יום ראשון, 24 בדצמבר 2023

אילו מינרלים וויטמינים כתוספי תזונה מפריעים אחד לספיגה של זה ואילו עוזרים

היום נדון איך לשפר את יעילות הספיגה של ויטמינים ומינרלים בגופנו, ואילו צירופי תזונה יש להימנע ולאילו מומלץ?, ואילו תוספי תזונה לא רצוי ליטול יחד ואילו כן מומלץ?, שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר. 


ויטמינים ומינרלים ממלאים תפקידים מכריעים כמעט בכל תהליכי הגוף וחייבים לקבל אותם ממזונות או תוספי מזון, מכיוון שגופנו אינו מסוגל לייצר אותם.

אז נשאלת השאלה: אילו מינרלים וויטמינים כתוספי תזונה מפריעים אחד לספיגה של זה ואילו עוזרים?

מינרלים מסוימים כתוספי תזונה יכולים להפריע זה לספיגה של חברו. כמה אינטראקציות שכדאי לשים לב אליהן הן:

ברזל וסידן: רמות גבוהות של סידן יכולות לעכב את ספיגת הברזל. לספיגת ברזל מרבית, מומלץ להימנע משילוב מקורות ברזל עם מזונות או תוספי מזון עשירים בסידן[1]. לכן גם לא הייתי ממליץ לצרוך תוספת ברזל עם מזון העשיר בסידן. 

אבץ וברזל: רמות גבוהות של תוספת אבץ עשויות להפריע לספיגה של ברזל שאינו heme.

אבץ ונחושת: מינונים גבוהים של אבץ יכולים לעכב את הספיגה של נחושת. חשוב להקפיד על האיזון בין אבץ ונחושת בעת נטילת תוספי מזון[1]. 

ויטמין C וברזל non-heme:  ויטמין C (חומצה אסקורבית) משפר את הספיגה של ברזל שאינו-heme. צריכת מזונות עשירים בוויטמין C או תוספי מזון עם מזון צמחי עשיר בברזל יכולה לשפר את ספיגת הברזל.

ויטמין A וויטמין D: מחקרים מראים כי נטילת מינונים גבוהים של ויטמין A יכולה לעכב את ספיגתו של ויטמין D. עם זאת, אינטראקציה זו עדיין בבדיקה ואנו זקוקים למחקרים נוספים[1]. אך לא ויטמין D מהשמש.

ויטמין D וסידן: ויטמין D מגביר את ספיגת הסידן. שני חומרים מזינים אלה פועלים לעתים קרובות יחד כדי לתמוך בבריאות העצם ולמנוע אוסטאופורוזיס. 

ויטמין D ומגנזיום: רמה תקינה של ויטמין D חשובות לספיגת מגנזיום. 

ויטמין K וסידן: ויטמין K מעורב בחילוף החומרים של העצם ועשוי לפעול בצורה סינרגטית עם סידן לבריאות העצם. 

שומנים בריאים: משפרים את ספיגת ויטמינים מסיסים בשומן (A, D, E, K).

סידן וזרחן: סידן וזרחן פועלים לעתים קרובות יחד כדי לתמוך בבריאות העצם. האיזון בין שני המינרלים הללו הוא חשוב.

אלומיניום ומגנזיום: אמנם לא רק תוספי תזונה, אבל אלומיניום ומגנזיום נמצאים בתרופות נפוצות ללא מרשם. הם ידועים באינטראקציה ויכולים להשפיע על ספיגת תרופות אחרות[3].

שקול ייעוץ מקצועי: חיוני להיות זהיר בעת שילוב תוספי תזונה, שכן שילובים מסוימים יכולים להשפיע על עוצמת התוספים או התרופות, ולהוביל לסיכונים בריאותיים פוטנציאליים[5]. התייעץ תמיד עם איש מקצוע בתחום הבריאות לפני שמתחילים כל תוספים חדשים כדי להבטיח שהם מתאימים לצרכים הספציפיים שלך וכדי להימנע מכל אינטראקציה אפשרית.

גורמי ספיגה: גורמים אחרים, כגון נוכחות של סיבים תזונתיים, אוקסלטים ופיטטים במזון, יכולים להשפיע ולהפחית ספיגת המינרלים. לדוגמה, האוקסלטים במזונות מסוימים יכולים לעכב את ספיגת הסידן.

פיטטים (נמצאים בדגנים מלאים, בקטניות ואגוזים) מעכבים את ספיגתם של מינרלים כגון ברזל, אבץ וסידן.

