דילוג לתוכן הראשי

האם תזונה נכונה יכולה לספק לנו את כל רכיבי התזונה החיוניים לבריאות איתנה?

מסתבר שאחד המיתוסים הגדולים בתחום התזונה הוא שניתן לקבל את כל החומרים המזינים החיוניים בכמות מספקת מהתזונה בלבד. לדעתי ולנסיוני הדבר מאוד קשה לביציוע אם בכלל. למעשה המציאות מראה שרוב האנשים אפילו לא מתקרבים לצריכה מספקת של החומרים המזינים הנדרשים ללא תוספי תזונה. 


יש לציין שארגון הבריאות העולמי פרסם כי יותר משני מיליארד אנשים בכל רחבי העולם סובלים מחוסרים תזונתיים בוויטמינים ומינרלים. 

חוסרים תזונתיים נפוצים הם מחסור במינרלים כמו: אשלגן, אבץ, מגנזיום ויוד, ומחסור בויטמינים כמו: ויטמין B6, פולט, ויטמין B12, וויטמין K2. אך יש לציין כי החוסרים הנפוצים ביותר בעולם בוויטמינים ומינרלים הם מחסור בוויטמינים A ו-D3 וברזל. 

אז מהם ההגדרות למחסור תזונתי?

רמת הצריכה של ויטמין או מינרל מסוים יכולה להשתנות בגרף ממחסור חמור ועד רעילות. רמת הצריכה האידאלית נמצאת לרוב באמצע בין שתי נקודות הקיצון הנ"ל. 

ישנם שני מונחים בהם משתמשים לרוב כדי להגדיר את הצריכה הרצויה: הראשונה היא: המנה היומית המומלצת (RDA),  והשנייה היא: הצריכה היומית המומלצת (RDI).

המונח RDA מתייחס לרמת הצריכה היומית של רכיב תזונתי הנחשבת כמספקת עבור 97% עד 98% מכלל האוכלוסייה הבריאה, בהתאם לגיל ולמגדר.

המונח RDI פותחו לצורך סימון מוצרי מזון, וערכם המספרי זהה לערך הגבוה ביותר של RDA עבור כל קבוצת אוכלוסייה נתונה.

אחת הביקורות הגדולות על RDA היא שערכיו מבוססים על צריכת אותו חומר מזין שלא יגרום לסימנים של מחסור, ועל הערכת הדרישה הפיזיולוגית לאותו חומר מזין בקרב אנשים "בריאים".

בין רמת הצריכה המובילה למחסור לרמת הצריכה ההולמת או המיטבית קיים טווח המוגדר כמחסור תת-קליני, או צריכה בלתי מספקת של חומר מזין. 

אציין שבמקרים רבים הרמז היחיד למחסור תת-קליני בחומר מזין עשוי להיות עייפות, ישנוניות, קושי להתרכז או הרגשה כללית לא טובה. אך יש לומר שלטווח הארוך מחסור תת-קליני עשוי לפגוע בבריאות אידאלית.


רוב האנזימים והקו-אנזימים מורכבים מחלבון וקו-פקטור כלשהו, בדרך כלל מינרל ו/או ויטמין חיוני. אם חסר לאנזים המינרל או הוויטמין החיוני עבורו,- פעילותו תפסיק. 

אתן לכם דוגמה להבנה, המינרל אבץ דרוש לאנזים המשפעל את ויטמין A בתהליך הראייה. צריכה תזונתית מספקת של ויטמין A לא תועיל אם יהיה לנו מחסור באבץ לשימוש ע"י האנזים.


תזונה בריאה חיונית ליצירת בסיס תזונתי, אליו ניתן להוסיף תכנית אסטרטגית של נטילת תוספי תזונה. שום תוסף תזונה לא יכול להחליף את הבסיס של תזונה נכונה בהתאמה אישית. אך ניתן להשתמש בתוספים כדי לקבל "ביטוח" תזונתי ולהבטיח מענה לצרכים התזונתיים והשגת בריאות מיטבית. 

