האם אתם סובלים מתסמונת מטבולית? קובי עזרא, סינדרום X, תסמונת התנגודת לאינסולין

שלום כאן קובי עזרא מומחה לרפואה נטורופטית, היום אספר לכם על התסמונת המטבולית (סינדרום X או תסמונת התנגודת לאינסולין) וכיצד תוכלו לאבחן האם אתם סובלים מתסמונת מטבולית? ואיך ניתן לטפל ולאזן את התסמונת המטבולית בשיטות שמרניות? כלומר מה אתם יכולים לעשות בבית או יותר נכון במטבח שלכם כדי למגר את התופעה? 

האם אתם סובלים מתסמונת מטבולית? קובי עזרא, סינדרום X, תסמונת התנגודת לאינסולין

מהי תסמונת מטבולית?

אז ראשית אתם בטח שואלים, מהי תסמונת מטבולית? תסמונת מטבולית הידועה גם בשמות: סינדרום X ותסמונת התנגודת לאינסולין. היא מקבץ של גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, ונוכחותם מנבאת סוכרת, סיבוכים ותמותה בטרם עת כשאינה מטופלת כראוי. 

התסמונת המטבולית היא הפרעה מטבולית נפוצה הנובעת מהשכיחות הגוברת של השמנת יתר. הפתופיזיולוגיה מיוחסת במידה רבה לעמידות לאינסולין, היפרלפידמיה ומצב פרו-דלקתי שכנראה תורם לתסמונת. 

סימני תסמונת מטבולית: מה התסמינים של תסמונת מטבולית?

התסמינים הבולטים בתסמונת מטבולית הם: השמנה אבדומינלית כלומר כרס או השמנת תפוח, שמתבטאת בהיקף מותנים גדול, רמת טריגליצרידים גבוהים בדם, לחץ דם גבוה מ־130/85, אי סבילות לסוכרים, כלומר מצב טרום שבעתיד יוביל להתפתחות סוכרת סוג 2.

גורמים תסמונת מטבולית

מהם הגורמים לתסמונת המטבולית? תסמונת מטבולית נגרמת לרוב מאורח חיים לא בריא (כלומר תזונה לא מתאימה וחוסר פעילות גופנית), כמו גם ישנה את הנטייה הגנטית, וגם כתופעת לוואי של תרופות (כמו קורטיזון). 

תסמונת מטבולית סיכון

אז משאלת השאלה: האם יש סיכונים בתסמונת המטבולית? והתשובה היא בהחלט כן! תסמונת מטבולית  מגבירה את הנטייה להתפתחות סוכרת מסוג 2 ולהתפתחות מחלות לב וכלי דם, כמו: התקף לב, אירוע מוחי בעיקר. 

אך לפעמים גם כבד שומני, אי-ספיקת כליות וחומצה אורית מוגברת (המעלה סיכון לשיגדון). 

לכן חשוב להקדים תרופה למכה לטפל מוקדם ולמנוע התפתחות סוכרת, השמנת יתר, מחלות לב וכלי-דם ושחמת הכבד. 

רוצים לגלות האם אתם סובלים מתסמונת מטבולית? 

	גברים	נשים
היקף מותניים	מעל 102 ס"מ	מעל 88 ס"מ
כולסטרול HDL	מתחת ל-40 מ"ג לדציליטר דם	מתחת ל-50 מ"ג לדציליטר דם
טריגליצרידים	מעל 150 מ"ג לדציליטר דם	מעל 150 מ"ג לדציליטר דם
לחץ דם	מעל 130/85 מילימטר כספית או שכבר בטיפול תרופתי ל-יל"ד	מעל 130/85 מילימטר כספית או שכבר בטיפול תרופתי ל-יל"ד
רמת סוכר הדם בצום	מעל 100 מ"ג לדציליטר דם או שכבר בטיפול תרופתי לסוכרת מסוג 2	מעל 100 מ"ג לדציליטר דם או שכבר בטיפול תרופתי לסוכרת מסוג 2

* אציין שהגדרת המטופל שסובל מתסמונת מטבולית אם יש לו או לה שלושה או יותר מהתסמינים שצוינו להלן. 

דיאטה תסמונת מטבולית

אז נשאלת השאלה: מה ניתן לעשות כדי לטפל הסינדרום המטבולי? ניתן לעשות זאת (לא תמיד) אך לרוב תזונה עשירה בפחמימות ובעיקר ריקות גורמת לעליה בייצור חומצת שומן וטריגליצרידים בכבד. 

