דילוג לתוכן הראשי

דיאטה וויטמין D מקורותיו והשפעותיו

דר' עזרא קובי מספר על דיאטה וויטמין D מקורות והשפעות (תודה לאתר: http://diet2all.net).

סיכון לתסמינים של שפעת מופחתים: ילדים שצרכו כ- 1,200 IU ויטמין D ליום למשך 4 חודשים בחורף, נצפה סיכון מופחת להתפתחות השפעת.








הפחתת הסיכון לסוכרת: מספר מחקרים תצפיתיים הראו יחס הפוך בין ריכוזים של ויטמין D בדם ובסיכון לסוכרת מסוג 2. בחולי סוכרת מסוג 2, שסובלים מרמות ויטמין D נמוכות עלולים להשפיע לרעה על הפרשת אינסולין וניצול הגלוקוז.

במחקר אחד, תינוקות שקיבלו כ- 2,000 IU של ויטמין D ליום היו בסיכון של כ- 88% נמוך יותר לפתח סוכרת מסוג 1.

http://anti-aging-reducing-aging.blogspot.co.il/



תינוקות בריאים: ילדים עם לחץ דם נורמלי שקיבלו 2,000 IU ויטמין D ליום נצפתה ירידה בנוקשות דופן העורק ברמה משמעותית לאחר 16 שבועות, בהשוואה לילדים שקיבלו רק 400 IU ויטמין D ליום.



הרמה הנמוכה של ויטמין D נמצא קשור גם לסיכון גבוה יותר וחומרת מחלות ילדות דרמטיטיס ומחלות אלרגיות, לרבות אסתמה, אטופיק דרמטיטיס ואקזמה. ויטמין D עשוי להגביר את ההשפעות האנטי-דלקתיות של גלוקוקורטיקואידים, מה שהופך אותו פוטנציאל שימושי כטיפול תומך לאנשים הסובלים מאסטמה ומפתחים עמידות בתרופות ממשפחת הסטרואידים.



הריון בריא: נשים בהריון שסובלות מחסרים בויטמין D נראות סטסטיסטית  בסיכון גבוה יותר לפתח רעלת הריון וצורך בניתוח קיסרי. מצב לקוי של ויטמין D קשור גם בסוכרת הריונית וגינוזיס חיידקי בנשים הרות. כמו כן, חשוב לציין כי רמות ויטמין D היו גבוהות מדי במהלך ההריון היו קשורים בעלייה במצבי אלרגיה למזון של הילד במהלך השנתיים הראשונות לחיים.



מניעת סרטן: ויטמין D חשוב מאוד להסדרת צמיחת תאים. מחקרים אחדים מצביעים שקלציטריול (הצורה הפעילה הורמונלית של ויטמין D) יכול להפחית את התקדמות הסרטן ע"י האטת קצב הצמיחה והפיתוח של כלי דם חדשים ברקמות סרטניות, הגדלת האפופטוזיס - מוות של תאים סרטניים.

לויטמין D השפעה על יותר מ-200 גנים אנושיים, אשר יכול להיפגע כאשר מצב ויטמין D הוא תת אופטימלי (suboptimal).



מחסור בויטמין D נקשר לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, טרשת נפוצה, אוטיזם, מחלת אלצהיימר, דלקת מפרקים שגרונית, חומרת האסתמה ושפעת החזירים, מחקרים איכותיים יותר צריכים להעשות לפני שניתן יהיה להוכיח.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

