יום ראשון, 19 בדצמבר 2021

האם אתם סובלים מתסמונת מטבולית? קובי עזרא, סינדרום X, תסמונת התנגודת לאינסולין

שלום כאן קובי עזרא מומחה לרפואה נטורופטית, היום אספר לכם על התסמונת המטבולית (סינדרום X או תסמונת התנגודת לאינסולין) וכיצד תוכלו לאבחן האם אתם סובלים מתסמונת מטבולית? ואיך ניתן לטפל ולאזן את התסמונת המטבולית בשיטות שמרניות? כלומר מה אתם יכולים לעשות בבית או יותר נכון במטבח שלכם כדי למגר את התופעה? 

האם אתם סובלים מתסמונת מטבולית? קובי עזרא, סינדרום X, תסמונת התנגודת לאינסולין
האם אתם סובלים מתסמונת מטבולית? קובי עזרא, סינדרום X, תסמונת התנגודת לאינסולין

מהי תסמונת מטבולית?

אז ראשית אתם בטח שואלים, מהי תסמונת מטבולית? תסמונת מטבולית הידועה גם בשמות: סינדרום X ותסמונת התנגודת לאינסולין. היא מקבץ של גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, ונוכחותם מנבאת סוכרת, סיבוכים ותמותה בטרם עת כשאינה מטופלת כראוי. 

התסמונת המטבולית היא הפרעה מטבולית נפוצה הנובעת מהשכיחות הגוברת של השמנת יתר. הפתופיזיולוגיה מיוחסת במידה רבה לעמידות לאינסולין, היפרלפידמיה ומצב פרו-דלקתי שכנראה תורם לתסמונת. 


סימני תסמונת מטבולית: מה התסמינים של תסמונת מטבולית?

התסמינים הבולטים בתסמונת מטבולית הם: השמנה אבדומינלית כלומר כרס או השמנת תפוח, שמתבטאת בהיקף מותנים גדול, רמת טריגליצרידים גבוהים בדם, לחץ דם גבוה מ־130/85, אי סבילות לסוכרים, כלומר מצב טרום שבעתיד יוביל להתפתחות סוכרת סוג 2.

גורמים תסמונת מטבולית

מהם הגורמים לתסמונת המטבולית? תסמונת מטבולית נגרמת לרוב מאורח חיים לא בריא (כלומר תזונה לא מתאימה וחוסר פעילות גופנית), כמו גם ישנה את הנטייה הגנטית, וגם כתופעת לוואי של תרופות (כמו קורטיזון). 

תסמונת מטבולית סיכון

אז משאלת השאלה: האם יש סיכונים בתסמונת המטבולית? והתשובה היא בהחלט כן! תסמונת מטבולית  מגבירה את הנטייה להתפתחות סוכרת מסוג 2 ולהתפתחות מחלות לב וכלי דם, כמו: התקף לב, אירוע מוחי בעיקר. 

אך לפעמים גם כבד שומני, אי-ספיקת כליות וחומצה אורית מוגברת (המעלה סיכון לשיגדון). 

לכן חשוב להקדים תרופה למכה לטפל מוקדם ולמנוע התפתחות סוכרת, השמנת יתר, מחלות לב וכלי-דם ושחמת הכבד



רוצים לגלות האם אתם סובלים מתסמונת מטבולית

 

גברים

נשים

היקף מותניים

מעל 102 ס"מ

מעל 88 ס"מ

כולסטרול HDL

מתחת ל-40 מ"ג לדציליטר דם

מתחת ל-50 מ"ג לדציליטר דם

טריגליצרידים

מעל 150 מ"ג לדציליטר דם

מעל 150 מ"ג לדציליטר דם

לחץ דם

מעל 130/85 מילימטר כספית

או שכבר בטיפול תרופתי ל-יל"ד

מעל 130/85 מילימטר כספית

או שכבר בטיפול תרופתי ל-יל"ד

רמת סוכר הדם בצום

מעל 100 מ"ג לדציליטר דם

או שכבר בטיפול תרופתי לסוכרת מסוג 2

מעל 100 מ"ג לדציליטר דם

או שכבר בטיפול תרופתי לסוכרת מסוג 2

* אציין שהגדרת המטופל שסובל מתסמונת מטבולית אם יש לו או לה שלושה או יותר מהתסמינים שצוינו להלן. 

דיאטה תסמונת מטבולית

אז נשאלת השאלה: מה ניתן לעשות כדי לטפל הסינדרום המטבולי? ניתן לעשות זאת (לא תמיד) אך לרוב תזונה עשירה בפחמימות ובעיקר ריקות גורמת לעליה בייצור חומצת שומן וטריגליצרידים בכבד. 

אחרי הכל הטריגליצרידים מורכבים מגליצרול (שמגיע מהפחמימות) בתוספת 3 חומצות שומן. 

מהאמור ניתן להבין שיש לצמצם את צריכת הפחמימות ובעיקר ממזונות לבנים הדלים בסיבים, כמו למשל אורז לבן, קמח לבן לרבות לחם לבן ותוצריו, וכמובן סוכרים מתועשים כמו חטיפים ודברי מתיקה. 

השמנת יתר ובעיקר השמנה אבדומינלית - בטנית המכונה גם השמנת תפוח או השמנה גברית. במצב הנ"ל ישנו הצורך לרדת במשקל אך יותר חשוב לרדת באחוזי השומן, ולמזער ירידה במשקל על חשבון מסת שריר יקרה. 

אציין שירידה במשקל בצורה שאינה נכונה, עקב למשל חסרים תזונתיים, עשויה להגביר את הנטייה לפירוק שרירים על חשבון שומנים, כך עשויה להתחיל דיאטת היו-יו שממנה אנו רוצים להימנע. 

לכן ההמלצה היא לצמצם את המזונות המתועשים ולהגביר את אכילת המזונות המלאים והטבעיים, כמו ירקות ופירות, קטניות ודגנים מלאים, כמובן שישנו הצורך להתאים את תוכנית התזונה והאימונים למטופל באופן אישי ובהתאם למצבו הפיזיולוגי, בדיקות דם, הרגלי חיים וכו'... 

כמו גם חשובה הפעילות הספורטיבית, היות ואורח אורח חיים יושבני, כנהוג בעולם המערבי מגביר את הנטייה בקשר ישיר לתסמונת המטבולית. 

לכן אני ממליץ למטופלים שלי לעשות פעילות גופנית אירובית (כמו הליכה) של לפחות 30 דקות 3-5 פעמים בשבוע. בנוסף לפעילות אנאירובית לחיזוק השרירים וכך לשיפור בניצול הסוכרים לאנרגיה ושיפור בתנגודת להורמון אינסולין. 

חשוב לציין שבדומה לאי סבילות לסוכר והתפתחות סוכרת טייפ-2, גם היפוגונדיזם כלומר חסר בהורמון המין הגברי טסטוסטרון קשור להופעת התסמונת המטבולית. לכן מומלץ לעשות בנוסף בדיקות דם אנדוקריניות. 

אציין שעל חסר בטסטוסטרון ואיך להגבירו ע"י תזונה עשיתי סרטון הסבר, אם תרצו רק תבקשו התגובות ובשמחה אתן לכם קישור ישיר. 

שימוש ארוך טווח בתרופות כמו סטרואידים ממשפחת הקורטיזונים עשויה להגביר את הנטייה לתסמונת מטבולית. 

השמנה ותסמונת מטבולית

אציין שהעלייה בשכיחות ההשמנה הפכה לבעיה בריאותית גדולה בעולם בקרב מבוגרים, אך גם בקרב ילדים ומתבגרים. הצטברות שומן תת עורי במהלך גיל ההתבגרות קשורה באופן חיובי ועצמאי לטרשת עורקים בגילאים בוגרים. 

הצטברות שומן בבטן קשורה לעמידות לאינסולין, ואילו פיזור שומן הגוף בפריפריה פחות חשובה מבחינה מטבולית, כלומר שלהשמנה בבטן (השמנת תפוח, המאפיינת השמנה גברית) ישנה נטייה מוגברת בהשוואה להשמנה בישבן ובירכיים (השמנת אגס, המאפיינת השמנה נשית). 

השמנה קשורה לירידה גדולה בתוחלת החיים. ההשפעה של השמנת יתר קיצונית על התמותה גדולה יותר בקרב צעירים מבוגרים. מבחינה זו, השמנה קשורה גם בסיכון מוגבר למספר סוגי סרטן. 

אך יחד עם זאת, כ-30% מהסובלים מהשמנת יתר הם בריאים מבחינה מטבולית עם רגישות לאינסולין בדומה לאנשים בריאים במשקל תקין, תכולת שומן בקרביים נמוכה יותר בהשוואה לרוב החולים הסובלים מהשמנת יתר אבדומינלית מבחינה מטבולית. 

המרכיב הנצפה ביותר בתסמונת מטבולית, השמנה בטנית, דיסליפידמיה, היפרגליקמיה ויתר לחץ דם, השכיחות הממוצעת של תסמונת מטבולית היא 31%, והיא קשורה לעלייה כפי-2 בסיכון למחלות לב כליליות, מחלות מוחיות, ועלייה פי 1.5 בסיכון לתמותה מכל הגורמים.

טיפול תרופתי בתסמונת המטבולית

טיפול תרופתי בתסמונת המטבולית, לרוב נעשה באופן סימפטומטי, כלומר טיפול בתסמינים ולא בשורש הבעיה. 

למשל במצב של היפרגליקמיה כשרמות הסוכר גבוהות ייתן הרופא את התרופה מטפורמין המשמשת לטיפול בסוכרת. כשרמות הכולסטרול גבוהות תקבלו תרופות ממשפחת הסטטינים

במצב של היפוגונדיזם הגברים עשויים לקבל תוספת של הורמון המין הגברי - טסטוסטרון וכו'... 

אציין כי ישנם מחקרים שהראו שמתן ההורמון טסטוסטרון במצבי היפוגונדיזם גרם לירידה במשקל ובהיקף המותניים. 

טסטוסטרון ותסמונת מטבולית

היפוגונדיזם (מחסור בטסטוסטרון) במבוגרים קשור לירידה בחשק המיני, באנרגיה, בהמטוקריט, במסת שריר צפיפות מינרלים בעצמות, ודיכאון. 

מחסור בטסטוסטרון נקשר גם למרכיבים שונים של התסמונת המטבולית, שבתורו קשור לעלייה פי-5 בסיכון למחלות לב וכלי דם. 

רמות טסטוסטרון נמוכות קשורות לעמידות מוגברת לאינסולין, לעלייה במסת השומן, לכולסטרול HDL נמוך, רמות טריגליצרידים גבוהות יותר ולחץ דם גבוה. 

טיפול משלים בטסטוסטרון במחוסרי טסטוסטרון הראה ירידה בתסמונת מטבולית, בעמידות לאינסולין, בטטול כולסטרול, בכולסטרול LDL, בטריגליצרידים ושיפור בבקרה הגליקמית ופרמטרים אנתרופומטרים.

לסיכום: תסמונת מטבולית אינה מחלה כשלעצמה, אלא היא מונח המדגיש גורמים  שעשויים להיות בסיכון גבוה יותר למחלות, כפי 2 למחלות לב וכלי דם, פי 5 ויותר לסוכרת מסוג 2. השמנת יתר והתנגדות לאינסולין נחשבים בבסיס רוב המקרים של תסמונת מטבולית. 

עמוד התווך של הטיפול נותר שינויים באורח החיים הכולל פעילות גופנית ותזונה בהתאמה אישית. יש לציין שהמטרה היא לגרום לירידה במשקל (באחוזי השומן) טיפול בדיסליפידמיה, יתר לחץ דם והיפרגליקמיה.

אהבתם?! אז שתפו עם החברים :-) 


ביבליאוגרפיה:

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19407331 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15836891 

3/https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28585193

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31382417

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27894098

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26433309 - טסטוסטרון וסינדרום מטבולי



השעון הביולוגי בגופנו, באילו שעות רצוי לאכול כדי לשמור על בריאות אופטימלית ומשקל אידאלי?, קובי עזרא

שלום כאן קובי עזרא מומחה לרפואה נטורופתית והיום אספר לכם היום אספר לכם על השעון הביולוגי בגופנו (מקצב צירקדי), באילו שעות רצוי לאכול כדי לשמור על בריאות אופטימלית ומשקל אידאלי?, האם חובה לאכול ארוחת בוקר או לא?, והאם אכילה בשעות נכונות עשויה למנוע התפתחות מחלות כמו: לחץ דם גבוה, הצטברות שומנים בכבד ובדם, היפרגליקמיה, תנגודת אינסולין, סוכרת ועוד.

השעון הביולוגי בגופנו, באילו שעות רצוי לאכול כדי לשמור על בריאות אופטימלית ומשקל אידאלי?, קובי עזרא
השעון הביולוגי בגופנו, באילו שעות רצוי לאכול כדי לשמור על בריאות אופטימלית ומשקל אידאלי?, קובי עזרא

האם ידעת שהתאים בגופנו יכולים לדעת את השעה ביום? לכל תא בגופנו יש שעון משלו. שעונים אלה אינם דומים לאף אחד אחר. אין גלגלי שיניים או גלגלי שיניים. השעה נקבעת ע"י סיבוב כדור הארץ, כך שהגוף שלנו מיושר בצורה מושלמת עם הלילה והיום. שעונים אלה שולטים בהיבטים רבים בחיינו. מהרגע שאתה אוכל וישן ועד ליכולת שלך להתרכז במבחן או לרוץ מהר יותר, השעונים שולטים על הכל. איך השעונים האלה עובדים ואיך הם אומרים את השעה? השעונים הביולוגיים שלנו מנגנון מולקולרי שעוקב אחר הזמן בתוך תאי האורגניזם, ומוליד מקצבים צירקדיים.

כמובן שאם יש לכם שאלות אתם מוזמנים לשאול אותי כאן בתגובות ובשמחה אשיב לכם, ואם אתם משוחרי הבריאות אז הירשמו לערוץ כדי להישאר מעדכנים. 

השעון הביולוגי הוא מנגנון פנימי באורגניזם שמשמש למדידת זמן, וזאת לצורך ויסות  תהליכים פיזיולוגיים והתנהגותיים שמתרחשים באופן מחזורי. מחזורים מכונים מקצבים ביולוגיים, והם קיימים במרבית היצורים החיים, לרבות בעלי חיים וצמחים. 

השעון הביולוגי המרכזי של האורגניזם מתבסס במקרים רבים על המקצב הצירקדי, מקצב שפועל במחזוריות של כ-24 שעות ונועד להתאים את פעילותו של היצור להשפעתה המשתנה של השמש לאורך היממה,- בדומה לסיבובו של כדור הארץ על צירו.

שעון צירקדי (Circa dian מלטינית: "בערך יום") הוא השעון הביולוגי החשוב והנפוץ ביותר בעולם החי. שני המדדים העיקריים לקביעת התזמון של השעון הביולוגי ביונקים הם הפרשת מלטונין מבלוטת האצטרובל במוח וטמפרטורת הגוף.

בגופנו שעון ביולוגי מרכזי שממוקם במוח (בהיפותלמוס) והוא מפקח על שעונים רבים המפוזרים ברקמות השונות: בכבד, בלבלב, בשרירים, במערכת העיכול וכו'.

איך משפיע מקצב צירקדי על הבריאות?

מקצבים ביממה יכולים להשפיע על תפקודים חשובים בגופנו, כגון: שחרור הורמונים, הרגלי אכילה ועיכול, טמפרטורת הגוף. עם זאת, רוב האנשים מבחינים בהשפעה של מקצבים צירקדיים עקב הרגלי השינה שלהם. ה-SCN שולט בייצור המלטונין, הורמון שגורם לך לישון. הוא מקבל מידע על האור הנכנס מעצבי הראייה, המעבירים מידע מהעיניים למוח. כאשר יש פחות אור - למשל, בלילה - ה-SCN אומר למוח לייצר יותר מלטונין כדי שתהיה ישנוני.

מתי מומלץ לאכול?

אז אתם בטח שואלים מתי מומלץ לאכול? האם לאכול יותר בשעות היום או דווקא בשעות הערב? לפי מחקרים שנערכו נימצא שבבני אדם קצב ריקון הקיבה מהיר יותר בשעות היום כשיש אור. 

העלייה ברמת הסוכר בדם לאחר ארוחה גבוהה יותר בלילה מאשר ביום. האפקט התרמוגני של המזון (כמות הקלוריות שאנו מוציאים על תהליך העיכול) גבוה יותר ביום לעומת הלילה. 

מיכן ניתן להבין שעדיף לאכול את רוב המזון (קלוריות) בשעות האור ולא ברדת החשיכה בערב. זאת היות ובשעות היום כשיש אור בחוץ הארוחה תתעכל מהר יותר, רמות הסוכר וכך גם האינסולין בדם יעלו פחות ונשרוף יותר קלוריות בתהליך העיכול.

האם חובה לאכול ארוחת בוקר?

אז אתם בטח שואלים האם חובה לאכול ארוחת בוקר? מסתבר שאצל רוב האנשים, הפרשת הורמון הרעב - גרלין נמוכה יותר בשעות הבוקר והיא עולה בהמשך היום כלומר לקראת הצהריים. 

כמו גם, הפרשת הורמון הסטרס - קורטיזול גבוהה יותר בבוקר כשמתעוררים ודועכת במהלך היום ורמתו הנמוכה ביותר בלילה, המצב שגורם ברוב האנשים לחוסר תיאבון. לקראת אמצע היום, שאנחנו פעילים, רמתו יורדת ותחושת הרעב עולה.

כלומר שרצוי שהארוחה הראשונה תהיה בשעות הבוקר המאוחרות או בצהריים המוקדמות ועדיף לחכות שהתיאבון יתעורר. ולא איך שמתעוררים, אני מדבר על כלל האוכלוסייה ולא על ספורטאים או אנשים עם צרכים מיוחדים. 

הדבר דומה למה שאמר הרמב"ם "בבוקר אכול כמלך, בצהריים כבן מלך ובערב כאביון", כך מראה לנו המדע Chrono-nutrition - תזמון הארוחות לאורך היממה.

למעשה ההורמון קורטיזול מווסת ומסנכרנת את השעון הביולוגי בגופנו, אז כפי שציינתי רמתו הגבוה היא בשעות הבוקר הולך ודועך לקרת שעות הלילה. לכן את הפעילות הגופנית מומלץ לעשות בשעות היום ולא בשעות הערב. היות ופעילות גופנית מגבירה את הפרשת הקורטיזול אז רצוי לסנכרן אותו בשעות היום ולא בשעות הערב. 

יש לציין שפעילות גופנית בשעות הערב והלילה עשויה לשבש את השעון הביולוגי ועם השנים לגרום לנזקים מצטברים.   

אנו חווים מקצבים יומיים למשל ב-8:00 בבוקר רמת הטסטוסטרון בגברים נמצאת בשיאה. בשעה 18:00 בערב לחץ הדם והפעילות המטבולית גבוהים. בשעה 2:00 בלילה הגוף נערך לשינה עמוקה. 

בשעות הצהרים הרגישות לכאב יורדת, לכן זה זמן טוב לטיפולים "כואבים" כמו: עיסוי אגרסיבי, טיפולי שיניים. בשעות הבוקר יכולת הריכוז שלנו היא הגבוהה ביותר לכן זה הזמן האידאלי ללימוד, לעבוד ולזכור טוב יותר.

מחקרים אפדימיולוגיים ומחקרים מבוקרים על עובדים במשמרות לילה וגם על חיות מעבדה מוכיחים שהפרעות במקצב הצירקדי עשויות להוביל לחוסר איזון מטבולי, החל מהשמנה, ועד לסיבוכים כלחץ דם גבוה, הצטברות שומנים בכבד ובדם, היפרגליקמיה, תנגודת לאינסולין, סוכרת ועוד...

גלגלי השיניים של השעונים הללו הם גנים וחלבונים, מחזוריים בקצב של 24 שעות בתוך כל תא. השעונים התאיים הנ"ל מתואמים כולם ע"י שעון סבא מרכזי במוח. אור השמש משמש כדי לשמור על הקצב הפנימי מסונכרן עם העולם שסביבנו. אך כשהשעונים שלנו לא מסונכרנים, אנחנו מרגישים את ההשפעות. העולם המודרני בו אנו חיים, הכולל אור 24 שעות, מסכי LED וטיסות במטוס, עלול לבלבל את השעונים הביולוגיים שלנו. אנחנו צריכים לעשות מה שאנחנו יכולים כדי לעזור לשעונים שלנו לעמוד בזמן.

אילו גורמים יכולים לשנות את המקצבים הצירקדיים?

שינויים בגופנו ובגורמים סביבתיים עלולים לגרום למקצבים הצירקדיים שלנו ולמחזור האור-חושך הטבעי להיות לא מסונכרנים, לדוגמה: מוטציות או שינויים בגנים מסוימים יכולים להשפיע על השעונים הביולוגיים שלנו. ג'ט לג או עבודה במשמרות גורמות לשינויים במחזור האור-חושך. אור ממכשירים אלקטרוניים בלילה יכול לבלבל את השעונים הביולוגיים שלנו.

שינויים אלה יכולים לגרום להפרעות שינה, ועלולים להוביל למצבים בריאותיים כרוניים אחרים, כמו השמנת יתר, סוכרת, דיכאון, הפרעה דו-קוטבית והפרעה רגשית עונתית.

לדוגמה: כשאנו מתעוררים בבוקר האור חודר לעיניים, המגיע למוח ומשפיע על פעילותם של גנים מסוימים שעוזרים לך להתחזק במשך היום. חשיפה לאור מפחיתה גם את ייצור המלטונין, ההורמון שעוזר לך להירדם. ככל שהיום מתקדם ואור השמש פוחת אחר הצהריים, ייצור המלטונין נדלק מחדש. ייצור המלטונין מגיע לשיא בלילה לאחר שהשמש שקעה כדי לעזור לך להירדם. היזהר, חשיפה לאורות פנים ואור מסמארטפונים, טאבלטים, מסכי מחשב וטלוויזיות עלולה להפריע לייצור המלטונין ולשבש את השינה.

בנוסף יש לומר שפעילות גופנית משפרת את איכות השינה ועוזרת לישון יותר. מספיק 10 דקות של פעילות אירובית מדי יום כדי להפיק את היתרונות. פעילות גופנית מקלה על מתח וגורמת לעייפות, כך שקל יותר להירדם. הזמנים הטובים ביותר להתאמן הם בשעות הבוקר המוקדמות ואחר הצהריים. טמפרטורת הגוף גבוהה יותר אחר הצהריים, כך שזה עוזר לשרירים שלך כשאתה פעיל. כאשר טמפרטורת הגוף יורדת בשעות שלאחר מכן, זה יכול לעזור לך להירדם ביתר קלות. חשיפה לאור שמש טבעי בחוץ מועילה לשמירה על קצב הצירקדי שלך.

אכילה מאוחרת בלילה עלולה להפריע לשינה. אם אתם סובלים מרפלוקס חומצי, אכילה קרובה מדי לשעת השינה מכינה את הקרקע לצרבת לילית. אכלו ארוחת ערב באותה שעה בכל ערב, הקפידו לאכול מספר שעות לפני השינה. הימנע מארוחות כבדות ושמנוניות ומאוכל חריף. לוותר על קפאין בשעות אחר הצהריים המאוחרות והערב. צריכת קפאין מאוחרת ביום עלולה להפריע לשינה. אם יש לכם את המנצ'יז לפני השינה, אכלו חטיף קטן, כמו תפוח עם כמה כפות חמאת בוטנים או קצת גבינה וקרקרים.

מחקרים מצביעים על כך שמחסור בויטמין A משפיע לרעה על הקצב הצירקדי. ויטמין A הוא ויטמין מסיס בשומן, כך שכל עודף מאוחסן ברקמות שלך לשימוש מאוחר יותר. מקורות טובים לויטמין A כוללים בטטה, כבד בקר, תרד, גזר, דלעת, מלון, פלפל אדום ומנגו. ויטמין A הוא גם קריטי לשמירה על בריאות עיניים, חסינות, תאים ואיברים.

פתלוגיות כנראה שמופיעות גם בשעות מסויימות, למשל בתקפי אסטמה, אלרגיות, קוצר נשימה מופעים בעיקר בלילה, אפילפסיה בבוקר מוקדם, מחלות לב וכלי דם רובם בין 6:00 בבוקר ל-12:00 בצהריים 0(40% מהתקפי הלב נוצרות בשעות הנ"ל ויש לציין כי התקפי הלב בשעות אלה הם גם הקטנלניים ביותר לרבות אחוזי התמותה). 

כך גם עולם הרפואה והפרמקולוגיה עושה שימוש בדבר, למשל תרופות להורדת לחץ דם כשנוטלים אותם בערב כך נוכל להגן על המטופלים בצורה יותר טובה.  

הטיפול נקרא כונותרפיה (כרונו = זמן ותרפיה = טיפםול). 

שבושים בשעון הביולוגי בגופנו עשויים להגביר את הנטייה למצבים רפואיים כמו: הפרעות שינה, השמנה, דיכאון, סרטן, אלרגיות ליליות, מחלות לב והזדקנות מהירה יותר, ובבעלי חיים נמצא מוות בגיל צעיר והופעת מחלות זיקנה בגיל צעיר. 

למשל השמנה במקרה הנ"ל נובעת כתוצאה משיבוש הורמונלי הגורם לירידה ברמת ההורמון לפטין (הורמון השובע) ועלייה ברמת ההורמון גרלין (הורמון הרעב), כך במצב הנ"ל נחוש רעבים יותר... 

טיפול באור (בתאורה חזקה) יעילה כנגד דיכאון עקב הסינכרון השעון, לכן יעיל גם בקרב אנשים מבוגרים היות וכחלק מתהליכי זקנה ישנה העייה בשעון שלנו... 

מלטונין גם מסייע בצורה פחות יעילה בהשוואה לחשיפה לאור. 

אהבתם :-) אז שתפו עם החברים שלכם ! 


יום רביעי, 15 בדצמבר 2021

האם תוספת חומצת שומן אומגה 3, קרוטנואידים וויטמין E משפרים זיכרון במבוגרים

שלום כאן קובי עזרא מומחה לרפואה נטורופטית, היום רציתי לספר לכם על מחקר ששאל את השאלה: האם תוספת חומצת שומן אומגה 3, קרוטנואידים וויטמין E משפרים זיכרון במבוגרים?.



להלן ניסוי קליני אקראי ששאל האת השאלה: האם תוספת חומצת שומן אומגה 3, קרוטנואידים וויטמין E משפרים את הזיכרון במבוגרים?.

עדויות מצטברות מצביעות על כך שחומצות שומן אומגה 3 (ω-3FAs), קרוטנואידים וויטמין E יכולים לשפר את הביצועים הקוגניטיביים. 

עם זאת, ההשפעה הקולקטיבית שלהם על הקוגניציה עדיין לא נחקרה אצל אנשים בריאים. המחקר חקר את ההשפעה המשולבת של תוספי ω-3FA, קרוטנואידים וויטמין E על הביצועים הקוגניטיביים של מבוגרים.


המחקר כלל אנשים בריאים מבחינה קוגניטיבית בגילאי 65 שנים ≥ צרכו מדי יום 1 גרם שמן דגים (מתוכם 430 מ"ג חומצה דוקוסהקסאנואית, 90 מ"ג חומצה איקוספנטאנואית), 22 מ"ג קרוטנואידים (10 מ"ג לוטאין, 10 מ"ג מזו-זאקסנטין, 2 מ"ג זיאקסנטין 2 מ"ג זיאקסנטין) וויטמין E 15 מ"ג. או פלצבו למשך 24 חודשים בניסוי קליני אקראי כפול סמיות, מבוקר פלצבו.



תוצאות הראו שלאחר תוספת של 24 חודשים, אנשים בקבוצה הפעילה (n=30; בני 69.03 ± 4.41 שנים; 56.7% נשים) רשמו פחות שגיאות באופן מובהק במשימות זיכרון העבודה מאשר אנשים שקיבלו פלצבו (n=30; בני 69.77 ± 3.074 שנים; % נקבה) (גדלי השפעת הערכת נקודה נעו בין 0.090-0.105). 

באופן מעניין, ככל שהעומס הקוגניטיבי של משימות זיכרון העבודה גדל, הקבוצה הפעילה עלתה על קבוצת הפלצבו. 

שיפורים מובהקים סטטיסטית בריכוזי הקרוטנואידים ברקמות, ריכוזי הקרוטנואידים של הקסנטופיל בסרום וריכוזי ω-3FA בפלזמה נצפו גם בקבוצה הפעילה לעומת פלצבו (גדלי ההשפעה של אומדן נקודה נעו בין 0.078-0.589). 

יתרה מכך, גודל השינוי של ריכוזי הקרטנואידים ברקמה וריכוזי ω-3FA וקרוטנואידים בדם היו קשורים לגודל השינוי בביצועי זיכרון העבודה.


לסיכוםתוצאות אלו תומכות ברציונל סביר מבחינה ביולוגית לפיה חומרים מזינים אלו פועלים באופן סינרגיסטי, ובאופן תלוי מינון, לשיפור זיכרון העבודה אצל מבוגרים בריאים מבחינה קוגניטיבית. 

הגברת הצריכה התזונתית של קרוטנואידים ו-ω-3FAs עשויה להיות מועילה בהפחתת ירידה קוגניטיבית וסיכון לדמנציה בגיל מאוחר יותר. {1}


עקב שכיחות גוברת של מחלת האלצהיימר (Alzheimer's disease) והנטל הכלכלי, החברתי הנלווה לה, מושם דגש על אסטרטגיות מניעה כדי לדחות את הופעתה ולהפחית את הסיכון ללקות במחלה. 

עדויות מצטברות מצביעות על כך שתזונה אידאלית (למשל פירות, ירקות, דגים) והרגלי תזונה בריאים חשובים לשיפור הביצועים הקוגניטיביים [3, 2], וקשורים בסיכון מופחת למחלת האלצהיימר [4, 5]. 

חשוב לציין, ההתקדמות במדע ובטכנולוגיה הגדילה את יכולת להבין במלואה את מנגנוני ההגנה העצביים הייחודיים של רכיבים תזונתיים ספציפיים שסביר להניח שמניעים את התוצאות החיוביות הללו. 

חלק ממרכיבי התזונה מצטברים באופן סלקטיבי במוח, שם הם ממלאים תפקידים פיזיולוגיים חשובים. אלה כוללים חומצות שומן אומגה 3 (ω-3FAs) [6,7], 

קרוטנואידים (פיגמנטים צמחיים המכילים חמצן) וויטמין E, עדויות מצביעות על כך שרכיבי תזונה אלו יכולים לעבוד באופן עצמאי לשיפור הביצועים הקוגניטיביים, בעיקר בשל תכונותיהם נוגדות החמצון והאנטי דלקתיות. 


מקורות: 

1. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0261561421005537?fbclid=IwAR0GJWxQPEUTSBkwVFNs1zqw0MK14-sRf-iK6b_AES7OvvulfSerOM1GIus

2. https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S1053811918321517

3. https://www.scopus.com/record/display.uri?eid=2-s2.0-85024380931&origin=inward&txGid=48e4c4fb2f745eb34bd4d26508214cb2 

4. https://www.scopus.com/record/display.uri?eid=2-s2.0-85026847780&origin=inward&txGid=b7ab755c90c731248482f3a23e6a2aa1

5. https://academic.oup.com/ajcn/article-abstract/113/1/200/5979933 

6. https://link.springer.com/article/10.1007/bf02859265

7. https://www.mdpi.com/2072-6643/8/2/99 

יום שבת, 11 בדצמבר 2021

מגנזיום הורידה את לחץ הדם וה-HbA1c בנבדקים עם תסמונת מטבולית - קובי עזרא

שלום כאן קובי עזרא מומחה לרפואה נטורופטית, היום אספר לכם על מחקר שהראה כי תוספת מגנזיום הורידה את לחץ הדם וה-HbA1c בנבדקים עם תסמונת מטבולית. 



תוספת מגנזיום ציטראט הורידה את לחץ הדם וה-HbA1c בנבדקים עם תסמונת מטבולית: ניסוי פיילוט כפול סמיות בן 12 שבועות, מבוקר פלצבו. 

תוספת מגנזיום (Mg) הוכחה כמשפרת פרמטרים של תסמונת מטבולית (metabolic syndrome או בקיצור: MetS) בחולים היפומגנזמים (הסובלים מחסר מגנזיום). 

המחקר הנוכחי העריך את התפקיד של מגנזיום באנשים נורמומגנזמיים (רמת מגנזיום תקינה) עם תסמונת מטבולית

המטופלים חולקו באופן אקראי ל- 400 מ"ג כמגנזיום  ציטראט או פלצבו מדי יום במשך 12 שבועות. 

לחץ דם, המוגלובין מסוכרר (HbA1c), ריכוזי פלזמה של גלוקוז, מגנזיום וסידן, מגנזיום מיונן בדם, ריכוזי כולסטרול בסרום, טריגליצרידים, ויטמין D, קריאטינין, אינטרלוקין-6 וחלבון תגובתי-C (בקיצור: CRP) נמדדו בקו הבסיס ולאחר 12 שבועות. 

תוספת מגנזיום הובילה לעלייה משמעותית בריכוז מגנזיום בפלזמה (0.78 ± 0.07 mmol/L ל-0.83 ± 0.07 mmol/L) ולירידה בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי (בסיס: 145 ± 10/85 ± 3 מ"מ כספית; 12 שבועות: 121 ± 5/79 ± 3 מ"מ כספית). 

