מגנזיום נמוך ועלייה שהופעת מחלות לב, סוכרת ואוסטיאופורוזיס

היום אספר לכם על מה קורה כשכרמות המגנזיום נמוכות לאורך זמן רב, ומהן הסיבות לחסר מגנזיום בגופנו? ואיך ניתן לתקנו?. שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית ובריאות טבעית. 

רמות נמוכות של מגנזיום גורמות לשינויים בתהליכים ביוכימיים בגופנו, ואם הדבר נמשך זמן רב ה דבר עשוי להגביר את הנטייה להתפתחות מחלות שונות, כמו: לחץ דם גבוה, מחלות לב וכלי דם, סוכרת מסוג 2, אוסטאופורוזיס ומיגרנות.

מגנזיום נמוך

אז נשאלת השאלה מהן הסיבות לרמות מגנזיום נמוכות? הסיבות השכיחות לחסר במינרל מגנזיום הן מצבי חולי שונים (כמו קרוהן וקוליטיס אולצרוזה), שימוש בתרופות (כמו תרופות משתנות) ואלכוהוליזם, צריכת מגנזיום נמוכה בתזונה. 

וכמובן שאם יש לכם שאלות רשמו לי בתגובות ובשמחה אשיב לכם. 

מזון פונקציונלי-זרעי פשתן מועילים לבריאות ההשפעות האנטי-דלקתיות

מזון פונקציונלי-זרעי פשתן ונגזרותיו (שמן זרעי פשתן או ליגנאנים) מועילים לבריאות האדם, אולי בגלל ההשפעות האנטי-דלקתיות שלהם. 

C-reactive protein (CRP), סמן רגיש לדלקת נבחר להעריך את ההשפעות האנטי דלקתיות של זרעי פשתן. 

ניסויים מבוקרים אקראיים מ-PubMed ו-Cochrane Library באוקטובר 2015 וערכנו מטה-אנליזה כדי להעריך את היעילות של זרעי פשתן ונגזרותיו ב-CRP. 

ההבדלים הממוצעים (שינוי נטו) בריכוזי CRP (מ"ג/ליטר) אוחדו עם מודל אקראי או מודל של אפקטים קבועים בהתאם לתוצאות של מבחני הטרוגניות. בסך הכל, להתערבויות של זרעי פשתן לא היו השפעות על הפחתת CRP (p=0.428). 

השפעות האפס היו עקביות בניתוח תת-הקבוצות עם מספר מחקרים ומאפייני אוכלוסייה. הטרוגניות משמעותית נצפתה ברוב הניתוחים. מטא-רגרסיה זיהתה את מדד מסת הגוף הבסיסי (BMI) כמקור משמעותי להטרוגניות (אינטראקציה P = 0.032), עם ירידה משמעותית ב-CRP של 0.83 מ"ג/ליטר (רווח בר סמך -1.34 עד -0.31; p = 0.002 ) בקרב נבדקים עם BMI של ≥30 ק"ג/מ"ר. 

לסיכום: המטה-אנליזה שלנו לא מצאה ראיות מספקות לכך שלזרעי פשתן ונגזרותיו יש השפעה מועילה על הפחתת CRP במחזור. עם זאת, הם עשויים להפחית משמעותית CRP באוכלוסיות שמנות.

מחלות לב וכלי דם (CVD) הן הגורם המוביל לתמותה ברחבי העולם. כמות הוכחות הולכת וגדלה מציעה שדלקת היא תכונה מרכזית במחלות לב וכלי דם ובגורמי הסיכון שלה, כגון: השמנת יתר בטנית, תסמונת מטבולית וסוכרת מסוג 2 (T2D). 

השינויים בדרגת הדלקת יכולים לבוא לידי ביטוי בתנודות ברמות של C-reactive protein (CRP), סמן רגיש לדלקת. על פי מטא-אנליזות של מחקרים פרוספקטיביים ארוכי טווח, רמות מוגברות של סמן דלקתי CRP היו קשורות באופן חיובי חזק לסיכון ל-CVD. 

למספר גורמים תזונתיים, כגון: סטרולים צמחיים, סיבים, איזופלבונים וחומצות שומן רב בלתי רוויות אומגה 3 (n-3) (PUFAs, כולל חומצה איקוספנטאנואית (EPA), חומצה דוקוסהקסאנואית (DHA) וחומצה א-לינולנית (ALA)) הוכח כמגן על הלב וכלי הדם בהתבסס על ראיות מצטברות ממחקרים אקראיים מבוקרים (RCTs). 

הפחתת דלקת הוכרה כאחד המנגנונים הרבים שבאמצעותם הם עשויים להפחית את הסיכון ל-CVD. זרעי פשתן (זרעי פשתן, Linum usitatissimum), זרע/דגן שמן מאכל, מתגלה כמזון פונקציונלי אטרקטיבי עם המקור הצמחי העשיר ביותר של ALA (50%-62% משמן זרעי פשתן, או 22% מזרעי פשתן מלאים) וליגננים (א. מחלקה של פיטואסטרוגן, טווח: 0.2-13.3 מ"ג/גרם זרעי פשתן). בנוסף, זרעי פשתן מכילים סיבים תזונתיים בשפע (28% במשקל), שליש מהם הם סיבים מסיסים.

הוכח כי ל-ALA יש השפעות אנטי דלקתיות באמצעות ירידה בוויסות הביטוי של גנים דלקתיים בכבד בחולדות סוכרתיות והפחתה יוצאת דופן של רמות CRP בפלזמה בחולדות שניזונו מתזונה עתירת שומן. הוכח כי תוספת של זרעי פשתן שלמים מפחיתה את הפתופיזיולוגיה של טרשת עורקים במודלים של חולדות איסכמיה בשריר הלב באמצעות ירידה ברמות של סמנים דלקתיים.

ההרכב המיוחד של זרעי פשתן והמנגנונים האפשריים שלו בהגנה על CVD מעוררים חוקרים רבים לבצע ניסויים קליניים כדי לקבוע את התוצאות של התערבות זרעי פשתן (זרעי פשתן מלאים, שמן פשתן או ליגנאנים) על גורמי סיכון קרדיווסקולריים שונים, במיוחד מצב דלקת המשתקף ברמות סמן דלקתי של CRP. 

עם זאת, הממצאים מאותם ניסויים קליניים לא היו עקביים, והפערים עשויים להיות מיוחסים להיבטים של תכנון המחקר (למשל, כוח המחקר, המטופל שגויס, גודל המדגם, משך המחקר, זרעי הפשתן או מינון הנגזרות שלו בשימוש). במטה-אנליזה של RCT שפורסמו כדי להעריך אם מתן זרעי פשתן או נגזרותיו יכול לשפר את מצב הדלקת.

מחקרים רבים הראו שוב ושוב שאנשים שמנים או קשישים נוטים לסבול מרמות גבוהות יותר של CRP בדם, ואנשים עם רמות גבוהות כרוניות של דלקת עשויים להפיק תועלת מהתערבות זו. 

הדבר אושר בניתוח תת-הקבוצות שרמת החייאה הופחתה באופן משמעותי במחקרים עם BMI ממוצע של מעל 30 ק"ג/מ"ר. 

בנוסף, מצאו מגמה לירידה גדולה יותר של החייאה בגיל מעל גיל 50. שלושה מהמחקרים הכלולים היו צריכים להיות מוזכרים בנפרד. המשתתפים שגויסו ע"י Faintuch et al. סבלו מהשמנת יתר חולנית עם BMI של מעל 40 ק"ג/מ"ר. המשתתפים שגויסו ע"י Nordstrom et al. היו נבדקים עם דלקת מפרקים שגרונית. רמות CRP היו מעל 10 מ"ג/ליטר ב-3 המחקרים הללו. מבחינה קלינית, CRP מעל 10 מ"ג/ליטר מעיד על דלקת פעילה או זיהום. מכיוון שה-SDs של השינוי נטו של CRP היו גדולים וגודלי המדגם היו קטנים מאוד (בסביבות 10 בכל קבוצה), משקלם של 3 המחקרים הללו זניח (פחות מ-1%). אי הכללה של שלושת המחקרים הללו מהמטה-אנליזה לא שינתה באופן משמעותי את התוצאות המאוגדות. האם התערבות זרעי פשתן יכולה להפחית את רמות ה-CRP במצבים דלקתיים פעילים אלה צריכה להיבדק עוד יותר.

מקור: 

https://www.mdpi.com/2072-6643/8/3/136/htm

פעילות גופנית למניעת מחלות לב וכלי דם

האם ומתי פעילות גופנית תסייע למניעת מחלות לב וכלי דם?

החוקרים מהולנד בחנו את ההשפעה של תזמון הפעילות הגופנית היומית על הסיכון לתחלואה קרדיווסקולארית. 

המחקר כלל כ-86 אלף נבדקים בגיל 61.6 בממוצע, אחריהם נערך מעקב במשך 6 שנים. 

לאורך תקופת המעקב תועדו כ-3700 מקרים של תחלואה קרדיווסקולארית. 

בהשוואה לנבדקים שנהגו לבצע פעילות גופנית באמצע היום, נבדקים שנהגו לבצע פעילות גופנית בשעות הבוקר המאוחרות, הדגימו סיכון נמוך יותר לתחלואה קרדיווסקולארית. 