ויטמין D ובריאות המוח - מה הקשר? קובי עזרא

ויטמין D ובריאות המוח : מחקר רנדומיזציה תצפיתית ומנדלית. רמה גבוה יותר של ויטמין D הוצע כבעל השפעות מועילות על בריאות המוח. המטרה הייתה לחקור את הקשר בין 25-הידרוקסיויטמין D [25(OH)D], תכונות הדמיה עצבית, והסיכון לדמנציה ושבץ מוחי. {1} מחסור ויטמין d  היה קשור לסיכון מוגבר לדמנציה ושבץ מוחי, עם הקשר החזק ביותר לאלו עם 25(OH)D <25 nmol/L (לעומת 50-75.9 nmol/L; HR מותאם: 1.79; 95% CI: 1.57, 2.04 ו-HR: 1.40; 95% CI: 1.26, 1.56, בהתאמה).  ניתוחי MR לא ליניאריים אישרו את השפעת הסף של 25(OH)D על דמנציה, כאשר הסיכון צפוי להיות גבוה ב-54% (95% CI: 1.21, 1.96) עבור המשתתפים ב-25 ננומול/ליטר בהשוואה ל-50 ננומול/ליטר. 25(OH)D לא היה קשור לתוצאות הדמיה עצבית או לסיכון לשבץ בניתוחי MR. נתח השפעה פוטנציאלי מצביע על כך שניתן למנוע 17% (95% CI: 7.22, 30.58) מדמנציה על ידי הגדלת 25(OH)D ל-50 ננומול/ליטר. ה מסקנות : רמה נמוכה של ויטמין D הייתה קשורה לתוצאות הדמיה עצבית ולסיכונים לדמנציה ושבץ מוחי גם לאחר התאמה מקיפה של משתנים. ניתוחי MR תומכים בהשפעה סיבתית של מחסור בוויטמין D על דמנציה אך ל...

דלקת מפרקים: מנגנונים פתופיזיולוגים והשפעת התזונה על מהלך המחלה, קובי עזרא

דלקת מפרקים (Arthritis) היא קבוצה הטרוגנית של מחלות המאופיינות בתהליך דלקתי כרוני הגורם לפגיעה במפרקים, כאב, נוקשות ואובדן תפקוד. לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), כ- 350 מיליון אנשים   ברחבי העולם סובלים מדלקת מפרקים, עם שכיחות גבוהה יותר בקרב נשים ומבוגרים. שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר.  בסקירה זו נבחן את: הסיווג והפתופיזיולוגיה של דלקת מפרקים הקשר בין תזונה לדלקתיות במפרקים המלצות תזונתיות מבוססות מחקר כיוונים טיפוליים אינטגרטיביים סוגים עיקריים של דלקת מפרקים ומנגנונים פתולוגיים 1. אוסטאוארתריטיס (Osteoarthritis, OA) מאפיינים : ניוון פרוגרסיבי של סחוס מפרקי, עם תגובה דלקתית משנית. גורמי סיכון : גיל, השמנה, עומס מכני, ופגיעות טראומטיות. מנגנונים מולקולריים : עלייה באנזימים מפרקי סחוס (MMP-1, MMP-13). ירידה בסינתזת קולגן מסוג II. שפעול מסלולי דלקת (NF-κB, IL-1β). 2. דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis, RA) מאפיינים : מחלה אוטואימונית עם דלקת סינוביאלית כרונית. גורמי סיכון : גנטיקה (HLA-DR4), עישון, ודיסביוזיס במעי. מנגנונים אימונולוגיים : תגובה של תאי T ו...

איזה מגנזיום הכי יעיל?, קובי עזרא

ההבדלים בין סוגי תוספי המגנזיום השונים נובעים בעיקר משיטות הספיגה והיציבות שלהם, המשפיעות על הזמינות הביולוגית (bioavailability) בגוף. להלן פירוט המאפיינים העיקריים של כל צורה, מבוסס על מחקרים וטכנולוגיות קיימות.. 1.  מגנזיום ליפוזומלי (Liposomal Magnesium) המגנזיום עטוף במעטפת שומנית (ליפוזום), המגנה עליו מפירוק במערכת העיכול ומשפרת את ספיגתו בתאים דרך מיזוג עם קרומי התא. יתרונות : ספיגה יעילה יותר בהשוואה לצורות מסורתיות (כמו מגנזיום אוקסיד או ציטרט), בזכות הגנה מפני חומצות קיבה ואנזימי עיכול. מפחית תופעות לוואי גסטרואינטסטינליות (כמו שלשול), שכן המגנזיום משתחרר באופן מדורג. מחקרים מוכיחים כי ליפוזומים מעלים רמות מגנזיום בפלזמה וברקמות ביעילות גבוהה. חסרונות : ייצור יקר יותר, ותלוי באיכות הליפוזומים (גודל ויציבות). 2.  מגנזיום בננוטכנולוגיה (Nano-Magnesium) חלקיקי מגנזיום בגדלים ננומטריים (1-100 ננומטר), המגדילים את שטח הפנים ומשפרים מסיסות וספיגה במעי. יתרונות : ספיגה מהירה ויעילה דרך מחסומי רירית המעי, בזכות גודלם הזעיר. פוטנציאל להגעה לרקמות עמוקות יותר (למשל, מוח או עצמ...