איך עושים אנטי-אייג'ינג טבעי?, צמצום תהליכי זקנה

כמה יין אדום לשתות כדי לקבל רזברטרול? קובי עזרא. רזברטרול הוא תרכובת פוליפנולית הנמצאת באופן טבעי בבוטנים, ענבים, יין אדום ומספר פירות יער.  ענבים, כמו גם צמחים מסוימים אחרים, מייצרים רזברטרול כתגובה להגנה עצמית לנזקים, מחלות או מצבי סטרס אחרים.  כאשר נלקח דרך הפה, רזברטרול נספג היטב בבני אדם, אך זמינותו הביולוגית נמוכה יחסית מכיוון שהמטבוליזם שלו מהיר ולכן מסולק מגופנו. בניסויים מבוקרים אקראיים, תוספת קצרת טווח עם רזברטרול שיפרה באופן משמעותי הפרעות מטבוליות של גלוקוז ושומנים בחולים עם סוכרת מסוג 2 . מתן רזברטרול הגדיל את תוחלת החיים של שמרים, תולעים, זבובי פירות, דגים ועכברים הניזונים מתזונה עתירת קלוריות, אך לא ידוע אם לרסברטרול תהיה השפעה דומה אצל בני אדם.  נוכחותו של רזברטרול ביין אדום נחשבת כאחראית להשפעות הלב וכלי הדם המועילות של יין אדום. שני ניסויים אקראיים, מבוקרי פלצבו, דיווחו כי צריכה של שנה של תוסף ענבים המכיל 8 מ"ג ליום של רזברטרול שיפרה את המצב הדלקתי והאתרוגני בקרב נבדקים בסיכון למחלות לב וכלי דם, כמו גם בחולים עם מחלת לב כלילית. עם זאת, נכון לעכשיו א...

האם לחם בריא? קובי עזרא  מומלץ להגביל את צריכת הנתרן ל-2 גרם ליום ולצרוך 25 גרם סיבים תזונתיים על כל 2000 קק"ל.  מטרה בתחקר הייתה להעריך קבלת לחם בריא אופטימלי בארוחת בוקר. במשרדי הפקולטה לרפואה הועבר מגש עם חליטות, ממתיקים, אבקת חלב, ריבות, לחם בריא, מיץ תפוזים מסחרי ומידע תזונתי שיש לצרוך על ידי המשתתפים.  מסקנות: קבלת הלחם במצב אמיתי של צריכה הייתה טובה מאוד, בהיותה אסטרטגיה יעילה להפחתת צריכת NaCl (מלח) ולהגדלת הסיבים.  מקור: Rev Fac Cien Med Univ Nac Cordoba. 2019 Aug 29;76(3):148-153. doi: 10.31053/1853.0605.v76.n3.23999.

קובי עזרא על תזונה למניעת דלקות ומחלות לב סוכרת וסרטן, nf-kb NF-kappaB . מהו NF-κB? NF-κB (גורם גורם גרעיני של קאפה-שרשרת של תאי B מופעלים) הוא קומפלקס חלבון הקורא ומעתיק את ה- DNA (גורם שעתוק). NF-κB הוא הגורם החשוב ביותר בגרימת דלקת בגוף וכמעט כל צמחי המרפא הפופולאריים מעכבים את קומפלקס החלבון הזה (ברוב תאי הגוף). חלבונים אחרים הפופולריים ביותר בספרות הם הציטוקינים TNF, IL-1 ו- IL-6, אך NF-κB שולט במידה רבה בייצור של ציטוקינים כאלה ואחרים. NF-κB מופעל בתגובה ללחץ, ציטוקינים (כמו IL-1b ו- TNF), רדיקלים חופשיים, הקרנה אולטרה סגולה, LDL מחומצן וזיהומים חיידקיים ונגיפיים, קוקאין וקרינה מייננת. בציטוקינים, ההשפעה היא דו כיוונית, שכן היא מעוררת ציטוקינים ונגרמת ע"י ציטוקינים. מתח חמצוני / ROS / רדיקלים חופשיים הוא גורם חשוב של NF – κB. פעילויות NF-κB NF-κB ממלא תפקיד מפתח בוויסות התגובה החיסונית לזיהום. הפעלה כרונית של NF – κB נקשרה למחלות סרטן, דלקתיות ומחלות אוטואימוניות. הפעלה מועטה מדי מובילה לרגישות לזיהום נגיפי ולהתפתחות חיסונית לא נכונה. NF-κB הוא גורם תעתי...

מצבו של ויטמין D נקבע בעיקר ע"י היווצרותו בעור וזאת ע"י הפעולה הפוטוכימית של אור UVB סולארי (אורך גל 290–320 ננומטר) על קודמו 7-דההידרוכלסטרול.  איך נוצר ויטמין D בייצור אנדוגני? לאחר חשיפה לקרני השמש (UVB - קרינה שאינה חודרת זכוכית), על העול שלנו קיים חומר פרקורסור המקדם לויטמין D, שניקרא: 7-דהידרו-כולסטרול (Pro-D3). למעשה השם מרמז על כך שמדובר ברכיב ממשפחת הכולסטרול.  ה- 7-דהידרו-כולסטרול המצוי בעורנו, רגיש לקרני השמש היות וקרני השמש שוברת קשר בטבעת השנייה של הכולסטרול וכך יוצרת את הריאקציה הראשונה ביצירת ויטמין D3.  אך עדיין לא נוצר ויטמין D3 פעיל, אלא פרקורסור לויטמין D3, שנקרא: PreD3, שבהמשך בצורה ספונטנית נוצר ויטמין D3 (שעדיין אינו פעיל ביולוגית).  מהאפידרמיס הוא נספג למחזור הדם, ע"י חלבון הקושר ויטמין D או בקיצור: DVP (כלומר vitamin D binding protein) ומגיע לכבד. לאחר שויטמין D הגיע לכבד אם ממקור אנדוגני (חשיפה לשמש) או ממקור אקסוגני מהמזון למשל, והכבד ישנו אנדים שקרא: 25-הידרוקסילאז, כלומר שהאנזים מחבר קבוצת הידרוקסיל (OH) בעמדה מספר 25 של ויטמין D,...