להלן עשרת החסרונות של אכילת סוכר, שלום אני קובי עזרא הנטורופת שלכם.
1. השמנה: מזונות ומשקאות ממותקים לרוב עשירים בקלוריות אך דלים בחומרים מזינים. לכן צריכתם באופן קבוע יכולה לתרום לעלייה במשקל ולהשמנה, במיוחד כאשר אינה מאוזנת עם פעילות גופנית.
2. סיכון מוגבר למחלות כרוניות: תזונה עשירה בסוכר נקשרה לסיכון מוגבר למחלות כרוניות כגון סוכרת מסוג 2, מחלות לב וסוגים מסוימים של סרטן.
3. בעיות בבריאות השיניים: סוכר מקדם צמיחת והתרבות חיידקים המזיקים בפה, דבר שעשוי להוביל לחורים בשיניים. צריכה תכופה של מזון ומשקאות ממותקים עלולה לשחוק את אמייל השיניים ולגרום לבעיות בבריאות הפה.
4. נפילות אנרגיה: בעוד שמזונות מתוקים יכולים לספק אנרגיה מהירה, הם מובילים לרוב לנפילת אנרגיה ולתחושות עייפות זמן קצר לאחר צריכתם. הדבר יכול להשפיע לרעה על הביצועים הספורטיביים ועל הפרודוקטיביות היומיומית.
5. שינויים חדים ברמת הסוכר בדם: מזונות ממותקים גורמים לעלייה מהירה ברמות הסוכר בדם, ולאחר מכן לירידה מהירה. אפקט היו-יו עשוי לשבש את רמות האינסולין ולהוביל לתחושות רעב, עצבנות וקשיי ריכוז.
6. חוסר איזון תזונתי: מזונות עשירים בסוכרים מוספים לרוב מחליפים מזונות בריאים ועשירים ברכיבי תזונה בריאים. דבר שמוביל לחוסר איזון וחוסרים תזונתיים, כמו גם למחסור בוויטמינים, מינרלים וסיבים חיוניים.
7. מאפיינים ממכרים: הוכח שסוכר מפעיל מסלולי תגמול במוח, מה שמוביל לתשוקות ולהתנהגות פוטנציאלית דמוית התמכרות. דבר שיכול להקשות על השליטה בצריכתו ולגרום לאכילת יתר.
8. השפעה שלילית על בריאות הנפש: צריכת סוכר מופרזת נקשרה להפרעות במצב הרוח כגון דיכאון וחרדה.
9. סיכון מוגבר למחלת כבד שומני: צריכת יתר של סוכר, במיוחד פרוקטוז, עלולה לתרום להתפתחות מחלת כבד שומני לא אלכוהולי (NAFLD), מצב המאופיין בהצטברות יתר של שומן בכבד.
10. הזדקנות מואצת: צריכת סוכר גבוהה עלולה לתרום להיווצרותם של תוצרים סופיים של גליקציה מתקדמים (AGEs), שהם תרכובות שעלולות לפגוע בקולגן ואלסטין בעור, מה שמוביל להזדקנות מוקדמת וקמטים.
פריצת דיסק בעמוד השדרה עלולה לגרום לכאבי גב ולתסמינים נוספים. האמנם אין תוסף תזונה אחד שיכול לרפא פריצת דיסק, אך מספר תוספי תזונה עשויים לעזור להקל על התסמינים ולתמוך בתהליך הריפוי. עם זאת, חיוני להתייעץ עם איש מקצוע בתחום הבריאות לפני תחילת כל משטר תוספי מזון, מכיוון שהם יכולים להעריך את המצב הספציפי שלך ולספק המלצות מותאמות אישית.
שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית ובריאות טבעית, האומנם הטיפול העיקרי בבלט ואו בפריצת דיסק הוא ראשית הטיפול המניעתי ופיזיותרפיה, אך כיום אספר לכם על רכיבי תזונה שונים אשר מסייעים להחלמה מהירה יותר.
להלן מספר תוספי מזון שעשויים להועיל לכאבי גב הקשורים לפריצת דיסק:
1. חומצות שומן אומגה 3: לאומגה 3 כמו EPA ו-DHA המצויים בתוספי שמן דגים יש תכונות אנטי דלקתיות שעשויות לסייע בהפחתת דלקת וכאב הקשורים לפריצת דיסק. ולסייע בוויסות כאבי גב מפריצת דיסק.[1][3][5]
2. כורכום (כורכומין): כורכומין הוא תרכובת שנמצאת בכורכום בעלת השפעות אנטי דלקתיות ונוגדות חמצון חזקות, שיכולות לסייע בהפחתת נפיחות וכאב.
3. גלוקוזאמין וכונדרואיטין: תוספי מזון אלה עשויים לסייע בקידום סחוס בריא ולשמור על שלמות הדיסקים הבין חולייתיים, לסייע במניעת ניוון הדיסקים, ובכך להפחית את הסיכון לפריצות נוספות [1]. Methylsulfonylmethane (MSM) - MSM מומלץ לעתים קרובות לצד גלוקוזאמין וכונדרויטין לתמיכה בבריאות דיסק עמוד השדרה.[1][5]
צריכת קולגן, כמו דרך מרק עצמות, יכולה לספק את החומרים המזינים הדרושים לריפוי ותיקון של דיסקים ורקמות בעמוד השדרה.[5]
4. ויטמין D: מחסור בוויטמין D נקשר לסיכון מוגבר לכאב כרוני, כולל כאבי גב. תוספת של ויטמין D עשויה לסייע בהפחתת דלקת ולתמוך בבריאות העצם. [1][2][4]
5. מגנזיום: מגנזיום ממלא תפקיד בהרפיית השרירים ועשוי לסייע בהקלת התכווצויות שרירים ומתח הקשורים לפריצת דיסק.
6. אנזימים פרוטאוליטיים: אנזימים כמו ברומלין ופפאין עשויים לסייע בהפחתת דלקת ולקדם ריפוי על ידי פירוק חלבונים המעורבים בתהליך הדלקתי.
7. ויטמינים נוספים, כמו: ויטמין C פועל כאנטי דלקתי, שיכול לעזור להפחית כאבים מפריצת דיסק.[1] ויטמין E מפחית כאבים בשרירים הפגועים, מה שיכול להועיל לבעלי פריצת דיסק.[1][2] ויטמין K2 ממלא תפקיד בריפוי ויצירת עצמות, ועוזר לחיזוק דיסקים בעמוד השדרה.[2]
חשוב לציין שלמרות שתוספי תזונה אלו עשויים לספק הקלה מסוימת, יש להשתמש בהם יחד עם טיפולים אחרים המומלצים על ידי ספק שירותי הבריאות שלך, כגון פיזיותרפיה, טכניקות לניהול כאב והתערבויות כירורגיות אפשריות במידת הצורך.
בנוסף, חיוני לשמור על אורח חיים בריא, כולל פעילות גופנית סדירה (לפי נסבל), יציבה נכונה וניהול משקל, כדי לתמוך בתהליך הריפוי ולמנוע סיבוכים נוספים.
יובש וגירוי בעיניים עלולים לגרום לתחושת גרד וצריבה ולאי-נוחות משמעותית. במקרים קשים, יובש בעיניים עלול לגרום לבעיות ראייה ואף להוביל לפגיעה בעיניים.
מה גורם ליובש בעיניים?
יובש בעיניים בדרך כלל נחשבת כמחלה כרונית ומתקדמת, כלומר במהלך הזמן היא ממשיכה להחמיר. הסיבה הישירה המיוחסת להתפתחות יובש בעיניים היא ירידה בייצור הדמעות בבלוטות הדמע. ככל שייצור הדמעות פוחת, קרום המגן שיוצרות הדמעות הולך ונעלם. הדבר עשוי לגרום לפגיעה בפני השטח של העין.
לעתים קרובות מזג אוויר קר מחמיר את התסמינים של יובש בעיניים.
בין גורמי הסיכון המעלים את ההיארעות של יובש בעיניים גיל, מין נשי, שימוש בצגי מחשבים, ניתוחי עיניים, שימוש בעדשות מגע, סוכרת, לחץ דם גבוה, מחלות לב, גלאוקומה, מחלות בלוטת התריס, דלקת מפרקים, דיכאון, דום נשימה בשינה ותרופות מסוימות.
טיפולים טבעיים נגד יובש בעיניים
ניתן לחלק את הטיפולים הטבעיים נגד יובש בעיניים לשתי קטגוריות: טיפולים חיצוניים לעיניים ותוספים לנטילה דרך אוראלית.
