הגנה על עור הפנים וגם יתר הגוף מפני קרינת השמש! החל משימוש בקרם פנים המכיל מקדם הגנה של לפחות 30 SPF ומעלה.
וישנם עוד שני מקומות שמאוד רגישים לקרינת השמש והם בעיקר הצוואר (גם העורף) וגב כפות הידיים.
הצוואר כמובן נותן את אותותיו במצב של הזדקנות במראה של עור רפוי ומקומט - הדבר כמעט הבולט ביותר אחרי עור הפנים. לכן מומלץ להגן עם למשל מקדם הגנה, כובע ומשקפי שמש ולעיתים גם לבוש ארוך וקליל-דק.
גם החשיפה לאור כחול עשוי לפגום בעורנו וזאת עקב יצירה מוגברת של רדיקלים חופשיים. אז אתם בטח שואלים מזה אור כחול? הוא מגיע מאור השמש, ממסך המחשב והסמרטפון.
מריחת רטינואידים למניעת קמטים בעור הפנים
ישנם מחקרים המראים כי מריחת רטינואידים (כמו רטין A) מסייעת למניעת קמטים בעור הפנים. רטינואידים שהם תוצר של ויטמין A, מסייעים לפתיחת נקבוביות העור, ממריצים ייצור קולאגן ובכך תורמים להפחתת קמטוטים ולמיצוק העור.
הם גם תורמים למניעת נזקי הקרינה האולטרא-סגולית של השמש, מבהירים כתמי עור ומשפרים את מרקם העור. רטינואידים אף עשויים לסייע בהעלמת כתמים עוריים טרום-סרטניים.
אך יש לציין שבעת השימוש ברטינואידים יש להימנע מהחשיפה לשמש. לכן גם עדיף למרוח את התכשיר לפני השינה ולשטוף בבוקר. ובעת השימוש ברטינואידים חשוב להימרח בקרם שחוסם את קרינת השמש.
תזונה והזדקנות העור
תזונה למניעת קמטים ונזקים לעור, על כך עשיתי סרטון בעבר ואם תרצו קישור תבקשו בתגובות ובשמחה אשלח לכם. אך באופן כללי אומר לכם להרבות בצריכת פירות וירקות המכילים סוגים שונים של נוגדי חמצון החל מוויטמינים, מינרלים ועד לביופלבונואידים...
לא לצרוך אלכוהול, או צריכה מוגברת של קפאין, שהם משתנים ומייבשים את העור והגוף בכלל.
למעשה אני ממליץ לחלק מהמטופלים שלי להחליף את הקפה בקקאו. היות והקקאו המכיל רמות גבוהות של שני פלבנולים (אפיקאכין וקטכין) המגנים על העור מפני נזקי השמש, משפר את זרימת הדם לתאי העור, משפיע על הלחות.
לצמצם למינימום את צריכת הסוכרים ושומני טרנס המעודדים תהליכים דלקתיים וכך גם את החרפת עומק הקמטים העור.
בנוסף ישנו הצורך ברכיבים שיסייעו לנו ליצור יותר קולגן, כמו רטינואידים שנחשבים ליעילים ביותר.
בנוסף ישנם רכיבי תזונה שתומכים ביצירת קולגן בגופנו, כמו: ויטמין C, ניאצינמיד, גם יצירת מיקרו-טראומה בעור מעוררת ייצור מוגבר של קולגן, כמו שימוש ברולר עם חודים שפוצעים את העור בצורה מבוקרת. גם סוגים מסוימים של לייזר.
בנוסף ישנם תוספי תזונה שמכילים את הקולגן ישירה אך אציין כי ישנו מחקר שהראה שתוספים אילו מגבירים את הנטייה ליצירת אבנים בכליות ובדרכי השתן.
הקולגן נמצא גם במגוון מזונות עשירים בחלבון, כמו: בשר, דגים ועופות.
דלקות עור ולוטאולין
לוטאולין (Luteolin) שייך לקבוצת הפלבנואידים, מסייע למניעת תגובת דלקת בעור עקב חשיפה מוגברת לקרינת השמש. {4}
יש לציין שהלוטאולין הינו ביופלוונואיד די נדיר ומצוי בבצל ירוק, עלי סלרי, גזר, ברוקולי, ושעועית ירוקה.
מחלות עור ושמן דגים
שמן דגים נחשב לתוסף פוטנציאלי לשיפור חומרתן של הפרעות עור כמו סרטן עור, אלרגיה, דרמטיטיס, פצעים עוריים ועוד. {5}
למעשה כל חומצות השומן מסוג אומגה 3 (לרבות אילו שמקורם בחי ובצומח) מסייעות למראה ותפקוד העור כאופטימלית. {5}
המנגנונים העיקריים של חומצות השומן אומגה-3 הם בצמצום דלקת בעור, הם התחרות עם החומצה הארכידונית הדלקתית ועיכוב ייצור האיקוסנואידים הפרו-דלקתיים. {5}
בנוסף שמן דגים יכול להיות הרגולטור המשפיע על הסינתזה והפעילות של ציטוקינים לקידום ריפוי פצעים. {5}
תה ירוק לבריאות העור
תה ירוק הוא מקור עשיר לפוליפנולים צמחיים. עדויות מצטברות מצביעות על כך שפוליפנולים של תה ירוק מעניקים השפעות הגנה על העור מפני האצה הנגרמת ע"י קרינה אולטרה סגולה (UV) של הזדקנות העור, הכוללת השפעות נוגדות קמטים, נוגדות חמצון ואנטי דלקתיות, כמו גם מניעת דיכוי חיסוני. פוליפנולים של תה ירוק, אשר הוכחו כמגנים מפני הזדקנות העור. {6}
ויטמין C וקמטים בעור הפנים
ויטמין C הוא נוגד חמצון וכך גם נוגד קמטים. ככל שאנו מתבגרים, אנו מתחילים לייצר פחות קולגן, שהוא מהווה את מערכת התמיכה של העור. זו הסיבה שהעור מתחיל להתקמט ולצנוח.
