תזונה ואנטיאייגינג

הארכת הטלומרים היא כנראה תיקווה חדשה לצמצום ומניעת מחלות רבות, כאלצהיימר, מחלות לב וכלי דם, אוסטאופורוזיס, סרטן, להאט את תהליכי הזקנה ועוד... 

תזונה ואנטי-אייגינג, כיום ידוע כפי שהיה ידוע בעבר כי תוכנית תזונה נכונה אשר מותאמת למטופל באופן אישי, ובהתאם לעץ הגנטי שלו, עשויה לשמור על בריאותו לצמצם נטייה למחלות שונות ואפילו להאט את תהליכי הזקנה!.

כמו כן, לתוכנית התזונה הנ"ל ישנה השפעה על הטלומרים שלנו ! הטלומרים הם מצויים בקצות הכרומוזימים שלנו. תפקישם לשמור ולהגן על ה-DNA, מפני נזקים חמצוניים ותגובות דלקתיות.

איך לשמור על טלומרים ארוכים? ולמנוע את התקצרותם?

אים כן, נשאלת השאלה איך לשמור על טלומרים ארוכים? וכיצד ניתן למנוע את התקצרותם? היות וכפי שתארתי במאמר אחר אודות נחיצותם למניעת מחולות סרטן ועיקוב תהליכי זקנה (אנטיאייג'ינג).

אז התשונה לפחות כיום, כלומר עד שימצאו את "כדור הפלא" לאנטי-אייגי'נג, הוא כפי שציינתי להתאים תוכנית תזונה אישית למטופל וזאת בהתאם לנתונים הפיזיולוגיים, העף הגנטי וכו'... זהו לפחות הבסיס!.

כמו כן, בכדי שלמור על מניעת התקצרות הטלומרים, כדי מאוד להמנע מעישון ומסביבת מעשנים. לשמור על משקל גוף תקין, לבצע פעילות גופנית כמובן שבקורולציה לתוכנית תזונה בהתאמה אישית ובהתאם לפיזיולוגיה האישית.

ניתן להוסיף לרשימה הזאת גם פעילות נוגדת סטרס נפשי, כגון: מדיטציה, דימון מודרך וכו'...

הטלומרים הם רצף חוזר של DNA בסוף הכרומוזומים. בכל פעם שתא משכפל, הטלומרים מאבדים חלק אורכם. בסופו של דבר הטלומרים נגמרים, והתא כבר אינו יכול להתחלק כתא צעיר, כך מצבנו בריאותי ברמת התא מגביר את הסיכון למחלות ומות התא הסופי.
בשנת 1962, לאונרד החל במהפכת הביולוגיה של התא, כאשר הוא פיתח תיאוריית הטלומרים, אשר מציבה את תוחלת החיים והפוטנציאל המרבי של בני אדם לגיל של 120 שנה, המועד בו יותר מדי תאים כבר אינם יכולים לשכפל ולחלק באופן תקין.

גורמי סטרס (לחץ) שונים עשויים להאיץ את הקצב שבו הטלומרים שלנו מתקצרים, דבר שבתורו יביא להאצת קצב הזדקנות ביולוגית של גופנו. מצבים רבים של בריאות לקויה הקשורים לגיל ה"מבוגר" משויכים לטלומרים קצרים. קיצור הטלומרים מקושר ללא ספק מחלת לב, לבטן ומותניים שמנים, סוכרת, ואובדן הסחוסים. מכוח התקצרות הטלומרים, שתפקודם להגן על הגנים, ולאפשר להם לתפקד בצורה יעילה!. הדברים שמקצרים את אורך הטלומרים הם: שלוש בעיות הקשורות לדלקת, סטרס חמצוני, והזדקנות תאים.

היבט חשוב נוסף של איכות הטלומרים, כלומר אורך הטלומרים. לדוגמא: לחולי אלצהיימר אין תמיד הטלומרים קצרים, אך לטלומרים שלהם יש סימנים משמעותיים בהפגנת התקלה - לבעיה ויטמין E עשוי לעזור. במובנים מסוימים, הטלומרים הם החוליה החלשה ב- DNA. הם ניזוקים בקלות וחייבים להיות מתוקנים, ועדיין אין להם את יעילות תיקון של DNA אחר. התוצאה היא הצטברות של הטלומרים שניזוקו חלקית, באיכות נמוכה יותר, ללא קשר לאורך.

דרך אחת להציג את הפוטנציאל שלנו להשפיע על תהליך ההזדקנות היא פשוט להאט את הקצב. בהקשר של הטלומרים, זה אומר ניצול אסטרטגיות כדי להאט את הקצב שבו הם לקצר, תוך סיוע בהגנה ולתקן אותם כדי לשמור על האיכות שלהם. גוף מתעוררים של מדע התזונה אומר שזהו עכשיו אפשריים.

אפשרות מרתקת נוספת היא שאנו עשויים להאריך את הטלומרים תוך שמירה על איכותם, כך למעשה מחזיר את השעון הביולוגי. ניתן לעשות זאת ע"י שיפור פעילות של האנזים טלומרז - אשר יכול להוסיף את האורך לטלומרים בחזרה, תוך כדי הגנה זמנית על הטלומרים על מנת להבטיח את איכות.

מטרת מאמר הנ"ל היא לתת לכם הבנה טובה יותר עבודה של המצב, כמו גם צעדים מעשיים שניתן לנקוט כדי לשפר ולשמור על בריאותם של הטלומרים שלנו.

