תזונה צמחונית למחלות לב ושבץ מוחי - קובי עזרא

מחקרים רבים מצאו שתזונה מבוססת צמחים, במיוחד כאשר היא עשירה במזון צמחי באיכות גבוהה כגון: דגנים מלאים, פירות, ירקות ואגוזים, קשורה בסיכון נמוך יותר לתוצאות קרדיווסקולריות ולגורמי סיכון ביניים. 

תזונה מבוססת צמחים, המוגדרת במונחים של תדירות נמוכה של צריכת מזון מן החי, הומלצה יותר ויותר בשל היתרונות הבריאותיים שלהן. 

יש הממליצים על תזונה בריאה על בסיס צמחי כאפשרות תזונתית בת קיימא מבחינה סביבתית לשיפור בריאות הלב וכלי הדם.

תזונה מבוססת צמחים מורכבת ממשפחה מגוונת של הרגלי תזונה, המוגדרים במונחים של תדירות נמוכה של צריכת מזון מהחי. 

דיאטות צמחוניות הן תת-קבוצה של דיאטות צמחיות אשר אינן כוללות צריכת חלק מהמזונות מן החי או את כולם לחלוטין. בקצה הקיצוני, תזונה טבעונית אינה כוללת צריכה של כל המוצרים מן החי. 

לקטו-צמחונים צורכים מוצרי חלב אך לא מזונות אחרים מהחי, וצמחוני לקטו-אובו צורכים ביצים ומוצרי חלב מבלי לכלול מזונות אחרים מהחי. 

למרות השונות הרחבה בהגדרות של דיאטות צמחיות בספרות, הקשר שלהן עם נקודות קצה קרדיווסקולריות במחקרי עוקבה פרוספקטיביים היו עקביים למדי. 

רוב המחקרים על תזונה צמחונית בוצעו באירופה, עם מחקר אחד ביפן ושלושה מחקרים בקרב אדוונטיסטים של היום השביעי בארה"ב. 

בניתוח מאוחד של 5 מהקבוצות לעיל, Key et al. [18] נמצא שיעור נמוך של 24% [95% רווח בר סמך (CI): 6-38%] שיעור נמוך יותר של מחלת לב כלילית (CHD). 

צמחונות - מנגנונים ביולוגיים פוטנציאליים

תזונה בריאה על בסיס צמחי, המדגישה צריכת דגנים מלאים, פירות, ירקות, אגוזים וקטניות, תה וקפה ושמנים צמחיים שאינם מחומצנים, עשויה להשפיע על בריאות הלב וכלי הדם דרך מסלולים ביולוגיים פוטנציאליים רבים. 

דיאטה שכזו צפויה להיות נמוכה בצפיפות אנרגיה בשל השומן הרווי הנמוך שלה ותכולת הסיבים הגבוהה, מה שיכול לעזור בירידה במשקל ובשמירה על המשקל לטווח ארוך. במיוחד, סיבים תזונתיים עשויים להפחית את צריכת האנרגיה ע"י הפעלה. 

מסקנות: תזונה מבוססת צמחים, המוגדרת במונחים של דרגות שונות של הגבלות על צריכת מזון מן החי, נקשרו עם סיכון נמוך יותר למחלות לב וכלי דם, כמו גם פרופיל סיכון קרדיווסקולרי משופר. 

בנוסף, קיימים מנגנונים ביולוגיים רבים שדרכם מזונות צמחיים בריאים עשויים להפעיל את ההשפעות העלולות להגן על הלב. 

מקור: 

https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S1050173818300240

ויטמין C משפר את הפעילות האנטי-ויראליות של תאי אפיתל בריאות

ויטמין C משפר את הפעילות האנטי-ויראליות של תאי אפיתל בריאות. ויטמין C מתועד היטב כבעל פעילות אנטי-ויראליות, אך ישנו מידע מוגבל לגבי השפעתו על תאי אפיתל בדרכי הנשימה (שאילו הם התאים הראשונים שנתקלים בזיהומים). 

בחנו את השפעתו של ויטמין C על אפיתל הסימפונות בבני-אדם שעבר טרנספורמציה עם תאי Ad12-SV40 2B (BEAS-2B), ונצפה שטרנספורטר 2 של ויטמין C תלוי נתרן (SVCT2) היה הטרנספורטר העיקרי של ויטמין C. 

ניתוח טראנסקריפטומי גילה שטיפול בתאי BEAS-2B עם ויטמין C הוביל להגברת ויסות משמעותית של מספר מסלולים מטבוליים וגנים מעוררי אינטרפרון (ISGs) יחד עם ירידה בוויסות המסלולים המעורבים בפגיעה ודלקת בריאות. 

ויטמין C הגביר בנוסף את הביטוי של קולטני החישה הנגיפיים של גן 1 (RIG-1) הניתן להשראת חומצה רטינואית וחלבון 5 (MDA-5) הקשור להתמיינות מלנומה, אשר אושר ברמת החלבון והתפקוד. 

הממצאים מצביעים על כך שוויטמין C פועל ברמות מרובות כדי להפעיל את הפעילות האנטי-ויראליות והמגן שלו בריאות.

ויטמין C הוא רכיב תזונתי חיוני הממלא תפקיד חשוב במסלולים מטבוליים, חיזורים ואפיגנטיים. 

התכונות נוגדות החמצון של ויטמין C נחשבות למועילות ביותר עבור מחלות ריאה כרוניות כגון מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), המסייעות בהפחתת הנזק הריאתי. 

ההשפעות המועילות של ויטמין C בטיפול ומניעה של זיהומים ויראליים בדרכי הנשימה כמו הצטננות, שפעת וכו' מתועדות היטב [1,2,3]. 

בנוסף, עדויות הולכות וגדלות מצביעות על כך שוויטמין C עשוי למלא תפקיד משלים בטיפול במגיפת COVID-19 האחרונה [4,5]. 

מחקרים המשתמשים במודלים של עכברים הראו כי ויטמין C יכול לווסת את ייצור הציטוקינים האנטי-ויראלי אינטרפרון אלפא (IFN-α), ולהגן על העכברים מפני פגיעה בריאות הנגרמת ע"י שפעת [3]. 

רוב ההשפעות המיטיבות של ויטמין C על זיהומים ויראליים מיוחסות לתגובות חיסוניות משופרות [6], וקיים ידע מוגבל על ההשפעות של ויטמין C על תפקודי תאי אפיתל ריאות, התאים הראשונים שפוגשים את הפתוגנים. 

יתר על כן, אפיתל הנשימה לא רק מצפה את קנה הנשימה והסימפונות, המשמשים מחסום לסביבה החיצונית, אלא הוא גם אתר השכפול של רוב הנגיפים והחיידקים בדרכי הנשימה. 

בנוסף לתפקוד המחסום, האפיתל חש ומגיב לזיהומים ויראליים ע"י וויסות של מולקולות אנטי-ויראליות שונות, כגון MHC-I (Major histocompatibility complex class I), אינטרפרונים מסוג I וכו' [7]. 

המולקולות המופרשות ע"י תאים אלו מווסתות את התגובה של תאי חיסון כגון תאים דנדריטים ומקרופאגים הנמצאים בסביבה [8,10]. לכן, המטרה במחקר זה היא לחקור את ההשפעה של ויטמין C על תפקוד תאי אפיתל בדרכי הנשימה, תוך התמקדות מיוחדת בתגובות אנטי-ויראליות. זה נחקר תוך שימוש במבחנה (תאי BEAS-2B אפיתל סימפונות רגילים אנושיים) ו-in vivo (עכברי GULO-KO חסרי האנזים GULO בדומה לבני אדם) כמערכות מודל.

התוצאות של המחקר מראות שטיפול בוויטמין C מוביל לוויסות עלייה משמעותי (p < 0.0001) ב-ISGs. 

תוצאות אלו in vivo מאשרות את תפקידו של ויטמין C בוויסות ביטוי הגנים האנטי-ויראלי בריאות.

ההשפעות האנטי-ויראליות של ויטמין C הודגשו לראשונה ע"י לינוס פאולינג בשנת 1970, כאשר הוכיח את התועלת שלו במניעה והקלה על הצטננות. למרות שמסקנותיו התבססו על ניסוי קליני בודד, הן סללו את הדרך לחקירת יתרונות נוספים של ויטמין C, מעבר למניעת צפדינה. 

מאז, מספר מחקרים הראו כי ויטמין C משפר את ההישרדות במודלים שונים של זיהום עכברי של זיהום קטלני [1,3]. לדוגמה, רמות הנגיפים הופחתו, והתמותה פחתה ב-50% בעכברים שנדבקו בנגיף האנצפליטיס ונצואלה וטופלו בוויטמין C (50 מ"ג/ק"ג משקל גוף) [10]. 

ויטמין C הפחית את התמותה בעכברים בסטרס עם דלקת ריאות ויראלית הנגרמת ע"י H1N1, באופן תלוי מינון [11]. 

ניתוח טראנסקריפטומי של השפעת ויטמין C על AECs מצביע על כך שוויטמין C משפר את יצירת האנרגיה באמצעות מסלולי נשימה מיטוכונדריאליים ומונע היווצרות מיני חמצן תגובתיים באמצעות מסלולי NRF2. זה קשור לתפקוד נוגד החמצון של ויטמין C [12]. ויטמין C עשוי לפיכך להיות יעיל בהפחתת פגיעה בריאותית חמצונית הנגרמת ע"י וירוסים [13].

לסיכום ניתן לומר שהתוצאות מצביעות על כך שלוויטמין C יש השפעה עמוקה על התפקודים של AECs. הוויטמין לא רק משפר את פעילותם האנטי-ויראלית, אלא גם מונע פיברוזיס ופגיעה בריאות. 

הנתונים מצביעים על כך שהכוונה לאספקת ויטמין C ל-AECs באמצעות שאיפה או נבוליזציה עשויה להיות יעילה בהפחתת זיהומים ויראליים. הדבר עשוי להיות שימושי במיוחד עבור קשישים ואלה הסובלים ממחלות כמו סוכרת ולחץ דם גבוה, שבהן ההובלה של ויטמין C דרך המעי נפגעת [14].

מקורות: 

1. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31852327/

2. https://scholar.google.com/scholar_lookup?title=The+antiviral+properties+of+vitamin+C&author=Colunga+Biancatelli,+R.M.L.&author=Berrill,+M.&author=Marik,+P.E.&publication_year=2020&journal=Expert+Rev.+Anti+Infect.+Ther.&volume=18&pages=99%E2%80%93101&doi=10.1080/14787210.2020.1706483&pmid=31852327

3. https://scholar.google.com/scholar_lookup?title=Vitamin+C+for+preventing+and+treating+the+common+cold&author=Hemila,+H.&author=Chalker,+E.&publication_year=2013&journal=Cochrane+Database+Syst.+Rev.&volume=2013&pages=CD000980&doi=10.1002/14651858.CD000980.pub4

4. https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fmed.2020.559811/full

5. https://annalsofintensivecare.springeropen.com/articles/10.1186/s13613-020-00792-3 

6. https://www.mdpi.com/2072-6643/9/11/1211 

7. https://www.nature.com/articles/nri3739 

8. https://academic.oup.com/cei/article/189/3/279/6412411 

9. https://academic.oup.com/cei/article/189/3/279/6412411

10. https://linkinghub.elsevier.com/retrieve/pii/S0006899315005168

11. https://www.hindawi.com/journals/bmri/2015/675149/

12. https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0891584911003194?via%3Dihub

13. https://www.mdpi.com/1420-3049/16/3/2032

14. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33576820/

15. 

https://www.mdpi.com/2218-273X/11/8/1148?utm_campaign=journnews_ccbj_biomolecules&utm_medium=social_journ&utm_source=facebook&fbclid=IwAR3dJLsdnQOHtwg8hItb_3tQQ71IIu5cxNzjFzZW3ouHErjH9gtJuXU_jSc

מגנזיום לבריאות ומניעת מחלות - קובי עזרא

היום אספר לכם על מגנזיום לבריאות ומניעת מחלות, שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית ובריאות טבעית. 

מגנזיום הינו מינרל חיוני לבריאותנו, מגנזיום חיוני לכל התאים החיים, שכן הוא חיוני לייצור אנרגיה ומהווה גורם משותף של אנזימים המעורבים כמעט בכל חילוף החומרים.

מגנזיום קיים באופן טבעי במזונות רבים, לרבות ירקות ירוקי עלים, דגנים מלאים, שעועית, אגוזים וחלב. אך יש לציין שבמדינות המערב, הצריכה היומית של מגנזיום הינה נמוכה לעתים קרובות מתחת לצריכה המומלצת. 

מחסור במגנזיום משפיע על תפקודי התאים, הרקמות והאיברים, דבר שעשוי להוביל להפרעות רבות כמו: מחלות לב וכלי דם, פגיעה במערכת העצבים ומחלות הקשורות לגיל המבוגר.

היפרמגנזמיה היא הפרעה אלקטרוליטית נדירה אך חמורה, שעלולה להיות קטלנית אם לא מזהים אותה ומטופלים בה באופן מידי. היפרמגנזמיה מופיעה בעיקר בחולים עם מחלת כליות חריפה או כרונית. 

אך יש לציין כי היפרמגנזמיה עשויה להיווצר גם במצבים פתולוגיים אחרים, כמו: תת פעילות בלוטת התריס (hypothyroidism) ובעיקר אי ספיקת קורטיקו-אדרנל, והשפעתן של תרופות שונות. 

צריכת מגנזיום בתזונה לא מספקת, מחסור במגנזיום קשור לעיתים קרובות להשמנה, סוכרת מסוג 2 ותסמונת מטבולית [1]. 

