ויטמין A הוא רכיב תזונתי חיוני הממלא תפקיד חיוני בשמירה על בריאות תקינה. שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר. להלן מספר דרכים עיקריות שהוא תורם לגוף...
בריאות עיניים וראייה: ויטמין A חיוני לשמירה על ראייה טובה, במיוחד בתנאי תאורה חלשה. הוא מהווה מרכיב בחלבון רודופסין, אשר סופג אור בקולטנים ברשתית, ומסייע לראיית לילה.
מניעת הפרעות עיניים: זה גם עוזר למנוע מחלות עיניים מסוימות, כגון עיוורון לילה וניוון מקולרי הקשור לגיל (AMD). מחסור בויטמין A יכול להוביל ל-xerophthalmia, מצב עיניים חמור שעלול לגרום לעיוורון אם לא מטופל.
משפר את התפקוד החיסוני
תמיכה במערכת החיסון: ויטמין A ממלא תפקיד קריטי בתמיכה במערכת החיסונית על ידי קידום ייצור ותפקוד של תאי דם לבנים, המסייעים בלכידת ופינוי פתוגנים מזרם הדם.
תפקוד מחסום: הוא שומר על שלמות העור והריריות, שהם קו ההגנה הראשון של הגוף מפני זיהומים.
מקדם את בריאות העור
שלמות העור: ויטמין A חיוני לתחזוקה ותיקון של רקמות העור. זה ממריץ את הייצור של תאי עור חדשים ומפחית את הסיכון לזיהומי עור.
תכונות אנטי-אייג'ינג: רטינואידים, סוג של ויטמין A, משמשים בדרך כלל בטיפוח העור כדי להפחית קמטים וקמטוטים, לקדם עור חלק יותר.
תומך בבריאות הרבייה
ויטמין A נחוץ לתהליכי רבייה אצל זכרים ונקבות כאחד. הוא ממלא תפקיד בייצור זרע אצל גברים והוא חיוני להתפתחות העובר בנשים הרות.
מקל על צמיחה ופיתוח
צמיחת תאים: זה חיוני להתמיינות וצמיחה של תאים. ויטמין A תורם להתפתחות בריאה של עצמות, רקמות ואיברים, במיוחד אצל ילדים.
תכונות נוגדות חמצון
כנוגד חמצון, ויטמין A מסייע בהגנה על התאים מפני נזקים הנגרמים על ידי רדיקלים חופשיים, ועלול להפחית את הסיכון למחלות כרוניות כמו מחלות לב וסרטן.
מקורות לויטמין A בתזונה
מקורות מן החי: כבד, מוצרי חלב, ביצים ודגים עשירים בויטמין A (רטינול) שנוצר מראש.
מקורות צמחיים: גזר, בטטה, תרד, קייל וירוק עלים אחרים מספקים קרוטנואידים פרוויטמין A, שהגוף הופך לוויטמין A פעיל.
צריכה מומלצת
הכמות היומית המומלצת (RDA) עבור ויטמין A משתנה לפי גיל, מין ושלב החיים. עבור רוב המבוגרים, ה-RDA הוא בסביבות 700-900 מיקרוגרם של שווי ערך לפעילות רטינול (RAE) ליום.
אני נתקל במטופלים רבים שנוטלים מגה-דוזות של ויטמינים ולעיתים קרובות שלא לצורך, הם טוענים שאם זה לא יועיל זה בטח לא יזיק!, אז לדעתי התשובה היא לא נכונה! וכך טוענים גם מחקרים. שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר.
בהתבסס על ראיות מדעיות עדכניות, מספר תוספי תזונה נקשרו לסיכון פוטנציאלי מוגבר למוות בטרם עת כאשר הם נלקחים בעודף או ע"י אוכלוסיות מסוימות. ולהלן מספר דוגמאות מרכזיות:
בטא-קרוטן: מינונים גבוהים במעשנים נקשרו לסיכון מוגבר לסרטן ריאות ולתמותה. בטא-קרוטן ניקשר לסיכון מוגבר של 7%[1][4].
ויטמין E: מספר מחקרים מראים שתוספת במינון גבוה עשוי להגביר את התמותה מכל סיבה שהיא. ויטמין E הראה סיכון מוגבר של 4%[1].
סידן: תוספת יתר נקשרה לסיכון קרדיווסקולרי מוגבר, עקב הסתיידויות של כלי הדם ושקיעתו בהם.
סלניום: תוספת במינון גבוה עשוי להגביר את הסיכון לסוכרת מסוג 2 ולסוגי סרטן מסוימים.
ניאצין: במינונים גבוהים, זה עלול להגביר את הסיכון למוות מכל הסיבות שהיא.[2]
ברזל: תוספת מיותרת ללא מחסור עלולה להגביר סטרס חמצוני וסיכון לתמותה.
ויטמין A: צריכה עודפת נקשרה לסיכון מוגבר לשברים בעצמות ולתמותה פוטנציאלית מוגברת. ויטמין A ניקשר לסיכון מוגבר של 16% למוות[1] ובכלל מסרטן[4].
חומצה פולית: מינון גבוה עלול להסוות מחסור בוויטמין B12 ועלול להגביר את הסיכון לסרטן אצל אנשים מסוימים.
סקירה של 67 מחקרים עם למעלה מ-230,000 נבדקים גילתה שתוספי נוגדי חמצון העלו משמעותית את התמותה בניסויים עם סיכון נמוך להטיה[1].
חשוב לציין שהסיכונים תלויים לרוב במינון, מצב בריאותי אינדיבידואלי וגורמים אחרים. רוב התוספים בטוחים כאשר הם נלקחים בהתאם להמלצה ולטיפול בחסרים ספציפיים. עם זאת, תוספת או שימוש מוגזם ללא צורך ברור עלולים להזיק.
האם רכיבי תזונה עשויים לשפר את תפקודי הכליות? והאם הם עשויים להפחית את רמת הקריאטינין?, שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר.
ישנם מספר רכיבי תזונה שעשויים לעזור לשפר את תפקוד הכליות ולהפחית את רמות הקריאטינין, כמו למשל:
תוספת של ויטמין D עשויה לסייע בדיכוי ההתקדמות של מחלת כליות כרונית ולשפר את רמות ויטמין D, שלעתים קרובות נמוכות אצל אנשים עם בעיות בכליות[2]. הכליות ממלאות תפקיד מפתח בהפעלת ויטמין D, ולכן תוספת יכולה להועיל כאשר תפקוד הכליות נפגע.
מספר ויטמיני B עשויים לתמוך בבריאות הכליות:
ויטמין B9 (חומצה פולית): עוזר ליצור תאי דם אדומים בריאים ועשוי להאט את העלייה ברמות הזרחן בחולי דיאליזה[2].
ויטמין B12: תומך בייצור תאי דם אדומים ועשוי לסייע בוויסות רמות הזרחן[2].
תיאמין (B1), ריבופלבין (B2), ניאצין (B3) ואחרים מומלצים לעתים קרובות גם לבריאות הכליות[3].
תוספת ברזל עשויה לסייע במניעת או בטיפול באנמיה, הנפוצה במחלת כליות כרונית. הברזל יכול לעזור לשחזר את ספירת תאי הדם האדומים[2].
הגברת צריכת סיבים תזונתיים הראתה ירידה משמעותית ברמות הקראטינין בחלק מהמחקרים על אנשים עם מחלת כליות כרונית[1].
תוספי תזונה בעלי תכונות נוגדות חמצון עשויים לסייע בהפחתת סטרס חמצוני ודלקת הקשורים למחלת כליות[4].
התייעץ תמיד עם איש מקצוע בתחום הבריאות לפני שמתחילים את השימוש בתוספי תזונה חדשים, במיוחד אם יש לך בעיות בכליות. ויטמינים ומינרלים מסוימים יכולים להזיק במינונים גבוהים לסובלים ממחלת כליות[2][3].
הימנע מתוספי מזון המכילים רמות גבוהות של אשלגן או זרחן אם יש לך מחלת כליות[2].
היזהר עם תוספי ויטמין C, שכן מינונים גבוהים עלולים להוביל להצטברות אוקסלט ואבנים בכליות בחלק מהאנשים[2].
ויש להימנע מתוספי קריאטין ע"י מי שמחפש להפחית את רמות הקראטינין[1].
ישנם מספר תוספי צמחים עשויים להזיק לסובלים מבעיות בכליות. בדוק תמיד עם רופא לפני השימוש במוצרי צמחים[5].
בעוד שתוספי מזון יכולים לתמוך בבריאות הכליות, הם אינם מהווים תחליף לטיפול רפואי. תזונה מאוזנת, הידרציה נכונה וביצוע הנחיות הרופא שלך חיוניים לאיזון ושמירת בריאות הכליות ורמות הקריאטינין[1][2].
בורון הוא מינרל שנמצא בכמויות קטנות בגופנו, אך הוא חיוני למספר תהליכים פיזיולוגיים. למרות שהוא לא מסווג כמינרל חיוני כמו ברזל או מגנזיום, מחקרים מראים שהוא משחק תפקיד חשוב בבריאות העצם, המוח, המערכת החיסונית ועוד. שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר.
אז מהם תפקידי הבורון בגופנו?
בורון תורם לבריאות העצם ע"י השפעה על מטבוליזם של מינרלים כמו סידן, מגנזיום וזרחן. הוא מסייע בשמירה על צפיפות העצם ועשוי לסייע במניעת אוסטאופורוזיס.
בורון עשוי לסייע באיזון הורמונלי ע"י העלאת רמות של הורמונים מסוימים כמו טסטוסטרון ואסטרוגן. השפעה זו יכולה להיות מועילה עבור נשים בגיל המעבר ועבור אנשים המתמודדים עם חוסר איזון הורמונלי.
מחקרים מראים שבורון עשוי לשפר תפקוד קוגניטיבי וזיכרון. ישנם ראיות המצביעות על כך שהוא מסייע בשיפור הקשב ובתפקודי המוח הכלליים.
בורון עשוי לחזק את המערכת החיסונית, לסייע במניעת דלקות ולשפר את תגובת הגוף לזיהומים.
בורון מפחית דלקת ע"י השפעה על מספר מסלולים ביוכימיים, מה שיכול לסייע במניעת מחלות דלקתיות כמו דלקת פרקים.
אילו מקורות תזונתיים מצוי הבורון? הבורון נמצא בפירות (בעיקר תפוחים, אגסים, ענבים), ירקות (כמו ברוקולי, גזר), אגוזים וזרעים, קטניות, ויין אדום.
מה הצריכה המומלצת שלו? אין המלצה יומית רשמית לצריכת בורון, אך צריכה ממוצעת בתזונה מגוונת נעה בין 1 ל-3 מ"ג ביום.
צריכה מוגזמת של בורון עלולה להיות רעילה ולהוביל לתסמינים כמו בחילות, הקאות, ושלשולים. עם זאת, רעילות ממזון היא נדירה מאוד, וחשוב לא ליטול תוספי בורון ללא המלצה רפואית.
לסיכום בורון הוא מינרל חשוב שממלא תפקידים חיוניים בגוף, במיוחד בתחום הבריאות העצם, המוח והמערכת החיסונית. כדאי לשים לב לצריכה שלו במסגרת תזונה מאוזנת, אך אין צורך בתוספים נוספים ללא ייעוץ מקצועי.
בדיקות דם לתפקודי הכבד נועדו להעריך את בריאות הכבד ואת תפקודו. התוצאות עשויות להעיד על מגוון מצבים רפואיים, ולספק אינדיקציה למידת התפקוד של הכבד. שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר.
1. ALT (אלנין אמינו-טרנספראז): רמה גבוהה עלולה להצביע על נזק לכבד, כגון דלקת כבד (הפטיטיס), מחלת כבד שומני, או נזק כתוצאה מצריכת אלכוהול ואו תרופות.
2. AST (אספרטט אמינו-טרנספראז): שגם עשויה להצביע על נזק לכבד, אך רמות גבוהות שלה יכולות להתרחש גם במצבים של נזק לשרירים או ללב.
3. ALP (פוספטזה בסיסית): רמות גבוהות עשויות להצביע על בעיות בצינורות המרה, כמו גם על מחלות כבד מסוימות, או על מצבים כמו אוסטאופורוזיס.
4. Bilirubin (בילירובין): רמות גבוהות של בילירובין עשויות להצביע על צהבת, בעיות בכבד, או על חסימות בצינורות המרה.
5. Albumin (אלבומין): רמות נמוכות של אלבומין יכולות להצביע על פגיעה בכבד, אך גם על מצבים אחרים כמו תת תזונה או מחלות כליה.
6. GGT (גמא-גלוטאמיל טרנספפטידאז): עלייה ברמת האנזים הזה עשויה להצביע על נזק לכבד, במיוחד כשנגרם ע"י אלכוהול או תרופות.
בדיקות אלו משמשות לאבחון ולעקוב אחרי מחלות כבד, אך יש צורך בהקשר רחב יותר של סימפטומים והיסטוריה רפואית כדי להבין את המשמעות המלאה של התוצאות.
בִּיוֹגְרַפִיָה: קובי עזרא הוא מומחה בעל שם בתחומי הרפואה הנטורופתית, התזונה והדיאטה, בעל ניסיון רב בסיוע שסייע לאנשים להגיע לבריאות מיטבית באמצעות גישות טבעיות והוליסטיות. עם הבנה עמוקה של הגוף האנושי וכוח הריפוי של הטבע, קובי עזרא משלב חוכמה מסורתית עם מדע מודרני כדי ליצור תוכניות בריאות מותאמות אישית המותאמות לצרכיו של כל אדם.
פרסומים ועבודות:
קובי עזרא חיבר מספר ספרים בנושאים הקשורים לבריאות, תזונה ורפואה טבעית. ספריו זוכים להערכה רבה בזכות העצות המעשיות והחקירה המעמיקה של שיטות הריפוי הטבעיות. ספרים אלו זמינים לרכישה מקוונת ובחנויות ספרים נבחרות.
ספורטולוגיה-המדריך לספוטאי: מדריך מקיף על תזונה הוליסטית, המציע תובנות כיצד תזונה יכולה להשפיע על הבריאות והרווחה הכללית.
ספר זה מתמקד בגישות נטורופתיות למחלות כרוניות, ומספק לקוראים אסטרטגיות טבעיות לניהול ומניעת מצבים בריאותיים נפוצים.
שירותים מקצועיים:
קובי עזרא מציע מגוון שירותים לרבות ייעוץ תזונה מותאם אישית, תכנון תזונתי ותוכניות טיפול נטורופתיות. הוא עובד עם לקוחות הן באופן אישי והן מרחוק, ומציע אפשרויות גמישות כדי לענות על הצרכים שלהם. הגישה שלו היא הוליסטית, תוך התחשבות בגורמים הפיזיים, הרגשיים והסביבתיים התורמים לבריאות.
