איך למנוע חורים בשיניים? המטרה למנוע חורים בשיניים ישנו הצורך להבין איך נוצרים חורים בשיניים?! שלום כאן קובי עזרא מומחה לרפואה נטורופטית ובריאות טבעית.
לאחר האוכל חלק מהחיידקים ה"רעים" שמצויים באופן טבעי בפה שלנו יוצרים אנרגיה מהפחמימות והסוכרים שאכלנו ולאחר מיכן הם משחררים חומצה על השיניים הגורם לאיבוד מינרלים בשיניים, דבר שעם הזמן יגרום לרוב לחורים בשיניים.
יש לציין כי חלל הפה הוא ביתם של כ-700 מינים שונים של חיידקים[5]. ונישלת השאלה מי מתוכם הם האשמים בהיווצרות החורים בשיניים?
החיידק האחראי העיקרי לגרימת חורים בשיניים הוא Streptococcus mutans. חיידק זה, יחד עם לקטובצילים שונים, קשור להתפתחות והתקדמות של עששת [2][3].
Streptococcus mutans הוא גורם מרכזי ביצירת חללים וחורים בשיניים[1][3].
וכעת שאנו יודעים מי הגורם העיקרי שגורם לחורים בשיניים, אנו יכולים להבין שאם נקטים את רמתם של החיידקים הפתוגניים (מחוללי המלחה) ונגביר את רמת החיידקים הידידותיים, נוכל למנוע וצמצם את הנטייה לחורים בשיניים.
אז איך לחסל או יותר נכון לומר לדלל את רמת החיידקים הפתוגניים בפה ובדגש על הסטרפטוקוקוס מוטנס? אז כמובן שישנם טיפולים אנטיביוטיים יעילים, אך אליה וקוץ בה, הם אכן מחסלים את החיידקים גם את ה"רעים" וגם את ה"טובים" וכן החיסרון העיקרי!
לכן במטרה לאזן ולא תמיד לחסל, אני אוהב את השיטות בטבעיות גם בתחום האורלי של היגיינת הפה.
1. הגורם הראשון הוא כפי שציינתי גם בעבר משיחת שמן קוקוס, כידוע יש לו פעילות אנטיבקטריאלית.
מחקרים הראו שלשמן קוקוס יש תכונות אנטיבקטריאליות נגד Streptococcus mutans, החיידקים האחראים לגרימת עששת. מחקר השווה את היעילות האנטיבקטריאלית של שמן קוקוס וכלורהקסידין על Streptococcus mutans ומצא ששמן קוקוס הפגין פעולה אנטיבקטריאלית[6].
מחקר אחר הראה ירידה מובהקת סטטיסטית בספירת Streptococcus mutans ברוק לאחר משיכת שמן עם שמן קוקוס, מה שמרמז על הפוטנציאל שלו כחלופה בטוחה ויעילה לכלורהקסידין[7].
בנוסף, מחקר של המכון הטכנולוגי של אתלון באירלנד מצא ששמן קוקוס מעכב מאוד את הצמיחה של רוב זני חיידקי Streptococcus, כולל Streptococcus mutans[8]. מחקר חוץ גופי אישר גם את ההשפעה האנטיבקטריאלית של שמן קוקוס על הצמיחה של Streptococcus mutans[9]. לכן, העדויות מצביעות על כך ששמן קוקוס עשוי להיות יעיל נגד Streptococcus mutans.
רצוי לעשות משיכת שמן קוקוס במשך 15 עד 20 דקות פעם עד פעמיים ביום. למשל פעם בבוקר לפני צחצוח השיניים.
2. שמנים אתריים הכי יעילים לצמצום החיידקים הפתוגניים ובפרט כנגד Streptococcus mutans, מספר שמנים אתריים נמצאו יעילים בחיסול חיידקי Streptococcus mutans. מחקר הדגיש את הפעילות האנטי-מיקרוביאלית של שמנים אתריים שונים נגד Streptococcus mutans, והם:
שמן אורגנו[13], שמן טימין[10], שמן מנטה[10][12], שמן קינמון[10], שמן אקליפטוס[11]
שמנים אתריים אלו הוכיחו תכונות אנטיבקטריאליות נגד Streptococcus mutans במבחנה, מה שמצביע על השימוש הפוטנציאלי שלהם כחלופות טבעיות למלחמה בחיידק הקריוגני הזה.
כמובן שאת השמנים האתריים עשויים ליצור צריבה וכוויות היות והם מאוד מרוכזים, לכן ישנו הצורך להוסיף אותם לשמן נושא כמו: שמן קוקוס, שמן שומשום וכו'...
דבר חשוב נוסף הוא שלא להשתמש בשמנים אתריים לפרקי זמן ממושכים עקב פגיע בחיידקים הטובים וגם מחשש לעלייה בריכוזם בגוף...
כמו למשל בשימוש של סייקלים כמו שבוע כן ושבוע לא... בכל אופן ישנו הצורך להתייעץ באיש מקצוע שיכוון אתכם בהתאם למצבכם האישי.
כמובן שזה חלק מהתהליך השלם להיגיינת הפה, ואינו תחליף לצחצוח שיניים פעמיים ביום, ניקוי בחוט דנטלי, ניקוי הלשון (הכי חשוב בבוקר, אך מומלץ אפילו פעמיים ביום) ששם מצויים חיידקים רבים וכו'...
בנוסף יש לחזק את השיניים ע"י רכיבי תזונה חשובים, כמו: ויטמין D, ויטמין K2, מגנזיום, סידן, בורון ועוד... שחשובים להחזרת מינרלים אל השן (רמינרליזציה). כלומר שחשוב לאכול פירות וירקות טריים ובכלל תזונה נכונה.
אך יש לציין כי האדמה לעיתים הופכת לדלה יותר במינרלים עקב ניצולה ללא זיבול ודישון נכון (שלרוב לא עושים עקב הוצאה כספית).
הטיפול הנ"ל יעיל גם למניעת נסיגת חניכיים ודלקות שונות בשיניים ואפילו בשורשים (במצבים התחלתיים).
המינרל פלואוריד שהוכיח את עצמו בסיוע למניעת חורים בשיניים, הכי יעיל בצורת הסודיום פלואוריד (במשחות השיניים ומי פה). מצוי גם המזון אותו אנו אוכלים, כמו למשל המקורות העשירים ביותר לפלואוריד הם: תה, מיץ ענבים וצימוקים.
הסודיום פלואוריד שלעיתים מוסיפים אותו למי השתייה הוא רעיל (אך זה בסדר במשחות השיניים, היות ואנו לא בולעים אותו).
יש לומר שהפלואוריד שמצוי בענבים הוא בצורתו הטבעית Calcium fluoride, כלומר סידן הקשור לפלואוריד.
בנוסף נמצא שענבים וצימוקים ישנם רכיבים המסייעים שהורגים Streptococcus mutans Biofiles.
מספר שמנים ארומטיים יכולים לעזור לשפר את בריאות החניכיים ולמנוע נסיגת חניכיים. חלק מהשמנים הללו כוללים:
1. שמן ציפורן (Clove Oil): יש לו תכונות אנטי-מיקרוביאליות והוא יכול לעזור להרגיע ולרפא את החניכיים, להדוף עששת ולמנוע חורים בשיניים[14][17].
2. שמן מור (Myrrh oil): יש לו תכונות אנטי-מיקרוביאליות והוא יכול לשפר את זרימת הדם לרקמה, כמו גם להרגיע ולרפא את החניכיים[14].
3. שמן עץ התה (Tea tree oil): ידוע בהשפעותיו האנטי-בקטריאליות, הוא יכול לטפל במחלות חניכיים, להפחית דלקות ולסייע במניעת הידבקות בחניכיים פגומות ומודלקות[14][15][16].
4. שמן אקליפטוס (Eucalyptus oil): זהו קוטל חיידקים אנטי דלקתי המסייע בהרגעת נסיגת חניכיים ובגירוי צמיחת רקמת חניכיים חדשה[16].
5. שמן מנטה (Peppermint oil): יש לו מספר השפעות ביולוגיות, כמו היותו אנטיספטי, אנטיבקטריאלי, אנטי ויראלי, אנטי פטרייתי, נוגד חמצון ואנטי עווית, שיכול לעזור לקדם את בריאות החניכיים[14][18].
6. שמן מרווה (Sage oil): יש לו תכונות אנטי-בקטריאליות, אנטי-ויראליות ואנטי-פטרייתיות חזקות שיכולות להרוס ולמנוע צמיחה של חיידקים בפה, להאיץ את ריפוי הפצעים ולמנוע חניכיים נפוחות ומדממות[16].
שמנים אתריים אלו שימשו במשך מאות שנים והוכחו כמציעים יתרונות בריאותיים של הפה, כולל מניעת ריקבון וטיפול במחלות חניכיים[15]. עם זאת, חשוב להשתמש בהם בזהירות ולהתייעץ תמיד עם רופא שיניים לפני השימוש[14][16].
היום נדון איך לשפר את יעילות הספיגה של ויטמינים ומינרלים בגופנו, ואילו צירופי תזונה יש להימנע ולאילו מומלץ?, ואילו תוספי תזונה לא רצוי ליטול יחד ואילו כן מומלץ?, שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר.
ויטמינים ומינרלים ממלאים תפקידים מכריעים כמעט בכל תהליכי הגוף וחייבים לקבל אותם ממזונות או תוספי מזון, מכיוון שגופנו אינו מסוגל לייצר אותם.
אז נשאלת השאלה: אילו מינרלים וויטמינים כתוספי תזונה מפריעים אחד לספיגה של זה ואילו עוזרים?
