אבץ כטיפול בחולי קורונה, ניסוי מבוקר כפול סמיות אקראי

אבץ אוראלי פעמיים ביום בטיפול בחולים עם מחלת הקורונה 2019: ניסוי מבוקר כפול סמיות אקראי. תוספי אבץ נחשבו כטיפול פוטנציאלי למחלת הקורונה 2019 (COVID-19). מטרתנו הייתה לבחון את יעילות האבץ בחולים מבוגרים עם זיהום ב-COVID-19.

ערכו ניסוי רב-מרכזי פרוספקטיבי, אקראי, כפול סמיות, מבוקר פלצבו. מטופלים שנבדקו חיוביים ל-COVID-19 ללא אי ספיקת איבר קצה חולקו אקראית לאבץ פומי (n=231) או פלצבו תואם (n=239) למשך 15 ימים. התוצאה המשולבת העיקרית הייתה מוות עקב נגיף הקורונה (COVID-19) או אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ (ICU) ≤ 30 ימים לאחר ההקצאה האקראית. התוצאות המשניות כללו את משך השהייה בבית החולים עבור מאושפזים ומשך תסמיני COVID-19 עם אשפוז הקשור ל-COVID-19 עבור חולים חוץ.

התוצאות: 190 חולים (40.4%) היו אמבולטוריים ו-280 חולים (59.6%) אושפזו. התמותה לאחר 30 יום הייתה 6.5% בקבוצת האבץ ו-9.2% בקבוצת הפלצבו (OR: .68; CI 95% .34-1.35); שיעורי הקבלה לטיפול נמרץ היו, בהתאמה, 5.2% ו-11.3% (OR: .43; 95% CI .21–.87). התוצאה המשולבת הייתה נמוכה יותר בקבוצת האבץ לעומת קבוצת הפלצבו (OR: .58; CI 95% .33-.99). תוצאות עקביות נצפו בתת-קבוצות שנקבעו מראש של חולים בני פחות מ-65 שנים, אלו עם תחלואה נלווית ואלו שנזקקו לטיפול בחמצן בתחילת המחקר. משך האשפוז היה קצר יותר בקבוצת האבץ לעומת קבוצת הפלצבו (הבדל: 3.5 ימים; 95% CI 2.76-4.23) בקבוצת האשפוז; משך תסמיני ה-COVID-19 ירד עם טיפול באבץ לעומת פלצבו בחולי חוץ (הבדל: 1.9 ימים; CI 95% .62-2.6). לא נצפו תופעות לוואי חמורות במהלך המחקר.

מסקנות: התוצאות הראו כי בחולי COVID-19, אבץ דרך הפה יכול להפחית את התמותה של 30 יום, את שיעור האשפוז בטיפול נמרץ ויכול לקצר את משך התסמינים.

רישום ניסויים קליניים. ClinicalTrials.gov, NCT05212480.

מגיפת מחלת הקורונה 2019 (COVID-19) יצרה משבר בריאות עולמי מאז הופעתה הראשונה בסין בסוף דצמבר 2019. ההעברה הגבוהה והתחלואה המוגברת שלה הפכו את COVID-19 לאיום ונטל רציניים על בריאות הציבור. כמו במחלות רבות אחרות, הרגולציה של ייצור תאי דם לבנים באמצעות תזונה חיסונית היא רעיון חדשני שניתן ליישם על COVID-19. חלק מהמולקולות וחומרי הזנה כגון אבץ ממלאים תפקידים מרכזיים בשמירה על תפקוד ושלמות מערכת החיסון. 

הוכח כי אבץ בסרום נמצא בקורלציה הפוכה לתוצאה באלח דם, מה שמדגיש את הערך הפוטנציאלי של גישת האבץ בטיפול ב-COVID-19. עם זאת, יש עדיין עדויות מוגבלות לתמוך בתפקיד כזה של אבץ ב-COVID-19, למעט מחקרים תצפיתיים וכמה ניסויים קליניים אקראיים עם גודל מדגם קטן. 

מטרת הניסוי הנוכחי הייתה להעריך את ההשפעה של תוספי אבץ בחולים שאינם חולים במחלה קשה עם COVID-19. ההשערה האפריורית שלנו הייתה שתוסף אבץ יפחית תמותה של 30 יום וצורך לאשפוז ביחידה לטיפול נמרץ (ICU).

