ציסטאין מגבירה גלוטתיון

ציסטאין היא חומצת אמינו המכילה גופרית, משמשת כמרכיב מבני ותפקודי חשוב של חלבונים ואנזימים.
הפעילות נוגדת החמצון של גלוטתיון (GSH) מיוחסת במיוחד לנוכחות וזמינות של חומצה אמינית ציסטאין.

חשוב לציין כי לפי מחקרים רבים, האומנם לא כולם, הראו כי השימוש בגלוטתיון במתן אוראלי אינו מגביר ביעילות את רמות הגלוטתיון בתאים!. כמו כן, אציין כי גופנו דורש את שלושת חומצות האמינו - גלוטמט, גליצין ציסטאין, בכדי לייצר גלוטתיון בתוך התא.

למה ציסטאין חשובה?

הגלוטתיון "GSH" מייצג קבוצת sulfhydryl הגופרית הפעילה. חומצת האמינו הציסטאין מכילה גופרית שתורמת לקבוצה sulfhydryl במולקולת הגלוטתיון. הדבר החשוב בציסטאין שהיא אחת מאבני בניין (מהשלוש) עבור סינתזת גלוטתיון.

משמעות הדבר שרמת ציסטאין במערכת שלנו הגורמת המגביל או מגביר את היכולת לייצר גלוטתיון.

כאשר יש בתאים ציסטאין הם מסוגלים לייצר גלוטתיון. רמות נמוכות של חומצות אמיניות חשובות עלולות להפחית את היכולת שלנו להלחם בכדי למנוע את הנזק של רדיקלים חופשיים ועלולות לגרום לפגיעה בתפקודה של מערכת החיסון.

ציסטאין המיוצר בגוף

הגוף שלהו יכול לייצר ציסטאין באופן אנדוגני (פנימי) וזאת מחומצת אמינו - מתיונין. המטיונין הינה חומצת אמינו חיונית (שגופנו אינו מסוגל ליצר בעצמו) המכילה גופרית.

מקורות במזון של מתיונין הם: כל סוגי הבשרים והעופות, דגים, ביצים, מוצרי חלב, קינואה, כוסמת, שומשום, אגוזי ברזיל, וספירולינה במידה פחותה. ניתן למצוא מטיונין גם במזונות אחרים, כמו שעועית וקטניות, כמות מתיונין היא נמוכה מכדי לתת הטבה לייצור ציסטאין ברמה משמעותית.

תהליך הטרנספורמציה של מתיונין לציסטאין הינו תהליך רב שלבי, מאוד מורכב ודורש נוכחות של אנזימים מסוימים - ויטמינים B. כל ליקוי ואפילו הקטן ביותר בשרשרת מסובכת הזאת, עשויה לגרום ליצירה מופחתת של גלוטתיון החיוני לחיזוק המערכת החיסונית, ואנו נותרים עם מערכת חיסון חלשה.

התהליך של הפיכת או המרת מתיונין לציסטאין עשוי להפגע ע"י מספר גורמים, כגון: מחלות כבד, חילוף חומרים לקוי משבש את התהליך, ותהליך זה הוא אפסי בקרב תינוקות שזה עתה נולדו. אך למזלם של התינוקות, חלב האמהות שלהם הינו מקור העשיר בציסטאין המכילה גופרית.

חלק מהציסטאין שמתקבל מופק כאמור ממתיונין, הניתן לשמוש לייצור גלוטתיון בתוך התאים. למרבה הצער, המתיונין עשויה גם להיות מומרת להומוציסטאין בגוף. הומוציסטאין זוהה כגורם סיכון גבוה התקשות העורקים (טרשת עורקים).

ממקורות לציסטאין במזון

חלב, גבינה, ציסטאין נוכחת בכל המזונות עתירי חלבונים: כל סוגי הבשר והעוף, חלב וביצים, קינואה, כוסמת.
כמויות קטנות של ציסטאין ניתן למצוא במקורות צמחיים אחרים, כגון: ברוקולי, כרוב ניצנים, פלפלים אדומים וצהובים, בצל, ושום.

באוכל הציסטאין מאוגד במולקולות החלבון בצורת פפטידים. טמפרטורות גבוהות במהלך הבישול עשויות לפרק את הפפטידים האלה ולחסל את פעילותו הביולוגית של הציסטאין.


חלב פרה או ליתר דיוק, חלבון מי גבינה שבחלב, מכיל שלושה ביו-חלבונים, כגון: לקטופרין (lactoferrin), אלבומין בסרום (serum albumin) ואלפא לקטואלבומין (alpha lactalbumin). חלבונים אלה מכילים כמויות חריגות של ציסטאין. והכי חשוב, בצורה שיכולה לחדור לתוך התאים: כל מולקולת ציסטאין עם מולקולת ציסטאין אחרת ע"י קשר גשר דיסולפיד.

חלב אם מכיל כמויות גדולות של לקטופרין, אלבומין בסרום ואלפא לקטואלבומין, וכן אימונוגלובולינים אחרים, כך הוא עמוס בציסטאין מלוכדת. זו אחת הסיבות לכך שחלב אם, יעיל ביותר לבניית מערכת חיסונית חזקה עבור התינוק, ולכן ישנה חשיבות יתרה להניק את ילדכם. ויש לציין כי אין כיום לפחות, נוסחא אידאלית לתינוק תספק ציסטאין מלוכד לבניית גלוטתיון.