אחרי הכל הטריגליצרידים מורכבים מגליצרול (שמגיע מהפחמימות) בתוספת 3 חומצות שומן. 

מהאמור ניתן להבין שיש לצמצם את צריכת הפחמימות ובעיקר ממזונות לבנים הדלים בסיבים, כמו למשל אורז לבן, קמח לבן לרבות לחם לבן ותוצריו, וכמובן סוכרים מתועשים כמו חטיפים ודברי מתיקה. 

השמנת יתר ובעיקר השמנה אבדומינלית - בטנית המכונה גם השמנת תפוח או השמנה גברית. במצב הנ"ל ישנו הצורך לרדת במשקל אך יותר חשוב לרדת באחוזי השומן, ולמזער ירידה במשקל על חשבון מסת שריר יקרה. 

אציין שירידה במשקל בצורה שאינה נכונה, עקב למשל חסרים תזונתיים, עשויה להגביר את הנטייה לפירוק שרירים על חשבון שומנים, כך עשויה להתחיל דיאטת היו-יו שממנה אנו רוצים להימנע. 

לכן ההמלצה היא לצמצם את המזונות המתועשים ולהגביר את אכילת המזונות המלאים והטבעיים, כמו ירקות ופירות, קטניות ודגנים מלאים, כמובן שישנו הצורך להתאים את תוכנית התזונה והאימונים למטופל באופן אישי ובהתאם למצבו הפיזיולוגי, בדיקות דם, הרגלי חיים וכו'... 

כמו גם חשובה הפעילות הספורטיבית, היות ואורח אורח חיים יושבני, כנהוג בעולם המערבי מגביר את הנטייה בקשר ישיר לתסמונת המטבולית. 

לכן אני ממליץ למטופלים שלי לעשות פעילות גופנית אירובית (כמו הליכה) של לפחות 30 דקות 3-5 פעמים בשבוע. בנוסף לפעילות אנאירובית לחיזוק השרירים וכך לשיפור בניצול הסוכרים לאנרגיה ושיפור בתנגודת להורמון אינסולין. 

חשוב לציין שבדומה לאי סבילות לסוכר והתפתחות סוכרת טייפ-2, גם היפוגונדיזם כלומר חסר בהורמון המין הגברי טסטוסטרון קשור להופעת התסמונת המטבולית. לכן מומלץ לעשות בנוסף בדיקות דם אנדוקריניות. 

אציין שעל חסר בטסטוסטרון ואיך להגבירו ע"י תזונה עשיתי סרטון הסבר, אם תרצו רק תבקשו התגובות ובשמחה אתן לכם קישור ישיר. 

שימוש ארוך טווח בתרופות כמו סטרואידים ממשפחת הקורטיזונים עשויה להגביר את הנטייה לתסמונת מטבולית. 

השמנה ותסמונת מטבולית

אציין שהעלייה בשכיחות ההשמנה הפכה לבעיה בריאותית גדולה בעולם בקרב מבוגרים, אך גם בקרב ילדים ומתבגרים. הצטברות שומן תת עורי במהלך גיל ההתבגרות קשורה באופן חיובי ועצמאי לטרשת עורקים בגילאים בוגרים. 

הצטברות שומן בבטן קשורה לעמידות לאינסולין, ואילו פיזור שומן הגוף בפריפריה פחות חשובה מבחינה מטבולית, כלומר שלהשמנה בבטן (השמנת תפוח, המאפיינת השמנה גברית) ישנה נטייה מוגברת בהשוואה להשמנה בישבן ובירכיים (השמנת אגס, המאפיינת השמנה נשית). 

השמנה קשורה לירידה גדולה בתוחלת החיים. ההשפעה של השמנת יתר קיצונית על התמותה גדולה יותר בקרב צעירים מבוגרים. מבחינה זו, השמנה קשורה גם בסיכון מוגבר למספר סוגי סרטן. 

אך יחד עם זאת, כ-30% מהסובלים מהשמנת יתר הם בריאים מבחינה מטבולית עם רגישות לאינסולין בדומה לאנשים בריאים במשקל תקין, תכולת שומן בקרביים נמוכה יותר בהשוואה לרוב החולים הסובלים מהשמנת יתר אבדומינלית מבחינה מטבולית. 