ההשפעה הייתה מובהקת יותר בקרב נשים, והקשר שנצפה לא הושפע מסך כל הפעילות הגופנית שבוצעה לאורך היום.

המסקנה: ללא קשר לפעילות הגופנית הכוללת, פעילות גופנית בבוקר הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר למחלות לב וכלי דם, מה שמדגיש את החשיבות הפוטנציאלית של כרונואקטיביות במניעת מחלות לב וכלי דם.

מקור: 

https://academic.oup.com/eurjpc/advance-article/doi/10.1093/eurjpc/zwac239/6814439?login=false

האם לקחת תוספי תזונה? קובי עזרא, האם תוספי תזונה עוזרים, האם תוספי תזונה מזיקים, תוספי תזונה האם זה בריא

מטופלים רבים שואלים אותי: האם תוספי תזונה עוזרים? האם לקחת תוספי תזונה?, האם תוספי תזונה מזיקים?, תוספי תזונה האם זה בריא?. וכאן אנסה להשיב לכם על כך. שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית ובריאות אופטימלית. 

ראשית אציין שתוספי תזונה כשמם כן הם, כלומר שהם מהווים כילי עזר לתזונה יותר אידאלית ו/או להשלים את מצב החסר הספציפי של המטופל. 

הרעיון מאחורי תוספי תזונה הוא לספק רכיבים מזינים שאולי לא נצרך בכמות מספקת. תוספי מזון יכולים להיות ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו, חומצות שומן וחומרים אחרים. 

בעבר כששאלו אותי האם אנו זקוקים לתוספי תזונה? אז תשובתי היית שרוב האנשים אינם צריכים ליטול תוספי ויטמינים ויכולים לקבל את כל הויטמינים והמינרלים הדרושים להם מאכילת תזונה בריאה ומאוזנת.

אך נשאלת השאלה האם כך אנו יכולים לחיות ולהינות מבריאות אופטימלית ואידאלית לאורך כל שנות חיינו? לכך התשובה היא לרוב האנשים היא לא! 

מצד שני אין זה אחראי לומר לכל האנשים תתחילו לוטול תוספי תזונה! כאן נכנס עקרון האינדיבידואל, היות ולכן אדם ישנם את הצרכים הפיזיולוגיים שלו, כך אני מסביר למטופלי ישנו הצורך להתאים את תוכנית התוספים בדומה לתוכנית הטיפולים. למשל האחד בעל נטייה גנטים לפתח התקף לב, והשני בעל נטייה מוגברת לדלקות מפרקים. 

מי צריך תוספי תזונה?

תוספי תזונה אינם תחליף לתזונה בריאה ומאוזנת. דיאטה הכוללת שפע של פירות, ירקות, דגנים מלאים, חלבון מספיק ושומנים בריאים אמורה לספק בדרך כלל את כל אבות המזון הדרושים לבריאות טובה. 

ישנן קבוצות אוכלוסייה מסוימות שעשויות להזדקק לתוספי תזונה, גם כאשר הם אוכלים בריא. למשל נשים בגיל הפוריות, אנשים הנוטלים תרופות ספציפיות.

במצב אידאלי שהוא דל מאוד הסטרס, והמזון אינו מתועש או מרוסס אולי לא היינו זקוקים לתוספי תזונה וצמחי מרפא במטרה לשמור על בריאות איתנה ולתפקד לצורה אידאלי עד לגיל מופלג. 

מיכן ניתן להבין שאנו לא חיים בצורה אידאלית (זיהום אויר, כימיקלים במזון וכו'). 

בנוסף יש לציין שצריך לאכול בצורה נינוחה ורגועה וללעוס את המזון בצורה טובה. וכידוע חלקינו ממהרים ואוכלים בשילוב עשיית דבר מה, כך שתשומת הלב אינה 100% באכילה. 

ישנם אנשים שכעבור 2-3 לעיסות הם בולעים את המזון, דבר המקשה על גופנו לפרקו ולנצלו בצורה אופטימלית, כך גם אנשים מבוגרים חסרי שיניים ו/או אנשים עם מערכת עיכול קלוקלת, כמו מצבים דלקתיים קורוהן, קוליטיס אולצרוזה וכו'. 

אנשים העוסקים בפעילות גופנית קבוע (ובעיקר ספורטאים), זקוקים לעיתים קרובות לתוספת פחמימות, חלבונים ושומנים, גם ליותר ויטמינים ומינרלים (בעיקר לנוגדי חמצון וויטמיני B). 

אנשים הצורכים אלכוהול ומעשנים קבועים זקוקים ליותר ויטמינים ומינרלים (ובעיקר נוגדי חמצון). אציין שגם אנשים שחיים בסביבה עם זיהום אוויר גבוה. 

