קשר בין אורח חיים בריא וירידה בזיכרון בקרב מבוגרים: 10 שנים, מבוסס אוכלוסייה, מחקר עוקבה פרוספקטיבי. המטרה לזהות פרופיל של אורח חיים מיטבי להגנה מפני אובדן זיכרון אצל אנשים מבוגרים.
משתתפים אנשים בני 60 ומעלה שהיו בעלי קוגניציה תקינה ועברו גנוטיפ של אפוליפופרוטאין E (APOE) בתחילת 2009.
מדדי תוצאה עיקריים המשתתפים היו במעקב עד מוות, הפסקה או 26 בדצמבר 2019.
שישה גורמי אורח חיים בריא הוערכו: תזונה בריאה (הקפדה על הצריכה המומלצת של לפחות 7 מתוך 12 פריטי מזון מתאימים), פעילות גופנית סדירה (≥150 דקות של עצימות מתונה או ≥75 דקות של עצימות נמרצת, בשבוע), מגע חברתי פעיל (≥פעמיים בשבוע), פעילות קוגניטיבית פעילה (≥פעמיים בשבוע), מעולם לא או קודם לכן, ולעולם לא שתיית אלכוהול.
המשתתפים סווגו לקבוצה החיובית אם היו להם ארבעה עד שישה גורמי אורח חיים בריא, לקבוצה הממוצעת עבור שניים עד שלושה גורמים, ולקבוצה הבלתי חיובית עבור אפס עד גורם אחד.
תפקוד הזיכרון הוערך באמצעות ארגון הבריאות העולמי/אוניברסיטת קליפורניה-לוס אנג'לס מבחן למידה מילולית שמיעתית, והקוגניציה העולמית הוערכה באמצעות בחינת המיני-מנטל מצב.
מודלים מעורבים ליניאריים שימשו כדי לחקור את ההשפעה של גורמי אורח חיים על הזיכרון במדגם המחקר.
תוצאות נכללו 29 072 משתתפים (גיל ממוצע של 72.23 שנים; 48.54% (n=14 113) היו נשים; ו-20.43% (n=5939) היו נשאי APOE ε4). במהלך תקופת המעקב של 10 שנים (2009-19), למשתתפים בקבוצה החיובית הייתה ירידה איטית יותר בזיכרון מאשר בקבוצה הבלתי חיובית (ב-0.028 נקודות לשנה, רווח בר-סמך של 95% 0.023 עד 0.032, P<0.001).
נשאי APOE ε4 עם אורח חיים נוח (0.027, רווח בר סמך של 95% 0.023 עד 0.031) ואורח חיים ממוצע (0.014, 0.010 עד 0.019) הפגינו ירידה איטית יותר בזיכרון מאשר אלו עם אורח חיים לא נוח.
בקרב אנשים שלא היו נשאים של APOE ε4, תוצאות דומות נצפו בקרב משתתפים בקבוצות החיוביות (0.029 נקודות לשנה, 95% רווח בר סמך 0.019 עד 0.039) והממוצע (0.019, 0.011 עד 0.027) בהשוואה לאלו בקבוצה הבלתי חיובית. . פרופילי סטטוס APOE ε4 ואורח חיים לא הראו השפעה מובהקת על ירידה בזיכרון (P=0.52).
מסקנה אורח חיים בריא קשור לירידה איטית יותר בזיכרון, אפילו בנוכחות האלל APOE ε4. מחקר זה עשוי להציע מידע חשוב כדי להגן על מבוגרים מפני ירידה בזיכרון.
תוצאות מחקר זה מספקות הוכחות חזקות לכך שהקפדה על אורח חיים בריא עם שילוב של התנהגויות חיוביות, כגון עישון מעולם, מעולם לא שתייה, תזונה בריאה, פעילות גופנית סדירה ופעילות קוגניטיבית פעילה ומגע חברתי, קשורה קצב איטי יותר של ירידה בזיכרון. חשוב לציין, המחקר מספק ראיות לכך שהשפעות אלו כוללות גם אנשים עם אלל APOE ε4. מחקר זה עשוי להציע מידע חשוב כדי להגן על מבוגרים מפני ירידה בזיכרון.
המתכות הכבדות הנפוצות ביותר המעורבות ברעילות האדם כוללות ארסן, עופרת, קדמיום וכספית, אם כי ניקל וכרום עלולים גם הם לגרום לרעילות. צריכת מוצרים צמחיים מצמחי המרפא המזוהמים במתכות כבדות עשויות לגרום להשלכות חמורות על בריאותנו.