טיפות עיניים
לעתים קרובות הטיפול החיצוני מורכב משטיפת העפעפיים ושימוש בקומפרסים חמים כדי לסייע לזרימת הדמעות. גם טיפות עיניים רגילות יכולות לעזור. עם זאת, צריך להשתמש בטיפות עם חומר סיכה, ולא בטיפות עיניים להפחתת אדמומיות. יש המפתחים יובש וגירוי בעיניים גם בגלל החומרים המשמרים שמכילות טיפות עיניים.
בין התכשירים החיצוניים האחרים לטיפול ביובש בעיניים שמסתמנים כהבטחה גם היאלורונט (צורה מיוצבת של חומצה היאלורונית). תרכובת טבעית זו המהווה מרכיב של רקמת החיבור ומשמשת כחומר סיכה.
שוּש (ליקוריץ)
ליקוריץ הוא צמח הידוע בזכות השפעה נוגדת דלקת. אחד המרכיבים הפעילים העיקריים של ליקוריץ הוא גליציריזין.
שימוש חיצוני בטיפות עיניים המכילות שמן קיק הביא לשיפור בהיווצרות קרום הדמעות ולהקלה על תסמיני היובש בעיניים.
ויטמין A
מחסור בוויטמין A עלול לגרום לכך שהעיניים יאבדו את יכולת הסיכוך שלהן, מה שעלול להוביל להצטלקות ולעיוורון. תוסף של ויטמין A כנראה תעזור למי שסובלים ממחסור בוויטמין A. עם זאת, מחקרים מצאו שגם שימוש חיצוני בוויטמין A יעיל.
נמצא כי משחה עם ויטמין A משפרת את התסמינים של יובש בעיניים וגם את קרום הדמעות. שימוש חיצוני בוויטמין A נמצא יעיל גם להיפוך הנזקים בתאים הנגרמים במקרים של עיניים יבשות.
תוספים נגד יובש בעיניים
טיפולים אוראליים מנסים להפחית את הדלקת ומדדי מחלה אחרים כדי לשפר את ייצור הדמעות.
חומצות השומן אומגה-3 (בצורת DHA ו-EPA) נחקרו בהקשר של התועלת ליובש בעיניים, ונמצאות יעילים מאוד.
במחקר אחר מצא ששמן קריל, בהשוואה לשמן דגים היה יעיל יותר, מבחינת הפחתת תסמינים ודלקת.
נראה שיש לוויטמין D תפקיד בטיפול בעיניים יבשות. מחקרים רבים מצאו מתאם בין רמות נמוכות של ויטמין D ליובש בעיניים. הודגם מתאם בין רמות נמוכות של ויטמין D לתסמיני יובש בעיניים ולזמן של התאיידות הדמעות.
תוספים פרוביוטיים
אמנם חלק גדול מהנתונים הראשוניים מגיע ממחקרים בבעלי חיים, אך גם ניסויים בבני אדם הדגימו תועלת של תוספים פרוביוטיים לעיניים יבשות.
האם שמן קוקוס לפנים זוהרות, שמן קוקוס כקרם עיניים, שלום כאן קובי עזרא המומחה שכלם לרפואה נטורופטית ובריאות טבעית.
שמן קוקוס בתולי שימש באופן מסורתי כקרם לחות מאות שנים ע"י האוכלוסייה באזור הטרופי. מחקרים קליניים גילו ששמן קוקוס בתולי משפר את הסימפטומים של הפרעות עור ע"י לחות והרגעת העור. עם זאת, הפעולה המכניסטית של שמן קוקוס בתולי והיתרונות שלו על העור לא הובהרו במבחנה [1].
שמן קוקוס בעל פוטנציאל למוצרי טיפוח טבעיים בעלי תכונות אנטי-בקטריאליות, אנטי דלקתיות ותורם לחות.
שמן קוקוס בתולי (Virgin Coconut Oil או בקיצור: VCO) מורכב מ-90-95% טריגליצרידים רוויים בעלי השפעת לחות על העור [2].
שמן קוקוס בתולי מכיל רמות גבוהות של חומצה פרולית וחומצה p-קומארית (שתיהן חומצות פנוליות) הקשורות ליכולת נוגדת חמצון [3].
מחקרים קליניים מראים ששמן קוקוס משפר תסמינים של הפרעות עור ע"י שיפור הלחות והרגעת העור [4].
במחקר על התכונות האנטי דלקתיות ומגינות העור במבחנה של VCO הראה עמידות מתונה לקרני השמש UV. מפעיל את פעילותו האנטי דלקתית באמצעות דיכוי סמנים דלקתיים ומגן על העור עקב חיזוק תפקוד מחסום העור [4].
מחקר אחר הראה שיפור של 100.36% בתכולת הלחות בעור של עכברים לאחר שבועיים של שימוש ב-VCO ו-148.89% לאחר 4 שבועות בהשוואה לפני היישום. בהשוואה לפני היישום, שיעור איבוד המים דרך האפידרמיס השתפר ב-27.70% שבועיים וב-36.97% לאחר 4 שבועות של מריחת VCO [5].
עדויות מצביעות על כך של-VCO יש את היכולת לקדם ריפוי פצעים באמצעות קידום של התחדשות אפיתל וסינתזה של קולגן [6].
איך מכינים מי פה טבעי כטיפול בנסיגת חניכיים?, קובי עזרא. להלן מספר מתכונים יעילים לשטיפות פה טבעיות שיכולות לסייע בטיפול בנסיגת חניכיים.
- 2 כוסות מים מסוננים
- 2 כפיות אבקת סידן פחמתי
- 1 כפית גבישי קסיליטול
- 10 טיפות נוזל מינרלי עקבות
- 10 טיפות שמן אתרי מנטה
- 5 טיפות שמן אתרי לימון
- 3 טיפות שמן אתרי תפוז בר
מערבבים את כל החומרים בצנצנת מייסון, מערבבים היטב ומנערים במשך דקה. שומרים במקרר ומנערים לפני כל שימוש.
או
- 1 כוס מים מסוננים
- 4 כפיות סודה לשתייה
- 4 טיפות שמן אתרי עץ התה
- 4 טיפות שמן אתרי מנטה
מוסיפים את כל החומרים לצנצנת מייסון, מנערים היטב. השתמש ב-2 כפות ליום כמי פה.
או
שטיפת פה של מרווה[2]:
- חופן מרווה טרייה או 1 כף מיובשת
- מי מעיינות רותחים
חולטים את המרווה במים הרותחים במשך 4-8 שעות, ואז מסננים לצנצנת. סחף פת סביב לאחר הצחצוח וירוק אותו החוצה.
מתכוני מי פה טבעיים אלה מכילים מרכיבים כמו קסיליטול, שמנים אתריים ותמציות צמחים שיכולים לעזור להרוג חיידקים, להפחית דלקת ולקדם ריפוי חניכיים עבור נסיגת חניכיים. שימוש במי פה תוצרת בית באופן קבוע יכול להיות טיפול טבעי יעיל לצד נוהלי היגיינת פה טובים.[1][2][3]
תוספי תזונה מסוימים, כגון חומצות שומן אומגה 3, ויטמין D ופרוביוטיקה, נחקרו על היתרונות הפוטנציאליים שלהם בניהול תסמיני אוטיזם.
ויטמינים ומינרלים שנחקרו ביחס לאוטיזם:
1. חומצות שומן אומגה 3: מחקרים הראו שלחומצות שומן אומגה 3, במיוחד חומצה איקוספנטאנואית (EPA) וחומצה דוקוסהקסאנואית (DHA), עשויות להיות השפעה חיובית על תפקוד המוח והתנהגותם. ניתן לשקול תוספי אומגה 3, כגון שמן דגים, בהתייעצות עם איש מקצוע בתחום הבריאות.
2. ויטמין D: כמה מחקרים הראו קשר בין מחסור בוויטמין D לאוטיזם, אחרי הכל ויטמן D חיוני להתפתחות תקינה של המוח ומערכת החיסון. רמות נאותות של ויטמין D באמצעות חשיפה לאור השמש ו/או תוספת עשויה להיות מועילה. שוב, חשוב להתייעץ עם איש מקצוע רפואי כדי לקבוע מינון מתאים. שלרוב בטווח של 800 עד 2000 IU ליום. וכמובן שישנו הצורך להסתמך על בדיקות דם.
מחסור בוויטמין D נפוץ יחסית, ונצפה שלאנשים עם ASD עשויה להיות שכיחות גבוהה יותר של רמות נמוכות של ויטמין D בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. עם זאת, לא ברור אם הקשר הזה הוא תוצאה של ASD עצמו או גורמים אחרים שעשויים להשפיע על מצב ויטמין D, כגון צריכה תזונתית, חשיפה לשמש או גורמי אורח חיים.
3. ויטמין B6 ומגנזיום: מספר עדויות מצביעות על כך ששילוב של ויטמין B6 ותוספי מגנזיום עשוי לסייע בשיפור תסמיני אוטיזם מסוימים, כגון עצבנות והיפראקטיביות. עם זאת, יש צורך במחקר נוסף כדי ליצור קשר ברור.
