דילוג לתוכן הראשי

שמן קוקוס לפנים, שמן קוקוס כקרם עיניים - קובי עזרא

האם שמן קוקוס לפנים זוהרות, שמן קוקוס כקרם עיניים, שלום כאן קובי עזרא המומחה שכלם לרפואה נטורופטית ובריאות טבעית. 


שמן קוקוס בתולי שימש באופן מסורתי כקרם לחות מאות שנים ע"י האוכלוסייה באזור הטרופי. מחקרים קליניים גילו ששמן קוקוס בתולי משפר את הסימפטומים של הפרעות עור ע"י לחות והרגעת העור. עם זאת, הפעולה המכניסטית של שמן קוקוס בתולי והיתרונות שלו על העור לא הובהרו במבחנה [1].

שמן קוקוס בעל פוטנציאל למוצרי טיפוח טבעיים בעלי תכונות אנטי-בקטריאליות, אנטי דלקתיות ותורם לחות. 

שמן קוקוס בתולי (Virgin Coconut Oil או בקיצור: VCO) מורכב מ-90-95% טריגליצרידים רוויים בעלי השפעת לחות על העור [2]. 

שמן קוקוס בתולי מכיל רמות גבוהות של חומצה פרולית וחומצה p-קומארית (שתיהן חומצות פנוליות) הקשורות ליכולת נוגדת חמצון [3]. 

מחקרים קליניים מראים ששמן קוקוס משפר תסמינים של הפרעות עור ע"י שיפור הלחות והרגעת העור [4]. 

במחקר על התכונות האנטי דלקתיות ומגינות העור במבחנה של VCO הראה עמידות מתונה לקרני השמש UV. מפעיל את פעילותו האנטי דלקתית באמצעות דיכוי סמנים דלקתיים ומגן על העור עקב חיזוק תפקוד מחסום העור [4]. 

מחקר אחר הראה שיפור של 100.36% בתכולת הלחות בעור של עכברים לאחר שבועיים של שימוש ב-VCO ו-148.89% לאחר 4 שבועות בהשוואה לפני היישום. בהשוואה לפני היישום, שיעור איבוד המים דרך האפידרמיס השתפר ב-27.70% שבועיים וב-36.97% לאחר 4 שבועות של מריחת VCO [5]. 

עדויות מצביעות על כך של-VCO יש את היכולת לקדם ריפוי פצעים באמצעות קידום של התחדשות אפיתל וסינתזה של קולגן [6].

מקורות: 

1. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30671361/

2. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21772024/

3. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19115123/

4. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6335493/

5. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30671361/

6. https://scholar.google.com/scholar_lookup?journal=Eur.+J.+Anat.&title=Virgin+coconut+oil+and+diabetic+wound+healing:+Histopathological+and+biochemical+analysis&author=A.M.+Soliman&author=T.S.+Lin&author=N.A.+Ghafar&author=S.J.E.j.a.+Das&volume=22&publication_year=2018&pages=135-144&

תוויות:

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

ויטמין D ובריאות המוח - מה הקשר? קובי עזרא

ויטמין D ובריאות המוח : מחקר רנדומיזציה תצפיתית ומנדלית. רמה גבוה יותר של ויטמין D הוצע כבעל השפעות מועילות על בריאות המוח. המטרה הייתה לחקור את הקשר בין 25-הידרוקסיויטמין D [25(OH)D], תכונות הדמיה עצבית, והסיכון לדמנציה ושבץ מוחי. {1} מחסור ויטמין d  היה קשור לסיכון מוגבר לדמנציה ושבץ מוחי, עם הקשר החזק ביותר לאלו עם 25(OH)D <25 nmol/L (לעומת 50-75.9 nmol/L; HR מותאם: 1.79; 95% CI: 1.57, 2.04 ו-HR: 1.40; 95% CI: 1.26, 1.56, בהתאמה).  ניתוחי MR לא ליניאריים אישרו את השפעת הסף של 25(OH)D על דמנציה, כאשר הסיכון צפוי להיות גבוה ב-54% (95% CI: 1.21, 1.96) עבור המשתתפים ב-25 ננומול/ליטר בהשוואה ל-50 ננומול/ליטר. 25(OH)D לא היה קשור לתוצאות הדמיה עצבית או לסיכון לשבץ בניתוחי MR. נתח השפעה פוטנציאלי מצביע על כך שניתן למנוע 17% (95% CI: 7.22, 30.58) מדמנציה על ידי הגדלת 25(OH)D ל-50 ננומול/ליטר. ה מסקנות : רמה נמוכה של ויטמין D הייתה קשורה לתוצאות הדמיה עצבית ולסיכונים לדמנציה ושבץ מוחי גם לאחר התאמה מקיפה של משתנים. ניתוחי MR תומכים בהשפעה סיבתית של מחסור בוויטמין D על דמנציה אך ל...
המשך לקרוא