ה- carotid intima media עבה יותר כאשר רמות הטריגליצרידים או LDL גבוהות ומגנזיום נמוכה. להיפך, כאשר רמות המגנזיום גבוהות, ההשפעה הזו נעלמת [2].

למרות שלא נמצא קשר בין פיברוזיס משמעותי לצריכת סידן, חלק מהממצאים מראים כי מגנזיום גבוה עשוי להפחית את הסיכון לפיברוזיס [3].

מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שנערך על חולי מושתלי כליה הראה שמצב חסר מגנזיום, המוגדר כמגנזיום בסרום < 0.7 mmol/L, מעלה את הסיכון לזיהומים בדרכי השתן ולזיהומים ויראליים בשנה הראשונה לאחר ההשתלה [?].

למגנזיום חשוב לתפקוד התקין של מערכת העצבים. נראה שרמות גבוהות של מגנזיום בנוזל השדרה משפר את התפקודים העצביים, בעוד שרמה מנוכה של מגנזיום גורם למחלות עצביות. 

חשיבות של מגנזיום בוויסות ההישרדות הנוירונים [5].

מחסור במגנזיום קשור לכאבי ראש ומיגרנות קלים ובינוניים. מספר ניסויים כפול-סמיות, אקראיים, מבוקרי פלצבו הוכיחו שתוספי מגנזיום יעילים בהקלה על כאבי ראש. בפרט, מגנזיום פידולאט עשוי להיות בעל זמינות ביולוגית גבוהה וחדירה טובה ברמה התוך תאית [6].

הספרות מצביע על מתאם בין מחסור במגנזיום וסטרס. מתח יכול לגרום למחסור במגנזיום, ובתמורה, רמות מגנזיום נמוכות עלולות להגביר את הרגישות ללחץ, וכתוצאה מכך למעגל קסמים של מגנזיום ומתח [7].

מגנזיום הוצע כטיפול ללחץ דם גבוה. הסקירה של Rosanoff שכללה 49 מחקרים קליניים מראה כי מתן מגנזיום דרך הפה בשילוב עם משטרי טיפול בחולים עם יתר לחץ דם מבוקר חלקית עשוי להיות מבטיח לשלוט בלחץ הדם מבלי להגביר תרופות להורדת לחץ דם [8].

למרות העובדה שמחסור במגנזיום נפוץ מאוד באוכלוסיה וקשור לרמות משתנות של אלקטרוליטים אחרים ומחלות שונות, האבחנה שלו עדיין מהווה אתגר מכיוון שעד היום אין תקן זהב למדידת ריכוזו. 

ידוע שמגנזיום, במיוחד תחמוצת מגנזיום, נקבע באופן קליני כחומר משלשל. בהשוואה לתרופות החדשות יותר לטיפול בעצירות, מגנזיום בטוח ובעלות נמוכה, אך שימוש יומיומי, במיוחד בחולים עם ליקוי כליות, עלול להוביל להיפרמגנזמיה. לכן, יש להמליץ על ניטור ריכוז המגנזיום [9].

מקור: 

1. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33499378/

2. https://www.mdpi.com/2072-6643/12/9/2631

3. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33401667/

4. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33919913/

5. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32927908/

6. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32878232/

7. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33260549/

8. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33435187/

9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33435187/

10. 

https://www.mdpi.com/journal/nutrients/special_issues/Magnesium_Health?utm_campaign=journnews_ccbj_nutrients&utm_medium=social_journ&utm_source=facebook&fbclid=IwAR2WhAt9HVLhZPS1ZNSceLJ9d51GDP1icQ3asjQv6FfESnCmjnlaALk4VbU

איך המזון מתפרק המערכת העיכול? ותפקוד אנזימי העיכול - קובי עזרא

היום אספר לכם על איך וכיצד המזון מתפרק בגופנו או יותר נכון במערכת העיכול ועל תפקוד מערכת העיכול והפרשת אנזימי העיכול. שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית ובריאות טבעית.  

ראשית אציין שהמזון ממלא שלושה תפקידים עיקריים בגופנו, ראשית מספק חומר בניין ליצירת תאי הגוף, שנית משמש כחומר אנרגיה ולחימום הגוף, ושלישית מספק חומרים הדרושים לתהליכים מסוימים בגוף.  

באופן כללי ניתן לחלק את אבות המזון לשתי קבוצות: אבות המזון הגדולים הם פחמימות חלבונים ושומנים ואבות המזון הקטנים שהם ויטמינים ומינרלים.

במספר מילים על תפקיד מערכת העיכול שתפקידה העיקרי הוא לפרק את המזון לחלקים קטנים מאוד, כמו למשל, את החלבונים לחומצות אמינו, ואת הפחמימות המורכבות לסוכרים פשוטים, את השומנים לחומצות שומן. 

מערכת העיכול שלנו מתחילה בפה ופירוק המזון הראשוני מתחיל בלעיסתו. לכן חשוב ללעוס היטב את המזון עד לקבלת מחית במטרה להגדיל את שטח הפנים של המזון, דבר המקל על פעילות העיכול בפירוק המזון בצורה יעילה יותר. אך גם נמנע תופעות לוואי של אכילה מהירה כמו: גזים, נפיחויות בבטן וכאבי בטן. 

בעת לעיסת המזון מופרש מבלוטות הרוק אנזים הנקרא פטיאלין שמפרק פחמימות המורכבות, כמו: עמילן לפחמימות פשוטות, כלומר גלוקוז (הידוע בכינויו סוכר הדם או סוכר ענבים).

בהמשך מסעו המזון עובר אל הקיבה דרך הוושט שם מופרשת חומצה הידרוכלורית (HCL) שהיא חומצה חזקה המפרקת את החלבונים שבמזון ומשמידה חיידקים שעשויים לחדור לגוף יחד עם המזון. 

תאי פרייטל שבקיבה מפרישים פפסינוגן וע"י חומצה הידרוכלורית הופך לאנזים פעיל - פפסין שמפרק חלבונים. 

בהמשך מסעו המזון מהקיבה עובר לתריסריון שמשמש כמעין קיבה משנית עליו מופרשים אנזימי הלבלב ומיצי המרה שתפקידם לפרק את שלושת אבות המזון חלבונים פחמימות ושומנים. 

ומספר מילים על הלבלב הוא בלוטה אנדוקרינית ואקסוקרינית, שמפרישה הורמונים (כמו אינסולין וגלוקגון) ואנזימים. חלק מהאנזימים הם אנזימי עיכול המסייעים בתהליך פירוק המזון. האנזימים שהלבלב מפריש פועלים במעי הדק:

עמילאזות של הלבלב תפקידם לפרק פחמימות. 

פרוטאזות אנזימים האחראים על פירוק חלבונים (מזרזים את פירוק הקשרים הפפטידים). פרוטאזות הלבלב כוללות:

טריפסין שממשיך את פירוק החלבונים שהחל בקיבה.

כימוטריפסין שאחראי על פירוק החלבונים באתרים הכוללים חומצת אמינו ארומטית.

קרבוקסיפפטידז, מנתק חומצת אמינו שבקצה החלבון.

אלסטאזות, המפרקות חלבוני אלסטין וחלבונים נוספים.

ליפאזות אנזימים המפרקים שומנים. ליפאזות הלבלב כוללות:

ליפאז המפרק טריגליצרידים לשלוש חומצות שומן וגליצרול.

ועוד אנזימים שונים.

מיצי מרה תפקידם להתחיל את תהליך פרוק השומנים. מיץ המרה משמש כמתחלב הוא מפרק שומן לחלקיקים קטנים כך שהגוף יוכל לספוג אותו. למיצי המרה תפקיד חשוב בספיגת ויטמינים מסיסים בשמן. 

המעי הדק הכולל את התריסריון, האילאום והג'ג'ונום. האנזימים עובדים בו בצורה יעילה יותר מפני שהמזון נמצא שם זמן רב יותר מאשר באיברים אחרים בשל אורכו. אנזימי המעי הדק כוללים:

דיסכרידזות (המפרקים דו-סוכרים):

מלטאז מפרק מלטוז לשתי מולקולות גלוקוז.

לקטאז מפרק לקטוז לגלוקוז ולגלקטוז.

סוכראז מפרק סוכרוז לגלוקוז ולפרוקטוז.

אנזימים אמילוליטיים: עמילאז – מפרקים עמילן ופחמימות.

ארפסין מפרק פוליפפטידים לחומצות אמינו.

אנטרוקינאז – הופך טריפסינוגן לטריפסין במעי הדק.

אנזימים פרוטאוליטיים: טריפסין, כימוטריפסין, קרבוקסיפפטידאז – אחראיים כאמור על פירוק חלבונים ופולי-פפטידים לדי-פפטים וחומצות אמינו.

אנזימים ליפוליטיים, ליפז, פוספוליפז ואסטראז מפרקים שומנים לחומצות שומן וגליצרול. מקורם של אנזימים אלו הוא בלבלב.

כלומר שפירוק הפחמימות מתחיל בפה, ופירוק החלבונים והשומנים מתחיל בקיבה. 

אנזימים לעיכול

אנזימים מהצומח: פירות מסוימים ידועים כמקור משמעותי לאנזימים:

הברומלין מצוי באננס, הפפאין שמצוי בפפאיה, בעלי תפקיד לפרק חלבונים.

כמויות גבוהות של פרוטאזות (אנזימים המפרקים חלבונים) מצויות בקיווי, גויאבה ושורש ג'ינג'ר. 

אנזימים בתוספי תזונה

ישנם תוספי תזונה המכילים אנזימים צמחיים מהצמחים שצוינו שהפופולריים ביותר הם פפאין וברומלין. 

ישנם אנזימים יותר פוטנטיים המופקים מעולם החי, כמו למשל אנזימים המופקים מלבלב של חזיר או פרה. הנ"ל מכילים את אנזימי הלבלב שמפרק את שלושת אבות המזון - חלבונים פחמימות ושומנים. 

מעכבי אנזימים

מעכבי אנזימים הם רכיבים כמו למשל אלכוהול, מלח, סוכר, חומרי שימור ומזונות כמו קטניות ובוטנים.

אבץ כטיפול בחולי קורונה, ניסוי מבוקר כפול סמיות אקראי

אבץ אוראלי פעמיים ביום בטיפול בחולים עם מחלת הקורונה 2019: ניסוי מבוקר כפול סמיות אקראי. תוספי אבץ נחשבו כטיפול פוטנציאלי למחלת הקורונה 2019 (COVID-19). מטרתנו הייתה לבחון את יעילות האבץ בחולים מבוגרים עם זיהום ב-COVID-19.

ערכו ניסוי רב-מרכזי פרוספקטיבי, אקראי, כפול סמיות, מבוקר פלצבו. מטופלים שנבדקו חיוביים ל-COVID-19 ללא אי ספיקת איבר קצה חולקו אקראית לאבץ פומי (n=231) או פלצבו תואם (n=239) למשך 15 ימים. התוצאה המשולבת העיקרית הייתה מוות עקב נגיף הקורונה (COVID-19) או אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ (ICU) ≤ 30 ימים לאחר ההקצאה האקראית. התוצאות המשניות כללו את משך השהייה בבית החולים עבור מאושפזים ומשך תסמיני COVID-19 עם אשפוז הקשור ל-COVID-19 עבור חולים חוץ.

התוצאות: 190 חולים (40.4%) היו אמבולטוריים ו-280 חולים (59.6%) אושפזו. התמותה לאחר 30 יום הייתה 6.5% בקבוצת האבץ ו-9.2% בקבוצת הפלצבו (OR: .68; CI 95% .34-1.35); שיעורי הקבלה לטיפול נמרץ היו, בהתאמה, 5.2% ו-11.3% (OR: .43; 95% CI .21–.87). התוצאה המשולבת הייתה נמוכה יותר בקבוצת האבץ לעומת קבוצת הפלצבו (OR: .58; CI 95% .33-.99). תוצאות עקביות נצפו בתת-קבוצות שנקבעו מראש של חולים בני פחות מ-65 שנים, אלו עם תחלואה נלווית ואלו שנזקקו לטיפול בחמצן בתחילת המחקר. משך האשפוז היה קצר יותר בקבוצת האבץ לעומת קבוצת הפלצבו (הבדל: 3.5 ימים; 95% CI 2.76-4.23) בקבוצת האשפוז; משך תסמיני ה-COVID-19 ירד עם טיפול באבץ לעומת פלצבו בחולי חוץ (הבדל: 1.9 ימים; CI 95% .62-2.6). לא נצפו תופעות לוואי חמורות במהלך המחקר.

מסקנות: התוצאות הראו כי בחולי COVID-19, אבץ דרך הפה יכול להפחית את התמותה של 30 יום, את שיעור האשפוז בטיפול נמרץ ויכול לקצר את משך התסמינים.

רישום ניסויים קליניים. ClinicalTrials.gov, NCT05212480.

מגיפת מחלת הקורונה 2019 (COVID-19) יצרה משבר בריאות עולמי מאז הופעתה הראשונה בסין בסוף דצמבר 2019. ההעברה הגבוהה והתחלואה המוגברת שלה הפכו את COVID-19 לאיום ונטל רציניים על בריאות הציבור. כמו במחלות רבות אחרות, הרגולציה של ייצור תאי דם לבנים באמצעות תזונה חיסונית היא רעיון חדשני שניתן ליישם על COVID-19. חלק מהמולקולות וחומרי הזנה כגון אבץ ממלאים תפקידים מרכזיים בשמירה על תפקוד ושלמות מערכת החיסון. 