מגנזיום הוא מינרל חיוני הממלא תפקיד חיוני בתהליכים פיזיולוגיים שונים בגוף, לרבות תפקוד המוח, התכווצויות שרירים והעברת עצבים. כמה מחקרים בדקו את הקשר הפוטנציאלי בין רמות מגנזיום להפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD).
ישנן עדויות המצביעות על כך שמחסור במגנזיום עשוי להיות נפוץ יותר אצל אנשים עם ASD בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. בנוסף, מחקרים מסוימים מצאו כי תוספת מגנזיום עשויה לסייע בשיפור תסמינים מסוימים הקשורים ל-ASD, כגון עצבנות, התנהגות סטריאוטיפית והיענות חברתית.
לדעתי צורת המגנזיום היעילה ביותר למצב הנ"ל היא מגנזיום טאוראט ואחריו מגנזיום גליצינאט.
4. פרוביוטיקה: מחקרים הראו קשר פוטנציאלי בין בריאות המעי לתסמיני אוטיזם. ניתן לשקול פרוביוטיקה, שהם חיידקים מועילים התומכים בבריאות המעיים, בהנחייתו של איש מקצוע בתחום הבריאות.
בשנים האחרונות על הקשר בין אוטיזם ומצב המעי. באופן לא מפתיע מסתבר שגם באוטיזם יש רמות גבוהות מן הרגיל של זונולין, וכמו כן מצטברים עוד ועוד מחקרים שמראים את היעילות של דיאטה ללא גלוטן וחלב, בהפרעות ספקטרום.
השחקן הבא שפוגע לנו בתקינות דופן המעי, הוא באופן לא מפתיע בכלל: סוכר. להימנע (בעיקר קמח לבן, סוכר ואוכל מעובד), הנה כמה דברים שממש כדאי לעשות:
שימרו על חיידקי המעי שלכם. לאכול הרבה סיבים מהצומח, כי זה הדלק מספר 1. של החיידקים הטובים, יצרני הבוטירט, ששומרים על דופן המעי.
מספר מחקרים העלו כי אנשים עם ASD עשויים לשנות את המיקרוביוטה של המעי בהשוואה לאנשים הנוירוטיפיים, מה שהוביל להשערה כי מיקוד למיקרוביוטה של המעי באמצעות התערבויות פרוביוטיות עשוי להשפיע על תסמיני ASD. דיווחו על שיפורים בתסמינים מסוימים של ASD, כגון תסמינים במערכת העיכול, עצבנות והיענות חברתית, בעקבות תוספת פרוביוטיקה. עם זאת, חשוב לציין שהממצאים הם ראשוניים, ויש צורך במחקר נוסף כדי לקבוע את היעילות והבטיחות של פרוביוטיקה במיוחד עבור אנשים עם ASD.
אומגה 3גם מפחית את ריכוז החיידקים שמייצרים LPS, וגם מגדיל את כמות יצרני הבוטירט, כלומר תנועת מלקחיים איכותית על המיקרוביום ודופן המעי. (ממליץ בארץ על אומגה גליל).
שמירה על משקל תקין: ירידה במשקל מקושרת לשיפור המיקרוביום ותפקוד דופן המעי.
הורדת הסטרס בחיים: סטרס נפשי גורם לדליפות מהמעי.
ספורט אירובי: ספורט הוא אחד משומרי החיים העוצמתיים ביותר הידועים.
צומות למיניהם: עוד כלי-על בבריאות האדם, שמאט את ההזדקנות ומונע מחלות כרוניות מקיר לקיר, וכמובן שגם למיקרוביום ולדופן המעי, זה עושה ממש טוב יעיל למצבי עודף משקל בעיקר.
מחקר פיילוט שנערך בבית הספר לרפואה איקאן בהר סיני בניו יורק מצא שהורמון גדילה, גורם גדילה דמוי אינסולין (IGF-1), יכול לשפר משמעותית את הליקויים החברתיים הקשורים להפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD) ב חולים עם תסמונת Phelan-McDermid (PMS). PMS היא הפרעה גנטית הנגרמת על ידי מחיקה או מוטציה של הגן SHANK3 בכרומוזום 22 ולעתים קרובות מלווה ב-ASD.
נקודות מפתח מהמחקר: {2}
1. המחקר התמקד בשימוש ב-IGF-1 לטיפול בתסמונת Phelan-McDermid (PMS), הפרעה גנטית הקשורה ל-ASD עקב המוטציה בגן SHANK3. SHANK3 ממלא תפקיד מכריע בתפקוד הסינפטי, המשפיע על תקשורת תאי עצב.
2. בעוד PMS הוא נדיר, טכנולוגיה גנטית מתקדמת חשפה את זה כגורם שכיח יחסית ל-ASD.
3. מחקר זה מייצג את הניסוי המבוקר הראשון לטיפול בתסמונת Phelan-McDermid.
4. IGF-1 היא תרכובת זמינה מסחרית המאושרת על ידי ה-FDA לטיפול בקומה נמוכה. זה מקדם הישרדות תאי עצב, התבגרות סינפטית ופלסטיות סינפטית.
5. המחקר מצא ש-IGF-1 בטוח וקשור לשיפורים משמעותיים בפגיעה חברתית והתנהגויות מגבילות אצל אנשים עם תסמונת Phelan-McDermid.
6. במחקר השתתפו תשעה ילדים בגילאי 5-15 שנים עם PMS במחקר תכנון מבוקר פלצבו, כפול סמיות, מוצלב.
7. מחקרים פרה-קליניים המשתמשים במודלים של עכברים ומודלים נוירונים אנושיים העלו בעבר ש-IGF-1 יכול להפוך גירעונות סינפטיים, מהווים את הבסיס לניסוי קליני זה.
8. ממצאי המחקר תומכים בפיתוח של טיפולים ממוקדים לתסמיני הליבה של ASD, העלולים להועיל לאנשים עם צורות שונות של ההפרעה.
9. המחקר מומן על ידי קרן ביאטריס וסמואל א. סיבר והמכון הלאומי לבריאות הנפש.
10. המרכז לאוטיזם סיבר בהר סיני עורך מחקר שמטרתו להבין את הגורמים ל-ASD ושואף לפתח אבחון וטיפולים חדשניים עבור אנשים עם ASD.
התוצאות של מחקר פיילוט זה מציעות תקווה לשיפור הליקויים וההתנהגויות החברתיות הקשורות ל-ASD אצל אנשים עם תסמונת Phelan-McDermid ועשויות להיות בעלות השלכות רחבות יותר על הטיפול ב-ASD באופן כללי.
במחקר שכלל עכברים זכרים מסוג C57BL/6J (WT), מתן תורם תחמוצת חנקן (NO), S-nitroso-N-acetyl penicillamine (SNAP), הוביל ללחץ ניטרוסטיבי מוגבר ולמספר שינויים הדומים לספקטרום האוטיזם פנוטיפים ביוכימיים ותאיים הקשורים להפרעה (ASD):
{3}
1. ייצור NO ולחץ ניטרוסטיבי: מתן SNAP הגביר את ייצור ה-NO, וכתוצאה מכך רמות גבוהות של 3-ניטרוטירוזין (3-Ntyr) הן באזורי הקורטקס והן באזורי הסטריאטום של המוח.
2. הפחתה בחלבונים סינפטיים: המחקר ראה ירידה משמעותית בביטוי של חלבונים סינפטיים, כולל הסמן הביולוגי של סינפטוגנזיס Syp, חלבון צפיפות פוסט-סינפטית 95 (PSD95), והומר, בעכברים שטופלו ב-SNAP בהשוואה ל-WT קבוצה הן באזור הקורטקס והן באזור הסטריאטום.
3. סמנים ביולוגיים גלוטמטריים ו-GABAergic השתנו: סמנים ביולוגיים גלוטמטריים ו-GABAergic הידועים כמושפעים ב-ASD הושפעו גם הם. רמות של תת-יחידת הקולטן NMDA NR1 הופחתו בעכברים שטופלו ב-SNAP בקורטקס ובסטריאטום. סמנים GABAergic, כגון glutamate decarboxylase 1 (GAD1) ו- Vesicular GABA transporter (VGAT), הופחתו גם הם בקבוצת הטיפול ב-SNAP בשני אזורי המוח.
4. צפיפות עמוד השדרה הדנדריטי: עכברים שטופלו ב-SNAP הפגינו ירידה משמעותית בצפיפות עמוד השדרה הדנדריטי בקליפת המוח, בדומה לשינויים שנראו בעכברים מוטנטיים של ASD.
ממצאים אלו מצביעים על כך שמתן NO בעכברי WT הוביל ללחץ ניטרוסטיבי ולשיבושים בחלבונים סינפטיים, גלוטמטרגיים ו-GABAergic, האופייניים לפנוטיפים דמויי ASD.
אם אתם סובלים מחסר בויטמין B12 והעיקר אם מדובר בטבעוני או צמחוני אז רצוי שתשמעו את זה לפני?!, שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות טבעית וכושר.
השלמת חסרים של ויטמין B12 ממקורות צמחיים שלעיתים קרובות מפרסמים אותם כמקור צמחוני של ויטמין B12, כמו למשל ספירולינה שהיא אצה מיקרוסקופית חד תאית כחולה ירוקה.
היא אכן מכילה אנלוגים של ויטמין B12 (כלומר צורות הדומות במבנן לויטמין B12 - קובלמין) אך הן אינן פעילות באדם!,
ובנוסף עשויות להחריף את התסמינים של מצב החסר וזאת עקב חסימת קליטת ויטמין B12 הפעיל באדם.
לכן גם לא הייתי ממליץ לאנשים שנוטלים תוספת של ויטמין B12 לקחת יחד או בקרבת השימוש הספירולינה.
היום אספר לכם איך לבחור תוסף תזונה מסוג אומגה 3, איזה שמן דגים הוא הטוב ביותר, איזה סוג של אומגה 3 הוא היעיל ביותר?, איך בודקים אומגה 3, איך לשמור אומגה 3, שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית ובריאות.
ראשית יש לבדוק את הריכוז המרבי של חומצות השומן מסוג אומגה 3 בתוסף התזונה הספציפי. רוב תוספי התזונה מסוג זה נמכרים בריכוזים שונים החל מ- 30% ועד ל- 90% כאשר בכמוסות המרוכזות יותר ניתן לצרוך כמוסה אחת, בהשוואה לריכוזים נמוכים יותר בהם לעיתים נצטרך לצרוך יותר כמוסות ביום.
ריכוז נמוך של חומצות השומן מסוג אומגה 6, שומנים רוויים וכולסטרול הופך את המוצר לאיכותי יותר.
שמן הדגים צריך להיות צלול וצבעו צהוב בהיר, לשמן דגים איכותי יש טעם וריח קל של ים וללא טעם לוואי כלשהו. כאשר יש לו ריח של חזק של דגים פירוש הדבר שהמוצר מעופש ובתהליכי קלקול.
זיקוק מולקולרי מפריד את השמן מרעלנים, כמו כספית ו- PCBs, שמנים בריכוז נמוך עשויים להכיל את רעלנים בעיקר אם הם אינם עוברים זיקוק מולקולרי, כלומר ששמנים איכותיים יותר עוברים זיקוק ומבחני איכות אך אציין שלא קיימת תקנה המחייבת לבדוק את השמנים.
שמן הדגים עובר תהליך קירור עד לטמפרטורה נמוכה מאוד וכך השומנים הרווים וחומרי הפסולת הופכים למוצקים וקל יותר לסלקם.
לשם העברת שמן הדגים לכמוסה סופט-ג'ל משתמשים בחנקן המשמר את שמן הדגים ומונע את החמצון והאיפוש היות והחמצן מעודד זאת, לכן משתמשים בסביבה חנקנית.
ערך על-תחמוצת צריכה להיות פחות מ-5, למעשה כשערך נמוך הדבר מראה שהשמן לא מאופש ואינו מקולקל, על-תחמוצת של ליפידים נוצרת כאשר חומצת שומן עוברת חימצון, כלומר מתקלקלת ויש לומר שהמידע צריך להיות זמין אצל היצרן.
בנוסף, ישנן חברות שמשתמשות ויטמין E המכונה טוקופרול בכמויות קטנות של לפחות 5 יחידות בינלאומיות בכמוסה במטרה לסייע למנוע את חמצון חומצות השומן ולשמור על טריות המוצר.
אני ממליץ לרוב המטופלים שלי ליטול ויטמין C ו-E בעת הטיפול בשמן דגים או בשמן זרעי פשתן שהם מקורות עשירים בחומצות השומן ארוכות השרשרת אומגה 3, שהן מתחמצנות ביתר קלות.
על כן נוגדי החימצון הנ"ל משמרים את חומצות השומן מפני קילקול, ויטמין E בפרקציה השומנית וויטמין c בפרקציה המימית.
היום אספר לכם על שמן קוקוס ותרומתו לבריאות השיניים והחניכיים, שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות טבעית וכושר.
שמן קוקוס זכה לפופולריות בשל היתרונות הבריאותיים הפוטנציאליים שלו, ויש אנשים שמשתמשים בו בפרקטיקה הנקראת משיכת שמן (oil pulling), הכוללת סחיפה של שמן בפה במשך 10-15 דקות. בעוד שהראיות המדעיות התומכות בטענות ספציפיות מוגבלות, כמה מחקרים ועדויות אנקדוטליות מצביעות על כך שלשמן קוקוס עשויות להיות תכונות מסוימות שיכולות לתרום לבריאות הפה:
1. תכונות אנטיבקטריאליות: שמן קוקוס מכיל חומצה לאורית, בעלת תכונות אנטי-מיקרוביאליות ידועות. חומצה לאורית הוכחה כבעלת השפעות אנטיבקטריאליות, אנטי פטרייתיות ואנטי-ויראליות. הפעילות האנטי-מיקרוביאלית עשויה לסייע בהפחתת הצמיחה של חיידקים מזיקים בפה, ולתרום לשיפור היגיינת הפה.
2. הפחתת רובד ודלקות חניכיים: מחקרים מסוימים מראים כי משיכת שמן עם שמן קוקוס עשויה לסייע בהפחתת היווצרות רובד ודלקת חניכיים, שהיא דלקת בחניכיים. מאמינים כי פעולת הסחף של השמן עוזרת לעקור ולהסיר חיידקים ופסולת מחלל הפה.
3. השפעות אנטי דלקתיות: דלקת משחקת תפקיד בבעיות בריאות הפה שונות, כולל מחלות חניכיים. שמן קוקוס מכיל תרכובות שעשויות להיות בעלות השפעות אנטי דלקתיות, אשר עשויות לסייע בהפחתת הדלקת בחניכיים.
4. מניעת היווצרות אבנית: אבנית, או אבנית שיניים, היא צורה מוקשה של רובד שעלולה לתרום למחלות חניכיים. אמנם יש עדויות מדעיות מוגבלות, אבל כמה מהתומכים במשיכת שמן עם שמן קוקוס טוענים שזה עוזר למנוע היווצרות אבנית ע"י הפחתת רובד וצמיחת חיידקים.
האם שמן קוקוס יכול למנוע חורים בשיניים (עששת)?
היתרונות הפוטנציאליים של שמן קוקוס, במיוחד התכונות האנטי-מיקרוביאליות שלו, עשויים לתרום לסביבה בריאה יותר של הפה על ידי הפחתת הצמיחה של חיידקים מזיקים. זה, בתורו, יכול לעזור תיאורטית במניעת עששת. {1}
האם שמן קוקוס יכול למנוע דלקת חניכיים?
שמן קוקוס מכיל חומצה לאורית, בעלת תכונות אנטי-מיקרוביאליות. מספר מחקרים העלו כי השימוש בשמן קוקוס במשיכת שמן בפה, עשוי לסייע בהפחתת היווצרות הפלאק ודלקת חניכיים. {5,6} הפעולה המכנית של סחף השמן בפה נחשבת כמסייעת בהסרת חיידקים ופסולת, בעוד שהתכונות האנטי-מיקרוביאליות של חומצה לאורית עשויות לעכב את הצמיחה של מיקרואורגניזמים מזיקים.
מחקר שנמשך חודש בקרב מתבגרים מצא כי משיכת שמן קוקוס יומית הפחיתה באופן משמעותי את הסמנים של דלקת חניכיים[6]. התכונות האנטי-מיקרוביאליות של שמן קוקוס, במיוחד הריכוז הגבוה של חומצה לאורית, קשורות לקידום בריאות השיניים[6].
הנה דרך פשוטה לתרגל משיכת שמן עם שמן קוקוס:
- קח כף שמן קוקוס ישירות לפה.
- שוטפים אותו בפה למשך כ-15-20 דקות (הקפידו לא לבלוע אותו).
- יורקים את השמן לפח (לא לכיור, שכן שמן קוקוס עלול להתמצק ולסתום את הצנרת).
- ולסיום יש לשטוף את הפה במים וכך להיפתר מהרעלים (חיידקים פתוגניים וכו').