מינרלים מסוימים כתוספי תזונה יכולים להפריע זה לספיגה של חברו. כמה אינטראקציות שכדאי לשים לב אליהן הן:
ברזל וסידן: רמות גבוהות של סידן יכולות לעכב את ספיגת הברזל. לספיגת ברזל מרבית, מומלץ להימנע משילוב מקורות ברזל עם מזונות או תוספי מזון עשירים בסידן[1]. לכן גם לא הייתי ממליץ לצרוך תוספת ברזל עם מזון העשיר בסידן.
אבץ וברזל: רמות גבוהות של תוספת אבץ עשויות להפריע לספיגה של ברזל שאינו heme.
אבץ ונחושת: מינונים גבוהים של אבץ יכולים לעכב את הספיגה של נחושת. חשוב להקפיד על האיזון בין אבץ ונחושת בעת נטילת תוספי מזון[1].
ויטמין C וברזל non-heme: ויטמין C (חומצה אסקורבית) משפר את הספיגה של ברזל שאינו-heme. צריכת מזונות עשירים בוויטמין C או תוספי מזון עם מזון צמחי עשיר בברזל יכולה לשפר את ספיגת הברזל.
ויטמין A וויטמין D: מחקרים מראים כי נטילת מינונים גבוהים של ויטמין A יכולה לעכב את ספיגתו של ויטמין D. עם זאת, אינטראקציה זו עדיין בבדיקה ואנו זקוקים למחקרים נוספים[1]. אך לא ויטמין D מהשמש.
ויטמין D וסידן: ויטמין D מגביר את ספיגת הסידן. שני חומרים מזינים אלה פועלים לעתים קרובות יחד כדי לתמוך בבריאות העצם ולמנוע אוסטאופורוזיס.
ויטמין D ומגנזיום: רמה תקינה של ויטמין D חשובות לספיגת מגנזיום.
ויטמין K וסידן: ויטמין K מעורב בחילוף החומרים של העצם ועשוי לפעול בצורה סינרגטית עם סידן לבריאות העצם.
שומנים בריאים: משפרים את ספיגת ויטמינים מסיסים בשומן (A, D, E, K).
סידן וזרחן: סידן וזרחן פועלים לעתים קרובות יחד כדי לתמוך בבריאות העצם. האיזון בין שני המינרלים הללו הוא חשוב.
אלומיניום ומגנזיום: אמנם לא רק תוספי תזונה, אבל אלומיניום ומגנזיום נמצאים בתרופות נפוצות ללא מרשם. הם ידועים באינטראקציה ויכולים להשפיע על ספיגת תרופות אחרות[3].
שקול ייעוץ מקצועי: חיוני להיות זהיר בעת שילוב תוספי תזונה, שכן שילובים מסוימים יכולים להשפיע על עוצמת התוספים או התרופות, ולהוביל לסיכונים בריאותיים פוטנציאליים[5]. התייעץ תמיד עם איש מקצוע בתחום הבריאות לפני שמתחילים כל תוספים חדשים כדי להבטיח שהם מתאימים לצרכים הספציפיים שלך וכדי להימנע מכל אינטראקציה אפשרית.
גורמי ספיגה: גורמים אחרים, כגון נוכחות של סיבים תזונתיים, אוקסלטים ופיטטים במזון, יכולים להשפיע ולהפחית ספיגת המינרלים. לדוגמה, האוקסלטים במזונות מסוימים יכולים לעכב את ספיגת הסידן.
פיטטים (נמצאים בדגנים מלאים, בקטניות ואגוזים) מעכבים את ספיגתם של מינרלים כגון ברזל, אבץ וסידן.
אוקסלטים (נמצאים בירקות תרד, עלי סלק, ואגוזים) מעכבים את ספיגת הסידן.
סיבים תזונתיים (המצויים פירות, ירקות, דגנים מלאים) עשויים לעכב את ספיגתם של המינרלים בצריכה מוגזמת. לכן רצוי להימנע מצריכת תוסף תזונה כמו למשל אבץ, ברזל ועוד יחד עם מזון העשיר בסיבים תזונתיים.
ובל נשכח לעיסה יסודית ואכילה איטית שמסייעת לעוזר בשחרור אנזימים החיוניים לעיכול והגבלת שטח הפני של המזון במגע יחד עם אנזימי העיכול.[6,7]
מצבי סטרס יכולים להשפיע על העיכול, לשנות את רמת ההורמונים ואת זרימת הדם במערכת העיכול, ולהשפיע על ספיגת חומרי הזנה[6,7].
תזמון ארוחות: הפרדת צריכת רכיבי תזונה שעלולים להפריע זה לזה יכולה להיות מועילה. למשל, נטילת תוספי סידן בנפרד מארוחות עשירות בברזל ולהיפך.
אז אם את או אתה שוקלים את השימוש בתוספי תזונה, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע רפואי כדי לקבוע את המינון המתאים ולהבטיח גישה מאוזנת.
אציין שאינטראקציות אלו מספקות קווים מנחים כלליים, המורכבות של ספיגת חומרי הזנה וחילוף החומרים פירושה שתגובות בודדות עשויות להשתנות. תזונה מאוזנת ומגוונת, יחד עם התחשבות באינטראקציות אלו, יכולה לתרום לספיגה מיטבית של חומרים מזינים.
המערכת ההורמונלית, המכונה גם המערכת האנדוקרינית, היא רשת מורכבת של בלוטות ואיברים המווסתים ומתאמים תהליכים פיזיולוגיים שונים בגוף באמצעות שחרור ואינטראקציה של הורמונים. הורמונים הם שליחים כימיים העוברים דרך זרם הדם לתאי מטרה או איברים, שם הם מפעילים את השפעתם. שלום כאן קובי עזרא (PhD) והיום אספר על מבוא למערכת ההורמונלית בגופנו.
להלן סקירה כללית של מרכיבי המפתח והתפקודים של המערכת ההורמונלית:
1. המערכת האנדוקרינית כוללת מספר בלוטות המפרישות הורמונים. לבלוטות אלו אין צינורות ומשחררות הורמונים ישירות לזרם הדם. הבלוטות האנדוקריניות העיקריות כוללות את בלוטת יותרת המוח, בלוטת התריס, בלוטות הפאראתירואיד, בלוטות יותרת הכליה, הלבלב, השחלות (בנשים) ואשכים (בגברים).
בלוטת יותרת המוח (Pituitary Gland) או בלוטת ההיפופיזה: מכונה לעתים קרובות "בלוטת המאסטר", בלוטת יותרת המוח ממוקמת בבסיס המוח. הוא מייצר ומשחרר מגוון הורמונים המווסתים בלוטות אנדוקריניות אחרות, גדילה ותהליכים מטבוליים שונים.
בלוטת האצטרובל (pineal gland) הממוקמת במוח מייצרת את ההורמון מלטונין מווסת את מחזור השינה-ערות ומושפע מהמקצב הצירקדי הפנימי של הגוף.
בלוטת התריס (Thyroid gland): ממוקמת בצוואר, בלוטת התריס מייצרת הורמונים המווסתים את חילוף החומרים ומאזן האנרגיה.
תירוקסין וטרייודוטירונין (T3 ו-T4) מווסתים את חילוף החומרים, הצמיחה והוצאת האנרגיה בכל הגוף.
בלוטות הפאראתירואיד - יותר התריס: מייצרת את הורמון הפרתירואיד (PTH) מווסת את רמות הסידן והזרחן בדם.
בלוטות יותרת הכליה (Adrenal glands): ממוקמות על גבי כל כליה, בלוטות יותרת הכליה מפרישות הורמונים כמו קורטיזול ואדרנלין, המעורבים בתגובת הגוף ללחץ ומשחקים תפקיד בחילוף החומרים.
קורטיזול המכונה לעתים קרובות "הורמון הסטרס". ממלא תפקיד בחילוף החומרים, בתגובה החיסונית ובתגובת הלחץ של הגוף.
אפינפרין (אדרנלין) מעורב בתגובת "הילחם או ברח". מגביר את קצב הלב, מרחיב את דרכי הנשימה ומנתב מחדש את זרימת הדם כדי לתמוך בפעילות גופנית בתגובה ללחץ.
נוראפינפרין פועל לצד אפינפרין כדי לווסת את תגובת הלחץ ומעורב בשליטה על לחץ הדם.
אלדוסטרון מווסת את רמות הנתרן והאשלגן, משפיע על לחץ הדם ומאזן הנוזלים.
בלוטת הלבלב (Pancreas): בלוטה זו, הממוקמת מאחורי הקיבה, מייצרת אינסולין וגלוקגון, המווסתים את רמות הסוכר בדם.
האינסולין מווסת את חילוף החומרים של הגלוקוז. זה מאפשר לתאים לקלוט גלוקוז מזרם הדם, מה שמפחית את רמות הסוכר בדם.
הגלוקגון פועל בניגוד לאינסולין. הוא מגרה את הכבד להמיר גליקוגן מאוחסן לגלוקוז, ומעלה את רמות הסוכר בדם.
שחלות ואשכים (Ovaries & testicles): בלוטות אלו מייצרות הורמוני מין (אסטרוגן ופרוגסטרון אצל נשים, וטסטוסטרון אצל גברים) החיוניים לתפקוד הרבייה ויש להם גם השפעות אחרות על הגוף.
אסטרוגן ופרוגסטרון: מיוצרים ע"י השחלות בנשים, הורמונים אלו מווסתים את המחזור החודשי, ההריון ומאפיינים מיניים משניים.
טסטוסטרון: מיוצר באשכים אצל גברים (ובכמויות קטנות יותר ע"י השחלות בנשים), הטסטוסטרון אחראי על התפתחות רקמות הרבייה הגבריות ומאפיינים מיניים משניים.
2. הורמונים (Hormones) הם שליחים כימיים המיוצרים ע"י בלוטות אנדוקריניות ועוברים דרך זרם הדם לתאי מטרה או איברים. לכל הורמון יש תפקידים ספציפיים ומשפיע על תאים או איברים מסוימים. דוגמאות להורמונים כוללות אינסולין, אסטרוגן, טסטוסטרון, קורטיזול, הורמוני בלוטת התריס והורמון גדילה.
3. תאי מטרה / איברים: הורמונים מפעילים את השפעתם על ידי קשירה לקולטנים ספציפיים על פני השטח או בתוך תאי המטרה או איברי המטרה. נוכחותם של קולטנים אלו קובעת אילו תאים יגיבו להורמון מסוים.
4. שחרור ההורמונים מווסת היטב כדי לשמור על הומאוסטזיס בגוף. מנגנוני משוב, הכוללים את ההיפותלמוס, בלוטת יותרת המוח ובלוטות היקפיות, עוזרים לשלוט ברמות ההורמונים. לולאות משוב שלילי מווסתות את הפרשת ההורמונים כדי להבטיח שהרמות יישארו בטווח צר.
5. למערכת ההורמונלית תפקיד מכריע בוויסות מגוון רחב של תהליכים פיזיולוגיים, לרבות חילוף חומרים, גדילה והתפתחות, תפקוד מערכת החיסון, תהליכי רבייה, תגובת לחץ ואיזון אלקטרוליטים ונוזלים.
חוסר איזון במערכת ההורמונלית עלול להוביל למצבים בריאותיים שונים. לדוגמה, תת או יתר של בלוטת התריס נובעת מתפקוד לקוי של בלוטת התריס, בעוד שסוכרת קשורה לייצור אינסולין מספיק או שימוש לא יעיל באינסולין. שינויים הורמונליים מתרחשים גם במהלך גיל ההתבגרות, הריון וגיל המעבר, ומשפיעים על הרווחה הפיזית והרגשית.
לסיכום, המערכת ההורמונלית היא רשת מורכבת ומקושרת המאפשרת תקשורת ותיאום בין חלקים שונים בגוף, המבטיחה תפקוד תקין של תהליכים פיזיולוגיים.
שלום היום אספר לכם על ריפוי שיניים טבעי, מניעת חורים בשיניים ודלקות חניכיים. שלום כאן קובי עזרא (PhD) המומחה שלכם לבריאות טבעית וכושר.
מהו המנגנון העצמי של השן לריפוי מצב דלקתי וכיצד ניתן לחזק את תהליך הריפוי הטבעי?
כל תהליך דלקתי בגוף בו מעורבת מערכת החיסון מתאפיין בפעילות משולבת של מגוון רב של מנגנוני מערכת החיסון. אחד החלבונים הפעילים בתהליך ריפוי עצמי של השן נקרא אוסטאוקלצין. חלבון זה מסייע בתהליך הריפוי העצמי של השן והפעלתו מחייבת מרכיבים נוספים – ויטמין K + D. מחקרים מראים שבשיניים בהן קיימת דלקת הפיכה, יש פעילות מוגברת של אוסטאוקלצין. הגברת פעילות חלבון זה יכולה לסייע לתהליך הריפוי הטבעי של השן בשלב הראשוני של הדלקת ובכך לסייע בעצירת הדרדרות השן לטיפול שורש.
כיצד ניתן להימנע מטיפול שורש באופן טבעי?
במצבים בהם קיימת דלקת שן הפיכה וטרם החל התהליך הנמקי, ניתן לסייע לתהליכים בגוף שמטרתם למנוע את הידרדרות השן למצב נמקי ע"י נטילת ויטמינים מסיסי שומן.
הוויטמינים הבאים פועלים יחד ומסייעים למנגנון החיסון הטבעי של השן ע"י הגברת רמות ההורמון אוסטאוקלצין, שכאמור הינו חיוני לפעולת מערכת החיסון ומעורב בתהליך הריפוי של השן:
ויטמין K2 – ויטמין K2 מסייע בספיגת סידן, הובלת סידן לעצמות ולשיניים, שיפור צפיפות העצם, בריאות השיניים ובריאות הלב וכלי הדם. כאשר סידן אינו נספג בעצמות ובשיניים, הוא מושקע בעורקים ובמפרקים. הדבר יכול לגרום לעששת, אוסטאופורוזיס, אוסטאופניה, מחלות לב, אבני מרה ואבנים בכליות. ניתן לנטול 2000 מק"ג ביום של ויטמין K2 או MK4 או MK7. במידה שמשתמשים במדללי דם, יש להיוועץ עם רופא.
ויטמין D– ויטמין D חיוני לתפקוד נאות של סידן ופוספט בגוף, שניהם חיוניים להיווצרות תקינה של אמייל השן. מחקרים מצאו שלילדים עם רמות גבוהות של ויטמין D הייתה שכיחות נמוכה יותר של חורים בשיניים. אם ערכי ויטמין D בבדיקה דם הם פחות מ 40ng/ml, מומלץ לקחת ויטמין D במינון של 5000-10000 IU ליום.
ויטמין A מחסור בויטמין A מוביל לפגיעה בתאי אפיתל, האחראים להפרשת יוני סידן, פוספט, מגנזיום וקרבונט המסייעים ביצירת אמייל ושן בריאה. מחסור בוויטמין A גורם לאמייל גרוע, אמייל עם בורות או אמייל עם נקבוביות מוגברת. במקרים חמורים, כל השן עשויה להיות מחוספסת.
מגנזיום – הכרחי לפעילות יעילה של ויטמין D. מגנזיום פועל להקשחת אמייל השיניים ומניעת אובדן צפיפות העצם.
מגנזיום, סלניום ואבץ - המוקד לשיניים ועצמות 'בריאות' הם לעתים קרובות סידן. עם זאת, חשוב להבין שמגנזיום ממלא תפקיד חשוב גם בהיבטים רבים של בריאותנו, לא רק עבור אנרגיה, שרירים ועצבים אלא גם עבור ספיגת סידן ואיזון.
סלניום - הוא נוגד חמצון חשוב, אבץ הוא מינרל בעל תכונות אנטי-ויראליות חשובות.
אשלגן - משפר את צפיפות המינרלים של העצמות ופועל לצד מגנזיום למניעת החמצת הדם. אם הדם שלך הופך חומצי מדי, אתה עלול להתחיל לאבד סידן מהשיניים והעצמות.
ויטמין C - מחקרים ניסיוניים מצאו שמחסור בחומצה אסקורבית (ויטמין C) מגביר את הרגישות לפגיעה בדינטין. הסיבה היא שעצם התאים המסייעים בבניית דנטין מושפעים ישירות מאספקת חומצה אסקורבית, ומכאן שרמת ויטמין C נמוכה פירושה מספר נמוך של תאים אלו המייצרים ומגנים על הדנטין.
לסיכום – ישנם תוספים שעשויים לעזור לתהליך הריפוי כל עוד הוא הפיך. כמו כן, גם שימוש בתוספים הומאופתיים יכול לסייע במצבים של דלקת בשורש השן. אך אל תשכחו: צחצוח שיניים טוב והקפדה על בדיקת שיניים שגרתית שתאפשר לרופא שלכם לזהות חורים בשיניים לפני שהם מתקדמים וגורמים לדלקת בעצב השן הן דרכי מניעה מצוינות. כאשר החור כבר קיים והחל תהליך דלקתי, יש חשיבות לאבחון נכון של אופי הדלקת וטיפול בהתאם.
סוכר: מן הסתם מובן מאליו שצריכת סוכר גבוהה עלולה להוביל לתוצאות גרועות בבריאות הפה. אנו חושבים שכדאי להזכיר שסוכר הוא מאוד חומצי ואחד הגורמים הנפוצים ביותר לדה-מינרליזציה. האם אתה מתפתה להרים פחית סודה? נסו להיצמד לכוס מים מהימנה במקום זאת!
פירות ומיץ פירות: בעוד שכוס קרירה של מיץ תפוזים עשויה להיראות תמימה, חומצות פירות יכולות בקלות להסיר סידן ואמייל שיניים. השתדלו להמעיט בצריכת פירות חומציים כמו תפוזים ואשכוליות והימנעו לחלוטין ממיצים. פירות דלי חומצה כוללים מנגו, אבטיחים, אגסים ובננות.
מוצרי חלב: אוקיי, אז חלב יכול להיות מקור חיוני לסידן. עם זאת, הלקטוז הקיים במוצרי חלב מסורתיים יכול להפוך את הפה לחומצי יותר ולתרום לאובדן האמייל! הפתרון? שתו חלב במידה וצרכו סידן ממגוון מקורות.
יובש בפה: האם השפתיים והשיניים שלך מרגישות לרוב יבשות יותר ממדבר סהרה? יכול להיות שאתה לא מייצר מספיק רוק. רוק הוא בסיסי למניעת עששת וחיוני לרמינרליזציה, לכן עליך לטפל בפה היובש שלך ע"י שתיית מים מרובה ודיבור עם רופא השיניים שלך במידת הצורך.
ללעוס מסטיק ללא סוכר: לעיסת מסטיק יכולה לעזור להסיר רובד וסוכר מהשיניים תוך הגברת ייצור הרוק. ככזה, זה יכול לעזור להפחית את רמות החומצה בפה ולמנוע אובדן מינרלים. הזמן הטוב ביותר ללעוס מסטיק הוא רק לאחר הארוחה.