תוספת בסיסית חשובה ביותר עבור התמיכה בטלומרים הם ויטמינים באיכות גבוהה, יחד עם חלבונים איכותיים, במיוחד חלבונים העשירים בגופרית. כגון: חלבון מי גבינה, ביצים, גבינת קוטג', חלב, בשר אדום, עוף, קטניות, אגוזים וזרעים. ביצים מכיל המקור הגבוה ביותר של כולין בדיאטה, האחרים, כגון: בשר אדום, עוף, מוצרי חלב, אגוזים וזרעים המכילים כמויות מתונות של גופרית.

ליציבות הגנום והטלומרים אנטיאוקסידנטים ומינרלים

תזונה בהתאמה אישית מצטיינת בסיוע לצמצם את הבלאי היות והוא חלק מחיי היום יום שלנו. חומרים מזינים רבים עשויים לעזור לנו להגן ולשפר את יכולת תיקון ה-DNA שלנו, לרבות אורך הטלומרים.

אציין כי מחסור של חומרים נוגדי חמצון עשויים להוביל לעלייה בנזק של ברדיקלים בחופשיים וסיכון בנזק לטלומרים.

מגנזיום הכרחי לאנזימים רבים מעורבים בשכפול הדנ"א ותיקונו. לפי מחקר בבעלי חיים המראה שמחסור במגנזיום קשור לנזק מוגבר של רדיקלים חופשיים והקצרות הטלומרים. לפי מחקר בתאי אדם עולה, כי מניעת המינרל מגנזיום גורמת לאובדן מהיר של הטלומרים ומעכב את שכפול התא. ויש לציין כי מחסור במגנזיום נפוץ בישראל ובארצות הברית ותורמת להזדקנות מהירה.
לצריכה תקינה של מגנזיום תומכת בהיבטים בריאותיים רבים, לרבות אורך הטלומרים. אציין כי צריכת המגנזיום סה"כ צריכה להיות בין 400 מ"ג ל- 800 מ"ג ליום, עם רמות גבוהות יותר לאנשים המצויים במצבי מתח מוגבר.

אבץ נחוץ ל- DNA ולתיקונו. חוסר במינרל אבץ גורם לרמה מוגזמת של שבירת גדיל DNA. מחסור באבץ בקרב אנשים קשישים קשור לטלומרים קצרים יותר.
הכמות המינימאלית של אבץ שאנו זקוקים לה היא: 15 מ"ג ליום, ועד ל- 50 מ"ג.
נוגד חמצון המכיל אבץ הוא הקרנוזין, אשר הוכח שעשוי להאט את קצב דלדול הטלומרים בתאים פיברובלסטים, תוך הארכת תוחלת החיים שלהם.
קרנוזין הוא גם נוגד חמצון במוח, מה שהופך אותו למזין חשוב מאוד לצצבים של מתחים.

נוגדי חמצון רבים צפויים לעזור להגן ולתקן את ה- DNA שלנו. ויטמין C הוכח כעשוי להאט את אובדן הטלומרים בתאים אנושיים וסקולרית האנדותל.

באופן מרשים, הצורה המיוחדת של ויטמין E הידוע בשם: טוקוטריאנולים (tocotrienols) הוכח בתאים פיברובלסטים באדם, לשחזר את אורך הטלומרים תוך הפחתת הנזק לדנ"א.

ויטמין C גם הוכח כגורם יכולת להגביר את פעילותו של האנזים טלומרז החיוני להאריך את הטלומרים. מחקרים אלה ואחרים, מראים כי אכן אפשרי לצמצם ולעיתים להפוך את מצבם העגום של הטלומרים המתקצרים, כל זאת עם חומרים מזינים בתזונה נכונה, דבר אשר עשוי להפוך את הפוטנציאל של תהליך ההזדקנות - אנטי-אייג'ינג.

ה-DNA מותקף ע"י רדיקלים חופשיים בצורה מתמדת. באנשים בריאים, קיימת מערכת הגנה נוגדת חמצון המונע בתוכנית לתזונה נכונה ואישית. נוגדי חמצון אלה מסייעים לצמצם את הפגיעה ולשמר על תפקודו התקין של ה- DNA. במקרים מסוימים עוזרים בתיקון הדנ"א.

כשהגוף מזדקן ו / או בריאותכם מתחילה לדרדר, אנו מתחילים לצבור מולקולות פגומות, המעוררים את מתקפת הרדיקלים החופשיים וזאת לעיתים תכופות יותר, כמו גם להפריע להתאוששות ה-DNA ותפקוד הטלומרים. ואנו לא מעוניינים בכדור השלג שמובילה לבריאות לקויה המלווה באובדן הטלומרים מוגזם. לדוגמא: עודף משקל (השמנת יתר) כגורם נזק של רדיקלים חופשיים משמעותית ולא בקרב אנשים בעלי משקל גוף תקין.

חומרים מזינים ונוגדי חמצון הם בעלי פעילות סינרגיסטית ותועלת הדדית בין מיקרונוטריאנט לחברו, וכך גם לגופנו. לכן אנו נהיה מעוניינים במערך מקיף של חומרים מזינים - נוגדי חמצון כבסיס לתזונה הנכונה שלנו. בנוסף תשתית של נוגדי חמצון, חומרים מזינים מסוימים ונוגדי חמצון, כגון: מגנזיום, אבץ, ויטמין C, הקרנוזין, ובמיוחד טוקוטריאנולים, כך צפויים ליהנות מהמצב - הטלומרים שלנו.

בשורה התחתונה היא שאנו צריכים לעשות אורח חיים ותוכנית תזונה אישית שיכולים לצמצם את הבלאי ולמנוע נזק של רדיקלים חופשיים. אסטרטגיות נגד תגובות דלקתיות בתזונה הן חלק חשוב של ארגז הכלים לשימור הטלומרים שלנו.

שימור הטלומרים שלנו הינו עיקרון חשוב במיוחד לבריאות אופטימאלית!.