דילוג לתוכן הראשי

מגנזיום הורידה את לחץ הדם וה-HbA1c בנבדקים עם תסמונת מטבולית - קובי עזרא

שלום כאן קובי עזרא מומחה לרפואה נטורופטית, היום אספר לכם על מחקר שהראה כי תוספת מגנזיום הורידה את לחץ הדם וה-HbA1c בנבדקים עם תסמונת מטבולית. 



תוספת מגנזיום ציטראט הורידה את לחץ הדם וה-HbA1c בנבדקים עם תסמונת מטבולית: ניסוי פיילוט כפול סמיות בן 12 שבועות, מבוקר פלצבו. 

תוספת מגנזיום (Mg) הוכחה כמשפרת פרמטרים של תסמונת מטבולית (metabolic syndrome או בקיצור: MetS) בחולים היפומגנזמים (הסובלים מחסר מגנזיום). 

המחקר הנוכחי העריך את התפקיד של מגנזיום באנשים נורמומגנזמיים (רמת מגנזיום תקינה) עם תסמונת מטבולית. 

המטופלים חולקו באופן אקראי ל- 400 מ"ג כמגנזיום  ציטראט או פלצבו מדי יום במשך 12 שבועות. 

לחץ דם, המוגלובין מסוכרר (HbA1c), ריכוזי פלזמה של גלוקוז, מגנזיום וסידן, מגנזיום מיונן בדם, ריכוזי כולסטרול בסרום, טריגליצרידים, ויטמין D, קריאטינין, אינטרלוקין-6 וחלבון תגובתי-C (בקיצור: CRP) נמדדו בקו הבסיס ולאחר 12 שבועות. 

תוספת מגנזיום הובילה לעלייה משמעותית בריכוז מגנזיום בפלזמה (0.78 ± 0.07 mmol/L ל-0.83 ± 0.07 mmol/L) ולירידה בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי (בסיס: 145 ± 10/85 ± 3 מ"מ כספית; 12 שבועות: 121 ± 5/79 ± 3 מ"מ כספית). 

ההמוגלובין A1c ירד באופן משמעותי בקבוצת מגנזיום (6.43 ± 0.64% עד 6.15 ± 0.55%), וההבדל בשינוי בין פלצבו לקבוצת מגנזיום היה משמעותי. 

רמות ויטמין D בסרום עלו באופן משמעותי רק בקבוצת מגנזיום. אצל אנשים נורמומגנזמיים עם תסמונת מטבולית, תוספת מגנזיום ציטראט במתן אורלי הפחיתה את HbA1c ואת לחץ דם.


מקור: 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34859788

תוויות:

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

ויטמין D ובריאות המוח - מה הקשר? קובי עזרא

ויטמין D ובריאות המוח : מחקר רנדומיזציה תצפיתית ומנדלית. רמה גבוה יותר של ויטמין D הוצע כבעל השפעות מועילות על בריאות המוח. המטרה הייתה לחקור את הקשר בין 25-הידרוקסיויטמין D [25(OH)D], תכונות הדמיה עצבית, והסיכון לדמנציה ושבץ מוחי. {1} מחסור ויטמין d  היה קשור לסיכון מוגבר לדמנציה ושבץ מוחי, עם הקשר החזק ביותר לאלו עם 25(OH)D <25 nmol/L (לעומת 50-75.9 nmol/L; HR מותאם: 1.79; 95% CI: 1.57, 2.04 ו-HR: 1.40; 95% CI: 1.26, 1.56, בהתאמה).  ניתוחי MR לא ליניאריים אישרו את השפעת הסף של 25(OH)D על דמנציה, כאשר הסיכון צפוי להיות גבוה ב-54% (95% CI: 1.21, 1.96) עבור המשתתפים ב-25 ננומול/ליטר בהשוואה ל-50 ננומול/ליטר. 25(OH)D לא היה קשור לתוצאות הדמיה עצבית או לסיכון לשבץ בניתוחי MR. נתח השפעה פוטנציאלי מצביע על כך שניתן למנוע 17% (95% CI: 7.22, 30.58) מדמנציה על ידי הגדלת 25(OH)D ל-50 ננומול/ליטר. ה מסקנות : רמה נמוכה של ויטמין D הייתה קשורה לתוצאות הדמיה עצבית ולסיכונים לדמנציה ושבץ מוחי גם לאחר התאמה מקיפה של משתנים. ניתוחי MR תומכים בהשפעה סיבתית של מחסור בוויטמין D על דמנציה אך ל...
המשך לקרוא

קריאטין לבריאות הנפש והגוף - אנטי אייג'ינג, קובי עזרא

האם קריאטין מסייע לבריאות הנפש והגוף האידאלית - אנטי אייג'ינג. קריאטין משמש בעיקר ספורטאים ומפתחי גוף לצורך שיפור כוח השרירים והביצועים הספורטיבים, אך היתרונות שלו הם מעבר לספורט, במיוחד כשמדובר באנטי אייג'ינג ובשיפור הבריאות הכללית.  שימור מסת שריר - ככל שאנו מתבגרים, אנו מאבדים באופן טבעי מסת שריר וחוזק, מצב המכונה סרקופניה. המצב הנ"ל הוא גורם מרכזי בניידות וסיכון מוגבר לנפילות ושברים כתוצאה מכך. קריאטין עוזר ע"י תמיכה במטבוליזם האנרגתי של תאי השריר ומקל על התכווצויות שרירים יעילה יותר. שמאפשר שמירה על מסת שריר רזה , אפילו אצל מבוגרים יותר שאולי לא עוסקים באימונים בעצימות גבוהה. תפקוד קוגניטיבי טוב יותר  מחקרים חדשים מראים שתוספי קריאטין עשויים להועיל לבריאות המוח. מכיוון שהמוח דורש כמויות גבוהות של אנרגיה, קריאטין ממלא תפקיד בהבטחת האנרגיה של התאים כדי לבצע משימות ביעילות. מחקרים מראים שקריאטין עשוי לשפר את התפקוד הקוגניטיבי, במיוחד באוכלוסיות מזדקנות, ע"י שיפור הזיכרון, זמני התגובה והבהירות המנטלית. שיכול להיות בעל ערך בהפחתת ירידה קוגניטיבית הקשורה לגיל. אנ...
המשך לקרוא

דלקת מפרקים: מנגנונים פתופיזיולוגים והשפעת התזונה על מהלך המחלה, קובי עזרא

דלקת מפרקים (Arthritis) היא קבוצה הטרוגנית של מחלות המאופיינות בתהליך דלקתי כרוני הגורם לפגיעה במפרקים, כאב, נוקשות ואובדן תפקוד. לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), כ- 350 מיליון אנשים   ברחבי העולם סובלים מדלקת מפרקים, עם שכיחות גבוהה יותר בקרב נשים ומבוגרים. שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר.  בסקירה זו נבחן את: הסיווג והפתופיזיולוגיה של דלקת מפרקים הקשר בין תזונה לדלקתיות במפרקים המלצות תזונתיות מבוססות מחקר כיוונים טיפוליים אינטגרטיביים סוגים עיקריים של דלקת מפרקים ומנגנונים פתולוגיים 1. אוסטאוארתריטיס (Osteoarthritis, OA) מאפיינים : ניוון פרוגרסיבי של סחוס מפרקי, עם תגובה דלקתית משנית. גורמי סיכון : גיל, השמנה, עומס מכני, ופגיעות טראומטיות. מנגנונים מולקולריים : עלייה באנזימים מפרקי סחוס (MMP-1, MMP-13). ירידה בסינתזת קולגן מסוג II. שפעול מסלולי דלקת (NF-κB, IL-1β). 2. דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis, RA) מאפיינים : מחלה אוטואימונית עם דלקת סינוביאלית כרונית. גורמי סיכון : גנטיקה (HLA-DR4), עישון, ודיסביוזיס במעי. מנגנונים אימונולוגיים : תגובה של תאי T ו...
המשך לקרוא