פרוביוטיקה: פרוביוטיקה מכילה חיידקים ידידותיים שיכולים לאזן את רמות ה-pH בפה שלכם ולתרום לרמינרליזציה. שימו לב למוצרים פרוביוטיים המכילים bifidobacterium, salivarius, reuteri, or rhamnosus. רוב האנשים צורכים פרוביוטיקה באמצעות מוצרי יוגורט או תוספי מזון.
הרעיון הוא שע"י קידום איזון בריא של חיידקים, פרוביוטיקה עשויה לתרום למניעת עששת ודלקות חניכיים. הזנים הספציפיים של חיידקים שהראו יתרונות פוטנציאליים לבריאות הפה כוללים:
1. Lactobacillus reuteri: מחקרים מסוימים מצביעים על כך ש-L. reuteri עשוי לעזור לעכב את הצמיחה של חיידקים מזיקים בפה ולתרום לבריאות הפה.
2. Lactobacillus rhamnosus: זן זה נחקר על הפוטנציאל שלו להפחית היווצרות רובד שיניים.
3. Bifidobacterium lactis: מחקר הראה שלB. lactis עשויה להיות השפעה חיובית על בריאות החניכיים.
ויש לציין שככל שהמחקר בתחום זה נמשך, המלצות ספציפיות יותר עשויות להופיע, אך לעת עתה, השימוש בפרוביוטיקה לבריאות הפה הוא תחום מתפתח, והתגובות האישיות עשויות להשתנות.
שמן קוקוס בעל פעילות אנטי דלקתית וניתן להיעזר בו לטיפול בדלקות חניכיים (יעיל גם כנגד פטריות), שמן קוקוס מכיל חומצה לאורית שהיא אנטי ויראלית ואנטי בקטריאלית.
מי מלח המלח נחשב כחומר פעיל חשוב בייצור משחות שיניים בעולם. יש לו תכונות אנטיספטיות והוא משמש כתרופה למניעת מחלות חניכיים.
הפרוטוקול לשמירת בריאות כחניכיים וכך גם השיניים הוא: 1. לשטוף במי מלח. 2. לנקות את הלשון 3. צחצוח החניכיים ו\או לעשות עיסוי לחניכיים, 4. צחצוח השיניים, 5. חוט דנטלי עם שמן אתרי בהתאמה אישית ובהתאם למצב (לרוב מומלץ שמן לבנדר ולפעמים גם שמן אורגנו).
פרוטוקול אחר לאחר ארוחת ערב: 1. לאחר צחצוח השיניים, 2. לגרגר עם מי מלח, 3. לגרגר שמן קוקוס (אפשרי עם כורכום בעת דלקת אקוטית).
הפלואוריד הינו מינרל שמרבית רופאי השיניים טוענים שהוא מסייע למניעת חורים בשיניים. אך באותה נשימה אציין כי ישנם כאלה שטוענים כי הוא עשוי להגביר את הנטייה לחורים השיניים. בנוסף לנזקים רבים אחרים.
משחת שיניים לא מומלצת לפי המתנגדים, זאת היות ומשחת השיניים מכילה פלואוריד, גליצרין (שנדבק לשיניים וקשה מאוד להסירו), הגליצרין מונע את הסתימה הטבעית של החורים בשיניים, SLS - Sodium lauryl sulfate סודיום לאוריל סולפט (שהוא למעשה המקציף במשחת השיניים החשוד כמסרטן).
במקום משחת השיניים יש המכינים אבקת שיניים, המכילה לרוב מלח ורוד, אבקת סודה לשתייה וויטמין סי שאינו חומצי (כמו סודיום אסקורבט או קלציום אסקורבאט) במטרה לשפר את ייצור הקולגן ורקמות החיבור בחניכיים. אבקת הסודה מטרתה להבסיס את הויטמין החומצי יחסית, והמלח לחטא את חלל הפה. גם קסיליטול...
כדאי להשתמש במסטיקים או סוכריות המכילים קסיליטול מיד לאחר האוכל, כך הקסיליטול עוצר את יצירת החומציות שיוצרים החיידקים בפה וכך מונע היווצרות חורים בשיניים.
הקסיליטול הוא סוכר טבעי הנמצא בפירות יער, קליפות עץ, פירות, ירקות וקלחי תירס, ואפילו מיוצר באופן טבעי בגופנו בכמויות קטנות מדי יום. המייחד אותו שבניגוד לסוכר, המזין את החיידקים ומעודד אותם ליצור בשיניים “חורים”, הקסיליטול משבש את מעגל האנרגיה של החיידקים.
Xylitol מונע מהחיידקים להיצמד לשיניים מה שמפחית את הפלאק. מכיוון שקסיליטול אינו מתפרק כפי שמתפרק הסוכר, רמת ה-pH ברוק עולה ולא נוצרת חומצה. בנוסף, קסיליטול יכול לעורר את ייצור הרוק המועיל בתיקון אמייל פגום ושיניים מחדש.
מחקרים שנעשו בשנת 2020, מצאו כי הקסיליטול יעיל באופן מיוחד נגד חיידקי Streptococcus mutans ו-Streptococcus sangui.
כמו כן מיוחסות לקסיליטול תכונות כגון שיפור נזקים עקב הימצאות חיידקים שכבר נגרמו לשיניים, הקלה על רגישות בשיניים והפחתת הסיכון להיווצרות חורים חדשים. לקסיליטול מיוחסות תכונות נוגדות חמצון.
להלן דוגמה נוספת לאבקת שיניים טבעית: אבקת חימר לבן טהור (מנקה ומחטא את השיניים), ניתן אך לא חייבים, להוסיף שמנים ארומטיים, כמו ערער, מנטה וכו'.. ולערבב עם מקלון עץ. ופשוט מרטיבים את מברשת השיניים ונוגעים באבקה ומצחצחים.
יש המשמשים באבקת אדמת חוואר (חימר ירוק) שעשירה במינרלים במברשת שיניים רטובה ומצחצחים. או שניתן לשדרג ולהוסיף על כף של אדמת חוואר גם כף של גליצרין צמחי (ממתיק טבעי) וכף שמן קוקוס (אנטי בקטריאלי לחיטוי הפה), חצי כפית אבקת סודה לשתייה (ללא אלומיניום) וניתן עוד להמתיק זאת עם קסיליטול (קסיליטול הוא סוכר טבעי הנמצא בפירות יער, קליפות עץ, פירות, ירקות וקלחי תירס, ואפילו מיוצר באופן טבעי בגופנו בכמויות קטנות), וניתן להוסיף טיפה של שמן אטרי כמו ערער (כנגד דלקות חניכיים) ושמנים אחרים.
אבקת חוואר (חימר ירוק) הוא למעשה אדמת בוץ מינרלית הסופגת וסופחת אליו רעלים. האבקה מטפלת בדלקות חניכיים, נסיגת חניכיים, רגישות בפה, אפטות ועוד.
להלן דוגמה נוספת למשחת שיניים טבעית: 2 כפות שמן קוקוס מומס, כף שטוחה אבקת סודה, ושתי כפות של חימר לבן (המכיל בסידן מגנזיום ומינרלים נוספים), ו-3-4 טיפות של שמן אטרי מנטה, ו-2 טיפול של שמן אתרי ציפורן או אחר בהתאם לצורך.
או כפית שמן קוקוס, חצי כפית אבקת סודה לשתייה ו-3 טיפות שמן ארומטי קינמון או אורגנו.
לאחר שסיימנו לאכול, האם לצחצח שיניים?
התשובה היא לא! ראשית, רצוי לאחר הארוחה האחרונה לאכול מלפפון, שהוא דל בסוכר ומכיל סיבים המנקה את השיניים.
לישתוף את השיניים עם מים, ולאחר 2-3 שעות ניתן לצחצח שיניים, כדי להוריד את רמת החומציות בפה.
צחצוח השיניים עם סודה לשתייה לניקוי אבנית בשיניים עם אבקת סודה לשתייה היא חומר שמנטרל חומציות, המהווה את אחד מהגורמים לחורים בשיניים. לסודה יש תכונות אנטי בקטריאליות. היא מסירה פלאק וכתמים מהשיניים והופכת אותן ללבנות יותר.
ופשוט טובלים את מברשת השיניים ומצחצחים. חשוב להמיס את הסודה לשתייה במים ולא לצחצח ישירות עם גרגרי סודה שלא הומסו, זאת במטרה שלא לשחוק את זגוגית השן ולפגוע בחניכיים.
ניתן להכין משחת שיניים ביתית על בסיס סודה לשתייה ע"י ערבוב כפית שטוחה של אבקת סודה לשתייה עם שתי כפיות מים, עד שהסודה נמסה היטב במים והמרקם מימי.
במקום אבקת סודה לשתייה שיכול לשחוק את האמייל, מומלץ לעשות זאת עם אבקה דקה של פחם פעיל.
ורכיבים חשובות נוספים ששומרים על בריאות החניכיים הם: ויטמין C (ליפוזומלי או אסתר סי), קואנזים Q10, אומגה 3,
מחקר מצה שצריכת חומצות השומן מסוג אומגה 3 יכולים להפחית ולצמצם את דלקת החניכיים, עומק הכיס החניכיים. תוספת תזונתית של אומגה-3 עשויה להיות בעלת יתרונות פוטנציאליים במניעה ו/או טיפול משלים בדלקת חניכיים כרונית. {1}
אופן השימוש: לערבב היטב לפני השימוש (אפשר עם ספטולה או אביזר אחר שמתאים) ואז בעזרת מברשת השיניים (או בעיסוי עם אצבעות נקיות) הספיגו את הקרם על החניכיים ובעיקר באזורים בהם יש: רגישות, דלקת, נסיגה וכיסי חניכיים.. או בצמוד אל מבנים בפה שברצונכם לשמר (כגון גשרים, כתרים או שתלים).