חשוב לציין שבעוד שמחקרים מסוימים מצביעים על יתרונות פוטנציאליים, יש צורך במחקר נוסף כדי להבין היטב את ההשפעות של שמן קוקוס על בריאות הפה. בנוסף, משיכת שמן אינה אמורה להחליף את שיטות היגיינת הפה הרגילות כגון צחצוח, שימוש בחוט דנטלי ובדיקות שיניים רגילות. כמו תמיד מומלץ להתייעץ עם רופא שיניים לקבלת ייעוץ והכוונה אישית.
היום אספר לכם על ויטמין k2 במזון ואילו מזונות מכילים ריכוז גבוה יותר של ויטמין K2, שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית ובריאות טבעית.
ויטמין K2 נמצא בעיקר במזונות מעולם החי ובמזות מותססים מסוימים. כמויות קטנות מיוצרות גם ע"י חיידקי המעיים במערכת העיכול שלנו.
מקורות בתזונה לויטמין K2 הם: המקור העשיר ביותר הוא נאטו שזה למעשה פולי סויה מותססים (אך מריחים גיהנום גם בטעם). אציין שכף אחת של נאטו מכילה 150 מיקרוגרם של ויטמין K2.
מקורות עשירים אחרים הם גבינות לסוגיהם השונים. אך העיקר מדובר בגבינות קשות ושמנות (כמו: גאודה וברי). בעיקר גבינות מבקר שאכל עשב-דשה (העשיר בויטמין K1), היות ובדגנים ותירס הם דלים בויטמין באופן יחסי.
הגבינות מכילות ויטמין K2 בצורות השונות, החל מ- MK4, ועד MK9, כלומר MK4, MK5, M6, MK7, MK8, MK9.
למשל, ישנם 50 מיקרוגרם בגבינת מונסטר (גבינה שווצרית מחלב לא מפוסטר),
מקור אחר לויטמין K2 הוא ויטמין K1 שמצוי מירקות ירוקים (בעיקר בעלים ירוקים וכהים), ומומר לויטמין K2 ע"י חיידקי המעיים, כמו חיידקי אי-קולי (הלא פתוגני).
בשרים ובעיקר כבד, במנה של 100 גרם כבד יש כ-11 מיקרוגרם של ויטמין K2.
בעוף יש כ- 10 מיקרוגרם למנה של 100 גרם, בעוף יש כפי- 5 עד 10 מתכולת ויטמין K2 של בשר בקר.
בכף חמאה יש 2 מיקרוגרם ויטמין K2. אך יש לציין שכף חמאה מכילה גם כ-100 קלוריות ו-11 גרם שומן.
חלמון ביצה עשוי להכיל בטווח של כ- 67 ל-192 מיקרוגרם ויטמין K2. אציין שהכמות תלויה במה שהתרנגולת אוכלת. לכן תרנגולות שצורכות תירס ו/או סויה נמצאות בסיכון גבוה יותר למחסור בוויטמין K וכך גם אנו.
כבד אווז מכל המזונות שמקורם מהחי, כבד אווז בולט מאוד כמקור העשיר ביותר לויטמין K2 בצורה של mk-4. לא ברור מדוע האווזים מכילים כמויות כאלה. אווזים ניזונים מצמחים ירוקים במידה רבה יותר מאשר תרנגולות.
כרוב מוחמץ (כרוב כבוש הוא כרוב מותסס) ובכלל מזונות מותססים מכילים ויטמין K2, בעזרת התססה ע"י החיידקים. בחצי כוס כרוב כבוש יש 2.75 מיקרוגרם ויטמין K2.
ואם אתם נוטלים ויטמין D ובעיקר במינונים גבוהים, אז חשוב מאוד להוסיף ויטמין K2 היות והם פועלים יחד ויטמין K2 מסייע להעברת הסידן לאחר שנספג אל העצמות.
ויטמין D מסייע לספיגת הסידן מהמעיים למחזור הדם, וויטמין K2 מסייע למנוע את שקיעתו של הסידן ברקמות הרכות, כמו:
1. כלי הדם (וכך עשוי להחיש משקעי סידן העורקים, ומהמשך התקף לב),
2. בדרכי השתן ואז להגביר נטייה להיווצרות אבנים בכליות ובדרכי השתן,
3. וצמצום שקיעת סידן במפרקים, וכך לצמצם את הנטייה לכאבי פרקים והסתיידויות ועשויות ללחוץ על עצבים בעמוד השידרה.
כלומר שויטמין K2 מצמצם את הנטייה להרעלת ויטמין D. גם מגנזיום וויטמין A מסייעים לצמצום משקיעת סידן הרקמות הרכות.
כמובן שלויטמין K2 ישנם תפקידים נוספים, כמו: שיפור הרגישות לאינסולין עקב השפעתו על האוסטאוקלצין, כך מצמצם את הנטייה לתנגודת לאינסולין וייצור ברמת הסוכר בדם.
ויטמין K2 יכול לצמצם את התגובה הדלקתית, עלייה הייצור האנרגיה במיטוכונדריה (כמו למשל במהלך האימון), מגביר את רמת הטסטוסטרון לרמה אידאלית, חיזוק העצמות וכך צמצום הנטייה לשברים, לאוסטאופניה ואוסטיאופורוזיס, צמצום הנטייה לסרטן וכו'...
חשוב לשלב מזונות אלו בתזונה מאוזנת כדי לאזן ביעילות את רמות הכולסטרול. בנוסף, הפחתת הצריכה של שומני טרנס רוויים היא גם חיונית לשמירה על רמות כולסטרול בריאות [5].
איך לקבל את התצרוכת היומית של מגנזיום מהתזונה? שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית ובריאות טבעית.
ראשית אציין שהצריכה המומלצת ע"י משרד הבריאות לגבר בוגר היא 420 מ"ג ולאישה 320 מ"ג.
כדי לקבל 420 מ"ג מגנזיום ליום מהמזון, תצטרך לצרוך מגוון מזונות עשירים במגנזיום. להלן רשימה של מזונות עשירים במגנזיום ותכולת המגנזיום המשוערת שלהם למנה:
1. גרעיני דלעת: במנה של 28 גרם מכילה כ-150 מ"ג מגנזיום.
2. שקדים: במנה של 28 גרם מכילה כ-80 מ"ג מגנזיום.
3. תרד: כוס תרד מבושל מכילה כ-157 מ"ג מגנזיום.
4. קשיו: במנה של 28 גרם מכילה כ-80 מ"ג מגנזיום.
5. שוקולד מריר: ב-30 גרם מכיל כ-95 מ"ג מגנזיום.
6. אבוקדו: 1 אבוקדו בינוני מכיל כ-58 מ"ג מגנזיום.
7. בננות: בננה בינונית אחת מכילה כ-32 מ"ג מגנזיום.
להלן דוגמה לתוכנית ארוחה להשגת כ-420 מ"ג מגנזיום ליום:
ארוחת בוקר:
- כוס תרד מבושל (157 מ"ג)
- 28 גרם שקדים (80 מ"ג)
- בננה בינונית אחת (32 מ"ג)
- סך מגנזיום: 269 מ"ג
ארוחת צהריים:
- סלט עם 1/4 כוס גרעיני דלעת (כ-37 מ"ג)
- 1/4 כוס קשיו (בערך 40 מ"ג)
- סך מגנזיום: 77 מ"ג
ארוחת ערב:
- סלמון בגריל עם כ-85 גרם (בסביבות 26 מ"ג)
- 30 גרם שוקולד מריר לקינוח (כ-95 מ"ג)
- סך מגנזיום: 121 מ"ג
כל זה מסתכם בכ-467 מ"ג מגנזיום ליום, שזה מעט מעל היעד שלך. התאם את המנות בהתאם כדי לעמוד בדרישות המדויקות שלך. בנוסף, זכור שתכולת המגנזיום במזונות יכולה להשתנות על סמך גורמים כגון תנאי גידול ושיטות עיבוד, ולכן ערכים אלה משוערים. כדאי גם לשקול לשלב מגוון מזונות בתזונה שלך כדי להבטיח שאתה מקבל מגוון רחב של חומרים מזינים מעבר למגנזיום בלבד.
שמני פירות ושמני זרעים הם שניהם סוגים של שמנים שמקורם בצמח, אך הם מגיעים מחלקים שונים של הצמח ועשויים להיות להם מאפיינים ברורים.
להלן כמה הבדלים עיקריים בין שמני פירות לשמני זרעים:
שמני פירות: שמנים אלו מופקים מהחלקים הבשרניים של הפירות. דוגמאות כוללות שמן זית (מזיתים) ושמן אבוקדו (מאבוקדו).
שמני זרעים: שמנים אלו מגיעים מזרעים של צמחים. דוגמאות כוללות שמן חמניות (מגרעיני חמניות) ושמן שומשום (מגרעיני שומשום).
הרכב שמני פירות: שמני פירות מכילים לרוב תערובת של חומצות שומן, נוגדי חמצון וויטמינים. ייתכן שיש להם הרכב שונה בהשוואה לשמני זרעים.