ישנם מקורות שונים למתכות כבדות בסביבה שלנו כגון: מטבע (התפרצות געשית), כרייה (של מינרלים), פסולת אלקטרונית, תחנות כוח, מקורות חקלאיים (ריסוסים), מקורות תעשייתיים, משק בית, פסולת, ומקורות אחרים.
משם אל הנהרות והאוקיינוסים שם חיים הדגים ואנו ניזונים מהם ומהאצות וכו...
מדוע צמחי מרפא ותבלינים מכילים מתכות כבדות?
1. צמחים יכולים לקלוט עופרת מהאדמה וממי התהום שבמקום גידולם.
2. או מזיהום אויר כמו מפעמים, ותחבורה, למשל ידוע שאגן השמן של הרכב מכין קדמיום שנפלט עם גזי הפלטה של הרכב ומשם הוא עשוי להגיע אל הצמחים.
4. במקרים מסוימים ישנם יצרנים עשויים למעשה להוסיף עופרת במטרה להגביר את הצבע - אותה הסיבה שעופרת הייתה כל כך פופולרית בצבעים ובפיגמנטים במשך מאות שנים לפני שזיהינו אותה כסכנה בריאותית.
ארסן מתכות כבדות
ארסן הוא יסוד רעיל שאינו חיוני לגופנו. הזיהום שלו נגרם ממקורות גיאולוגיים הדולפים לאקוויפרים, מזהמים מים ועלול להתרחש גם מכרייה, חומרי הדברה ותהליכים תעשייתיים אחרים. הוא קיים כמזהם בתרופות מסורתיות רבות. רעילות ארסן של מי תהום היא בעיה חמורה בבריאות הציבור המשפיעה על מיליוני אנשים רבים בדלתא של גנגס, המשלבת את מזרח הודו (מדינת מערב בנגל) ובנגלדש (Bhattacharya et al., 2014).
ארסן תלת ערכי רעיל ליונקים יותר מאשר צורתו המחומשת. ארסן מפעיל את הרעילות שלו ע"י השבתת עד 200 אנזימים, במיוחד אלה המעורבים במסלולי אנרגיה תאית, סינתזה ותיקון DNA. הרעלת ארסן חריפה קשורה בתחילה לבחילות, הקאות, כאבי בטן, שלשולים חמורים, אנצפלופתיה ונוירופתיה היקפית. רעילות כרונית גורמת למחלות רב-מערכתיות, כולל קרצינוגנזה המשפיעה על כמעט כל האיברים (Ratnaike, 2003; Bhattacharya et al., 2014).
הגבלה המקסימלית המותרת לארסן בתבלינים גולמיים היא 3.0 ppm לפי הפרמקופאה האיורוודית של הודו (Anonymous, 2009).
עופרת רעילה
עופרתהיא המתכת הכבדה הנפוצה והיציבה ביותר בטבע. המסוכן מאוד לצמחים, בעלי חיים ומיקרואורגניזמים. שימוש בדשנים, שריפת דלק ובוץ ביוב הם הסיבות העיקריות המובילות לעלייה בזיהומי עופרת.
העופרת היא מרכיב לא חיוני שניתן להחדיר לאדם ע"י שאיפה, בליעה או ספיגה עורית. זהו רעל גוף מצטבר. רמות עופרת מעבר לגבולות המותרים או שימוש ארוך טווח בצמחים מזוהמים בעופרת עלולים להוביל לרעילות המאופיינת בקוליק, אנמיה, דלקת כליות כרונית, כאבי ראש, עוויתות, נזק מוחי והפרעות במערכת העצבים המרכזית (Klaassen, 2001; Tong, 2000).
ה-Ayurvedic Pharmacopoeia of India ממליצה שהגבול המרבי המותר של עופרת הוא 10.0 ppm בתבלינים גולמיים (Anonymous, 2009).
קדמיום במזון
קדמיוםהוא יסוד קורט לא חיוני עם תפקודים ישירים לא ברורים הן בצמחים והן בבני אדם ואחראי למספר מקרים של הרעלה דרך המזון. הוא זוכה לתשומת לב רבה יותר בשל התרחשות רחבה במים, אדמה, חלב, מוצרי תזונה וצמחי מרפא (Singh et al., 2014).
