שלום כאן קובי עזרא מומחה לרפואה נטורופטית, היום אספר לכם על התסמונת המטבולית (סינדרום X או תסמונת התנגודת לאינסולין) וכיצד תוכלו לאבחן האם אתם סובלים מתסמונת מטבולית? ואיך ניתן לטפל ולאזן את התסמונת המטבולית בשיטות שמרניות? כלומר מה אתם יכולים לעשות בבית או יותר נכון במטבח שלכם כדי למגר את התופעה?
 |
| האם אתם סובלים מתסמונת מטבולית? קובי עזרא, סינדרום X, תסמונת התנגודת לאינסולין |
מהי תסמונת מטבולית?
אז ראשית אתם בטח שואלים, מהי תסמונת מטבולית? תסמונת מטבולית הידועה גם בשמות: סינדרום X ותסמונת התנגודת לאינסולין. היא מקבץ של גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, ונוכחותם מנבאת סוכרת, סיבוכים ותמותה בטרם עת כשאינה מטופלת כראוי.
התסמונת המטבולית היא הפרעה מטבולית נפוצה הנובעת מהשכיחות הגוברת של השמנת יתר. הפתופיזיולוגיה מיוחסת במידה רבה לעמידות לאינסולין, היפרלפידמיה ומצב פרו-דלקתי שכנראה תורם לתסמונת.
סימני תסמונת מטבולית: מה התסמינים של תסמונת מטבולית?
התסמינים הבולטים בתסמונת מטבולית הם: השמנה אבדומינלית כלומר כרס או השמנת תפוח, שמתבטאת בהיקף מותנים גדול, רמת טריגליצרידים גבוהים בדם, לחץ דם גבוה מ־130/85, אי סבילות לסוכרים, כלומר מצב טרום שבעתיד יוביל להתפתחות סוכרת סוג 2.
גורמים תסמונת מטבולית
מהם הגורמים לתסמונת המטבולית? תסמונת מטבולית נגרמת לרוב מאורח חיים לא בריא (כלומר תזונה לא מתאימה וחוסר פעילות גופנית), כמו גם ישנה את הנטייה הגנטית, וגם כתופעת לוואי של תרופות (כמו קורטיזון).
תסמונת מטבולית סיכון
אז משאלת השאלה: האם יש סיכונים בתסמונת המטבולית? והתשובה היא בהחלט כן! תסמונת מטבולית מגבירה את הנטייה להתפתחות סוכרת מסוג 2 ולהתפתחות מחלות לב וכלי דם, כמו: התקף לב, אירוע מוחי בעיקר.
אך לפעמים גם כבד שומני, אי-ספיקת כליות וחומצה אורית מוגברת (המעלה סיכון לשיגדון).
לכן חשוב להקדים תרופה למכה לטפל מוקדם ולמנוע התפתחות סוכרת, השמנת יתר, מחלות לב וכלי-דם ושחמת הכבד.
רוצים לגלות האם אתם סובלים מתסמונת מטבולית?
|
|
גברים |
נשים |
|
היקף מותניים |
מעל 102 ס"מ |
מעל 88 ס"מ |
|
כולסטרול HDL |
מתחת ל-40 מ"ג לדציליטר דם |
מתחת ל-50 מ"ג לדציליטר דם |
|
טריגליצרידים |
מעל 150 מ"ג לדציליטר דם |
מעל 150 מ"ג לדציליטר דם |
|
לחץ דם |
מעל 130/85 מילימטר כספית או שכבר בטיפול תרופתי ל-יל"ד |
מעל 130/85 מילימטר כספית או שכבר בטיפול תרופתי ל-יל"ד |
|
רמת סוכר הדם בצום |
מעל 100 מ"ג לדציליטר דם או שכבר בטיפול תרופתי לסוכרת מסוג 2 |
מעל 100 מ"ג לדציליטר דם או שכבר בטיפול תרופתי לסוכרת מסוג 2 |
* אציין שהגדרת המטופל שסובל מתסמונת מטבולית אם יש לו או לה שלושה או יותר מהתסמינים שצוינו להלן.