שמני זרעים: שמני זרעים מכילים בדרך כלל שיעור גבוה יותר של חומצות שומן רב בלתי רוויות, כגון חומצות שומן אומגה 3 ואומגה 6. הם עשויים להכיל גם ויטמינים ותרכובות ביו-אקטיביות אחרות.
טעם וארומה שמני פירות: לשמני פירות יש לרוב טעמים וריחות מובהקים האופייניים לפרי שממנו הם מגיעים. למשל, לשמן זית יש טעם פירותי ולפעמים מפולפל.
שמני זרעים: לשמני זרעים עשויים להיות טעם עדין יותר בהשוואה לשמני פירות. לשמני זרעים מסוימים, כמו שמן חמניות, יש טעם ניטרלי, מה שהופך אותם למתאימים למגוון יישומים קולינריים.
פרופיל תזונתי:
שמני פירות: שמני פירות עשויים להכיל מגוון של חומרים מזינים כגון שומנים חד בלתי רוויים, ויטמינים (כמו ויטמין E) ונוגדי חמצון.
- שמני זרעים: שמני זרעים יכולים להיות עשירים בשומנים רב בלתי רוויים ועשויים גם לספק חומצות שומן חיוניות כמו חומצה לינולאית וחומצה אלפא-לינולנית.
דוגמאות:
- שמני פירות: שמן זית, שמן אבוקדו ושמן קוקוס (שמקורו מפרי הקוקוס) הם דוגמאות.
-שמני זרעים: שמן חמניות, שמן שומשום ושמן זרעי פשתן הם דוגמאות לשמני זרעים.
חשוב לציין שייתכן שהכללות אלו לא חלות על כל פרי או שמן זרעים, מכיוון שלכל שמן יכולות להיות תכונות ושימושים ייחודיים משלו. בנוסף, התוכן והטעם התזונתיים יכולים להשתנות בהתאם לגורמים כמו שיטות מיצוי ועיבוד.
1. תעדוף דגים שומניים: כלול דגים שומניים כגון סלמון, מקרל, סרדינים והרינג בתזונה של הילד לפחות שלוש פעמים בשבוע[1].
2. בשר ומוצרי חלב המוזנים בעשב (ממרעה חופשי): בחרו בבשר ומוצרי חלב המוזנים בעשב, מוצרי דשא, שיכולים להיות מקורות טובים לאומגה 3 שומנים[1].
3. ביצי חופש: כלול ביצים שגודלו במרעה בתזונה, מכיוון שיש להן יחס מאוזן יותר בין אומגה 6 לאומגה 3 בהשוואה לביצים קונבנציונליות[1].
4. תוספי שמן דגים: שקול תוספי שמן דגים איכותיים כמקור לחומצות שומן אומגה 3, במיוחד אם זה מאתגר להשיג כמות נאותה ממזון בלבד[1].
הפחת את צריכת אומגה 6
1. הימנע ממזונות מעובדים: הסר או הפחית את הצריכה של מזון מעובד שעשיר בחומצות שומן אומגה 6, כגון קינוחים ארוזים, צ'יפס וקרקרים[1].
2. שמני בישול: השתמשו בשמני בישול עם יחס מאוזן יותר בין אומגה 6 לאומגה 3, כמו שמן קוקוס, גהי, חמאה, שמן זית ושמן אבוקדו, תוך הימנעות משמני זרעים תעשייתיים כמו סויה וירקות שמן[1].
3. קרא תוויות: בדקו את תוויות המזון לגבי שמנים בעלי אומגה 6 גבוהים ובחרו מוצרים בלעדיהם, כמו לחם ועטיפות שנעשו ללא שמנים אלו[2].
טיפים נוספים
- לילדים צמחונים, שקול לשלב מקורות לחומצה אלפא-לינולנית (ALA), כגון אגוזי מלך, זרעי צ'יה וזרעי פשתן. עם זאת, חשוב לציין שיש להמיר את ALA ל-EPA ו-DHA בגוף, וההמרה הזו אינה יעילה במיוחד[2].
- בעת בחירת פירות ים, תעדוף אפשרויות עם תכולת אומגה 3 גבוהה יותר ורמות כספית נמוכות יותר, כגון סלמון, מקרל, סרדינים והרינג[4].
על ידי ביצוע הנחיות אלו, תוכל לפעול ליצירת יחס מאוזן יותר של 1:1 בין חומצות שומן אומגה 3 לאומגה 6 בתפריט התזונה של הילד, הקשור ליתרונות בריאותיים שונים[1].
איך להכין משחת שיניים טבעית, שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית ובריאות טבעית, היום אספר לכם איך להכין משחת שיניים טבעית, משחת שיניים שגם מלבינה את השיניים, כל זאת ללא כל החומרים שמוסיפים למשחות השיניים התעשייתיות, כמו צבעי מאכל, חומרי טעם וריח חומרים משמרים ועוד...
ניתן להכין תחליף טבעי למשחת שיניים תעשייתית באמצעות מרכיבים שונים ופשוטים. להלן מספר מתכונים של משחת שיניים בשיטת עשה זאת בעצמך!
1. משחת שיניים משמן קוקוס: מערבבים שמן קוקוס עם סודה לשתייה ו- 1-2טיפות שמן מנטה, לערבב והמשחה מוכנה. אציין שלשמן קוקוס יש תכונות אנטי-מיקרוביאליות טבעיות[1].
2. משחת שיניים (או אבקת שיניים) מסודה לשתייה ומלח ים: שלבו 2/3 כוס סודה לשתייה, 1 כפית מלח ים דק (או מלח וורוד) וכמה טיפות מים כדי ליצור משחה. זה יכול לשמש כמשחת שיניים טבעית[2] ואפילו יעילה להלבנת השיניים.
3. אבקת שיניים מסודה לשתייה: פשוט שימוש בסודה לשתייה שהיא למעשה סודיום ביקרבונט בלבד יכול להיות גם אלטרנטיבה יעילה למשחת שיניים טבעית[4]. רצוי להשתמש באבקת סודה ללא אלומיניום.
ויש לציין כי בעת שימוש בחלופות טבעיות אלו, חשוב לשים לב לכל אלרגיה או רגישות למרכיבים. בנוסף, מומלץ להתייעץ עם רופא שיניים[3].
איך להעלות דופמין בגוף? הגדלת רמות הדופמין במוח יכולה להיות מושגת באמצעות שינויים שונים באורח החיים, פעילויות ובחירות תזונתיות. דופמין הוא נוירוטרנסמיטר הקשור להנאה, מוטיבציה ותגמול. הנה כמה דרכים להגביר את רמות הדופמין...
פעילות גופנית: פעילות גופנית סדירה הוכחה כמגבירה את רמות הדופמין במוח. כוון לפחות 30 דקות של פעילות גופנית מתונה עד נמרצת ברוב ימות השבוע.
תזונה בריאה: צריכת מזונות עשירים בחומרים מזינים מסוימים יכולה לתמוך בייצור דופמין. אלה כוללים מזונות עשירים בטירוזין, כגון מוצרי חלב, עופות, דגים, ביצים, קטניות, אגוזים וזרעים. בנוסף, מזונות עשירים בנוגדי חמצון, כגון פירות וירקות, יכולים לסייע בהגנה על נוירונים המייצרים דופמין.
שינה מספקת: שינה מספקת היא חיונית לשמירה על רמות דופמין בריאות. שאפו 7-9 שעות שינה איכותיות בלילה.
מתח כרוני עלול לדלדל את רמות הדופמין. תרגל טכניקות להפחתת מתחים כגון מיינדפולנס, מדיטציה, תרגילי נשימה עמוקה או עיסוק בתחביבים שאתה נהנה מהם.
אינטראקציות חברתיות חיוביות ופעילויות חיבור יכולות להגביר את רמות הדופמין. לבלות זמן עם חברים ואהובים, להצטרף למועדונים או קבוצות עם תחומי עניין דומים, ולעסוק בפעילויות המקדמות קשר חברתי.
השגת יעדים, בין אם גדולים או קטנים, יכולה לעורר שחרור דופמין. הציבו לעצמכם יעדים ריאליים וחגגו את ההישגים שלכם לאורך הדרך.
האזנה למוזיקה או עיסוק בפעילויות אמנותיות שאתה נהנה מהם יכול להעלות את רמות הדופמין. למוזיקה, במיוחד, הוכחה השפעה חזקה על שחרור דופמין.
בילוי בחוץ באור שמש טבעי יכול להגביר את ייצור הדופמין. שאפו לפחות 15-30 דקות של חשיפה לאור השמש ביום, במיוחד בבוקר.