נשים הרות ובעיקר שסובלות מבחילות והקאות, היום ישנו נוהל ליטול חומצה פולית (השייכת למשפחת ויטמיני B) במטרה למנוע מום בעובר שנקרא: ספינה ביפידה (שדרה שסועה). 

אנשים מבוגרים זקוקים לתוספת וזאת עקב עיכול לקוי בשל ירידה ברמת הפרשות של החומצה ההידרוכלורית ואנזימי עיכול.

לעיתים שימוש בתרופות מסוימות גורמות לחסרים תזונתיים, כמו למשל השימוש במטפורמין שעשוי ליצור חסרים בוטימין B12. או אנטיביוטיקה בעיקר הרחבת טווח שמחסלת גם את החיידקים הידידותיים שמסייעים בייצור ויטמיני B ו-K. 

כמובן שישנם גורמים נוספים שעשויים להגביר את הדרישה של גופנו לרכיבי תזונה ספציפיים. 

בכל אופן כאן לא אוכל לומר לכם מינונים של צריכת ויטמינים, מינרלים או צמחי מרפא, היות ולכל אדם ישנה את הפיזיולוגיה שלו ויזדקק לרמות או למינונים שונים, כלומר שהכל צריך להיעשות בבסיס אישי המותאם לפרט... 

דוגמאות לקבוצות אוכלוסייה הדורשות ייעוץ ספציפי לגבי תוספי תזונה:

אנשים מעל גיל 50: לרוב זקוקים ליותר ויטמין D, ויטמין B12, חומצה פולית. 

נשים בגיל הפוריות: חומצה פולית וויטמין D, אולי ברזל. 

נשים מניקיות: ויטמין D ואולי גם אומגה-3.

ילדים מתחת לגיל 5: ויטמין A, ויטמין C, ויטמין D, אם כי ילדים עם תיאבון טוב שאוכלים מגוון רחב של מזון עשויים שלא להזדקק להם.

אנשים שאינם נחשפים לשמש דיי הצורך או בעלי עור כהה יותר: לרוב זקוקים לתוספת ויטמין D.

טבעונים: ויטמין B12, ויטמין D. 

מצד שני ישנו הצורך שלא לתסף יתר על המידה וכך ליצור הרעלה. 

בנוסף בנשים הרות (הריון), למשל, תוספי מזון המכילים ויטמין A (רטינול) כולל שמן כבד דגים עלולים להזיק ולגרום למומים מולדים אם חורגים במידה ניכרת מהמינון המומלץ, או חריגה ממנו לאורך זמן.

גם לעונות השנה ישנה השפעה על רמת הויטמינים, למשל קשה מאוד לאנשים לקבל מספיק ויטמין D ממזון בלבד, לרבות נשים בהריון ונשים מניקות, לכן הם צריכים לשקול ליטול תוסף של ויטמין D במהלך הסתיו והחורף.

===

בכל אופן אנו זקוקים ליותר ויטמינים ומינרלים לרוב עקב, חשיפה לרעלים ומתכות כבדות, בנוסף איכות המזון אינה אידאלית ישנם מחקרים שהראו כי תכולת הוויטמינים והמינרלים בפירות וירקות משנות 1950 בהשוואה לשנות ה-2000 ירדה בצורה משמעותית.  

זאת בנוסף לאכילת מזון מעובד שמאבדים חלק ניקר מרכיבי התזונה החשובים. אז מה דעתכם בנושא? האם אתם זקוקים לתוספי תזונה? למרות שהדעות חלוקות, הייתי מסכם זאת באופן כללי כמובן שכל מקרה לגופו, בהתאם למצב הפיזיולוגי, פסיכולוגי וכו'...  

===

פירות וירקות שגדלו לפני עשרות שנים היו הרבה יותר עשירים בויטמינים ומינרלים מהזנים שרובנו צורכים היום. האשם העיקרי במגמה התזונתית המטרידה הזו הוא דלדול הקרקע: שיטות חקלאיות אינטנסיביות מודרניות הוציאו כמויות הולכות וגדלות של חומרים מזינים מהאדמה שבה גדל המזון שאנו אוכלים.

מחקר בנושא נעשה ע"י דונלד דייויס וצוות החוקרים שלו מאוניברסיטת טקסס במחלקה לכימיה וביוכימיה של אוסטין פורסם בדצמבר 2004 ב-Journal of the American College of Nutrition. הם בחנו נתונים תזונתיים של משרד החקלאות האמריקאי משנת 1950 וגם משנת 1999 עבור 43 ירקות ופירות שונים, ומצאו "ירידה מהימנה" בכמות החלבון, הסידן, הזרחן, הברזל, ריבופלבין (ויטמין B2) וויטמין C במהלך חצי המאה האחרונה. 

