המערכת ההורמונלית, המכונה גם המערכת האנדוקרינית, היא רשת מורכבת של בלוטות ואיברים המווסתים ומתאמים תהליכים פיזיולוגיים שונים בגוף באמצעות שחרור ואינטראקציה של הורמונים. הורמונים הם שליחים כימיים העוברים דרך זרם הדם לתאי מטרה או איברים, שם הם מפעילים את השפעתם. שלום כאן קובי עזרא (PhD) והיום אספר על מבוא למערכת ההורמונלית בגופנו.
להלן סקירה כללית של מרכיבי המפתח והתפקודים של המערכת ההורמונלית:
1. המערכת האנדוקרינית כוללת מספר בלוטות המפרישות הורמונים. לבלוטות אלו אין צינורות ומשחררות הורמונים ישירות לזרם הדם. הבלוטות האנדוקריניות העיקריות כוללות את בלוטת יותרת המוח, בלוטת התריס, בלוטות הפאראתירואיד, בלוטות יותרת הכליה, הלבלב, השחלות (בנשים) ואשכים (בגברים).
בלוטת יותרת המוח (Pituitary Gland) או בלוטת ההיפופיזה: מכונה לעתים קרובות "בלוטת המאסטר", בלוטת יותרת המוח ממוקמת בבסיס המוח. הוא מייצר ומשחרר מגוון הורמונים המווסתים בלוטות אנדוקריניות אחרות, גדילה ותהליכים מטבוליים שונים.
בלוטת האצטרובל (pineal gland) הממוקמת במוח מייצרת את ההורמון מלטונין מווסת את מחזור השינה-ערות ומושפע מהמקצב הצירקדי הפנימי של הגוף.
בלוטת התריס (Thyroid gland): ממוקמת בצוואר, בלוטת התריס מייצרת הורמונים המווסתים את חילוף החומרים ומאזן האנרגיה.
תירוקסין וטרייודוטירונין (T3 ו-T4) מווסתים את חילוף החומרים, הצמיחה והוצאת האנרגיה בכל הגוף.
בלוטות הפאראתירואיד - יותר התריס: מייצרת את הורמון הפרתירואיד (PTH) מווסת את רמות הסידן והזרחן בדם.
בלוטות יותרת הכליה (Adrenal glands): ממוקמות על גבי כל כליה, בלוטות יותרת הכליה מפרישות הורמונים כמו קורטיזול ואדרנלין, המעורבים בתגובת הגוף ללחץ ומשחקים תפקיד בחילוף החומרים.
קורטיזול המכונה לעתים קרובות "הורמון הסטרס". ממלא תפקיד בחילוף החומרים, בתגובה החיסונית ובתגובת הלחץ של הגוף.
אפינפרין (אדרנלין) מעורב בתגובת "הילחם או ברח". מגביר את קצב הלב, מרחיב את דרכי הנשימה ומנתב מחדש את זרימת הדם כדי לתמוך בפעילות גופנית בתגובה ללחץ.
נוראפינפרין פועל לצד אפינפרין כדי לווסת את תגובת הלחץ ומעורב בשליטה על לחץ הדם.
אלדוסטרון מווסת את רמות הנתרן והאשלגן, משפיע על לחץ הדם ומאזן הנוזלים.
בלוטת הלבלב (Pancreas): בלוטה זו, הממוקמת מאחורי הקיבה, מייצרת אינסולין וגלוקגון, המווסתים את רמות הסוכר בדם.
האינסולין מווסת את חילוף החומרים של הגלוקוז. זה מאפשר לתאים לקלוט גלוקוז מזרם הדם, מה שמפחית את רמות הסוכר בדם.
הגלוקגון פועל בניגוד לאינסולין. הוא מגרה את הכבד להמיר גליקוגן מאוחסן לגלוקוז, ומעלה את רמות הסוכר בדם.
שחלות ואשכים (Ovaries & testicles): בלוטות אלו מייצרות הורמוני מין (אסטרוגן ופרוגסטרון אצל נשים, וטסטוסטרון אצל גברים) החיוניים לתפקוד הרבייה ויש להם גם השפעות אחרות על הגוף.
אסטרוגן ופרוגסטרון: מיוצרים ע"י השחלות בנשים, הורמונים אלו מווסתים את המחזור החודשי, ההריון ומאפיינים מיניים משניים.
טסטוסטרון: מיוצר באשכים אצל גברים (ובכמויות קטנות יותר ע"י השחלות בנשים), הטסטוסטרון אחראי על התפתחות רקמות הרבייה הגבריות ומאפיינים מיניים משניים.
2. הורמונים (Hormones) הם שליחים כימיים המיוצרים ע"י בלוטות אנדוקריניות ועוברים דרך זרם הדם לתאי מטרה או איברים. לכל הורמון יש תפקידים ספציפיים ומשפיע על תאים או איברים מסוימים. דוגמאות להורמונים כוללות אינסולין, אסטרוגן, טסטוסטרון, קורטיזול, הורמוני בלוטת התריס והורמון גדילה.
3. תאי מטרה / איברים: הורמונים מפעילים את השפעתם על ידי קשירה לקולטנים ספציפיים על פני השטח או בתוך תאי המטרה או איברי המטרה. נוכחותם של קולטנים אלו קובעת אילו תאים יגיבו להורמון מסוים.
4. שחרור ההורמונים מווסת היטב כדי לשמור על הומאוסטזיס בגוף. מנגנוני משוב, הכוללים את ההיפותלמוס, בלוטת יותרת המוח ובלוטות היקפיות, עוזרים לשלוט ברמות ההורמונים. לולאות משוב שלילי מווסתות את הפרשת ההורמונים כדי להבטיח שהרמות יישארו בטווח צר.
5. למערכת ההורמונלית תפקיד מכריע בוויסות מגוון רחב של תהליכים פיזיולוגיים, לרבות חילוף חומרים, גדילה והתפתחות, תפקוד מערכת החיסון, תהליכי רבייה, תגובת לחץ ואיזון אלקטרוליטים ונוזלים.
חוסר איזון במערכת ההורמונלית עלול להוביל למצבים בריאותיים שונים. לדוגמה, תת או יתר של בלוטת התריס נובעת מתפקוד לקוי של בלוטת התריס, בעוד שסוכרת קשורה לייצור אינסולין מספיק או שימוש לא יעיל באינסולין. שינויים הורמונליים מתרחשים גם במהלך גיל ההתבגרות, הריון וגיל המעבר, ומשפיעים על הרווחה הפיזית והרגשית.
לסיכום, המערכת ההורמונלית היא רשת מורכבת ומקושרת המאפשרת תקשורת ותיאום בין חלקים שונים בגוף, המבטיחה תפקוד תקין של תהליכים פיזיולוגיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה