מצבו של ויטמין D נקבע בעיקר ע"י היווצרותו בעור וזאת ע"י הפעולה הפוטוכימית של אור UVB סולארי (אורך גל 290–320 ננומטר) על קודמו 7-דההידרוכלסטרול.
איך נוצר ויטמין D בייצור אנדוגני? לאחר חשיפה לקרני השמש (UVB - קרינה שאינה חודרת זכוכית), על העול שלנו קיים חומר פרקורסור המקדם לויטמין D, שניקרא: 7-דהידרו-כולסטרול (Pro-D3). למעשה השם מרמז על כך שמדובר ברכיב ממשפחת הכולסטרול.
ה- 7-דהידרו-כולסטרול המצוי בעורנו, רגיש לקרני השמש היות וקרני השמש שוברת קשר בטבעת השנייה של הכולסטרול וכך יוצרת את הריאקציה הראשונה ביצירת ויטמין D3.
אך עדיין לא נוצר ויטמין D3 פעיל, אלא פרקורסור לויטמין D3, שנקרא: PreD3, שבהמשך בצורה ספונטנית נוצר ויטמין D3 (שעדיין אינו פעיל ביולוגית).
מהאפידרמיס הוא נספג למחזור הדם, ע"י חלבון הקושר ויטמין D או בקיצור: DVP (כלומר vitamin D binding protein) ומגיע לכבד.
לאחר שויטמין D הגיע לכבד אם ממקור אנדוגני (חשיפה לשמש) או ממקור אקסוגני מהמזון למשל, והכבד ישנו אנדים שקרא: 25-הידרוקסילאז, כלומר שהאנזים מחבר קבוצת הידרוקסיל (OH) בעמדה מספר 25 של ויטמין D,
כך נוצר התוצר הראשוני שניקרא: 25-הידרוקסי-ויטמין D, שהוא התוצר הראשוני של ויטמין D, אך עדיין אין מדובר בתרכובת הפעילה ביולוגית. יש לציין כי זמן מחצית של התרכובת הנ"ל ארוכה מאוד (כ- 3 עד 4 שבועות), לכן משמש לאומדן בבדיקות הדם.
בהמשך ויטמין D עובר לכליות, שם מצוי האנזים 1-אלפא הידרוקסילאז, האנזים הנ"ל מחבר הידרוקסיל על מיקום מספר 1 בויטמין D, כך שלמעשה אנו מקבלים תרכובת כימית הקרויה: 1,25 דיהידרוקסי ויטמין D או קלציטריול. זאת למעשה צורתו הפעילה של ויטמין D.
יש לציין כי כמו ויטמין D3 כך גם ויטמין D2 עובר שני הידרוקסילציה כדי להיות פעילום ביולוגית, ולמרות זאת ויטמין D3 שמקורו בעולם החי, יעיל יותר מויטמין D2 שמקורו בעולם הצומח.
בהמשך ויטמין D לקשר לרצפטורים הקרואים VDR (קולטן ויטמין D)
בגלל השונות העונתית בעוצמת אור השמש השמש, רמתו של ויטמין D יורדת בחורף ועולה בקיץ.
ההנחה היא שאין מאגר פונקציונלי של ויטמין D.
לכן, כדי למנוע מחסור, יהיה צורך באספקת תזונה בחורף.
עם זאת, קיימות כיום עדויות לכך שהמטבוליט העיקרי במחזור ויטמין D, 25-hydroxyvitamin D, מצטבר בתאי שריר השלד, המספקים מאגר פונקציונלי בחודשי החורף.
המנגנון מתווך ע"י צריכת תאי שריר של חלבון מחייב ויטמין D במחזור (DBP) בתהליך הובלת קרום מגאלין-קובילין.
לאחר מכן DBP נקשר לאקטין ציטופלזמי כדי לספק מערך של אתרי קשירה בעלי זיקה גבוהה עבור 25-hydroxyvitamin D [25 (OH) D].
המעבר החוזר ונשנה של 25 (OH) D לתאי שריר ומחוצה להם היה מסביר את זמן השהייה הארוך שלה בדם.
מקור: Current Developments in Nutrition, Volume 3, Issue 10, October 2019, nzz087, https://doi.org/10.1093/cdn/nzz087
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה