דלקת מפרקים (Arthritis) היא קבוצה הטרוגנית של מחלות המאופיינות בתהליך דלקתי כרוני הגורם לפגיעה במפרקים, כאב, נוקשות ואובדן תפקוד. לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), כ-350 מיליון אנשים ברחבי העולם סובלים מדלקת מפרקים, עם שכיחות גבוהה יותר בקרב נשים ומבוגרים. שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר. 
בסקירה זו נבחן את:
הסיווג והפתופיזיולוגיה של דלקת מפרקים
הקשר בין תזונה לדלקתיות במפרקים
המלצות תזונתיות מבוססות מחקר
כיוונים טיפוליים אינטגרטיביים
סוגים עיקריים של דלקת מפרקים ומנגנונים פתולוגיים
1. אוסטאוארתריטיס (Osteoarthritis, OA)
מאפיינים: ניוון פרוגרסיבי של סחוס מפרקי, עם תגובה דלקתית משנית.
גורמי סיכון: גיל, השמנה, עומס מכני, ופגיעות טראומטיות.
מנגנונים מולקולריים:
עלייה באנזימים מפרקי סחוס (MMP-1, MMP-13).
ירידה בסינתזת קולגן מסוג II.
שפעול מסלולי דלקת (NF-κB, IL-1β).
2. דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis, RA)
מאפיינים: מחלה אוטואימונית עם דלקת סינוביאלית כרונית.
גורמי סיכון: גנטיקה (HLA-DR4), עישון, ודיסביוזיס במעי.
מנגנונים אימונולוגיים:
תגובה של תאי T ו-B נגד עצמיים (אוטו-אנטיגנים כמו citrullinated peptides).
שחרור ציטוקינים פרו-דלקתיים (TNF-α, IL-6, IL-17).
3. דלקות מפרקים נוספות:
גאוט (Gout): הצטברות גבישי urate במפרקים עקב היפראוריצמיה.
פסוריאטיק ארתריטיס: קשור למחלת העור פסוריאזיס.
תזונה ודלקת מפרקים – עדויות מחקריות
מזונות אנטי-דלקתיים (על פי מחקרים קליניים)
חומצות שומן אומגה-3
מקורות: דגי ים צפוני (סלמון, מקרל), אגוזי מלך, זרעי פשתן.
מנגנון: עיכוב מסלולי COX-2 וייצור פרוסטגלנדינים דלקתיים.
מחקר: מטא-אנליזה ב-Annals of the Rheumatic Diseases (2020) הראתה הפחתה בכאבי מפרקים ב-RA עם תיסוף אומגה-3.
פוליפנולים ונוגדי חמצון
כורכומין (רכיב פעיל בכורכום): מעכב NF-κB ומפחית IL-6.
קפסאיצין (בפלפלים חריפים): מפחית כאב ע"י עיכוב Substance P.
מחקר: ניסוי קליני כפול-סמיות (J Clin Rheumatol, 2021) הדגים שיפור בתסמיני OA עם כורכומין.
מזונות עשירים בסולפוראפן
מקורות: ברוקולי, כרוב, כרוב ניצנים.
מנגנון: הפעלת Nrf2 Pathway להגנה מפני סטרס חמצוני.
מזונות מעודדי דלקת שיש להגביל
סוכרוז ופרוקטוז
מגבירים ייצור AGEs (Advanced Glycation End-products) התורמים לנזק מפרקי.
שומני טראנס
מעלים CRP (מדד דלקת כללית).
גלוטן בחולי צליאק או רגישות
עלול להגביר חדירות מעי והפעלה אימונית ב-RA.
פרוטוקול תזונתי מותאם אישית
תזונה מומלצת לפי סוג הדלקת
| סוג דלקת | המלצות תזונה | מזונות לדגש |
|---|---|---|
| אוסטאוארתריטיס | הגברת נוגדי חמצון | כורכום, רימון, דגים |
| ראומטואיד ארתריטיס | איזון מיקרוביום מעי | פרוביוטיקה (קפיר, קימצ'י), סיבים |
| גאוט | הימנעות מפורינים | הגבלת בשר אדום, אלכוהול |
תוספים בעלי תמיכה מחקרית
גלוקוזאמין וכונדרויטין: עשויים לסייע בשיקום סחוס ב-OA.
ויטמין D: מחקרים מצביעים על קשר בין חסר בוויטמין D להחמרת RA.
בוסווליה סראטה: צמח אנטי-דלקתי המפחית MMP-3.
לסיכום
בעוד שדלקת מפרקים היא מצב מורכב המושפע מגנטיקה וסביבה, תזונה מותאמת אישית יכולה להוות כלי טיפולי משמעותי. שילוב של:
אסטרטגיות אנטי-דלקתיות (אומגה-3, פוליפנולים).
הימנעות ממזונות מעודדי דלקת.
תוספים מבוקרים – עשוי להפחית תלות בתרופות ולשפר איכות חיים.
למטופלים המעוניינים בייעוץ מקצועי:
קובי עזרא, PhD, מומחה לרפואה נטורופתית ותזונה פרסונלית, מציע אבחון מעמיק הכולל:
בדיקות דם מתקדמות (CRP, ויטמין D, נוגדני צליאק).
התאמת תוכנית תזונתית אנטי-דלקתית.
ליווי צמוד למעקב אחר שיפור מדדים דלקתיים.
📞 לקביעת פגישה: 052-8567140
🌐 קליניקה פרטית במרכז הארץ עם אפשרות לייעוץ מקוון. ניתן לשאול שאלות מקצועיות גם בערוץ היוטיוב בקישור קובי עזרא.
מקורות נבחרים:
McInnes & Schett (2011). The Pathogenesis of Rheumatoid Arthritis. NEJM.
Gioia et al. (2020). Dietary Habits and Nutrition in Rheumatoid Arthritis. Nutrients.
תגובות
הוסף רשומת תגובה