המרכיב הנצפה ביותר בתסמונת מטבולית, השמנה בטנית, דיסליפידמיה, היפרגליקמיה ויתר לחץ דם, השכיחות הממוצעת של תסמונת מטבולית היא 31%, והיא קשורה לעלייה כפי-2 בסיכון למחלות לב כליליות, מחלות מוחיות, ועלייה פי 1.5 בסיכון לתמותה מכל הגורמים.

טיפול תרופתי בתסמונת המטבולית

טיפול תרופתי בתסמונת המטבולית, לרוב נעשה באופן סימפטומטי, כלומר טיפול בתסמינים ולא בשורש הבעיה. 

למשל במצב של היפרגליקמיה כשרמות הסוכר גבוהות ייתן הרופא את התרופה מטפורמין המשמשת לטיפול בסוכרת. כשרמות הכולסטרול גבוהות תקבלו תרופות ממשפחת הסטטינים. 

במצב של היפוגונדיזם הגברים עשויים לקבל תוספת של הורמון המין הגברי - טסטוסטרון וכו'... 

אציין כי ישנם מחקרים שהראו שמתן ההורמון טסטוסטרון במצבי היפוגונדיזם גרם לירידה במשקל ובהיקף המותניים. 

טסטוסטרון ותסמונת מטבולית

היפוגונדיזם (מחסור בטסטוסטרון) במבוגרים קשור לירידה בחשק המיני, באנרגיה, בהמטוקריט, במסת שריר צפיפות מינרלים בעצמות, ודיכאון. 

מחסור בטסטוסטרון נקשר גם למרכיבים שונים של התסמונת המטבולית, שבתורו קשור לעלייה פי-5 בסיכון למחלות לב וכלי דם. 

רמות טסטוסטרון נמוכות קשורות לעמידות מוגברת לאינסולין, לעלייה במסת השומן, לכולסטרול HDL נמוך, רמות טריגליצרידים גבוהות יותר ולחץ דם גבוה. 

טיפול משלים בטסטוסטרון במחוסרי טסטוסטרון הראה ירידה בתסמונת מטבולית, בעמידות לאינסולין, בטטול כולסטרול, בכולסטרול LDL, בטריגליצרידים ושיפור בבקרה הגליקמית ופרמטרים אנתרופומטרים.

לסיכום: תסמונת מטבולית אינה מחלה כשלעצמה, אלא היא מונח המדגיש גורמים  שעשויים להיות בסיכון גבוה יותר למחלות, כפי 2 למחלות לב וכלי דם, פי 5 ויותר לסוכרת מסוג 2. השמנת יתר והתנגדות לאינסולין נחשבים בבסיס רוב המקרים של תסמונת מטבולית. 

עמוד התווך של הטיפול נותר שינויים באורח החיים הכולל פעילות גופנית ותזונה בהתאמה אישית. יש לציין שהמטרה היא לגרום לירידה במשקל (באחוזי השומן) טיפול בדיסליפידמיה, יתר לחץ דם והיפרגליקמיה.

אהבתם?! אז שתפו עם החברים :-) 

ביבליאוגרפיה:

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19407331 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15836891 

3/https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28585193

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31382417

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27894098

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26433309 - טסטוסטרון וסינדרום מטבולי

השעון הביולוגי בגופנו, באילו שעות רצוי לאכול כדי לשמור על בריאות אופטימלית ומשקל אידאלי?, קובי עזרא

שלום כאן קובי עזרא מומחה לרפואה נטורופתית והיום אספר לכם היום אספר לכם על השעון הביולוגי בגופנו (מקצב צירקדי), באילו שעות רצוי לאכול כדי לשמור על בריאות אופטימלית ומשקל אידאלי?, האם חובה לאכול ארוחת בוקר או לא?, והאם אכילה בשעות נכונות עשויה למנוע התפתחות מחלות כמו: לחץ דם גבוה, הצטברות שומנים בכבד ובדם, היפרגליקמיה, תנגודת אינסולין, סוכרת ועוד.

השעון הביולוגי בגופנו, באילו שעות רצוי לאכול כדי לשמור על בריאות אופטימלית ומשקל אידאלי?, קובי עזרא

האם ידעת שהתאים בגופנו יכולים לדעת את השעה ביום? לכל תא בגופנו יש שעון משלו. שעונים אלה אינם דומים לאף אחד אחר. אין גלגלי שיניים או גלגלי שיניים. השעה נקבעת ע"י סיבוב כדור הארץ, כך שהגוף שלנו מיושר בצורה מושלמת עם הלילה והיום. שעונים אלה שולטים בהיבטים רבים בחיינו. מהרגע שאתה אוכל וישן ועד ליכולת שלך להתרכז במבחן או לרוץ מהר יותר, השעונים שולטים על הכל. איך השעונים האלה עובדים ואיך הם אומרים את השעה? השעונים הביולוגיים שלנו מנגנון מולקולרי שעוקב אחר הזמן בתוך תאי האורגניזם, ומוליד מקצבים צירקדיים.

כמובן שאם יש לכם שאלות אתם מוזמנים לשאול אותי כאן בתגובות ובשמחה אשיב לכם, ואם אתם משוחרי הבריאות אז הירשמו לערוץ כדי להישאר מעדכנים. 

השעון הביולוגי הוא מנגנון פנימי באורגניזם שמשמש למדידת זמן, וזאת לצורך ויסות  תהליכים פיזיולוגיים והתנהגותיים שמתרחשים באופן מחזורי. מחזורים מכונים מקצבים ביולוגיים, והם קיימים במרבית היצורים החיים, לרבות בעלי חיים וצמחים. 

השעון הביולוגי המרכזי של האורגניזם מתבסס במקרים רבים על המקצב הצירקדי, מקצב שפועל במחזוריות של כ-24 שעות ונועד להתאים את פעילותו של היצור להשפעתה המשתנה של השמש לאורך היממה,- בדומה לסיבובו של כדור הארץ על צירו.

שעון צירקדי (Circa dian מלטינית: "בערך יום") הוא השעון הביולוגי החשוב והנפוץ ביותר בעולם החי. שני המדדים העיקריים לקביעת התזמון של השעון הביולוגי ביונקים הם הפרשת מלטונין מבלוטת האצטרובל במוח וטמפרטורת הגוף.

בגופנו שעון ביולוגי מרכזי שממוקם במוח (בהיפותלמוס) והוא מפקח על שעונים רבים המפוזרים ברקמות השונות: בכבד, בלבלב, בשרירים, במערכת העיכול וכו'.

איך משפיע מקצב צירקדי על הבריאות?

מקצבים ביממה יכולים להשפיע על תפקודים חשובים בגופנו, כגון: שחרור הורמונים, הרגלי אכילה ועיכול, טמפרטורת הגוף. עם זאת, רוב האנשים מבחינים בהשפעה של מקצבים צירקדיים עקב הרגלי השינה שלהם. ה-SCN שולט בייצור המלטונין, הורמון שגורם לך לישון. הוא מקבל מידע על האור הנכנס מעצבי הראייה, המעבירים מידע מהעיניים למוח. כאשר יש פחות אור - למשל, בלילה - ה-SCN אומר למוח לייצר יותר מלטונין כדי שתהיה ישנוני.

מתי מומלץ לאכול?

אז אתם בטח שואלים מתי מומלץ לאכול? האם לאכול יותר בשעות היום או דווקא בשעות הערב? לפי מחקרים שנערכו נימצא שבבני אדם קצב ריקון הקיבה מהיר יותר בשעות היום כשיש אור. 

העלייה ברמת הסוכר בדם לאחר ארוחה גבוהה יותר בלילה מאשר ביום. האפקט התרמוגני של המזון (כמות הקלוריות שאנו מוציאים על תהליך העיכול) גבוה יותר ביום לעומת הלילה. 

מיכן ניתן להבין שעדיף לאכול את רוב המזון (קלוריות) בשעות האור ולא ברדת החשיכה בערב. זאת היות ובשעות היום כשיש אור בחוץ הארוחה תתעכל מהר יותר, רמות הסוכר וכך גם האינסולין בדם יעלו פחות ונשרוף יותר קלוריות בתהליך העיכול.

האם חובה לאכול ארוחת בוקר?

אז אתם בטח שואלים האם חובה לאכול ארוחת בוקר? מסתבר שאצל רוב האנשים, הפרשת הורמון הרעב - גרלין נמוכה יותר בשעות הבוקר והיא עולה בהמשך היום כלומר לקראת הצהריים. 