קרם הלילה לשיקום החניכיים, מומלץ לשימוש גם במהלך היומיום, להקלת דלקת, רגישות וכאב בחניכיים ובשיניים. לחיזוק תהליכי בנייה ושיקום של החניכיים. לצמצום עומקם של כיסי חניכיים.
משיכת שמן קוקוס (oil pulling) היא תרגול שחלק מהאנשים מאמינים שיכול לעזור לשפר את בריאות הפה, כולל מניעת עששת. משיכת שמן כרוכה בשטיפה של שמן בפה למשך תקופה מסוימת, בדרך כלל כ-15-20 דקות, ואז יריקה החוצה. התומכים בפרקטיקה זו טוענים שהיא יכולה להפחית חיידקים מזיקים בפה ולשפר את היגיינת הפה הכללית. {2}
משיכת שמן מייצרת נוגדי חמצון אשר פוגעים בדופן התא של מיקרואורגניזמים והורגים אותם. שמנים אלו ימשכו את שכבת השומנים של קרומי התא החיידקיים, ויגרמו לה להידבק או ולהימשך אל השמן. {3}
שמן זה יצפה את השיניים והחניכיים ויעכב את הצטברות משותף של חיידקים ויצירת פלאק. כך מוסרים מחלל הפה חיידקים בוני פלאק האחראים לעששת, דלקת חניכיים, פריודונטיטיס וריח רע מהפה. {3}
שמן קוקוס יעיל נגד מיקרואורגניזמים כמו Staphylococcus aureus, Candida spp., Helicobacter pylori, Escherichia vulleris and Escherichia vulleris.
יתרונות פוטנציאליים הקשורים למשיכת שמן קוקוס:
1. הפחתת חיידקים מזיקים: לשמן קוקוס יש תכונות אנטי-מיקרוביאליות, וכמה מחקרים מצביעים על כך שהוא עשוי לסייע בהפחתת רמות החיידקים המזיקים בפה. ידוע כי חיידקים כמו Streptococcus mutans תורמים ליצירת חללים.
2. בריאות החניכיים: משיכת שמן עשויה לסייע בשיפור בריאות החניכיים על ידי הפחתת הדלקת וקידום היגיינת הפה הכוללת.
3. הפחתת הרובד: מספר מחקרים הצביעו על כך שמשיכת שמן יכולה להפחית את היווצרות הפלאק, סרט דביק של חיידקים שיכול לתרום לעששת ומחלות חניכיים.
לירוק, לא לבלוע! לאחר השטיפה, ירק את השמן לפח אשפה במקום לכיור כדי למנוע בעיות בצנרת.
משיכת שמן זית מכיל 70% חומצות שומן חד בלתי רוויות עם חומצה אולאית כמרכיב העיקרי. הוא מכיל גם תרכובות פנוליות צמחיות, סקוואלן, פיטוסטרולים; ויטמין A, E ו-K. למרכיבים אלה יש השפעה אנטי-מיקרוביאלית, אימונומודולטורית ואנטי-אוקסידטיבית. משיכת שמן עם שמן זית אמורה למנוע ריח רע מהפה.
משיכת שמן שומשום מכיל ססמין, ססמינול ושסמינול ויש לו פעולות ניקוי רעלים, נוגד חמצון ואנטיביוטיקה. גם מונע חמצון שומנים. בעל מחיר זול.
הדרכים הנכונות לניקוי מברשת השיניים. היות ובמברשת השיניים היא חממה טובה להתפתחות חיידקים, אין השטיפה במים מספיקה, לכן ישנו הצורך לבצע ניקוי קצת יותר אגרסיבי.
1. באופן יומיומי מומלץ לשטוף את ראש המברשת במים חמים וסבון ולוודא שהסרתם כראוי את כל הסבון.
2. לבצע חיטוי של המברשת מדי חודש: לשם כך יש לערבב כפית אחת של מי חמצן 3% בכוס מים ולהניח את מברשת השיניים בכוס להשריה למשך הלילה למחרת הבוקר לשטוף אותה.
או שניתן להשרות את מברשת השיניים במי פה אנטי בקטריאליים, במים עם טבליות מומסות לניקוי שיניים תותבות או בכוס מים עם שתי כפיות סודה לשתייה.
3. ניתן להשרות את מברשת השיניים במים פושרים יחד עם כפית סודה לשתייה למשך הלילה. או שניתן להניח אותה בתוך אבקת סודה לשתייה ולשפוך מעל חומץ באיטיות ולהשרות למשך מספר שעות.
כל כמה זמן מומלץ להחליף מברשת שיניים?
מברשת שיניים כדאי להחליף כל שלושה עד ארבעה חודשים. אך אם כבר לפני כן רואים או מרגישים שהזיפים מאבדים מקשיותם ויציבותם והם נהיים רכים ו"סמרטוטיים" מומלץ להחליף את המברשת. כמו כן, אם הבראתם ממחלה החלפת המברשת מומלצת.
1. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3945394/ - יש במאמר חומר חשוב נוסף ורב
סיבים תזונתיים יכולים למלא תפקיד בסיוע באיזון רמות השומנים בדם, במיוחד על ידי סיוע בהורדת רמות הכולסטרול. כולסטרול הוא חומר שומני החיוני לבניית תאים וייצור הורמונים מסוימים, אך רמות גבוהות של כולסטרול LDL (המכונה לעתים קרובות כולסטרול "רע") עלולות להגביר את הסיכון למחלות לב.
כיצד סיבים תזונתיים יכולים לתרום לניהול רמות השומנים:
1. סיבים מסיסים:
סיבים מסיסים, המצויים במזונות כמו שיבולת שועל, שעועית, עדשים, פירות וירקות, הוכחו כמפחיתים את רמות הכולסטרול LDL. היא עושה זאת על ידי קשירה למולקולות כולסטרול ומונעת מהן להיספג בזרם הדם.
2. סיבים בלתי מסיסים:
סיבים בלתי מסיסים, המצויים בדגנים מלאים, אגוזים, זרעים ועור של פירות וירקות, אינם משפיעים ישירות על הכולסטרול, אך ממלאים תפקיד בבריאות הלב הכללית. זה עוזר למנוע עצירות ועשוי לתרום בעקיפין לבריאות הלב על ידי קידום מערכת עיכול בריאה.
3. מזון מלא ותזונה מאוזנת:
צריכת תזונה עשירה במזונות מלאים, כולל פירות, ירקות, דגנים מלאים, אגוזים וזרעים, מספקת תערובת של סיבים מסיסים ובלתי מסיסים יחד עם חומרים מזינים מועילים אחרים. זה יכול לתרום לפרופיל שומנים בריא.
4. הפחתה של שומנים רוויים ושומנים טרנס:
אמנם הגברת צריכת סיבים מועילה, אך חשוב גם להפחית את צריכת שומני הטרנס והרוויים, שעלולים להעלות את רמות הכולסטרול LDL. שילוב של סיבים תזונתיים והפחתה בשומנים לא בריאים יכולים להיות יעילים בניהול רמות השומנים.
5. הידרציה:
הידרציה מספקת חשובה ליעילות הסיבים. סיבים פועלים בצורה הטובה ביותר כאשר הם סופגים מים, ויוצרים חומר דמוי ג'ל שעוזר להעביר דברים דרך מערכת העיכול.
חשוב לציין שבעוד ששינויים תזונתיים, כולל צריכת סיבים מוגברת, יכולים לתרום לבריאות הלב, הם רק היבט אחד של גישה מקיפה. גורמי אורח חיים כמו פעילות גופנית סדירה, שמירה על משקל תקין והימנעות מעישון הם גם חיוניים לבריאות הלב וכלי הדם.
לפני ביצוע שינויים משמעותיים בתזונה שלך, במיוחד אם אתה סובל ממצבים בריאותיים קיימים או שאתה נוטל תרופות, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע רפואי לקבלת ייעוץ מותאם אישית.
איך לשפר ראייה? שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר. בעוד שתוספי תזונה עשויים למלא תפקיד בתמיכה בבריאות העיניים, חשוב לציין שהם אינם פתרון מובטח ויש להשתמש בהם יחד עם אורח חיים בריא. בנוסף, חיוני להתייעץ עם איש מקצוע בתחום הבריאות לפני תחילת כל משטר תוסף חדש. עם זאת, הנה כמה חומרים מזינים הנחשבים בדרך כלל מועילים לבריאות העיניים, במיוחד עם העלייה בגיל (מעל גיל 40)...
לוטאין וזאקסנטין: אלו שני קרוטנואידים המצויים בריכוז גבוה ברשתית העין. הם עוזרים להגן על העיניים מפני גלי אור מזיקים באנרגיה גבוהה כמו קרניים אולטרה סגולות.
לוטאין וזאקסנטין פועלים כנוגדי חמצון, עוזרים לנטרל רדיקלים חופשיים. רדיקלים חופשיים הם מולקולות המיוצרות על ידי הגוף בתגובה לגורמים שונים, כולל חשיפה לאור אולטרה סגול (UV) ומזהמים סביבתיים. רמות גבוהות של רדיקלים חופשיים עלולות לגרום ללחץ חמצוני, שעלול לתרום לניוון מקולרי הקשור לגיל (AMD) ולמחלות עיניים אחרות.
