ויטמין C משפר את הפעילות האנטי-ויראליות של תאי אפיתל בריאות. ויטמין C מתועד היטב כבעל פעילות אנטי-ויראליות, אך ישנו מידע מוגבל לגבי השפעתו על תאי אפיתל בדרכי הנשימה (שאילו הם התאים הראשונים שנתקלים בזיהומים).
בחנו את השפעתו של ויטמין C על אפיתל הסימפונות בבני-אדם שעבר טרנספורמציה עם תאי Ad12-SV40 2B (BEAS-2B), ונצפה שטרנספורטר 2 של ויטמין C תלוי נתרן (SVCT2) היה הטרנספורטר העיקרי של ויטמין C.
ניתוח טראנסקריפטומי גילה שטיפול בתאי BEAS-2B עם ויטמין C הוביל להגברת ויסות משמעותית של מספר מסלולים מטבוליים וגנים מעוררי אינטרפרון (ISGs) יחד עם ירידה בוויסות המסלולים המעורבים בפגיעה ודלקת בריאות.
ויטמין C הגביר בנוסף את הביטוי של קולטני החישה הנגיפיים של גן 1 (RIG-1) הניתן להשראת חומצה רטינואית וחלבון 5 (MDA-5) הקשור להתמיינות מלנומה, אשר אושר ברמת החלבון והתפקוד.
הממצאים מצביעים על כך שוויטמין C פועל ברמות מרובות כדי להפעיל את הפעילות האנטי-ויראליות והמגן שלו בריאות.
ויטמין C הוא רכיב תזונתי חיוני הממלא תפקיד חשוב במסלולים מטבוליים, חיזורים ואפיגנטיים.
התכונות נוגדות החמצון של ויטמין C נחשבות למועילות ביותר עבור מחלות ריאה כרוניות כגון מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), המסייעות בהפחתת הנזק הריאתי.
ההשפעות המועילות של ויטמין C בטיפול ומניעה של זיהומים ויראליים בדרכי הנשימה כמו הצטננות, שפעת וכו' מתועדות היטב [1,2,3].
בנוסף, עדויות הולכות וגדלות מצביעות על כך שוויטמין C עשוי למלא תפקיד משלים בטיפול במגיפת COVID-19 האחרונה [4,5].
מחקרים המשתמשים במודלים של עכברים הראו כי ויטמין C יכול לווסת את ייצור הציטוקינים האנטי-ויראלי אינטרפרון אלפא (IFN-α), ולהגן על העכברים מפני פגיעה בריאות הנגרמת ע"י שפעת [3].
רוב ההשפעות המיטיבות של ויטמין C על זיהומים ויראליים מיוחסות לתגובות חיסוניות משופרות [6], וקיים ידע מוגבל על ההשפעות של ויטמין C על תפקודי תאי אפיתל ריאות, התאים הראשונים שפוגשים את הפתוגנים.
יתר על כן, אפיתל הנשימה לא רק מצפה את קנה הנשימה והסימפונות, המשמשים מחסום לסביבה החיצונית, אלא הוא גם אתר השכפול של רוב הנגיפים והחיידקים בדרכי הנשימה.
בנוסף לתפקוד המחסום, האפיתל חש ומגיב לזיהומים ויראליים ע"י וויסות של מולקולות אנטי-ויראליות שונות, כגון MHC-I (Major histocompatibility complex class I), אינטרפרונים מסוג I וכו' [7].
המולקולות המופרשות ע"י תאים אלו מווסתות את התגובה של תאי חיסון כגון תאים דנדריטים ומקרופאגים הנמצאים בסביבה [8,10]. לכן, המטרה במחקר זה היא לחקור את ההשפעה של ויטמין C על תפקוד תאי אפיתל בדרכי הנשימה, תוך התמקדות מיוחדת בתגובות אנטי-ויראליות. זה נחקר תוך שימוש במבחנה (תאי BEAS-2B אפיתל סימפונות רגילים אנושיים) ו-in vivo (עכברי GULO-KO חסרי האנזים GULO בדומה לבני אדם) כמערכות מודל.
התוצאות של המחקר מראות שטיפול בוויטמין C מוביל לוויסות עלייה משמעותי (p < 0.0001) ב-ISGs.
תוצאות אלו in vivo מאשרות את תפקידו של ויטמין C בוויסות ביטוי הגנים האנטי-ויראלי בריאות.
ההשפעות האנטי-ויראליות של ויטמין C הודגשו לראשונה ע"י לינוס פאולינג בשנת 1970, כאשר הוכיח את התועלת שלו במניעה והקלה על הצטננות. למרות שמסקנותיו התבססו על ניסוי קליני בודד, הן סללו את הדרך לחקירת יתרונות נוספים של ויטמין C, מעבר למניעת צפדינה.
מאז, מספר מחקרים הראו כי ויטמין C משפר את ההישרדות במודלים שונים של זיהום עכברי של זיהום קטלני [1,3]. לדוגמה, רמות הנגיפים הופחתו, והתמותה פחתה ב-50% בעכברים שנדבקו בנגיף האנצפליטיס ונצואלה וטופלו בוויטמין C (50 מ"ג/ק"ג משקל גוף) [10].
ויטמין C הפחית את התמותה בעכברים בסטרס עם דלקת ריאות ויראלית הנגרמת ע"י H1N1, באופן תלוי מינון [11].
ניתוח טראנסקריפטומי של השפעת ויטמין C על AECs מצביע על כך שוויטמין C משפר את יצירת האנרגיה באמצעות מסלולי נשימה מיטוכונדריאליים ומונע היווצרות מיני חמצן תגובתיים באמצעות מסלולי NRF2. זה קשור לתפקוד נוגד החמצון של ויטמין C [12]. ויטמין C עשוי לפיכך להיות יעיל בהפחתת פגיעה בריאותית חמצונית הנגרמת ע"י וירוסים [13].
לסיכום ניתן לומר שהתוצאות מצביעות על כך שלוויטמין C יש השפעה עמוקה על התפקודים של AECs. הוויטמין לא רק משפר את פעילותם האנטי-ויראלית, אלא גם מונע פיברוזיס ופגיעה בריאות.
הנתונים מצביעים על כך שהכוונה לאספקת ויטמין C ל-AECs באמצעות שאיפה או נבוליזציה עשויה להיות יעילה בהפחתת זיהומים ויראליים. הדבר עשוי להיות שימושי במיוחד עבור קשישים ואלה הסובלים ממחלות כמו סוכרת ולחץ דם גבוה, שבהן ההובלה של ויטמין C דרך המעי נפגעת [14].
מקורות:
1. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31852327/
2. https://scholar.google.com/scholar_lookup?title=The+antiviral+properties+of+vitamin+C&author=Colunga+Biancatelli,+R.M.L.&author=Berrill,+M.&author=Marik,+P.E.&publication_year=2020&journal=Expert+Rev.+Anti+Infect.+Ther.&volume=18&pages=99%E2%80%93101&doi=10.1080/14787210.2020.1706483&pmid=31852327
3. https://scholar.google.com/scholar_lookup?title=Vitamin+C+for+preventing+and+treating+the+common+cold&author=Hemila,+H.&author=Chalker,+E.&publication_year=2013&journal=Cochrane+Database+Syst.+Rev.&volume=2013&pages=CD000980&doi=10.1002/14651858.CD000980.pub4
4. https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fmed.2020.559811/full
5. https://annalsofintensivecare.springeropen.com/articles/10.1186/s13613-020-00792-3
6. https://www.mdpi.com/2072-6643/9/11/1211
7. https://www.nature.com/articles/nri3739
8. https://academic.oup.com/cei/article/189/3/279/6412411
9. https://academic.oup.com/cei/article/189/3/279/6412411
10. https://linkinghub.elsevier.com/retrieve/pii/S0006899315005168
11. https://www.hindawi.com/journals/bmri/2015/675149/
12. https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0891584911003194?via%3Dihub
13. https://www.mdpi.com/1420-3049/16/3/2032
14. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33576820/
15.
https://www.mdpi.com/2218-273X/11/8/1148?utm_campaign=journnews_ccbj_biomolecules&utm_medium=social_journ&utm_source=facebook&fbclid=IwAR3dJLsdnQOHtwg8hItb_3tQQ71IIu5cxNzjFzZW3ouHErjH9gtJuXU_jSc