רקע חינוכי והסמכות:
קובי הינו בעל תארים והסמכות מתקדמים ברפואה ותזונה נטורופתית. הרקע החינוכי שלו מהווה בסיס חזק לפרקטיקה שלו, ומאפשר לו להציע עצות וטיפולים מבוססי ראיות.
התקשרויות, הרצאות וסדנאות:
קובי עזרא הוא דובר ומחנך מבוקש, מנחה באופן קבוע סדנאות, הרצאות וסמינרים מקוונים בנושאים הקשורים לבריאות טבעית ואיכות חיים. הוא נלהב לחלוק את הידע שלו עם אחרים ולהעצים אותם להשתלט על הבריאות שלהם.
נוכחות ותוכן מקוונים:
בנוסף לשלושת ספריו ואין ספור קטלוגים שכתב לחברות תוספי תזונה לספורטאים, קובי עזרא פעיל בפלטפורמות מקוונות שונות, בהן הוא חולק את מומחיותו באמצעות מאמרים, פוסטים בבלוג וסרטונים. לערוץ היוטיוב שלו, שבו הוא דן בנושאים הקשורים לתזונה, דיאטה ורפואה נטורופתית, יש קהל הולך וגדל. התכנים שלו מכוונים לחנך את הציבור ולספק עצות שימושיות לשיפור הבריאות באופן טבעי.
מידע ליצירת קשר:
להתייעצויות, התקשרויות או פניות תקשורתיות, ניתן להגיע לקובי עזרא דרך אתר האינטרנט המקצועי שלו, בו יוכלו לקוחות פוטנציאליים למצוא מידע נוסף על שירותיו ואירועים קרובים.
פרופיל זה מדגיש את מומחיותו ותרומתו של קובי עזרא לתחום, ומבהיר כי הוא סמכות אמינה ברפואה נטורופתית, תזונה ודיאטה. הוא גם מספק ללקוחות פוטנציאליים ולקוראים את המידע הדרוש כדי לגשת לעבודותיו ולשירותיו.
האם מזון אורגני בריא יותר? שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר.
אם נשווה בכמות רכיבי התזונה ההבדלים בין ירקות אורגניים ללא אורגניים היא זניחה. אך עם זאת נמצא ריכוז גבוה יותר של נוגדי חמצון בירקות ופירות אורגניים (בייחוד פוליפנולים), שהם בעלי יתרונות בריאותיים רבים.
בנוסף אציין שבהשוואה לצריכת ירקות ופירות רגילים, המכילים יותר לחומרי הדברה שחלקם נמצאו קשורים בסרטן ובמחלות אחרות.
מחקרים קליניים קצרי טווח לא מצאו יתרונות בריאותיים, אך במחקרים ארוכי טווח נמצא קשר בין צריכת ירקות ופירות למספר מצבים ספציפיים כגון פוריות, לימפומה מסוג non-Hodgkin ושיעור נמוך יותר של הסינדרום המטבולי. יש לציין שהמחקרים בתחום עדיין מעטים. {1}
חשוב לומר שמחקרים רבים הראו יתרונות בריאותיים בצריכת ירקות ופירות כמעט תמיד נעשו בקרב אלו שצרכו ירקות ופירות לא אורגניים, כלומר שאין ספק שצריכתם גם כאלו שעברו ריסוס בצורה קונבנציונלית, היא עדיפה על אי צריכתם בכלל.
בדיקת ברזל בדם, טרנספרין, פריטין בדם, על מה הבדיקות מצביעות, שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר.
בדיקת ברזל בדם היא למעשה בודקת את רמת הברזל בדם, היא כחלק מבדיקת כימיה בדם.
ברזל (Iron) חיוני ליצירת המוגלובין שהוא החלבון שנושא את החמצן בדם. נוסף הוא משמש ליצירת אנזימים רבים אחרים בגופנו.
הברזל נמצא ברובו בהמוגלובין שבכדורית הדם האדומה. מאגרי ברזל או החמסנים שלו הם פריטין והמוסידרין.
יש לומר שמרבית הברזל מגיע לגופנו מאכילת המזון, והיתר ממוחזר כתוצאה מפירוק תאי דם אדומים.
חוסר בברזל הוא אחת הסיבות העיקריות לאנמיה שגורמת לתסמינים של עייפות, חולשה וחיוורון.
ואכן ישנן שתי בדיקות דם חשובות המשמשות להערכת מצב הברזל בגוף והן פריטין וטרנספרין. שתי הבדיקות הללו מספקות מידע משלים, אך מודדות היבטים שונים של מאזן הברזל. אז נשאלת השאלה מה ההבדל ביניהם?
פריטין (Ferritin)
פריטין הוא חלבון המאחסן ברזל בתוך התאים. הוא נחשב למדד עקיף של מאגרי הברזל בגוף.
בדיקת פריטין עוזרת לקבוע אם קיים מחסור או עודף בברזל. רמות פריטין נמוכות מצביעות על מחסור בברזל, ואילו רמות גבוהות עשויות להצביע על עודף ברזל או על דלקות ומחלות כרוניות אחרות.
רמות נמוכות: מצביעות על מחסור בברזל, שיכול להוביל לאנמיה.
רמות גבוהות: עשויות להצביע על עודף ברזל (המוכרומטוזיס), דלקות, מחלות כרוניות, או סוגי סרטן מסוימים.
טרנספרין (Transferrin)
טרנספרין הוא חלבון הנושא ברזל בדם ומעביר אותו לתאים הזקוקים לו. בדיקת טרנספרין עוזרת להעריך את יכולת הקשירה של הברזל בחלבון, ומשמשת להבדלה בין סוגים שונים של אנמיה.
רמות גבוהות: מצביעות על מחסור בברזל, כיוון שהגוף מנסה לקשור כמה שיותר ברזל זמין.
רמות נמוכות: עשויות להצביע על מחלות כרוניות, דלקות, או מצבים בהם יש ירידה בייצור חלבונים בכבד.
לסיכום: פריטין מאחסן ברזל, טרנספרין מוביל ברזל, רמות נמוכות של שניהם מצביע על חוסר ברזל, ורמות גבוהות מצביעות על מצבי דלקת ומחלות כרוניות. רמה גבוהה של פריטין מצביע על עודף ברזל בגוף.
האם ידעתם שישנם רכיבים טבעיים העשויים להשפיע על האפיגנטיקה? רכיבים טבעיים הוכחו כבעלי השפעות אפיגנטיות שעשויות לסייע במניעת מחלות ולקדם אנטי אייג'ינג. שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר.
ראשית אספר מהי אפיגנטיקה? מדובר בשינוי של ביטוי הגנים שאינם נובעים משינויים ברצף הדנ"א עצמו. המונח "אפי" בא מיוונית ומשמעותו "בנוסף", כלומר משהו שהוא בנוסף לגנטיקה הרגילה. כלומר השפעת אורח החיים על הגנים בגופנו.
פוליפנולים: תרכובות כמו רזברטרול, המצויות בענבים וביין אדום, יכולות להשפיע על מתילציה של DNA, שינויים בהיסטונים וביטוי miRNA [1][2]. השפעות אלו עשויות לסייע במניעת סרטן ומחלות אחרות הקשורות לגיל.
*היסטונים הם חלבונים חשובים מאוד הממלאים תפקיד מרכזי בארגון ה-DNA בתא.
איזופלבונים: Genistein, שנמצא במוצרי סויה, הוכח כבעל השפעות אפיגנטיות שעשויות לסייע במניעת סרטן[1][2].
Isothiocyanates איזוטיוציאנטים: סולפוראפן Sulforaphane, המצוי בירקות ממשפחת המצליבים כמו ברוקולי, כרוב, כרובית וחרדל, יכול לשנות אצטילציה של היסטון ועשוי להיות בעל תכונות מונעות סרטן[2][3].
יש לציין שנבטי ברוקולי עשוי להיות עד כפי-25 חזק יותר מאשר ברוקולי גלם רגיל.
ויטמינים: ישנם ויטמינים, כמו: A, C, E, B6, פולאט (B9) ו-B12, מעורבים בוויסות האפיגנטי[1]. לדוגמה:
ויטמינים A, C ו-E יכולים להשפיע על מתילציה של DNA ושינויים היסטונים[1].
ויטמין B12 משפיע על מתילציה של DNA[1].
כורכומין: שנמצא בשורש הכורכום, הוכח כמשפיע על מתילציה ב-DNA, שינויים בהיסטונים וויסות ה-miRNA, ועשויים להציע יתרונות אנטי-סרטניים ואנטי-דלקתיים[1].
תה ירוק: Epigallocatechin-3-gallate (EGCG) שמצוי בתה ירוק הוכח כבעל השפעות אפיגנטיות שעשויות לסייע במניעת סרטן ומחלות אחרות[2].
תרכובות שום: תרכובות אורגניות גופרית שמצויות בשום יכולות לווסת את פעילות ההיסטון דהאצטילאז, ועלולה להציע השפעות מונעות סרטן[3].
ניתן לשלב תרכובות טבעיות אלו, המכונות לעתים קרובות "אפינוטריאנטים", בתוכניות תזונה למטרות רפואיות או כימותרפיות [2]. הם עשויים לסייע בשינוי האפיגנום בדרכים מועילות, העלולות להפוך את הפעלת הגנים החריגה או השתקה הקשורה למחלות ותהליכי הזדקנות שונים[2].
חשוב לציין שבעוד שהתרכובות הללו מראות הבטחה במחקרי מעבדה ובעלי חיים, יש צורך במחקר נוסף כדי להבין את ההשפעות שלהן על בני אדם ולקבוע מינונים אופטימליים למניעת מחלות וליתרונות אנטי-אייג'ינג. בנוסף, יש להתייחס לרכיבים טבעיים אלו כחלק מגישה הוליסטית לבריאות, לרבות תזונה מאוזנת, פעילות גופנית סדירה ואורח חיים בריא.
מחסור בנחושת יכול להתבטא במגוון תסמינים, מקלים לחמורים ככל שהמחסור מחמיר. להלן פירוט של התסמינים, שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר.
בעת מחסור קל בנחושת: לעיתים חשים בעייפות חולשה, רגישות מוגברת לקור וחיוורון. ואם אתם שואלים למה? אז...
עייפות וחולשה: לנחושת תפקיד בחילוף החומרים של ברזל, ולכן מחסור עלול להוביל לתסמינים דמויי אנמיה, כגון עייפות כללית וחולשה.
חיוורון: עקב ירידה בייצור המוגלובין.
רגישות מוגברת לקור: מחסור בנחושת יכול להשפיע על בלוטת התריס, מה שמוביל לתסמינים כמו הרגשה קרה מהרגיל.
מחסור בינוני בנחושת: ניתר לראות תסמינים נוירולוגיים כמו ירידה בתחושה או עקצוץ בידיים וברגליים, בעיות בשיווי המשקל וקואורדינציה, רגישות מוגברת לזיהומים, עצמות חלשות וכת נטייה לשברים והאפרת שיער מוקדמת.
תסמינים נוירולוגיים: אלה יכולים לכלול חוסר תחושה או עקצוץ בידיים וברגליים (נוירופתיה היקפית), קושי בהליכה ובעיות בשיווי משקל וקואורדינציה.
מערכת חיסונית מוחלשת: רגישות מוגברת לזיהומים עקב פגיעה בתפקוד החיסוני.
אוסטאופורוזיס או מומים בעצמות: נחושת חשובה לבריאות העצם, ולכן מחסור עלול להוביל לעצמות חלשות יותר או לסיכון מוגבר לשברים.
מחסור חמור בנחושת: תסמינים נוירולוגיים חמורים, אנמיה קשה, בעיות ראייה ועד עיוורון, דופק בלתי סדיר ואי ספיקת לב.
תסמינים נוירולוגיים חמורים: החמרה בבעיות שיווי משקל וקואורדינציה, שיכולות להידמות למחלות נוירודגנרטיביות כמו טרשת נפוצה.
אנמיה חמורה: עקב חוסר היכולת של הגוף להשתמש נכון בברזל, מה שמוביל לתסמינים כמו עייפות קיצונית, קוצר נשימה וחיוורון.
אובדן ראייה או עיוורון: מחסור חמור עלול להשפיע על עצב הראייה, שעלול להוביל לאובדן ראייה.
בעיות לב ומחזור הדם: בעיות פוטנציאליות כמו פעימות לב לא סדירות או אי ספיקת לב עקב תפקידה של הנחושת בבריאות הלב וכלי הדם.
אם יש לכם שאלות תשאלו אותי כאן בתגובות.
לסיכום
בעת מחסור קל בנחושת: לעיתים חשים בעייפות חולשה, רגישות מוגברת לקור וחיוורון.
מחסור בינוני בנחושת: ניתר לראות תסמינים נוירולוגיים כמו ירידה בתחושה או עקצוץ בידיים וברגליים, בעיות בשיווי המשקל וקואורדינציה, רגישות מוגברת לזיהומים, עצמות חלשות וכת נטייה לשברים והאפרת שיער מוקדמת.
ובעת מחסור חמור בנחושת: תסמינים נוירולוגיים מחמירים, אנמיה קשה, בעיות ראייה ועד עיוורון, דופק בלתי סדיר ואי ספיקת לב.
הידעתם שעישון אקטיבי וגם פסיבי גורם לקליטה בדרך הריאות ישירות למחזור הדם של המתכת הרעילה קדמיום. אותו החוק חל גם על זיהום אויר מהתעשייה ומעשן המכוניות. שלום כאן כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר.
למעשה על סיגריה פולטת 0.1 -0.2 מק"ג קדמיום
למעשה חשיפה כרונית לקדמיום מגבירה את הנטייה והשכיחות של לחץ דם גבוה, ירידה ברמת הטסטוסטרון, עלייה בייצור הרדיקלים החופשיים, ירידה ברמות נוגדי חמצון אנדוגנים, כגלוטתיון, וסופראוקסיד דיסמוטאז.
אך המזון הוא המקור העיקרי לחשפה לקדמיום. הניילון הנצמד בעטיפות המזון מכיל קדמיום. גם במים לעיתים יש קדמיום זאת עקב דליפתו מצנרת מתכתית ופלסטיק (PCV).
במצב "תקין" או יותר נכון לומר שפעילות הכבד תקינה - הוא מסייע להפריש את הקדמיום
ידוע שחסרים בסידן ואבץ מגבירים את השפעת וספיגת הקדמיום (לרבות מתכות כבדות אחרות), כלומר שתזונה העשירה במינרלים הנ"ל תסייע לצמצם את רעילות וספיגת הקדמיום.