העיניים חשופות לאור כחול, במיוחד ממסכים דיגיטליים, נורות לד, והשמש. לוטאין וזאקסנטין עוזרים לסנן חלק מהאור הכחול עתיר האנרגיה, ומפחיתים את הסיכון לנזק לתאים הרגישים ברשתית. הגנה זו חשובה במיוחד למניעת ניוון מקולרי.
לוטאין וזאקסנטין הם מרכיבים עיקריים של הפיגמנט המקולרי ברשתית. פיגמנט זה מסייע בהגנה על החלק המרכזי של הרשתית, המכונה המקולה, על ידי ספיגת אור עודף והפחתת סנוור. שמירה על צפיפות פיגמנט מקולרית אופטימלית קשורה לתפקוד ראייה טוב יותר.
מאמינים כי לוטאין וזאקסנטין ממלאים תפקיד במניעת או האטה של התקדמות AMD. מחקרים מצביעים על כך שצריכה תזונתית גבוהה יותר של קרוטנואידים אלו קשורה לסיכון נמוך יותר לפתח AMD.
חומצות שומן אומגה 3: שנמצאות בשמן דגים, חומצות שומן אומגה 3 יכולות לתרום לבריאות העין הכללית. דגי מים קרים כמו סלמון, מקרל ופורל הם מקורות תזונתיים טובים.
חומצות שומן אומגה 3, במיוחד חומצה איקוספנטאנואית (EPA) וחומצה דוקוסהקסאנואית (DHA), הן שומנים חיוניים הממלאים תפקיד מכריע בבריאות הכללית, והם יכולים גם לתרום לשמירה על ראייה טובה.
מרכיב מבני של הרשתית: DHA, סוג של חומצת שומן אומגה 3, היא מרכיב מבני עיקרי ברשתית. הרשתית היא הרקמה הרגישה לאור בחלק האחורי של העין, אשר ממירה אור לאותות חשמליים, הנשלחים למוח לצורך זיהוי ויזואלי. אספקה מספקת של DHA חשובה לשמירה על שלמות ותפקוד הרשתית.
לחומצות שומן אומגה 3 יש תכונות אנטי דלקתיות. דלקת כרונית קשורה למחלות עיניים שונות, כולל ניוון מקולרי הקשור לגיל (AMD) ותסמונת העין היבשה. על ידי הפחתת דלקת, חומצות שומן אומגה 3 עשויות לסייע בהגנה מפני מצבים אלו ולקדם את בריאות העין הכללית.
חומצות שומן אומגה 3 עשויות לספק הקלה לאנשים הסובלים מתסמונת עין יבשה. יובש בעיניים יכול לנבוע מייצור לא מספיק של דמעות או מאיכות דמעות ירודה. אומגה 3 יכולה לעזור לשפר את הרכב הדמעות, להפחית תסמינים של יובש בעיניים ולקדם את נוחות העיניים.
מספר מחקרים מצביעים על כך שצריכה קבועה של חומצות שומן אומגה 3 עשויה להיות קשורה לסיכון נמוך יותר לפתח ניוון מקולרי הקשור לגיל (AMD), גורם מוביל לאובדן ראייה בקרב מבוגרים. אומגה 3 עשויה לסייע בהגנה על התאים ברשתית מפני מתח חמצוני ודלקת.
חומצות שומן אומגה 3 הן קריטיות להתפתחות מערכת הראייה אצל תינוקות. צריכה אימהית של אומגה 3 במהלך ההריון וההנקה תורמת להתפתחות מערכת הראייה של התינוק, לרבות הרשתית ועצב הראייה.
אומגה 3 עשויה לתרום לחדות ראייה טובה יותר ולרגישות לניגודיות, מה שמאפשר לאנשים לתפוס פרטים בצורה יעילה יותר. זה רלוונטי במיוחד בתנאי תאורה חלשה.
חומצות שומן אומגה 3 תומכות בבריאות הלב וכלי הדם, כולל שמירה על זרימת דם תקינה לעיניים. אספקת דם מספקת חיונית לאספקת חמצן וחומרי מזון לעיניים.
מקורות תזונתיים טובים לחומצות שומן אומגה 3 כוללים דגים שומניים (כגון סלמון, מקרל וסרדינים), אגוזי מלך, זרעי פשתן וזרעי צ'יה.
ויטמין C: נוגד חמצון זה חשוב לשמירה על בריאות כלי הדם בעיניים. ויטמין C הוא נוגד חמצון רב עוצמה המסייע בהגנה על העיניים מפני מתח חמצוני. לחץ חמצוני יכול לנבוע מחשיפה לגורמים סביבתיים כמו אור שמש וזיהום. בעיניים, עקה חמצונית יכולה לתרום להתפתחות של ניוון מקולרי (AMD) וקטרקט הקשור לגיל. ויטמין C מסייע בנטרול רדיקלים חופשיים, ומפחית את הסיכון לנזק חמצוני לרקמות העין.
ויטמין C ממלא תפקיד מכריע בסינתזה של קולגן, חלבון מבני המצוי בקרנית, בסקלרה ובכלי הדם של העיניים. קולגן מספק חוזק וגמישות לרקמות אלו. שמירה על שלמות כלי הדם בעיניים חיונית לזרימת דם תקינה ואספקת חומרים מזינים.
ויטמין C תומך בריפוי פצעים, כולל אלו שעלולים להתרחש על פני העיניים. זה יכול להיות חשוב במיוחד לאחר ניתוח עיניים או במקרים של פגיעה בקרנית.
קטרקט הוא מצב שכיח הקשור לגיל שבו עדשת העין הופכת עכורה, מה שמוביל לפגיעה בראייה. ויטמין C, עם תכונותיו נוגדות החמצון, עשוי לסייע בהפחתת הסיכון להיווצרות קטרקט על ידי הגנה על העדשה מפני נזקי חמצון.
ויטמין C תורם לבריאות הדמעות בעיניים, שהוא חיוני למניעת יובש בעיניים. ייצור נאות של דמעות והרכב מאוזן של דמעות חיוניים לשמירה על נוחות העיניים ומניעת יובש.
מקורות: פירות וירקות.
ויטמין E: נוגד חמצון נוסף המסייע בהגנה על תאים בעיניים מפני נזקים הנגרמים מרדיקלים חופשיים. ויטמין E ידוע בתכונותיו נוגדות החמצון, המסייעות בהגנה על התאים מפני נזקים הנגרמים מרדיקלים חופשיים. בעיניים, עקה חמצונית יכולה לתרום להתפתחות של ניוון מקולרי הקשור לגיל (AMD) ומצבי עיניים אחרים. ויטמין E מסייע בנטרול רדיקלים חופשיים, ומפחית את הסיכון לנזק חמצוני לרקמות העין.
קטרקט, עכירות העדשה בעין, קשורה לעיתים קרובות להזדקנות. ויטמין E עשוי לסייע בהפחתת הסיכון להתפתחות קטרקט על ידי מניעת נזק חמצוני לעדשה. נוגדי חמצון כמו ויטמין E פועלים לשמירה על הבהירות והשקיפות של העדשה.
ויטמין E חשוב לשמירה על קרומי התא, כולל אלו של התאים בעיניים. קרומי תאים בריאים חיוניים לתפקוד תקין של תאים, וזה כולל תאים ברשתית ובחלקים אחרים של העין.
הפחתת הסיכון לניוון מקולרי הקשור לגיל (AMD): הוא הגורם המוביל לאובדן ראייה בקרב מבוגרים. ויטמין E, יחד עם נוגדי חמצון אחרים, עשויים לסייע בהפחתת הסיכון ל-AMD על ידי הגנה על התאים ברשתית מלחץ חמצוני. מחקרים העלו כי צריכה תזונתית גבוהה יותר של ויטמין E קשורה לסיכון נמוך יותר לפתח AMD.
דלקת כרונית קשורה למחלות עיניים שונות, ולוויטמין E יש תכונות אנטי דלקתיות. על ידי הפחתת דלקת, ויטמין E עשוי לתרום למניעת מצבים שיכולים להשפיע על הראייה.
מקורות תזונתיים טובים לוויטמין E כוללים אגוזים (במיוחד שקדים ואגוזי לוז), זרעים (כגון גרעיני חמניות), שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן נבט חיטה), וירקות עלים ירוקים (כגון תרד וברוקולי).
אבץ: מינרל זה חיוני להובלת ויטמין A מהכבד לרשתית. הוא נמצא בריכוז גבוה בעין, במיוחד ברשתית.
אבץ מתפקד כנוגד חמצון, המסייע בהגנה על העיניים מלחץ חמצוני. זה חשוב במיוחד למניעת נזק לתאים ברשתית הנגרמת על ידי רדיקלים חופשיים. מתח חמצוני קשור למחלות עיניים שונות, כולל ניוון מקולרי הקשור לגיל (AMD).
אבץ הוא מרכיב של מספר אנזימים המעורבים בשמירה על המבנה והתפקוד של העין. לדוגמה, אבץ נדרש להפעלת האנזים רטינול דהידרוגנאז, הממלא תפקיד בהפיכת הרטינול (ויטמין A) לצורתו הפעילה, רשתית, ברשתית. תהליך זה חיוני לראייה בתנאי תאורה חלשה.
אבץ קיים בריכוז גבוה ברשתית, במיוחד באזורים החיצוניים. הוא ממלא תפקיד בשמירה על השלמות המבנית של הרשתית, שהיא חיונית לראייה תקינה.
מספר מחקרים מצביעים על כך שצריכה תזונתית גבוהה יותר של אבץ קשורה לסיכון נמוך יותר לפתח AMD. AMD הוא מצב עיניים מתקדם שיכול להוביל לאובדן ראייה, במיוחד אצל מבוגרים.
