת אלצהיימר.
ספורטאים ואנשים המשתמשים בתוספת של DHEA בכדי להגביר את מסת השרירים, הכוח הפיזי ורמות האנרגיה.
אך השימוש בהורמון DHEA אסור ע"י האיגוד הלאומי לאתלטים (NCAA).
ההורמון DHEA משמש גם גברים לבעיית הזקפה (אין אונות - אימפוטנציה), ונשים בריאות בעלות רמות נמוכות של הורמונים כדי לשפר את המיניות שלהן.
ההורמון DHEA משמש גם לטיפול בזאבת (מחלת הלופוס), דלדול העצמות וחולשתן (אוסטאופורוזיס), טרשת נפוצה (MS), רמות נמוכות של הורמוני סטרואידים (מחלת אדיסון), דיכאון, סכיזופרניה, תסמונת עייפות כרונית (CFS), ולהאט את התקדמות של מחלת פרקינסון. כמו כן הוא משמש למניעת מחלות לב, סרטן השד, סוכרת, ותסמונת מטבולית.
אז נשאלת השאלה מה מפריע לנו בתהליכי הזקנה? ראשית, ישנה עלייה בתחלואה במחלות שונות, בראש ובראשונה הם מחלות הלב וכלי הדם (טרשת העורקים, CVA וכו'..), פתולוגיה שנייה בשכיחותה היא מחלת הסרטן לסוגים השונים - בגברים יותר סרטן הריאות (בעיקר עקב העישון) גם פרוסטטה, ובנשים יותר סרטן השד.
כמו כן, פתולוגיות נוספות המפריעות לנו הנוצרות יותר התהליך הזקנה, הם: סוכרת סוג 2 - לרוב עקב ההשמנה,אוסטאופורוזיס, אלצהיימר, דלקות פרקים, פרקינסון וכו'... כמו כן ישנה ירידה היכולת הגופנית - כוח וסיבולת, וירידה בפעילות המנטאלית...
כשאנו מדברים על רפואה מונעת כדי לנו להבין לפני אודות מה גורם לנו - לבני האדם למות בטרם עת?!...
המינרלים החשובים לחיזוק העצמות: הסידן או בשמו הלועזי: ca , calcium. הינו מינרל חיוני להתפתחות ולתפקוד תקין של הגוף. סידן הוא מרכיב חשוב של עצמות ושיניים; משתית העצם עשויה בעיקר סידן זרחתי.
הסידן חיוני לתהליכים מטבוליים רבים, הכוללים העברת אותות עצביים, התכווצות שרירים וקרישת דם. המקור העיקרי לסידן בגוף הם מוצרי חלב; ויטמין d מסייע לקליטת הסידן ע"י הגוף. ראה גם היפרקלצמיה, היפוקלצמיה.
מחסור בסידן בתפריט התזונה עלול לגרום לאישה לחלות במחלה הנפוצה ביותר בעולם, אוסטיאופורוזיס. לנשים צעירות קל יותר להתעלם, או לדחות את האזהרות אודות אוסטיאופורוזיס,
הואיל והן מאמינות, כי זה משהו שרק הסבתות שלהן יכולות לקבל. אולם העובדה היא, שבסביבות גיל 30, צפיפות העצם מתחילה לקטון. כך מתחילה ההתדרדרות לעבר מחלה זו, אשר גורמת לנכות קשה.
בעוד שאוסטאופורוזיס היא מחלה מפחידה ומגבילה, הרי שניתן למנוע אותה בעזרת תזונה נכונה ותוספי מזון. אפילו אם יש לך כבר אוסטיאופורוזיס, הרי שישנם צעד-ים פשוטים בהם אפשר לנקוט על מנת להפחית את רמת המחלה.
חשוב לצרוך מזון עתיר סידן, מאחר שסידן הוא מרכיב מפתח לבניית עצמות חזקות. אולם, לא כל המזונות המכילים סידן הם קלים לעיכול. חלב לדוגמא, הוא מקור טוב לסידן, אולם להרבה אנשים יש סיבולת נמוכה אליו.
ישנן דרכים טובות יותר להוסיף סידן לתפריט שלך.
עובדות שצריך לדעת על המינרל סידן:
1. מגנזיום צריך להימצא בגוף, על מנת שהסידן יפעל ביעילות. כפי הנראה, היחס האופטימאלי הוא 2 ל-1 של סידן למגנזיום.
2. סידן חייב להימצא בבסיס חומצתי על מנת שיהיה יעיל. רבים מתוספי המזון של סידן אינם על בסיס חומצתי. בתוספי מזון אלו, אין בכוחו של הסידן להיספג ולהביא תועלת כלשהי לגוף. קחו למשל מנטרלי-חומצה כגון tums או ,rolaids אשר מכילים גם סידן. הפעולה מנטרלת החומצה שבטבליות, הופכת את הסידן שבטבליה, לחסר ערך לגוף!
3. שלוש הצורות העיקריות של סידן הן: סידן ציטראט, סידן קרבונט וסידן גלוקונט. סידן קרבונט הוא הזול ביותר והכי פחות יעיל. תוספי מזון של סידן ציטראט וקרבונאט בלתי מזוקקים מקורם לעיתים קרובות בעצמות גרוסות, או צדפות ומכילים כמויות גדולות של עופרת. סידן גלוקונט, היא הצורה המסיסה ביותר של סידן. בצמחים, הוא מכיל כמויות קטנות ביותר של עופרת והוא הקל ביותר לעיכול.
4. סידן נספג בגוף באופן הטוב ביותר כשהוא נוזלי, הואיל ואז הוא עוקף את תהליך העיכול.
מאת: קובי עזרא (Ph.D) מומחה לרפואה נטורופטית, תזונה לבניית השרירים וחיטוב הגוף לגברים ונשים. כתב את הספרים: 1. אבן הפינה בתחום פיתוחהגוף. 2. ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי. 3. סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאול!. לפגישת יעוץ בקליניקה: 0528567140
מחלת האוסטאופורוזיס, היא מצב שבו חלה ירידה במסת העצם (ירידה בצפיפות העצם) – באופן סיסטמי (מערכתי). ההגדרה למחלה היא, מחלת עצם מטבולית המאופיינת ע"י מסת עצם נמוכה ...
מסת עצם שיא נמוכה, נחשפות לתקופות של דרישה מוגברת של סידן (הריון, הנקה),
מנפואזה = גיל המעבר, אין הפרשה של הורמוני מין נקביים, פעולה גבוהה יותר של האוסטיאוקלסטים לפירוק העצם.
נשים מועדות יותר לחסר של סידן בתפריט באופן טבעי או מלאכותי –אוכלות פחות קלוריות מגברים ועושות הרבה דיאטות.
בלקיחת תוספים יש לקחת בחשבון
נטילה מפוצלת במשך היום, נטילה עם הארוחה, תשומת לב לכמות הסידן בכדור, נטילת תוסף ממושכת ברמות גבוהות יכולה להפחית את ספיגת הברזל והמגנזיום,מומלץ ביותר סידן ציטראט.
גורמים המגבירים את ספיגת הסידן
עלייה בצרכים המטבוליים (גדילה, הריון, הנקה, חסר בסידן, פעילות גופנית), סביבה חומצית במעי-מזון המכיל לקטוז, ויטמין c - שילוב שלו עם סידן משפר את ספיגתו,הספיגה לא תתבצע כראוי אם לוקחים כתוסף יש לצרוך אותו במזון. ספיגה אקטיבית בהשפעת ויטמין d.
גורמים המאיטים את ספיגת הסידן
מזונות עשירים בזרחן - שוקו, קקאו, קולה.
מזונות עתירים בסיבים תזונתיים-מעכבים ומאיטים את קצב תהליך העיכול ואת הספיגה.
קפאין חסר בויטמין d, שלשולים ממושכים-מינרלים יוצאים, חומצה פיטית ואוקסלית - דגנים, סיבים, תרד, בוטנים - מעכבים את הספיגה.
ברזל-fe
מקורות במזון,מהחי: בשר בקר, עוף, דגים, כבר, ביצים,
יעילות הספיגה: ממקורות החי יותר יעילה מהצומח. נבחין ב-בשר בקר-30% יעילות יורד בעוף, יורד בדגים והכי נמוך מן הצומח-5%.