גופנו זקוק לויטמין C כדי לעורר סינתזת קולגן, וצריכה מספקת עשויה לעזור להאט את התהליך הנ"ל. לכן רצוי להקפיד לאכול מזונות שעשירים בוויטמין C כמו: פירות וירקות.
איכלו אגוזים, אגוזים עשירים בויטמינים, מינרלים והנוגדי חמצון. שקדים עשירים בויטמין E, נוגד חמצון נוסף המהווה חלק ממערכת ההגנה הטבעית של העור.
ויטמין E מהווה חלק מתוכנית טבעית לטיפול נגד קמטים מכיוון שהויטמין מסייע בהרגעת התהליך הדלקתי הפנימי שיכול למלא תפקיד בנזק לעור, וצריכה בלתי מספקת של ויטמין E קשורה ליובש בעור.
איכלו שוקולד מריר בכמות מתונה, או פשוט שלו משקה קקאו טבעי שמכיל פוליפנולים הידועים כפלבנולים של הקקאו, שהם נוגדי חמצון חזקים המזינים את העור ומצמצמים נזקים. לפחות באופן תיאוריתי, תרכובות הנ"ל עשויות להגן על העור במספר דרכים, זאת ע"י שיפור זרימת הדם, שעוזרת להזין את העור והוכחה כמשפרת את הלחות של העור, כמו גם חוסמת חלק מהנזק שנגרם ע"י השמש.
רכיבי תזונה הגורמים לזקנה מוגברת של העור?
אילו רכיבי תזונה גורמים לזקנה מוגברת של העור ובטרם עת? הזדקנות העור קשורה לצריכה תזונתית גבוהה יותר של פחמימות, במיוחד גלוקוז וגלקטוז.
למעשה, הפחמימות מסוגלות לפגוע במרכיבים החיוניים של העור באמצעות גליקציה בלתי אנזימטית, התקשרות קוולנטית של סוכר לחלבון, וייצור בהמשך רכיבים מהקדמים לגליקציה. {3}
אימון לפעילות שרירי הבעה?
מטופלים רבים שואלים אותי האם אני ממליץ על תרגילים לאימוץ שרירי ההבעה? ואני עונה לא! היות וידוע שחלק מהקמטים נוצרים ומחריפים עקב מימיקת הפנים. אז מדוע להעמיק את הקמטים.
אחרי הכל ישנם טיפולים כמו הזרקות בוטוקס (בוטולינום טוקסין) אשר משתק את שרירי ההבעה במצח וכך מצמצם את הקמט אך גם את יכולת "הרמת הגבות".
כלומר שעקב חסימת העצב מלהפעיל ולכווץ את השריר, כך הבטקוטקס מונע קמטים במצח.
למעשה הציידים מהעבר היו טובלים את ראשי החיצים שלהם ברעלן בוטולינום שהוא חלבון רעלן עצבי וכשהיו פוגעים בצייד הוא היה משתתק ולא היה מסוגל לברוח.
שינה על הגב מסייעת לצמצם את הנטייה להיווצרות קמטים
לתנוחת השינה שלנו עשויה להיות השפעה על היווצרות קמטים (קמטי שינה). אנשים שישנים על הצד או הבטן נוטים לכוחות דחיסה מכניים, שיכולים לזרז היווצרות קמטים. {1} אחת הדרכים למנוע זאת הוא לנסות לישון על הגב במקום על הצד או הבטן.
ציפית משי עשוית להיות טובה יותר לעורנו בהשוואה לכותנה, מכיוון שהן יוצרות פחות חיכוך ועוזרות למנוע שחיקה של העור.
יש לישון מספיק שעות
שינה מספקת חיונית לגופנו, היות ואם לא נישן די הצורך גופנו מייצר עודפי קורטיזול, שהוא הורמון סטרס שמפרק תאי עור וחלבונים בכלל.
בעזרת שינה מספקת ואידאלית נוכל לגרות יותר את הפרשת הורמון הגדילה, שחיוני לשמור על עור עבה, יותר אלסטי ופחות נוטה להתקמט.
הזדקנות העור והמלטונין
המלטונין והמטבוליטים שלו כ"מנטרלי הזדקנות" פוטנציאליים. ההורמון מלטונין הוא תוצר הפרשה הנוירו-אנדוקריני העיקרי של בלוטת האצטרובל. הוא מווסת את קצב היממה ומפעיל גם יכולות נוגדות חמצון, אנטי דלקתיות, אימונומודולטוריות ואנטי גידוליות. {2}
מקורות:
1. https://academic.oup.com/asj/article/36/8/931/2613967
2. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35163162
3. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32655772
4. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33368702
5. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30061538
6. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26114360