מה אפשר לעשות? המפתח לתוצרת בריאה יותר הוא אדמה בריאה יותר. החלפת שדות בין עונות גידול כדי לתת לאדמה זמן לשיקום יהיה צעד חשוב אחד. כמו כן, ויתור על חומרי הדברה ודשנים לטובת שיטות גידול אורגניות טוב לאדמה, לתוצרת ולצרכניה. מי שרוצה לקבל את הפירות והירקות המזינים ביותר צריך לקנות באופן קבוע מחקלאים אורגניים מקומיים.

אנתוציאנינים - קובי עזרא

אנתוציאנינים הם סוג של פיגמנטים טבעיים מסיסים במים שהם חלק ממשפחת הפלבנואידים. הם נפוצים מאוד בטבע, מצויים בעלי הכותרת הצבעוניים של הפרחים בשורשים, בגבעולים, בפקעות, בעלים, בפירות ובזרעים. 

לסוג זה של פיגמנט יש ספיגה חזקה באזור הנראה ל-UV של הספקטרום האלקטרומגנטי והוא הקובע העיקרי של צבעי אדום-כחול ונגזרותיהם בממלכת הצמחים. מאפיינים אלו מציבים אותם במקום השני בחשיבותם, מיד לאחר פיגמנטים של כלורופיל. 

אנתוציאנינים ממלאים תפקיד חשוב בפיזור זרעים, בהאבקה, בהתפתחות איברי הצמח, אך גם בהסתגלותם לשינויים שונים בגורמים ביוטיים (התקפים פתוגניים) ואביוטיים (בצורת, חוסר בחומרים מזינים, אור בעוצמה גבוהה). 

בשל המבנה הכימי שלהם, עם ליבה מרכזית בצורה של 2-phenylbenzopyrylium או flavylium קטיון, ניתן לסווג אנתוציאנינים כפוליפנולים ומטבוליטים משניים.

מבחינה מבנית, אנתוציאנינים נמצאים בצורה של גליקוזידים של נגזרות פולי-הידרוקסי ופולימתוקסי של מלחי 2-פניל-בנזופיריל ומורכבים מאגליקון הנקרא גם אנתוציאנידין ושארית פחמימה שעשויה להיות גלוקוז, קסילוז, גלקטוז, ארבינוז, רמנוזה או רוטינוזה. 

מתקבלת מחלקה של תרכובות הכוללות למעלה מ-700 מינים שונים של אנתוציאנינים, אך רק 6 מהם (ציאנידין, פלרגונידין, דלפינידין, פיונידין, פטונידין ומלודין) נמצאים בשפע בטבע ומייצגים כ-90% מכלל האנתוציאנינים שזוהו. 

ששת האנתוציאנינים הללו נמצאים בפירות וירקות באחוזים שונים, למשל: 50%-ציאנידין, 12%-במקרה של פלרגונידין, דלפינין, פטונידין ו-7%-לפאונידין ומלודין. בטבע, ציאנידין נמצא בעיקר בפירות יער וירקות אדומים אחרים מכיוון שהוא מופיע בצורה של פיגמנט אדום-סגול, בדומה לצבע מגנטה. 

פלרגונידין מופיע בחופשיות בצורה של פיגמנט אדום אך מעניק לפרחים גוון כתום ולפירות צבע אדום. 

דלפינדין מופיע כפיגמנט כחול-אדמדם או סגול בצמח, מה שמוביל לצבע הכחול של פרחים. 

פטונידין הוא אנתוציאנין מתיל מסיס במים, אדום כהה או סגול, שנמצא לרוב בדומדמניות שחורות ובפרחים סגולים. 

פאונידין הוא אנתוציאנין מתילתי נוסף, המופיע בצורת פיגמנט מגנטה, המצוי בשפע גם בפירות יער, ענבים וביינות אדומים. 

מלווידין הוא אנתוציאנין O-methylated, המופיע כפיגמנט סגול, וקובע את הצבע הכחול של פרחים מסוימים, אך הוא הפיגמנט העיקרי ביינות אדומים. 

לפיכך, האנתוציאנינים ציאנידין, פלרגונידין ודלפינידין נמצאים לרוב בפירות, בעוד שבפרחים האנתוציאנינים השולטים הם פיונידין, פטונידין ומלודין. כל וריאציות הצבע הללו של אנתוציאנינים.