הוכח כי אבץ בסרום נמצא בקורלציה הפוכה לתוצאה באלח דם, מה שמדגיש את הערך הפוטנציאלי של גישת האבץ בטיפול ב-COVID-19. עם זאת, יש עדיין עדויות מוגבלות לתמוך בתפקיד כזה של אבץ ב-COVID-19, למעט מחקרים תצפיתיים וכמה ניסויים קליניים אקראיים עם גודל מדגם קטן. 

מטרת הניסוי הנוכחי הייתה להעריך את ההשפעה של תוספי אבץ בחולים שאינם חולים במחלה קשה עם COVID-19. ההשערה האפריורית שלנו הייתה שתוסף אבץ יפחית תמותה של 30 יום וצורך לאשפוז ביחידה לטיפול נמרץ (ICU).

הפעילות של אבץ נגד פתוגנים זיהומיים הוכחה במגוון מינים ויראליים. עם זאת, יש מידע דל מאוד על התפקיד וההשפעה של אבץ במחלת נגיף הקורונה.

כאשר ניתן דרך הפה לחולים המאושפזים עם COVID-19 ללא אי ספיקת איברי קצה, אבץ הוכיח את יעילותו למנוע אשפוז נמרץ ולהפחית את משך השהייה בבית החולים; עבור חולי חוץ, אבץ הפחית את משך התסמינים. יש לשקול אבץ לטיפול בחולים עם COVID-19.

במרפאות חוץ, טיפול באבץ היה קשור להפחתה של משך הסימפטומים של COVID-19 בכ-3 ימים; בנוסף, הייתה מגמה של פחות אשפוזים בבתי חולים בחולים בקבוצת האבץ, אך ההבדל לא היה מובהק בגלל גודל המדגם הקטן של קטגוריית חולים זו. 

לסיכום, טיפול באבץ אורלי למשך 15 יום קשור לירידה של כמעט 40% במוות ובאשפוז נמרץ, עם קיצור משך התסמינים, בחולים עם COVID-19. לתוצאות שלנו יש רלוונטיות קלינית חשובה מאוד בהיעדר טיפול מרפא יעיל ספציפי.

לדחות ולעכב תהליכי זקנה - קובי עזרא

איך לדחות ולעכב תהליכי זקנה? או איך עושים אנטי אייג'ינג טבעי?, שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית ובריאות טבעית. 

במטרה לדחות ולעכב תהליכי זקנה ישנן תיאוריות רבות, אך מסתבר שהטובות ביותר הם: 

1. דיאטת צום לסירוגין (בהגדרה מעל 12 - 14 שעות של צום). 

2. שימוש בתרופה מטפורמין (תרופה לסוכרת סוג 2) ורפמיצין שמעקב את האנזים mTOR (תרופה למניעת דחיית איברים מושתלים) וזאת רק תחת השגחה רפואית צמודה! לכן אני לא ממליץ על כך. 

3. תוספי תזונה שנראים בעלי פוטנציאל במחקרים, הם: רזברטרול (המצוי בעיקר בענבים אדומים), כורכומין (המצוי בתבלין כורכום) ואולי גם אחרים בהתאם למצב הפיזיולוגי של המטופל. 

4. תזונה המגבילה את צריכת הסוכרים, החלבונים ובעיקר של חומצת האמינו מתיונין, שהיא חומצת אמינו חיונית המצויה בעיקר במזונות מעולם החי. (הוכח בבעלי חיים אך לא נבדק באדם). 

צריכת חלבונים מלאים מעולם החי אכן טובים ומומלצים לספורטאים ולאנשים סרקופנים במטרה לעודד תהליכים אנבולים של בניית שרירים, אך כשרוצים להאריך תוחלת חיים לא תמיד צריך לעודד תהליכים אנאבולים, וישנו הצורך לעודד תהליכים קטבולים. 

למשל צריכת חלבונים מעולם החי מכילים ריכוז גבוה של מתיונין המעודדת את הפרשת הורמון הגדילה, שנקשר לרצפטורים המגבירים את ייצור ההורמון אינסולין-לייק גרו-פקטור-1 (IGF-1). 

היות וההורמון IGF-1 בעל פעילות אנאבולית חזקה. נמצא שבקרב אנשים מחוסרים בהורמונים הנ"ל ישנה נטייה מופחתת לחלות בסוכרת, השמנה וסוגי סרטן שונים. 

בנוסף יש לציין כי בקרב עכברים נמצא שדיאטה דלת חלבונים ובפרט בחומצת האמינו מתיונין, גרמה לירידה בסיגנלים של גורמי גדילה אנבוליים (IGF-1, GH, GHRH) כך גם ירידה בפעילות האנזים mTOR. הם חיו יותר ב-30% בקירוב. (אין מחקרים באדם). 

למעשה הגברת צריכת קטניות היא המשותף בקרב האנשים מאריכי החיים בעולם, כמו: התושבים שבצפון סרדיניה, באי אוקינאווה שבדרום יפן וכו'... 

מה הקשר של צום לסירוגין לשיפור בתוחלת החיים?

קשר של הצום לסירוגין ושיפור בתוחלת החיים, לפחות תיאורטית אני יכול לומר לכם שברגע שאנו עושים את הצום לסירוגין, במהלך ה"צום" גופנו נכנס למצב של סטרס עקב חסר אנרגטי, כך הגוף נכנס למגננה שגורמת לירידה במטבוליזם וכפועל יוצא יורד יצורה תהליכים הנאבולים, ומצד שני גוברת הנטייה לעשות תהליכי תיקון וחידוש ברמה התאית. 

מבחינת הארכת תוחלת החיים של צום לסירוגין, אז לפחות בעכברים נראה שיפור של 4 עד 25 אחוזים. 

וכמובן שאם שלכם שאלות אתם מוזמנים לשאול אותי כאן בתגובות למטה ובשמחה אשיב לכם. 

האם אתם זקוקים לויטמין B12? קובי עזרא

האם אתם זקוקים לויטמין B12? שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית ובבריאות טבעית.

אז אתם זקוקים לתוספת ויטמין B12 לרוב, אם אתם סובלים ממחלות עיכול דלקתיות, כמו קרוהן או קוליטיס אולצרוזה או בעיות בספיגה ממערכת העיכול. 

אם אתם סוכרתיים שנוטלים את התרופה מטפורמין, או שאתם נוטלים תרופות סוטרות חומצה כנגד צרבת בטווח הארוך. 

אם אתם צמחוניים או טבעוניים שאינם צורכים מזונות מעולם החי. 

אם את נוטלת גלולות למניעת הריון לטווח הארוך. 

אם אתם סובלים האנמיה עקב חסר של ויטמין B12. 

אם רמת ההומוציסטאין גבוה בדם. 

לסובלים מאפטות חוזרות ונישנות. 

וכמובן שאם יש לכם שאלות אז בשמחה שתאלו אותי כאן בתגובות למטה ובשמחה אשיב לכם. 

מגנזיום נמוך ועלייה שהופעת מחלות לב, סוכרת ואוסטיאופורוזיס

היום אספר לכם על מה קורה כשכרמות המגנזיום נמוכות לאורך זמן רב, ומהן הסיבות לחסר מגנזיום בגופנו? ואיך ניתן לתקנו?. שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית ובריאות טבעית. 

רמות נמוכות של מגנזיום גורמות לשינויים בתהליכים ביוכימיים בגופנו, ואם הדבר נמשך זמן רב ה דבר עשוי להגביר את הנטייה להתפתחות מחלות שונות, כמו: לחץ דם גבוה, מחלות לב וכלי דם, סוכרת מסוג 2, אוסטאופורוזיס ומיגרנות.

מגנזיום נמוך

אז נשאלת השאלה מהן הסיבות לרמות מגנזיום נמוכות? הסיבות השכיחות לחסר במינרל מגנזיום הן מצבי חולי שונים (כמו קרוהן וקוליטיס אולצרוזה), שימוש בתרופות (כמו תרופות משתנות) ואלכוהוליזם, צריכת מגנזיום נמוכה בתזונה. 

וכמובן שאם יש לכם שאלות רשמו לי בתגובות ובשמחה אשיב לכם. 

מזון פונקציונלי-זרעי פשתן מועילים לבריאות ההשפעות האנטי-דלקתיות

מזון פונקציונלי-זרעי פשתן ונגזרותיו (שמן זרעי פשתן או ליגנאנים) מועילים לבריאות האדם, אולי בגלל ההשפעות האנטי-דלקתיות שלהם. 

C-reactive protein (CRP), סמן רגיש לדלקת נבחר להעריך את ההשפעות האנטי דלקתיות של זרעי פשתן. 

ניסויים מבוקרים אקראיים מ-PubMed ו-Cochrane Library באוקטובר 2015 וערכנו מטה-אנליזה כדי להעריך את היעילות של זרעי פשתן ונגזרותיו ב-CRP. 

ההבדלים הממוצעים (שינוי נטו) בריכוזי CRP (מ"ג/ליטר) אוחדו עם מודל אקראי או מודל של אפקטים קבועים בהתאם לתוצאות של מבחני הטרוגניות. בסך הכל, להתערבויות של זרעי פשתן לא היו השפעות על הפחתת CRP (p=0.428). 

השפעות האפס היו עקביות בניתוח תת-הקבוצות עם מספר מחקרים ומאפייני אוכלוסייה. הטרוגניות משמעותית נצפתה ברוב הניתוחים. מטא-רגרסיה זיהתה את מדד מסת הגוף הבסיסי (BMI) כמקור משמעותי להטרוגניות (אינטראקציה P = 0.032), עם ירידה משמעותית ב-CRP של 0.83 מ"ג/ליטר (רווח בר סמך -1.34 עד -0.31; p = 0.002 ) בקרב נבדקים עם BMI של ≥30 ק"ג/מ"ר. 

לסיכום: המטה-אנליזה שלנו לא מצאה ראיות מספקות לכך שלזרעי פשתן ונגזרותיו יש השפעה מועילה על הפחתת CRP במחזור. עם זאת, הם עשויים להפחית משמעותית CRP באוכלוסיות שמנות.

מחלות לב וכלי דם (CVD) הן הגורם המוביל לתמותה ברחבי העולם. כמות הוכחות הולכת וגדלה מציעה שדלקת היא תכונה מרכזית במחלות לב וכלי דם ובגורמי הסיכון שלה, כגון: השמנת יתר בטנית, תסמונת מטבולית וסוכרת מסוג 2 (T2D). 

השינויים בדרגת הדלקת יכולים לבוא לידי ביטוי בתנודות ברמות של C-reactive protein (CRP), סמן רגיש לדלקת. על פי מטא-אנליזות של מחקרים פרוספקטיביים ארוכי טווח, רמות מוגברות של סמן דלקתי CRP היו קשורות באופן חיובי חזק לסיכון ל-CVD. 

למספר גורמים תזונתיים, כגון: סטרולים צמחיים, סיבים, איזופלבונים וחומצות שומן רב בלתי רוויות אומגה 3 (n-3) (PUFAs, כולל חומצה איקוספנטאנואית (EPA), חומצה דוקוסהקסאנואית (DHA) וחומצה א-לינולנית (ALA)) הוכח כמגן על הלב וכלי הדם בהתבסס על ראיות מצטברות ממחקרים אקראיים מבוקרים (RCTs). 

הפחתת דלקת הוכרה כאחד המנגנונים הרבים שבאמצעותם הם עשויים להפחית את הסיכון ל-CVD. זרעי פשתן (זרעי פשתן, Linum usitatissimum), זרע/דגן שמן מאכל, מתגלה כמזון פונקציונלי אטרקטיבי עם המקור הצמחי העשיר ביותר של ALA (50%-62% משמן זרעי פשתן, או 22% מזרעי פשתן מלאים) וליגננים (א. מחלקה של פיטואסטרוגן, טווח: 0.2-13.3 מ"ג/גרם זרעי פשתן). בנוסף, זרעי פשתן מכילים סיבים תזונתיים בשפע (28% במשקל), שליש מהם הם סיבים מסיסים.

הוכח כי ל-ALA יש השפעות אנטי דלקתיות באמצעות ירידה בוויסות הביטוי של גנים דלקתיים בכבד בחולדות סוכרתיות והפחתה יוצאת דופן של רמות CRP בפלזמה בחולדות שניזונו מתזונה עתירת שומן. הוכח כי תוספת של זרעי פשתן שלמים מפחיתה את הפתופיזיולוגיה של טרשת עורקים במודלים של חולדות איסכמיה בשריר הלב באמצעות ירידה ברמות של סמנים דלקתיים.

ההרכב המיוחד של זרעי פשתן והמנגנונים האפשריים שלו בהגנה על CVD מעוררים חוקרים רבים לבצע ניסויים קליניים כדי לקבוע את התוצאות של התערבות זרעי פשתן (זרעי פשתן מלאים, שמן פשתן או ליגנאנים) על גורמי סיכון קרדיווסקולריים שונים, במיוחד מצב דלקת המשתקף ברמות סמן דלקתי של CRP. 

עם זאת, הממצאים מאותם ניסויים קליניים לא היו עקביים, והפערים עשויים להיות מיוחסים להיבטים של תכנון המחקר (למשל, כוח המחקר, המטופל שגויס, גודל המדגם, משך המחקר, זרעי הפשתן או מינון הנגזרות שלו בשימוש). במטה-אנליזה של RCT שפורסמו כדי להעריך אם מתן זרעי פשתן או נגזרותיו יכול לשפר את מצב הדלקת.

מחקרים רבים הראו שוב ושוב שאנשים שמנים או קשישים נוטים לסבול מרמות גבוהות יותר של CRP בדם, ואנשים עם רמות גבוהות כרוניות של דלקת עשויים להפיק תועלת מהתערבות זו. 

הדבר אושר בניתוח תת-הקבוצות שרמת החייאה הופחתה באופן משמעותי במחקרים עם BMI ממוצע של מעל 30 ק"ג/מ"ר. 

בנוסף, מצאו מגמה לירידה גדולה יותר של החייאה בגיל מעל גיל 50. שלושה מהמחקרים הכלולים היו צריכים להיות מוזכרים בנפרד. המשתתפים שגויסו ע"י Faintuch et al. סבלו מהשמנת יתר חולנית עם BMI של מעל 40 ק"ג/מ"ר. המשתתפים שגויסו ע"י Nordstrom et al. היו נבדקים עם דלקת מפרקים שגרונית. רמות CRP היו מעל 10 מ"ג/ליטר ב-3 המחקרים הללו. מבחינה קלינית, CRP מעל 10 מ"ג/ליטר מעיד על דלקת פעילה או זיהום. מכיוון שה-SDs של השינוי נטו של CRP היו גדולים וגודלי המדגם היו קטנים מאוד (בסביבות 10 בכל קבוצה), משקלם של 3 המחקרים הללו זניח (פחות מ-1%). אי הכללה של שלושת המחקרים הללו מהמטה-אנליזה לא שינתה באופן משמעותי את התוצאות המאוגדות. האם התערבות זרעי פשתן יכולה להפחית את רמות ה-CRP במצבים דלקתיים פעילים אלה צריכה להיבדק עוד יותר.

מקור: 

https://www.mdpi.com/2072-6643/8/3/136/htm

פעילות גופנית למניעת מחלות לב וכלי דם

האם ומתי פעילות גופנית תסייע למניעת מחלות לב וכלי דם?

החוקרים מהולנד בחנו את ההשפעה של תזמון הפעילות הגופנית היומית על הסיכון לתחלואה קרדיווסקולארית. 

המחקר כלל כ-86 אלף נבדקים בגיל 61.6 בממוצע, אחריהם נערך מעקב במשך 6 שנים. 

לאורך תקופת המעקב תועדו כ-3700 מקרים של תחלואה קרדיווסקולארית. 

בהשוואה לנבדקים שנהגו לבצע פעילות גופנית באמצע היום, נבדקים שנהגו לבצע פעילות גופנית בשעות הבוקר המאוחרות, הדגימו סיכון נמוך יותר לתחלואה קרדיווסקולארית. 

ההשפעה הייתה מובהקת יותר בקרב נשים, והקשר שנצפה לא הושפע מסך כל הפעילות הגופנית שבוצעה לאורך היום.

המסקנה: ללא קשר לפעילות הגופנית הכוללת, פעילות גופנית בבוקר הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר למחלות לב וכלי דם, מה שמדגיש את החשיבות הפוטנציאלית של כרונואקטיביות במניעת מחלות לב וכלי דם.

מקור: 

https://academic.oup.com/eurjpc/advance-article/doi/10.1093/eurjpc/zwac239/6814439?login=false

האם לקחת תוספי תזונה? קובי עזרא, האם תוספי תזונה עוזרים, האם תוספי תזונה מזיקים, תוספי תזונה האם זה בריא

מטופלים רבים שואלים אותי: האם תוספי תזונה עוזרים? האם לקחת תוספי תזונה?, האם תוספי תזונה מזיקים?, תוספי תזונה האם זה בריא?. וכאן אנסה להשיב לכם על כך. שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית ובריאות אופטימלית. 

ראשית אציין שתוספי תזונה כשמם כן הם, כלומר שהם מהווים כילי עזר לתזונה יותר אידאלית ו/או להשלים את מצב החסר הספציפי של המטופל. 

הרעיון מאחורי תוספי תזונה הוא לספק רכיבים מזינים שאולי לא נצרך בכמות מספקת. תוספי מזון יכולים להיות ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו, חומצות שומן וחומרים אחרים. 

בעבר כששאלו אותי האם אנו זקוקים לתוספי תזונה? אז תשובתי היית שרוב האנשים אינם צריכים ליטול תוספי ויטמינים ויכולים לקבל את כל הויטמינים והמינרלים הדרושים להם מאכילת תזונה בריאה ומאוזנת.

אך נשאלת השאלה האם כך אנו יכולים לחיות ולהינות מבריאות אופטימלית ואידאלית לאורך כל שנות חיינו? לכך התשובה היא לרוב האנשים היא לא! 

מצד שני אין זה אחראי לומר לכל האנשים תתחילו לוטול תוספי תזונה! כאן נכנס עקרון האינדיבידואל, היות ולכן אדם ישנם את הצרכים הפיזיולוגיים שלו, כך אני מסביר למטופלי ישנו הצורך להתאים את תוכנית התוספים בדומה לתוכנית הטיפולים. למשל האחד בעל נטייה גנטים לפתח התקף לב, והשני בעל נטייה מוגברת לדלקות מפרקים. 

מי צריך תוספי תזונה?

תוספי תזונה אינם תחליף לתזונה בריאה ומאוזנת. דיאטה הכוללת שפע של פירות, ירקות, דגנים מלאים, חלבון מספיק ושומנים בריאים אמורה לספק בדרך כלל את כל אבות המזון הדרושים לבריאות טובה. 

ישנן קבוצות אוכלוסייה מסוימות שעשויות להזדקק לתוספי תזונה, גם כאשר הם אוכלים בריא. למשל נשים בגיל הפוריות, אנשים הנוטלים תרופות ספציפיות.

במצב אידאלי שהוא דל מאוד הסטרס, והמזון אינו מתועש או מרוסס אולי לא היינו זקוקים לתוספי תזונה וצמחי מרפא במטרה לשמור על בריאות איתנה ולתפקד לצורה אידאלי עד לגיל מופלג. 

מיכן ניתן להבין שאנו לא חיים בצורה אידאלית (זיהום אויר, כימיקלים במזון וכו'). 

בנוסף יש לציין שצריך לאכול בצורה נינוחה ורגועה וללעוס את המזון בצורה טובה. וכידוע חלקינו ממהרים ואוכלים בשילוב עשיית דבר מה, כך שתשומת הלב אינה 100% באכילה. 

ישנם אנשים שכעבור 2-3 לעיסות הם בולעים את המזון, דבר המקשה על גופנו לפרקו ולנצלו בצורה אופטימלית, כך גם אנשים מבוגרים חסרי שיניים ו/או אנשים עם מערכת עיכול קלוקלת, כמו מצבים דלקתיים קורוהן, קוליטיס אולצרוזה וכו'. 

אנשים העוסקים בפעילות גופנית קבוע (ובעיקר ספורטאים), זקוקים לעיתים קרובות לתוספת פחמימות, חלבונים ושומנים, גם ליותר ויטמינים ומינרלים (בעיקר לנוגדי חמצון וויטמיני B). 

אנשים הצורכים אלכוהול ומעשנים קבועים זקוקים ליותר ויטמינים ומינרלים (ובעיקר נוגדי חמצון). אציין שגם אנשים שחיים בסביבה עם זיהום אוויר גבוה. 

נשים הרות ובעיקר שסובלות מבחילות והקאות, היום ישנו נוהל ליטול חומצה פולית (השייכת למשפחת ויטמיני B) במטרה למנוע מום בעובר שנקרא: ספינה ביפידה (שדרה שסועה). 

אנשים מבוגרים זקוקים לתוספת וזאת עקב עיכול לקוי בשל ירידה ברמת הפרשות של החומצה ההידרוכלורית ואנזימי עיכול.

לעיתים שימוש בתרופות מסוימות גורמות לחסרים תזונתיים, כמו למשל השימוש במטפורמין שעשוי ליצור חסרים בוטימין B12. או אנטיביוטיקה בעיקר הרחבת טווח שמחסלת גם את החיידקים הידידותיים שמסייעים בייצור ויטמיני B ו-K. 

כמובן שישנם גורמים נוספים שעשויים להגביר את הדרישה של גופנו לרכיבי תזונה ספציפיים. 

בכל אופן כאן לא אוכל לומר לכם מינונים של צריכת ויטמינים, מינרלים או צמחי מרפא, היות ולכל אדם ישנה את הפיזיולוגיה שלו ויזדקק לרמות או למינונים שונים, כלומר שהכל צריך להיעשות בבסיס אישי המותאם לפרט... 

דוגמאות לקבוצות אוכלוסייה הדורשות ייעוץ ספציפי לגבי תוספי תזונה:

אנשים מעל גיל 50: לרוב זקוקים ליותר ויטמין D, ויטמין B12, חומצה פולית. 

נשים בגיל הפוריות: חומצה פולית וויטמין D, אולי ברזל. 

נשים מניקיות: ויטמין D ואולי גם אומגה-3.

ילדים מתחת לגיל 5: ויטמין A, ויטמין C, ויטמין D, אם כי ילדים עם תיאבון טוב שאוכלים מגוון רחב של מזון עשויים שלא להזדקק להם.

אנשים שאינם נחשפים לשמש דיי הצורך או בעלי עור כהה יותר: לרוב זקוקים לתוספת ויטמין D.

טבעונים: ויטמין B12, ויטמין D. 

מצד שני ישנו הצורך שלא לתסף יתר על המידה וכך ליצור הרעלה. 

בנוסף בנשים הרות (הריון), למשל, תוספי מזון המכילים ויטמין A (רטינול) כולל שמן כבד דגים עלולים להזיק ולגרום למומים מולדים אם חורגים במידה ניכרת מהמינון המומלץ, או חריגה ממנו לאורך זמן.

גם לעונות השנה ישנה השפעה על רמת הויטמינים, למשל קשה מאוד לאנשים לקבל מספיק ויטמין D ממזון בלבד, לרבות נשים בהריון ונשים מניקות, לכן הם צריכים לשקול ליטול תוסף של ויטמין D במהלך הסתיו והחורף.

===

בכל אופן אנו זקוקים ליותר ויטמינים ומינרלים לרוב עקב, חשיפה לרעלים ומתכות כבדות, בנוסף איכות המזון אינה אידאלית ישנם מחקרים שהראו כי תכולת הוויטמינים והמינרלים בפירות וירקות משנות 1950 בהשוואה לשנות ה-2000 ירדה בצורה משמעותית.  

זאת בנוסף לאכילת מזון מעובד שמאבדים חלק ניקר מרכיבי התזונה החשובים. אז מה דעתכם בנושא? האם אתם זקוקים לתוספי תזונה? למרות שהדעות חלוקות, הייתי מסכם זאת באופן כללי כמובן שכל מקרה לגופו, בהתאם למצב הפיזיולוגי, פסיכולוגי וכו'...  

===

פירות וירקות שגדלו לפני עשרות שנים היו הרבה יותר עשירים בויטמינים ומינרלים מהזנים שרובנו צורכים היום. האשם העיקרי במגמה התזונתית המטרידה הזו הוא דלדול הקרקע: שיטות חקלאיות אינטנסיביות מודרניות הוציאו כמויות הולכות וגדלות של חומרים מזינים מהאדמה שבה גדל המזון שאנו אוכלים.

מחקר בנושא נעשה ע"י דונלד דייויס וצוות החוקרים שלו מאוניברסיטת טקסס במחלקה לכימיה וביוכימיה של אוסטין פורסם בדצמבר 2004 ב-Journal of the American College of Nutrition. הם בחנו נתונים תזונתיים של משרד החקלאות האמריקאי משנת 1950 וגם משנת 1999 עבור 43 ירקות ופירות שונים, ומצאו "ירידה מהימנה" בכמות החלבון, הסידן, הזרחן, הברזל, ריבופלבין (ויטמין B2) וויטמין C במהלך חצי המאה האחרונה. 

מה אפשר לעשות? המפתח לתוצרת בריאה יותר הוא אדמה בריאה יותר. החלפת שדות בין עונות גידול כדי לתת לאדמה זמן לשיקום יהיה צעד חשוב אחד. כמו כן, ויתור על חומרי הדברה ודשנים לטובת שיטות גידול אורגניות טוב לאדמה, לתוצרת ולצרכניה. מי שרוצה לקבל את הפירות והירקות המזינים ביותר צריך לקנות באופן קבוע מחקלאים אורגניים מקומיים.

אנתוציאנינים - קובי עזרא

אנתוציאנינים הם סוג של פיגמנטים טבעיים מסיסים במים שהם חלק ממשפחת הפלבנואידים. הם נפוצים מאוד בטבע, מצויים בעלי הכותרת הצבעוניים של הפרחים בשורשים, בגבעולים, בפקעות, בעלים, בפירות ובזרעים. 

לסוג זה של פיגמנט יש ספיגה חזקה באזור הנראה ל-UV של הספקטרום האלקטרומגנטי והוא הקובע העיקרי של צבעי אדום-כחול ונגזרותיהם בממלכת הצמחים. מאפיינים אלו מציבים אותם במקום השני בחשיבותם, מיד לאחר פיגמנטים של כלורופיל. 

אנתוציאנינים ממלאים תפקיד חשוב בפיזור זרעים, בהאבקה, בהתפתחות איברי הצמח, אך גם בהסתגלותם לשינויים שונים בגורמים ביוטיים (התקפים פתוגניים) ואביוטיים (בצורת, חוסר בחומרים מזינים, אור בעוצמה גבוהה). 

בשל המבנה הכימי שלהם, עם ליבה מרכזית בצורה של 2-phenylbenzopyrylium או flavylium קטיון, ניתן לסווג אנתוציאנינים כפוליפנולים ומטבוליטים משניים.

מבחינה מבנית, אנתוציאנינים נמצאים בצורה של גליקוזידים של נגזרות פולי-הידרוקסי ופולימתוקסי של מלחי 2-פניל-בנזופיריל ומורכבים מאגליקון הנקרא גם אנתוציאנידין ושארית פחמימה שעשויה להיות גלוקוז, קסילוז, גלקטוז, ארבינוז, רמנוזה או רוטינוזה. 

מתקבלת מחלקה של תרכובות הכוללות למעלה מ-700 מינים שונים של אנתוציאנינים, אך רק 6 מהם (ציאנידין, פלרגונידין, דלפינידין, פיונידין, פטונידין ומלודין) נמצאים בשפע בטבע ומייצגים כ-90% מכלל האנתוציאנינים שזוהו. 

ששת האנתוציאנינים הללו נמצאים בפירות וירקות באחוזים שונים, למשל: 50%-ציאנידין, 12%-במקרה של פלרגונידין, דלפינין, פטונידין ו-7%-לפאונידין ומלודין. בטבע, ציאנידין נמצא בעיקר בפירות יער וירקות אדומים אחרים מכיוון שהוא מופיע בצורה של פיגמנט אדום-סגול, בדומה לצבע מגנטה. 

פלרגונידין מופיע בחופשיות בצורה של פיגמנט אדום אך מעניק לפרחים גוון כתום ולפירות צבע אדום. 

דלפינדין מופיע כפיגמנט כחול-אדמדם או סגול בצמח, מה שמוביל לצבע הכחול של פרחים. 

פטונידין הוא אנתוציאנין מתיל מסיס במים, אדום כהה או סגול, שנמצא לרוב בדומדמניות שחורות ובפרחים סגולים. 

פאונידין הוא אנתוציאנין מתילתי נוסף, המופיע בצורת פיגמנט מגנטה, המצוי בשפע גם בפירות יער, ענבים וביינות אדומים. 

מלווידין הוא אנתוציאנין O-methylated, המופיע כפיגמנט סגול, וקובע את הצבע הכחול של פרחים מסוימים, אך הוא הפיגמנט העיקרי ביינות אדומים. 

לפיכך, האנתוציאנינים ציאנידין, פלרגונידין ודלפינידין נמצאים לרוב בפירות, בעוד שבפרחים האנתוציאנינים השולטים הם פיונידין, פטונידין ומלודין. כל וריאציות הצבע הללו של אנתוציאנינים.

נוגדי החמצון האנדוגניים העיקריים הם אנזימים כגון סופראוקסיד דיסמוטאז, גלוטתיון פרוקסידאז וקטלאז, אך לתרכובות מסוימות שאינן אנזימטיות עשויות להיות גם פונקציות נוגדות חמצון, כגון בילירובין, אלבומין, מטלותיון וחומצת שתן. במקרים מסוימים, חומרים אנדוגניים אינם מצליחים לספק הגנה יעילה ובקרה קפדנית מפני מיני חמצן תגובתיים, ולכן יש צורך במתן נוגדי חמצון אקסוגניים בצורה של תוספי תזונה או תרכובות פרמצבטיות המכילות נוגד חמצון. נוגדי החמצון האקסוגניים החשובים ביותר הם ויטמינים C ו-E, מינרלים מסוימים, β-קרוטן ופלבונואידים.

התרכובות הרלוונטיות ביותר במחלקת הפלבנואידים הן אנתוציאנינים. 

באופן כללי, אנתוציאנינים מנטרלים מינים רדיקליים תגובתיים על ידי העברת אלקטרון בודד או על ידי הסרת אטום המימן מקבוצות פנוליות. המרכיב המרכזי בפעילות נוגדת החמצון של אנתוציאנינים מיוצג על ידי חמצון של קבוצות הידרוקסיל פנוליות, ליתר דיוק הקבוצות הפארא-ואורתופנוליות, שלהן תפקיד מכריע ביצירת סמיקינונים ובייצוב תוצרי חמצון של אלקטרון אחד.

לפיכך, כמות גדולה של אנתוציאנינים מצויה בפירות וירקות, ולכן צריכתם כרוכה גם בצריכה של כמות מסוימת של נוגדי חמצון אשר יתרמו להגנה על סוגים שונים של מחלות הנגרמות מלחץ חמצוני. 

עם זאת, עלינו לזכור כי מזונות אלו כוללים מגוון של פיטוכימיקלים וויטמינים שונים אשר עשויים לקיים אינטראקציה עם אנתוציאנינים באופן סינרגטי או אנטגוניסטי, לשפר או להפחית את פעילותם נוגדת החמצון.

האם אתם סובלים מהפרעות שינה? אכלו יותר מלטונין, קובי עזרא

האם אתם סובלים מהפרעות שינה? אז אני ממליץ לכם לאכול מזון המכיל מלטונין, שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית וריפוי טבעי.

שינה היא מרכיב חיוני בבריאות האדם הכללית, אך היא מווסתת בצורה כה הדוקה שכאשר היא מופרעת עלולה לגרום או להחמיר מחלות מסוימות. 

חלק חשוב בתהליך זה הוא נוכחות ההורמון מלטונין. תרכובת זו מסייעת בוויסות השינה והמקצבים הצירקדיים. מחקרים קודמים העלו כי חוסר ויסות של מקצבי מלטונין הוא הכוח המניע מאחורי שינה והפרעות יממה. 

נדודי שינה הם איום בריאותי עולמי רציני, המשפיע על כמעט שליש מהאוכלוסייה הכללית. מלטונין דווח כמשפר את יעילות השינה ונמצא שאכילת מזונות עשירים במלטונין יכולה לסייע בשינה.

ההורמון מלטונין שכינויו גם הורמון השינה, הוא הורמון המופרש מבלוטת האצטרובל שבמוח, אך לעיתים ישנם מצבים שבהם ישנה ירידה ברמת ההורמון וכך הדבר עשוי ליצור הפרעות שינה. 

מלטונין טבעי במזון

אז אתם בטח שואלים: היכן ניתן למצוא מלטונין במזון? המקורות העשירים ביותר במלטונין הם: עגבניות, תירס, אורז, שקדים, תותים בננות, וזרעי פשתן. 

ביצים ודגים הם קבוצות מזון המכילות מלטונין גבוהות יותר במזון מן החי, בעוד שבמזון צמחי, אגוזים הם בעלי התוכן הגבוה ביותר של מלטונין. 

סוגים מסוימים של פטריות, דגנים וקטניות או זרעים מונבטים הם גם מקורות תזונתיים טובים למלטונין. 

הוכח שריכוז המלטונין בסרום אנושי עלול לעלות באופן משמעותי לאחר צריכת מזון המכיל מלטונין.

טיפול במלטונין

טיפולים כוללים טיפול באור בהיר (BLT) וצורות אקסוגניות של מלטונין. מלטונין לא נחקר באופן נרחב במחקרים קליניים ולכן נותרו פערים גדולים בשימוש הפוטנציאלי שלו כטיפול.

מחקרים מראים כי מלטונין מפגין פעילויות ביולוגיות רבות, כגון: פעילות נוגדת חמצון, מאפיינים אנטי דלקתיים, חיזוק חסינות, פעילות אנטי סרטנית, הגנה על לב וכלי דם, פעילות נוגדת סוכרת, נוגדת השמנת יתר, נוירו-פרוטקטיב (הגנה על הנוירונים) ואנטי אייג'ינג.

אם יש לכם שאלות ניתן  לכתוב לי כאן בתגובות למטה ובשמחה אשיב לכם.

מקורות: 

1.https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28387721/

2. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34684482/

האם אכילת בשר אכן מתאימה לאדם?, קובי עזרא

האם אכילת בשר אכן מתאימה לאדם? כידוע האדם יכול לשרוד על תזונה צמחונית ו/או על תזונה קרניבורית בדומה לחברו הטוב הכלב, אך חתול אינו יכול לשרוד על תזונה צמחונית. 

שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית ובריאות טבעית, היום אספר לכם בקצרה על היתרונות וחסרונות של אכילת בשר ובאופן כללי כמובן.

לבעלי חיים הניזונים מבשר יש שרירי לסתות חזקים ושיניים חדות (במטרה לקרוע את הבשר), זאת בנגוד לבעלי חיים צמחוניים (לרבות האדם) השיניים אינן חדות. 

לבעלי חיים צמחוניים לשון חלקה (כך גם לאדם) ולטורפים לשון מחוספסת עם זיפים במטרה לנקות שאריות פרווה. 

לבעלי חיים טורפים מערכת עיכול קצרה באופן משמעותי בהשוואה לצמחונים, שצריכים לעכל ולפרק חלבונים ופחמימות שעשירות בסיבים תזונתיים, ובכלל פירות וירקות. 

למעשה חוקרים טוענים שמעיים קצרים של הטורפים במטרה למנוע ריקבון של הבשר במעיים. 

חומצה הידרוכלורית (HCI) המופרשת בקיבה של טורפים בכמות של פי-10 בהשוואה לצמחוניים, זאת היות והטורפים אינם לועסים היטב את המזון, והחומצה מסייעת להם לפרק את בעיקר את החלבונים הקשים לעיכול. 

בנוסף יש לומר שהחומצה ההידרוכלורית מפרקת גם חיידקים, וירוסים ופטריות שעשויים לזהם את הבשר. 

לכן בגופנו הבשר מתפרק באופן איטי יותר בטווח של 4 עד 6 שעות. 

ברוק של בעלי חיים צמחוניים (גם באדם) ישנו את האנזים פטיאלין - המפרק עמילנים לסוכרים, לעומת זאת בטורפים אין את האנזים פטיאלין ברוק, זאת היות ועיקר מזונם של הטורפים הוא בשר  ולא פחמימות. 

הרחת בשר חי או בשר נא לעורר את התיאבון בקרב בעלי חיים טורפים, לעומת זאת לא בקרב הצמחוניים (לרבות רוב בני האדם). לעומתם הצמחוניים מתגרים מריחות של פירות וירקות (לרבות צורתם וצבעם המרהיב). 

* מצד שני אם אתם ספורטאים בואו ונראה אתכם צורכים 2 גרם חלבון לכל קילו משקל גוף הדבר בהחלט קשה בעיקר כשמדובר בספורטאי ששוקל במשקל כבד מעל 90 קילו. 

בכל אופן אם אתם לא ספורטאים, הייתי ממליץ לכם להפחית את צריכת הבשר לפעם עד שלוש פעמים בשבוע לכל היותר.

ובמספר מילים על אכילת בשר בעד ונגד

חסרונות אכילת בשר

היות וצריכת יתר של בשר ובעיקר מתועש ומעובד מגביר את הנטייה למחלות כמו: סרטן (כמו: סרטן הלבלב, סרטן המעי וסרטן השד).

הבשר הקונבנציונלי לרוב רווי בהורמונים (בעיקר בהורמוני מין והורמון גדילה) שעשויים לגרום לבעיות פוריות ולהתפתחות מינית מוקדמת בקרב ילדים. 

בשר מגביר את הנטייה להתפתחותן של מחלות אוטו-אימוניות, כמו: לופוס (זאבת), טרשת נפוצה, דלקת פרקים וכו'.

צריכת בשר מוגברת (וכך גם חלבונים מעולם החי) תגרום להפרשת יתר של סידן במטרה לאזן את רמת החומציות מחומצית לבסיסית, דבר המגביר את הנטייה לאוסטיאופניה ובהמשך לאוסטיאופרוזיס.

הבשר נרקב במהלך תהליכי מעברו במעיים הארוכים שלנו ומשחרר טוקסינים. 

יתרונות אכילת בשר

החלבונים בבשר שמכילים את כל חומצות האמינו החיוניות חיוניים לשמירת הרקמות ובניית השרירים.

בשר בכלל ובעיקר בשר אדום, מגביר את רמות האבץ. המינרל אבץ חיוני לעור בריא ולחיזוק מערכת החיסונית. 

אותו החוק חל גם על המינרל ברזל, שחיוני למניעת אנמיה, ייצור אנרגיה וכו', אך יש לציין שרמות גבוהות של ברזל מקדמות לתהליכי חמצון יתר וכך גם פעילות יתר על הרדיקלים החופשיים, לרבות נטייה מוגברת להתפתחות מחלות לב וכלי דם. 

אכילת בשר (כמו גם חלבונים) גורמת לתחושת שובע ארוכה יותר, וכך מסייעת לירידה במשקל ללא תחושת רעב מיותרת.

כמובן שכל זאת על קצה המזלג. וכמובן שאם יש לכם שאלות אתם מוזמנים לשאול אותי כאן בתגובות למטה ובשמחה אשיב לכם. 

האם תזונה נכונה יכולה לספק לנו את כל רכיבי התזונה החיוניים לבריאות איתנה?

מסתבר שאחד המיתוסים הגדולים בתחום התזונה הוא שניתן לקבל את כל החומרים המזינים החיוניים בכמות מספקת מהתזונה בלבד. לדעתי ולנסיוני הדבר מאוד קשה לביציוע אם בכלל. למעשה המציאות מראה שרוב האנשים אפילו לא מתקרבים לצריכה מספקת של החומרים המזינים הנדרשים ללא תוספי תזונה. 

יש לציין שארגון הבריאות העולמי פרסם כי יותר משני מיליארד אנשים בכל רחבי העולם סובלים מחוסרים תזונתיים בוויטמינים ומינרלים. 

חוסרים תזונתיים נפוצים הם מחסור במינרלים כמו: אשלגן, אבץ, מגנזיום ויוד, ומחסור בויטמינים כמו: ויטמין B6, פולט, ויטמין B12, וויטמין K2. אך יש לציין כי החוסרים הנפוצים ביותר בעולם בוויטמינים ומינרלים הם מחסור בוויטמינים A ו-D3 וברזל. 