הפעילות של אבץ נגד פתוגנים זיהומיים הוכחה במגוון מינים ויראליים. עם זאת, יש מידע דל מאוד על התפקיד וההשפעה של אבץ במחלת נגיף הקורונה.

כאשר ניתן דרך הפה לחולים המאושפזים עם COVID-19 ללא אי ספיקת איברי קצה, אבץ הוכיח את יעילותו למנוע אשפוז נמרץ ולהפחית את משך השהייה בבית החולים; עבור חולי חוץ, אבץ הפחית את משך התסמינים. יש לשקול אבץ לטיפול בחולים עם COVID-19.

במרפאות חוץ, טיפול באבץ היה קשור להפחתה של משך הסימפטומים של COVID-19 בכ-3 ימים; בנוסף, הייתה מגמה של פחות אשפוזים בבתי חולים בחולים בקבוצת האבץ, אך ההבדל לא היה מובהק בגלל גודל המדגם הקטן של קטגוריית חולים זו. 

לסיכום, טיפול באבץ אורלי למשך 15 יום קשור לירידה של כמעט 40% במוות ובאשפוז נמרץ, עם קיצור משך התסמינים, בחולים עם COVID-19. לתוצאות שלנו יש רלוונטיות קלינית חשובה מאוד בהיעדר טיפול מרפא יעיל ספציפי.

לדחות ולעכב תהליכי זקנה - קובי עזרא

איך לדחות ולעכב תהליכי זקנה? או איך עושים אנטי אייג'ינג טבעי?, שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית ובריאות טבעית. 

במטרה לדחות ולעכב תהליכי זקנה ישנן תיאוריות רבות, אך מסתבר שהטובות ביותר הם: 

1. דיאטת צום לסירוגין (בהגדרה מעל 12 - 14 שעות של צום). 

2. שימוש בתרופה מטפורמין (תרופה לסוכרת סוג 2) ורפמיצין שמעקב את האנזים mTOR (תרופה למניעת דחיית איברים מושתלים) וזאת רק תחת השגחה רפואית צמודה! לכן אני לא ממליץ על כך. 

3. תוספי תזונה שנראים בעלי פוטנציאל במחקרים, הם: רזברטרול (המצוי בעיקר בענבים אדומים), כורכומין (המצוי בתבלין כורכום) ואולי גם אחרים בהתאם למצב הפיזיולוגי של המטופל. 

4. תזונה המגבילה את צריכת הסוכרים, החלבונים ובעיקר של חומצת האמינו מתיונין, שהיא חומצת אמינו חיונית המצויה בעיקר במזונות מעולם החי. (הוכח בבעלי חיים אך לא נבדק באדם). 

צריכת חלבונים מלאים מעולם החי אכן טובים ומומלצים לספורטאים ולאנשים סרקופנים במטרה לעודד תהליכים אנבולים של בניית שרירים, אך כשרוצים להאריך תוחלת חיים לא תמיד צריך לעודד תהליכים אנאבולים, וישנו הצורך לעודד תהליכים קטבולים. 

למשל צריכת חלבונים מעולם החי מכילים ריכוז גבוה של מתיונין המעודדת את הפרשת הורמון הגדילה, שנקשר לרצפטורים המגבירים את ייצור ההורמון אינסולין-לייק גרו-פקטור-1 (IGF-1). 

היות וההורמון IGF-1 בעל פעילות אנאבולית חזקה. נמצא שבקרב אנשים מחוסרים בהורמונים הנ"ל ישנה נטייה מופחתת לחלות בסוכרת, השמנה וסוגי סרטן שונים. 

בנוסף יש לציין כי בקרב עכברים נמצא שדיאטה דלת חלבונים ובפרט בחומצת האמינו מתיונין, גרמה לירידה בסיגנלים של גורמי גדילה אנבוליים (IGF-1, GH, GHRH) כך גם ירידה בפעילות האנזים mTOR. הם חיו יותר ב-30% בקירוב. (אין מחקרים באדם). 

למעשה הגברת צריכת קטניות היא המשותף בקרב האנשים מאריכי החיים בעולם, כמו: התושבים שבצפון סרדיניה, באי אוקינאווה שבדרום יפן וכו'... 

מה הקשר של צום לסירוגין לשיפור בתוחלת החיים?

קשר של הצום לסירוגין ושיפור בתוחלת החיים, לפחות תיאורטית אני יכול לומר לכם שברגע שאנו עושים את הצום לסירוגין, במהלך ה"צום" גופנו נכנס למצב של סטרס עקב חסר אנרגטי, כך הגוף נכנס למגננה שגורמת לירידה במטבוליזם וכפועל יוצא יורד יצורה תהליכים הנאבולים, ומצד שני גוברת הנטייה לעשות תהליכי תיקון וחידוש ברמה התאית. 

מבחינת הארכת תוחלת החיים של צום לסירוגין, אז לפחות בעכברים נראה שיפור של 4 עד 25 אחוזים. 

וכמובן שאם שלכם שאלות אתם מוזמנים לשאול אותי כאן בתגובות למטה ובשמחה אשיב לכם. 

האם אתם זקוקים לויטמין B12? קובי עזרא

האם אתם זקוקים לויטמין B12? שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית ובבריאות טבעית.

אז אתם זקוקים לתוספת ויטמין B12 לרוב, אם אתם סובלים ממחלות עיכול דלקתיות, כמו קרוהן או קוליטיס אולצרוזה או בעיות בספיגה ממערכת העיכול. 

אם אתם סוכרתיים שנוטלים את התרופה מטפורמין, או שאתם נוטלים תרופות סוטרות חומצה כנגד צרבת בטווח הארוך. 

אם אתם צמחוניים או טבעוניים שאינם צורכים מזונות מעולם החי. 

אם את נוטלת גלולות למניעת הריון לטווח הארוך. 

אם אתם סובלים האנמיה עקב חסר של ויטמין B12. 

אם רמת ההומוציסטאין גבוה בדם. 

לסובלים מאפטות חוזרות ונישנות. 

וכמובן שאם יש לכם שאלות אז בשמחה שתאלו אותי כאן בתגובות למטה ובשמחה אשיב לכם. 

מגנזיום נמוך ועלייה שהופעת מחלות לב, סוכרת ואוסטיאופורוזיס

היום אספר לכם על מה קורה כשכרמות המגנזיום נמוכות לאורך זמן רב, ומהן הסיבות לחסר מגנזיום בגופנו? ואיך ניתן לתקנו?. שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית ובריאות טבעית. 

רמות נמוכות של מגנזיום גורמות לשינויים בתהליכים ביוכימיים בגופנו, ואם הדבר נמשך זמן רב ה דבר עשוי להגביר את הנטייה להתפתחות מחלות שונות, כמו: לחץ דם גבוה, מחלות לב וכלי דם, סוכרת מסוג 2, אוסטאופורוזיס ומיגרנות.

מגנזיום נמוך

אז נשאלת השאלה מהן הסיבות לרמות מגנזיום נמוכות? הסיבות השכיחות לחסר במינרל מגנזיום הן מצבי חולי שונים (כמו קרוהן וקוליטיס אולצרוזה), שימוש בתרופות (כמו תרופות משתנות) ואלכוהוליזם, צריכת מגנזיום נמוכה בתזונה. 

וכמובן שאם יש לכם שאלות רשמו לי בתגובות ובשמחה אשיב לכם. 

מזון פונקציונלי-זרעי פשתן מועילים לבריאות ההשפעות האנטי-דלקתיות

מזון פונקציונלי-זרעי פשתן ונגזרותיו (שמן זרעי פשתן או ליגנאנים) מועילים לבריאות האדם, אולי בגלל ההשפעות האנטי-דלקתיות שלהם. 

C-reactive protein (CRP), סמן רגיש לדלקת נבחר להעריך את ההשפעות האנטי דלקתיות של זרעי פשתן. 

ניסויים מבוקרים אקראיים מ-PubMed ו-Cochrane Library באוקטובר 2015 וערכנו מטה-אנליזה כדי להעריך את היעילות של זרעי פשתן ונגזרותיו ב-CRP. 

ההבדלים הממוצעים (שינוי נטו) בריכוזי CRP (מ"ג/ליטר) אוחדו עם מודל אקראי או מודל של אפקטים קבועים בהתאם לתוצאות של מבחני הטרוגניות. בסך הכל, להתערבויות של זרעי פשתן לא היו השפעות על הפחתת CRP (p=0.428). 

השפעות האפס היו עקביות בניתוח תת-הקבוצות עם מספר מחקרים ומאפייני אוכלוסייה. הטרוגניות משמעותית נצפתה ברוב הניתוחים. מטא-רגרסיה זיהתה את מדד מסת הגוף הבסיסי (BMI) כמקור משמעותי להטרוגניות (אינטראקציה P = 0.032), עם ירידה משמעותית ב-CRP של 0.83 מ"ג/ליטר (רווח בר סמך -1.34 עד -0.31; p = 0.002 ) בקרב נבדקים עם BMI של ≥30 ק"ג/מ"ר. 

לסיכום: המטה-אנליזה שלנו לא מצאה ראיות מספקות לכך שלזרעי פשתן ונגזרותיו יש השפעה מועילה על הפחתת CRP במחזור. עם זאת, הם עשויים להפחית משמעותית CRP באוכלוסיות שמנות.

מחלות לב וכלי דם (CVD) הן הגורם המוביל לתמותה ברחבי העולם. כמות הוכחות הולכת וגדלה מציעה שדלקת היא תכונה מרכזית במחלות לב וכלי דם ובגורמי הסיכון שלה, כגון: השמנת יתר בטנית, תסמונת מטבולית וסוכרת מסוג 2 (T2D). 

השינויים בדרגת הדלקת יכולים לבוא לידי ביטוי בתנודות ברמות של C-reactive protein (CRP), סמן רגיש לדלקת. על פי מטא-אנליזות של מחקרים פרוספקטיביים ארוכי טווח, רמות מוגברות של סמן דלקתי CRP היו קשורות באופן חיובי חזק לסיכון ל-CVD. 

למספר גורמים תזונתיים, כגון: סטרולים צמחיים, סיבים, איזופלבונים וחומצות שומן רב בלתי רוויות אומגה 3 (n-3) (PUFAs, כולל חומצה איקוספנטאנואית (EPA), חומצה דוקוסהקסאנואית (DHA) וחומצה א-לינולנית (ALA)) הוכח כמגן על הלב וכלי הדם בהתבסס על ראיות מצטברות ממחקרים אקראיים מבוקרים (RCTs). 

הפחתת דלקת הוכרה כאחד המנגנונים הרבים שבאמצעותם הם עשויים להפחית את הסיכון ל-CVD. זרעי פשתן (זרעי פשתן, Linum usitatissimum), זרע/דגן שמן מאכל, מתגלה כמזון פונקציונלי אטרקטיבי עם המקור הצמחי העשיר ביותר של ALA (50%-62% משמן זרעי פשתן, או 22% מזרעי פשתן מלאים) וליגננים (א. מחלקה של פיטואסטרוגן, טווח: 0.2-13.3 מ"ג/גרם זרעי פשתן). בנוסף, זרעי פשתן מכילים סיבים תזונתיים בשפע (28% במשקל), שליש מהם הם סיבים מסיסים.

הוכח כי ל-ALA יש השפעות אנטי דלקתיות באמצעות ירידה בוויסות הביטוי של גנים דלקתיים בכבד בחולדות סוכרתיות והפחתה יוצאת דופן של רמות CRP בפלזמה בחולדות שניזונו מתזונה עתירת שומן. הוכח כי תוספת של זרעי פשתן שלמים מפחיתה את הפתופיזיולוגיה של טרשת עורקים במודלים של חולדות איסכמיה בשריר הלב באמצעות ירידה ברמות של סמנים דלקתיים.

ההרכב המיוחד של זרעי פשתן והמנגנונים האפשריים שלו בהגנה על CVD מעוררים חוקרים רבים לבצע ניסויים קליניים כדי לקבוע את התוצאות של התערבות זרעי פשתן (זרעי פשתן מלאים, שמן פשתן או ליגנאנים) על גורמי סיכון קרדיווסקולריים שונים, במיוחד מצב דלקת המשתקף ברמות סמן דלקתי של CRP. 

עם זאת, הממצאים מאותם ניסויים קליניים לא היו עקביים, והפערים עשויים להיות מיוחסים להיבטים של תכנון המחקר (למשל, כוח המחקר, המטופל שגויס, גודל המדגם, משך המחקר, זרעי הפשתן או מינון הנגזרות שלו בשימוש). במטה-אנליזה של RCT שפורסמו כדי להעריך אם מתן זרעי פשתן או נגזרותיו יכול לשפר את מצב הדלקת.