נוגדי החמצון האנדוגניים העיקריים הם אנזימים כגון סופראוקסיד דיסמוטאז, גלוטתיון פרוקסידאז וקטלאז, אך לתרכובות מסוימות שאינן אנזימטיות עשויות להיות גם פונקציות נוגדות חמצון, כגון בילירובין, אלבומין, מטלותיון וחומצת שתן. במקרים מסוימים, חומרים אנדוגניים אינם מצליחים לספק הגנה יעילה ובקרה קפדנית מפני מיני חמצן תגובתיים, ולכן יש צורך במתן נוגדי חמצון אקסוגניים בצורה של תוספי תזונה או תרכובות פרמצבטיות המכילות נוגד חמצון. נוגדי החמצון האקסוגניים החשובים ביותר הם ויטמינים C ו-E, מינרלים מסוימים, β-קרוטן ופלבונואידים.

התרכובות הרלוונטיות ביותר במחלקת הפלבנואידים הן אנתוציאנינים. 

באופן כללי, אנתוציאנינים מנטרלים מינים רדיקליים תגובתיים על ידי העברת אלקטרון בודד או על ידי הסרת אטום המימן מקבוצות פנוליות. המרכיב המרכזי בפעילות נוגדת החמצון של אנתוציאנינים מיוצג על ידי חמצון של קבוצות הידרוקסיל פנוליות, ליתר דיוק הקבוצות הפארא-ואורתופנוליות, שלהן תפקיד מכריע ביצירת סמיקינונים ובייצוב תוצרי חמצון של אלקטרון אחד.

לפיכך, כמות גדולה של אנתוציאנינים מצויה בפירות וירקות, ולכן צריכתם כרוכה גם בצריכה של כמות מסוימת של נוגדי חמצון אשר יתרמו להגנה על סוגים שונים של מחלות הנגרמות מלחץ חמצוני. 

עם זאת, עלינו לזכור כי מזונות אלו כוללים מגוון של פיטוכימיקלים וויטמינים שונים אשר עשויים לקיים אינטראקציה עם אנתוציאנינים באופן סינרגטי או אנטגוניסטי, לשפר או להפחית את פעילותם נוגדת החמצון.

האם אתם סובלים מהפרעות שינה? אכלו יותר מלטונין, קובי עזרא

האם אתם סובלים מהפרעות שינה? אז אני ממליץ לכם לאכול מזון המכיל מלטונין, שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית וריפוי טבעי.

שינה היא מרכיב חיוני בבריאות האדם הכללית, אך היא מווסתת בצורה כה הדוקה שכאשר היא מופרעת עלולה לגרום או להחמיר מחלות מסוימות. 

חלק חשוב בתהליך זה הוא נוכחות ההורמון מלטונין. תרכובת זו מסייעת בוויסות השינה והמקצבים הצירקדיים. מחקרים קודמים העלו כי חוסר ויסות של מקצבי מלטונין הוא הכוח המניע מאחורי שינה והפרעות יממה. 

נדודי שינה הם איום בריאותי עולמי רציני, המשפיע על כמעט שליש מהאוכלוסייה הכללית. מלטונין דווח כמשפר את יעילות השינה ונמצא שאכילת מזונות עשירים במלטונין יכולה לסייע בשינה.

ההורמון מלטונין שכינויו גם הורמון השינה, הוא הורמון המופרש מבלוטת האצטרובל שבמוח, אך לעיתים ישנם מצבים שבהם ישנה ירידה ברמת ההורמון וכך הדבר עשוי ליצור הפרעות שינה. 

מלטונין טבעי במזון

אז אתם בטח שואלים: היכן ניתן למצוא מלטונין במזון? המקורות העשירים ביותר במלטונין הם: עגבניות, תירס, אורז, שקדים, תותים בננות, וזרעי פשתן. 

ביצים ודגים הם קבוצות מזון המכילות מלטונין גבוהות יותר במזון מן החי, בעוד שבמזון צמחי, אגוזים הם בעלי התוכן הגבוה ביותר של מלטונין. 

סוגים מסוימים של פטריות, דגנים וקטניות או זרעים מונבטים הם גם מקורות תזונתיים טובים למלטונין. 

הוכח שריכוז המלטונין בסרום אנושי עלול לעלות באופן משמעותי לאחר צריכת מזון המכיל מלטונין.

טיפול במלטונין

טיפולים כוללים טיפול באור בהיר (BLT) וצורות אקסוגניות של מלטונין. מלטונין לא נחקר באופן נרחב במחקרים קליניים ולכן נותרו פערים גדולים בשימוש הפוטנציאלי שלו כטיפול.

מחקרים מראים כי מלטונין מפגין פעילויות ביולוגיות רבות, כגון: פעילות נוגדת חמצון, מאפיינים אנטי דלקתיים, חיזוק חסינות, פעילות אנטי סרטנית, הגנה על לב וכלי דם, פעילות נוגדת סוכרת, נוגדת השמנת יתר, נוירו-פרוטקטיב (הגנה על הנוירונים) ואנטי אייג'ינג.