בריאן ג'ונסון תזונה: התזונה היומית של בריאן ג'ונסון בנויה בקפידה וטבעונית לפי בחירה, שמטרתה לקדם אריכות ימים ולהפוך את ההזדקנות. התזונה שלו כרוכה בצריכה של כ-1,977 קלוריות ליום, תוך התמקדות במזונות צמחיים עתירי תזונה.
להלן פירוט הארוחות היומיות שלו:
משקה השכמה ענקי ירוק: משקה זה כולל קייל, תרד ואבוקדו, המספק התחלה עשירה בחומרי תזונה ליום.
ארוחה ראשונה סופר צמחונית: ארוחה זו מורכבת מירקות מאודים כגון קייל, תרד ופלפלים, המספקים ויטמינים, מינרלים וסיבים חיוניים.
ארוחה שנייה של פודינג אגוזים: תערובת של אגוזים וזרעים טחונים מעורבבים עם חלב שקדים, עשירה בשומנים בריאים וחלבונים.
ארוחה שלישית/חטיפים נוספים: ארוחה זו יכולה לכלול מגוון פירות, אגוזים, זרעים ושייקים, מה שמבטיח שהוא יעמוד בדרישות התזונתיות היומיומיות שלו.
חטיף שוקולד מריר או אבוקדו: החטיפים הללו מציעים נוגדי חמצון ושומנים בריאים.
בנוסף לארוחות שלו, בריאן ג'ונסון צורך יותר מ-70 פאונד של ירקות בכל חודש ומשלב שמן זית, אגוזים, זרעים ושוקולד מריר עבור היתרונות התזונתיים שלהם.
אילו בדיקות דם יכולות לסייע להליך האנטי אייג'ינג?, שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר. למעשה ישנן מספר בדיקות דם יכולות לספק תובנות לגבי גורמים שעשויים להשפיע על תהליך ההזדקנות והבריאות הכללית. בדיקות אלו יכולות לסייע בזיהוי חסרים תזונתיים, חוסר איזון הורמונלי, מצבי דלקת ומצבים אחרים שעלולים לתרום להזדקנות מואצת.
להלן מספר בדיקות דם עיקריות שכדאי לקחת בחשבון כשאנו רוצים להכנשת לתהליך של לאנטי אייג'ינג:
1. ספירת דם מלאה (CBC) Complete Blood Count: הבדיקה מעריכה את הבריאות הכללית ומזהה הפרעות כגון אנמיה, זיהום ומחלות אחרות.
2. פרופיל שומנים: מודד את רמות הכולסטרול, לרבות הכולסטרול LDL (רע), כולסטרול HDL (טוב) וטריגליצרידים. רמות גבוהות של כולסטרול LDL וטריגליצרידים קשורות לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, שעלולות להשפיע על הזדקנות העורקים.
באדם בריא רמות הכולסטרול LDL צריכה להיות כאופטימלית פחות מ-100 מ"ג/דציליטר.
באדם בריא רמות הכולסטרול HDL צריכת להיות כאופטימלית פחות מ-40 מ"ג/ד"ל לגברים, ופחות מ-50 מ"ג/ד"ל לנשים, ככל שרמתו נמוכה הנטייה למחלות לב עולה. רמה אידאלית היא 60 מ"ג/ד"ל ומעלה.
רמת הטריגליצרידים צריכה להיות פחות מ-150 מ"ג/דציליטר דם, ולדעתי יש לשאוף מתחת ל-100.
3. פאנל מטבולי מקיף (CMP) Comprehensive Metabolic Panel: מספק מידע על בריאות הכליות והכבד שלך, רמות הסוכר בדם ומאזן אלקטרוליטים ונוזלים.
4. רמות ויטמין D: רמות נמוכות של ויטמין D יכולות להשפיע על בריאות העצם, תפקוד מערכת החיסון, ועשויות להיות קשורות לסיכון מוגבר למחלות כרוניות.
באדם בריא רמות ויטמין D הוא בטווח של בין 30 ל- 100 ננוגרם/מ"ל, לרוב אני ממליץ למטופלי לשאוף להיות באמצע.
- הורמוני מין: בדיקות לרמות אסטרוגן, פרוגסטרון, טסטוסטרון ו-DHEA. חוסר איזון בהורמונים אלה יכול להשפיע על רמות האנרגיה, מצב הרוח והרווחה הכללית.
- הורמון גדילה ו-IGF-1: רמות נמוכות של הורמון גדילה ו-IGF-1 יכולות להיות קשורות להזדקנות ולירידה במסת השריר.
6. סממנים דלקתיים:
- חלבון מגיב סי C-Reactive Protein (CRP): רמות גבוהות מעידות על תהליכי דלקת בגוף, שתורמים להזדקנות ולמחלות כרוניות שונות.
באדם בריא רמות CRP הן בדרך כלל בטווחים: פחות מ-1.0 מ"ג/ליטר דם, במצב הנ"ל הסיכון למחלות לב וכלי דם נמוך.
סיכון ממוצע למחלות לב וכלי דם, הן בטווח של 1.0 עד 3.0 מ"ג/ליטר. וסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם: מעל 3.0 מ"ג/ליטר.
רמות CRP יכולות להשתנות עקב גורמים כמו זיהום, דלקת, מחלות כרוניות ואורח חיים.
- הומוציסטאין: רמות גבוהות עלולות להגביר את הסיכון למחלות לב וכלי דם.
7. גלוקוז בדם והמוגלובין A1c (HbA1c): בדיקות אלו מודדות את רמות הסוכר בדם ויכולות לסייע באבחון סוכרת או טרום סוכרת. איזון רמת הסוכר בדם חיוני לבריאות הכללית ולאריכות ימים.
באדם בריא רמת ה-HbA1c (המוגלובין מסוכרר) הרצויה היא: 4.5-5.6 והעדפה היא ל-4.5 כמובן.
8. בדיקות לתפקודי הכבד: הערכת בריאות ותפקוד הכבד, שכן לכבד תפקיד מרכזי בסילוק רעלים ובחילוף החומרים.
9. בדיקות תפקודי כליות: העריכו עד כמה הכליות פועלות, שכן בריאות הכליות חיונית ביותר. אז ניתן לראות את רמת הקריאטינין.
בנוסף ניתן לעשות בדיקת שתן למיקרואלבומין. ניתן לאבחן מחלות כליה אפילו לפני שרמת הקריאטינין עולה, הסימן הראשון למחלת כליות הוא הימצאות כמויות זעירות של חלבון מסוג אלבומין בשתן.
10. בדיקות מחסור בתזונה:
- ויטמין B12 ופולאט: מחסור יכול להוביל לאנמיה ולבעיות נוירולוגיות.
- מגנזיום, אבץ, אשלגן וסלניום: מינרלים חיוניים הממלאים תפקיד בתפקודים שונים של הגוף והזדקנות.
11. בדיקות גנטיות: למרות שאינה בדיקת דם כשלעצמה, בדיקה גנטית יכולה לספק תובנות לגבי הנטייה שלך למחלות ומצבים מסוימים הקשורים לגיל.
ישנן בדיקות דם נוספות שיכולות להיות שימושיות להערכת גורמים הקשורים לתהליך ההזדקנות ולבריאות הכללית. הנה כמה בדיקות נוספות שכדאי לקחת בחשבון: אך על כך סרטון שכאן
1. אינדקס אומגה 3: מודד את רמות חומצות השומן אומגה 3 בדם, החשובות לבריאות הלב, תפקוד המוח והפחתת דלקות.
2. חלבון C-תגובתי ברגישות גבוהה (hs-CRP): מדידה מדויקת יותר של CRP, המעידה על רמות נמוכות של דלקת שאולי לא יתגלו בבדיקות CRP סטנדרטיות. הרמה האידאלית היא כמה שיותר נמוך בשאיפה לרדת לרמה של 0.15 בקירוב.
3. פריטין: מודד את מאגרי הברזל בגוף. רמות גבוהות ונמוכות של פריטין יכולות להעיד על בעיות בריאותיות.
4. רמות ויטמין K: חשוב לבריאות העצם ובריאות הלב וכלי הדם.
5. רמות אינסולין: הערכת אינסולין בצום יכולה לסייע בהבנת עמידות לאינסולין והסיכון לסוכרת מסוג 2.
6. בדיקת שומנים מתקדמת: מספק מידע מפורט יותר על גודל ומספר חלקיקי הכולסטרול, שיכול לתת הבנה טובה יותר של סיכון לפתח מחלות קרדיווסקולריות.
7. חומצה מתילמלונית (MMA): רמות גבוהות יכולות להעיד על מחסור בוויטמין B12, החשוב לבריאות העצבים ולרמות האנרגיה.
8. אפוליפופרוטאין בי Apolipoprotein B (ApoB): מודד את מספר החלקיקים האטרוגניים בדם, מספק הערכה מדויקת יותר של הסיכון הקרדיווסקולרי מאשר בדיקות כולסטרול סטנדרטיות.
9. ליפופרוטאין(איי) [Lp(a): וריאנט גנטי של כולסטרול LDL שיכול להגביר את הסיכון למחלות לב וכלי דם.
10. רמות קו-אנזים Q10 (CoQ10): חשוב לייצור אנרגיה והגנה נוגדת חמצון.
11. אסטרדיול: סוג של אסטרוגן חשוב לבריאות הרבייה, צפיפות העצם ובריאות העור.
12. רמות קורטיזול: מודד את הורמון הסטרס - קורטיזול, שיכול להשפיע על חילוף החומרים, התגובה החיסונית והבריאות הכללית.
13. פרופיל חומצות אמינו: מעריך את הרמות של חומצות אמינו חיוניות ולא חיוניות, החשובות לבריאות השרירים, לתפקוד החיסון ולבריאות המטבולית הכללית.
14. ציסטטין סי (Cystatin C): סמן לתפקוד הכליות שיכול להיות רגיש יותר מבדיקות קריאטינין מסורתיות.
15. Plasma F2-Isoprostanes: מודד רמות מתח חמצוני, מספק תובנה לגבי הנזק וההזדקנות הסלולרית.
16. טסטוסטרון: חשוב לבניית מסת השריר, צפיפות העצם ורמות האנרגיה הכוללות אצל גברים ונשים כאחד.
18. פרוגסטרון: חשוב לבריאות הרבייה ואיזון ההורמונים, במיוחד אצל נשים.
ספרמידין בעל במגוון יתרונות בריאותיים הכוללים חיזוק התחדשות תאים בריאה, שיפור בתפקודי כבד, שיפור הזיכרון והתפקוד הקוגניטיבי, ועשוי להגן מפני מחלות הקשורות לגיל כגון מחלות לב, דמנציה וסרטן. שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר.
ספרמידין (Spermidine) הוא פוליאמין טבעי המצוי בכל התאים החיים. הוא מעורב בתהליכים תאיים שונים כולל צמיחת תאים, התפשטות והתמיינות. ספרמידין נחקר על היתרונותו הבריאותיים הפוטנציאליים שלו.
ספרמידין עשוי לקדם אוטופגיה, שהוא תהליך המסייע לתאים להסיר רכיבים פגומים ולמחזר אותם. ולכן מאמינים שהוא תורם לאריכות ימים ולבריאות התא הכללית.
מחקרים מסוימים מצביעים על כך שלספרמידין עשוי להיות השפעות אנטי-אייג'ינג ע"י השפעה על תהליכים תאיים והפחתת מצבי סטרס חמצוני.
קיימות עדויות לכך שלספרמידין עשויה להיות השפעה מגנה על בריאות הלב וכלי הדם ע"י שיפור תפקוד האנדותל והפחתת לחץ הדם.
ספרמידין נמצא במזונות שונים, כגון גבינה מיושנת (פרמזן וגבינות מיושנות אחרות), מוצרי סויה (פולי סויה, טופו וטמפה), דגנים מלאים (נבט חיטה, שיבולת שועל ודגנים מלאים אחרים), קטניות (עדשים וחומוס) וירקות מסוימים (ברוקולי, כרובית ופטריות).
וכמובן שאים יש לכם שאלות רק תשאלו ובשמחה אשיב לכם :-)
איך מורידים סרחי עור? או דבלול עור (acrochordon מוכר גם כתבלול או פלולה) הוא סוג של גידול שפיר המופיע על פני העור באזורים שבהם הוא נוטה להתקמט כגון באזור הצוואר, בית השחי, המפשעה והעפעפיים. סרח עור (באנגלית SKIN TAG), אז אילו טיפולים טבעיים לתגיות עור?
תגי עור, הידועים גם בשם אקרוכורדונים, הם גידולים קטנים ושפירים שיכולים להופיע בחלקים שונים של הגוף. למרות שהם בדרך כלל לא מזיקים, אנשים רבים מבקשים להסיר אותם מסיבות קוסמטיות. להלן מספר תרופות טבעיות שעשויות לעזור:
1. שמן עץ התה: מרחו כמה טיפות שמן עץ התה על צמר גפן.
- לשפשף בעדינות את השמן על תג העור.
- כסו את האזור בתחבושת.
- חזור על תהליך זה 2-3 פעמים ביום עד שתג העור נופל.
6. שמן אורגנו: מערבבים כמה טיפות שמן אורגנו עם שמן נשא כמו שמן קוקוס.
- מרחו את התערובת על תג העור.
- כסו אותו בתחבושת.
- חזור על זה 2-3 פעמים ביום עד שתג העור נופל.
אמצעי זהירות
בצע תמיד בדיקת מדבקה עם כל תרופה טבעית כדי לוודא שאין לך תגובה אלרגית.
אם תג העור משנה את צבעו, מדמם או גורם לכאב, התייעצו עם איש מקצוע בתחום הבריאות.
היזהר בעת מריחת תרופות ליד העיניים, הפה או אזורים רגישים אחרים.
תרופות טבעיות יכולות להיות יעילות עבור אנשים מסוימים, אך התוצאות משתנות. אם אתה מעדיף פתרון מהיר יותר או בפיקוח רפואי, רופאי עור מציעים שיטות הסרה שונות, כולל טיפול בהקפאה, כריתה וצריבה.
רוב כוסות הקרטון מרופדות בפלסטיק כדי למנוע את דליפות המשקה, וכאשר הם נחשפים לטמפרטורות גבוהות, שיכבת הפלסטיק עשויה לדלוף כימיקלים מזיקים למשקה, כמו למשל ביספיל-איי. שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר.