אז מהם ההגדרות למחסור תזונתי?

רמת הצריכה של ויטמין או מינרל מסוים יכולה להשתנות בגרף ממחסור חמור ועד רעילות. רמת הצריכה האידאלית נמצאת לרוב באמצע בין שתי נקודות הקיצון הנ"ל. 

ישנם שני מונחים בהם משתמשים לרוב כדי להגדיר את הצריכה הרצויה: הראשונה היא: המנה היומית המומלצת (RDA),  והשנייה היא: הצריכה היומית המומלצת (RDI).

המונח RDA מתייחס לרמת הצריכה היומית של רכיב תזונתי הנחשבת כמספקת עבור 97% עד 98% מכלל האוכלוסייה הבריאה, בהתאם לגיל ולמגדר.

המונח RDI פותחו לצורך סימון מוצרי מזון, וערכם המספרי זהה לערך הגבוה ביותר של RDA עבור כל קבוצת אוכלוסייה נתונה.

אחת הביקורות הגדולות על RDA היא שערכיו מבוססים על צריכת אותו חומר מזין שלא יגרום לסימנים של מחסור, ועל הערכת הדרישה הפיזיולוגית לאותו חומר מזין בקרב אנשים "בריאים".

בין רמת הצריכה המובילה למחסור לרמת הצריכה ההולמת או המיטבית קיים טווח המוגדר כמחסור תת-קליני, או צריכה בלתי מספקת של חומר מזין. 

אציין שבמקרים רבים הרמז היחיד למחסור תת-קליני בחומר מזין עשוי להיות עייפות, ישנוניות, קושי להתרכז או הרגשה כללית לא טובה. אך יש לומר שלטווח הארוך מחסור תת-קליני עשוי לפגוע בבריאות אידאלית.

רוב האנזימים והקו-אנזימים מורכבים מחלבון וקו-פקטור כלשהו, בדרך כלל מינרל ו/או ויטמין חיוני. אם חסר לאנזים המינרל או הוויטמין החיוני עבורו,- פעילותו תפסיק. 

אתן לכם דוגמה להבנה, המינרל אבץ דרוש לאנזים המשפעל את ויטמין A בתהליך הראייה. צריכה תזונתית מספקת של ויטמין A לא תועיל אם יהיה לנו מחסור באבץ לשימוש ע"י האנזים.

תזונה בריאה חיונית ליצירת בסיס תזונתי, אליו ניתן להוסיף תכנית אסטרטגית של נטילת תוספי תזונה. שום תוסף תזונה לא יכול להחליף את הבסיס של תזונה נכונה בהתאמה אישית. אך ניתן להשתמש בתוספים כדי לקבל "ביטוח" תזונתי ולהבטיח מענה לצרכים התזונתיים והשגת בריאות מיטבית. 

פלבנואידים במזון, קובי עזרא, פלבונים, פלבנונים, קטכינים, אנתוציאנינים

שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית והיום אספר לכם על הפלבונואידים והאם הם מסייעים לבריאותנו? על המקורות בתזונה ועוד... 

למעשה רק בשנת 1930 בודד הפלבונואיד הראשון מפרי הדר, שניקרא: רוטין. 

ביופלבנואידים או פלבנואידים הם קבוצה של חומרים טבעיים בעלי מבנים פנולים משתנים שנמצאים בפירות, ירקות, דגנים, קליפות עץ, שורשים, גבעולים, פרחים, תה ויין. 

הפלבנואידים ידועים בהשפעתם המיטיבה על הבריאות ונערכים מאמצים לבודד את המרכיבים הנקראים פלבנואידים. עקב לתכונות האנטי-אוקסידטיביות, האנטי-דלקתיות, האנטי-מוטגניות ואנטי-סרטניות שלהם יחד עם יכולתם לווסת את תפקוד האנזים התא. 

לפלבנואידים השפעות ביוכימיות חיוביות שונות ונוגדות חמצון הקשורות למחלות שונות כגון סרטן, מחלת אלצהיימר, טרשת עורקים וכו'. 

הפלבונואידים נחלקים ל-4 קבוצות, והן: 

1. פלבונים, 

2. פלבונונים, 

3. קטכינים, 

4. אנטוציאנינים. 

הפעילות העיקרית של הפלבונואידים היא נוגדת חמצון (אנטיאוקסידנטית), אשר מווסתת את פעילותם ההרסנית של הרדיקלים החופשיים, וכך למעשה ניתן לצמצם את הנטייה למחלות ניוון כרוניות ומודרניות רבות ושונות, החל ממחלות לב וכלי דם ועד לסרטן. 

אז אתם בטח שואלים היכן ניתן למצוא את הפלבונואידים במזונות השונים? התשובה פשוטה, הם מצויים בעיקר בירקות ופירות. כמובן שלכל פרי ו/או ירק ישנו את הדומיננטיות של פלבונואיד ספציפי. 

יש לציין שהפלבונואידים הם בעלי פיעילות נוגדת חמצון כאמור, אך לא רק, יש ביכולתם לגרום לפעילויות, כמו: אנטי אלרגית, אנטי סרטנית, אנטי וירלית וכו'. לכן הם עשויים לצמצם את הנטייה לשקיעה מוחשת של כולסטרול עקב חמצונו, כך לטרשת עורקים מוגברת ועד להתפתחות מחלות לב וכלי דם. 

אתן לדוגמה: בפינדלנד ממעיטים באכילת פירות וירקות, ישנה שכיחות מוגברת למחלות לב וכלי דם, לעומתם ביפן ובעיקר באיי אוקינאוה, שצורכים כמויות גבוהות של פירות וירקות הנטייה למחלות לב וכלי דם וסרטן נמוכים בצורה משמעותית. 

פלבנואידים במזון

אפרט לכם על מקורות של ארבעת הקבוצות של הפלבונואידים איפה יש פלבנואידים במזון: 

פלבונים מצויים בקליפת תפוחי העף וקליפת הדרים, ברוקולי, סלרי, ענבים זיתים ובצל. 

פלבנונים הפירות הדר וקליפתם. 

קטכינים בענבים אדומים לרבות יין אדם, ותה לסוגיו (המופק מעלי קמליה סינית). 

אנטוציאנינים פירות יער כמו דובדבנים, פטל וענבים אדומים, תה ויין אדום. 

פלבונולים הם פלבנואידים בעלי קבוצת קטון. הם אבני בניין של פרואנטוציאנינים. פלבונולים מופיעים בשפע במגוון פירות וירקות. הפלבנולים הנחקרים ביותר הם קאמפרול, קוורצטין, מיריצין ופיסטין. בצל, קייל, חסה, עגבניות, תפוחים, ענבים ופירות יער הם מקורות עשירים לפלבנולים. מלבד פירות וירקות, תה ויין אדום הם גם מקורות לפלבנולים. נמצא כי צריכה של פלבנולים קשורה למגוון רחב של יתרונות בריאותיים הכוללים פוטנציאל נוגדי חמצון והפחתת הסיכון למחלות כלי דם.

פלבנונים הם סוג חשוב נוסף אשר קיים בדרך כלל בכל פירות ההדר כגון תפוזים, לימונים וענבים. Hesperitin, Naringenin ו- eriodictyol הם דוגמאות לסוג זה של פלבנואידים. פלבונונים קשורים למספר יתרונות בריאותיים בגלל תכונותיהם שולפות רדיקלים חופשיים. תרכובות אלו אחראיות לטעם המר של המיץ והקליפה של פירות הדר. פלבנואידים הדרים מפעילים השפעות תרופתיות מעניינות כנוגדי חמצון, אנטי דלקתיים, להורדת שומנים בדם ולהורדת כולסטרול. לפלבנונים, הנקראים גם דיהידרופלבונים, טבעת C רוויה; לכן, בניגוד לפלבונים, הקשר הכפול בין עמדות 2 ו-3 רווי וזהו ההבדל המבני היחיד בין שתי תת-קבוצות הפלבנואידים. 

איזופלבונואידים הם תת-קבוצה גדולה ומובחנת מאוד של פלבנואידים. האיזופלבונואידים נהנים מתפוצה מוגבלת בלבד בממלכת הצמחים ונמצאים בעיקר בפולי סויה וצמחי קטניות אחרים. כמה איזופלבונואידים דווחו גם שהם נמצאים בחיידקים. נמצא כי הם גם ממלאים תפקיד חשוב כמבשרים לפיתוח פיטואלקסינים במהלך אינטראקציות של חיידקים צמחיים. לאיזופלבונואידים יש פוטנציאל אדיר להילחם במספר מחלות. איזופלבונים כגון גניסטאין ודידזאין נחשבים לרוב לפיטו-אסטרוגנים בגלל הפעילות האסטרוגנית שלהם במודלים מסוימים של בעלי חיים. ההשפעת הגניסטאין הגורם לשינויים הורמונליים ומטבוליים, שבזכותם הם יכולים להשפיע על מסלולי מחלה שונים.

פלבנונולים הנקראים גם דיהידרופלבונולים או קטכינים, הם נגזרות 3-הידרוקסי של פלבנונים. הם תת-קבוצה מגוונת מאוד ורב-תחליפים. פלבנולים מכונים גם ל-flavan-3-ols שכן קבוצת ההידרוקסיל קשורה תמיד למיקום 3 של טבעת C. שלא כמו פלבנואידים רבים, אין קשר כפול בין עמדות 2 ו-3. פלבנולים נמצאים בשפע בבננות, תפוחים, אוכמניות, אפרסקים ואגסים.

אנתוציאנינים הם פיגמנטים האחראים לצבעים בצמחים, פרחים ופירות. Cyanidin, Delphinidin, Malvidin, Pelargonidin ו-peonidin הם האנתוציאנינים הנחקרים ביותר. הם מופיעים בעיקר בשכבות התאים החיצוניות של פירות שונים כמו חמוציות, דומדמניות שחורות, ענבים אדומים, ענבי מרלו, פטל, תותים, אוכמניות, אוכמניות ופטל שחור. יציבות בשילוב עם יתרונות בריאותיים. 

וכמובן שאם יש לכם שאלות אתם מוזמנים לשאול אותי כאן בתגובות למטה ובשמחה אשיב לכם.

פלבנואידים, פלבנואידים במזון, במה יש פלבנואידים, פלבונים, פלבנונים, קטכינים, אנתוציאנינים, איפה יש פלבנואידים, ביופלבנואידים, תפקיד פלבנואידים, פלבנואידים תוסף, אנתוציאנינים במזון, קובי עזרא, 

האם ויטמין c מונע הצטננות, קובי עזרא

האם ויטמין c מונע הצטננות? להלן מטה-אנליזה של קוקריין.

הצטננות היא גורם מרכזי לביקורים אצל רופא במדינות בעלות הכנסה גבוהה ולהיעדרות מהעבודה ומהלימודים. ישנם למעלה מ-200 וירוסים שעלולים לגרום לתסמיני הצטננות כולל נזלת, גודש, התעטשות, כאב גרון, שיעול, ולפעמים כאבי ראש, חום ועיניים אדומות. התסמינים משתנים מאדם לאדם וקור לקור. מכיוון שהצטננות נגרמת בדרך כלל על ידי אחד מהנגיפים בדרכי הנשימה, אנטיביוטיקה היא חסרת תועלת ולכן אפשרויות טיפול פוטנציאליות אחרות הן בעלות עניין משמעותי בבריאות הציבור.

ויטמין C הוצע לטיפול בזיהומים בדרכי הנשימה מאז היה מבודד בשנות ה-30. זה הפך לפופולרי במיוחד בשנות ה-70 כאשר חתן פרס נובל לינוס פאולינג הגיע למסקנה מניסויים קודמים מבוקרי פלצבו כי ויטמין C ימנע ויקל על הצטננות. יותר משני תריסר ניסויים חדשים בוצעו לאחר מכן. ויטמין C נמכר ונמצא בשימוש נרחב כחומר מניעה וטיפולי.

סקירה זו מוגבלת לניסויים מבוקרי פלצבו הבודקים 0.2 גרם ליום או יותר של ויטמין C. לצריכה קבועה של ויטמין C לא הייתה השפעה על שכיחות הצטננות באוכלוסייה הרגילה, בהתבסס על 29 השוואות ניסויים שכללו 11,306 משתתפים. עם זאת, לתוספת קבועה הייתה השפעה צנועה אך עקבית בהפחתת משך תסמיני הצטננות, המבוססת על 31 השוואות מחקרים עם 9745 מקרי הצטננות. בחמישה ניסויים עם 598 משתתפים שנחשפו לתקופות קצרות של מתח פיזי קיצוני (כולל רצי מרתון וגולשי סקי) ויטמין C הפחית בחצי את הסיכון להצטננות. הניסויים שפורסמו לא דיווחו על השפעות שליליות של ויטמין C.

ניסויים במינונים גבוהים של ויטמין C שניתנו באופן טיפולי, החל לאחר הופעת התסמינים, לא הראו השפעה עקבית על משך או חומרת תסמיני הצטננות. עם זאת, רק ניסויים טיפוליים מעטים בוצעו ואף אחד לא בדק ילדים, אם כי ההשפעה של ויטמין C מניעתי הייתה גדולה יותר בילדים. ניסוי גדול אחד עם מבוגרים דיווח על תועלת ממינון טיפולי של 8 גרם בהופעת התסמינים, ושני ניסויים טיפוליים המשתמשים בתוסף של חמישה ימים דיווחו על תועלת. יש צורך בניסויים נוספים כדי להסדיר את התפקיד האפשרי של ויטמין C טיפולי, כלומר מתן מיד לאחר הופעת התסמינים.