ההמוגלובין A1c ירד באופן משמעותי בקבוצת מגנזיום (6.43 ± 0.64% עד 6.15 ± 0.55%), וההבדל בשינוי בין פלצבו לקבוצת מגנזיום היה משמעותי. 

רמות ויטמין D בסרום עלו באופן משמעותי רק בקבוצת מגנזיום. אצל אנשים נורמומגנזמיים עם תסמונת מטבולית, תוספת מגנזיום ציטראט במתן אורלי הפחיתה את HbA1c ואת לחץ דם.


מקור: 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34859788

יום ראשון, 28 בנובמבר 2021

היפוך זקנה אפיגנטית באדם, קובי עזרא

האם ניתן לעשות היפוך זקנה אפיגנטית באדם?, קובי עזרא. 

היפוך של הזדקנות אפיגנטית ומגמות חיסוניות בבני אדם: "שעונים" אפיגנטיים יכולים כעת לעלות על הגיל הכרונולוגי בדייקנות להערכת הגיל הביולוגי. 



משתמשים בארבעה מערכי גיל כאלה כדי להראות שניתן להפוך את ההזדקנות האפיגנטית בבני אדם. 

באמצעות פרוטוקול שנועד לחדש את התימוס, צפינו בשינויים אימונולוגיים מגנים, שיפור במדדי הסיכון למחלות רבות הקשורות לגיל, וגיל אפיגנטי ממוצע של כ-1.5 שנים פחות מהבסיס לאחר שנה של טיפול (שינוי של 2.5 שנים בהשוואה ללא. טיפול בסוף המחקר). 

קצב היפוך ההזדקנות האפיגנטי ביחס לגיל הכרונולוגי הואץ מ-1.6 שנה/שנה מ-0-9 חודשים ל-6.5 שנה/שנה מ-9-12 חודשים. מנבא ה-GrimAge של תחלואה ותמותה של בני אדם הראה ירידה של שנתיים בגיל האפיגנטי לעומת הגיל הכרונולוגי שנמשכה שישה חודשים לאחר הפסקת הטיפול. 

זהו, למיטב ידיעתנו, הדיווח הראשון של עלייה, בהתבסס על אומדן גיל אפיגנטי, באורך החיים החזוי של האדם באמצעות התערבות הזדקנות נגישה כעת.


מקור: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31496122

האם סטרס מאיץ את ההזדקנות האפיגנטית, קובי עזרא

האם סטרס מאיץ את ההזדקנות האפיגנטית? קובי עזרא. סטרס פסיכולוגי כרוני קשור להזדקנות מואצת ולסיכון מוגבר למחלות הקשורות להזדקנות!?


סטרס (מתח) לכל החיים מאיץ את ההזדקנות האפיגנטית בקבוצה עירונית, אפריקאית אמריקאית: הרלוונטיות של איתות גלוקוקורטיקואידים

מתח פסיכולוגי כרוני קשור להזדקנות מואצת ולסיכון מוגבר למחלות הקשורות להזדקנות, אך המנגנונים המולקולריים הבסיסיים אינם ברורים.


תוצאות: בדקנו את ההשפעה של גורמי לחץ לכל החיים על מנבא גיל מבוסס מתילציה של DNA, שעון אפיגנטי. לאחר בקרה על הרכב סוג תאי הדם ופרמטרים של אורח חיים, מתח מצטבר לכל החיים, אך לא התעללות בילדות או מתח נוכחי בלבד, חזה הזדקנות אפיגנטית מואצת בקבוצה עירונית, אפריקאית אמריקאית (n=392). 

השפעה זו נבעה בעיקר ע"י גורמי לחץ בחיים האישיים, הייתה בולטת יותר עם העלייה בגיל, והופסקה אצל אנשים עם חשיפה גבוהה יותר להתעללות בילדות. 

מתוך השערה שניתן לתווך את ההשפעות האפיגנטיות הללו ע"י איתות גלוקוקורטיקואידים, מצאנו שמספר גבוה (n=85) של אתרי CpG של שעון אפיגנטי נמצאו בתוך אלמנטים של תגובה גלוקוקורטיקואידית. 

עוד בחנו את ההשפעות הפונקציונליות של גלוקוקורטיקואידים על CpGs של שעון אפיגנטי במדגם עצמאי עם מתילציה של DNA כלל-גנום (n=124) ונתוני ביטוי גנים (n=297) לפני ואחרי החשיפה לאגוניסט הקולטן לגלוקוקורטיקואידים דקסמתזון. Dexamethasone גרם לשינויים דינמיים במתילציה ב-31.2% (110/353) מה-CpGs הללו ותעתוק ב-81.7% (139/170) מהגנים שסמוכים ל-CpGs של שעון אפיגנטי. 

ניתוח העשרת מחלות של גנים אלה המווסתים ע"י דקסמתזון הראה קשר מועשר למחלות הקשורות להזדקנות, כולל מחלת עורקים כליליים, טרשת עורקים ולוקמיה.


מסקנות המחקר: מתח מצטבר לכל החיים עשוי להאיץ את ההזדקנות האפיגנטית, השפעה שעלולה להיות מונעת על ידי שינויים אפיגנטיים המושרים ע"י גלוקוקורטיקואידים. ממצאים אלו תורמים להבנה את המנגנונים המקשרים מתח כרוני עם הזדקנות מואצת וסיכון מוגבר למחלה.


מקור: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26673150

יום רביעי, 24 בנובמבר 2021

אגוזים קובי עזרא

קובי עזרא טוען שאגוזים הם מזונות העשירים בחומצות שומן בלתי רוויות, סיבים, ויטמינים, מינרלים וחומרים ביו-אקטיביים רבים אחרים, כגון נוגדי חמצון פנולים ופיטוסטרולים. 

מחקרים תצפיתיים וניסויים קליניים העלו כי לצריכת אגוזים יש השפעות מועילות על מחלת לב כלילית וסמני הביניים שלה (כמו למשל, עליית הכולסטרול בדם).

על בסיס ממצאים אלה, מנהל המזון והתרופות הגיע למסקנה בשנת 2003 כי עבור רוב האגוזים, צריכה של 43 גרם (1.5 אונקיות) ליום, כחלק מ- דיאטה דלת שומן, "עשויה להפחית את הסיכון למחלות לב."4 לאחרונה, ניסוי אקראי למניעה ראשונית שכלל אנשים בסיכון קרדיו-וסקולרי גבוה הראה ירידה משמעותית באירועים קרדיו-וסקולריים גדולים בקרב משתתפים שהוקצו לתזונה ים תיכונית - מרכיב אחד של שהיה תוספת עם אגוזי מלך, אגוזי לוז או שקדים - בהשוואה לדיאטת ביקורת.

The Nurses' Health Study (NHS) הוא מחקר עוקב פרוספקטיבי של 121,700 אחיות מ-11 מדינות בארה"ב; המשתתפים נרשמו בשנת 1976. The Health Professionals Follow-up Study (HPFS) הוא מחקר עוקב פרוספקטיבי של 51,529 אנשי מקצוע בתחום הבריאות מכל 50 המדינות, שנרשמו בשנת 1986. שאלוני המשך נשלחים מדי שנה כדי לעדכן מידע רפואי ואורח חיים. שיעורי המעקב עולים על 90% בכל מחזור של שנתיים עבור שתי העוקות.


עבור ניתוח זה, הגדירו את קו הבסיס כשנת השאלון הראשון המאושר על תדירות המזון בכל מחקר - 1980 עבור NHS ו-1986 עבור HPFS. בתחילת הדרך, 92,468 נשים ב-NHS ו-49,934 גברים ב-HFS מילאו את השאלון התזונתי. לא כללנו 5611 נשים ו-5939 גברים עם היסטוריה של סרטן, מחלות לב או שבץ מוחי; 1113 נשים ו-340 גברים שלא סיפקו מידע על צריכת אגוזים; ו-9280 נשים ו-1157 גברים שלא סיפקו מידע על מדדים אנתרופומטריים או פעילות גופנית. הניתוחים הסופיים כללו 76,464 נשים ב-NHS ו-42,498 גברים ב-HFS.


המחברים נוטלים אחריות מלאה על הניתוח והפרשנות של הנתונים במחקר זה. למממנים של המחקר לא היה תפקיד בעיצובו או בהתנהלותו; באיסוף, ניהול, ניתוח או פרשנות של הנתונים; או בהכנה, סקירה או אישור של כתב היד. המחקר אושר על ידי הוועדות לנושאים אנושיים בבית החולים Brigham and Women's ובית הספר לבריאות הציבור של הרווארד, וכל המשתתפים סיפקו הסכמה מדעת בכתב. בנוסף, המחקר אושר על ידי ועדת חקירות אנוש של מחלקת בריאות הציבור בקונטיקט, וחלק מהנתונים ששימשו במחקר התקבלו ממחלקת בריאות הציבור של קונטיקט.


הערכה תזונתית: הצריכה התזונתית נמדדה באמצעות שאלונים מאומתים של תדירות מזון שניתנו כל שנתיים עד 4 שנים. בשאלונים התזונתיים של 1980 ו-1984, שאלנו את המשתתפים באיזו תדירות הם צרכו מנת אגוזים (גודל מנה, 28 גרם [1 אונקיות]) במהלך השנה הקודמת: אף פעם או כמעט אף פעם, אחת עד שלוש פעמים בחודש, פעם אחת. שבוע, פעמיים עד ארבע פעמים בשבוע, חמש או שש פעמים בשבוע, פעם ביום, פעמיים או שלוש ביום, ארבע עד שש פעמים ביום, או יותר משש פעמים ביום. בשאלונים התזונתיים הבאים פוצלה השאלה לגבי אגוזים לשני סעיפים: בוטנים ואגוזים אחרים. צריכת אגוזים כוללת הוגדרה כצריכה של בוטנים ואגוזים אחרים. מחקר אימות של שאלון תדירות המזון הצביע על כך שצריכת אגוזים דווחה באופן סביר למדי; מקדם המתאם היה 0.75 עבור המתאם בין הצריכה שהוערכה בשאלון התזונתי הבסיסי לבין הצריכה שהוערכה בארבעה רשומות תזונתיות של שבוע אחד.

נקודת הסיום העיקרית שלנו הייתה מוות מכל סיבה שהיא. ביצענו חיפושים שיטתיים של הרשומות החיוניות של מדינות ושל מדד המוות הלאומי. לחיפוש זה נוספו דיווחים של בני משפחה ורשויות הדואר. עם השימוש בשיטות אלו, הצלחנו לקבוע יותר מ-98% ממקרי המוות בכל קבוצה.33


רופא שלא היה מודע לנתונים על צריכת אגוזים וגורמי סיכון אחרים סקר את תעודות המוות והתיעוד הרפואי כדי לסווג את סיבת המוות על פי התיקונים השמינית והתשיעית של הסיווג הבינלאומי של מחלות. מקרי מוות קובצו לתשע קטגוריות עיקריות (טבלה S1 בנספח המשלים, זמין עם הטקסט המלא של מאמר זה ב-NEJM.org).