כמו גם, הפרשת הורמון הסטרס - קורטיזול גבוהה יותר בבוקר כשמתעוררים ודועכת במהלך היום ורמתו הנמוכה ביותר בלילה, המצב שגורם ברוב האנשים לחוסר תיאבון. לקראת אמצע היום, שאנחנו פעילים, רמתו יורדת ותחושת הרעב עולה.

כלומר שרצוי שהארוחה הראשונה תהיה בשעות הבוקר המאוחרות או בצהריים המוקדמות ועדיף לחכות שהתיאבון יתעורר. ולא איך שמתעוררים, אני מדבר על כלל האוכלוסייה ולא על ספורטאים או אנשים עם צרכים מיוחדים. 

הדבר דומה למה שאמר הרמב"ם "בבוקר אכול כמלך, בצהריים כבן מלך ובערב כאביון", כך מראה לנו המדע Chrono-nutrition - תזמון הארוחות לאורך היממה.

למעשה ההורמון קורטיזול מווסת ומסנכרנת את השעון הביולוגי בגופנו, אז כפי שציינתי רמתו הגבוה היא בשעות הבוקר הולך ודועך לקרת שעות הלילה. לכן את הפעילות הגופנית מומלץ לעשות בשעות היום ולא בשעות הערב. היות ופעילות גופנית מגבירה את הפרשת הקורטיזול אז רצוי לסנכרן אותו בשעות היום ולא בשעות הערב. 

יש לציין שפעילות גופנית בשעות הערב והלילה עשויה לשבש את השעון הביולוגי ועם השנים לגרום לנזקים מצטברים.   

אנו חווים מקצבים יומיים למשל ב-8:00 בבוקר רמת הטסטוסטרון בגברים נמצאת בשיאה. בשעה 18:00 בערב לחץ הדם והפעילות המטבולית גבוהים. בשעה 2:00 בלילה הגוף נערך לשינה עמוקה. 

בשעות הצהרים הרגישות לכאב יורדת, לכן זה זמן טוב לטיפולים "כואבים" כמו: עיסוי אגרסיבי, טיפולי שיניים. בשעות הבוקר יכולת הריכוז שלנו היא הגבוהה ביותר לכן זה הזמן האידאלי ללימוד, לעבוד ולזכור טוב יותר.

מחקרים אפדימיולוגיים ומחקרים מבוקרים על עובדים במשמרות לילה וגם על חיות מעבדה מוכיחים שהפרעות במקצב הצירקדי עשויות להוביל לחוסר איזון מטבולי, החל מהשמנה, ועד לסיבוכים כלחץ דם גבוה, הצטברות שומנים בכבד ובדם, היפרגליקמיה, תנגודת לאינסולין, סוכרת ועוד...

גלגלי השיניים של השעונים הללו הם גנים וחלבונים, מחזוריים בקצב של 24 שעות בתוך כל תא. השעונים התאיים הנ"ל מתואמים כולם ע"י שעון סבא מרכזי במוח. אור השמש משמש כדי לשמור על הקצב הפנימי מסונכרן עם העולם שסביבנו. אך כשהשעונים שלנו לא מסונכרנים, אנחנו מרגישים את ההשפעות. העולם המודרני בו אנו חיים, הכולל אור 24 שעות, מסכי LED וטיסות במטוס, עלול לבלבל את השעונים הביולוגיים שלנו. אנחנו צריכים לעשות מה שאנחנו יכולים כדי לעזור לשעונים שלנו לעמוד בזמן.

אילו גורמים יכולים לשנות את המקצבים הצירקדיים?

שינויים בגופנו ובגורמים סביבתיים עלולים לגרום למקצבים הצירקדיים שלנו ולמחזור האור-חושך הטבעי להיות לא מסונכרנים, לדוגמה: מוטציות או שינויים בגנים מסוימים יכולים להשפיע על השעונים הביולוגיים שלנו. ג'ט לג או עבודה במשמרות גורמות לשינויים במחזור האור-חושך. אור ממכשירים אלקטרוניים בלילה יכול לבלבל את השעונים הביולוגיים שלנו.

שינויים אלה יכולים לגרום להפרעות שינה, ועלולים להוביל למצבים בריאותיים כרוניים אחרים, כמו השמנת יתר, סוכרת, דיכאון, הפרעה דו-קוטבית והפרעה רגשית עונתית.

לדוגמה: כשאנו מתעוררים בבוקר האור חודר לעיניים, המגיע למוח ומשפיע על פעילותם של גנים מסוימים שעוזרים לך להתחזק במשך היום. חשיפה לאור מפחיתה גם את ייצור המלטונין, ההורמון שעוזר לך להירדם. ככל שהיום מתקדם ואור השמש פוחת אחר הצהריים, ייצור המלטונין נדלק מחדש. ייצור המלטונין מגיע לשיא בלילה לאחר שהשמש שקעה כדי לעזור לך להירדם. היזהר, חשיפה לאורות פנים ואור מסמארטפונים, טאבלטים, מסכי מחשב וטלוויזיות עלולה להפריע לייצור המלטונין ולשבש את השינה.

בנוסף יש לומר שפעילות גופנית משפרת את איכות השינה ועוזרת לישון יותר. מספיק 10 דקות של פעילות אירובית מדי יום כדי להפיק את היתרונות. פעילות גופנית מקלה על מתח וגורמת לעייפות, כך שקל יותר להירדם. הזמנים הטובים ביותר להתאמן הם בשעות הבוקר המוקדמות ואחר הצהריים. טמפרטורת הגוף גבוהה יותר אחר הצהריים, כך שזה עוזר לשרירים שלך כשאתה פעיל. כאשר טמפרטורת הגוף יורדת בשעות שלאחר מכן, זה יכול לעזור לך להירדם ביתר קלות. חשיפה לאור שמש טבעי בחוץ מועילה לשמירה על קצב הצירקדי שלך.

אכילה מאוחרת בלילה עלולה להפריע לשינה. אם אתם סובלים מרפלוקס חומצי, אכילה קרובה מדי לשעת השינה מכינה את הקרקע לצרבת לילית. אכלו ארוחת ערב באותה שעה בכל ערב, הקפידו לאכול מספר שעות לפני השינה. הימנע מארוחות כבדות ושמנוניות ומאוכל חריף. לוותר על קפאין בשעות אחר הצהריים המאוחרות והערב. צריכת קפאין מאוחרת ביום עלולה להפריע לשינה. אם יש לכם את המנצ'יז לפני השינה, אכלו חטיף קטן, כמו תפוח עם כמה כפות חמאת בוטנים או קצת גבינה וקרקרים.

מחקרים מצביעים על כך שמחסור בויטמין A משפיע לרעה על הקצב הצירקדי. ויטמין A הוא ויטמין מסיס בשומן, כך שכל עודף מאוחסן ברקמות שלך לשימוש מאוחר יותר. מקורות טובים לויטמין A כוללים בטטה, כבד בקר, תרד, גזר, דלעת, מלון, פלפל אדום ומנגו. ויטמין A הוא גם קריטי לשמירה על בריאות עיניים, חסינות, תאים ואיברים.

פתלוגיות כנראה שמופיעות גם בשעות מסויימות, למשל בתקפי אסטמה, אלרגיות, קוצר נשימה מופעים בעיקר בלילה, אפילפסיה בבוקר מוקדם, מחלות לב וכלי דם רובם בין 6:00 בבוקר ל-12:00 בצהריים 0(40% מהתקפי הלב נוצרות בשעות הנ"ל ויש לציין כי התקפי הלב בשעות אלה הם גם הקטנלניים ביותר לרבות אחוזי התמותה). 

כך גם עולם הרפואה והפרמקולוגיה עושה שימוש בדבר, למשל תרופות להורדת לחץ דם כשנוטלים אותם בערב כך נוכל להגן על המטופלים בצורה יותר טובה.  

הטיפול נקרא כונותרפיה (כרונו = זמן ותרפיה = טיפםול). 

שבושים בשעון הביולוגי בגופנו עשויים להגביר את הנטייה למצבים רפואיים כמו: הפרעות שינה, השמנה, דיכאון, סרטן, אלרגיות ליליות, מחלות לב והזדקנות מהירה יותר, ובבעלי חיים נמצא מוות בגיל צעיר והופעת מחלות זיקנה בגיל צעיר. 

למשל השמנה במקרה הנ"ל נובעת כתוצאה משיבוש הורמונלי הגורם לירידה ברמת ההורמון לפטין (הורמון השובע) ועלייה ברמת ההורמון גרלין (הורמון הרעב), כך במצב הנ"ל נחוש רעבים יותר... 

טיפול באור (בתאורה חזקה) יעילה כנגד דיכאון עקב הסינכרון השעון, לכן יעיל גם בקרב אנשים מבוגרים היות וכחלק מתהליכי זקנה ישנה העייה בשעון שלנו... 

מלטונין גם מסייע בצורה פחות יעילה בהשוואה לחשיפה לאור. 

אהבתם :-) אז שתפו עם החברים שלכם ! 

האם תוספת חומצת שומן אומגה 3, קרוטנואידים וויטמין E משפרים זיכרון במבוגרים

שלום כאן קובי עזרא מומחה לרפואה נטורופטית, היום רציתי לספר לכם על מחקר ששאל את השאלה: האם תוספת חומצת שומן אומגה 3, קרוטנואידים וויטמין E משפרים זיכרון במבוגרים?.

להלן ניסוי קליני אקראי ששאל האת השאלה: האם תוספת חומצת שומן אומגה 3, קרוטנואידים וויטמין E משפרים את הזיכרון במבוגרים?.

עדויות מצטברות מצביעות על כך שחומצות שומן אומגה 3 (ω-3FAs), קרוטנואידים וויטמין E יכולים לשפר את הביצועים הקוגניטיביים. 

עם זאת, ההשפעה הקולקטיבית שלהם על הקוגניציה עדיין לא נחקרה אצל אנשים בריאים. המחקר חקר את ההשפעה המשולבת של תוספי ω-3FA, קרוטנואידים וויטמין E על הביצועים הקוגניטיביים של מבוגרים.

המחקר כלל אנשים בריאים מבחינה קוגניטיבית בגילאי 65 שנים ≥ צרכו מדי יום 1 גרם שמן דגים (מתוכם 430 מ"ג חומצה דוקוסהקסאנואית, 90 מ"ג חומצה איקוספנטאנואית), 22 מ"ג קרוטנואידים (10 מ"ג לוטאין, 10 מ"ג מזו-זאקסנטין, 2 מ"ג זיאקסנטין 2 מ"ג זיאקסנטין) וויטמין E 15 מ"ג. או פלצבו למשך 24 חודשים בניסוי קליני אקראי כפול סמיות, מבוקר פלצבו.

תוצאות הראו שלאחר תוספת של 24 חודשים, אנשים בקבוצה הפעילה (n=30; בני 69.03 ± 4.41 שנים; 56.7% נשים) רשמו פחות שגיאות באופן מובהק במשימות זיכרון העבודה מאשר אנשים שקיבלו פלצבו (n=30; בני 69.77 ± 3.074 שנים; % נקבה) (גדלי השפעת הערכת נקודה נעו בין 0.090-0.105). 

באופן מעניין, ככל שהעומס הקוגניטיבי של משימות זיכרון העבודה גדל, הקבוצה הפעילה עלתה על קבוצת הפלצבו. 

שיפורים מובהקים סטטיסטית בריכוזי הקרוטנואידים ברקמות, ריכוזי הקרוטנואידים של הקסנטופיל בסרום וריכוזי ω-3FA בפלזמה נצפו גם בקבוצה הפעילה לעומת פלצבו (גדלי ההשפעה של אומדן נקודה נעו בין 0.078-0.589). 

יתרה מכך, גודל השינוי של ריכוזי הקרטנואידים ברקמה וריכוזי ω-3FA וקרוטנואידים בדם היו קשורים לגודל השינוי בביצועי זיכרון העבודה.

לסיכום: תוצאות אלו תומכות ברציונל סביר מבחינה ביולוגית לפיה חומרים מזינים אלו פועלים באופן סינרגיסטי, ובאופן תלוי מינון, לשיפור זיכרון העבודה אצל מבוגרים בריאים מבחינה קוגניטיבית. 

הגברת הצריכה התזונתית של קרוטנואידים ו-ω-3FAs עשויה להיות מועילה בהפחתת ירידה קוגניטיבית וסיכון לדמנציה בגיל מאוחר יותר. {1}

עקב שכיחות גוברת של מחלת האלצהיימר (Alzheimer's disease) והנטל הכלכלי, החברתי הנלווה לה, מושם דגש על אסטרטגיות מניעה כדי לדחות את הופעתה ולהפחית את הסיכון ללקות במחלה. 

עדויות מצטברות מצביעות על כך שתזונה אידאלית (למשל פירות, ירקות, דגים) והרגלי תזונה בריאים חשובים לשיפור הביצועים הקוגניטיביים [3, 2], וקשורים בסיכון מופחת למחלת האלצהיימר [4, 5]. 

