היום אספר לכם בקצרה כמובן על מצבי חסר האשלגן לאילו תסמינים הוא עשוי לגרום ואיך ניתן לאזן את המצב. שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית.
מרבית האשלגן שנקרא גם Potassium או Kalium מצוי בתוך התאים ובפרט בשרירים, לכן פציעות שרירים במו קריע יגרום להיפרקלמיה וזאת היות והאשלגן ישפך מתוך התאים לזרם הדם.
איזון האשלגן מעשה בעיקר בכליות (באבובית המאספת) שם נתרן ואשלגן מוחלפים זה בזה, כלומר שנתרן נקלט לתוך הגוף ואשלגן מופרש (גם כלור).
מכאן ניתן להבין שאם נצרוך יותר נתרן בתזונה שמצוי בעיקר במזונות מעובדים ומלח, אנו מפריש אשלגן וכך נוכל להחריף מצבי חסר באשלגן.
רמה נמוכה מאוד של אשלגן עשויה לסכן חיים, זאת עקב מצב של חולשת שרירים, החולשה בשרירי הגוף אינה מסוכנת, אך אם היא משפעיה על שרירי הנשימה אז החיים בסכנה.
בנוסף, הפרעה בהולכה החשמלית בשריר הלב.
חוסר אשלגן בדם (היפוקלמיה) עלול לגרום לחוסר אנרגיה, חולשה, התכווצויות שרירים וכאבי שרירים, שינויים במצב הרוח ועייפות נפשית, האטה בפעילות המעיים - כלומר נטייה לעצירות, תחושות נימול וחוסר תחושה בידיים, וברגליים והפרעות בקצב הלב, כמו דפיקות לב מהירות.
אז לה הדבר מתרחש? ההתכווצויות שעשויות להופיע ונפוצות בעיקר ברגליים ובידיים. הסיבה לכך שבתוך תאי השריר האשלגן מסייע להעברת אותות חשמליים מהמוח שמעוררים התכווצויות ומפסיקים אותן. וכשרמות האשלגן בדם נמוכות, המוח אינו מסוגל להעבירם בצורה יעילה.
יש לציין שניתן לבדוק את רמת האשלגן בדם, אך היא אינה מעידה על רמתו ברקמות. בכל אופן בדם רמת האשלגן תהיה לרוב יציבה היות ואם לא לא נוכל לשרוד.
כלומר שהגוף "ישאב" אשלגן מהרקמות - מתוך התאים וידאג לשמור על רמות מאוזנות בדם.
חסר באשלגן יגרום לרוב לכיווץ שרירים (גם חסר במגנזיום) ובעיקר לטיקים שחשים בעפעפיים לעיתים מעיד על חסר באשלגן.
למעשה חסר באשלגן נחשב לגורם שכיח יותר להתכווצויות שרירים בהשוואה למגנזיום.
אדם בוגר זקוק 4.700 מ"ג אשלגן ליום, ומאוד קשה לקבלו מתזונה מערבית. האשלגן מצוי בעיקר בפירות וירקות.
מיכן ניתן להבין כי צבעוניים מקבלים יותר אשלגן מאוכלי כל. ולכן הם מועדים פחות לסבול.
חשוב לציין שאנשים הסובלים ממחלת כליות כרונית, או קשישים שתפקוד הכליות שלהם ירוד ואנשים הנוטלים תרופות להורדת לחץ דם, צריכים לווסת את צריכת האשלגן שלהם ולעקוב אחרי רמתו.
-----
סרטון קצר ורטיקלי
האם אתם רוצים לאזן את לחץ הדם וכך לצמצם את הנטייה לפתח מחלות לב וכלי דם? אם התשובה היא כן! התם צריכים לשמוע על האשלגן. שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית.
צריכת אשלגן מוגברת במזון עשויה לסייע להורדת לחץ הדם וכך להפחית את הסיכון לפתח מחלות לב וכלי דם.
האלקטרוליט אשלגן פועל בצורה אנטגוניסטית לנתרן, למעשה צריכת נתרן מוגברת גורמת לאגירת נוזלים (ונטייה מוגברת לבצקות) וכך לעלייה בלחץ הדם, דבר המגביר את המעמסה על שריר הלב.
לעומת זאת האשלגן גורם להפרשת נוזלים (וצמצום הנטייה לבצקות) ולהורדת לחץ הדם וכך גם ירידה בעומס על שריר הלב. כמובן הכוונה לשאוף למצב מאוזן.
אז כפי שהסברתי בכדי לווסת ולאזן את לחץ דם גבוה ישנו הצורך להפחית בצריכת הנתרן, כלומר שלא לצרוך מזונות מתועשים ומשומרים שמכילים מלח.
ומצד שני להגביר את אכילת האשלגן במצוי בעיקר בפירות וירקות.
אדם בוגר זקוק 4.700 מ"ג אשלגן ליום, ומאוד קשה לקבלו מתזונה מערבית. האשלגן מצוי בעיקר בפירות וירקות.
מיכן ניתן להבין כי טבעוניים מקבלים יותר אשלגן מאוכלי כל. ולכן הם מועדים פחות לסבול מלחץ דם גבוה מחלות לב וכלי דם וכו'...
ירקות ופירות מבושלים מכילים פחות אשלגן מהטריים. זאת היות והאשלגן מסיס במים, כלומר שהמים בהם בושלו הירקות יכילו אשלגן.