ביספנול A ידועה כמשבש הורמונלי בגופנו ועשוי להיות קשור גם ללחץ דם מוגבר, סוכרת מסוג 2 ומחלות לב וכלי דם במבוגרים.
ואותו החוק חל עם החשיפה של החום על הדשבורד ברכב שלנו, כשאנו נכנסים לרכב בחודשי הקיץ החמים, אנו יכולים לקלוט את חלקיקי המיקרו-פלסטיק בנשימה - מהריאות ישירות למחזור הדם.
אז אתם בטח שואלים מה הפיתרון, ומה ניתן לעשות? ראשית לשתות רק בכוסות מזכוכית, ושנית, כשאתם נכנסים לרכב בימי הקיץ, פתחות את החלונות עוד בטרם פתיחת המזגן, למשך מספר דקות במטרה לאוורר, וכך נמנע מחשיפה מיותר לקלקיקי פלסטיק.
איזה סוג אבץ מומלץ, שלום כאן קובי עזרא, אבץ זמין בצורות שונות כתוסף תזונה, כל אחד עם זמינות ביולוגית שונה ויתרונות ספציפיים. אז אתם בטח שואלים איזה אבץ הכי טוב?, להלן מספר סוגי אבץ הנפוצים יותר.
אבץ ממלא תפקיד חשוב בתפקודים פיזיולוגיים רבים בגופנו, כמו למשל תמיכה במערכת החיסון, תפקוד האנזים (קו-פקטור ליותר מ-300 אנזימים), לריפוי פצעים, לסינתזת DNA ו-RNA, סינתזת חלבונים, צמיחה והתפתחות תקינה, פעילות נוגדת חמצון ועוד.
אבץ גלוקונאט (Zinc Gluconate) אחת הצורות הנפוצות ביותר שנמצאות בתוספי תזונה ולכסניות המשמשות לטיפול בהצטננות. הוא אבץ שנקשר בתהליך ייצורו לחד-הסוכר גלוקוז. עלול לגרום לבחילות וכאבי בטן. פחות נספג בהשוואה לצורות אחרות.
אבץ ציטראט (Zinc Citrate) משמש לעתים קרובות במוצרים דנטליים כגון משחת שיניים ושטיפת פה. נספג טוב. מדובר באבץ שנקשר בתהליך ייצורו לחומצת לימון (Citric Acid). בעבר חומצת לימון הייתה מופקת מלימון, אך כיום לרוב היא אינה טבעית והקשר בינה ללימון הוא רק בשם. היא מופקת מפרמנטצייה של סוכר.
נספג טוב יותר מהאבץ גלוקונאט, אך פחות בהשוואה לאבץ פיקולנאט, ולסוגי האבץ שקשורים לחומצות אמינו כמו אבץ גליצינאט, אבץ אורוטט, ועוד...
אבץ פיקולינט (Zinc Picolinate) צורה בעלת ספיגה גבוהה וכמעט ללא תופעות לוואי גסטרו-אינטסטינליות. אך יש לציין כי מחקרים מסוימים הדגימו שסוג זה של אבץ מזיק לכבד, ואף מגביר את הנטייה לסרטן. לכן בגרמניה מכירתו נאסרה.
אבץ אורוטאט (Zinc Orotate) מכיל חומצה אורוטית, שיכולה לשפר את ספיגת האבץ ומשלוחה לתאים.
אבץ סולפט (Zinc Sulfate) משמש בדרך כלל למניעת מחסור באבץ, אך הוא עלול לגרום לגירוי בקיבה בסבירות גבוהה יותר ולבעיות במערכת העיכול. זמינות ביולוגית נמוכה יותר בהשוואה לצורות אחרות.
אבץ אצטט (Zinc Acetate) ידוע בתפקידו לקצר את משך ההצטננות כאשר נלקחת למציצה. יכול לגרום לבחילות אם נלקח על בטן ריקה. זמין פחות לגופנו בהשוואה לצורות אבץ אחרות.
תחמוצת אבץ (zinc oxide) משמש לעתים קרובות במשחות מקומיות ומסנני קרינה ולא כתוסף לבליעה בשל הזמינות הביולוגית הנמוכה שלו ולכן אינו מומלץ כתוסף למחסור באבץ.
אבץ מתיונין (Zinc methionine) שילוב של אבץ וחומצת האמינו מתיונין, שעשוי לשפר את הספיגה והשימור של אבץ בגוף.
אבץ ביסגליצינאט (Zinc Bisglycinate) צורה קלאטית של אבץ, עדינה למערכת העיכול ונספגת בקלות וביעילות. ביס=שניים, גליצינאט=קשור לגליצין.
אבץ ל-קרנוזין (Zinc Carnosine) משמש לעתים קרובות לבריאות מערכת העיכול, כולל ריפוי כיבי קיבה. זמינות ביולוגית טובה.
להלן עוד סוגים של אבץ שקשורים לחומצות אמינו אך פחות שכיחות בשוק תוספי התזונה:
אבץ אספרטאט (Zinc aspartate) בעל זמינות ביולוגית טובה. אך פחות זמין בהשוואה לצורות אחרות.
אבץ היסטידין (zinc histidine) בעל זמינות ביולוגית טובה.
אבץ מונומתיונין (Zinc monomethionine) זמינות ביולוגית גבוהה. משמש לעתים קרובות בתכשירים לתמיכה בבריאות החיסון ובהגנה נוגדת חמצון.
לכל צורה של אבץ יתרונות משלה, והבחירה באיזה סוג להשתמש יכולה להיות תלויה בצרכים האישיים ובמצבים הבריאותיים ספציפיים. ואם יש לכם שאלות אז תשאלו.
האם קסיליטול הורג את החיידקים שפוגמים בבריאות השיניים והחניכיים, ומצד שני מזין את החיידקים שמסייעים לבריאות השיניים והחניכיים? והאם ישנם מחקרים המעידים על כך? ומה המינון המומלץ של צריכת קסיליטול?
קסיליטול - Xylitol הוא אלכוהול סוכר המשמש כתחליף סוכר, והוכח כבעל השפעות מועילות על בריאות הפה. באופן ספציפי, קסיליטול עוזר להפחית את רמות החיידקים המזיקים, כגון Streptococcus mutans, הקשורים לעששת בשיניים. ע"י עיכוב הצמיחה של חיידקים אלה, קסיליטול יכול לסייע במניעת עששת ולשפר את בריאות הפה הכללית.
מה מנגנון פעולה של הקסיליטול?
הפחתת חיידקים מזיקים: קסיליטול משבש את תהליכי ייצור האנרגיה של חיידקים מזיקים, מה שמוביל להפחתת ייצור החומצה וצמיחת חיידקים. כתוצאה מכך נוצרת סביבה פחות חומצית בפה, אשר פחות תורמת לעששת.
קידום חיידקים מועילים: בעוד שקסיליטול מעכב חיידקים מזיקים, הוצע שהוא עשוי לקדם את הצמיחה של חיידקים מועילים. חיידקים מועילים אלה אינם מתסיסים קסיליטול, ולכן, הם אינם מייצרים חומצות שעלולות להזיק לשיניים. שינוי זה באוכלוסיית החיידקים יכול לתרום למיקרוביום אוראלי בריא יותר.
האם ישנם מחקרים והוכחות לגבי יעילות הקסיליטול?
מספר מחקרים תומכים בהשפעות המיטיבות של קסיליטול בבריאות הפה:
מניעת עששת: ניסויים קליניים מרובים הוכיחו ששימוש קבוע במוצרים המכילים קסיליטול, כגון מסטיק ומשחת שיניים, יכול להפחית את שכיחות העששת (עששת) אצל ילדים ומבוגרים כאחד. סקירה שיטתית שפורסמה ב-Cochrane Database of Systematic Reviews מצאה שקסיליטול יכול להפחית משמעותית את התרחשותם של חורים בשיניים.
הפחתת חיידקים: מחקרים הראו שקסיליטול יכול להפחית את רמות הסטרפטוקוקוס מוטנס ברוק וברובד השיניים. לדוגמה, מחקר שפורסם ב-Journal of Dental Research מצא שצריכת קסיליטול הפחיתה את כמות החיידקים הללו, שהם התורמים העיקריים לעששת השיניים.
שיפור בריאות הפה: מחקר שפורסם ב-Clinical Oral Investigations ובכתבי עת אחרים הצביע על כך שקסיליטול עשוי לסייע בשמירה על איזון בריא יותר של חיידקי הפה, ולקדם צמיחה של זנים פחות מזיקים.
לסיכום ניתן לומר שהקסיליטול תועד היטב כמפחית חיידקים מזיקים בפה, מה שתורם למניעת עששת ולשיפור בריאות הפה. בעוד שדרוש מחקר נוסף כדי להבין היטב את השפעתו על קידום חיידקים מועילים, העדויות הקיימות תומכות מאוד בשימוש בו כחלק משגרת היגיינת הפה.
פרוטוקול Xylitol לבריאות הפה
לעיסת מסטיק
תדירות השתמש במסטיק קסיליטול 3-5 פעמים ביום, במיוחד לאחר ארוחות וחטיפים.
לעסו את המסטיק לפחות 5 דקות, או עד שהטעם פוחת.
שאפו לצריכה יומית כוללת של 6-10 גרם קסיליטול. ניתן לחלק את זה למספר חתיכות מסטיק או מנטה.
משחת שיניים ומי פה קסיליטול
צחצחו את השיניים עם משחת שיניים המכילה קסיליטול פעמיים ביום.
השתמש במי פה xylitol לאחר הצחצוח או לפי הצורך לאורך היום.
אבקת קסיליטול או גרגירים
אבקת קסיליטול יכולה לשמש כתחליף סוכר במשקאות, אפייה ובישול.
ודא שהצריכה היומית הכוללת שלך מכל המקורות (מסטיק, מנטה, משחת שיניים, אבקה) מסתכמת ב-6-10 גרם.
טיפים מעשיים
כדי להיות יעיל, יש להשתמש בקסיליטול באופן עקבי לאורך היום. המטרה היא לשמור על נוכחות יציבה של קסיליטול בפה כדי לעכב באופן מתמשך חיידקים מזיקים.
בחר מוצרים שמפרטים את קסיליטול כאחד המרכיבים הראשונים כדי להבטיח מינון מספק. מוצרים מסוימים עשויים להכיל רק כמויות קטנות של קסיליטול.
קסיליטול צריך להשלים, לא להחליף, נוהלי היגיינת פה אחרים. המשך לצחצח ולהשתמש בחוט דנטלי באופן קבוע ובקר אצל רופא השיניים שלך לבדיקות שגרתיות.
בטיחות ושיקולים
אם אתה חדש בשימוש בקסיליטול, הכנס אותו בהדרגה כדי למנוע אי נוחות במערכת העיכול. חלק מהאנשים עלולים לחוות בעיות קלות במערכת העיכול אם הם צורכים כמויות גדולות של קסיליטול מהר מדי.
קסיליטול בטוח לילדים, אך יש להתאים את המינון בהתאם לגילם ולגודלם. התייעצו עם רופא שיניים לילדים לקבלת המלצות ספציפיות.
הרחק מוצרים המכילים קסיליטול מחיות מחמד, במיוחד כלבים, מכיוון שקסיליטול רעיל להם.
שילוב קסיליטול בשגרת היומיום שלך יכול לסייע במניעת עששת ושמירה על בריאות החניכיים. שאפו לצריכה יומית כוללת של 6-10 גרם, המפוזרת לאורך היום באמצעות מסטיק קסיליטול, מנטה, משחת שיניים, מי פה או אבקה. עקביות היא המפתח לקצור את היתרונות של xylitol לבריאות הפה.
האבץ משותף בלמעלה מ-300 תגובות ביוכימיות בגוף. אבץ הוא מיקרו-נוטריינט חיוני המעורב רבות במטבוליזם של החלבונים, השומנים, חומצות גרעין ותעתוק גנים.[4]
תפקיד האבץ בגוף האדם הוא נרחב ברבייה, תפקוד חיסוני ותיקון פצעים. ברמה המיקרו-תאית, יש לאבץ השפעה משמעותית על תפקודם התקין של מקרופאגים, נויטרופילים, תאי קילרז טבעיים ופעילות משלים.[5, 6, 7]
האבץ הוא אחד מיסודות הקורט הנפוצים יותר בגופנו, אך למרות זאת אין לנו מאגרים בכמויות משמעותיות לאחסון זמין למינרל נחוץ זה ומכאן ניתן להבין שנחוצה צריכתו הקבועה מהתזונה או תוסף תזונה.
60% מכלל תכולת האבץ בגוף נמצאים בשרירי השלד ו-30% נמצאים במסת העצם, כאשר אבץ פלזמה מייצג פחות מ-1%. (לכן בדיקות דם לא תמיד מייצגות את מאגרי האבץ בגופנו).
ריכוזים גבוהים נמצאים בכורואיד העין ובנוזלים של הערמונית. בפלסמה בדם, אבץ נקשר ומועבר באמצעות אלבומין וטרנספרין.
מחסור באבץ
גופנו מכיל 2 גרם אבץ בממוצע. בגוף האישה כ-1.5 גרם ובגבר 2.5 גרם.
מחסור באבץ הוא בעיה בריאותית מרכזית בעולם, במיוחד במדינות מתפתחות, ומכאן שהוא מוגדר ע"י ארגון הבריאות העולמי כגורם עיקרי תורם מחלות [8, 9]. מחסור באבץ יכול לגרום לפגיעה בגדילה ובהתפתחות הגופנית, הפרעה בתפקוד המיני, עלייה במדדי דלקת, תסמינים במערכת העיכול ו/או מעורבות עורית.[6]
מחסור באבץ הוכר לראשונה כגורם לגמדות תזונתית במזרח התיכון [27, 28] . הדבר יוחס לצריכת פיטאטים גבוהה.
מחסור באבץ נראה בדרך כלל באזורים מתפתחים אשר ניתן לייחס לתת תזונה; עם זאת, באזורים מפותחים, נמצא שהוא קשור להזדקנות ולמחלות כרוניות רבות.
מחסור באבץ יכול להיות נרכש או תורשתי. מחסור נרכש יכול להתרחש כתוצאה מירידה בצריכה, חוסר יכולת לספוג את המיקרו-נוטריינט, ביקוש מטבולי מוגבר או אובדן יתר. לחולים עם צורה נרכשת של מחסור באבץ יש בדרך כלל שילוב של גורמים שונים, כגון:
גורמים תזונתיים לחסר באבץ: הימנעות מצריכת בשר, צריכה עודפת של פיטאטים (שנמצאים בקטניות, זרעים, מוצרי סויה ודגנים מלאים), או אוקסלטים (נמצאים בתרד, במיה, אגוזים ותה).
מחלות כרוניות הגורמות לחסר באבץ: נוכחות של מחלות כרוניות (מחלות כרוניות במערכת העיכול, סוכרת, מחלת כבד, אנמיה חרמשית, מחלת כליות, צריכת אלכוהול מופרזת, זיהום ב-HIV) או מחלות כרוניות וזיהומים. [10, 11, 12, 13, 14, 15]
ספיגת האבץ יורדת עם צריכת פיטאטים, סידן, פוספט וברזל. ניתן לראות צריכה בלתי מספקת עם תזונה פרנטרלית בלעדית, דיאטות צמחוניות קפדניות ואנורקסיה נרבוזה. הסיבות לספיגה לבלתי מספקת כוללות את מחלת קרוהן ובעקבותיה חוסר ספיגה של המעי הדק, תסמונת המעי הקצר, נגיעות תולעי קרס ואי ספיקת לבלב.[16]
גם תרופות יכולות לעכב את ספיגת האבץ, כמו: פניצילאמין, משתנים שונים, אנטיביוטיקה מסוימת ונתרן ולפרואט.
עלייה בדרישה לאבץ בגוף
עלייה בדרישת המינרל אבץ בגוף נוצרת במצבים שונים כמו למשל היא במהלך ההריון וההנקה.[8] דרישות האבץ עולות עד פי שניים בזמנים אלו ומתרחשים עד 2 מ"ג ליום של אובדן, הנמשך עד חודשיים לאחר הלידה. פגים זקוקים לרמות אבץ גבוהות יותר בגלל מאגרים בלתי מספקים, ירידה בספיגה במעיים וקצב חילוף חומרים גבוה יותר.[17]
איבוד אבץ ודרישה מוגברת ניצרת עקב מצבים כמו: כוויות, המודיאליזה, המוליזה (פירוק תאי דם אדומים), שלשולים או איבוד בדרך השתן עקב שימוש באלכוהול או בתרופות משתנות.[9] הנ"ל יגרמו למחסור לאורך תקופה של חודשים. הגוף מנסה לפצות ע"י ספיגה מוגברת במערכת העיכול וגם ע"י ניצול המאגרים הקטנים בשרירי השלד, בעצמות, בשיער, בכבד, במוח ובעור.[18]
Acrodermatitis enteropathica היא צורה תורשתית של מחסור באבץ כתוצאה מפגיעה בספיגה.[19] זוהי מחלה נדירה עם שכיחות המוערכת ב-1 ל-500,000. זה מתרחש כמוטציה אוטוזומלית רצסיבית של הגן SLC39A4 על כרומוזום 8q24.3 המקודד לטרנספורטר Zip4.
אבץ במזון
אבץ מצוי בזרעי דלעת, בשר, ביצים, גבינות, קטניות וטופו. אך יש חציין כי אנו סופגים בממוצע כ- 20 עד 40 אחוז בתכולת האבץ שבמזון.
מזונות מעולם הצומח עשירים באבץ:
טחינה - 3.5-1.5 מ"ג לכף טחינה גולמית
גרעיני דלעת (המכונים גם גרעינים לבנים) - 7.6 מ"ג למאה גרם
גרעיני חמנייה (המכונים גם גרעינים שחורים) - 5 מ"ג למאה גרם
פיסטוקים – 2.2 מ"ג למאה גרם
אגוזי קשיו – 5.4 מ"ג למאה גרם
שקדים – 3.4 מ"ג למאה גרם
עדשים וחומוס מבושל - 2.5 מ"ג לכוס
שעועית אזוקי מבושלת – 4.1 מ"ג לכוס
טופו – 4-1.6 מ"ג לכוס
קמח שיפון כהה – 6.4 מ"ג לכוס
קמח חיטה מלא – 3.6 מ"ג לכוס
דוחן מבושל – 2.2 מ"ג לכוס
קינואה מבושלת – 1.6 מ"ג לכוס
שיבולת שועל (קוואקר) מבושל - 1.2 מ"ג לכוס
אורז מבושל 1.2-0.8 – מ"ג לכוס
פירות וירקות עליים ירוקים יש ריכוזים נמוכים בהרבה של אבץ בשל תכולת המים הגבוהה שלהם..
בשר אדום רזה, דגנים מלאים וקטניות מספקים את הריכוזים הגבוהים ביותר של אבץ, בדרך כלל בטווח של 2.5-5.0 מ"ג/100 גרם משקל גולמי. בהשוואה לדגנים מזוקקים (המכילים עד 5.0 מ"ג/100 גרם, לעומת 1.0 מ"ג/100 גרם).
זמינות ביולוגית של אבץ - מעכבים ומשפרים
המעכב העיקרי של ספיגת אבץ בתזונה היא כאמור חומצה פיטית המצויה בקטניות, דגנים לא מזוקקים, זרעים ואגוזים. פיטאט יוצר קומפלקס בלתי מסיס ע"י קומפלקס עם אבץ, עיכוב ספיגה. היחס המולארי של פיטאט לאבץ בתזונה שימש כדי לחזות זמינות ביולוגית של אבץ, ויחסים גדולים מ-15 נקשרו למצב אבץ לא אופטימלי.
ניתן להתגבר על ההשפעה המעכבת על ידי טכניקות עיבוד מזון המשתמשות באנזימים או בעיבוד תרמי כדי להידרוליזה של חומצה פיטית.11 גרגר החיטה מכיל את האנזים פיטאז המפרק פיטאט במהלך תסיסת שמרים, והחום במהלך האפייה הורס למעלה מ-50% מהפיטאט ב לחמים מחמצת מלא או לחמי מחמצת שמרים.10 השרייה והנבטה של שעועית, דגנים וזרעים מפחיתים גם הם פיטאטים.12 שיטות עיבוד מודרניות כמו תפיחה ותסיסה משיגות לרוב יחס מולארי של פיטאט לאבץ של מתחת ל-12, כך שהזמינות הביולוגית פחותה. בעיה.13 ספיגת אבץ מכמה דיאטות המבוססות על קטניות (למשל, שעועית לבנה וחלבון תורמוס) דומה לתזונה מבוססת חלבון מן החי למרות תכולת פיטאטים גבוהה יותר בקטניות.1 בשל שיטות העיבוד המודרניות והמגוון הרחב של צמחים -מזונות שמקורם באבץ, מחסור באבץ נוטה פחות להוות בעיה בתזונה צמחונית מערבית בהשוואה לתזונה צמחית במדינות מתפתחות.
אבץ במזון טבעוני צמחוני
חומצה פיטית - המצויה בדגנים מלאים, בסובין, בירקות טריים ובקטניות פוגעת בספיגת האבץ. אולם תהליכי עיבוד המזון, כבישול, אפייה, השריה, הנבטה והתפחה, מחלישים את ההשפעה של החומצה הפיטית.
פיטאטים (צורת האחסון של זרחן בצמחים) קושרים מינרלים כמו אבץ (גם ברזל וסידן) במעי ויוצרים קומפלקס בלתי מסיס המעכב את ספיגת האבץ.
המינרל סידן מפריע לספיגת האבץ, לכן יש להפריד בין אכילת מזונות המכילים סידן ובין מזונות המכילים אבץ. וכשצורכים תוסף סידן, לא מומלץ ליטול אותו עם הארוחה או עם אבץ.
במספר מחקרים לא נמצאו הבדלים משמעותיים בספיגת אבץ כאשר סידן הוסף לפורמולת חלב פרה לתינוקות בהשוואה לרמה הרגילה של סידן.
בהשוואה של לחם לבן ולחם מקמח מלא, תכולת האבץ הגבוהה בהרבה של לחם מלא גרמה ליותר אבץ שנספג באופן כללי, למרות שהזמינות הביולוגית הייתה חצי מזו של הלחם הלבן.
רכיבי תזונה המגבירים את ספיגת האבץ
אז אתם בטח שואלים מה עושים? אז כך ישנן חומצות אמינו המכילות גופרית (ציסטאין ומתיונין, המצויים במגוון של זרעים, אגוזים, דגנים וירקות) וחומצות הידרוקסיות (חומצת לימון המצוי בפירות הדר, חומצת חלב בחלב חמוץ, חומצה מאלית בתפוחים, חומצה טרטרית בענבים) נקשרים לאבץ ומגבירים את ספיגתו.
חומצות אורגניות הקיימות במזונות או המיוצרות במהלך התסיסה יכולות גם לשפר את ספיגת האבץ, אך כנראה עושות זאת במידה פחותה מאשר בספיגת ברזל.
רמות גבוהות יותר של חלבון בתזונה משפרות את ספיגת האבץ, שכן אבץ נקשר לחלבונים. סוגים שונים של חלבון משפיעים על ספיגת אבץ בדרכים שונות.
לקזאין בחלב יש השפעה מעכבת על ספיגת אבץ, בעוד שחלבון סויה לא עושה זאת, הזמינות הגדולה יותר של אבץ מחלב אם בהשוואה לחלב פרה, שיש לו תכולת קזאין גבוהה בהרבה מחלב אם, היא דוגמה לאופן שבו משפיעה עיכול חלבון. ספיגת אבץ.
לעומתם מזון המכיל אבץ שמקורו בעולם החי זמין יותר לגופנו.
בשר בקר, סינטה 170 גרם 8 מ"ג, בביצה גדולה יש כ-0.6 מ"ג,
אבץ מינון מומלץ
המינון לאנשים בוגרים לפי ה-RDA (כלומר המינון המינימלי למניעת מצבי חולי) לגברים 11 מ"ג ולנשים 8 מ"ג ליום.
אבץ תוסף מזון
תוספי תזונה יכולים להכיל כל אחת ממגוון צורות של אבץ, כולל אבץ סולפט, אבץ אצטט ואבץ גלוקונאט ועוד...
ספיגת אבץ מתוספי מזון המכילים אבץ ציטראט או אבץ גלוקונאט דומה, בכ-61% במבוגרים צעירים; הספיגה מתוספי מזון המכילים תחמוצת אבץ היא 50%. {1}
נטילת תוספי תזונה המכילים 25 מ"ג ברזל אלמנטרי או יותר במקביל לתוספי אבץ יכולה להפחית את ספיגת האבץ ואת ריכוזי האבץ בפלזמה [2-3]. עם זאת, הברזל המוסף למזונות מועשרים או מועשרים אינו מפריע לספיגת האבץ.
Zinc L-Carnosine היא תרכובת קלאטית של המינרל אבץ עם קרנוזין. קרנוזין היא מולקולת דיפפטיד המורכבת משני חומצות האמינו היסטידין ובטא-אלנין,
הקלציה ע"י הצמדת תרכובות (במקרה זה אבץ) למולקולות שונות, כמו חומצות אמינו, דבר שהופך אותן לזמינות יותר לספיגה ביולוגית בגופנו.
מה גורם לחוסר אבץ?
צריכת אלכוהול (אתנול) מפחיתה את ספיגת האבץ במעיים ומגבירה את הפרשת האבץ בשתן.
מחלות של דרכי העיכול ובעיקר מחלות דלקתיות של מערכת העיכול (כמו קרוהון וקוליטיס אולצרוזה), צליאק וכו'...
פתופיזיולוגיה של אבץ
כאמור האבץ הוא יסוד קורט חיוני. הוא ממלא תפקידים מרובים והכרחיים בגוף האדם לרבות צמיחה ותיקון רקמות. אבץ מעורב בסינתזה מולקולרית, כולל יצירת DNA, RNA וחלבונים. מייצב ריבוזומים, קרומי תאים ויש לו השפעות הגנה ע"י הפחתת חמצון שומנים ורדיקלים חופשיים הבאים. מעבר לניואנסים המולקולריים של תפקוד, הוא נדרש ליצירת זרע, וגדילה של העובר.[5, 7]
ספיגת האבץ מתרחשת בעיקר בתריסריון הדיסטלי ובג'וג'ונון הפרוקסימלי, בעוד שההפרשה היא בעיקר ממערכת העיכול (כלומר בצואה) עם הפרשה מסוימת דרך שתן וזיעה.
לאבץ תפקיד משמעותי בעור, האבץ נמצא בריכוז גבוה יותר באפידרמיס (שכבת העור החיצונית) מאשר בדרמיס (שכבת העור האמצעית), כאשר הרוב נמצא בשכבה שפינוזום. ויסות הדוק של אבץ תוך תאי נשמר ע"י טרנספורטרים המקודדים ע"י גנים נשאים מקושרים לממסים, כולל טרנספורטר אבץ (ZnT; SLC30A). מווסתים אחרים כוללים חלבונים דמויי Zrt-Irt (ZIP; SLC39A).
בתוך קרטינוציטים, אבץ מדכא את ההפעלה של גורם נמק-אלפא של הגידול (TNF-alpha) ומפחית סינתאז תחמוצת החנקן הניתנת לשרירה וייצור תחמוצת החנקן.
יתר על כן, קלציה של אבץ תוך תאי מביאה להפעלה של קספאז-3 ופיצול DNA וכתוצאה מכך אפופטוזיס של קרטינוציטים. ההשפעה נטו היא שאבץ נדרש לשגשוג קרטינוציטים נורמלי ודיכוי דלקת.
Zip2 ו-Zip4 נמצאים בקרטינוציטים המאפשרים שגשוג והתמיינות מתאימים והם חיוניים בבריאות העור.[22] Zip10 מתבטא במעטפת השורש החיצונית של השיער ומעורב בצמיחת שיער ובשימור.[23]
תפקידו של האבץ בתפקוד החיסוני מתואר היטב. בסך הכל, זה שומר על קיימא העור כמחסום ראשוני לפתוגנים. האבץ מתווך חסינות מולדת עם תפקודם של תאים הורגים טבעיים ונויטרופילים תוך השפעה על מערכת החיסון הנרכשת באמצעות הפעלה וויסות T-לימפוציטים, ייצור ציטוקינים Th1, תפקוד לימפוציטים B וייצור נוגדנים עם היווצרות אימונוגלובולין G שלאחר מכן. מקרופאגים מנצלים אבץ לפגוציטוזיס, הרג תוך תאי וייצור ציטוקינים. אבץ מגביר מוות מתוכנת של תאים באמצעות אפופטוזיס. [7, 24, 25]
היסטופתולוגיה של אבץ
ביופסיית אגרוף של נגעים עוריים מעורבים מראה היפרפלסטית פסוריאזיה דרמטיטיס עם parakeratosis. השכבה הגרגירית יורדת לעתים קרובות או נעדרת, וייתכן שיש חיוורון של האפידרמיס העליון. חיוורון ציטופלזמי הוא ממצא לא ספציפי אך עשוי להיות השינוי המוקדם ביותר שנצפה.[26] העשוי להיעדר גם בנגעים כרוניים. הדרמיס הפפילרי עשוי להראות כלים מפותלים מורחבים ולהפגין חדירת חד-גרעינית קלה. ממצא זה אינו ספציפי וניתן לראותו בדרמטיטיס של חוסר ויטמין, כולל מחסור בויטמין B3.
מחסור באבץ הוכר לראשונה כגורם לגמדות תזונתית במזרח התיכון [27, 28] . הדבר יוחס לצריכת פיטאטים גבוהה. מערכות איברים מרובות מושפעות ממחסור באבץ. תפקידו במערכת הרבייה מתבטא מבחינה קלינית כהיפוגונדיזם וסיבוכים נלווים ואוליגוספרמיה.[29, 30, 31] מעורבות של מערכת העצבים המרכזית (CNS) יכולה להופיע כרגישות רגשית, הפרעות נפשיות, פגיעה בחוש הטעם והריח, כמו גם בפוטופוביה.[32] תפקוד לקוי של מערכת החיסון מעמיד אנשים בפני מספר עצום של סיבוכים זיהומיים.[33] תסמיני מערכת העיכול עשויים להתבטא כששולים משמעותיים.[18]
מעורבות הציפורניים מופיעה כמו פרוניכיה, דלקת בציפורן, קווים ביו, של רצועות רוחביות לבנות. מעורבות הקרקפת עשויה להדגים תחילה דילול שיער, מראה שביר של ראש חנית של שיער, או פסים רוחביים עם פיצולים אורכיים או פסאודו מונילטריקס.[34, 35]
נגעים מאוחרים של מחסור באבץ עלולים לחקות פסוריאזיס. שיפור קליני לתוספי אבץ יכול גם להיות מאשר.[37]
רמות אבץ תקינות
רמות אבץ תקינות הן בין בדם: 70 עד 200 מיקרוגרם לדציליטר (μg/dL). בשתן: 200 עד 700 מיקרוגרם ל-24 שעות.
וחוסר קל יכול להתבטא קלינית כאשר הערכים יורדים ל-40 עד 60 μg/dL. רמות האבץ בשתן משתנות מאוד ואינן מהוות סמן אמין למצב החריף. רמת אבץ בשיער היא גם סמן לא אמין בשינויים חריפים.[36] אך כן אמינים במצבים כרוניים או נורמאליים.
אפּידמיולוגִיה
ההערכה היא כי עד 17% מאוכלוסיית העולם נמצאים בסיכון לצריכת אבץ לא מספקת, בעוד שבדרום אסיה, עד 30% מהאוכלוסייה עלולים לסבול ממחסור. אזורים נוספים בסיכון כוללים אפריקה שמדרום לסהרה ומרכז אמריקה.[7]
מחסור באבץ נפוץ גם באיראן, מצרים וטורקיה, משני לצריכת פיטאטים גבוהה.
כשני מיליארד בני אדם באזורים מתפתחים סובלים ממחסור באבץ במידה מסוימת. אוכלוסיית הסיכון מורכבת מילדים וקשישים.[19, 20, 21]
טיפול באבץ
תוספי אבץ נצפו כמפחיתים את הסיכון לזיהום במחקרים שונים.[38] במחקר שנערך על ילדים מעל גיל 6 חודשים שהיו בסיכון למחסור באבץ, נצפה שתוספי אבץ סייעו בהפחתת משך השלשול.[39] מכיוון שקיימת רגישות נמוכה יחסית של רמות אבץ בפלזמה במחסור קל, כדאי להתחיל תוספת פומית אם קיימים סימפטומים אופייניים, גם אם תוצאות הבדיקה הן מעורפלות או תקינות. יש לשקול קבוצות בסיכון גבוה לתוספת אמפירית.
הטיפול מתחיל במבוגרים, 2 עד 3 מ"ג/ק"ג ליום או מינון יומי של 20-40 מ"ג לרוב מרפאים את כל הביטויים הקליניים תוך שבוע עד שבועיים. אפילו בחולים עם Acrodermatitis enteropathica, מחלה של חוסר ספיגה, החלפה פומית במינון של 1 עד 2 מ"ג/ק"ג ליום היא עדיין הסטנדרט של טיפול עם תוספת לכל החיים.[40, 41]
אבץ צריכת יומית מומלצת היא:
3 מ"ג ליום לילדים מתחת לגיל 4 שנים
5 מ"ג ליום לילדים בין 4 ל-8 שנים
8 מ"ג ליום לילדים בין 9 ל-13 שנים
9 מ"ג ליום לנשים (לא בהריון ולא מניקות)
11 מ"ג ליום לגברים
11 עד 12 מ"ג ליום בנשים הרות ומניקות
הצריכה התזונתית המומלצת (RDI) לצמחונים היא 12 מ"ג ליום לנשים ו-21 מ"ג ליום לגברים. זה כ-150% מה-RDI עבור האוכלוסייה האוסטרלית הכללית, בהתבסס על הזמינות הביולוגית הנמוכה יותר של אבץ מתזונה צמחונית.
בחולים עם מחסור חמור בגלל תת תזונה או תת ספיגה בהפרעות כמו מחלת קרוהן או תסמונת המעי הקצר, ייתכן שיהיה צורך חריף במינונים גבוהים יותר של אבץ (יותר מ-50 מ"ג ליום).
עבור פגים עם מחסור באבץ, הנקה רגילה מספיקה בדרך כלל לתיקון, והחסר בדרך כלל חולף תוך שבועות ללא תסמינים קליניים. עם זאת, חלב אם האם יכול להיות חסר אבץ אם מאגריה של האם מתרוקנים. כמו כן, הפרשה נמוכה של חלב אם של אבץ ממוטציית SLC30A2 יכולה להתרחש. אם הפרשת השד נמוכה, התינוק יזדקק להחלפה משלימה.
במינונים של יותר מ-50 מ"ג ליום, מופיעים תסמינים של מערכת העיכול, כגון בחילות, אי נוחות בבטן ושלשולים. יתר על כן, מינונים של יותר מ-150 מ"ג ליום עלולים להשפיע לרעה על המצב החיסוני ופרופיל השומנים. מינונים גבוהים אלה עלולים גם לפגוע בספיגת הברזל והנחושת ועלולים להוביל לבעיות גניטו-שתן.
כאשר אבץ ניתן לפרקי זמן ממושכים, במיוחד במינונים גבוהים, חשוב לעקוב אחר רמות הנחושת בדם. בנוסף, הערכה קבועה של נחושת ותוספי נחושת במקביל עשויה להיות הכרחית מכיוון שאבץ מתחרה בספיגת נחושת.
מחסור בביוטין יכול להופיע עם ממצאים עוריים דומים, אך לעיתים קרובות מתבטא בנוסף עם היפוטוניה, אטקסיה, התקפים ואובדן שמיעה. מחסור זה נכמת עם הערכת ביוטין בסרום והפרשת שתן מוגברת של חומצה 3-hydroxyisovaleric. מחסור בריבופלבין מופיע עם מעורבות עינית ומאושר עם פעילות מוגברת של האנזים אריתרוציט גלוטתיון רדוקטאז. מבחינה קלינית, זה יכול להופיע דומה לאדמת נודדת נקרוליטית, אטופיק דרמטיטיס, פסוריאזיס וקנדידה.
אריתמה נודדת נקרוליטית קשורה לגידולים מפרישי גלוקגון וניתן להעריך זאת ע"י רמות גלוקגון בסרום מעל 1000 פג'/מ"ל.
יתר על כן, הבדלים נוספים שיש לקחת בחשבון בעת ביצוע האבחנה של מחסור באבץ הם:
תת פעילות בלוטת התריס, דִכָּאוֹן, מחסור בברזל, מחסור בוויטמין B12, מחסור בחומצה פולית, מחסור בוויטמין D, מחסור בוויטמין A.
אבץ תופעות לוואי ורעילות
מינון יתר באמצעות תוספת אבץ הוא נדיר אך מינונים גדולים מאוד עלולים לגרום לתופעות לוואי חמורות, לרבות גירוי בקיבה עם בחילות, הקאות ודימום קיבה.[7] כמו כן, צריכת אבץ מתחרה בספיגת נחושת, וטיפול יתר עלול להוביל למחסור בנחושת; לכן כפי שנדון קודם לכן, ייתכן שיהיה צורך לנטר את רמות הנחושת בעת תוספת אבץ.
אבץ פּרוֹגנוֹזָה
בדרך כלל מקרים של מחסור באבץ מגיבים לתוספת אבץ ולתיקון של כל גורם תזונתי שעלול להוביל למצב. עם הטיפול, יש לעתים קרובות שיפור מהיר של הסימפטומים. שלשולים עשויים להיעלם תוך 24 שעות, ולעתים קרובות נגעים בעור נרפאים תוך שבוע עד שבועיים. מטופלים בחסרים תורשתיים יש לעקוב אחר פוספטאז אלקליין כל 3 עד 6 חודשים לאחר התחלת הטיפול החלופי ולהתאים את המינון בהתאם.[7, 17]
סיבוכים של חסר באבץ
מחסור ממושך וחמור באבץ עלול להוביל לסיבוכים רבים, כגון:
* פגיעה בגדילה הגופנית, מחסור באבץ לא מטופל קשור לעתים קרובות עם עיכוב בצמיחה והתפתחות לצמיתות.[42]
* היפוגונדיזם
* זיהומים חוזרים, מחסור באבץ עלול להחמיר הן זיהומים חריפים והן כרוניים וזיהומים אלו, בתורם, עלולים להחמיר את המחסור באבץ עצמם. לכן רצוי לתת אבץ במחלת שלשולים; עם זאת, יש עדויות מוגבלות אך הולכות וגדלות לתפקידו בזיהומים אחרים, כגון מלריה ודלקת ריאות.[39] [43]
* שִׁלשׁוּל
* ביטויי בעור, מצבי עור מסויימים הקשורים למחסור באבץ כוללים אקרודרמטיטיס enteropathica, cheilitis ודרמטיטיס.
* מחסור באבץ נחשב גם לגורם סיכון לסוכרת והשמנה. עם זאת, התפקיד הסיבתי של מחסור באבץ בהפרעות אנדוקריניות אלו הוא עדיין נושא למחקר מוקדם.[25]
* איחוי ריפוי פצעים
* צפיפות מינרלים נמוכה של עצם, השפעת המחסור באבץ על צפיפות העצם אינה מובנת היטב. ישנן עדויות מוגבלות שהוספת סידן לתוספי אבץ מועילה יותר מאשר מתן סידן בלבד.[44]
ויסות אבץ, ספיגה והתאמה
לגוף יש מנגנונים הומאוסטטיים המווסתים בחוזקה את ריכוז האבץ בפלזמה למרות צריכת אבץ מגוונת בתזונה והבדלים בזמינות הביולוגית. מנגנונים אלו שומרים על ספיקה באבץ ע"י הפחתת הפרשת אבץ אנדוגניים והגברת היעילות של ספיגת אבץ.
אם לא נשמר איזון ברמת האבץ, יגויס האבץ (שמצוי בכמות קטנה מהרקמות) פגיעה וניתנת להחלפה מהירה. כמויות ניכרות של אבץ מגיעות ממקורות אנדוגניים כגון הפרשות לבלב. ריכוזי מתכתיוניאין במעיים ובלבלב מגיבים במהירות לשינויים בצריכת אבץ בתזונה, ומסייעים לשמור על הומאוסטזיס של אבץ.
היעילות של ספיגת אבץ עולה גם בתקופות של דרישה פיזיולוגית גבוהה (בינקות) הריון והנקה). ריכוזי האבץ בפלזמה מושפעים גם מזיהום, מתח וצום.
נראה כי הסתגלות מתרחשת אצל צמחונים, כאשר מצב האבץ עשוי להישאר יציב לאחר תקופת הסתגלות ראשונית. רמות מופחתות של אבץ בפלזמה ובשתן נראו ב-3 החודשים הראשונים של המעבר לתזונה צמחונית, ללא ירידה נוספת במהלך 9 חודשי מעקב. ייתכן שהדבר נובע מירידה בהפסדי אבץ אנדוגניים ויעילות מוגברת של ספיגת אבץ. מכאן שלצמחונים יש צריכת אבץ נמוכה יותר מאשר ללא צמחונים, אך נראה שמצב האבץ שלהם מוגן לאחר תקופת הסתגלות ראשונית.
יש לציין, ארגון הבריאות העולמי ממליץ רק על 14 מ"ג ליום של אבץ לגברים טבעוניים (שנחשבים בדיאטה עם זמינות ביולוגית נמוכה), ו-7 מ"ג ליום לצמחונים ואוכלי כל.
שאלתם אותי מהם היתרונות של חלבון מי גבינה? חלבון מי גבינה בעל יתרונות בריאותיים רבים, מה שהופך אותו לתוסף פופולרי בקרב ספורטאים, מפתחי גוף ואנשים המעוניינים לשפר את בריאותם הכללית. שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר,
להלן מספר יתרונות מרכזיים:
חלבון מי גבינה הוא חלבון מלא, כלומר מכיל את כל תשע חומצות האמינו החיוניות הנחוצות לבריאות האדם. זה קל לעיכול ונספג במהירות בגוף.
חלבון מי גבינה עשיר במיוחד בחומצות אמינו מסועפות (BCAAs), במיוחד לאוצין, הממלא תפקיד מכריע בסינתזת חלבון השריר. זה הופך אותו ליעיל ביותר לבנייה ותיקון שרירים לאחר פעילות גופנית.
חלבון מי גבינה יכול לסייע בהפחתת כאבי שרירים ועייפות לאחר פעילות גופנית אינטנסיבית, ומסייע להתאוששות מהירה יותר. המאפשר לספורטאים להתאמן ביעילות ובתדירות רבה יותר.
צריכת חלבון מי גבינה יכולה לעזור לירידה במשקל ולשמירתו. עקב קידום תחושת מלאות, מפחית את צריכת הקלוריות הכוללת. בנוסף, לחלבון יש השפעה תרמית גבוהה יותר בהשוואה לשומנים ופחמימות, כלומר שהוא יכול להגביר את חילוף החומרים.
הוכח שחלבון מי גבינה מגביר את שחרור הורמונים המפחיתים תיאבון, כמו GLP-1 ו-PYY, תוך הורדת רמות הורמון הרעב גרלין. זה יכול לעזור לשלוט בתשוקה ולהפחית את צריכת הקלוריות הכוללת.
חלבון מי גבינה מכיל אימונוגלובולינים ולקטופרין, בעלי תכונות מחזקות מערכת החיסון. רכיבים אלו יכולים לשפר את מנגנוני ההגנה של הגוף מפני זיהומים ומחלות.