אם יש לכם שאלות ניתן  לכתוב לי כאן בתגובות למטה ובשמחה אשיב לכם.

מקורות: 

1.https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28387721/

2. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34684482/

האם אכילת בשר אכן מתאימה לאדם?, קובי עזרא

האם אכילת בשר אכן מתאימה לאדם? כידוע האדם יכול לשרוד על תזונה צמחונית ו/או על תזונה קרניבורית בדומה לחברו הטוב הכלב, אך חתול אינו יכול לשרוד על תזונה צמחונית. 

שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית ובריאות טבעית, היום אספר לכם בקצרה על היתרונות וחסרונות של אכילת בשר ובאופן כללי כמובן.

לבעלי חיים הניזונים מבשר יש שרירי לסתות חזקים ושיניים חדות (במטרה לקרוע את הבשר), זאת בנגוד לבעלי חיים צמחוניים (לרבות האדם) השיניים אינן חדות. 

לבעלי חיים צמחוניים לשון חלקה (כך גם לאדם) ולטורפים לשון מחוספסת עם זיפים במטרה לנקות שאריות פרווה. 

לבעלי חיים טורפים מערכת עיכול קצרה באופן משמעותי בהשוואה לצמחונים, שצריכים לעכל ולפרק חלבונים ופחמימות שעשירות בסיבים תזונתיים, ובכלל פירות וירקות. 

למעשה חוקרים טוענים שמעיים קצרים של הטורפים במטרה למנוע ריקבון של הבשר במעיים. 

חומצה הידרוכלורית (HCI) המופרשת בקיבה של טורפים בכמות של פי-10 בהשוואה לצמחוניים, זאת היות והטורפים אינם לועסים היטב את המזון, והחומצה מסייעת להם לפרק את בעיקר את החלבונים הקשים לעיכול. 

בנוסף יש לומר שהחומצה ההידרוכלורית מפרקת גם חיידקים, וירוסים ופטריות שעשויים לזהם את הבשר. 

לכן בגופנו הבשר מתפרק באופן איטי יותר בטווח של 4 עד 6 שעות. 

ברוק של בעלי חיים צמחוניים (גם באדם) ישנו את האנזים פטיאלין - המפרק עמילנים לסוכרים, לעומת זאת בטורפים אין את האנזים פטיאלין ברוק, זאת היות ועיקר מזונם של הטורפים הוא בשר  ולא פחמימות. 

הרחת בשר חי או בשר נא לעורר את התיאבון בקרב בעלי חיים טורפים, לעומת זאת לא בקרב הצמחוניים (לרבות רוב בני האדם). לעומתם הצמחוניים מתגרים מריחות של פירות וירקות (לרבות צורתם וצבעם המרהיב). 

* מצד שני אם אתם ספורטאים בואו ונראה אתכם צורכים 2 גרם חלבון לכל קילו משקל גוף הדבר בהחלט קשה בעיקר כשמדובר בספורטאי ששוקל במשקל כבד מעל 90 קילו. 

בכל אופן אם אתם לא ספורטאים, הייתי ממליץ לכם להפחית את צריכת הבשר לפעם עד שלוש פעמים בשבוע לכל היותר.

ובמספר מילים על אכילת בשר בעד ונגד

חסרונות אכילת בשר

היות וצריכת יתר של בשר ובעיקר מתועש ומעובד מגביר את הנטייה למחלות כמו: סרטן (כמו: סרטן הלבלב, סרטן המעי וסרטן השד).

הבשר הקונבנציונלי לרוב רווי בהורמונים (בעיקר בהורמוני מין והורמון גדילה) שעשויים לגרום לבעיות פוריות ולהתפתחות מינית מוקדמת בקרב ילדים. 

בשר מגביר את הנטייה להתפתחותן של מחלות אוטו-אימוניות, כמו: לופוס (זאבת), טרשת נפוצה, דלקת פרקים וכו'.

צריכת בשר מוגברת (וכך גם חלבונים מעולם החי) תגרום להפרשת יתר של סידן במטרה לאזן את רמת החומציות מחומצית לבסיסית, דבר המגביר את הנטייה לאוסטיאופניה ובהמשך לאוסטיאופרוזיס.

הבשר נרקב במהלך תהליכי מעברו במעיים הארוכים שלנו ומשחרר טוקסינים. 

יתרונות אכילת בשר

החלבונים בבשר שמכילים את כל חומצות האמינו החיוניות חיוניים לשמירת הרקמות ובניית השרירים.

בשר בכלל ובעיקר בשר אדום, מגביר את רמות האבץ. המינרל אבץ חיוני לעור בריא ולחיזוק מערכת החיסונית. 