דלקת מפרקים: מנגנונים פתופיזיולוגים והשפעת התזונה על מהלך המחלה, קובי עזרא

דלקת מפרקים (Arthritis) היא קבוצה הטרוגנית של מחלות המאופיינות בתהליך דלקתי כרוני הגורם לפגיעה במפרקים, כאב, נוקשות ואובדן תפקוד. לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), כ- 350 מיליון אנשים   ברחבי העולם סובלים מדלקת מפרקים, עם שכיחות גבוהה יותר בקרב נשים ומבוגרים. שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר.  בסקירה זו נבחן את: הסיווג והפתופיזיולוגיה של דלקת מפרקים הקשר בין תזונה לדלקתיות במפרקים המלצות תזונתיות מבוססות מחקר כיוונים טיפוליים אינטגרטיביים סוגים עיקריים של דלקת מפרקים ומנגנונים פתולוגיים 1. אוסטאוארתריטיס (Osteoarthritis, OA) מאפיינים : ניוון פרוגרסיבי של סחוס מפרקי, עם תגובה דלקתית משנית. גורמי סיכון : גיל, השמנה, עומס מכני, ופגיעות טראומטיות. מנגנונים מולקולריים : עלייה באנזימים מפרקי סחוס (MMP-1, MMP-13). ירידה בסינתזת קולגן מסוג II. שפעול מסלולי דלקת (NF-κB, IL-1β). 2. דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis, RA) מאפיינים : מחלה אוטואימונית עם דלקת סינוביאלית כרונית. גורמי סיכון : גנטיקה (HLA-DR4), עישון, ודיסביוזיס במעי. מנגנונים אימונולוגיים : תגובה של תאי T ו...
המשך לקרוא

איזה מגנזיום הכי יעיל?, קובי עזרא

ההבדלים בין סוגי תוספי המגנזיום השונים נובעים בעיקר משיטות הספיגה והיציבות שלהם, המשפיעות על הזמינות הביולוגית (bioavailability) בגוף. להלן פירוט המאפיינים העיקריים של כל צורה, מבוסס על מחקרים וטכנולוגיות קיימות.. 1.  מגנזיום ליפוזומלי (Liposomal Magnesium) המגנזיום עטוף במעטפת שומנית (ליפוזום), המגנה עליו מפירוק במערכת העיכול ומשפרת את ספיגתו בתאים דרך מיזוג עם קרומי התא. יתרונות : ספיגה יעילה יותר בהשוואה לצורות מסורתיות (כמו מגנזיום אוקסיד או ציטרט), בזכות הגנה מפני חומצות קיבה ואנזימי עיכול. מפחית תופעות לוואי גסטרואינטסטינליות (כמו שלשול), שכן המגנזיום משתחרר באופן מדורג. מחקרים מוכיחים כי ליפוזומים מעלים רמות מגנזיום בפלזמה וברקמות ביעילות גבוהה. חסרונות : ייצור יקר יותר, ותלוי באיכות הליפוזומים (גודל ויציבות). 2.  מגנזיום בננוטכנולוגיה (Nano-Magnesium) חלקיקי מגנזיום בגדלים ננומטריים (1-100 ננומטר), המגדילים את שטח הפנים ומשפרים מסיסות וספיגה במעי. יתרונות : ספיגה מהירה ויעילה דרך מחסומי רירית המעי, בזכות גודלם הזעיר. פוטנציאל להגעה לרקמות עמוקות יותר (למשל, מוח או עצמ...
המשך לקרוא