דילוג לתוכן הראשי

קקאו יתרונות בריאותיים - קובי עזרא

לקקאו ישנם יתרונות בריאותיים מגוונים, בעיקר בזכות תכולת הפוליפנולים והפלבנואידים שבו, שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר. 

השפעה אנטי-אוקסידנטית חזקה

קקאו מכיל ריכוז גבוה של נוגדי חמצון, בעיקר פלבנואידים כמו קטכין, אפיקטכין ופרוציאנידינים, אשר מסייעים בנטרול רדיקלים חופשיים ובהגנה על התאים.

בריאות לב וכלי דם:

מחקרים מצביעים על כך שצריכת קקאו עשויה לשפר את תפקוד האנדותל (השכבה הפנימית של כלי הדם), להפחית לחץ דם, לשפר את חילוף החומרים של שומנים וסוכר, ולהפחית את הנטייה להיווצרות קרישי דם [3][5][2]. השפעות אלו ניכרות גם באוכלוסיות בסיכון כמו חולי סוכרת ויתר לחץ דם [8].

השפעה אנטי-דלקתית ואימונומודולטורית:

הפוליפנולים שבקקאו פועלים כחומרים אנטי-דלקתיים, אנטי-אלרגיים ומשפיעים על מערכת החיסון – הן ברמה המולדת והן ברמה הנרכשת. מחקרים מראים השפעה על ייצור ציטוקינים ושינוי בפעילות תאי T. 
[6][7] 

השפעה על מערכת העצבים והמוח: יש עדויות לכך שקקאו תורם לשיפור תפקודי מוח, ככל הנראה בזכות השפעתו על זרימת הדם למוח ונוגדי החמצון שבו [7].

הפחתת סיכון למחלות כרוניות: צריכת קקאו נקשרה לירידה בסיכון למחלות לב, שבץ, סוכרת, וסוגי סרטן מסוימים [2][7].

עם זאת, חשוב לציין כי:
ההשפעות הבריאותיות תלויות בכמות ובאיכות הקקאו, ובריכוז הפלבנואידים שבו. קקאו מעובד או שוקולד עם תוספת סוכר ושומן עשויים לאבד חלק מהיתרונות ואף להזיק [1][4].

יש חילוקי דעות במחקר לגבי עוצמת ההשפעה והאם היא משמעותית בכל האוכלוסיות [2][3][6].


לסיכום אני יכול לומר לכם שקקאו טבעי ועשיר בפלבנואידים, כאשר נצרך במתינות, עשוי להעניק יתרונות בריאותיים בעיקר במניעת מחלות לב, דלקות ושיפור תפקוד מערכת החיסון.

מקורות: 
[1] https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC8031600/
[2] https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC4696435/
[3] https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fnut.2017.00036/pdf
[4] https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC2797556/
[5] https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC5539137/
[6] https://figshare.com/articles/journal_contribution/Cocoa_as_immunomodulatory_agent_an_update/24474552/1/files/43004214.pdf
[7] https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC3671179/
[8] https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC6213512/
תוויות:

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

ויטמין D ובריאות המוח - מה הקשר? קובי עזרא

ויטמין D ובריאות המוח : מחקר רנדומיזציה תצפיתית ומנדלית. רמה גבוה יותר של ויטמין D הוצע כבעל השפעות מועילות על בריאות המוח. המטרה הייתה לחקור את הקשר בין 25-הידרוקסיויטמין D [25(OH)D], תכונות הדמיה עצבית, והסיכון לדמנציה ושבץ מוחי. {1} מחסור ויטמין d  היה קשור לסיכון מוגבר לדמנציה ושבץ מוחי, עם הקשר החזק ביותר לאלו עם 25(OH)D <25 nmol/L (לעומת 50-75.9 nmol/L; HR מותאם: 1.79; 95% CI: 1.57, 2.04 ו-HR: 1.40; 95% CI: 1.26, 1.56, בהתאמה).  ניתוחי MR לא ליניאריים אישרו את השפעת הסף של 25(OH)D על דמנציה, כאשר הסיכון צפוי להיות גבוה ב-54% (95% CI: 1.21, 1.96) עבור המשתתפים ב-25 ננומול/ליטר בהשוואה ל-50 ננומול/ליטר. 25(OH)D לא היה קשור לתוצאות הדמיה עצבית או לסיכון לשבץ בניתוחי MR. נתח השפעה פוטנציאלי מצביע על כך שניתן למנוע 17% (95% CI: 7.22, 30.58) מדמנציה על ידי הגדלת 25(OH)D ל-50 ננומול/ליטר. ה מסקנות : רמה נמוכה של ויטמין D הייתה קשורה לתוצאות הדמיה עצבית ולסיכונים לדמנציה ושבץ מוחי גם לאחר התאמה מקיפה של משתנים. ניתוחי MR תומכים בהשפעה סיבתית של מחסור בוויטמין D על דמנציה אך ל...
המשך לקרוא