ניתוח סטטיסטי

כדי לייצג טוב יותר דיאטה ארוכת טווח וכדי למזער את ההשפעות של שונות בתוך האדם, חישבנו את הממוצע המצטבר של צריכת אגוזים. מכיוון שהמשתתפים עשויים לשנות דפוסי תזונה לאחר האבחנה של מחלה קשה, השעינו עדכון נוסף של כל המשתנים התזונתיים כאשר המשתתפים דיווחו על אבחנה של שבץ מוחי, מחלת לב, אנגינה או סרטן, אם כי המעקב נמשך עד למוות או לסיום המחלה. תקופת לימוד.


השתמשנו במודלים פרופורציונליים של Cox כדי להעריך יחסי סיכונים ורווחי סמך של 95%. מודלים רב-משתנים הותאמו עבור מנבאים ידועים או חשודים למוות. ערכי P למגמה חושבו בעזרת מבחן Wald של משתנה ניקוד המבוסס על המספר החציוני של מנות אגוזים שנצרכו ביום עבור כל קטגוריה של צריכת אגוזים. השתמשנו גם ברגרסיה מוגבלת-קובית-שפלין כדי ליצור מודל גמיש של הקשר.


ערכנו מספר ניתוחי רגישות כדי לבדוק את תקינות התוצאות. כדי למזער את השפעת העישון או אינדקס מסת גוף נמוך או גבוה במיוחד (BMI; המשקל בקילוגרמים חלקי ריבוע הגובה במטרים) על התוצאות, לא כללנו משתתפים שעישנו אי פעם או עם BMI של פחות מ-18.5 או יותר מ-40. הסרנו גם משתתפים שסבלו מסוכרת בתחילת המחקר, והשעינו את העדכון של משתנים תזונתיים לאחר אבחנה של סוכרת במהלך מעקב המחקר. כדי להעריך את השפעת צריכת הנתרן הכוללת, הקפדה על דיאטה ים תיכונית (כפי שהוערכה על ידי ציון דיאטה ים תיכונית) וצריכת שמן זית על התוצאות, ערכנו ניתוחים נפרדים עם התאמה לכל אחד מהמשתנים הללו. לבסוף, ערכנו ניתוח שבו נמשך עדכון המשתנים התזונתיים גם לאחר שמשתתף דיווח על אבחנה של מחלה כרונית גדולה.


כדי לתת מענה לחשש שמחלות כרוניות נסתרות בשנים שקדמו לאבחון עשויות להשפיע על דפוסי התזונה, בניתוח שבו עדכנו באופן רציף מידע תזונתי לאחר אבחון מחלה כרונית, לא כללנו את נתוני המעקב של שנתיים הראשונות והוספנו תקופת פיגור של שנתיים בין הערכת צריכת אגוזים לכל תקופת מעקב (למשל, ב-NHS, השתמשנו בצריכת אגוזים מהשאלון של 1980 לתקופת המעקב מ-1982 עד 1984, וכן הלאה).


כדי לתת מענה לאפשרות של בלבול שיורי על ידי משתנים נמדדים, בוצע התאמה נוספת של ציון נטייה ששיקף קשרים של צריכת אגוזים עם המשתנים האחרים במודל רב-משתנים מותאם.35 בנוסף, כדי להעריך את ההשפעה של בלבול בלתי מדוד על התוצאות, השתמשנו בניתוח הרגישות של מערך-גישת המתואר על ידי Schneeweiss36 על מנת לקבוע כמה חזק וחסר איזון צריך להיות המבלבל כדי לצמצם את האסוציאציה לאי-משמעות. ביצענו ניתוחים משניים נפרדים עבור בוטנים ואגוזים, כמו גם ניתוחים מרובדים לפי גורמי סיכון אחרים. עבור ניתוחים אלה, שילבנו קטגוריות של צריכת אגוזים גבוהה כדי לשמור על כוח סטטיסטי. מבחן הסבירות-יחס שימש לבדיקת אינטראקציה.


יחסי הסיכון ממודלים רב-משתנים בכל קבוצה אוחדו עם השימוש במודל ההשפעות האקראיות, שאיפשר הטרוגניות בין מחקרים. ערכי P להטרוגניות חושבו בעזרת נתון Q. הניתוחים בוצעו עם החבילה הסטטיסטית של SAS (גרסה 9.1, SAS Institute). בדיקות סטטיסטיות היו דו-צדדיות, וערכי P של פחות מ-0.05 נחשבו כמצביעים על מובהקות סטטיסטית.


https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa1307352

יום שני, 22 בנובמבר 2021

ויטמין E פעילות ויתרונות בריאותיים, קובי עזרא

שלום כאן קובי עזרא מומחה לרפואה נטורופתית, היום אספר לכם על ויטמין E ופעילותו בגופנו, ואיזה ויטמין E הכי מומלץ לצרוך?, על מקורות במזון, ומצבי חסר בויטמין E, האם ויטמין E מסייע למנוע או לדחות מחלות כרוניות, כמו מחלות לב וכלי דם, סרטן, סוכרת ואלצהיימר, האם ישנם הבדלים בין ויטמין E טבעי לעומת סינתטי?

כמוכן שאתם מוזמנים להירשם לערוץ כדי להישאר מעודכנים, ואם יש לכם שאלות אז אתם מוזמנים לשאול אותי כאן בתגובות ובשמחה אשיב לכם. 



ויטמין E התגלה בשנת 1922, ובודד לראשונה בצורה טהורה בשנת 1935. "ויטמין E" הוא השם לקבוצת תרכובות מסיסות בשומן בעלות פעילות נוגדת חמצון ייחודית. 

בנוסף לפעילותו כנוגד חמצון, ויטמין E מעורב בתפקוד מערכת החיסונית וכפי שמוצג בעיקר ממחקרים במבחנה של תאים, סיגנלים תאים, ויסות ביטוי גנים ותהליכים מטבוליים אחרים.

ויטמין E קיים באופן טבעי בשמונה צורות כימיות שונות: ישנם 4 סוגי טוקופרולים (אלפא, בטא, דלתא וגמא) ו-4 סוגי טוקוטריאנולים (אלפא, בטא, דלתא וגמא). 

תוסף אלפא-טוקופרול ידוע כמפחית ריכוזי גמא ודלתא-טוקופרול בסרום.

התרכובות הנ"ל בעלות רמות שונות של פעילות ביולוגית. כאשר האלפא טוקופרול היא הצורה הפעילה ביותר והיחידה המוכרת כחיונית לאדם. כלומר שהוא הטוקופרול היחיד שהוכח כמונע את מחלת המחסור באדם ולפיכך הוא היחיד שעבור בני אדם יכול להיקרא ויטמין E. 

למרות שהאלפא-טוקופרול הוא הפעיל ביותר, אני אומר ללקוחות שלי לא לזלזל בחשיבות של צורות אחרות הנ"ל. נציין כמובן שמקורות טבעיים נוטים יותר להכיל תערובת טוקופרולים וטוקוטריאנולים.

ויטמין E הוא נוגד חמצון מסיס בשומן שחוסם את ייצור ה- ROS (חמצן תגובתי, reactive oxygen species) שנוצר כשהשומן עובר חמצון. כך ע"י צמצום ייצור רדיקלים חופשיים ואולי באמצעות מנגנונים אחרים, ויטמין E עשוי לסייע במניעה או בעיכוב של מחלות כרוניות הקשורות לרדיקלים חופשיים.

אלפא-טוקופרול מעכב את הפעילות של חלבון קינאז C, אנזים המעורב בהתפשטות תאים והתמיינות בתאי שריר חלק, טסיות ומונוציטים. 

תאי האנדותל עשירים בוויטמין E המרפדים את פני השטח הפנימיים של כלי הדם מסוגלים טוב יותר לדחות רכיבי תאי דם הנצמדים למשטח הנ"ל וכך לצמצם את הנטיה לחסימת כלי הדם. 

ויטמין E מגביר את הביטוי של שני אנזימים המדכאים את חילוף החומרים של חומצה ארכידונית, ובכך מגביר את שחרור הפרוסטציקלין מהאנדותל, שבתורו מרחיב את כלי הדם ומעכב את צבירת הטסיות.

המנגנונים שבאמצעותם ויטמין E עשוי לספק הגנה כוללים את תפקודו כנוגד חמצון ותפקידיו בתהליכים אנטי דלקתיים, עיכוב צבירת הטסיות ושיפור החיסון. 

מחלת לב כלילית וויטמין E

מחלות לב וכלי דם (cardiovascular disease או בקיצור: CVD) הן אחד הגורמים העיקריים לתחלואה ותמותה, בעולם. ויטמין E הוא רכיב תזונתי חשוב המשפיע על מנגנוני מפתח תאיים ומולקולריים, כמו גם ויסות ביטוי גנים המעורבים באופן מרכזי במניעת מחלות לב וכלי דם (4). 

ישנן עדויות לכך שוויטמין E יכול לסייע במניעה או עיכוב של מחלת לב כלילית. מחקרי מבחנה מצאו שויטמין E מעכב את חמצון הכולסטרול ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה (LDL), הנחשב כגורם לטרשת עורקים. ויטמין E עשוי גם לסייע במניעת היווצרות קרישי דם העלולים לגרום להתקף לב או לתרומבואמבוליזם ורידי.

אך מחקרים בחולי לב לא מצאו שתוספי ויטמין E מפחיתים את הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים חמורים בקרב גברים ונשים. אציין שישנם מחקרים שאפילו מראים עלייה בפתולוגיה וישנם מחקרים על ירידה בנטייה לפתח מחלות לב וכלי דם. 

מחקרים אפידמיולוגיים המצביעים על כך שוויטמין E יכול למנוע אירועים קרדיווסקולריים, מחלות ניווניות (2).

סוכרת מסוג 2 וויטמין E

סטרס חמצוני תורם להתקדמות להחמרת סוכרת מסוג 2 וגורם לפגיעה באיברים וברקמות רבים, לרבות הלבלב, המוח, העיניים, העצבים ההיקפיים והכליות. עדויות ממחקרים בבעלי חיים מצביעים על כך שתוספת ויטמין E עשויה להקל על תפקידו של נזק חמצוני בהופעת סיבוכי סוכרת. 

הידרדרות קוגניטיבית ומחלת אלצהיימר וויטמין E

תפקוד לקוי מיטוכונדריאלי וסטרס חמצוני נחשבים כתורמים להופעה ו/או להתקדמותן של מספר מחלות ניווניות, במיוחד מחלת אלצהיימר

ההתנוונות המתקדמת של תאים עצביים המלווה בירידה בזיכרון ותפקודים קוגניטיביים אחרים בנבדקים עם מחלת אלצהיימר קשורה לצבירה תוך-תאית של סיבי טאו, הצטברות חוץ-טבעית של פפטידים β-עמילואיד  והפחתת חמצון (חיזור חמצון) חוסר איזון באטיולוגיה מורכבת. 

במוחם של חולים עם ליקוי קוגניטיבי קל (MCI) וחולי אלצהיימר, רמת הסמנים של פגיעה חמצונית ב- DNA, בחלבונים ובשומנים עולה, בעוד שהביטוי והפעילות של גלוטתיון ואנזימים נוגדי חמצון מופחתים. 

מטא-אנליזה דיווחה כי ריכוז ויטמינים במחזור הדם, כולל ויטמין A, ויטמין C וויטמין E, היו נמוכים משמעותית בחולי אלצהיימר בהשוואה לאנשים בריאים קוגניטיבית.