מסקנות המחברים:

תוספי ויטמין C לא הצליח להפחית את שכיחות הצטננות באוכלוסייה הכללית מצביע על כך שתוסף ויטמין C שגרתי אינו מוצדק, אך ויטמין C עשוי להיות שימושי עבור אנשים שנחשפו לתקופות קצרות של פעילות גופנית קשה. ניסויים קבועים של תוספי מזון הראו כי ויטמין C מפחית את משך ההצטננות, אך זה לא שוחזר בניסויים הטיפוליים המעטים שבוצעו. עם זאת, לאור ההשפעה העקבית של ויטמין C על משך וחומרת הצטננות במחקרי התוספים הרגילים, והעלות הנמוכה והבטיחות, ייתכן שכדאי לחולי הצטננות לבדוק באופן אינדיבידואלי האם ויטמין C טיפולי מועיל עבור אותם. יש צורך ב-RCT טיפולי נוסף.

מקור: 

https://www.cochrane.org/CD000980/ARI_vitamin-c-for-preventing-and-treating-the-common-cold 

אנטי אייג'ינג תזונה, תוספי תזונה אנטי אייג'ינג, קובי עזרא

תוספי תזונה אנטי אייג'ינג: תזונה ואנטי אייג'ינג: תוספי מזון ואנטי אייג'ינג מבין הגישות השונות להאט את תהליך ההזדקנות (אנטי אייג'ינג), הגבלת קלוריות נחשבת ליעילה ביותר. שינוי זה מהווה שינוי בתפיסה שלנו כמה בני אדם צריכים להיות ביקום ?! ומה תפקידנו?!

אנטי אייג'ינג תוספי מזון
אנטי אייג'ינג וויטמיני B קומפלקס

מחלות לב וכלי דם, הרוצח מספר אחת של גברים ונשים. מחקרים מצאו כי הויטמינים חומצה פולית, ויטמין B6 וויטמין B12 , מפחיתים את רמת ההומוציסטאין, כך מפחיתים את תהליך טרשת העורקים. 

ההומוציסטאין הינה מטבולית (לא חיונית) של חומצת האמינו ציסטאין המכיל גופרית. ההומוציסטאין מהווה סמן בלתי תלוי לסיכון להתפתחות של מחלות לב וכלי דם. מספר חוקרים מצאו כי ההומוציסטאין כגורם סיכון ללב וכלי דם. ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה (LDL). ההומוציסטאין יכול לעשות קריש דם בקלות רבה יותר מהרגיל, הגדלת הסיכון למחלות לב וכלי דם.

אנטי אייג'ינג B קומפלקס

מחלות לב וכלי דם, הרוצח מספר אחת של גברים ונשים. מחקרים מצאו כי הויטמינים חומצה פולית, ויטמין B6 וויטמין B12 , מפחיתים את רמת ההומוציסטאין, כך מפחיתים את תהליך טרשת העורקים. 

ההומוציסטאין הינה מטבולית (לא חיונית) של חומצת האמינו ציסטאין המכיל גופרית. ההומוציסטאין מהווה סמן בלתי תלוי לסיכון להתפתחות של מחלות לב וכלי דם. מספר חוקרים מצאו כי ההומוציסטאין כגורם סיכון ללב וכלי דם. ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה ( LDL ). ההומוציסטאין יכול לעשות קריש דם בקלות רבה יותר מהרגיל, הגדלת הסיכון למחלות לב וכלי דם.

אנטי אייג'ינג וקו-אנזים Q10

קו אנזים Q10 הינו מרכיב חיוני בתפקוד התקין של המיטוכונדריה. המיטוכונדריה חיונית להפקת אנרגיה ומאפשר חמצון שומנים וסוכרים לאנרגיה. בתהליך ההזדקנות בבני אדם נמצאה ירידה של כ- 50% ברמה הממוצעת CoQ10 . יש לציין, שכ- 95% מכלל האנרגיה התאית מופקת במיטוכונדריה. המיטוכונדריות הם תאים הנקראים: "תחנות הכוח לייצור אנרגיה".

אנטי אייג'ינג אציטיל אל קרניטין

חומצת האמינית אצטיל- L -קרניטין מגבירה את ייצור האנרגיה במיטוכונדריה דרך יכולתה כדי להגביר את חמצון וניצול חומצות שומן ארוכות שרשרת. 

אנטי אייג'ינג ואספירין

בין הגורמים השכיחים ביותר לנכות ומוות בישראל כמו בארצות המערב, הן מחלות עורקים – טרשת העורקים. למעשה האספירין בתהליך האנטי אייג'ינג מונע התפתחות קרישי דם, כך גם נטייה מוגברת למחלות לב וכלי דם.

אנטי אייג'ינג והקרנוזין

הקרנוזין הינה למעשה דיפפטיד ( dipeptide ) שני חומצות אמינו מחוברות יחד, המורכבת משילוב של בטא-אלנין חומצת אמינו L -היסטידין. הקרנוזין נמצאת הן במזון והן בגופנו. הקרנוזין חיוני לתאי עצב (נוירונים) ולתאי שריר ( myocytes ) מכילים רמות גבוהות של הקרנוזין. ככל שרמות הקרנוזין גבוהות יותר ברקמות השריר של בעלי חיים כך תוחלת החיים שלהם גבוהה יותר (קרנוזין ואנטיאייג'ינג). עם העלייה הגיל ישנה ירידה ברמות הקרנוזין (ישנה ירידה ברקמות השרירים של כ- 63% מגיל 10 עד גיל 70). התהליך הנ"ל עשוי להסביר את הירידה הקשורה לעלייה בגיל באופן נורמאלי וגם אודות הירידה במסת השרירים ותפקודם. 

עוד על אנטי אייג'ינג והקרנוזין, פועלת הקרנוזין חיונית לשמירת רמת ה- pH , הדבר מהגן על ממברנות התאים מפני חמצון יתר של תאי השריר בתנאים חומציים של פעילות גופנית עצימה (מאמץ יתר של שרירים). הקרנוזין מאפשרת לשריר הלב להתכווץ באופן יעיל יותר באמצעות שיפור הולכת הסידן בשריר הלב. ההזדקנות גורמת לנזק בלתי הפיך לחלבונים של הגוף. המנגנון הבסיסי מאחורי הנזק הזה הגליקציה ( glycation ).

אנטי אייג'ינג ושמן דגים, אנטי אייג'ינג ואומגה-3

מחקרים על אומגה 3, חומצות שומן חיוניות, מצאו ששמן דגים יכול לעזור להפחית את שיעור מקרי המוות ממחלות לב וכלי דם ועל כן, הקשר העיקרי ביום אומגה-3 לאנטי אייג'ינג. 

נמצא כי צריכה של חומצות השומן EPA ו- DHA (אומגה 3 חומצות שומן חיוניות) עשויה למעשה להפחית את הסיכון למחלת לב כלילית. ישנם מספר מנגנונים לייחס דגים ההשפעות המיטיבות של שמן: ירידה ברמות הטריגליצרידים וכך צמצום הפרעות לב וכלי דם. מנגנון נוסף המיטיבות של שמן דגים היא להגן על זרימת הדם בעורקים בריא (מניעת קרישי דם, בדומה לתרופה אספירין).

אנטי אייג'ינג ותמצית תה ירוק

מה עושה תה ירוק כטיפול באנטי אייג'ינג? מחקרים מראים כי תמצית תה ירוק מסייעת בשמירה על השלמות המבנית של ה- DNA . עשרות שנים של מחקרים מראים כי תה ירוק מעכב התפתחות של תאים לא רצויים (סרטן). המרכיבים הפעילים בתה הירוק הינם פוליפנולים, נוגדי חמצון רב עוצמה הנקרא (קטצ'ינים) ופלבונואידים (flavonols). מספר קטכינים נמצאים תה ירוק, להלן הם: Epigallocatechin gallate (EGCG) היא החזקה ביותר של קטצ'ינים אלה. EGCG בעל פעילות כנוגד חמצון חזק פי 25-100 פעמים יותר חזק מאשר ויטמין E וויטמין C. 

כוס אחת של תה ירוק עשויה לספק 10-40 מ"ג של פוליפנולים, נוגדי חמצון ויש לו השפעות שהן יותר מאשר מנה של ברוקולי, תרד, גזר, או תותים. תיאורטית, פעילות נוגדת חמצון גבוהה של תה ירוק עושה את זה מועיל להגנה על הגוף מפני נזק חמצוני בגלל הרדיקלים החופשיים.

אנטי אייג'ינג וחומצה ליפואית

חומצה אלפא ליפואית הינו נוגד חמצון חזק מאוד, היות מנטרל רדיקלים חופשיים תגובתי במיטוכונדריה, תחנות הכוח של התאים בהם אנרגיה לכל פעילות הסלולר שנוצר. ישנה תיאוריה הטוענת כי הרדיקלים החופשיים שבמיטוכונדריה בעלי תפקיד חשוב בתהליך ההזדקנות האדם, על כן ישנה חשיבות בתהליך האנטי אייג'ינג לצמצם את פעילותם. 

חומצה אלפא ליפואית יעילה גם מחזור חומרים נוגדי חמצון אחרים, כמו: ויטמין E בחזרה לצורתו המקורית לאחר שויטמין E טיהר את הרדיקלים החופשיים. יש גם ראיות לכך שחומצה אלפא ליפואית יכולה להפחית את הנזק הגליקציה ( glycation ) בשל עודף גלוקוז בדם, אשר עשויים להיות מעורבים ההזדקנות המוגזמת. חומצה אלפא ליפואית מורכב משתי צורות שונות של איזומרים, יש מאפיינים שונים בתכלית. צורת ה- " R " הוא המרכיב הפעיל מבחינה ביולוגית לגוף כי הוא אחראי על השפעה הנוגדת חמצון של חומצה ליפואית. צורת ה-" S " מופק מייצור כימי הוא אכן פעיל אך לא כמו צורת ה- R אשר פעילות מאוד חזקה יותר מבחינה ביולוגית.

אנטי אייג'ינג והגבלת קלוריות

מאז 1930 כבר היה ידוע כי תזונה ודיאטה מוגבלת בקלוריות מסייעת לתהליך האנטי אייג'ינג. אך יש לציין, כי הדיאטה אמורה להיות עשירה בחומרים מזינים אחרת, מרחיב באופן דרמטי את תוחלת החיים של חיות הניסוי. על כך, מעידים מעל 2,000 מחקרים שאישרו את האפקטיביות של הגבלת קלוריות ללא תת תזונה.

Q10 ואנטי אייג'ינג 

קו-אנזים Q10) CoQ10) הינו מרכיב חיוני בתפקוד התקין של המיטוכונדריה. המיטוכונדריה חיונית להפקת אנרגיה ומאפשר חמצון שומנים וסוכרים לאנרגיה. בתהליך ההזדקנות בבני אדם נמצאה ירידה של כ- 50% ברמה הממוצעת CoQ10 . יש לציין, שכ- 95% מכלל האנרגיה התאית מופקת במיטוכונדריה. המיטוכונדריות הם תאים הנקראים: "תחנות הכוח לייצור אנרגיה".

אנטי אייג'ינג אציטיל אל קרניטין

חומצת האמינית אצטיל- L -קרניטין מגבירה את ייצור האנרגיה במיטוכונדריה דרך יכולתה כדי להגביר את חמצון וניצול חומצות שומן ארוכות שרשרת.

אנטי אייג'ינג ואספירין

בין הגורמים השכיחים ביותר לנכות ומוות בישראל כמו בארצות המערב, הן מחלות עורקים – טרשת העורקים. למעשה האספירין בתהליך האנטי אייג'ינג מונע התפתחות קרישי דם, כך גם נטייה מוגברת למחלות לב וכלי דם.

אנטי אייג'ינג והקרנוזין

הקרנוזין הינה למעשה דיפפטיד (dipeptide) שני חומצות אמינו מחוברות יחד, המורכבת משילוב של בטא-אלנין חומצת אמינו L-היסטידין. הקרנוזין נמצאת הן במזון והן בגופנו. הקרנוזין חיוני לתאי עצב (נוירונים) ולתאי שריר (myocytes) מכילים רמות גבוהות של הקרנוזין. ככל שרמות הקרנוזין גבוהות יותר ברקמות השריר של בעלי חיים כך תוחלת החיים שלהם גבוהה יותר (קרנוזין ואנטיאייג'ינג). עם העלייה הגיל ישנה ירידה ברמות הקרנוזין (ישנה ירידה ברקמות השרירים של כ- 63% מגיל 10 עד גיל 70). התהליך הנ"ל עשוי להסביר את הירידה הקשורה לעלייה בגיל באופן נורמאלי וגם אודות הירידה במסת השרירים ותפקודם. 

עוד על אנטי אייג'ינג והקרנוזין, פועלת הקרנוזין חיונית לשמירת רמת ה- pH , הדבר מהגן על ממברנות התאים מפני חמצון יתר של תאי השריר בתנאים חומציים של פעילות גופנית עצימה (מאמץ יתר של שרירים). הקרנוזין מאפשרת לשריר הלב להתכווץ באופן יעיל יותר באמצעות שיפור הולכת הסידן בשריר הלב. ההזדקנות גורמת לנזק בלתי הפיך לחלבונים של הגוף. המנגנון הבסיסי מאחורי הנזק הזה הגליקציה (glycation).

אנטי אייג'ינג ושמן דגים, אנטי אייג'ינג ואומגה-3

מחקרים על אומגה 3, חומצות שומן חיוניות, מצאו ששמן דגים יכול לעזור להפחית את שיעור מקרי המוות ממחלות לב וכלי דם ועל כן, הקשר העיקרי ביום אומגה-3 לאנטי אייג'ינג. 