קריאטין לבריאות הנפש והגוף - אנטי אייג'ינג, קובי עזרא

האם קריאטין מסייע לבריאות הנפש והגוף האידאלית - אנטי אייג'ינג. קריאטין משמש בעיקר ספורטאים ומפתחי גוף לצורך שיפור כוח השרירים והביצועים הספורטיבים, אך היתרונות שלו הם מעבר לספורט, במיוחד כשמדובר באנטי אייג'ינג ובשיפור הבריאות הכללית.  שימור מסת שריר - ככל שאנו מתבגרים, אנו מאבדים באופן טבעי מסת שריר וחוזק, מצב המכונה סרקופניה. המצב הנ"ל הוא גורם מרכזי בניידות וסיכון מוגבר לנפילות ושברים כתוצאה מכך. קריאטין עוזר ע"י תמיכה במטבוליזם האנרגתי של תאי השריר ומקל על התכווצויות שרירים יעילה יותר. שמאפשר שמירה על מסת שריר רזה , אפילו אצל מבוגרים יותר שאולי לא עוסקים באימונים בעצימות גבוהה. תפקוד קוגניטיבי טוב יותר  מחקרים חדשים מראים שתוספי קריאטין עשויים להועיל לבריאות המוח. מכיוון שהמוח דורש כמויות גבוהות של אנרגיה, קריאטין ממלא תפקיד בהבטחת האנרגיה של התאים כדי לבצע משימות ביעילות. מחקרים מראים שקריאטין עשוי לשפר את התפקוד הקוגניטיבי, במיוחד באוכלוסיות מזדקנות, ע"י שיפור הזיכרון, זמני התגובה והבהירות המנטלית. שיכול להיות בעל ערך בהפחתת ירידה קוגניטיבית הקשורה לגיל. אנ...
המשך לקרוא

דלקת מפרקים: מנגנונים פתופיזיולוגים והשפעת התזונה על מהלך המחלה, קובי עזרא

דלקת מפרקים (Arthritis) היא קבוצה הטרוגנית של מחלות המאופיינות בתהליך דלקתי כרוני הגורם לפגיעה במפרקים, כאב, נוקשות ואובדן תפקוד. לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), כ- 350 מיליון אנשים   ברחבי העולם סובלים מדלקת מפרקים, עם שכיחות גבוהה יותר בקרב נשים ומבוגרים. שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר.  בסקירה זו נבחן את: הסיווג והפתופיזיולוגיה של דלקת מפרקים הקשר בין תזונה לדלקתיות במפרקים המלצות תזונתיות מבוססות מחקר כיוונים טיפוליים אינטגרטיביים סוגים עיקריים של דלקת מפרקים ומנגנונים פתולוגיים 1. אוסטאוארתריטיס (Osteoarthritis, OA) מאפיינים : ניוון פרוגרסיבי של סחוס מפרקי, עם תגובה דלקתית משנית. גורמי סיכון : גיל, השמנה, עומס מכני, ופגיעות טראומטיות. מנגנונים מולקולריים : עלייה באנזימים מפרקי סחוס (MMP-1, MMP-13). ירידה בסינתזת קולגן מסוג II. שפעול מסלולי דלקת (NF-κB, IL-1β). 2. דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis, RA) מאפיינים : מחלה אוטואימונית עם דלקת סינוביאלית כרונית. גורמי סיכון : גנטיקה (HLA-DR4), עישון, ודיסביוזיס במעי. מנגנונים אימונולוגיים : תגובה של תאי T ו...
המשך לקרוא