מחפשים להפחית תהליכי דלקת, לשפר את בריאות הלב ובריאות הגוף באופן כללי? אני מציע לכם לחשוב לכיוון תבלין המרפא כורכום שאחר הרכיבים הפעילים ביותר שלא הם הכורכומינואידים, ובעיקר הכורכומין.
שורש הכורכום מכיל את הכורכומינואידים: כורכומין (curcumin), דימתילכורכומין (dimethylcurcumin) וביסדימתילכורכומין (bisdimethylcurcumin) המצויים בכמויות קטנות יותר, גורמת לתכונות כימיות וביולוגיות שונות בהשוואה לכורכומין. כורכומינואידים מהווים 2-4% מאבקת שורש כורכום יבשה. כורכומין הוא המרכיב הפוליפנולי הפעיל ביולוגית העיקרית בכורכום.{2, 3, 18, 19, 20}.
הכורכום שימש באופן היסטורי בשיטות רפואה הודית כמו איורוודה, ומספר רב של מחקרים הראו את היתרונות של הכורכום למגוון מצבים בריאותיים. תבלין צהוב-כתום המכיל תרכובות הנקראות כורכומינואידים, בעלות תכונות אנטי דלקתיות, מה שהופך אותו לשימושי לשיכוך כאבים, לבריאות מפרקים, בריאות מטבולית ובריאות כללית.
כורכומין הוא פיגמנט צהוב הקיים בתבלין כורכום (Curcuma longa) אשר נקשר לפעילות נוגדת חמצון, אנטי דלקתית, אנטי סרטנית, אנטי ויראלית ואנטי בקטריאלית כפי שצוין ע"י למעלה מ-6,000 ציטוטים. {4}
הכורכומין נספג בצורה גרועה בפני עצמו, אך תוספת של פלפל שחור מגבירה מאוד את ספיגתו, לכן ישנם מוצרים שמכילים פיפרין, שהיא למעשה תמצית פלפל שחור (הקרויה גם: ביו-פרין BioPerine), שעשוי להגביר את ספיגת הכורכומין ב-2,000%. {1, 14}גם זנגביל (ג'ינגר) מסייע לספיגה יעילה יותר של כורכומין.
בנוסף כורכומין מסיס בשומן, ולכן נטילתו עם מזון המכיל שומן עשויה גם לשפר את הספיגה. כמו גם, עדיף ליטול במינונים מחולקים על פני היום, זאת במטרה לשפר את הספיגה מוגבלת של הכורכומין בגופנו. {1}
כורכומין מציג מגוון רחב של השפעות מועילות כולל אנטי דלקתיות, נוגדות חמצון, כימותרפיות, מגן רקמות, אנטיבקטריאלי, אנטי פטרייתי, אנטי ויראלי, מווסת חילוף חומרים, מווסת חיסון, תכונות אנטי-נאופלסטיות ואנטי-דיכאוניות {4, 5, 6, 7, 8}.
אז איזה תוסף של כורכומין נחשב להכי יעיל? הבחירה לתוספי הכורכום הטובים ביותר: ניתן לחלק את הצורות השונות שנועדו לשפר את הזמינות הביולוגית של כורכומין למספר גישות עם דוגמאות ספציפיות.
כאמור כורכומין מסיס בשומן, ולכן צריכת כורכומין עם ארוחה שומנית מגבירה את הספיגה. גישות מוקדמות לשיפור הספיגה היו הוספת שמן כורכום (BCM-95®; BioCurcumax®; Curcugreen™) {9, 10, 11}
כמות קטנה של פיפרין (Curcumin C3 Complex®) {12, 13, 14}
להלן סרטון הסבר על: "איזה כורכומין מומלץ"
כורכומין היא תרכובת תגובתית מאוד בגלל המבנה המולקולרי הייחודי שלה. הכורכומין רגיש לאור גלוי ולאור UV, מתפרק לסדרה של תרכובות כאשר ונילין וחומצה פרולית הם התוצרים הסופיים הבולטים ביותר {15, 16, 17}.
תוספי תזונה כורכומין עשויים להיות בעייתיים או אפילו לא בטוחים עבור אנשים מסוימים:
הנוטלים מדללי דם: בשל תכונותיו הפוטנציאליות של הכורכומין לדילול דם, אנשים הנוטלים תרופות מדללות דם לא צריכים לקחת תוספי כורכום או לכל הפחות להתייעץ עם הרופא שלהם.
הנוטלים תרופות לסוכרת: למרות שעדיין לא ברור כמה כורכום יכול לעזור בטיפול בסוכרת, הוכח שכמות קטנה של 180 מיליגרם של כורכומין יכולה להוריד את רמת הסוכר בדם באנשים מסוימים.
אנשים שעוברים טיפול בסרטן או בתרופות אנטי-סרטניות: תוספי כורכום עשויים להיות אינטראקציה עם טיפולי סרטן מסוימים, ובמקרים מסוימים עלולים להפוך אותם לפחות יעילים.
עם זאת, מחקרים אחרים מצביעים על יתרונות פוטנציאליים בטיפול בסרטן, ולכן עדיף לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם הרופא.
הנוטים לאבנים בכליות: כורכום הוא אוקסלט שיכול להיקשר לסידן, שיכול לתרום לאבנים בכליות. אם אתה נוטה לאבנים בכליות, ייתכן שתרצה להימנע מנטילת תוספי כורכום.
נשים בהריון או מיניקות: אין מספיק ראיות לתמוך בבטיחות של תוספי כורכום בהריון או בהנקה, לכן מומלץ להימנע מתוספי מזון אם את בשלב זה של החיים. הכמות שנמצאת במזון בטוחה.
מקורות:
1. https://pubs.rsc.org/en/content/articlelanding/2019/FO/C9FO01063G
2. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28417091/
3. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29629341/
4. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24520218/
5. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26528921/
6. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27638428/
7. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26927041/
8. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27232756/
9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20046768/
10. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25994138/
11. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29027274/
12. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18559556/
13. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9619120/
14. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9619120/
15. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24368738/
16. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24794906/
17. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29206254/
18. https://www.mdpi.com/1420-3049/24/7/1393
19. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2225411016300293?via%3Dihub
20. https://www.advbiores.net/article.asp?issn=2277-9175;year=2018;volume=7;issue=1;spage=38;epage=38;aulast=Rahmani
21. מקור גדול: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7144558/