כמויות קטנות של קדמיום גורמות לשינויים שליליים בעורקי הכליה באדם המובילים לאי ספיקת כליות. הוא מצטבר בגוף האדם, מחליף וחוסם את המינרל החשוב אבץ מבחינה ביוכימית וגורם ליתר לחץ דם, נזק לכבד ולכליות. הרעלת קדמיום גורמת למחלה בשם Itai-itai המאופיינת בריכוך העצמות, אנמיה, אי ספיקת כליות ובסופו של דבר מוות (Nordberg, 1999). המגבלה המקסימלית המותרת לקדמיום בעשבי תיבול גולמיים היא 0.3 ppm לפי פרמקופיה איורוודית של הודו (Anonymous, 2009).
כספית בטונה
כספיתעלולה לגרום להשפעות שליליות על מערכת הכליות והעצבים ועלולה לחצות את מחסום השליה, עם השפעות רעילות פוטנציאליות על העובר (Risher ו-WHO, 2003)). חשיפת כספית לאוכלוסייה הכללית מתרחשת בעיקר מצריכת דגים, כמתיל-כספית ואולי מסתימות אמלגם בשיניים (Bhat and Moy, 1997). רמות כספית מעבר לגבולות המותרים נקשרו לאי פוריות, עיכוב של אנזימים נוגדי חמצון אנדוגניים ונזק מוחי. לפי פרמקופאה איורוודית של הודו, הגבול המרבי המותר של כספית בעשבי תיבול גולמיים הוא 1.0 ppm (Anonymous, 2009).
כרום רעילות
זיהום כרום נגרם ע"י מפעלי בורסקאות, נייר, צבע ופלדה; ויישומי בוצת ביוב יחד עם סגסוגות בכלי רכב ממונעים. כרום חיוני במטבוליזם של פחמימות. גם מתפקד בביוסינתזה של חלבון וכולסטרול. זהו מרכיב חשוב הדרוש לשמירה על מטבוליזם תקין של גלוקוז. תפקודו של הכרום קשור ישירות לתפקוד האינסולין, הממלא תפקיד חשוב מאוד בסוכרת. כרום נמצא בלבלב, המייצר אינסולין (Ano and Ubochi, 2008; Zetić et al., 2001).
ההשפעות הרעילות של צריכת כרום הן פריחה בעור, גירויים באף, דימומים, קלקול קיבה, נזק לכליות ולכבד וסרטן ריאות. מחסור בכרום מאופיין בהפרעה בשומני הגלוקוז ובחילוף החומרים של חלבונים (Rai et al., 2005; Shanker et al., 2005). הגבול המותר לכרום בחומרי גלם צמחיים הוא 2.0 ppm בקנדה לפי ארגון הבריאות העולמי.
ניקל רעילות
ניקל המחלה השכיחה ביותר הנובעת מניקל היא דלקת עור אלרגית הידועה בשם גירוד ניקל, המופיעה בדרך כלל כאשר העור לח, יתרה מכך, ניקל זוהה כחשוד כמסרטן ומשפיע לרעה על הריאות ועל חללי האף. למרות שניקל נדרש בכמות זעירה לגוף מכיוון שהוא קיים בעיקר בלבלב ולכן ממלא תפקיד חשוב בייצור אינסולין.
המחסור בניקל גורם להפרעה בכבד (Pendias and Pendias, 1992). ניקל הוכר כאלרגן של השנה בשנת 2008 ע"י האגודה האמריקאית למגע דרמטיטיס ורמת הסיכון המינימלית שלו נקבעה ל-0.2 מיקרוגרם/מ"ק לשאיפה במהלך 15 - 364 ימים, עם זאת, לא נקבעה מגבלה עבור מוצרי מזון וצמחי מרפא ( Bhat et al., 2010).
הפרמקופאה האיורוודית של הודו אינה קובעת כל הגבלה לכרום וניקל לא בעשבי תיבול גולמיים ולא במוצרים רפואיים מוגמרים.
תשובה: אני באופן אישי ממליץ על מולטי ויטמין בצורה אבקה או כמוסות שמכילות אבקה. לרוב אני פחות ממליץ על טבליות (כדורים של מולטי ויטמין) היות והם לעיתים אינם מתפרקים במערכת העיכול ויוצאים בשלמותם בצואה.
אתם יכולים לעשות ניסוי מדעי ביתי, קחו כף חומץ בכוס מים (180 מ"ל) והכניסו לתמיסה הזאת את כדור המולטי ויטמין.