מחקרים רבים הראו שוב ושוב שאנשים שמנים או קשישים נוטים לסבול מרמות גבוהות יותר של CRP בדם, ואנשים עם רמות גבוהות כרוניות של דלקת עשויים להפיק תועלת מהתערבות זו. 

הדבר אושר בניתוח תת-הקבוצות שרמת החייאה הופחתה באופן משמעותי במחקרים עם BMI ממוצע של מעל 30 ק"ג/מ"ר. 

בנוסף, מצאו מגמה לירידה גדולה יותר של החייאה בגיל מעל גיל 50. שלושה מהמחקרים הכלולים היו צריכים להיות מוזכרים בנפרד. המשתתפים שגויסו ע"י Faintuch et al. סבלו מהשמנת יתר חולנית עם BMI של מעל 40 ק"ג/מ"ר. המשתתפים שגויסו ע"י Nordstrom et al. היו נבדקים עם דלקת מפרקים שגרונית. רמות CRP היו מעל 10 מ"ג/ליטר ב-3 המחקרים הללו. מבחינה קלינית, CRP מעל 10 מ"ג/ליטר מעיד על דלקת פעילה או זיהום. מכיוון שה-SDs של השינוי נטו של CRP היו גדולים וגודלי המדגם היו קטנים מאוד (בסביבות 10 בכל קבוצה), משקלם של 3 המחקרים הללו זניח (פחות מ-1%). אי הכללה של שלושת המחקרים הללו מהמטה-אנליזה לא שינתה באופן משמעותי את התוצאות המאוגדות. האם התערבות זרעי פשתן יכולה להפחית את רמות ה-CRP במצבים דלקתיים פעילים אלה צריכה להיבדק עוד יותר.

מקור: 

https://www.mdpi.com/2072-6643/8/3/136/htm

פעילות גופנית למניעת מחלות לב וכלי דם

האם ומתי פעילות גופנית תסייע למניעת מחלות לב וכלי דם?

החוקרים מהולנד בחנו את ההשפעה של תזמון הפעילות הגופנית היומית על הסיכון לתחלואה קרדיווסקולארית. 

המחקר כלל כ-86 אלף נבדקים בגיל 61.6 בממוצע, אחריהם נערך מעקב במשך 6 שנים. 

לאורך תקופת המעקב תועדו כ-3700 מקרים של תחלואה קרדיווסקולארית. 

בהשוואה לנבדקים שנהגו לבצע פעילות גופנית באמצע היום, נבדקים שנהגו לבצע פעילות גופנית בשעות הבוקר המאוחרות, הדגימו סיכון נמוך יותר לתחלואה קרדיווסקולארית. 

ההשפעה הייתה מובהקת יותר בקרב נשים, והקשר שנצפה לא הושפע מסך כל הפעילות הגופנית שבוצעה לאורך היום.

המסקנה: ללא קשר לפעילות הגופנית הכוללת, פעילות גופנית בבוקר הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר למחלות לב וכלי דם, מה שמדגיש את החשיבות הפוטנציאלית של כרונואקטיביות במניעת מחלות לב וכלי דם.

מקור: 

https://academic.oup.com/eurjpc/advance-article/doi/10.1093/eurjpc/zwac239/6814439?login=false

האם לקחת תוספי תזונה? קובי עזרא, האם תוספי תזונה עוזרים, האם תוספי תזונה מזיקים, תוספי תזונה האם זה בריא

מטופלים רבים שואלים אותי: האם תוספי תזונה עוזרים? האם לקחת תוספי תזונה?, האם תוספי תזונה מזיקים?, תוספי תזונה האם זה בריא?. וכאן אנסה להשיב לכם על כך. שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית ובריאות אופטימלית. 

ראשית אציין שתוספי תזונה כשמם כן הם, כלומר שהם מהווים כילי עזר לתזונה יותר אידאלית ו/או להשלים את מצב החסר הספציפי של המטופל. 

הרעיון מאחורי תוספי תזונה הוא לספק רכיבים מזינים שאולי לא נצרך בכמות מספקת. תוספי מזון יכולים להיות ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו, חומצות שומן וחומרים אחרים. 