ציסטאין כתוסף תזונה L-ציסטאין

חומצת האמינו ציסטאין זמינה כתוסף תזונה בחנויות הטבע ובתי המרקחת. לרוב צורתה היא: "L-ציסטאין", והמינון הנפוץ ביותר הוא 500 מ"ג בכמוסה או כדור.

המדע הוכיח שצריכת תוספת של ציסטאין, עשויה למעשה להעלות את רמות הגלוטתיון התאי במידה קטנה, במיוחד במקרים שבהם ישנו דלדול חריף ברמות הגלוטתיון.

עם זאת, ציסטאין כתוסף תזונתי יכול לקדם למצב של hypercysteinemia ועשוי להיות רעיל. הקליטה לזרם הדם שלה מוגבלת מכיוון שהיא מתחמצנת בקלות במערכת העיכול. התחמצנות נוספת בזרם הדם מובילה להיווצרות של תוצרי לוואי רעילים, שחלקם עשויים להכיל חמצון  תגובתי - הידרוקסיל רדיקלי.

רעילות ציסטאין מובילה למספר מחלות בגופנו, ממחלות לב ומחלות כליה. בשל הפוטנציאל רעיל ציסטאין, רמות גבוהות של הומוציסטאין פוטנציאל hypercysteinemia, לכן אין זה מומלץ לילטול תוספי אל-ציסטאין ללא השגחה קפדנית מהרופא שלך, במיוחד אם יש מצבים בריאותיים כל שהם.

נגזרת של חומצת האמינו ציסטאין, הנקראת: N-אצטין-ציסטאין או בקיצור: NAC, בעלת שימוש נרחב כתרופה.

אל-ציסטאין יכולה להיות בשני מקורות: סינטטית וטבעית. L-ציסטאין הסינטטית יוצרה גם באמצעות כימיקלים תעשייתיים אשר עוברים טרנספורמציה ביוכימיים בעזרת אנזימים, או מכימיקלים העוברים התססה באמצעות חיידקים.

אך יש לציין כי L-ציסטאין הסינטטית היא יקר מאוד לייצור, ולכן L-ציסטאין הטבעית מצויה בשמוש נרחב יותר. ציסטאין מצויה בשפע כמרכיב טבעי מבנים של קרטין (חלבון שממנו השיער עשוי), L-ציסטאין עשוי שיער אדם, נוצות ברווזים אפרוחים. רוב אספקת הציסטאין מגיע מאסיה, בעיקר מסין, שם השיער נאסף מן הקומות של במספרות ומעצב שיער.

ציסטאין ואנ-אצטילציסטאין

אן-אצטיל-ציסטאין = NAC  זוהי גרסה של חומצת האמינו אל-ציסטאין עם מולקולת אצטיל הקשורה אליה. וריאציה זו במבנה המולקולרי מאפשר לחומצת האמינו ציסטאין לשרוד את מערכת העיכול ולחדור לתאים, ובכך להגדיל את הזמינות הביולוגית של הציסטאין, או במילים אחרות, יעילות מוגברת לבניית גלוטתיון.

אן-אצטיל-ציסטאין משמשת כתרופה יעילה לשם פירוק ריר מהריאות של חולי אסטמה, נפחת, ברונכיט כרונית וסיסטיק פיברוזיס. תרופה זו היא מרכיב פעיל לעיתים האינהלציות.

הטיפול ב- NAC, בדרך הווריד, הוא בחדרי מיון של בית חולים לטיפול במקרים של הרעלת או מנת יתר של פרצטמול (אקמול). היא משמשת במהירות להגביר את רמות הגלוטתיון בחולים עם הרעלה בכדי להציל את חייהם.

כמו כן, NAC בשימוש מחקרי בחולי איידס, כשנודע בתחילת 1990 כי לחולים אלה רמות נמוכות של גלוטתיון.

ציסטאין בחלבון מי גבינה UNDENATURED

חלב פרה מכיל 5-10% חלבון, מתוכם 80% קזאין ו-20% מי-גיבנה. וכמו שהזכרתי לעיל בסעיף מקורות הציסטאין במזון, מי גבינה מכיל מקדמים לגלוטתיון - GSH חזקים, כגון: לקטופרין, אלבומין בסרום ואלפא לקטואלבומין, העשירים בציסטאין מלוכד המסוגלת לשרוד את תליך העיכול, וכך להכנס לזרם הדם ולחצות את דופן התא.

ייחודו של חלבונים מי גבינה undenatured כמקור ביו ציסטאין התגלה בשנות ה-1970 המאוחרות ע"י ד"ר גוסטבו Bounous, חוקר בעל שם בתחום התזונה באוניברסיטת מקגיל במונטריאול, קנדה.


מאת: ד"ר קובי עזרא (Ph.D) מומחה לרפואה נטורופטית, מומחה לתזונה רפואית ודיאטה מהירה. כתב את הספרים: 1. אבן הפינה בתחום פיתוחהגוף. 2. ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי. 3. סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאול!. לפגישת יעוץ בקליניקה: 0528567140