מחקר ראשוני מצביע על כך שלרכיבים בחלבון מי גבינה עשויים להיות תכונות אנטי-סרטניות. הוכח שחלבון מי גבינה מעכב את הצמיחה של תאים סרטניים מסוימים, אם כי יש צורך במחקר נוסף בתחום זה.
צריכה קבועה של חלבון מי גבינה, בשילוב אימוני התנגדות, יכולה לסייע בהפחתת שומן הגוף תוך שמירה על מסת שריר רזה, מה שמוביל לשיפור הרכב הגוף.
חלבון מי גבינה מגביר את הייצור של גלוטתיון, נוגד חמצון רב עוצמה המסייע בהגנה על התאים מלחץ חמצוני ותומך בבריאות הכללית.
הגברת הגלוטתיון יכולה לתמוך בבריאות המוח, עלויה לשפר את התפקוד הקוגניטיבי ולהגן מפני מחלות ניווניות.
דלקת כרונית קשורה למצבים בריאותיים רבים. חלבון מי גבינה יכול לעזור להפחית סמני דלקת בגוף, לתרום לבריאות כללית טובה יותר ולהפחתת הסיכון למחלות כרוניות.
מספר מחקרים מצביעים על כך שחלבון מי גבינה יכול לעזור בהורדת לחץ הדם אצל אנשים עם יתר לחץ דם, אולי בגלל הפפטידים הביו-אקטיביים שלו.
מעבר לוויסות לחץ הדם, חלבון מי גבינה עשוי לסייע בשיפור פרופיל השומנים בדם עקב הורדת רמות הטוטל כולסטרול וה-LDL, ובכך מסייע לשמור על בריאות הלב וכלי הדם.
חלבון מי גבינה יכול לסייע בוויסות רמות הסוכר בדם ע"י האטת ספיגת הגלוקוז לזרם הדם, דבר המועיל לאנשים עם סוכרת מסוג 2 והסובלים מעמידות לאינסולין.
ככל שאנשים מתבגרים, הם מאבדים באופן טבעי מסת שריר, המצב מכונה סרקופניה. חלבון מי גבינה יכול לעזור להפחית את התהליך, לשפר ולשמור על מסת השרירים והחוזק במבוגרים, ובכך לשפר יכולת הניידות ואיכות החיים.
חלבון מי גבינה מספק חומצות אמינו חיוניות וחומרי תזונה אחרים התומכים בבריאות העצם, עוזרים לשמור על צפיפות העצם ולהפחית את הסיכון לאוסטאופורוזיס.
חומצות האמינו בחלבון מי גבינה יכולות לתמוך בבריאות העור ע"י קידום ייצור הקולגן, שחיוני לשמירה על גמישות ומוצקות העור.
מספר מחקרים מצביעים על כך שחלבון מי גבינה יכול להשפיע לטובה על מצב הרוח ורמות הסטרס. הוא מכיל טריפטופן, שהיא חומצת אמינו שמקדמת לייצור הסרוטונין, נוירוטרנסמיטר המסייע בוויסות מצב הרוח.
מספר מחקרים מצביעים על כך שחלבון מי גבינה יכול לעזור לשפר את תפקוד הכבד אצל אנשים עם דלקת כבד כרונית ומחלות כבד אחרות.
חלבון מי גבינה יכול לשפר את הצמיחה של חיידקי המעיים הטובים - המועילים, שיכולים לשפר את בריאות העיכול ולשפר את ספיגת החומרים התזונתיים. תומך בתפקוד כללי של מערכת העיכול.
תוסף חלבון מי גבינה נוח וקל לשילוב בתזונה, מה שמקל על הגדלת צריכת החלבון ללא שינויים משמעותיים בהרגלי האכילה.
בסך הכל, חלבון מי גבינה הוא תוסף רב תכליתי שמועיל ותומך בגדילת השרירים, שמירה על משקל תקין, תפקוד חיסוני ובריאות כללית. עם זאת, אנשים הסובלים מאי סבילות ללקטוז יצטרכו לצרוך חלבון מי גבינה מבודד, והסובלים אלרגיות למוצרי חלב צריכים לבחור בחלבון ממקור אחר.
בעוד שחלבון מי גבינה מציע יתרונות רבים, ישנם גם כמה חסרונות ושיקולים אפשריים שכדאי לזכור, שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר.
חלק מהאנשים עלולים להיתקל בבעיות עיכול כמו נפיחות, גזים, התכווצויות ושלשולים בעת צריכת חלבון מי גבינה, במיוחד אם הם רגישים ללקטוז. בידוד חלבון מי גבינה, המכיל פחות לקטוז, עשוי להיות נסבל טוב יותר.
אנשים עם אלרגיה לחלב פרה צריכים להימנע מחלבון מי גבינה מכיוון שהוא מופק מחלב ועלול לעורר תגובות אלרגיות שעשויות לסכן חיים.
צריכה גבוהה של חלבון עלולה להיות בעייתית עבור אנשים עם מצבי כליות קיימים. צריכת כמויות גדולות של חלבון מי גבינה עלולה להחמיר בעיות בכליות אצל אנשים רגישים.
צריכה מופרזת של חלבון, לרבות חלבון מי גבינה, עלולה לאמץ את הכבד. אנשים הסובלים ממחלות כבד צריכים להתייעץ עם איש הבריאות שלהם.
הסתמכות רבה מדי על תוספי חלבון מי גבינה עלולה להוביל לחוסר איזון בצריכת החומרים התזונתיים. מזון מלא מספק מגוון רחב של רכיבים תזונתיים חיוניים שתוספים עשויים לחסר להם.
חלק ממוצרי חלבון מי גבינה מכילים ממתיקים מלאכותיים, חומרי טעם וריח וחומרים משמרים, שאולי לא יהיו רצויים עבור כולם. חשוב לבדוק את רשימת הרכיבים ולבחור מוצרים עם מינימום תוספים.
בעוד שחלבון מי גבינה יכול לתמוך בסיוע לירידה במשקל, חשוב לקחת בחשבון את תכולת הקלוריות שלו, במיוחד אם הוא נצרך בכמויות גדולות או בשילוב עם מזונות עתירי קלוריות אחרים.
תוספי חלבון מי גבינה איכותיים עשויים להיות יקרים, ועבור אנשים מסוימים, ייתכן שהעלות הזו לא מוצדקת בהשוואה להשגת חלבון ממקורות מזון מלאים.
הנוחות של תוספי חלבון מי גבינה עלולה להוביל לצריכת יתר של חלבון, שאולי לא תהיה הכרחית או מועילה לכל האנשים, במיוחד אלה שכבר מקבלים מספיק חלבון מהתזונה שלהם.
חלבון מי גבינה עלול לגרום לעלייה מהירה ברמות האינסולין, מה שאולי אינו מתאים לאנשים עם מצבים מטבוליים מסוימים. עם זאת, זה בדרך כלל רלוונטי יותר עבור אלה המנהלים מצבים בריאותיים ספציפיים כמו סוכרת.
איכות חלבון מי גבינה יכולה להשתנות משמעותית בין מותגים ומוצרים. חלקם עשויים להכיל מזהמים (מתכות כבדות, ביספינול a), מה שמשפיע על יעילותם ובטיחותם.
לסיכום, בעוד שחלבון מי גבינה יכול להוות תוסף נוח ומועיל, חשוב לקחת בחשבון את החסרונות הפוטנציאליים הללו ולבצע בחירות מושכלות על סמך צרכי הבריאות האישיים והעדפות התזונה. התייעצות עם ספק שירותי בריאות או תזונאי יכולה לעזור לקבוע אם חלבון מי גבינה מתאים לך.
היום אספר לכם בקצרה על פעילות הגלוטתיון בגופנו ואיך ניתן להגביר את רמת הגלוטתיון בגופנו? והאם הגלוטתיון מצוי במזונינו?, שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית ובריאות טבעית.
היתרונות העיקריים של גלוטתיון בגופנו הם:
1. הפחתת מתח חמצוני: גלוטתיון הוא נוגד חמצון רב עוצמה המסייע לנטרל רדיקלים חופשיים ולהגן על התאים מפני נזקי חמצון.[6][7][8]
2. שיפור בריאות הכבד: גלוטתיון עוזר לכבד לנקות רעלים מהגוף ע"י קשירה וסילוק רעלים ומזהמים.[6][8][9]
3. שיפור התפקוד החיסוני: גלוטתיון תומך בתפקוד תקין של מערכת החיסון ועוזר להילחם בדלקות.[1][8][10]
4. שיפור הרגישות לאינסולין: גלוטתיון יכול לסייע בשיפור העמידות לאינסולין, שחשובה למניעת סוכרת מסוג 2.[8]
5. הפחתת תסמינים של מחלות כרוניות: גלוטתיון עשוי לסייע בהקלת תסמינים הקשורים למצבים כמו מחלת פרקינסון, הפרעות אוטואימוניות ומחלות בדרכי הנשימה.[8][9]
6. הגנה מפני סרטן: גלוטתיון עשוי לסייע בהגנה מפני סרטן ע"י הפחתת סטרס חמצוני והגברת הגנה נוגדת חמצון.[6][8]
7. שיפור בריאות הלב וכלי הדם: גלוטתיון יכול לסייע בשיפור תפקוד האנדותל וזרימת הדם, תוך הפחתת הסיכון לבעיות קרדיווסקולריות.[9]
8. מועיל לפגים: תוספת גלוטתיון עשויה לסייע בהגנה על הריאות של פגים ולהפחית את הסיכון למחלת ריאות כרונית.[9]
תוצאות החיפוש מצביעות על כך שגלוטתיון הוא נוגד חמצון וניקוי רעלים חיוני המספק יתרונות בריאותיים רחבי טווח ע"י הגנה על תאים, תמיכה במערכת החיסון ושיפור תפקודם של איברים ומערכות שונות בגוף.[6][7][8] [9][10]
הדרכים היעילות ביותר להעלות את רמות הגלוטתיון בגוף הן:
1. צרכו מזונות עשירים בגופרית: אכילת מזונות עשירים בחומצות אמינו המכילות גופרית כמו ציסטאין ומתיונין יכולה לעזור להגביר את ייצור הגלוטתיון. מקורות טובים כוללים בשר, דגים, עוף, ביצים, מוצרי חלב, שום, בצל, ברוקולי ושאר ירקות ממשפחת המצליבים.[1][2][3]
2. תוספי N-אצטילציסטאין (NAC): NAC הוא מבשר לחומצת האמינו ציסטאין, שהיא אבן בניין מפתח לגלוטתיון. מחקרים הראו שתוספי NAC יכולים לעזור לשמר ולחדש את רמות הגלוטתיון.[3][4]
3. אכלו מזונות עשירים בגלוטתיון: חלק מהמזונות מכילים גלוטתיון באופן טבעי, כמו אבוקדו, אספרגוס ותרד. צריכת מזונות אלו יכולה להעלות ישירות את רמות הגלוטתיון.[2][4]
4. פעילות גופנית סדירה: הוכח שפעילות גופנית סדירה מעלה את רמות הגלוטתיון, במיוחד בקרב מבוגרים. פעילות גופנית מסייעת בהפחתת מתח חמצוני ומגבירה את ההגנה הטבעית נוגדת החמצון של הגוף.[2][3]
5. הגבל את צריכת האלכוהול: צריכה כרונית של אלכוהול עלולה לדלדל את רמות הגלוטתיון, ולכן הפחתת צריכת האלכוהול עשויה לסייע בשמירה על מצב גלוטתיון בריא.[3]
יש לציין ששילוב של שינויים בתזונה, תוספי תזונה ושינויים באורח החיים הם הדרכים היעילות ביותר להעלות את רמות הגלוטתיון בגוף. נראה כי התמקדות במזונות עשירים בגופרית, תוספי NAC ופעילות גופנית סדירה הן האסטרטגיות המשפיעות ביותר.[1][2][3][4]
המינרל אבץ ממלא תפקיד מכריע בוויסות רמות הטסטוסטרון בגוף, אך נשאלת השאלה האם אבץ יכול להאיץ את רמת הטסטוסטרון טבעי בגופנו?, שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית בריאות וכושר.
אבץ הוא מינרל חיוני לסינתזה של טסטוסטרון בגוף. הוא מעורב בייצור ובשחרור של הורמון luteinizing hormone (LH) מבלוטת יותרת המוח, אשר בתורו ממריץ את ייצור הטסטוסטרון באשכים. לכן, רמות אבץ נאותות נחוצות כדי לשמור על רמות טסטוסטרון בריאות.
ניתן להמיר טסטוסטרון לאסטרוגן באמצעות תהליך הנקרא ארומטיזציה, אשר מזורז ע"י האנזים ארומטאז. מחקרים מסוימים מצביעים על כך שלאבץ עשויות להיות תכונות מעכבות ארומטאז, כלומר העשוי להפחית את ההמרה של טסטוסטרון לאסטרוגן. השפעה זו עשויה להיות מועילה לאנשים המעוניינים לשמור על רמות טסטוסטרון גבוהות יותר ביחס לאסטרוגן.
אמנם אבץ עשוי לסייע בבלימת פעילות ארומטאז, אך חשוב לציין שהאסטרוגן עצמו אינו רע מטבעו. גברים ונשים כאחד זקוקים לאיזון של טסטוסטרון ואסטרוגן לבריאות מיטבית. עם זאת, חוסר איזון ברמות האסטרוגן ביחס לטסטוסטרון עלול להוביל לבעיות בריאותיות שונות, כגון גינקומסטיה (רקמת שד מוגדלת אצל גברים) ובעיות פוריות.
שמירה על רמות אבץ נאותות באמצעות תזונה או תוספת חיונית לבריאות הכללית ולוויסות ההורמונים. מחסור באבץ יכול להוביל לירידה ברמות הטסטוסטרון, בין יתר בעיות בריאותיות. עם זאת, לצריכת אבץ מוגזמת עלולה להיות גם השפעות שליליות, ולכן חיוני לשאוף לגישה מאוזנת.
חשוב להכיר בכך שההשפעות של אבץ על רמות הטסטוסטרון והאסטרוגן עשויות להשתנות בין אנשים. גורמים כמו גנטיקה, תזונה, אורח חיים ומצב בריאותי כללי יכולים להשפיע על האופן שבו אבץ משפיע על רמות ההורמונים.