בעבר כששאלו אותי האם אנו זקוקים לתוספי תזונה? אז תשובתי היית שרוב האנשים אינם צריכים ליטול תוספי ויטמינים ויכולים לקבל את כל הויטמינים והמינרלים הדרושים להם מאכילת תזונה בריאה ומאוזנת.

אך נשאלת השאלה האם כך אנו יכולים לחיות ולהינות מבריאות אופטימלית ואידאלית לאורך כל שנות חיינו? לכך התשובה היא לרוב האנשים היא לא! 

מצד שני אין זה אחראי לומר לכל האנשים תתחילו לוטול תוספי תזונה! כאן נכנס עקרון האינדיבידואל, היות ולכן אדם ישנם את הצרכים הפיזיולוגיים שלו, כך אני מסביר למטופלי ישנו הצורך להתאים את תוכנית התוספים בדומה לתוכנית הטיפולים. למשל האחד בעל נטייה גנטים לפתח התקף לב, והשני בעל נטייה מוגברת לדלקות מפרקים. 

מי צריך תוספי תזונה?

תוספי תזונה אינם תחליף לתזונה בריאה ומאוזנת. דיאטה הכוללת שפע של פירות, ירקות, דגנים מלאים, חלבון מספיק ושומנים בריאים אמורה לספק בדרך כלל את כל אבות המזון הדרושים לבריאות טובה. 

ישנן קבוצות אוכלוסייה מסוימות שעשויות להזדקק לתוספי תזונה, גם כאשר הם אוכלים בריא. למשל נשים בגיל הפוריות, אנשים הנוטלים תרופות ספציפיות.

במצב אידאלי שהוא דל מאוד הסטרס, והמזון אינו מתועש או מרוסס אולי לא היינו זקוקים לתוספי תזונה וצמחי מרפא במטרה לשמור על בריאות איתנה ולתפקד לצורה אידאלי עד לגיל מופלג. 

מיכן ניתן להבין שאנו לא חיים בצורה אידאלית (זיהום אויר, כימיקלים במזון וכו'). 

בנוסף יש לציין שצריך לאכול בצורה נינוחה ורגועה וללעוס את המזון בצורה טובה. וכידוע חלקינו ממהרים ואוכלים בשילוב עשיית דבר מה, כך שתשומת הלב אינה 100% באכילה. 

ישנם אנשים שכעבור 2-3 לעיסות הם בולעים את המזון, דבר המקשה על גופנו לפרקו ולנצלו בצורה אופטימלית, כך גם אנשים מבוגרים חסרי שיניים ו/או אנשים עם מערכת עיכול קלוקלת, כמו מצבים דלקתיים קורוהן, קוליטיס אולצרוזה וכו'. 

אנשים העוסקים בפעילות גופנית קבוע (ובעיקר ספורטאים), זקוקים לעיתים קרובות לתוספת פחמימות, חלבונים ושומנים, גם ליותר ויטמינים ומינרלים (בעיקר לנוגדי חמצון וויטמיני B). 

אנשים הצורכים אלכוהול ומעשנים קבועים זקוקים ליותר ויטמינים ומינרלים (ובעיקר נוגדי חמצון). אציין שגם אנשים שחיים בסביבה עם זיהום אוויר גבוה. 

נשים הרות ובעיקר שסובלות מבחילות והקאות, היום ישנו נוהל ליטול חומצה פולית (השייכת למשפחת ויטמיני B) במטרה למנוע מום בעובר שנקרא: ספינה ביפידה (שדרה שסועה). 

אנשים מבוגרים זקוקים לתוספת וזאת עקב עיכול לקוי בשל ירידה ברמת הפרשות של החומצה ההידרוכלורית ואנזימי עיכול.

לעיתים שימוש בתרופות מסוימות גורמות לחסרים תזונתיים, כמו למשל השימוש במטפורמין שעשוי ליצור חסרים בוטימין B12. או אנטיביוטיקה בעיקר הרחבת טווח שמחסלת גם את החיידקים הידידותיים שמסייעים בייצור ויטמיני B ו-K. 

כמובן שישנם גורמים נוספים שעשויים להגביר את הדרישה של גופנו לרכיבי תזונה ספציפיים. 

