דילוג לתוכן הראשי

סלניום מינרל חשוב והשפעתו הבריאותיות - קובי עזרא

סלניום: חשיבותו התזונתית וההשפעות הבריאותיות 

סלניום מינרל חיוני בגוף האדם, בעל תפקיד חשוב במגוון תהליכים מטבוליים ופיזיולוגיים. הבנה מעמיקה של תפקידו, והשלכות מחסורו היא חיונית עבור תזונאים ואנשי מקצוע בתחום הבריאות, כדי לספק ייעוץ תזונתי מדויק ולטפל במצבי מחסור בצורה יעילה. מאמר זה יעמיק בנושא חשיבותו של הסלניום לבריאות, תוך התמקדות בהיבטים הרלוונטיים לקהל המקצועי.


תפקידו של הסלניום כנוגד חמצון

סלניום משמש כמרכיב חיוני באנזים גלוטתיון פרוקסידאז (GPx), אנזים נוגד חמצון רב עוצמה המגן על התאים מפני נזקי רדיקלים חופשיים. רדיקלים חופשיים, תוצרי לוואי מטבוליים, תורמים להזדקנות מואצת ולפגיעה בתאים, ובכך מעלים את הסיכון למחלות כרוניות. GPx, הפעיל בזכות הסלניום, מנטרל את הרדיקלים החופשיים ומגן על שומנים, חלבונים ו-DNA מפני נזק חמצוני. יעילותו של GPx תלויה ישירות ברמת הסלניום בגוף.

סלניום ותפקוד מערכת החיסון

מערכת החיסון תלויה במידה רבה בזמינות סלניום תקינה. סלניום תורם לייצור ופעילות תקינה של לימפוציטים, תאים חיוניים במערכת החיסון האחראים על תגובה חיסונית יעילה. מחסור בסלניום עלול לפגוע בתפקוד מערכת החיסון, להפחית את יכולתה להתמודד עם זיהומים ולהגביר את הסיכון לזיהומים חוזרים. מחקרים הראו קשר בין רמות סלניום נמוכות לבין עלייה בשכיחות מחלות זיהומיות.

סלניום ובריאות הלב

סלניום ממלא תפקיד חשוב בשמירה על בריאות הלב וכלי הדם. הוא תורם לוויסות לחץ הדם, מגן על כלי הדם מפני נזק חמצוני, ומפחית את הסיכון להיווצרות קרישי דם. מחקרים אפידמיולוגיים מצביעים על קשר בין צריכת סלניום נמוכה לבין עלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם, כגון מחלת עורקים כליליים ואי ספיקת לב.

סלניום ותפקוד בלוטת התריס

סלניום הוא מרכיב חיוני באנזימים deiodinases, המעורבים בהמרת הורמוני בלוטת התריס לצורותיהם הפעילות. מחסור בסלניום עלול לפגוע בתפקוד אנזימים אלו, להוביל להפרעות בתפקוד בלוטת התריס, ולגרום לתסמינים כמו עייפות, ירידה במשקל, או עלייה במשקל, ושינויים במצב הרוח.

סלניום וסרטן

מחקרים רבים בחנו את הקשר בין צריכת סלניום לבין הסיכון לסרטן. למרות שלא קיים קונצנזוס מלא, ישנן עדויות לכך שסלניום עשוי לתרום להגנה מפני התפתחות גידולים סרטניים, בעיקר דרך פעילותו נוגדת החמצון והשפעתו על מערכת החיסון. עם זאת, יש צורך במחקרים נוספים כדי להבהיר את הקשר הזה באופן מלא.

הערכת צריכת סלניום והמלצות תזונתיות

הערכת צריכת הסלניום מתבצעת באמצעות בדיקות דם, המודדות את רמת הסלניום בפלזמה או בשתן. המלצות הצריכה היומית של סלניום משתנות בהתאם לגיל, מין, ומצב בריאותי. תזונאים ואנשי מקצוע צריכים להתחשב בגורמים אלו בעת מתן המלצות תזונתיות. מקורות תזונתיים עשירים בסלניום כוללים דגים, בשר, ביצים, אגוזי ברזיל, וחיטה מלאה.

סלניום סיכום ומסקנות

סלניום הוא מינרל חיוני בעל תפקידים רבים ומגוונים בגוף האדם. הבנה מעמיקה של חשיבותו התזונתית וההשפעות הבריאותיות שלו חיונית עבור תזונאים ואנשי מקצוע בתחום הבריאות. הערכת צריכת סלניום ומתן המלצות תזונתיות מותאמות אישית הן חיוניות לשמירה על בריאות מיטבית ולמניעת מחסור. מחקרים עתידיים ימשיכו להעשיר את הידע שלנו לגבי תפקידו של הסלניום ולאפשר מתן טיפול יעיל ומדויק יותר.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