תפקיד מרכזי-קשירת החמצן למולקולת המוגלובין ונשיאתו לכל תאי הגוף.
מאגרים-70% קשור להמוגלובין ו30% במאגרים שנקרא-פריטין.
ברזל בניגוד לסידן ניתן לבדוק בבדיקת דם,נותן מידע מהימן על מצב הברזל, יכול לתת אינדיקציה למה שיקרה לאדם בשבועות הקרובים.
המלצה לצריכה יומית-אנמיה,צריכת ברזל.
לנשים 15-18 מ"ג וגברים – 10-12 מ"ג.
סימני מחסור בברזל-אנמיה-חולשה,עייפות,כאבי ראש,הפרעות בעיכול,נימול,נשירת שיער,חולשה של המערכת החיסונית.
סימני עודף בברזל-הרעלת ברזל-נגרמת בדר"כ כתוצאה מנטילה ממושכת ולא מבוקרת של ברזל,עירויי דם חוזרים ומרובים.לא נגרם מאוכל.
עצות שימושיות לספיגת הברזל
מעודדי הספיגה-מזונות עשירים בויטמין c –פרי הדר,פלפל וכד'.הוספת מיץ לימון לסלט או לתבשיל צמחי. נטילת תוסף ברזל מומלץ על קיבה ריקה-רק שיש בעיה לאחר ביצוע בדיקות דם ולפי תלונות האדם על חולשה,אם אין שיפור יש לשנות את סוג הברזל.
מעכבי ספיגה-מומלץ לא לשתות קפה/תה בסמוך לארוחה עשירה בברזל. הסיבים התזונתיים הנמצאים במזונות מן הצומח פוגעים בספיגה של הברזל ממזונות אלו(תרד,סובין,דגנים).
הורמון גדילה אנושי (Human Growth Hormone) הוא מבין ההורמונים שמצויים בשימוש ע"י ספורטאים ומפתחי גוף המחפשים להשיג יתרון גדול יותר בבניית הגוף, השרירים ושיפור הביצועים הספורטיביים.
סומטוטרופין (הורמון גדילה אנושי) הוא 100% בדיוק זהים להורמון הגדילה האנושי שמיוצר באופן אנדוגני ע"י בלוטת יותרת המוח באדם.
הורמון הגדילה (Growth hormone), הידוע גם בשם סומטוטרופין (somatotropin), הוא הורמון פפטיד המסונתז ומופרש ע"י תאים סומטוטרופים של בלוטת יותרת המוח הקדמית.
הפעולה העיקרית של הורמון הגדילה היא לעורר צמיחה לינארית אצל ילדים. עם זאת, הוא גם מטפח הרכב גוף בריא וזאת ע"י הגדלת השרירים והפחתת מסת השומן, שומר על רמות גלוקוז תקינות בדם ומקדם פרופיל שומנים תקין.
המאמר הנ"ל מספק סקירה כללית של הפתופיזיולוגיה הרגילה של ייצור ופעולה של הורמון גדילה.
היסטוריה של טיפול בהורמון הגדילה ובפיתוח הניסוח הנוכחי של הורמון הגדילה אנושי רקומביננטי הניתן כזריקות תת עוריות יומיות.
מאמר זה סוקר שניים מהאינדיקציות הוותיקות ביותר שאושרו ע"י ה- FDA לטיפול בהורמון הגדילה, מחסור בהורמון גדילה ותסמונת טרנר.
הפתוגנזה של הפרעות אלה, מנגנונים משוערים לגובה הקצר הקשור, וקריטריונים אבחוניים, עם סקירה של יתרונות מבחני הגירוי.
הסקירה כוללת גם המלצות עדכניות לטיפול בהורמון גדילה שיסייעו למקסם את הגובה הסופי של ילדים אלה, כמו גם נתונים המדגימים את היעילות והבטיחות של טיפול בהורמון גדילה באוכלוסיות אלה.
פתופיזיולוגיה של הורמון גדילה
הורמון הגדילה (סומטוטרופין), הוא הורמון פפטיד המסונתז ומופרש ע"י הסומטוטרופים של בלוטת יותרת המוח הקדמית. ההשפעה העיקרית של סומטוטרופין היא קידום צמיחה לינארית אצל ילדים, כלומר צמיחה לגובה בילדים.