בעוד שכמויות קטנות של סוכר וקפאין עלולות להעלות זמנית את רמות הדופמין, צריכה מופרזת עלולה להוביל לחוסר ויסות של איתות דופמין לאורך זמן. צרכו חומרים אלה במידה.
תוספי מזון מסוימים עשויים לתמוך בייצור דופמין, כגון L-tyrosine, Rhodiola Rosea ותמצית תה ירוק. עם זאת, חשוב להתייעץ עם איש מקצוע בתחום הבריאות לפני שמתחילים כל תוספים חדשים.
זכור כי תגובות אינדיבידואליות לאסטרטגיות אלו עשויות להשתנות, וזה חיוני לשמור על אורח חיים מאוזן לרווחה כללית. אם אתה חווה סימפטומים של דופמין נמוך או דאגות אחרות לבריאות הנפש, שקול להתייעץ עם ספק שירותי בריאות לקבלת ייעוץ אישי ואפשרויות טיפול.
שטיפה עם דלמופינול מגדילה את הקוטביות של הרירית המצופה ברוק, נשארה ברירית הפה של חולדה לאחר 24 שעות.
הממצאים מצביעים על כך שדלמופינול יוצר אינטראקציה עם הרוק של רירית השפתיים העליונות ומשפיע על הקוטביות שלה. נראה כי דלמופינול מסייע בשמירה על ההידרופיליות של הגלעין הרירי ובכך גם מחזק הידרציה של הרירית. בדיקות האוטורדיוגרמות של חולדה הראו שרדיואקטיביות נשארת ברירית הפה לאחר 24 שעות, אך מתפזרת דרך הממברנות הריריות לתוך מחזור הדם המערכתי.
Delmopinol הוא חומר פעיל שטח אמין שלישוני, שפותח כחומר אנטי-פלאק להפחתת רובד ודלקות חניכיים כתוספת לניקוי מכני אוראלי. בניגוד למוצרים אחרים בשוק, לדלמופינול יש תכונות אנטיבקטריאליות נמוכות יחסית שאינן אמורות לשבש את האיזון הטבעי של המיקרוביוטה דרך הפה. במקום זאת, מחקרים פרה-קליניים העלו כי היבט חשוב אחד ליעילותו של דלמופינול הוא שהתרכובת נוגדת היווצרות פלאק חדש על ידי הפרעה לאנזימים האחראים לסינתזה של פוליסכרידים החשובים ליצירת מטריצת רובד ויציבות.
היום אספר לכם על בלוטת התימוס (thymus) פעילותה וחשיבותה לבריאותנו ואיך ניתן לשפר את פעילות כחלק משיפור מערכת החיסון בגופנו, שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית ובריאות טבעית.
התימוס הוא איבר קטן הממוקם בחלק העליון של החזה, מאחורי עצם החזה ומול הלב. זהו מרכיב חשוב של מערכת החיסון, במיוחד בפיתוח והבשלה של לימפוציטים מסוג T (תאי T), שהם סוג של תאי דם לבנים החיוניים לתגובות חיסוניות.
במהלך הילדות המוקדמת, התימוס פעיל ביותר וממלא תפקיד משמעותי בהבשלה של תאי T. ככל שהאדם מתבגר, התימוס נוטה להצטמצם בגודלו ובפעילותו, ובגיל הבגרות, הוא עשוי להיות מוחלף במידה רבה ברקמת שומן. עם זאת, הוא ממשיך לשחק תפקיד בפעילות מערכת החיסון לאורך כל החיים.
התימוס מתפקד ע"י מתן סביבה להתמיינות והבשלה של תאי T, שהם חיוניים לזיהוי ותקיפת פתוגנים (מחוללי מחלה) זרים, כגון וירוסים וחיידקים, כמו גם תאים לא תקינים, כולל תאים סרטניים.
תאי T המיוצרים בתימוס עוברים תהליך של חינוך, שבו הם לומדים להבחין בין אנטיגנים עצמיים ואנטיגנים שאינם עצמיים. זה עוזר למנוע מהמערכת החיסונית לתקוף את התאים של הגוף עצמו, תופעה המכונה אוטואימוניות.
מה מיקום בלוטת התימוס? בלוטת התימוס ממוקמת בחלק העליון של בית החזה, מאחורי עצם החזה (עצם החזה) ומול הלב. הוא ממוקם במדיאסטינום הקדמי, שהוא החלק המרכזי של החזה בין הריאות. התימוס הוא איבר קטן בצורת פירמידה והוא בולט בעיקר אצל תינוקות וילדים קטנים.
פעילות בלוטת התימוס במונחים יומיומיים, בלוטת התימוס היא כמו מרכז אימונים לכוחות מיוחדים בתוך מערכת ההגנה של הגוף. אז אתם בטח שואלים איך זה עוזר לבריאותנו?
1. התימוס הוא כמו מחנה אתחול לסוג מסוים של תא חיסון הנקרא תאי T. תאי T אלה הם כמו חיילים שמגנים על הגוף שלך מפני חיידקים, וירוסים ופולשים אחרים.
2. התימוס עוזר לתאי T אלה ללמוד לזהות את ההבדל בין התאים שלך (כמו אזרחים ידידותיים) לבין פולשים מזיקים (כמו אויבים פוטנציאליים). בדרך זו, המערכת החיסונית שלך לא תוקפת בטעות את כוחותינו שלנו.
3. התימוס מייצר הורמונים מיוחדים המנחים את תהליך האימון ועוזרים לתאי T לצמוח למגנים חזקים. ההורמונים הללו פועלים כמו מדריכים, ומוודאים שהמערכת החיסונית שלך ערוכה היטב.
4. במהלך החיים התימוס ממשיך לפקח ולשמור על מוכנות מערכת החיסון. למרות שהוא הופך פחות פעיל ככל שאנו מתבגרים, הוא ממשיך לשחק תפקיד בשמירה על הבריאות.
לסיכום, בלוטת התימוס היא חלק בלתי נפרד מהפיתוח והחינוך של תאי T, ומעצבת את יכולתה של מערכת החיסון להגיב לזיהומים תוך הימנעות מהתקפות מזיקות על רקמות הגוף עצמו.
1. רמות נאותות של ויטמין D חיוניות למערכת חיסונית בריאה. חשיפה לאור השמש היא דרך טבעית לייצר ויטמין D, אך ניתן להיעזר גם תוספי תזונה.
2. אבץ הוא מינרל הממלא תפקיד מכריע בתפקוד החיסון. ניתן לצרוך אותו ממזונות כמו בשר, מוצרי חלב ואגוזים. עם זאת, לצריכת אבץ מוגזמת עלולה להיות השפעות שליליות, ולכן חשוב להישאר בגבולות המומלצים.
3. ויטמין C שנמצא בפירות וירקות, ידוע בסגולותיו המחזקות את מערכת החיסון. למרות שהוא עשוי שלא להשפיע ישירות על התימוס, הוא תומך בתפקוד החיסוני הכולל.
4. אכינצאה משמש לעתים קרובות ברפואה המסורתית לתמיכה במערכת החיסון.
5. אסטראגלוס בשימוש ברפואה סינית מסורתית, מאמינים כי אסטרגלוס תומך בתפקוד החיסוני.
6. פרוביוטיקה אלו הם חיידקים מועילים שיכולים לקדם מיקרוביום בריא במעיים, הקשור לבריאות מערכת החיסון. ניתן למצוא פרוביוטיקה במזונות מותססים (כמו יוגורט) או לקחת כתוספי מזון.
7. צמחי מרפא אדפטוגניים: צמחי מרפא מסוימים, כמו אשווגנדה ובזיליקום, נחשבים לאדפטוגניים שעשויים לעזור לגוף להסתגל ללחץ. מתח כרוני יכול להשפיע על המערכת החיסונית, ולכן וויסות מתח עשוי לתמוך בעקיפין בבריאות החיסונית.
8. תמציות תימוס, שמקורן בבלוטות התימוס של בעלי חיים, שימשו כתוספות לתמיכה בתפקוד החיסוני. עם זאת, הראיות התומכות ביעילותן מוגבלות.
זכרו ששמירה על אורח חיים בריא, כולל תזונה מאוזנת, פעילות גופנית סדירה, שינה מספקת וניהול מתח, חיונית לתפקוד כללי של מערכת החיסון. בנוסף, התגובות האישיות לתוספי מזון יכולות להשתנות, לכן חשוב לדון בכל שינוי בתזונה או במשטר התוספים שלך עם איש מקצוע בתחום הבריאות כדי להבטיח שהם בטוחים ומתאימים לצרכי הבריאות הספציפיים שלך.
איך למנוע חורים בשיניים? המטרה למנוע חורים בשיניים ישנו הצורך להבין איך נוצרים חורים בשיניים?! שלום כאן קובי עזרא מומחה לרפואה נטורופטית ובריאות טבעית.
לאחר האוכל חלק מהחיידקים ה"רעים" שמצויים באופן טבעי בפה שלנו יוצרים אנרגיה מהפחמימות והסוכרים שאכלנו ולאחר מיכן הם משחררים חומצה על השיניים הגורם לאיבוד מינרלים בשיניים, דבר שעם הזמן יגרום לרוב לחורים בשיניים.
יש לציין כי חלל הפה הוא ביתם של כ-700 מינים שונים של חיידקים[5]. ונישלת השאלה מי מתוכם הם האשמים בהיווצרות החורים בשיניים?
החיידק האחראי העיקרי לגרימת חורים בשיניים הוא Streptococcus mutans. חיידק זה, יחד עם לקטובצילים שונים, קשור להתפתחות והתקדמות של עששת [2][3].
Streptococcus mutans הוא גורם מרכזי ביצירת חללים וחורים בשיניים[1][3].
וכעת שאנו יודעים מי הגורם העיקרי שגורם לחורים בשיניים, אנו יכולים להבין שאם נקטים את רמתם של החיידקים הפתוגניים (מחוללי המלחה) ונגביר את רמת החיידקים הידידותיים, נוכל למנוע וצמצם את הנטייה לחורים בשיניים.
אז איך לחסל או יותר נכון לומר לדלל את רמת החיידקים הפתוגניים בפה ובדגש על הסטרפטוקוקוס מוטנס? אז כמובן שישנם טיפולים אנטיביוטיים יעילים, אך אליה וקוץ בה, הם אכן מחסלים את החיידקים גם את ה"רעים" וגם את ה"טובים" וכן החיסרון העיקרי!
לכן במטרה לאזן ולא תמיד לחסל, אני אוהב את השיטות בטבעיות גם בתחום האורלי של היגיינת הפה.
1. הגורם הראשון הוא כפי שציינתי גם בעבר משיחת שמן קוקוס, כידוע יש לו פעילות אנטיבקטריאלית.
מחקרים הראו שלשמן קוקוס יש תכונות אנטיבקטריאליות נגד Streptococcus mutans, החיידקים האחראים לגרימת עששת. מחקר השווה את היעילות האנטיבקטריאלית של שמן קוקוס וכלורהקסידין על Streptococcus mutans ומצא ששמן קוקוס הפגין פעולה אנטיבקטריאלית[6].
מחקר אחר הראה ירידה מובהקת סטטיסטית בספירת Streptococcus mutans ברוק לאחר משיכת שמן עם שמן קוקוס, מה שמרמז על הפוטנציאל שלו כחלופה בטוחה ויעילה לכלורהקסידין[7].
בנוסף, מחקר של המכון הטכנולוגי של אתלון באירלנד מצא ששמן קוקוס מעכב מאוד את הצמיחה של רוב זני חיידקי Streptococcus, כולל Streptococcus mutans[8]. מחקר חוץ גופי אישר גם את ההשפעה האנטיבקטריאלית של שמן קוקוס על הצמיחה של Streptococcus mutans[9]. לכן, העדויות מצביעות על כך ששמן קוקוס עשוי להיות יעיל נגד Streptococcus mutans.
רצוי לעשות משיכת שמן קוקוס במשך 15 עד 20 דקות פעם עד פעמיים ביום. למשל פעם בבוקר לפני צחצוח השיניים.
2. שמנים אתריים הכי יעילים לצמצום החיידקים הפתוגניים ובפרט כנגד Streptococcus mutans, מספר שמנים אתריים נמצאו יעילים בחיסול חיידקי Streptococcus mutans. מחקר הדגיש את הפעילות האנטי-מיקרוביאלית של שמנים אתריים שונים נגד Streptococcus mutans, והם:
שמן אורגנו[13], שמן טימין[10], שמן מנטה[10][12], שמן קינמון[10], שמן אקליפטוס[11]
שמנים אתריים אלו הוכיחו תכונות אנטיבקטריאליות נגד Streptococcus mutans במבחנה, מה שמצביע על השימוש הפוטנציאלי שלהם כחלופות טבעיות למלחמה בחיידק הקריוגני הזה.
כמובן שאת השמנים האתריים עשויים ליצור צריבה וכוויות היות והם מאוד מרוכזים, לכן ישנו הצורך להוסיף אותם לשמן נושא כמו: שמן קוקוס, שמן שומשום וכו'...
דבר חשוב נוסף הוא שלא להשתמש בשמנים אתריים לפרקי זמן ממושכים עקב פגיע בחיידקים הטובים וגם מחשש לעלייה בריכוזם בגוף...
כמו למשל בשימוש של סייקלים כמו שבוע כן ושבוע לא... בכל אופן ישנו הצורך להתייעץ באיש מקצוע שיכוון אתכם בהתאם למצבכם האישי.
כמובן שזה חלק מהתהליך השלם להיגיינת הפה, ואינו תחליף לצחצוח שיניים פעמיים ביום, ניקוי בחוט דנטלי, ניקוי הלשון (הכי חשוב בבוקר, אך מומלץ אפילו פעמיים ביום) ששם מצויים חיידקים רבים וכו'...
בנוסף יש לחזק את השיניים ע"י רכיבי תזונה חשובים, כמו: ויטמין D, ויטמין K2, מגנזיום, סידן, בורון ועוד... שחשובים להחזרת מינרלים אל השן (רמינרליזציה). כלומר שחשוב לאכול פירות וירקות טריים ובכלל תזונה נכונה.
אך יש לציין כי האדמה לעיתים הופכת לדלה יותר במינרלים עקב ניצולה ללא זיבול ודישון נכון (שלרוב לא עושים עקב הוצאה כספית).
הטיפול הנ"ל יעיל גם למניעת נסיגת חניכיים ודלקות שונות בשיניים ואפילו בשורשים (במצבים התחלתיים).
המינרל פלואוריד שהוכיח את עצמו בסיוע למניעת חורים בשיניים, הכי יעיל בצורת הסודיום פלואוריד (במשחות השיניים ומי פה). מצוי גם המזון אותו אנו אוכלים, כמו למשל המקורות העשירים ביותר לפלואוריד הם: תה, מיץ ענבים וצימוקים.
הסודיום פלואוריד שלעיתים מוסיפים אותו למי השתייה הוא רעיל (אך זה בסדר במשחות השיניים, היות ואנו לא בולעים אותו).
יש לומר שהפלואוריד שמצוי בענבים הוא בצורתו הטבעית Calcium fluoride, כלומר סידן הקשור לפלואוריד.
בנוסף נמצא שענבים וצימוקים ישנם רכיבים המסייעים שהורגים Streptococcus mutans Biofiles.
מספר שמנים ארומטיים יכולים לעזור לשפר את בריאות החניכיים ולמנוע נסיגת חניכיים. חלק מהשמנים הללו כוללים:
1. שמן ציפורן (Clove Oil): יש לו תכונות אנטי-מיקרוביאליות והוא יכול לעזור להרגיע ולרפא את החניכיים, להדוף עששת ולמנוע חורים בשיניים[14][17].
2. שמן מור (Myrrh oil): יש לו תכונות אנטי-מיקרוביאליות והוא יכול לשפר את זרימת הדם לרקמה, כמו גם להרגיע ולרפא את החניכיים[14].
3. שמן עץ התה (Tea tree oil): ידוע בהשפעותיו האנטי-בקטריאליות, הוא יכול לטפל במחלות חניכיים, להפחית דלקות ולסייע במניעת הידבקות בחניכיים פגומות ומודלקות[14][15][16].
4. שמן אקליפטוס (Eucalyptus oil): זהו קוטל חיידקים אנטי דלקתי המסייע בהרגעת נסיגת חניכיים ובגירוי צמיחת רקמת חניכיים חדשה[16].
5. שמן מנטה (Peppermint oil): יש לו מספר השפעות ביולוגיות, כמו היותו אנטיספטי, אנטיבקטריאלי, אנטי ויראלי, אנטי פטרייתי, נוגד חמצון ואנטי עווית, שיכול לעזור לקדם את בריאות החניכיים[14][18].
6. שמן מרווה (Sage oil): יש לו תכונות אנטי-בקטריאליות, אנטי-ויראליות ואנטי-פטרייתיות חזקות שיכולות להרוס ולמנוע צמיחה של חיידקים בפה, להאיץ את ריפוי הפצעים ולמנוע חניכיים נפוחות ומדממות[16].
שמנים אתריים אלו שימשו במשך מאות שנים והוכחו כמציעים יתרונות בריאותיים של הפה, כולל מניעת ריקבון וטיפול במחלות חניכיים[15]. עם זאת, חשוב להשתמש בהם בזהירות ולהתייעץ תמיד עם רופא שיניים לפני השימוש[14][16].