סרטן וויטמין E

רכיבי תזונה נוגדי חמצון כמו ויטמין E מגנים על מרכיבי התא מפני ההשפעות המזיקות של רדיקלים חופשיים, שאם הם לא מרוסנים הם עשויים לתרום להתפתחות הסרטן. 

פגיעה חמצונית ב- DNA ע"י רדיקלים חופשיים יכולה להוביל למוטציות שעלולות לתרום לגרימת סרטן. בגלל יכולתו לנטרל רדיקלים חופשיים, הוצע שויטמין E עשוי להיות בעל פעילות אנטי סרטנית עקב הגנתו על התאים מפני נזקי חמצון.

יש לציין שעד כה, רוב הניסויים הקליניים לא הצליחו למצוא השפעות מועילות של תוספי ויטמין E על הסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים.

ויטמין E יכול לחסום את היווצרותם של ניטרוזמינים מסרטנים הנוצרים במערכת העיכול מחנקות (ניטראט) במזונות וכך להגן מפני סרטן ע"י שיפור התפקוד החיסוני. 

קטרקט ווטמין E

נראה כי קטרקט הקשור לגיל הוא תוצאה של חמצון חלבונים בעדשת העין, נוגדי חמצון כמו α-tocopherol עשויים להגן על העדשה מפני נזק חמצוני הנ"ל. 

התוצאות של מספר מחקרים תצפיתיים שבדקו את הקשר בין צריכת ויטמין E לבין שכיחות או חומרת קטרקט אינם אחידים. חלק דיווחו כי צריכת ויטמין E מוגברת מגנה מפני התפתחות קטרקט, בעוד שאחרים לא מצאו קשר. 

עם זאת, מטא-אנליזה של שמונה מחקרים, שכללה 15,021 משתתפים, מצאה ירידה של 17% בסיכון לקטרקט הקשור לגיל בנבדקים בכמות הגבוהה ביותר לעומת הנמוכה ביותר של צריכת ויטמין E בתזונה. 

תפקוד החיסון וויטמין E

אלפא טוקופרול משפר במיוחד את התגובה החיסונית בתיווך תאי T היורדת לרוב עם עלייה בגיל - זקנה. בנוסף שיפר באופן משמעותי את הנטורל קילרז (natural killer) פעילות ציטוטוקסית, כימוטקסית נויטרופילים, תגובה פגוציטית (בליעת פולשים זרים) והתפשטות לימפוציטים המושרה ע"י מיטוגן וייצור אינטרלוקין-2. 

מחקר אקראי מבוקר פלסבו ב-617 דיירי בית אבות (בגיל 65 ומעלה) דיווח כי תוספת יומית עם 200 IU של α-tocopherol סינתטי, במשך שנה הורידה משמעותית את הסיכון לחלות בדלקות בדרכי הנשימה העליונות, במיוחד הצטננות, אך לא השפיעה על זיהומים בדרכי הנשימה התחתונות (ריאות). 

כבד שומני וויטמין E

השכיחות הגוברת של מחלת כבד שומני לא אלכוהולי (NAFLD) בקרב ילדים ומבוגרים במדינות מתועשות מיוחסת בעיקר למגיפה המתמשכת של השמנת יתר וסוכרת מסוג 2. המחלה נובעת מהצטברות לא תקינה של שומן (סטטוזיס) בכבד בהיעדר צריכת אלכוהול כבדה. 

למרות שהמצב נחשב שפיר, המצב עשוי להתקדם למחלה חמורה יותר הנקראת סטאטוהפטיטיס לא אלכוהולית (NASH) עם סיכון מוגבר לשחמת, קרצינומה הפטו-תאית (סרטן הכבד) ומחלות לב וכלי דם. 

סטרס חמצוני נחשב לאחד המנגנונים האפשריים האחראים להניע תהליכים דלקתיים שיכולים להוביל להתקדמות NAFLD ל- NASH.

כיום אין טיפול מבוסס ל- NAFLD ו- NASH מלבד התערבויות המעודדות שינויים באורח החיים ושימוש בתרופות לבקרה או לטיפול בהפרעות מטבוליות. 

תוספת ויטמין E הגדילה באופן משמעותי את קצב השיפור הכולל בחריגות היסטולוגיות המאפיינות את NASH בביופסיות כבד. 

מקורות בתזונה לויטמין E

ויטמין E נמצא בשמנים צמחיים, אגוזים, זרעים, פירות וירקות. שמן נבט חיטה, חמניות, חריע ושמן סויה, זרעי חמניות, שקדים, בוטנים, חמאת בוטנים, סלק, תרד, דלעת, פלפל אדום, אספרגוס, מנגו, אבוקדו. 

איך גופנו מנצל את ויטמין E?

מנגנון עיכול ויטמין E וספיגה לתאי מעיים (אנטרוציטים) אינו ברור, אך דורש חומצות מרה ואנזימי לבלב, ויחד עם שומן בתזונה. יעילות ספיגת ויטמין E עולה עם העלייה בכמות צריכת השומן במזון שנאכל, כך שספיגת ויטמין E מתוספי תזונה עשויה לרדת האוד בארוחות דלות שומן.

במחזוריות, כל הליפופרוטאינים (כלומר VLDL, LDL ו- HDL) מעורבים בהובלת והפצתו של האלפא טוקופרול. 

הבדלים בין ויטמין E טבעי לסינתטי?

תוספי תזונה המכילים ויטמין E קיימות גם בצורות סינתטיות וזאת עקב עלויות הייצור הזולות. מחקרים הראו שוויטמין E טבעי זמין יותר ביולוגית ונשמר ברקמות הגוף זמן  רב יותר מאשר ויטמין E סינתטי.  

גופנו מפריש ויטמין E סינתטי מהר יותר כפי-3 בהשוואה לצורתו הטבעית. 

ויטמין E טבעי מכיל את מכלול הטוקופרולים ולפעמים גם את מכלול הטוקוטריאנולים, שהם נוגדי חמצון, אך ויטמין E סינתטי מציע רק טוקופרול אחד. 

לויטמין E סינתטי dl-alpha-tocopherol ישנה כ- 50% מהעוצמה של ויטמין E טבעי d-alpha-tocopherol.

ויטמין E טבעי לעומת סינתטי 

ויטמין E טבעי מקורו משמנים צמחיים, בעיקר שמן סויה ונבט חיטה. ויטמין E סינתטי מיוצר מפטרוכימיה הזולה בעלותה. הבדל מרכזי שמדענים בוחנים הוא מבנה התרכובות.

ויטמין E טבעי אלפא טוקופרול, לשבעה חבריו בקבוצה יש תצורות מולקולריות שונות ופעילויות ביולוגיות נמוכות יותר בהשוואה לויטמין E טבעי. 

כמובן שישנה גם את הצורה הטבעית של ויטמין E, כגון הטוקופרולים המעורבים (Mixed Tocopherols). 

חשוב לציין שישנם חלבונים ספציפיים לקשירה ולהובלה המיוצרים בכבד ומעדיפים בבחירתם את צורת ה- d-alpha הטבעית של ויטמין E ומתעלמים כמעט לחלוטין מכל הצורות האחרות.

חסר בויטמין E

מכיוון שמערכת העיכול דורשת שומן כדי לספוג ויטמין E (שנספג במעי הדק), אנשים הסובלים מהפרעות בספיגת שומנים נוטים יותר להיות חסרים מאנשים בריאים. 

תסמיני המחסור כוללים נוירופתיה היקפית (נזק למערכת העצבים הפריפרית), אטקסיה (הפרעה בקואורדינציה של התנועות הרצוניות), מיופתיה שלדית (מחלת בשריר), רטינופתיה (מחלה של רשתית העין) ופגיעה בתגובה החיסונית. 

לכן אנשים שמפתחים נוירופתיה היקפית, אטקסיה או רטיניטיס פיגמנטוזה (קבוצת מחלות שגורמות למחלת רשתית מתקדמת ומובילות לעיוורון בלתי הפיך) מסיבות לא ידועות צריכים להיבדק על מחסור בוויטמין E. 

מערכת העצבים המתפתחת פגיעה במיוחד במחסור בוויטמין E. לדוגמה, ילדים עם מחסור חמור בוויטמין E בלידה חווים במהירות תסמינים נוירולוגיים בלתי הפיכים אם אינם מטופלים בוויטמין E.

מי עשוי לפתח חסר בויטמין E?


אנשים הסובלים ממחלת קרוהן, קוליטיס אולצרוזה, סיסטיק פיברוזיס, הסובלים משלשולים כרוניים או חוסר יכולת להפריש מלחי מרה מהכבד אל תוך מערכת העיכול, לעתים קרובות יגלו צואה שמנונית וכך כל הוויטמינים המסיסים בשמן לא יספגו. 

ויטמין C וויטמין E

מספר מחקרים בבני אדם שהשתמשו במצבי סטרס חמצוני הראו את חשיבותו של ויטמין C (חומצה אסקורבית) במיחזור של α-tocopherol חזרה למצבו המופחת. 
לחץ חמצוני הנגרם כתוצאה מעישון סיגריות מאיץ את הידלדלות הפלזמה α-tocopherol בקרב מעשנים בהשוואה ללא מעשנים. 
תוספת של ויטמין C הפחיתה את שיעור אובדן ויטמין E בפלסמה, ככל הנראה ע"י חידוש רדיקלים של טוקופריל בחזרה לצורות הבלתי מחמצנות.

ויטמין K וויטמין E

מחקר אחד במבוגרים עם מצב קרישת דם תקינה מצא שתוספת יומית של 1,000 IU (670 מ"ג) של ויטמין E למשך 12 שבועות הפחיתה γ-קרבוקסילציה של פרוטרומבין, גורם קרישה התלוי בוויטמין K
לכן אנשים הנוטלים תרופות נוגדות קרישה כמו וורפרין ומי שחסר להם ויטמין K אינם צריכים ליטול תוספי ויטמין E ללא השגחה רפואית בגלל הסיכון המוגבר לדימום מוגבר.



1. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30388871/
2. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30550633/
3. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30681767/
4. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30779288/ 
5. 

יום ראשון, 7 בנובמבר 2021

רכיבי תזונה שלאחר גיל 50 אנו זקוקים להם יותר

מסתבר שאחרי גיל 50 לגופנו דרישות מוגברות לרכיבי תזונה שונים. צריכת תזונה עתירת רכיבים תזונתיים חשובה ביותר עבור מבוגרים בגלל ההשפעה של צריכת מזון על הבריאות האידאלית. 

מחקרים הוכיחו שקבלה אופטימלית מכל אבות המזון הנכונים ישנה השפעה עצומה על המצב הגופני, המצב הקוגניטיבי, בריאות העצם, בריאות העיניים, תפקוד מערכת העיכול, תפקוד כלי הדם ומערכת החיסון.

מחקרים מראים שלמבוגרים ישנה יכולת מופחתת לספוג ולנצל חומרים מזינים רבים, לרבות ויטמין B12, בעיקר מבוגרים הנוטלים יותר תרופות, שעלולות להגביר את הסיכון לחסרים תזונתיים. תרופות מסוימות יכולות להפריע לספיגת החומרים התזונתיים בעוד שאחרות יכולות לדכא את התיאבון כך שנצרוך פחות מזון וחומרים מזינים בתזונה.