אבץ מעורב בתהליך ריפוי פצעים, כולל ריפוי של פציעות בעיניים. זה יכול להיות חשוב במיוחד לאחר ניתוח עיניים או במקרים של טראומה לעין.
אבץ מעורב בחילוף החומרים של ויטמין A, שהוא חיוני לשמירה על ראיית לילה. מחסור באבץ יכול להשפיע על הובלת ויטמין A מהכבד לרשתית, ועלול להוביל לעיוורון לילה.
מקורות תזונתיים טובים של אבץ כוללים בשר, עוף, דגים, מוצרי חלב, אגוזים ודגנים מלאים. בעוד שתוספי אבץ עשוי להיות מועיל לאנשים עם מחסור, חשוב להתייעץ עם איש מקצוע בתחום הבריאות לפני תחילת כל תוסף כדי לקבוע את המינון המתאים לצרכים האישיים שלך. לצריכה מופרזת של אבץ עלולה להיות השפעות שליליות, ולכן חיוני להגיע לאיזון ולהשיג חומרים מזינים באמצעות תזונה מאוזנת היטב במידת האפשר.
ויטמין A: חיוני לשמירה על בריאות הרשתית. ניתן למצוא אותו במזונות כמו כבד, בטטה וגזר (בצורת קרוטנואידים או ביתא קרוטן).
רודופסין הוא פיגמנט רגיש לאור ברשתית העין, במיוחד בתאי המוט. זה חיוני לראייה בתנאי תאורה חלשה (ראיית לילה). ויטמין A הוא מרכיב מרכזי בסינתזה של רודופסין. כאשר האור פוגע ברודופסין, הוא מעורר סדרה של תגובות כימיות השולחות אותות למוח, ומאפשרות לנו לתפוס תמונות בסביבות דל תאורה.
מחסור בויטמין A יכול להוביל לעיוורון לילה, מצב שבו אנשים מתקשים לראות בתנאי תאורה חלשה. רמות נאותות של ויטמין A חיוניות לשמירה על בריאות ותפקוד הרשתית, במיוחד תאי המוט האחראים על ראיית לילה.
ויטמין A חשוב לתחזוקה של הקרנית, החלק הקדמי הצלול של העין. מחסור בויטמין A עלול להוביל ליובש ולפגיעה בקרנית, וכתוצאה מכך למצב המכונה קסרופטלמיה.
ויטמין A פועל כנוגד חמצון, המסייע בהגנה על העיניים מפני מתח חמצוני. זה יכול להיות חשוב במיוחד למניעת ניוון מקולרי הקשור לגיל (AMD) ומצבים אחרים הקשורים לנזק חמצוני.
קרופטלמיה היא מצב המאופיין ביובש בעיניים, עיוורון לילה, ובמקרים חמורים, פגיעה בקרנית. זה קשור לעתים קרובות למחסור בוויטמין A, במיוחד במדינות מתפתחות שבהן הגישה למזונות עשירים בוויטמין A מוגבלת.
ויטמין A חיוני לשמירה על הבריאות הכללית של העיניים, כולל הלחמית ורקמות אחרות. הוא תורם לתפקוד תקין של מערכת הראייה.
ויטמינים מקבוצת B (ובעיקר B6, B9, B12): ויטמינים אלו חשובים לבריאות הכללית, וחוסרים עשויים לתרום למצבים המשפיעים על העיניים. ויטמין B הוא קבוצה של ויטמינים מסיסים במים, ולמרות שהם אינם אחראים ישירות לראייה כמו ויטמין A, הם ממלאים תפקידים חשובים בתמיכה בבריאות העין הכללית ובמניעת מצבים שיכולים להשפיע על הראייה.
ויטמין B1 (תיאמין): חיוני לשמירה על בריאות העצבים, כולל אלו בעיניים. הוא ממלא תפקיד בהעברת אותות עצביים מהעיניים למוח, תורם לתפקוד ראייה תקין.
ויטמין B2 (ריבופלבין): חשוב לשמירה על רקמות בריאות בעיניים. הוא תורם לבריאות הקרנית, החיונית לראייה צלולה. מחסור בריבופלבין עלול להוביל למצבים כמו פוטופוביה (רגישות לאור) וראייה מטושטשת.
ויטמין B3 (ניאצין): מעורב בחילוף החומרים של גלוקוז, שהוא מקור אנרגיה חשוב לתאים בעיניים. זה תומך בבריאות הכללית ובתפקוד העיניים על ידי הבטחת אספקת אנרגיה נאותה.
ויטמין B6 (פירידוקסין): מעורב בסינתזה של נוירוטרנסמיטורים, כולל אלו המעבירים אותות במערכת הראייה. זה גם ממלא תפקיד במטבוליזם של הומוציסטאין, חומצת אמינו שרמות גבוהות שלה קשורות לסיכון מוגבר לניוון מקולרי הקשור לגיל (AMD).
ויטמין B9 (פולאט): חומצה פולית, או חומצה פולית, חיונית לסינתזה ותיקון של DNA. רמות מתאימות של חומצה פולית עשויות לסייע בהפחתת הסיכון להצטברות הומוציסטאין, הקשורה לסיכון מוגבר ל-AMD.
ויטמין B12 (קובלמין): חיוני לבריאות עצב הראייה, המעביר מידע חזותי מהעיניים למוח. מחסור בויטמין B12 יכול להוביל לנוירופתיה אופטית, מצב שעלול לגרום לפגיעה בראייה.
ויטמין פולאט, B6 ו-B12 לוויסות הומוציסטאין: רמות גבוהות של הומוציסטאין בדם נקשרו לסיכון מוגבר לניוון מקולרי (AMD) הקשור לגיל. ויטמינים B2, B6 ו-B12, יחד עם חומצה פולית, ממלאים תפקידים בחילוף החומרים של ההומוציסטאין, ועוזרים לווסת את רמותיו.
זאקסנטין ואסטקסנטין: בדומה ללוטאין, לקרוטנואידים אלו תכונות נוגדות חמצון ועשויים לתרום לבריאות העיניים.
גם zeaxanthin וגם astaxanthin הם נוגדי חמצון רבי עוצמה המסייעים בהגנה על העיניים מלחץ חמצוני. חשיפה לגורמים כמו אור אולטרה סגול (UV) ומזהמים סביבתיים עלולה ליצור רדיקלים חופשיים, אשר עשויים לתרום למחלות עיניים כגון ניוון מקולרי הקשור לגיל (AMD) וקטרקט. זאקסנטין ואסטקסנטין מנטרלים את הרדיקלים החופשיים הללו, ומפחיתים את הסיכון לנזק חמצוני לעיניים.
Zeaxanthin הוא מרכיב עיקרי בפיגמנט המקולרי ברשתית. יחד עם לוטאין, קרוטנואיד נוסף, זאקסנטין יוצר שכבת הגנה הקולטת עודפי אור כחול ואולטרה סגול, מפחיתה סנוור ומונעת נזק לתאים הרגישים במקולה. שמירה על צפיפות פיגמנט מקולרית אופטימלית קשורה לתפקוד ראייה טוב יותר.
גם zeaxanthin וגם astaxanthin נחקרו על תפקידם הפוטנציאלי במניעת ניוון מקולרי הקשור לגיל. מחקרים מסוימים מצביעים על כך שצריכה גבוהה יותר של קרוטנואידים אלה עשויה להיות קשורה לסיכון נמוך יותר לפתח AMD, מצב עיניים מתקדם שעלול להוביל לאובדן ראייה אצל מבוגרים.
Zeaxanthin, במיוחד, נקשר לרגישות ניגודיות מוגברת, המתייחסת ליכולת להבחין בין עצמים וצבעים. רגישות ניגודיות משופרת יכולה לתרום לחדות ראייה כללית טובה יותר.
Astaxanthin, במיוחד, נחקר על היתרונות הפוטנציאליים שלו בהפחתת עייפות ומאמץ בעיניים. זה עשוי להיות רלוונטי במיוחד עבור אנשים המבלים תקופות ממושכות מול מסכים או עוסקים בפעילויות הדורשות מיקוד ויזואלי אינטנסיבי.
גם zeaxanthin וגם astaxanthin תורמים לבריאות הכללית של העיניים. הם תומכים במבנה הרשתית, עוזרים לשמור על שלמות כלי הדם בעיניים, ועשויות להיות להם השפעות אנטי דלקתיות התורמות לבריאות העיניים.
מקורות לזאקסנטין כוללים ירקות עלים ירוקים, תירס ופלפל כתום. אסטקסנטין נמצא בסוגים מסוימים של אצות, אשר נצרכים לאחר מכן ע"י דגים וסרטנים. צריכת פירות ים, כגון סלמון ושרימפס, יכולה לספק אסטקסנטין.
נחושת: המינרל פועל בשילוב עם אבץ לשמירה על בריאות העין.
נחושת פועלת כקופקטור לאנזים נוגד החמצון סופראוקסיד דיסמוטאז (SOD). אנזים זה עוזר לנטרל רדיקלים חופשיים, העלולים לגרום ללחץ חמצוני ולנזק לתאים בעיניים. על ידי השתתפות בתגובות נוגדות חמצון, נחושת מסייעת בהגנה על העיניים מפני נזקי חמצון.
נחושת מעורבת ביצירת קולגן, חלבון מבני המהווה מרכיב חיוני בקרנית וברקמות אחרות בעין. קולגן מספק חוזק ותמיכה לקרנית, שומר על שקיפותה ובריאותה הכללית.