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

קריאטין לבריאות הנפש והגוף - אנטי אייג'ינג, קובי עזרא

האם קריאטין מסייע לבריאות הנפש והגוף האידאלית - אנטי אייג'ינג. קריאטין משמש בעיקר ספורטאים ומפתחי גוף לצורך שיפור כוח השרירים והביצועים הספורטיבים, אך היתרונות שלו הם מעבר לספורט, במיוחד כשמדובר באנטי אייג'ינג ובשיפור הבריאות הכללית.  שימור מסת שריר - ככל שאנו מתבגרים, אנו מאבדים באופן טבעי מסת שריר וחוזק, מצב המכונה סרקופניה. המצב הנ"ל הוא גורם מרכזי בניידות וסיכון מוגבר לנפילות ושברים כתוצאה מכך. קריאטין עוזר ע"י תמיכה במטבוליזם האנרגתי של תאי השריר ומקל על התכווצויות שרירים יעילה יותר. שמאפשר שמירה על מסת שריר רזה , אפילו אצל מבוגרים יותר שאולי לא עוסקים באימונים בעצימות גבוהה. תפקוד קוגניטיבי טוב יותר  מחקרים חדשים מראים שתוספי קריאטין עשויים להועיל לבריאות המוח. מכיוון שהמוח דורש כמויות גבוהות של אנרגיה, קריאטין ממלא תפקיד בהבטחת האנרגיה של התאים כדי לבצע משימות ביעילות. מחקרים מראים שקריאטין עשוי לשפר את התפקוד הקוגניטיבי, במיוחד באוכלוסיות מזדקנות, ע"י שיפור הזיכרון, זמני התגובה והבהירות המנטלית. שיכול להיות בעל ערך בהפחתת ירידה קוגניטיבית הקשורה לגיל. אנ...

ויטמין D ובריאות המוח - מה הקשר? קובי עזרא

ויטמין D ובריאות המוח : מחקר רנדומיזציה תצפיתית ומנדלית. רמה גבוה יותר של ויטמין D הוצע כבעל השפעות מועילות על בריאות המוח. המטרה הייתה לחקור את הקשר בין 25-הידרוקסיויטמין D [25(OH)D], תכונות הדמיה עצבית, והסיכון לדמנציה ושבץ מוחי. {1} מחסור ויטמין d  היה קשור לסיכון מוגבר לדמנציה ושבץ מוחי, עם הקשר החזק ביותר לאלו עם 25(OH)D <25 nmol/L (לעומת 50-75.9 nmol/L; HR מותאם: 1.79; 95% CI: 1.57, 2.04 ו-HR: 1.40; 95% CI: 1.26, 1.56, בהתאמה).  ניתוחי MR לא ליניאריים אישרו את השפעת הסף של 25(OH)D על דמנציה, כאשר הסיכון צפוי להיות גבוה ב-54% (95% CI: 1.21, 1.96) עבור המשתתפים ב-25 ננומול/ליטר בהשוואה ל-50 ננומול/ליטר. 25(OH)D לא היה קשור לתוצאות הדמיה עצבית או לסיכון לשבץ בניתוחי MR. נתח השפעה פוטנציאלי מצביע על כך שניתן למנוע 17% (95% CI: 7.22, 30.58) מדמנציה על ידי הגדלת 25(OH)D ל-50 ננומול/ליטר. ה מסקנות : רמה נמוכה של ויטמין D הייתה קשורה לתוצאות הדמיה עצבית ולסיכונים לדמנציה ושבץ מוחי גם לאחר התאמה מקיפה של משתנים. ניתוחי MR תומכים בהשפעה סיבתית של מחסור בוויטמין D על דמנציה אך ל...

איזה מגנזיום הכי יעיל?, קובי עזרא

ההבדלים בין סוגי תוספי המגנזיום השונים נובעים בעיקר משיטות הספיגה והיציבות שלהם, המשפיעות על הזמינות הביולוגית (bioavailability) בגוף. להלן פירוט המאפיינים העיקריים של כל צורה, מבוסס על מחקרים וטכנולוגיות קיימות.. 1.  מגנזיום ליפוזומלי (Liposomal Magnesium) המגנזיום עטוף במעטפת שומנית (ליפוזום), המגנה עליו מפירוק במערכת העיכול ומשפרת את ספיגתו בתאים דרך מיזוג עם קרומי התא. יתרונות : ספיגה יעילה יותר בהשוואה לצורות מסורתיות (כמו מגנזיום אוקסיד או ציטרט), בזכות הגנה מפני חומצות קיבה ואנזימי עיכול. מפחית תופעות לוואי גסטרואינטסטינליות (כמו שלשול), שכן המגנזיום משתחרר באופן מדורג. מחקרים מוכיחים כי ליפוזומים מעלים רמות מגנזיום בפלזמה וברקמות ביעילות גבוהה. חסרונות : ייצור יקר יותר, ותלוי באיכות הליפוזומים (גודל ויציבות). 2.  מגנזיום בננוטכנולוגיה (Nano-Magnesium) חלקיקי מגנזיום בגדלים ננומטריים (1-100 ננומטר), המגדילים את שטח הפנים ומשפרים מסיסות וספיגה במעי. יתרונות : ספיגה מהירה ויעילה דרך מחסומי רירית המעי, בזכות גודלם הזעיר. פוטנציאל להגעה לרקמות עמוקות יותר (למשל, מוח או עצמ...