אם הטבלייה תתפרק ותתמוסס במים תוך 1-2 דקות הדבר אידאלי וטוב, אך אם לא אני לא ממליץ לכם ליטול את הוויטמין הזה.
שאלה: מה צריך להכיל מולטי ויטמין?
תשובה: מולטי ויטמין טוב לרוב צריך להכיל ויטמיני B במינון של 25 עד 50 מ"ג בקירוב. ישנם חברות שמוסיפות את ויטמיני B בצורת הקואנזימים הפעילים, שהחשובים הם ויטמין B6 - פירידוקסין בצורת הפירידוקסין-5 פוספאט (P-5-P).
דבר חשוב נוסף הוא ויטמין B12 שיופיע בצורתו הטבעית (מתילקובלמין) ולא בצורתו הסינטטית (ציאנוקובלמין). אך על כך עשיתי סרטון שלם המסביר על הסוגים השומנים של ויטמין B12 וההבדלים ביניהם. (אם תרצו קישור ישיר לסרטון, תבקשו בתגובות ואשלח לכם).
לגברים שאין להם מחזור בדומה לנשים (וגם לחלק מהנשים) אני לא רוצה תוספת של המינרל ברזל, היות והוא פרקורסור של רדיקלים חופשים.
אותו החוק חל על המינרל נחושת, שהיא נחוצה לבריאותנו (כמו הברזל) אך גם היא עשויה להיות מקדמת להגברת הרדיקלים החופשיים.
אם המולטי ויטמין מכיל את המינרל אבץ ברמה של מעל ל-12 מ"ג ומעלה אז רמה נמוכה של נחושת חיונית, זאת עקב התחרותיות על הספיגה.
אני רוצה שהמולטי ויטמינים שלי יכיל ויטמין E בצורתו הטבעית די-אלפא טוקופרול ומומלץ יותר בצורת המיקס טוקופרול. תערובת הטוקופרולים היא הצורה הטבעית שמופיעה בטבע (אלפא, ביתא, גמא ודלתא), למרות שצורת הדי-אלפא טוקופרול היא הצורה הפעילה ביותר בהשפעתה הנוגדת חמצון. בטבע אין הוא מופיע לבדו, רק עם יתר חבריו.
בנוסף אציין שישמן חברות שמוכרות את ויטמין E בצורתו הסינטטית (די-אל-אלפא טוקופרול) שצריכתו אינה מומלצת. הצורה הסינטטית אינה נספגת באופן יעיל ואינה חודרת לרוב התאים בצורה טובה.
גם בצורות הטבעיות של ויטמין E ישנן צורות יעילות יותר למשל די-אלפא טורופרול סוקסינאט יעיל יותר מצורת הדי-אלפא טוקופרול אצטט. למעשה הוספת קבוצת האצטט מפחיתה את יעילות הויטמין בגופנו.
לעומתה לצורת הסוקסינאט ישנה את השפעת נוגדת החמצון החזקה ביותר, בדומה לצורת המיקס טוקופרול. צורת הדי-אלפא טוקופרול סוקסינאט מגיע בצורת אבקה ולכן היא נקראת גם "ויטמין E יבש".
ויטמין D ברמה של 1000IU, בצורת ויטמין D3. ויטמין A בריכוז מנוך בשילוב תערוכת קרוטנואידים טבעיים כמו אילו מאצת דונליאלה ולא בצורת בטא קרוטן הסינטטית, סלניום בצורתו האורגנית (כמו סלנומתיונין), פלבונואידים וכו'.
אתם מוזמנים לספר לי כאן בתגובות למטה מה אתם לוקחים במטרה לשמור על בריאות אידאלית ואופטימלית?...
הסיבים התזונתיים גורמים לתחושת מילוי הקיבה ויוצרים נוזל סמיך דמוי ג'ל עקב ספיחת מים, כך גורמים לתחושת שובע בגופנו.
הסיבים המסיסים מעכבים את ריקון הקיבה וכך מהאריכים את זמן ספיגת אבות המזון, ולווסת את פעילות האינסולין וכך גם שינויים חדים יותר ברמת הסוכר לאחר הארוחה.
כמו גם סיבים תזונתיים משפרים את בריאות הלב וכלי הדם עקב השפעה פוטנציאלית על צמצום והורדת רמות הכולסטרול, זאת ככל הנראה דרך עיכוב ספיגת כולסטרול ושומן, עיכוב ספיגה חוזרת של מלחי מרה, עיכוב סינתזת כולסטרול, ועידוד סינתזת מלחי מרה.