מחסור בויטמין B עשויה להיות הסיבה לעייפות תמידית

אז איך אתה יכול לוודא שאתה מגיע לכל הסימנים התזונתיים בגיל 50 ומעלה? 

ויטמין B6

ויטמין B6 עוזר לגופנו להשתמש במזון לדלק ובעל חשיבות בתפקוד החיסוני, דבר ההופך אותו לרכיב תזונתי חיוני לכל הגילאים. עם זאת, לאחר גיל 50, לגוף קשה יותר לקלוט. 

צריכה יומית מומלצת: גברים 51+, 1.7 מ"ג; נשים 51+ 1.5 מ"ג. 

ויטמין B6 נמצא במגוון רחב של מזונות, מקורות עשירים לויטמין B6 הם: דגים (טונה וסלמון), כבד בקר, עופות ובשרים אחרים. מקורות נוספים הם: תפוחי אדמה, בננות, דלעת ואגוזים. 


חלבון

גם אם אתה חזק ופעיל, אתה יכול לאבד מסת שריר ככל עם תהליכי הזקנה. מספר מחקרים מעריכים שאנו מאבדים בערך 3-8% שרירים בכל עשור אחרי גיל 30!. 

הרמת משקולות ושמירה על פעילות עשויה לעזור לנו להאט את התהליך הניווני הזה, כמו גם יש לוודא שאתם אוכלים מספיק חלבון בבסיס יום-יומי. יש לומר שלהגיע למטרה זה לא תמיד קל, במיוחד לבני 70 ומעלה. כ-50% מהנשים ו-30% מהגברים בקבוצת גיל זו לא עומדים בהמלצות של צריכת החלבון, על פי הנחיות התזונה העדכניות.

חומצות אמינו הן אבני הבניין לבניית השרירים. אך חומצת אמינו אחת נחשבת לחשובה במיוחד ושמה בישראל לאוצין, שהוכחה כממריצה את צמיחת השרירים ומפחיתה את הירידה במסת השרירים בקרב קשישים. 

לכן יש לכלול מזונות המכילים את חומצת האמינו לאוצין, המצויה במזונות כמו: חלב ויוגורט, בשר, דגים, אדממה, טופו ומזונות שמקורם הצמח הסויה. 

בכל אופן ישנה חשיבות של צריכת מקורות חלבון שונים (כמו עופות, שעועית, עדשים, ביצים וכו') ולא פחות חשוב לפזרם על פני היום. אנשים רבים נוטים לאכול את חלק הארי של חלבון בארוחת הערב. אך חומצות אמינו יעילות יותר בבניית השרירים כאשר הן נצרכות לאורך היום.



ויטמין D

לוויטמין D יש תפקידים רבים, אך אחד החיוניים ביותר היא לעזור לגוף לספוג סידן, שהוא מינרל המהווה אבן בניין לעצמות חזקות. ויטמין D וסידן פועלים יחד כדי לשמור על חוזק העצם וכך למנוע מצבים כמו: אוסטאופורוזיס, שמגביר באופן משמעותי את הסיכון לשברים בעצמות.

צריכה יומית מומלצת: מבוגרים עד 70, 600 IU; מבוגרים מעל גיל 70, 800 IU. 

אמנם קבלת מספיק ויטמין D בכל שלבי החיים היא חיונית, אבל זה הופך להיות הכרחי בגיל המבוגר. 

עורנו מייצר ויטמין D כשהוא נחשף לקרני אור שמש בצורה טבעית. אך הוכח שאנשים מעל גיל 65 מייצרים פחות ויטמין D. יש השערות שזה עשוי להתרחש בגלל שהקבוצה הזו מבלה פחות זמן בחוץ או בגלל שקשה יותר להמיר את אור השמש לוויטמין D ככל שמתבגרים.

מעט מזונות מכילים ויטמין D באופן טבעי, בעיקר דגים שומניים (כגון פורל, סלמון, טונה ומקרל) הם בין המקורות הטובים ביותר. בנוסף כבד בקר, חלמונים של ביצים וגבינות יש כמויות קטנות של ויטמין D.


ויטמין B12

ככל שאנו מתבגרים ומזדקנים אנו נוטים לצרוך יותר תרופות, סוגים מסוימים של תרופות כמו תרופות לריפלוקס חומצי שהן מעכבי משאבת פרוטון, תרופת הסוכרת, כמו מטפורמין וטיפולים במחלות כמו כיב פפטי יכולים להפחית את הספיגה של ויטמין B12. בנוסף אנו מאבדים חלק מהיכולת שלנו לספוג את ויטמין B12 ככל שאנו מתבגרים.

צריכה יומית מומלצת: 2.4 מק"ג

צריכת דיאטה עשירה בויטמין-B12 מביאה אותך לגיל מבוגר יותר. מזונות שרצוי לצרוך הם כבד (לא מזון יומיומי עבור רוב האנשים), בשר בקר, טונה משומרת, שמרים תזונתיים מועשרים (חשוב לטבעונים וצמחונים).



יום שבת, 18 בספטמבר 2021

אילו שילובים מומלצים של מינרלים וויטמינים?, קובי עזרא

שלום כאן קובי עזרא מומחה לרפואה נטורופטית, היום נדבר על אילו שילובים מומלצים של מינרלים וויטמינים מומלצים?, אילו ויטמינים ומינרלים משפרים את יכולתם של חברם?, האם יש רצוי לשלב ויטמינים ומינרלים יחד?, ואילו לא מומלץ?. 



ויטמין C משפר את יכולתו של הגוף לספוג ברזל ממקורות צמחיים. 

ויטמין D מקדם את ספיגת הסידן במעיים ומווסת את רמות הסידן בדם.

מגנזיום וויטמין D פועלים יחד כדי לשפר אחד את ספיגתו וניצולו של זה בגוף.

ויטמין D הוא ויטמין מסיס בשומן, כלומר ספיגתו בגוף גדלה כאשר הוא נלקח עם שומנים, כגון שמן דגים אומגה 3 או ארוחה שמכילה שומן.



שילובי תזונה מועילים

חומרים מזינים חיוניים כמו ויטמין D, ברזל, סידן, ויטמין C ומגנזיום הם בדיוק זה-חיוני לשמירה על מספר פונקציות המקיימות חיים, ולכן חיוניים לחיים. מסיבה זו, הכרחי שנקבל כמויות מספיקות של חומרים מזינים אלה באמצעות המזונות שאנו אוכלים ו/או התוספים שאנו צורכים.


ויטמינים ומינרלים רבים מתקשרים ברמה כימית, ביוכימית או פיזיולוגית, זיווגים מסוימים של חומרים מזינים יכולים למעשה להניב יתרונות גדולים יותר מאשר כאשר הם נלקחים בבידוד, כלומר בעלי השפעות סינרגיסטיות. 



יום שישי, 17 בספטמבר 2021

תכולת מתכות כבדות בצמחי מרפא, קובי עזרא

שלום כאן קובי עזרא מומחה לרפואה נטורופתית, היום אספר לכם על חלק קטן מהחסרונות של עולם צמחי המרפא.- תכולת מתכות הכבדות בצמחי מרפא. צמחי מרפא מצאו שימוש נרחב כטיפול ומניעת מחלות רבות. בשל היתרונות העצומים של תרופות צמחיות, רוב אוכלוסיית העולם בדרך זו או אחרת תלויים בהן להטבות בריאותיות שונות. 

 

על פי דו"ח ארגון הבריאות העולמי, [2] כ-65% עד 80% מאוכלוסיית העולם המסתמכים על רפואה מסורתית (אלטרנטיבית) כצורת הבריאות העיקרית שלהם. 

עם זאת, השימוש בתרופות צמחיות נמצא בבחינה עקב רעילותן הנתפסת לטווח הארוך בין שאר השיקולים. הגורמים לרעילות, הניתנים לייחס לתכולה הכימית והמינרלית של צמחים שונים, קשורים גם הם למקור החומר. [3]

תכולת המתכת הכבדה של כמה צמחי מרפא נבחרים שנדגמו ממקומות גיאוגרפיים שונים. 

הרמות של 5 מינרלים מתכות כבדות ומסוכנות; עופרת (Pb), קדמיום (Cd), אלומיניום (Al), כספית (Hg) וארסן (As) שנבדקו ב- 10 צמחי מרפא שנדגמו מ- 5 מיקומים גיאוגרפיים שונים כדי לקבוע את השפעת המיקום על תכולת המינרלים של הצמחים.



לניתוחים שימשה ספקטרופוטומטריה של ספיגה אטומית (עיכול רטוב) ותכולת המתכות כבדות לדגימה באה לידי ביטוי ב-מ"ג לגרם. 

רמות המינרלים הושוו למפרט הגבול שלהן לצמחי מרפא ולצריכה הכוללת היומית של מינרלים הנ"ל. 

בניתוח הסטטיסטי נעשה שימוש בניתוח שונות דו-כיווני, הנוטה לבחון את השפעת המיקום והצמח הרפואי עצמו על תכולת המינרלים של הצמחים.


התוצאות: עופרת (lead) הייתה קיימת בכל סוגי הצמחים שנבדקו, למעט Ocimum gratissimum. 

מפעל אחד חרג ממגבלת הבטיחות המרבית לעופרת. 

קדמיום זוהה גם בחלק ממיני צמחי המרפא (44%) בעוד שרובם היו מתחת לגבול הזיהוי (0.002), המהווים 56%. 40% מסוגי הצמחים חרגו מהגבול לקדמיום. 

כספית וארסן בכל סוגי הצמחים היו מתחת לגבול הזיהוי (0.001). 

קיימת וריאציה משמעותית בתכולת המינרלים למיקומים השונים (P ≤ 0.05).


לסיכוםהממצאים בדרך כלל מצביעים על שונות ברמות המינרלים במקומות השונים. 

לפיכך, המחקר הנ"ל הראה שאותם סוגים של צמחי מרפא, הגדלים בסביבות שונות, צוברים רמות שונות של מתכות כבדות.


מספר עבודות דווחו על הפעילות הפיטוכימית והביולוגית של צמחי מרפא, אם כי אין דיווחים על תכולת המתכת הכבדה של צמחים אלה. צמחי מרפא יכולים להוות סיכונים בריאותיים בשל הימצאותם של מתכות רעילות כגון: Pb, Cd, Al ו- Hg, המסוכנות לבני אדם. [4]

על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO), כ -80% מאוכלוסיית העולם משתמשות בתרופות צמחיות. רוב הצמחים הללו נלקחים בטבע, רק מעטים מעובדים. צמחים אלה מצטברים מספר אלמנטים מינרליים החשובים לתזונה. אלמנטים אחרים כגון Cd, Co ו- Pb, שאינם בשימוש ישיר ע"י הצמח ופוגעים בבריאות האדם, מצטברים גם בצמחים.

יש לציין שצמחי מרפא הם מקור פוטנציאלי לרעילות של מתכות כבדות לאדם ולבעלי חיים.

המתכות הכבדות הנפוצות ביותר המעורבות ברעילות אנושית כוללות עופרת, כספית, ארסן וקדמיום, אם כי גם אלומיניום וקובלט עלולים לגרום לרעילות.