נחושת היא קו-פקטור לאנזים טירוזינאז, המעורב בייצור המלנין. המלנין הוא הפיגמנט האחראי על צבע העיניים, העור והשיער. בעיניים, המלנין מסייע בהגנה על הרשתית מפני נזק הנגרם מחשיפה מופרזת לאור.
נחושת ממלאת תפקיד בחילוף החומרים ובהובלת הברזל. הברזל חשוב להובלת החמצן, ואספקת חמצן נכונה חיונית לבריאות העיניים. נחושת עוזרת לווסת את רמות הברזל ומבטיחה שהעיניים יקבלו אספקת חמצן נאותה.
נחושת חיונית להיווצרות ותחזוקה של רקמות חיבור בכל הגוף, כולל אלו בעיניים. רקמות החיבור מספקות תמיכה מבנית למרכיבי עיניים שונים, תורמת לתפקודם הכללי ולבריאותם.
בעוד שנחושת חיונית לתפקודים גופניים שונים, כולל בריאות העיניים, חשוב לציין שצריכת נחושת מופרזת עלולה להזיק. הכמות המומלצת לתזונה (RDA) לנחושת למבוגרים היא בסביבות 900 מיקרוגרם ליום. נחושת מצויה במגוון מזונות, כולל פירות ים, אגוזים, זרעים, דגנים מלאים ובשר איברים.
אוכמניות: מספר מחקרים מצביעים על כך שלאוכמניות, קרוב משפחה של האוכמניות, עשויות להיות יתרונות לראייה. אוכמניות זוכות לרוב לשבחים על היתרונות הפוטנציאליים שלהן לבריאות העיניים בשל תכולתן העשירה של נוגדי חמצון וחומרים מזינים אחרים.
אוכמניות עשירות בנוגדי חמצון, במיוחד פלבנואידים, אשר נקשרו למגוון יתרונות בריאותיים. נוגדי חמצון עוזרים לנטרל רדיקלים חופשיים בגוף, כולל העיניים, אשר יכולים לתרום לניוון מקולרי (AMD) הקשור לגיל ולבעיות ראייה אחרות.
מספר מחקרים מראים כי נוגדי החמצון באוכמניות, כמו אנתוציאנינים ופלבונואידים אחרים, עשויים לסייע בהפחתת הסיכון לניוון מקולרי הקשור לגיל. AMD הוא הגורם המוביל לאובדן ראייה בקרב מבוגרים.
תרכובות מסוימות באוכמניות עשויות לשפר את תפקוד הראייה. לדוגמה, אנתוציאנינים, הפיגמנטים האחראים לצבע הכחול באוכמניות, נחשבים כמשפרים את זרימת הדם לעיניים ועשויים לשפר את היכולת להסתגל לתנאי תאורה שונים.
אוכמניות עשויות לעזור להקל על עייפות ומאמץ בעיניים, במיוחד עבור אנשים המבלים שעות ארוכות מול מסכים. נוגדי החמצון באוכמניות עשויים לסייע בהגנה על העיניים מפני הלחץ החמצוני הקשור לזמן מסך ממושך.
הפלבנואידים באוכמניות עשויים לתרום לשמירה על בריאות כלי הדם, כולל אלו בעיניים. כלי דם בריאים חיוניים לאספקת חומרים מזינים וחמצן לעיניים.
דלקת כרונית קשורה למחלות עיניים שונות. לאוכמניות יש תכונות אנטי דלקתיות, שעשויות לתרום לבריאות העין הכללית ולהפחית את הסיכון למצבים דלקתיים שעלולים להשפיע על הראייה.
חשוב לציין שבעוד אוכמניות הן מזון מזין עם יתרונות פוטנציאליים לבריאות העיניים, הן אינן תרופה לבעיות ראייה. בנוסף, שמירה על תזונה מאוזנת היטב הכוללת מגוון של פירות, ירקות ומזונות עשירים בחומרים מזינים אחרים היא חיונית לבריאות הכללית, כולל בריאות העיניים.
זכרו, תמיד עדיף להשיג חומרים מזינים באמצעות תזונה מאוזנת ועשירה בפירות, ירקות ומזונות מלאים. אם שוקלים ליטול תוספי מזון, חשוב לדבר עם איש הבריאות שלך כדי לקבוע את המינון המתאים לצרכים האישיים שלך וכדי להבטיח שהם לא יתקשרו לרעה עם כל תרופה שאתה עשוי לקחת. בדיקות עיניים סדירות חשובות גם לשמירה על ראייה טובה וזיהוי בעיות פוטנציאליות בשלב מוקדם.
כשמדובר בגרגור לכאב גרון ויראלי, ישנן מספר אפשרויות שתוכלו לנסות. להלן מספר הצעות:
1. גרגור מים מלוחים: מערבבים חצי כפית מלח בכוס מים חמימים ומגרגרים איתו. זה יכול לעזור להפחית את הדלקת ולהרגיע את הגרון.
2. גרגור חומץ תפוחים: מערבבים כף אחת של חומץ תפוחים עם כוס מים חמימים ומגרגרים איתו. לחומץ תפוחים יש תכונות אנטי-מיקרוביאליות ועשוי לעזור להרוג חלק מהחיידקים או הנגיפים הגורמים לכאב הגרון.
3. גרגור תה קמומיל: לחלוט כוס תה קמומיל, לתת לו להתקרר ולהשתמש בו לגרגור. לקמומיל יש תכונות אנטי דלקתיות והוא יכול לספק הקלה לגרון.
4. גרגור דבש ולימון: מערבבים כף אחת של דבש ומיץ מחצי לימון בכוס מים חמימים. גרגור עם התערובת הזו כדי להרגיע את הגרון.
בנוסף לגרגור, הנה כמה טיפים כלליים שיעזרו לטפל בכאב גרון ויראלי ולהחלים מהר יותר:
1. שתו הרבה נוזלים, כמו מים, תה צמחים או מרק חמים, כדי לשמור על לחות הגרון ולעזור לדלל את הליחה.
2. מנוחה: קבל מספיק מנוחה כדי לאפשר לגוף שלך להחלים ולהתאושש.
3. משככי כאבים ללא מרשם: תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs), כמו איבופרופן או פרצטמול, יכולות לסייע בהפחתת כאב וחום הקשורים לכאב גרון. עקבו אחר ההוראות שעל האריזה והתייעצו עם איש מקצוע רפואי במידת הצורך.
4. הימנע מחומרים מגרים: התרחק מחומרים מגרים כמו עשן, כימיקלים חזקים ואוויר מזוהם, מכיוון שהם יכולים לגרות עוד יותר את הגרון.
5. השתמשו במכשיר אדים: הוספת לחות לאוויר באמצעות מכשיר אדים יכולה לעזור להקל על יובש וגירוי בגרון.
6. הקפידו על היגיינה טובה: שטפו ידיים לעיתים קרובות, כסו את הפה והאף בזמן שיעול או התעטשות והימנע ממגע קרוב עם אחרים כדי למנוע את התפשטות הנגיף.
בעוד שאמצעים אלה יכולים לספק הקלה, חשוב לציין שכאבי גרון ויראליים חולפים בדרך כלל מעצמם תוך 4 עד 14 ימים. אם הסימפטומים שלך נמשכים או מחמירים, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע רפואי להערכה נוספת וייעוץ.
גרגור עם חומרים מסוימים כמו מים מלוחים, חומץ תפוחים ותה צמחים מומלץ בדרך כלל להרגעת כאב גרון, חשוב לציין שיש עדויות מדעיות מוגבלות הקושרות באופן ספציפי שיטות אלה לעצירת התפשטות של וירוסים או חיידקים. היעילות של תרופות אלו בטיפול בזיהומים ויראליים יכולה להשתנות, ולעתים קרובות הם משמשים להקלה סימפטומטית במקום להתמקד ישירות בנגיף עצמו. עם זאת, הנה כמה מחקרים ומקורות הדנים ביתרונות הפוטנציאליים של גרגור לכאבי גרון:
1. סקירה שיטתית שפורסמה ב-American Journal of Preventive Medicine ב-2005 בדקה את היעילות של גרגור מים מלוחים לזיהומים בדרכי הנשימה. הסקירה מצאה כמה ראיות המצביעות על כך שגרגור עם מי מלח יכול לספק הפחתה קלה בשכיחות של זיהומים בדרכי הנשימה, כולל כאבי גרון. ניתן לגשת למחקר כאן: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16242593
2. מחקר שפורסם ב-Journal of Alternative and Complementary Medicine ב-2015 חקר את התכונות האנטי-מיקרוביאליות של ריכוזים שונים של חומץ תפוחים כנגד חיידקים. המחקר מצא שחומץ תפוחים הראה פעילות אנטי-מיקרוביאלית מסוימת נגד חיידקים מסוימים, אך יעילותו נגד וירוסים לא הוערכה. אתה יכול למצוא את המחקר כאן: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25866155
3. מחקר נוסף שפורסם ב-Journal of Ethnopharmacology ב-2011 העריך את הפעילות האנטי-בקטריאלית והאנטי-ויראלית של תה קמומיל. המחקר מצא כי קמומיל הפגין כמה השפעות מעכבות נגד חיידקים ווירוסים מסוימים במבחנה. עם זאת, המחקר לא התמקד במיוחד בגרגור עם תה קמומיל לכאבי גרון. ניתן לגשת למחקר כאן: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20920376
חשוב לציין שמחקרים אלו מספקים ראיות ראשוניות ואינם מוכיחים באופן סופי את היעילות של שיטות גרגור אלו נגד זיהומים ויראליים או חיידקיים. תמיד מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע רפואי לקבלת ייעוץ אישי ואפשרויות טיפול.