חשוב לציין, ההתקדמות במדע ובטכנולוגיה הגדילה את יכולת להבין במלואה את מנגנוני ההגנה העצביים הייחודיים של רכיבים תזונתיים ספציפיים שסביר להניח שמניעים את התוצאות החיוביות הללו. 

חלק ממרכיבי התזונה מצטברים באופן סלקטיבי במוח, שם הם ממלאים תפקידים פיזיולוגיים חשובים. אלה כוללים חומצות שומן אומגה 3 (ω-3FAs) [6,7], 

קרוטנואידים (פיגמנטים צמחיים המכילים חמצן) וויטמין E, עדויות מצביעות על כך שרכיבי תזונה אלו יכולים לעבוד באופן עצמאי לשיפור הביצועים הקוגניטיביים, בעיקר בשל תכונותיהם נוגדות החמצון והאנטי דלקתיות. 

מקורות: 

1. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0261561421005537?fbclid=IwAR0GJWxQPEUTSBkwVFNs1zqw0MK14-sRf-iK6b_AES7OvvulfSerOM1GIus

2. https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S1053811918321517

3. https://www.scopus.com/record/display.uri?eid=2-s2.0-85024380931&origin=inward&txGid=48e4c4fb2f745eb34bd4d26508214cb2 

4. https://www.scopus.com/record/display.uri?eid=2-s2.0-85026847780&origin=inward&txGid=b7ab755c90c731248482f3a23e6a2aa1

5. https://academic.oup.com/ajcn/article-abstract/113/1/200/5979933 

6. https://link.springer.com/article/10.1007/bf02859265

7. https://www.mdpi.com/2072-6643/8/2/99 

מגנזיום הורידה את לחץ הדם וה-HbA1c בנבדקים עם תסמונת מטבולית - קובי עזרא

שלום כאן קובי עזרא מומחה לרפואה נטורופטית, היום אספר לכם על מחקר שהראה כי תוספת מגנזיום הורידה את לחץ הדם וה-HbA1c בנבדקים עם תסמונת מטבולית. 

תוספת מגנזיום ציטראט הורידה את לחץ הדם וה-HbA1c בנבדקים עם תסמונת מטבולית: ניסוי פיילוט כפול סמיות בן 12 שבועות, מבוקר פלצבו. 

תוספת מגנזיום (Mg) הוכחה כמשפרת פרמטרים של תסמונת מטבולית (metabolic syndrome או בקיצור: MetS) בחולים היפומגנזמים (הסובלים מחסר מגנזיום). 

המחקר הנוכחי העריך את התפקיד של מגנזיום באנשים נורמומגנזמיים (רמת מגנזיום תקינה) עם תסמונת מטבולית. 

המטופלים חולקו באופן אקראי ל- 400 מ"ג כמגנזיום  ציטראט או פלצבו מדי יום במשך 12 שבועות. 

לחץ דם, המוגלובין מסוכרר (HbA1c), ריכוזי פלזמה של גלוקוז, מגנזיום וסידן, מגנזיום מיונן בדם, ריכוזי כולסטרול בסרום, טריגליצרידים, ויטמין D, קריאטינין, אינטרלוקין-6 וחלבון תגובתי-C (בקיצור: CRP) נמדדו בקו הבסיס ולאחר 12 שבועות. 

תוספת מגנזיום הובילה לעלייה משמעותית בריכוז מגנזיום בפלזמה (0.78 ± 0.07 mmol/L ל-0.83 ± 0.07 mmol/L) ולירידה בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי (בסיס: 145 ± 10/85 ± 3 מ"מ כספית; 12 שבועות: 121 ± 5/79 ± 3 מ"מ כספית). 

ההמוגלובין A1c ירד באופן משמעותי בקבוצת מגנזיום (6.43 ± 0.64% עד 6.15 ± 0.55%), וההבדל בשינוי בין פלצבו לקבוצת מגנזיום היה משמעותי. 

רמות ויטמין D בסרום עלו באופן משמעותי רק בקבוצת מגנזיום. אצל אנשים נורמומגנזמיים עם תסמונת מטבולית, תוספת מגנזיום ציטראט במתן אורלי הפחיתה את HbA1c ואת לחץ דם.

מקור: 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34859788