ויטמין D ובריאות המוח - מה הקשר? קובי עזרא

ויטמין D ובריאות המוח : מחקר רנדומיזציה תצפיתית ומנדלית. רמה גבוה יותר של ויטמין D הוצע כבעל השפעות מועילות על בריאות המוח. המטרה הייתה לחקור את הקשר בין 25-הידרוקסיויטמין D [25(OH)D], תכונות הדמיה עצבית, והסיכון לדמנציה ושבץ מוחי. {1} מחסור ויטמין d  היה קשור לסיכון מוגבר לדמנציה ושבץ מוחי, עם הקשר החזק ביותר לאלו עם 25(OH)D <25 nmol/L (לעומת 50-75.9 nmol/L; HR מותאם: 1.79; 95% CI: 1.57, 2.04 ו-HR: 1.40; 95% CI: 1.26, 1.56, בהתאמה).  ניתוחי MR לא ליניאריים אישרו את השפעת הסף של 25(OH)D על דמנציה, כאשר הסיכון צפוי להיות גבוה ב-54% (95% CI: 1.21, 1.96) עבור המשתתפים ב-25 ננומול/ליטר בהשוואה ל-50 ננומול/ליטר. 25(OH)D לא היה קשור לתוצאות הדמיה עצבית או לסיכון לשבץ בניתוחי MR. נתח השפעה פוטנציאלי מצביע על כך שניתן למנוע 17% (95% CI: 7.22, 30.58) מדמנציה על ידי הגדלת 25(OH)D ל-50 ננומול/ליטר. ה מסקנות : רמה נמוכה של ויטמין D הייתה קשורה לתוצאות הדמיה עצבית ולסיכונים לדמנציה ושבץ מוחי גם לאחר התאמה מקיפה של משתנים. ניתוחי MR תומכים בהשפעה סיבתית של מחסור בוויטמין D על דמנציה אך ל...

קריאטין לבריאות הנפש והגוף - אנטי אייג'ינג, קובי עזרא

האם קריאטין מסייע לבריאות הנפש והגוף האידאלית - אנטי אייג'ינג. קריאטין משמש בעיקר ספורטאים ומפתחי גוף לצורך שיפור כוח השרירים והביצועים הספורטיבים, אך היתרונות שלו הם מעבר לספורט, במיוחד כשמדובר באנטי אייג'ינג ובשיפור הבריאות הכללית.  שימור מסת שריר - ככל שאנו מתבגרים, אנו מאבדים באופן טבעי מסת שריר וחוזק, מצב המכונה סרקופניה. המצב הנ"ל הוא גורם מרכזי בניידות וסיכון מוגבר לנפילות ושברים כתוצאה מכך. קריאטין עוזר ע"י תמיכה במטבוליזם האנרגתי של תאי השריר ומקל על התכווצויות שרירים יעילה יותר. שמאפשר שמירה על מסת שריר רזה , אפילו אצל מבוגרים יותר שאולי לא עוסקים באימונים בעצימות גבוהה. תפקוד קוגניטיבי טוב יותר  מחקרים חדשים מראים שתוספי קריאטין עשויים להועיל לבריאות המוח. מכיוון שהמוח דורש כמויות גבוהות של אנרגיה, קריאטין ממלא תפקיד בהבטחת האנרגיה של התאים כדי לבצע משימות ביעילות. מחקרים מראים שקריאטין עשוי לשפר את התפקוד הקוגניטיבי, במיוחד באוכלוסיות מזדקנות, ע"י שיפור הזיכרון, זמני התגובה והבהירות המנטלית. שיכול להיות בעל ערך בהפחתת ירידה קוגניטיבית הקשורה לגיל. אנ...

דלקת מפרקים: מנגנונים פתופיזיולוגים והשפעת התזונה על מהלך המחלה, קובי עזרא

דלקת מפרקים (Arthritis) היא קבוצה הטרוגנית של מחלות המאופיינות בתהליך דלקתי כרוני הגורם לפגיעה במפרקים, כאב, נוקשות ואובדן תפקוד. לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), כ- 350 מיליון אנשים   ברחבי העולם סובלים מדלקת מפרקים, עם שכיחות גבוהה יותר בקרב נשים ומבוגרים. שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר.  בסקירה זו נבחן את: הסיווג והפתופיזיולוגיה של דלקת מפרקים הקשר בין תזונה לדלקתיות במפרקים המלצות תזונתיות מבוססות מחקר כיוונים טיפוליים אינטגרטיביים סוגים עיקריים של דלקת מפרקים ומנגנונים פתולוגיים 1. אוסטאוארתריטיס (Osteoarthritis, OA) מאפיינים : ניוון פרוגרסיבי של סחוס מפרקי, עם תגובה דלקתית משנית. גורמי סיכון : גיל, השמנה, עומס מכני, ופגיעות טראומטיות. מנגנונים מולקולריים : עלייה באנזימים מפרקי סחוס (MMP-1, MMP-13). ירידה בסינתזת קולגן מסוג II. שפעול מסלולי דלקת (NF-κB, IL-1β). 2. דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis, RA) מאפיינים : מחלה אוטואימונית עם דלקת סינוביאלית כרונית. גורמי סיכון : גנטיקה (HLA-DR4), עישון, ודיסביוזיס במעי. מנגנונים אימונולוגיים : תגובה של תאי T ו...