דיאטה תסמונת מטבולית
אז נשאלת השאלה: מה ניתן לעשות כדי לטפל הסינדרום המטבולי? ניתן לעשות זאת (לא תמיד) אך לרוב תזונה עשירה בפחמימות ובעיקר ריקות גורמת לעליה בייצור חומצת שומן וטריגליצרידים בכבד.
אחרי הכל הטריגליצרידים מורכבים מגליצרול (שמגיע מהפחמימות) בתוספת 3 חומצות שומן.
מהאמור ניתן להבין שיש לצמצם את צריכת הפחמימות ובעיקר ממזונות לבנים הדלים בסיבים, כמו למשל אורז לבן, קמח לבן לרבות לחם לבן ותוצריו, וכמובן סוכרים מתועשים כמו חטיפים ודברי מתיקה.
השמנת יתר ובעיקר השמנה אבדומינלית - בטנית המכונה גם השמנת תפוח או השמנה גברית. במצב הנ"ל ישנו הצורך לרדת במשקל אך יותר חשוב לרדת באחוזי השומן, ולמזער ירידה במשקל על חשבון מסת שריר יקרה.
אציין שירידה במשקל בצורה שאינה נכונה, עקב למשל חסרים תזונתיים, עשויה להגביר את הנטייה לפירוק שרירים על חשבון שומנים, כך עשויה להתחיל דיאטת היו-יו שממנה אנו רוצים להימנע.
לכן ההמלצה היא לצמצם את המזונות המתועשים ולהגביר את אכילת המזונות המלאים והטבעיים, כמו ירקות ופירות, קטניות ודגנים מלאים, כמובן שישנו הצורך להתאים את תוכנית התזונה והאימונים למטופל באופן אישי ובהתאם למצבו הפיזיולוגי, בדיקות דם, הרגלי חיים וכו'...
כמו גם חשובה הפעילות הספורטיבית, היות ואורח אורח חיים יושבני, כנהוג בעולם המערבי מגביר את הנטייה בקשר ישיר לתסמונת המטבולית.
לכן אני ממליץ למטופלים שלי לעשות פעילות גופנית אירובית (כמו הליכה) של לפחות 30 דקות 3-5 פעמים בשבוע. בנוסף לפעילות אנאירובית לחיזוק השרירים וכך לשיפור בניצול הסוכרים לאנרגיה ושיפור בתנגודת להורמון אינסולין.
חשוב לציין שבדומה לאי סבילות לסוכר והתפתחות סוכרת טייפ-2, גם היפוגונדיזם כלומר חסר בהורמון המין הגברי טסטוסטרון קשור להופעת התסמונת המטבולית. לכן מומלץ לעשות בנוסף בדיקות דם אנדוקריניות.
אציין שעל חסר בטסטוסטרון ואיך להגבירו ע"י תזונה עשיתי סרטון הסבר, אם תרצו רק תבקשו התגובות ובשמחה אתן לכם קישור ישיר.
שימוש ארוך טווח בתרופות כמו סטרואידים ממשפחת הקורטיזונים עשויה להגביר את הנטייה לתסמונת מטבולית.
השמנה ותסמונת מטבולית
אציין שהעלייה בשכיחות ההשמנה הפכה לבעיה בריאותית גדולה בעולם בקרב מבוגרים, אך גם בקרב ילדים ומתבגרים. הצטברות שומן תת עורי במהלך גיל ההתבגרות קשורה באופן חיובי ועצמאי לטרשת עורקים בגילאים בוגרים.
הצטברות שומן בבטן קשורה לעמידות לאינסולין, ואילו פיזור שומן הגוף בפריפריה פחות חשובה מבחינה מטבולית, כלומר שלהשמנה בבטן (השמנת תפוח, המאפיינת השמנה גברית) ישנה נטייה מוגברת בהשוואה להשמנה בישבן ובירכיים (השמנת אגס, המאפיינת השמנה נשית).
השמנה קשורה לירידה גדולה בתוחלת החיים. ההשפעה של השמנת יתר קיצונית על התמותה גדולה יותר בקרב צעירים מבוגרים. מבחינה זו, השמנה קשורה גם בסיכון מוגבר למספר סוגי סרטן.
אך יחד עם זאת, כ-30% מהסובלים מהשמנת יתר הם בריאים מבחינה מטבולית עם רגישות לאינסולין בדומה לאנשים בריאים במשקל תקין, תכולת שומן בקרביים נמוכה יותר בהשוואה לרוב החולים הסובלים מהשמנת יתר אבדומינלית מבחינה מטבולית.
המרכיב הנצפה ביותר בתסמונת מטבולית, השמנה בטנית, דיסליפידמיה, היפרגליקמיה ויתר לחץ דם, השכיחות הממוצעת של תסמונת מטבולית היא 31%, והיא קשורה לעלייה כפי-2 בסיכון למחלות לב כליליות, מחלות מוחיות, ועלייה פי 1.5 בסיכון לתמותה מכל הגורמים.
טיפול תרופתי בתסמונת המטבולית
טיפול תרופתי בתסמונת המטבולית, לרוב נעשה באופן סימפטומטי, כלומר טיפול בתסמינים ולא בשורש הבעיה.
למשל במצב של היפרגליקמיה כשרמות הסוכר גבוהות ייתן הרופא את התרופה מטפורמין המשמשת לטיפול בסוכרת. כשרמות הכולסטרול גבוהות תקבלו תרופות ממשפחת הסטטינים.
במצב של היפוגונדיזם הגברים עשויים לקבל תוספת של הורמון המין הגברי - טסטוסטרון וכו'...
אציין כי ישנם מחקרים שהראו שמתן ההורמון טסטוסטרון במצבי היפוגונדיזם גרם לירידה במשקל ובהיקף המותניים.
טסטוסטרון ותסמונת מטבולית
היפוגונדיזם (מחסור בטסטוסטרון) במבוגרים קשור לירידה בחשק המיני, באנרגיה, בהמטוקריט, במסת שריר צפיפות מינרלים בעצמות, ודיכאון.
מחסור בטסטוסטרון נקשר גם למרכיבים שונים של התסמונת המטבולית, שבתורו קשור לעלייה פי-5 בסיכון למחלות לב וכלי דם.
רמות טסטוסטרון נמוכות קשורות לעמידות מוגברת לאינסולין, לעלייה במסת השומן, לכולסטרול HDL נמוך, רמות טריגליצרידים גבוהות יותר ולחץ דם גבוה.
טיפול משלים בטסטוסטרון במחוסרי טסטוסטרון הראה ירידה בתסמונת מטבולית, בעמידות לאינסולין, בטטול כולסטרול, בכולסטרול LDL, בטריגליצרידים ושיפור בבקרה הגליקמית ופרמטרים אנתרופומטרים.
לסיכום: תסמונת מטבולית אינה מחלה כשלעצמה, אלא היא מונח המדגיש גורמים שעשויים להיות בסיכון גבוה יותר למחלות, כפי 2 למחלות לב וכלי דם, פי 5 ויותר לסוכרת מסוג 2. השמנת יתר והתנגדות לאינסולין נחשבים בבסיס רוב המקרים של תסמונת מטבולית.
עמוד התווך של הטיפול נותר שינויים באורח החיים הכולל פעילות גופנית ותזונה בהתאמה אישית. יש לציין שהמטרה היא לגרום לירידה במשקל (באחוזי השומן) טיפול בדיסליפידמיה, יתר לחץ דם והיפרגליקמיה.
אהבתם?! אז שתפו עם החברים :-)
ביבליאוגרפיה:
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19407331
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15836891
3/https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28585193
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31382417
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27894098
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26433309 - טסטוסטרון וסינדרום מטבולי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה