יום ראשון, 16 ביוני 2024

יוד במזון מינרל לבריאות האדם, קובי עזרא

יוד (Iodine) הוא מינרל חיוני לבריאות האדם בשל תפקידו העיקרי בייצור הורמוני בלוטת התריס, אך לא רק הוא חיוני לצמיחה והתפתחות של העובר והתינוק בעיקר להתפתחות המוח, תמיכה בתפקוד מערכת החיסונית. שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר. 

היום אספר לכם על המינרל יוד בקצרה, ומה קורה כשישנו חסר ביוד, איך מאבחנים חסר ביוד, ואילו מקורות תזונתיים עשירים ביוד ועוד... 

לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי (WHO), כ-2 מיליארד מתושבי העולם סובלים מצריכה בלתי מספקת של יוד, ומדינת ישראל נמנית עם המדינות שמתועד בהן חסר במינרל יוד. 

להלן הסיבות העיקריות מדוע יוד חשוב:

יוד הוא מרכיב בסיסי בהורמוני בלוטת התריסהורמוני בלוטת התריס תירוקסין (T4) וטריודוטירונין (T3). הורמונים אלו חיוניים לוויסות חילוף החומרים, הצמיחה וההתפתחות. הם משפיעים על תפקודי גוף שונים כולל קצב הלב, ויסות הטמפרטורה והפקת אנרגיה.

צריכת יוד מספקת חיונית במיוחד במהלך ההריון והילדות המוקדמת. הורמוני בלוטת התריסבלוטת התריס חיוניים להתפתחות המוח אצל עוברים ותינוקות. מחסור ביוד בתקופות קריטיות אלו עלול להוביל ללקויות אינטלקטואליות והתפתחותיות בלתי הפיכות, מצב המכונה קרטיניזם.

הורמוני בלוטת התריס מווסתים את קצב חילוף החומרים בגוף, ומשפיעים על האופן שבו הגוף ממיר מזון לאנרגיה. רמות יוד נכונות עוזרות לשמור על חילוף חומרים בריא, משפיעות על ניהול משקל, רמות אנרגיה ותפקוד מטבולי כללי.

זפק (גוייטר) היא בלוטת התריס מוגדלת, הנגרמת לרוב עקב מחסור ביוד. הקפדה על צריכת יוד מספקת מסייעת במניעת התפתחות זפק ושומרת על תפקוד תקין של בלוטת התריס.

מחקר חדש מצביע על כך שיוד עשוי למלא תפקיד בתפקוד מערכת החיסון. הוא נצפה כבעל תכונות אנטי-מיקרוביאליות והוא עשוי לסייע בשמירה על שלמות רירית הרירית באיברים שונים.

היוד חיוני להמרת ה'בטא קרוטן' לוויטמין A, לבריאות השיער, הציפורניים והשיניים, וכן כגורם מיטיב במצבים רפואיים מסוימים, לרבות גידולים בשד.

מקורות ליוד בתזונה, יוד קיים באופן טבעי בחלק מהמזונות, כמו למשל: דגים ואצות עשירים ביוד. מוצרי חלב וביצים, פירות וירקות הגדלים באדמה עשירה ביוד יכולים גם הם לתרום ליוד בתזונה.

ישנו גם את המלח שמועשר ביוד, מדינות רבות מתספים את המלח השולחני ביוד כדי למנוע מחסור.

היוד נאגר בגופנו בעיקר בבלוטת התריס, ובכמויות נמוכות יותר נאגר בבלוטות ההנקה בחזה, בעיניים, ברירית הקיבה, בדופן העורקים ובבלוטות הרוק.

הצריכה היומית המומלצת של יוד משתנה לפי גיל, מין ושלב החיים. למבוגרים, הכמות המומלצת היא בדרך כלל בסביבות 150 מיקרוגרם ליום. נשים הרות ומניקות זקוקות לכמויות גבוהות יותר, בסביבות 220 עד 290 מיקרוגרם ביום, כדי לתמוך בהתפתחות העובר והתינוק.

אז נשאלת השאלה מהם ההשלכות של מחסור? מחסור ביוד יכול להוביל למספר בעיות בריאותיות, כמו: 

היפותירואידיזם: רמות נמוכות של הורמוני בלוטת התריס הגורמות לעייפות, עלייה במשקל ודיכאון.

זפק: כלומר נפיחות של בלוטת התריס.

בעיות התפתחותיות: מוגבלות שכלית ופיגור בגדילה אצל ילדים.

בעיות ברבייה: למשל סיכון מוגבר להפלה, לידת עובר מת ולידה מוקדמת.

אז איך מאבחנים חסר ביוד בדיקת יוד בשתן היא הבדיקה יעילה לזיהוי מקרים של חסר יוד, זאת מאחר וכ- 90% מהיוד שאנו צורכים מופרש בדרך הכליות לשתן. אציין שלפעמים כדי לאבחן חסר ביוד נדרשת בדיקה לאיסוף שתן של 24 שעות. 

מזונות גויטרוגנים (Goitrogens) הם למעשה מזונות שמפריעים לקליטת היוד בבלוטת התריס ומעלים את הסיכון להתפתחות גוייטר כלומר הגדלה של בלוטת התריס. אכילה מרובה של מזונות אלה מגבירה את הנטייה לחוסר במינרל יוד.

וכעת אספר לכם אילו מזונות הם גויטרוגנים, נתחיל בכרוב, ברוקולי, כרובית, צנון, לפת חזרת והקליפות אדומות-חומות של הבוטנים (הלא מקולפים).

יש לומר שגם חסרים בברזל ובוויטמין A עשויים להשפיע על ירידה בספיגת היוד בבלוטת התריס.

חוסר ביוד בקרב אנשים בוגרים עשוי להתבטא בתסמינים כמו: חולשה, עייפות, עלייה בלתי מוסברת במשקל, רגישות לקור, עצירות ויובש בעור וכן עלייה ברמות הכולסטרול בדם (בדומה למצב של היפותירואידיזם). 

רמות נמוכות של יוד מעלות את הנטייה למרמות גבוהות של הטוטל כולסטרול בדם, לרבות רמת הכולסטרול רע LDL, ??? הסיכון להפרת האיזון בין הכולסטרול הרע לכולסטרול הטוב HDL.

לסיכום היוד הוא מינרל חיוני לבריאות האדם, בעיקר בשל תפקידו בייצור הורמוני בלוטת התריס. הבטחת צריכה נאותה של יוד חיונית לוויסות מטבולי, צמיחה והתפתחות, במיוחד במהלך ההריון והילדות המוקדמת. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה