מגנזיום הוא מינרל חיוני לגופנו, בעל תפקיד מרכזי בשמירה על תפקוד מערכת הלב וכלי הדם. הוא משתתף ביותר מ-600 תגובות אנזימטיות בגוף, כולל תהליכים הקשורים לאנרגיה, מטבוליזם, ויסות כלי דם, תפקוד שריר הלב, ושיווי משקל חשמלי. {1,2,3} שלום כאן קובי עזרא והיות אספר לכם בקצרה על חשובות המגנזיום לבריאות מערכת הלב וכלי הדם.
השפעות מגנזיום על מערכת הלב וכלי הדם
תפקוד חשמלי של הלב
מגנזיום חיוני ליציבות החשמלית של הלב. הוא משפיע על תעלות יונים, מסייע בוויסות פעימות הלב, ומפחית את הסיכון להופעת הפרעות קצב, במיוחד הפרעות קצב חדריות. {2,4}
מגנזיום חיוני ליציבות החשמלית של תאי שריר הלב. הוא משמש כקופקטור במעל 600 תגובות אנזימטיות, כולל כאלו הקשורות להעברת יונים דרך קרומי התא, בפרט יוני סידן ואשלגן. חוסר במגנזיום (היפומגנזמיה) עלול לגרום לשיבוש באנרגיה בתא, לשינויים בפעילות של תעלות יונים, לשינויים בפוטנציאל הפעולה של תאי שריר הלב, ולאי-יציבות של תאי שריר הלב. כתוצאה מכך, עלולות להופיע הפרעות קצב, בעיקר הפרעות קצב חדריות. תיקון רמות מגנזיום יכול למנוע או להקל על הפרעות קצב אלו.
מניעת מחלות לב וכלי דם
חסר במגנזיום (היפומגנזמיה) קשור לעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם כגון יתר לחץ דם, טרשת עורקים, מחלת לב כלילית, שבץ מוחי, אי-ספיקת לב, ומוות לבבי פתאומי. {1,5,6}
רמות נמוכות של מגנזיום בדם קשורות לעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם, כגון מחלת לב כלילית, שבץ מוחי, יתר לחץ דם, הפרעות בשומני הדם, ומוות לבבי פתאומי. מחקרים אפידמיולוגיים מראים כי יש קשר הפוך בין צריכת מגנזיום לבין שכיחות מחלות לב וכלי דם - כלומר, צריכה גבוהה יותר של מגנזיום קשורה לסיכון נמוך יותר למחלות אלו.
השפעה על תפקוד כלי הדם
מגנזיום מסייע בהרפיית כלי דם, תורם לאיזון לחץ הדם, ומפחית דלקת וחמצון ברקמת כלי הדם. {1,4}
מגנזיום מסייע להרפיית כלי דם ומפחית התכווצות כלי דם עקב ויסות תעלות סידן ופעילות תאי אנדותל. הוא גם משפיע על תהליכים דלקתיים וחמצוניים בכלי הדם, ובכך מפחית את הסיכון לטרשת עורקים. בנוסף, מגנזיום קשור לאיזון לחץ הדם - מחסור בו עלול לגרום לעלייה בלחץ הדם, ואילו תוספת מגנזיום עשויה להפחית לחץ דם גבוה.
השפעה על קרישת הדם
מגנזיום מעורב גם בתהליך קרישת הדם, תורם לאיזון בין קרישה ופירוק קרישים, ובכך מפחית את הסיכון לפקקת (היווצרות קרישי דם). {3}
מגנזיום משתתף בתהליכי קרישת הדם (המוסטזיס), הן ברמת החלבונים והן ברמת תאי הדם. הוא מסייע באיזון בין קרישת הדם לפירוק קרישים, ובכך מפחית את הסיכון להיווצרות קרישי דם (פקקת). מחסור במגנזיום עלול להגביר את הסיכון לקרישיות יתר ולעלייה בסיכון לאוטמים.
מגנזיום השפעה מטבולית
מגנזיום משפיע על חילוף החומרים של שומנים וסוכרים, ומפחית את הסיכון להתפתחות תסמונת מטבולית, סוכרת, והשמנה – גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם. {1,5}
מגנזיום חיוני לתהליכי אנרגיה בתא, כולל ייצור ATP, ומשתתף במסלולים מטבוליים חשובים כמו מעגל קרבס ושרשרת הנשימה. מחסור במגנזיום עלול לפגוע בייצור האנרגיה בתאי הלב, ולפגוע בתפקודם. בנוסף, מגנזיום משפיע על חילוף החומרים של שומנים וסוכרים, ומפחית את הסיכון לתסמונת מטבולית, סוכרת והשמנה – כולם גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם.
ממצאי מחקרים
קשר הפוך בין רמת מגנזיום למחלות לב וכלי דם
מחקרים תצפיתיים וניסויים קליניים מצאו קשר הפוך בין רמות מגנזיום או צריכת מגנזיום לבין מחלות לב וכלי דם - כלומר, רמות נמוכות של מגנזיום קשורות לסיכון מוגבר למחלות אלו. {5,7}
השפעה על תמותה
מחקרי עוקבה מראים כי רמות נמוכות של מגנזיום בדם קשורות לעלייה בתמותה ממחלות לב וכלי דם ומוות לבבי פתאומי. {6,8}
השפעה על קרדיומיופתיה
מחסור כרוני במגנזיום עלול לגרום לקרדיומיופתיה - מחלה של שריר הלב, אך מצב זה הפיך עם תיקון המחסור. {8}
השפעות של עודף מגנזיום
עודף מגנזיום (היפרמגנזמיה) מצב נדיר, אך עלול להתרחש אצל חולים עם תפקוד כלייתי לקוי או צריכה מוגזמת של תוספים. עודף מגנזיום עלול לגרום להפרעות הולכה בלב, לשינויים בקטעי ST ו-T באק"ג, ולעיתים אף להפרעות קצב קשות. {9}
ולסיכום אני יכול לומר שמגנזיום הוא מינרל חיוני לשמירה על בריאות הלב וכלי הדם. חסר מגנזיום עלול להוביל להפרעות קצב, לחץ דם גבוה, מחלות לב וכלי דם, והפרעות מטבוליות. תיקון מחסור במגנזיום עשוי להפחית סיכון למחלות לב וכלי דם ולתמותה קרדיווסקולרית. {1,4,5}
מקורות:
1. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC11585403/
2. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC9598104/
3. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC10222666/
4. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC7598282/
5. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC11644202/
6. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC4859391/
7. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC5852744/
8. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC8477865/
9. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC8111350/