מערכת משוב מורכבת הכוללת גורם גדילה דמוי אינסולין-1 (IGF-1), לפטין, גרלין, חומצות שומן חופשיות ומערכת העצבים המרכזית מווסתות את הפרשת ההורמון הגדילה.
כאשר משוחרר, הורמון הגדילה הוא נקשר לקולטן שלו בכבד ובסחוס, מה שמוביל לייצור IGF-1, אשר באמצעות מנגנונים אנדוקריניים ופראקרינים / אוטוקריניים, ואז מגרה את צמיחת העצם הליניארית.
הורמון הגדילה פועל באפיפיזה (צלחת גדילה) כדי להגדיל את הצמיחה הלינארית ע"י קידום בידול של prechondrocytes והרחבת אוסטאובלסטים.
לעורר צמיחה לינארית תקינה; עם זאת, היעדים הסלולריים המדויקים להשפעות הישירות של הורמון הגדילה נותרו חסרים בהגדרתם ברקמות מורכבות, כגון צלחת הגדילה.
תרומתם של הפעולות הישירות והעקיפות של הורמון הגדילה שנויה במחלוקת.
זרחון של JAK2 וקולטן הורמון הגדילה עצמו, ואחריו שינויים בפוספורילציה של מפעיל מתמר האותות של מסלול התעתיק (STAT) אשר לאחר מכן מעורר את שעתוק גני המטרה.
בכבד, הפעלת קולטן הורמון הגדילה מובילה לייצור מוגבר של חלבון 3 מחייב IGF-3 (IGFBP-3) ותת-יחידה תת-חומרית (ALS) המחברים את IGF-1 במתחם מחולק ובכך מגדילים את מחצית החיים שלו 9.
פעולות הורמון הגדילה
ההשפעות האנדוגניות והאקסוגניות של הורמון הגדילה כוללות ארבעה תחומים עיקריים.
1. ראשית, הורמון הגדילה מעורר צמיחת עצם לינארית כפי שנדון לעיל.
2. שנית, הורמון הגדילה מגביר את מסת העצם.
3. שלישית, הורמון הגדילה פועל על רקמת השומן כדי להגביר את הליפוליזה, לעכב ליפאז ליפופרוטאין, לעורר ליפאז רגיש להורמון, להפחית את הובלת הגלוקוז ולהפחית ליפוגנזה.
4. רביעית, הורמון הגדילה פועל על השרירים כדי להגביר את הובלת חומצות האמינו ועשוי להשפיע על התפלגות סיבי השריר.
לפיכך, בחולים עם מחסור בהורמון הגדילה (GHD), טיפול בהורמון הגדילה לא רק מגביר את מהירות הצמיחה הלינארית, אלא גם מקדם שמירה על הרכב גוף בריא (מוגבר שריר ומסת שומן מופחתת), רמות גלוקוז תקינות בדם ופרופיל שומנים.
פרמקולוגיה של הורמון גדילה
פיתוח תרופות הורמון גדילה
התקדמות מרובה בטיפול בחוסר הורמון גדילה חלה יותר מ- 50 שנה מאז שהחל הטיפול בשנת 1958.
בתחילה, הורמון גדילה זוקק מבלוטת יותרת המוח האנושית, הנגזרת מבלוטת יותרת המוח של בני אדם שנפטרו לאחרונה, ששימשה רק לילדים שסבלו מחסר בהורמון גדילה.
אספקה מוגבלת של ההורמון והעברת מחלת קרוזפלדט-ג'ייקוב (Creuzfeldt-Jacob Disease) בחלק מהחולים לאחר הטיפול הובילו להפסקת השימוש בהורמון גדילה אנושי מנפטרים בשנת 1985.
מבנה של הורמון גדילה נקבע בשנת 1972 והדבר הוביל למחקר ופיתוח של הורמון גדילה סינתטי.
בשנת 1979, Goeddel et al הביעו את הגן להורמון גדילה אנושי ב- Escherichia coli המאפשר לחיידקים לייצר הורמון גדילה אנושי בכמויות גדולות.
להורמון גדילה יש שתי איזופורמים ידועים, במשקל 22 kD ו- 20 kD.
ה- rhGH הראשון הזמין, פרוטרופין, היה הורמון פוליפפטיד המיוצר ע"י טכנולוגיית DNA רקומביננטי של גוף הכללה.
לפרוטרופין היו 192 חומצות אמינו ומשקל מולקולרי של 22 kDa.
מולקולה זו הכילה את הרצף הזהה של 191 חומצות אמינו הנמצאות בהורמון ההיפופיזה המקומית בתוספת מתיונין (met-GH) בקצה ה- N, תחילה נדרש להקל על התהליך הביוסינתטי באמצעות E. coli.
השימוש ב- met-GH היה קשור לפיתוח נוגדנים, אם כי בדרך כלל לא במגוון מנטרל גדילה.
בכל הצורות הנוכחיות של rhGH המשמשות כיום בפועל יש את רצף החומצות האמינו זהה של 191 המצוי בהורמון ההיפופיזה המקומית.
אין תגובות נוגדנים רלוונטיות ל- rhGH הנוכחי מכיוון שהוא מחקה את מבנה ה- GH האנושי.
אינדיקציות להורמון גדילה
קיימים עד היום 11 מצבים שאושרו ע"י מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), אשר הוכחו שהם יוכלו להינות מטיפול ב- rhGH.
המינון המשמש משתנה לפי גיל, פיזיולוגיה, אינדיקציה, תגובה לטיפול והעדפות פרטניות של הרופא המרשם.
בנוסף, טווח המינונים, לפחות עבור אינדיקציות ילדים, נובע גם מתוצאות ניסויים קליניים בהם בחירת המינון הראשוני התבססה על הימצאות מחסור בהורמון גדילה (מינונים נמוכים יותר) או (משוער) עמידות להורמון גדילה (מינונים גבוהים יותר).
יתר על כן, בחירת המינון מונעת לפעמים גם ע"י תקנות שנקבעו ע"י משלמי צד שלישי.
סקירה של מוצרים המכילים הורמון גדילה הקיימים בארה"ב מגלה כי אין מותג כל אישור לכל האינדיקציות.
אולם מכיוון שהתרופה הפעילה, סומטוטרופין, זהה בכל מוצר, רופאים רבים מרגישים בנוח להשתמש בכל מוצר מאושר לכל אינדיקציה מתאימה.
באופן דומה, בחלקים אחרים של העולם, מוצרי המכילים הורמון גדילה משמשים לעתים קרובות לסירוגין.
תהליך אישור התרופות באירופה באמצעות הסוכנות האירופית להערכת תרופות (EMEA) צפוי לאשר תכשירים חדשים של rhGH לאינדיקציות המאושרות למוצרים "ביו-סימילאריים".
מוצע ע"י Ranke et al כי יש להשתמש באישור מסוג זה, במידה וניתן, בזהירות שכן הבטיחות והיעילות עשויות להיות שונות בין מותגי התרופות למרות שהתרופה הפעילה דומה.
בסופו של דבר, הרופא המושכל ולעתים קרובות חברת הביטוח ישפיע על בחירת המוצר הורמון גדילה שנבחר עבור כל מטופל.
להלן אינדיקציות של מנהל המזון והתרופות (FDA) לטיפול בהורמון גדילה לרבות שנת האישור:
1985 מחסור בהורמון גדילה ילדים.
1993 אי ספיקת משנית לאי ספיקת כליות כרונית עד למועד השתלת הכליה.
1996 מחסור בהורמון גדילה למבוגרים.
1996 קטבוליזם מ- HIV בקרב מבוגרים.
1996 תסמונת טרנר.
2000 תסמונת פראדר ווילי.
2001 קטן לגיל ההיריון.
2003 קומה אידיופטית.
2003 תסמונת המעי הקצר.
2006 מחסור בגן SHOX.
2007 תסמונת נונאן.
קיצורים: GHRH, הורמון משחרר הורמון גדילה; GH, הורמון גדילה; GHBP, חלבון מחייב הורמון גדילה; IGF-1, גורם גדילה דמוי אינסולין -1; IGFBP-3, חלבון 3 המחייב גורם גדילה דמוי אינסולין; ALS, תת יחידה תת חומרית; STAT5b, מפעיל מתמר אותות של מסלול תמלול 5b.