עופרת נחשבת מזיקה מאוד לצמחים, לבעלי חיים, ובמיוחד למיקרואורגניזמים. לעופרת אין תפקיד פיזיולוגי בגופנו. 

הרמה הגבוהה ביותר של עופרת נצפתה ב- Cassia alata שנבצרה בצד הדרך (17.65 מיקרוגרם/גרם). העולה על רמת התקן WHO של 10 מיקרוגרם/גרם לעופרת בחומרי גלם לתרופות צמחיות. 

יתכן שהדבר נובע מהצטברותו באדמה מאדי פליטה של כלי רכב. 

במספר רב של הדגימות, רמת העופרת הייתה ממש מתחת לגבול המותר, מה שמרמז כי רעילות יכולה לנבוע משימוש ארוך טווח בצמחים אלה. 

רמות עופרת מעבר לערכים המותרים או שימוש ארוך טווח בצמחים אלה עלולות להוביל לרעילות המאופיינת בקוליק, אנמיה, כאבי ראש, פרכוסים ודלקת כרונית בכליות, פגיעה מוחית והפרעות במערכת העצבים המרכזית. 

נמצאו רמות הכספית והארסן, בכל דגימות צמחי המרפא במיקומים גיאוגרפיים שונים, מתחת לגבול המינימלי הניתן לזיהוי (<0.001 מיקרוגרם/גרם). 

כל הערכים היו מתחת לערכים המותרים של 5 ו- 0.2 מיקרוגרם / לגרם עבור ארסן וכספית, בהתאמה. 

לפיכך, פעילות האדם באזורים, בהם נאספו צמחים אלה, אינה מביאה להצטברות של ארסן וכספית בקרקעות. 

רמות הכספית בבני אדם מעל הערכים המותרים נקשרו לאי פוריות של גברים, עיכוב אנזימים אנטיאוקסידנטים אנדוגניים ופגיעה מוחית בין היתר. [5]

רמות גבוהות של ארסן הן לעיתים קרובות קטלניות. תסמינים רעילים אחרים כוללים פולינאורופתיה פריפריאלית, שחמת הכבד, הפרעה בראייה ועיוורון. [6] 

באופן דומה, רמות האלומיניום בכל דגימות הצמחים מאותו אזור במיקומים גיאוגרפיים שונים השתנו בין 4.8 ל- 108 מיקרוגרם / גרם. 

כל הערכים היו בגבולות המותרים לאלומיניום, שאינו משמש בשום תהליך ביוכימי במערכות חיים. הוא מצטבר במוח ובמידה פחותה בעצמות. [7] 

יש לבדוק את רמות האלומיניום בצמחי מרפא במיקומים גיאוגרפיים שונים שכן שימוש ארוך טווח עלול להוביל לרעילות.

רמת הקדמיום, בכל 10 דגימות הצמחים, חרגה מהערך המומלץ של ארגון הבריאות העולמי של 0.3 מיקרוגרם / גרם לכמה מיקומים גיאוגרפיים, ואילו באתרי איסוף אחרים, הרמות היו מתחת לערכים המינימליים הניתנים לזיהוי (<0.001 מיקרוגרם/גרם). 

רמות הקדמיום מדגימות צמחים שנאספו בצד הדרך חרגו ממגבלת הבטיחות המרבית, אולי עקב זיהום מפעילויות רכב. 

כמו כן, רוב צמחי המרפא שנאספו ברחבי הקמפוס האוניברסיטאי והגן הפיסי צברו קדמיום מעל הרמות המומלצות בצמחי מרפא כשהגבוה ביותר מופיע ב- C. occidentalis (13.7 מיקרוגרם/גרם). 

כ- 70% מצמחי המרפא שנקטפו מהגן הפיסי (בתוך קמפוס KNUST) חרגו ממגבלת הבטיחות המרבית לקדמיום. 

המקורות הנפוצים ביותר לקדמיום בקרקע ובצמחים הם דשן פוספט, יישום בוצה ביוב ושריפת דלקים מאובנים. 

לפיכך, קיים צורך במערכת סילוק פסולת נכונה ויעילה בקהילת האוניברסיטה ובסביבתה מכיוון שרמות הקדמיום מעל לערכים המותרות עלולות לגרום לנזק בלתי הפיך לכליות. [8]

לכן מומלץ לאסוף את צמחי המרפא המשמשים למטרות מקומיות או תרופות, מאזורים שאינם מזוהמים במתכות כבדות. 

בנוסף מומלץ לבדוק את תכולת המתכת בצמחי מרפא לגבי רמות מתכות כבדות לפני השימוש בהם למטרות מקומיות ותרופות.


מקורות

1.https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3685757/

2.  WHO. WHO: Geneva Switzerland; 1998. Quality control methods for medicinal plant materials. available at http://whqlibdoc.who.int/publications/1998/9241545100.pdf

3. Lead and traditional Moroccan pharmacopoeia. Lekouch N, Sedki A, Nejmeddine A, Gamon S Sci Total Environ. 2001 Dec 3; 280(1-3):39-43.

4. Yap C K, Fitri M, Mazyhar Y, Tan SG. Effects of Metalcontaminated Soils on the accumulation of heavy metals in different parts of Centella asiatica: A Laboratory Study. Sains Malaysiana. 2010;39:347–52.

5. Infertility, blood mercury concentrations and dietary seafood consumption: a case-control study. Choy CM, Lam CW, Cheung LT, Briton-Jones CM, Cheung LP, Haines CJ BJOG. 2002 Oct; 109(10):1121-5.

6. 13. Ling LJ, Clark RF, Erickson TB, Trestrail JH. philadelphia: Hanley and Belfus Inc; 2001. Toxicology secrets; pp. 153–69. 

7. 14. Cassel I. Aluminum Toxicity: A misdiagnosed epidemic (Part 1) Idaho Observer. 2007

8. Saied S, Zahir H, Siddique A. Heavy metal levels in commonly used traditional medicinal plants. J chem Soc Pak. 2010;32:737–43.

יום שלישי, 7 בספטמבר 2021

גלוטתיון ותחלואה בקשישים, קובי עזרא

שלום כאן קובי עזרא מומחה לרפואה נטורופטית, היום אספר לכם על גלוטתיון ותחלואה בקשישים. 

גלוטתיון מופחת (L-gamma-glutamyl-L-cysteinyl-glycine, GSH) הוא התיול הנפוץ ביותר במשקל מולקולרי בתאי יונקים. הוא נוצר בתהליך אנזימטי דו-שלבי הכולל, ראשית, היווצרות גמא-גלוטאמילציסטאין מגלוטמט וציסטאין, ע"י פעילות הסינתזה של גמא-גלוטאמילציסטאין; ושנית, היווצרות ה- GSH ע"י פעילות הסינתזה של GSH המשתמשת גמא-גלוטאמילציסטאין וגליצין כמצעים.

הסינתזה והמטבוליזם של הגלוטתיון נוצר בתוך התא, הקטבוליזם שלו מתרחש מחוץ לתא ע"י סדרה של שלבי הובלה אנזימטית וקרום פלזמה. 

חילוף החומרים וההובלה של הגלוטתיון משתתפים בתגובות תאיות רבות הכוללות: הגנה נוגדת חמצון של התא, ניקוי רעלים מתרופות ואיתות תאים (מעורבים בוויסות ביטוי הגנים, אפופטוזיס ושגשוג תאים). 

בנוסף הוכח ששינויים בריכוזו הינם מאפיין נפוץ של מצבים פתולוגיים רבים, כולל סוכרת, סרטן, איידס, מחלות ניווניות ומחלות כבד. לאחרונה דווח כי קטבוליזם של GSH מווסת רכיבים רגישים לחמצון של מפלי התמרת אותות. {1}

להלן מחקר שבחן את הקשר בין רמת הגלוטתיון בדם, סמן פוטנציאלי להזדקנות פיזיולוגית / תפקודית, עם מספר תכונות ביו-רפואיות / פסיכולוגיות בתת-קבוצה (N = 33) של מדגם מייצג של קשישים מבוססי קהילה. 



רמות גבוהות יותר של גלוטתיון היו קשורות למספר נמוך יותר של מחלות (p <0.05), רמה גבוהה יותר של בריאות בדירוג עצמי (p <0.01), כולסטרול נמוך יותר (p <0.05), אינדקס מסת גוף נמוך יותר ולחץ דם נמוך יותר. 

לנבדקים עם אבחנה של דלקת פרקים, סוכרת או מחלות לב (כפי שהוערכו ע"י רופאים) היו רמות גלוטתיון נמוכות משמעותית מאשר אלו שהיו ללא מחלות. 

גלוטתיון, יחד עם הגיל ומידת הכעס המודחק, היוו 39% מהשונות של מדד התחלואה. 

גלוטתיון, כשלעצמו, היווה 24% מהשונות. למיטב ידיעתנו, זוהי העדות הראשונה לקשר בין רמות גלוטתיון גבוהות יותר לרמות בריאות פיזיות טובות יותר במדגם של קשישים מבוססי קהילה. 

כמובן שישנו הצורך במחקרים נוספים בקבוצות גדולות כדי לחקור גלוטתיון כגורם סיכון בריאותי כולל לתחלואה בקרב קשישים. {2}


מקורות

1. rch Physiol Biochem . Oct-Dec 2007;113(4-5):234-58. 

2. J Clin Epidemiol . 1994 Sep;47(9):1021-6. doi: 10.1016/0895-4356(94)90117-1.



יום רביעי, 28 ביולי 2021

ויטמין K2, קובי עזרא

ישנן שתי צורות עיקריות של ויטמין K: 

1. פילוקווינון, המכונה גם פיטונדיון, (ויטמין K1) המצוי בירקות עליים ירוקים כמו חסה, ברוקולי ותרד, ומהווה כ- 90% מוויטמין K בתזונה מערבית טיפוסית. 

2. מנאקינונים (ויטמינים K2), המהווים כ-10% מצריכת ויטמין K2 מערבית וניתן לסנתז אותם במעי ע"י מיקרופלורה.



Menaquinones (MK-n: כאשר ה- n נקבע על ידי מספר שרשראות הצד של פרניל) ניתן למצוא גם בתזונה; MK-4 ניתן למצוא בבשר מן החי, MK-7, MK-8 ו- MK-9 נמצאים במוצרי מזון מותססים כמו גבינה, ונאטו הוא מקור עשיר ל- MK-7.


היתרונות הבריאותיים הפוטנציאליים של הוויטמין כוללים בריאות לב וכלי דם ועצמות, כאשר הנתונים תומכים גם בתפקיד בבריאות הערמונית ובתועלות הקוגניטיביות.



היתרונות הרחבים יותר של ויטמין K הודגשו גם במחקר שנערך בשנת 2009 על ידי ג'ויס מקאן, דוקטורט, וברוס איימס, דוקטורט, ממכון המחקר אוקלנד בבית החולים לילדים.

היתרונות הבריאותיים הפוטנציאליים של הוויטמין המשותף בריאות לב וכלי דם ועצמות, כאשר הנתונים תומכים גם בתפקיד בבריאות הערמונית ובתועלות הקוגניטיביות.


היתרונות הרחבים יותר של ויטמין K הודגשו גם במחקר שנערך בשנת 2009 ע"י ג'ויס מקאן, דוקטורט, וברוס איימס, דוקטורט, ממכון המחקר אוקלנד בבית החולים.