אוקסלטים (נמצאים בירקות תרד, עלי סלק, ואגוזים) מעכבים את ספיגת הסידן.

סיבים תזונתיים (המצויים פירות, ירקות, דגנים מלאים) עשויים לעכב את ספיגתם של המינרלים בצריכה מוגזמת. לכן רצוי להימנע מצריכת תוסף תזונה כמו למשל אבץ, ברזל ועוד יחד עם מזון העשיר בסיבים תזונתיים. 

ובל נשכח לעיסה יסודית ואכילה איטית שמסייעת לעוזר בשחרור אנזימים החיוניים לעיכול והגבלת שטח הפני של המזון במגע יחד עם אנזימי העיכול.[6,7] 

מצבי סטרס יכולים להשפיע על העיכול, לשנות את רמת ההורמונים ואת זרימת הדם במערכת העיכול, ולהשפיע על ספיגת חומרי הזנה[6,7].

תזמון ארוחות: הפרדת צריכת רכיבי תזונה שעלולים להפריע זה לזה יכולה להיות מועילה. למשל, נטילת תוספי סידן בנפרד מארוחות עשירות בברזל ולהיפך.

אז אם את או אתה שוקלים את השימוש בתוספי תזונה, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע רפואי כדי לקבוע את המינון המתאים ולהבטיח גישה מאוזנת.

אציין שאינטראקציות אלו מספקות קווים מנחים כלליים, המורכבות של ספיגת חומרי הזנה וחילוף החומרים פירושה שתגובות בודדות עשויות להשתנות. תזונה מאוזנת ומגוונת, יחד עם התחשבות באינטראקציות אלו, יכולה לתרום לספיגה מיטבית של חומרים מזינים.

תקורות:

[1] https://www.nordic.com/healthy-science/vitamins-and-minerals-interactions-to-avoid/

[2] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8502756/

[3] https://www.uspharmacist.com/article/drug-interactions-with-vitamins-and-minerals

[4] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC8377299/

[5] https://www.fda.gov/consumers/consumer-updates/mixing-medications-and-dietary-supplements-can-endanger-your-health

[6] https://ymcaharrisburg.org/ways-increase-nutrient-absorption/

[7] https://ancientnutrition.com/blogs/all/nutrient-absorption

יום שבת, 23 בדצמבר 2023

המערכת ההורמונלית, המערכת האנדוקרינית, קובי עזרא

המערכת ההורמונלית, המכונה גם המערכת האנדוקרינית, היא רשת מורכבת של בלוטות ואיברים המווסתים ומתאמים תהליכים פיזיולוגיים שונים בגוף באמצעות שחרור ואינטראקציה של הורמונים. הורמונים הם שליחים כימיים העוברים דרך זרם הדם לתאי מטרה או איברים, שם הם מפעילים את השפעתם. שלום כאן קובי עזרא (PhD) והיום אספר על מבוא למערכת ההורמונלית בגופנו. 


להלן סקירה כללית של מרכיבי המפתח והתפקודים של המערכת ההורמונלית:

1. המערכת האנדוקרינית כוללת מספר בלוטות המפרישות הורמונים. לבלוטות אלו אין צינורות ומשחררות הורמונים ישירות לזרם הדם. הבלוטות האנדוקריניות העיקריות כוללות את בלוטת יותרת המוח, בלוטת התריס, בלוטות הפאראתירואיד, בלוטות יותרת הכליה, הלבלב, השחלות (בנשים) ואשכים (בגברים).

בלוטת יותרת המוח (Pituitary Gland) או בלוטת ההיפופיזה: מכונה לעתים קרובות "בלוטת המאסטר", בלוטת יותרת המוח ממוקמת בבסיס המוח. הוא מייצר ומשחרר מגוון הורמונים המווסתים בלוטות אנדוקריניות אחרות, גדילה ותהליכים מטבוליים שונים.

בלוטת האצטרובל (pineal gland) הממוקמת במוח מייצרת את ההורמון מלטונין מווסת את מחזור השינה-ערות ומושפע מהמקצב הצירקדי הפנימי של הגוף.

בלוטת התריס (Thyroid gland): ממוקמת בצוואר, בלוטת התריס מייצרת הורמונים המווסתים את חילוף החומרים ומאזן האנרגיה.

תירוקסין וטרייודוטירונין (T3 ו-T4) מווסתים את חילוף החומרים, הצמיחה והוצאת האנרגיה בכל הגוף. 

בלוטות הפאראתירואיד - יותר התריס: מייצרת את הורמון הפרתירואיד (PTH) מווסת את רמות הסידן והזרחן בדם.

בלוטות יותרת הכליה (Adrenal glands): ממוקמות על גבי כל כליה, בלוטות יותרת הכליה מפרישות הורמונים כמו קורטיזול ואדרנלין, המעורבים בתגובת הגוף ללחץ ומשחקים תפקיד בחילוף החומרים.

קורטיזול המכונה לעתים קרובות "הורמון הסטרס". ממלא תפקיד בחילוף החומרים, בתגובה החיסונית ובתגובת הלחץ של הגוף.

אפינפרין (אדרנלין) מעורב בתגובת "הילחם או ברח". מגביר את קצב הלב, מרחיב את דרכי הנשימה ומנתב מחדש את זרימת הדם כדי לתמוך בפעילות גופנית בתגובה ללחץ.

נוראפינפרין פועל לצד אפינפרין כדי לווסת את תגובת הלחץ ומעורב בשליטה על לחץ הדם.

אלדוסטרון מווסת את רמות הנתרן והאשלגן, משפיע על לחץ הדם ומאזן הנוזלים.

בלוטת הלבלב (Pancreas): בלוטה זו, הממוקמת מאחורי הקיבה, מייצרת אינסולין וגלוקגון, המווסתים את רמות הסוכר בדם.

האינסולין מווסת את חילוף החומרים של הגלוקוז. זה מאפשר לתאים לקלוט גלוקוז מזרם הדם, מה שמפחית את רמות הסוכר בדם.

הגלוקגון פועל בניגוד לאינסולין. הוא מגרה את הכבד להמיר גליקוגן מאוחסן לגלוקוז, ומעלה את רמות הסוכר בדם.

שחלות ואשכים (Ovaries & testicles): בלוטות אלו מייצרות הורמוני מין (אסטרוגן ופרוגסטרון אצל נשים, וטסטוסטרון אצל גברים) החיוניים לתפקוד הרבייה ויש להם גם השפעות אחרות על הגוף.

אסטרוגן ופרוגסטרון: מיוצרים ע"י השחלות בנשים, הורמונים אלו מווסתים את המחזור החודשי, ההריון ומאפיינים מיניים משניים.

טסטוסטרון: מיוצר באשכים אצל גברים (ובכמויות קטנות יותר ע"י השחלות בנשים), הטסטוסטרון אחראי על התפתחות רקמות הרבייה הגבריות ומאפיינים מיניים משניים.

2. הורמונים (Hormones) הם שליחים כימיים המיוצרים ע"י בלוטות אנדוקריניות ועוברים דרך זרם הדם לתאי מטרה או איברים. לכל הורמון יש תפקידים ספציפיים ומשפיע על תאים או איברים מסוימים. דוגמאות להורמונים כוללות אינסולין, אסטרוגן, טסטוסטרון, קורטיזול, הורמוני בלוטת התריס והורמון גדילה.

3. תאי מטרה / איברים: הורמונים מפעילים את השפעתם על ידי קשירה לקולטנים ספציפיים על פני השטח או בתוך תאי המטרה או איברי המטרה. נוכחותם של קולטנים אלו קובעת אילו תאים יגיבו להורמון מסוים.

4. שחרור ההורמונים מווסת היטב כדי לשמור על הומאוסטזיס בגוף. מנגנוני משוב, הכוללים את ההיפותלמוס, בלוטת יותרת המוח ובלוטות היקפיות, עוזרים לשלוט ברמות ההורמונים. לולאות משוב שלילי מווסתות את הפרשת ההורמונים כדי להבטיח שהרמות יישארו בטווח צר.

5. למערכת ההורמונלית תפקיד מכריע בוויסות מגוון רחב של תהליכים פיזיולוגיים, לרבות חילוף חומרים, גדילה והתפתחות, תפקוד מערכת החיסון, תהליכי רבייה, תגובת לחץ ואיזון אלקטרוליטים ונוזלים.

חוסר איזון במערכת ההורמונלית עלול להוביל למצבים בריאותיים שונים. לדוגמה, תת או יתר של בלוטת התריס נובעת מתפקוד לקוי של בלוטת התריס, בעוד שסוכרת קשורה לייצור אינסולין מספיק או שימוש לא יעיל באינסולין. שינויים הורמונליים מתרחשים גם במהלך גיל ההתבגרות, הריון וגיל המעבר, ומשפיעים על הרווחה הפיזית והרגשית.

לסיכום, המערכת ההורמונלית היא רשת מורכבת ומקושרת המאפשרת תקשורת ותיאום בין חלקים שונים בגוף, המבטיחה תפקוד תקין של תהליכים פיזיולוגיים.