אותו החוק חל גם על המינרל ברזל, שחיוני למניעת אנמיה, ייצור אנרגיה וכו', אך יש לציין שרמות גבוהות של ברזל מקדמות לתהליכי חמצון יתר וכך גם פעילות יתר על הרדיקלים החופשיים, לרבות נטייה מוגברת להתפתחות מחלות לב וכלי דם. 

אכילת בשר (כמו גם חלבונים) גורמת לתחושת שובע ארוכה יותר, וכך מסייעת לירידה במשקל ללא תחושת רעב מיותרת.

כמובן שכל זאת על קצה המזלג. וכמובן שאם יש לכם שאלות אתם מוזמנים לשאול אותי כאן בתגובות למטה ובשמחה אשיב לכם. 

האם תזונה נכונה יכולה לספק לנו את כל רכיבי התזונה החיוניים לבריאות איתנה?

מסתבר שאחד המיתוסים הגדולים בתחום התזונה הוא שניתן לקבל את כל החומרים המזינים החיוניים בכמות מספקת מהתזונה בלבד. לדעתי ולנסיוני הדבר מאוד קשה לביציוע אם בכלל. למעשה המציאות מראה שרוב האנשים אפילו לא מתקרבים לצריכה מספקת של החומרים המזינים הנדרשים ללא תוספי תזונה. 

יש לציין שארגון הבריאות העולמי פרסם כי יותר משני מיליארד אנשים בכל רחבי העולם סובלים מחוסרים תזונתיים בוויטמינים ומינרלים. 

חוסרים תזונתיים נפוצים הם מחסור במינרלים כמו: אשלגן, אבץ, מגנזיום ויוד, ומחסור בויטמינים כמו: ויטמין B6, פולט, ויטמין B12, וויטמין K2. אך יש לציין כי החוסרים הנפוצים ביותר בעולם בוויטמינים ומינרלים הם מחסור בוויטמינים A ו-D3 וברזל. 

אז מהם ההגדרות למחסור תזונתי?

רמת הצריכה של ויטמין או מינרל מסוים יכולה להשתנות בגרף ממחסור חמור ועד רעילות. רמת הצריכה האידאלית נמצאת לרוב באמצע בין שתי נקודות הקיצון הנ"ל. 

ישנם שני מונחים בהם משתמשים לרוב כדי להגדיר את הצריכה הרצויה: הראשונה היא: המנה היומית המומלצת (RDA),  והשנייה היא: הצריכה היומית המומלצת (RDI).

המונח RDA מתייחס לרמת הצריכה היומית של רכיב תזונתי הנחשבת כמספקת עבור 97% עד 98% מכלל האוכלוסייה הבריאה, בהתאם לגיל ולמגדר.

המונח RDI פותחו לצורך סימון מוצרי מזון, וערכם המספרי זהה לערך הגבוה ביותר של RDA עבור כל קבוצת אוכלוסייה נתונה.

אחת הביקורות הגדולות על RDA היא שערכיו מבוססים על צריכת אותו חומר מזין שלא יגרום לסימנים של מחסור, ועל הערכת הדרישה הפיזיולוגית לאותו חומר מזין בקרב אנשים "בריאים".

בין רמת הצריכה המובילה למחסור לרמת הצריכה ההולמת או המיטבית קיים טווח המוגדר כמחסור תת-קליני, או צריכה בלתי מספקת של חומר מזין. 

אציין שבמקרים רבים הרמז היחיד למחסור תת-קליני בחומר מזין עשוי להיות עייפות, ישנוניות, קושי להתרכז או הרגשה כללית לא טובה. אך יש לומר שלטווח הארוך מחסור תת-קליני עשוי לפגוע בבריאות אידאלית.

רוב האנזימים והקו-אנזימים מורכבים מחלבון וקו-פקטור כלשהו, בדרך כלל מינרל ו/או ויטמין חיוני. אם חסר לאנזים המינרל או הוויטמין החיוני עבורו,- פעילותו תפסיק. 

אתן לכם דוגמה להבנה, המינרל אבץ דרוש לאנזים המשפעל את ויטמין A בתהליך הראייה. צריכה תזונתית מספקת של ויטמין A לא תועיל אם יהיה לנו מחסור באבץ לשימוש ע"י האנזים.

תזונה בריאה חיונית ליצירת בסיס תזונתי, אליו ניתן להוסיף תכנית אסטרטגית של נטילת תוספי תזונה. שום תוסף תזונה לא יכול להחליף את הבסיס של תזונה נכונה בהתאמה אישית. אך ניתן להשתמש בתוספים כדי לקבל "ביטוח" תזונתי ולהבטיח מענה לצרכים התזונתיים והשגת בריאות מיטבית.