בכל אופן כאן לא אוכל לומר לכם מינונים של צריכת ויטמינים, מינרלים או צמחי מרפא, היות ולכל אדם ישנה את הפיזיולוגיה שלו ויזדקק לרמות או למינונים שונים, כלומר שהכל צריך להיעשות בבסיס אישי המותאם לפרט... 

דוגמאות לקבוצות אוכלוסייה הדורשות ייעוץ ספציפי לגבי תוספי תזונה:

אנשים מעל גיל 50: לרוב זקוקים ליותר ויטמין D, ויטמין B12, חומצה פולית. 

נשים בגיל הפוריות: חומצה פולית וויטמין D, אולי ברזל. 

נשים מניקיות: ויטמין D ואולי גם אומגה-3.

ילדים מתחת לגיל 5: ויטמין A, ויטמין C, ויטמין D, אם כי ילדים עם תיאבון טוב שאוכלים מגוון רחב של מזון עשויים שלא להזדקק להם.

אנשים שאינם נחשפים לשמש דיי הצורך או בעלי עור כהה יותר: לרוב זקוקים לתוספת ויטמין D.

טבעונים: ויטמין B12, ויטמין D. 

מצד שני ישנו הצורך שלא לתסף יתר על המידה וכך ליצור הרעלה. 

בנוסף בנשים הרות (הריון), למשל, תוספי מזון המכילים ויטמין A (רטינול) כולל שמן כבד דגים עלולים להזיק ולגרום למומים מולדים אם חורגים במידה ניכרת מהמינון המומלץ, או חריגה ממנו לאורך זמן.

גם לעונות השנה ישנה השפעה על רמת הויטמינים, למשל קשה מאוד לאנשים לקבל מספיק ויטמין D ממזון בלבד, לרבות נשים בהריון ונשים מניקות, לכן הם צריכים לשקול ליטול תוסף של ויטמין D במהלך הסתיו והחורף.

===

בכל אופן אנו זקוקים ליותר ויטמינים ומינרלים לרוב עקב, חשיפה לרעלים ומתכות כבדות, בנוסף איכות המזון אינה אידאלית ישנם מחקרים שהראו כי תכולת הוויטמינים והמינרלים בפירות וירקות משנות 1950 בהשוואה לשנות ה-2000 ירדה בצורה משמעותית.  

זאת בנוסף לאכילת מזון מעובד שמאבדים חלק ניקר מרכיבי התזונה החשובים. אז מה דעתכם בנושא? האם אתם זקוקים לתוספי תזונה? למרות שהדעות חלוקות, הייתי מסכם זאת באופן כללי כמובן שכל מקרה לגופו, בהתאם למצב הפיזיולוגי, פסיכולוגי וכו'...  

===

פירות וירקות שגדלו לפני עשרות שנים היו הרבה יותר עשירים בויטמינים ומינרלים מהזנים שרובנו צורכים היום. האשם העיקרי במגמה התזונתית המטרידה הזו הוא דלדול הקרקע: שיטות חקלאיות אינטנסיביות מודרניות הוציאו כמויות הולכות וגדלות של חומרים מזינים מהאדמה שבה גדל המזון שאנו אוכלים.

מחקר בנושא נעשה ע"י דונלד דייויס וצוות החוקרים שלו מאוניברסיטת טקסס במחלקה לכימיה וביוכימיה של אוסטין פורסם בדצמבר 2004 ב-Journal of the American College of Nutrition. הם בחנו נתונים תזונתיים של משרד החקלאות האמריקאי משנת 1950 וגם משנת 1999 עבור 43 ירקות ופירות שונים, ומצאו "ירידה מהימנה" בכמות החלבון, הסידן, הזרחן, הברזל, ריבופלבין (ויטמין B2) וויטמין C במהלך חצי המאה האחרונה. 

מה אפשר לעשות? המפתח לתוצרת בריאה יותר הוא אדמה בריאה יותר. החלפת שדות בין עונות גידול כדי לתת לאדמה זמן לשיקום יהיה צעד חשוב אחד. כמו כן, ויתור על חומרי הדברה ודשנים לטובת שיטות גידול אורגניות טוב לאדמה, לתוצרת ולצרכניה. מי שרוצה לקבל את הפירות והירקות המזינים ביותר צריך לקנות באופן קבוע מחקלאים אורגניים מקומיים.