נמצא כי צריכה של חומצות השומן EPA ו- DHA (אומגה 3 חומצות שומן חיוניות) עשויה למעשה להפחית את הסיכון למחלת לב כלילית. ישנם מספר מנגנונים לייחס דגים ההשפעות המיטיבות של שמן: ירידה ברמות הטריגליצרידים וכך צמצום הפרעות לב וכלי דם. מנגנון נוסף המיטיבות של שמן דגים היא להגן על זרימת הדם בעורקים בריא (מניעת קרישי דם, בדומה לתרופה אספירין).

לאיזון הכולסטרול והשומנים בדם טיפול טבעי - קובי עזרא

כולסטרול הוא מולקולה חשובה בבני אדם וגם העודף שלו וגם המחסור בו גורמים למחלות. רוב הרופאים מעריכים את תפקידו בייצוב קרומי הפלזמה הסלולרית, אך אינם מודעים לשלל תפקידיו האחרים.

מחסור בכולסטרול במחזור הדם עלול לגרום לחוסר יכולת להפיץ ויטמינים K ו-E לאיברים חיוניים עם השלכות חמורות. כולסטרול משמש כמולקולה המהווה את עמוד השדרה של כל הורמוני הסטרואידים והאנלוגים של ויטמין D. 

כולסטרול אחראי על צמיחה והתפתחות לאורך החיים ועשוי להיות שימושי כמנחה נגד סרטן. 

מכיוון שלבני אדם יש יכולת מוגבלת לפזר כולסטרול, הוא מצטבר בקלות בגוף כאשר מתרחשת עודף מהתזונה או חריגה גנטית. הצטברות זו גורמת לגורם המוות והמחלות (טרשת עורקים) המובילה בעולם המערבי.

רוצים לאזן את הכולסטרול, אז תתחילו לאכול שום

מחקרים הראו שצריכת שום מסייע לאיזון רמת הכולסטרול בדם. ובדגש להגביר את רמת ה-HDL כולסטרול ולצמצם את ה- LDL כולסטרול. 

כלומר לצמצם את הכולסטרול בעל צפיפות נמוכה ששוקע בעורקים, ולהגביר את הכולסטרול בעל צפיפות גבוהה שמוביל את הכולסטרול מהעורקים לכבד וכך למעשה "מנקה" את העורקים מכולסטרול ומצמצם את הנטייה לטרשת העורקים ומחלות לב וכלי דם. 

כספית בטונה - כספית מתכת כבדה ורעילה - קובי עזרא

שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית, בריאות טבעית וכושר, היום אספר לכם על הכספית בטונה ובסתימות השיניים, על רעילות הכספית ואיך ניתן לצמצם את רעילותה לגופנו ועוד. 

כספית היא מתכת כבדה ורעילה שבעיקר פוגעת במערכת העצבים, בלב ובכלי הדם, הכליות והריאות. 

כספית היא יסוד כימי מלטינית: Hydrargyrus שמשמעותו "כסף מימי", סמלו הכימי Hg ומספרו האטומי 80. 

מקורות לצריכת כספית

אנו צורכים את המתכת הרעילה כספית בעיקר מסתימות האמלגם. האמלגם מכיל בעיקר כספית (50%), כסף, בדיל ונחושת. אדי כספית משתחררים לחלל הפה, תהליך המרמז על כך שחלק מהכספית אינה נקשרת כימית למתכות האחרות בסתימה. הכספית ממשיכה להשתחרר גם שנים לאחר טיפול השיניים.

במקום השני שאנו נחשפים נכספית הם החיסונים (כחומר משמר הנקרא תימרוסל שמכיל כספית) למשל בחיסוני השפעת יש כ-25 מק"ג כספית אורגנית, ובהמשך מאכלי ים, כמו דגים וזיהומים תעשייתיים, כמו שריפת פחם. 

תסמינים של צריכה נמוכה וכרונית של כספית

הכספית יכולה לפגום בפעילות כל התאים, אך איבר המטרה העיקרי של אדי כספית הוא המוח. נצפו גם פגיעות בתפקוד העצבים ההיקפיים, הכליות, מערכת החיסון, תפקוד הורמונלי והשרירים, ובסוגי  דרמטיטיס (דלקת עור) [1].

הרעלת כספית טיפול

הטיפול בהרעלת כספית מתבסס על חומרי כלציה (קישור הכלאטור ליון מתכתי, בכך יוצר קומפלקס מתכתי, הכלאט). 

הרעלת כספית כרונית טיפול טבעי

סלניום כספית

מחקרים רבים מצביעים על כך שסלניום שקיים במזונות רבים (לרבות דגים), מגן מפני חשיפה לכספית. חשיפה לכספית מפחיתה את פעילותם של אנזימים התלויים בסלניום. למרות שהם לכאורה שונים.{2}

עקב הזיקה הגבוהה בין כספית לסלניום, סלניום סופח כספית ומפחית את זמינותה הביולוגית. ברור שגם ההיפך הוא נכון, סלניום נדרש לפעילות תקינה של אנזימים רבים התלויים בו. {2}

סלניום עשוי לספק תפקיד מגן בהרעלת כספית. הוכח שתוספת סלניום משחזרת את תפקוד הסלנופרוטאינים ומפחיתה את הרעילות של כספית. {3}

כספית מצויה בדגים גדולים בצורת מתיל כספית. ויש לציין שישנם דגים העשירים בסלניום, הדבר יגרום לקומפלקס שימנע את ספיגת הכספית. כלומר שדגים עשירים בסלניום, ממזערים את הסיכון לקליטת הכספית. {}

כלומר שהמפתח כאן הוא להשתמש במקורות דגים המעובדים באופן מינימלי ומכילים הרבה יותר סלניום מאשר כספית.

סלניום במזון

מקור המזון הטוב ביותר לסלניום הוא אגוזי ברזיל, היות וכל אגוז ברזיל מכיל בין 50-75 מק"ג של סלניום. 

מקורות טובים אחרים כוללים בשרים, דגים, ביצים (בעיקר ביצי חופש), פטריות, בשר וזרעים. וכאמור אגוזי ברזיל הם ללא ספק המזון העשיר ביותר.

סוגי סלניום כתוספי תזונה

הצורה הזמינה ביותר הביולוגית של סלניום היא בצורה הקשורה לחומצת האמינו מתיונין הנקראת סלנומתיונין, שנמצאת באופן טבעי בשמרים ובצמחים. 

תוסף L-selenomethionine הוכח גם כמפחית את תכולת הכספית והקדמיום בגוף {5} ומסייע במניעת צורות שונות של היווצרות סרטן. {6, 7}

כספית חומצה אלפא ליפואית

חומצה אלפא ליפואית מסיסה בשומן ובמים, לכן  יכולה לחצות בקלות את מחסום הדם במוח. פירוש הדבר, כמו גלוטתיון, ALA יכול לנקות את הכספית מהמוח. היא החומר הדביק הנקשר לכספית ולחלקיקים מזיקים אחרים ומסלק אותם מהגוף.

חומצה אלפא ליפואית פועלת גם כדי להגביר את רמת הגלוטתיון בגוף. כלומר השניים ביחד הם תחנת כוח בניקוי רעלים וכספית.

ALA פועל באופן סינרגטי עם ויטמיני B ופועל בגוף כדי לסייע במחזור של ויטמין C ו-E.

חומצה אלפא ליפואית במזון

בשר אדום, במיוחד איברים פנימיים, הם מקור המזון הגבוה ביותר לחומצה אלפא ליפואית. אך יש לציין שה-ALA מצויה גם בעולם הצומח ובעיקר בברוקולי, תרד, סלק וגזר.

גלוטתיון כספית

גלוטתיון הוא נוגד חמצון המופק משלוש חומצות אמינו: ציסטאין, חומצה גלוטמית וגליצין. גלוטתיון מכיל רכיבי גופרית שנראים כקושרים כספית, עופרת וקדמיום. {11}

ההשפעות של כספית על רמות הגלוטתיון המתרוקנות נחקרות בתאי מוח, תאי דם אדומים ורקמות כליות. {12, 13}

ההשערה, גלוטתיון מגן מפני כספית ב-4 דרכים: 1. נקשר אליו ומונע ממנו לגרום נזק לאנזימים ולתאים. {14} 2. מניעת כניסת כספית לתא, שם היא גורמת לנזק הרב ביותר. {14}

3. סיוע בהובלה ובסילוקה מהגוף. {13}מחקר על חולדות שהורעלו בכספית העלה כי גלוטתיון חשוב להסרת כספית באמצעות מרה [15].

4. משמש כנוגד חמצון שעשוי לנטרל רדיקלים חופשיים כגון מי חמצן ופרוקסיד ליפידים המיוצרים ע"י כספית [14].

ויטמין C גלוטטיון וכספית

רמות נמוכות של ויטמין C גורמות לירידה ברמות הגלוטתיון ולעלייה בלחץ חמצוני. {16} ויטמין C העלה את רמות הגלוטתיון עקב מיחזור גלוטתיון. {17}

כספית וויטמין E (מיקס טוקופרול)

למרות שויטמין E אינו יעיל כמו הסלניום, ויטמין E משנה באופן משמעותי את רעילות מתיל כספית והוא יעיל יותר מסלניום. ויטמין E יעיל מאוד נגד רעילות עופרת. {4}

אן-אציטיל-אן-ציסטאין וגוטטיון

אן-אציטיל-אן-ציסטאין מרכיב מפתח בגלוטתיון - טריפפטיד הממלא תפקיד משמעותי בניקוי רעלים ובתמיכה נוגדת חמצון. 

בעכברים N-Acetylcysteine הגביר את הפרשת הכספית בהשוואה לבעלי חיים בקרה. {18}

אבץ כספית

מדענים סבורים שאבץ מתחרה עם קדמיום ועופרת על אתרי הקישור לחלבונים, ומחסור באבץ יכול להוביל לספיגה רבה יותר של קדמיום ועופרת. {19}

פחם פעיל כספית

בעוד שמחקרים מצביעים על כך שפחם פעיל עשוי לקשור כספית, עופרת וניקל בפסולת תעשייתית, אין מחקרים שמדדו את יכולות הקלציה שלו בגוף האדם. {20}

כלורלה כספית

כלורלה ידועה כמסלקת כספית ומתכות כבדות מהגוף. בעכברים תוספת לתזונה כלורלה מ-5% ו-10% הגבירו את הפרשת הכספית בשתן ובצואה, והפחיתו את רמות הכספית במוח ובכליות, מבלי להשפיע על רמות הגלוטתיון. אך יש לציין כי אין מחקרים על כך בבני אדם. {10}

פקטין ומתכות כבדות

אכילת פקטין היא שיטה עדינה ביותר לניקוי הגוף ממתכות כבדות ומרעלים שונים. מקור הפקטין בציפה של פירות שונים ובעיקר בלימון, הדרים ותפוחי עץ, בננות, ענבים, גזר וכרוב. 

לסיכום טיפים להפחתת כספית באופן טבעי:

אכלו מזונות אמיתיים: צמצמו את צריכת המזון המעובד ואכלו מזונות אמיתיים, מלאים וטבעיים. 

הימנע מחיסונים (עד כמה שניתן): הימנע מחיסונים ובחר באמצעים טבעיים להגברת פעילות מערכת החסינות. 

נסו להימנע מסתימות אמלגמים דנטליים במכילים כאמור כ- 50% כספית שמשתחררת גם שנים לאחר הטיפול. {9} אציין כי לרוב שחרור אדי הכספית נוצרים המהלך לעיסת המזון (גם מסטיק) וגם בעת הביקור אצל השיננית לניקוי האבנית. 

איכלו אגוזי ברזיל הם המקור העשיר ביותר למינרל סלניום.

אכלו דגים שנתפסו בטבע ולא דגי בריכות, ועם יחסי סלניום / כספית גבוהים מאוד לטובת הראשון. 

אכלו בכוסברה (יכול לסייע בסילוק מתכות כבדות כמו כספית) ופטרוזיליה (משתנת ומסייעת לסלק פסולת בדרך השתן). 

יש להקפיד לשתות מים נקיים ומסוננים מדי יום, אציין כי ישנם מים שמכילים מתכות כבדות, לעיתים עקב בעיה בצנרת ולפעמים מקורות המים הנשאבים מזוהם.

לאלה שרוצים לשתות מים טהורים, ניתן לקנות מים מזוקקים או להכין מים מזוקקים בבית ע"י מכשיר ייעודי שניתן לקנות ברשת. ולהוסיף להם מלחים ביחס הנכון. אני לרוב ממליץ להכין מישרה ממים מזוקקים ומלח ורוד... 

סאונה אינפרא אדום: אחת הדרכים הטובות לסלק כספית ומתכות כבדות אחרות, באמצעות הזעה בסאונת אינפרא אדום בעלת יכולת לעזור להעביר מתכות כבדות מתאי הרקמות למחזור הדם ובהמשך החוצה דרך בלוטות הזיעה. אך חשוב לציין כי אין על כך מחקרים!

מקורות: 

1. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3253456/

2. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35587137/

3. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29124976/ 

4. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/1304229/

5. https://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/es304226h 

6. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16382040/ (השפעות האנטי-סרטניות של סלנומתיונין)

7. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17172431/ (סרטן ערמונית סלניום)

8. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/10368696/ (סלנומתיונין מפחית גרורות בעכברים)

9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/10591323/

10. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21297350/

11. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3183295/#R98 

12. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9617635/

13. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/10699157/

14. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/2315960/

15. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/6712719/

16. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4596346/

17. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8317379/ 

18.https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1533084/

19. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15845419/

20. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26462072/