לסיכום, אבץ ממלא תפקיד חיוני בייצור הטסטוסטרון ועשוי לסייע בבלימת ההמרה של טסטוסטרון לאסטרוגן ע"י עיכוב פעילות ארומטאז. עם זאת, שמירה על איזון של אבץ וחומרי מזון אחרים היא חיונית לבריאות ההורמונים הכוללת, ויש לקחת בחשבון גורמים אינדיבידואליים בעת הערכת ההשפעה של אבץ על רמות הטסטוסטרון והאסטרוגן.
שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית ובריאות טבעית, היום אספר לכם על דרכים לצמצם תופעות לוואי של נזקי קרינת הרנטגן.
כידוע לצילום רנטגן בעיקר כשהן מרובים, עשויות להיות תופעות לוואי כמו עלייה קטנה באפשרות שאדם שנחשף לקרני רנטגן יפתח סרטן בהמשך חייו.
בנוסף עשויות להיות השפעות על הרקמות, כגון: קטרקט, אדמומיות בעור ונשירת שיער, המתרחשות ברמות גבוהות יחסית של חשיפה לקרינה והן נדירות בסוגים רבים של בדיקות הדמיה.
ישנם סוגים רבים של הליכי הדמיה רפואיים, למשל טומוגרפיה ממוחשבת (CT), רדיוגרפיה ("רנטגן קונבנציונלי" כולל ממוגרפיה) כולם משתמשים בקרינה מייננת כדי ליצור תמונות של הגוף.
קרינה מייננת היא סוג של קרינה שיש לה מספיק אנרגיה כדי לגרום נזק ל-DNA ועלולה להעלות את הסיכון של אדם לחלות בסרטן.
אם אתם צריכים לעשות צילום רנטגן בקרוב, אתם יכולים להגן על בריאותכם טרם החשיפה לקרינה זאת ע"י השימוש בויטמין C במינון של 500 מ"ג 2-3 פעמים ביום גם קוורציטין במינון זהה.
ויטמין E במינון של 400 IU ליום בצורתו הטבעית תערובת טוקופרולים, וסלניום 200 מק"ג ליום.
ויטמין B, אן-אציטיל אל-ציסטאין 600 מ"ג ליום על בטן ריקה.
חומצה אלפא ליפואית 200 מ"ג פעמיים ביום.
קרני רנטגן עלולות ליצור רדיקלים חופשיים בגוף ולפגום ב-DNA, למעשה נוגדי החמצון הנ"ל מצמצמים את התגובו האלה.
כורכומין (תרכובת נוגדת חמצון ואנטי דלקתית הנמצאת בתבלין הכורכום) עשוי לסייע בהגנה מפני נזקים הנגרמים מקרינה לעור. כך גם הצמח גינקו בילובה עשוי לסייע בהגנה מפני נזק לאיברים הנובעים מטיפול בקרינה.
באופן כללי רצוי ליטול זאת כשבועיים שלושה לפני הצילום.
אם יש לכם שאלות אתם מוזמנים לשאול אותי כאן בתגובות למטה ובשמחה אשיב לכם.
לצריכת קפה ישנן יתרונות וחסרונות, למשל אחד החסרונות שלו הוא מצמצם את ניצולם של ויטמינים (בעיקר ויטמין D וויטמיני B) ומינרלים (כמו: סידן, מגנזיום וברזל בעיקר).
אך יש לקפה גם יתרונות בריאות, בנוסף להשפעותיו הממריצות, קפה נקשר לרשימה ארוכה של יתרונות בריאותיים פוטנציאליים.
קפה מגביר את רמות האנרגיה:
קפה מכיל קפאין, ממריץ של מערכת העצבים המרכזית הידוע ביכולתו להילחם בעייפות ולהגביר את רמות האנרגיה (1).
הסיבה לכך היא שקפאין חוסם את הקולטנים של נוירוטרנסמיטר הנקרא אדנוזין, וזה מגביר רמות של נוירוטרנסמיטורים אחרים במוח שלך המווסתים את רמות האנרגיה שלך, כולל דופמין (מקור 2, 3).
מחקר קטן אחד מצא שצריכת קפאין הגדילה את הזמן עד לתשישות במהלך אימון רכיבה על אופניים ב-12% והפחיתה משמעותית את רמות העייפות הסובייקטיביות אצל המשתתפים (4).
במחקר אחר נמצאו ממצאים דומים, שדיווח כי צריכת קפאין לפני ובמהלך סיבוב גולף שיפרה את הביצועים, העלתה את רמות האנרגיה הסובייקטיביות והפחיתה את תחושות העייפות (5).
קפה מכיל קפאין, חומר ממריץ שהוכח כמגביר את רמות האנרגיה ומפחית עייפות על ידי שינוי רמות של נוירוטרנסמיטורים מסוימים במוח.
עשוי להיות קשור לסיכון נמוך יותר לסוכרת מסוג 2: מחקרים מסוימים מצביעים על כך שצריכת קפה באופן קבוע עשויה להיות קשורה לירידה בסיכון לפתח סוכרת מסוג 2 בטווח הארוך.
למעשה, סקירה אחת של 30 מחקרים מצאה שכל כוס קפה שצרכו אנשים ביום קשורה לסיכון נמוך ב-6% לפתח סוכרת מסוג 2 (6).
סביר להניח שזה נובע מהיכולת של הקפה לשמר את תפקוד תאי הבטא בלבלב שלך, שאחראים לייצור אינסולין כדי לווסת את רמות הסוכר בדם (7).
בנוסף, הוא עשיר בנוגדי חמצון ועשוי להשפיע על רגישות לאינסולין, דלקת ומטבוליזם - כולם מעורבים בהתפתחות סוכרת מסוג 2 (מקור 8).
יכול לתמוך בבריאות המוח
למרות שמחקרים העלו תוצאות מעורבות, מחקרים מסוימים מראים שקפה עשוי לסייע בהגנה מפני הפרעות ניווניות מסוימות, כולל מחלת אלצהיימר ומחלת פרקינסון.
על פי סקירה אחת של 13 מחקרים, אנשים שצרכו קפאין באופן קבוע היו בסיכון נמוך משמעותית ללקות במחלת פרקינסון. יתרה מכך, צריכת קפאין גם האטה את התקדמות מחלת פרקינסון לאורך זמן (9).
סקירה נוספת של 11 מחקרים תצפיתיים ביותר מ-29,000 אנשים מצאה גם שככל שאנשים צרכו יותר קפה, כך הסיכון שלהם למחלת אלצהיימר ירד (10).
בנוסף, מספר מחקרים הוכיחו שצריכת קפה מתונה יכולה להיות קשורה לסיכון נמוך יותר לדמנציה ולירידה קוגניטיבית (11, 12).
עשוי לוויסות משקל הגוף
על פי מחקרים מסוימים, קפה יכול לשנות את אחסון השומן ולתמוך בבריאות המעיים, שניהם עשויים להועיל לניהול משקל.
לדוגמה, סקירה אחת של 12 מחקרים הגיעה למסקנה שצריכת קפה גבוהה יותר יכולה להיות קשורה לירידה בשומן הגוף, במיוחד אצל גברים (14).
במחקר אחר, צריכת קפה מוגברת הייתה קשורה לירידה בשומן הגוף בנשים (15).
יתרה מכך, מחקר אחד מצא שאנשים ששתו כוס קפה אחת עד שתיים ביום היו בסיכון גבוה ב-17% לעמוד ברמות הפעילות הגופנית המומלצות, בהשוואה לאלו ששתו פחות מכוס אחת ביום (16).
רמות גבוהות יותר של פעילות גופנית יכולות לעזור לקדם ניהול משקל (16).
קפה יכול לעזור לתמוך בניהול משקל ועשוי להיות קשור לירידה בשומן הגוף. מחקר אחד גם מצא שאנשים שצרכו קפה נוטים יותר להיות פעילים פיזית.
קשור לסיכון נמוך יותר לדיכאון
כמה מחקרים מצאו ששתיית קפה יכולה להיות קשורה לסיכון נמוך יותר לדיכאון.
על פי סקירה אחת של שבעה מחקרים, כל כוס קפה שצרכו אנשים ביום נקשרה לסיכון נמוך ב-8% לדיכאון (17).
מחקר אחר מצא ששתיית לפחות ארבע כוסות קפה בכל יום קשורה לסיכון נמוך משמעותית לדיכאון, בהשוואה לשתיית כוס אחת בלבד ביום (18).
יתרה מכך, מחקר אחד מבין יותר מ-200,000 אנשים הראה ששתיית קפה קשורה לסיכון נמוך יותר למוות בהתאבדות.
יוד (Iodine) הוא מינרל חיוני לבריאות האדם בשל תפקידו העיקרי בייצור הורמוני בלוטת התריס, אך לא רק הוא חיוני לצמיחה והתפתחות של העובר והתינוק בעיקר להתפתחות המוח, תמיכה בתפקוד מערכת החיסונית. שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר.
היום אספר לכם על המינרל יוד בקצרה, ומה קורה כשישנו חסר ביוד, איך מאבחנים חסר ביוד, ואילו מקורות תזונתיים עשירים ביוד ועוד...
לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי (WHO), כ-2 מיליארד מתושבי העולם סובלים מצריכה בלתי מספקת של יוד, ומדינת ישראל נמנית עם המדינות שמתועד בהן חסר במינרל יוד.
להלן הסיבות העיקריות מדוע יוד חשוב:
יוד הוא מרכיב בסיסי בהורמוני בלוטת התריסהורמוני בלוטת התריס תירוקסין (T4) וטריודוטירונין (T3). הורמונים אלו חיוניים לוויסות חילוף החומרים, הצמיחה וההתפתחות. הם משפיעים על תפקודי גוף שונים כולל קצב הלב, ויסות הטמפרטורה והפקת אנרגיה.
צריכת יוד מספקת חיונית במיוחד במהלך ההריון והילדות המוקדמת. הורמוני בלוטת התריסבלוטת התריס חיוניים להתפתחות המוח אצל עוברים ותינוקות. מחסור ביוד בתקופות קריטיות אלו עלול להוביל ללקויות אינטלקטואליות והתפתחותיות בלתי הפיכות, מצב המכונה קרטיניזם.
הורמוני בלוטת התריס מווסתים את קצב חילוף החומרים בגוף, ומשפיעים על האופן שבו הגוף ממיר מזון לאנרגיה. רמות יוד נכונות עוזרות לשמור על חילוף חומרים בריא, משפיעות על ניהול משקל, רמות אנרגיה ותפקוד מטבולי כללי.
זפק (גוייטר) היא בלוטת התריס מוגדלת, הנגרמת לרוב עקב מחסור ביוד. הקפדה על צריכת יוד מספקת מסייעת במניעת התפתחות זפק ושומרת על תפקוד תקין של בלוטת התריס.
מחקר חדש מצביע על כך שיוד עשוי למלא תפקיד בתפקוד מערכת החיסון. הוא נצפה כבעל תכונות אנטי-מיקרוביאליות והוא עשוי לסייע בשמירה על שלמות רירית הרירית באיברים שונים.
היוד חיוני להמרת ה'בטא קרוטן' לוויטמין A, לבריאות השיער, הציפורניים והשיניים, וכן כגורם מיטיב במצבים רפואיים מסוימים, לרבות גידולים בשד.
מקורות ליוד בתזונה, יוד קיים באופן טבעי בחלק מהמזונות, כמו למשל: דגים ואצות עשירים ביוד. מוצרי חלב וביצים, פירות וירקות הגדלים באדמה עשירה ביוד יכולים גם הם לתרום ליוד בתזונה.
ישנו גם את המלח שמועשר ביוד, מדינות רבות מתספים את המלח השולחני ביוד כדי למנוע מחסור.
היוד נאגר בגופנו בעיקר בבלוטת התריס, ובכמויות נמוכות יותר נאגר בבלוטות ההנקה בחזה, בעיניים, ברירית הקיבה, בדופן העורקים ובבלוטות הרוק.
הצריכה היומית המומלצת של יוד משתנה לפי גיל, מין ושלב החיים. למבוגרים, הכמות המומלצת היא בדרך כלל בסביבות 150 מיקרוגרם ליום. נשים הרות ומניקות זקוקות לכמויות גבוהות יותר, בסביבות 220 עד 290 מיקרוגרם ביום, כדי לתמוך בהתפתחות העובר והתינוק.
אז נשאלת השאלה מהם ההשלכות של מחסור? מחסור ביוד יכול להוביל למספר בעיות בריאותיות, כמו:
היפותירואידיזם: רמות נמוכות של הורמוני בלוטת התריס הגורמות לעייפות, עלייה במשקל ודיכאון.
זפק: כלומר נפיחות של בלוטת התריס.
בעיות התפתחותיות: מוגבלות שכלית ופיגור בגדילה אצל ילדים.
בעיות ברבייה: למשל סיכון מוגבר להפלה, לידת עובר מת ולידה מוקדמת.
אז איך מאבחנים חסר ביודבדיקת יוד בשתן היא הבדיקה יעילה לזיהוי מקרים של חסר יוד, זאת מאחר וכ- 90% מהיוד שאנו צורכים מופרש בדרך הכליות לשתן. אציין שלפעמים כדי לאבחן חסר ביוד נדרשת בדיקה לאיסוף שתן של 24 שעות.
מזונות גויטרוגנים (Goitrogens) הם למעשה מזונות שמפריעים לקליטת היוד בבלוטת התריס ומעלים את הסיכון להתפתחות גוייטר כלומר הגדלה של בלוטת התריס. אכילה מרובה של מזונות אלה מגבירה את הנטייה לחוסר במינרל יוד.
וכעת אספר לכם אילו מזונות הם גויטרוגנים, נתחיל בכרוב, ברוקולי, כרובית, צנון, לפת חזרת והקליפות אדומות-חומות של הבוטנים (הלא מקולפים).
יש לומר שגם חסרים בברזל ובוויטמין A עשויים להשפיע על ירידה בספיגת היוד בבלוטת התריס.
חוסר ביוד בקרב אנשים בוגרים עשוי להתבטא בתסמינים כמו: חולשה, עייפות, עלייה בלתי מוסברת במשקל, רגישות לקור, עצירות ויובש בעור וכן עלייה ברמות הכולסטרול בדם (בדומה למצב של היפותירואידיזם).
רמות נמוכות של יוד מעלות את הנטייה למרמות גבוהות של הטוטל כולסטרול בדם, לרבות רמת הכולסטרול רע LDL, ??? הסיכון להפרת האיזון בין הכולסטרול הרע לכולסטרול הטוב HDL.
לסיכום היוד הוא מינרל חיוני לבריאות האדם, בעיקר בשל תפקידו בייצור הורמוני בלוטת התריס. הבטחת צריכה נאותה של יוד חיונית לוויסות מטבולי, צמיחה והתפתחות, במיוחד במהלך ההריון והילדות המוקדמת.
