יום שישי, 18 בנובמבר 2022

אנתוציאנינים - קובי עזרא

אנתוציאנינים הם סוג של פיגמנטים טבעיים מסיסים במים שהם חלק ממשפחת הפלבנואידים. הם נפוצים מאוד בטבע, מצויים בעלי הכותרת הצבעוניים של הפרחים בשורשים, בגבעולים, בפקעות, בעלים, בפירות ובזרעים. 

לסוג זה של פיגמנט יש ספיגה חזקה באזור הנראה ל-UV של הספקטרום האלקטרומגנטי והוא הקובע העיקרי של צבעי אדום-כחול ונגזרותיהם בממלכת הצמחים. מאפיינים אלו מציבים אותם במקום השני בחשיבותם, מיד לאחר פיגמנטים של כלורופיל. 

אנתוציאנינים ממלאים תפקיד חשוב בפיזור זרעים, בהאבקה, בהתפתחות איברי הצמח, אך גם בהסתגלותם לשינויים שונים בגורמים ביוטיים (התקפים פתוגניים) ואביוטיים (בצורת, חוסר בחומרים מזינים, אור בעוצמה גבוהה). 

בשל המבנה הכימי שלהם, עם ליבה מרכזית בצורה של 2-phenylbenzopyrylium או flavylium קטיון, ניתן לסווג אנתוציאנינים כפוליפנולים ומטבוליטים משניים.

מבחינה מבנית, אנתוציאנינים נמצאים בצורה של גליקוזידים של נגזרות פולי-הידרוקסי ופולימתוקסי של מלחי 2-פניל-בנזופיריל ומורכבים מאגליקון הנקרא גם אנתוציאנידין ושארית פחמימה שעשויה להיות גלוקוז, קסילוז, גלקטוז, ארבינוז, רמנוזה או רוטינוזה. 

מתקבלת מחלקה של תרכובות הכוללות למעלה מ-700 מינים שונים של אנתוציאנינים, אך רק 6 מהם (ציאנידין, פלרגונידין, דלפינידין, פיונידין, פטונידין ומלודין) נמצאים בשפע בטבע ומייצגים כ-90% מכלל האנתוציאנינים שזוהו. 

ששת האנתוציאנינים הללו נמצאים בפירות וירקות באחוזים שונים, למשל: 50%-ציאנידין, 12%-במקרה של פלרגונידין, דלפינין, פטונידין ו-7%-לפאונידין ומלודין. בטבע, ציאנידין נמצא בעיקר בפירות יער וירקות אדומים אחרים מכיוון שהוא מופיע בצורה של פיגמנט אדום-סגול, בדומה לצבע מגנטה. 

פלרגונידין מופיע בחופשיות בצורה של פיגמנט אדום אך מעניק לפרחים גוון כתום ולפירות צבע אדום. 

דלפינדין מופיע כפיגמנט כחול-אדמדם או סגול בצמח, מה שמוביל לצבע הכחול של פרחים. 

פטונידין הוא אנתוציאנין מתיל מסיס במים, אדום כהה או סגול, שנמצא לרוב בדומדמניות שחורות ובפרחים סגולים. 

פאונידין הוא אנתוציאנין מתילתי נוסף, המופיע בצורת פיגמנט מגנטה, המצוי בשפע גם בפירות יער, ענבים וביינות אדומים. 

מלווידין הוא אנתוציאנין O-methylated, המופיע כפיגמנט סגול, וקובע את הצבע הכחול של פרחים מסוימים, אך הוא הפיגמנט העיקרי ביינות אדומים. 

לפיכך, האנתוציאנינים ציאנידין, פלרגונידין ודלפינידין נמצאים לרוב בפירות, בעוד שבפרחים האנתוציאנינים השולטים הם פיונידין, פטונידין ומלודין. כל וריאציות הצבע הללו של אנתוציאנינים.

נוגדי החמצון האנדוגניים העיקריים הם אנזימים כגון סופראוקסיד דיסמוטאז, גלוטתיון פרוקסידאז וקטלאז, אך לתרכובות מסוימות שאינן אנזימטיות עשויות להיות גם פונקציות נוגדות חמצון, כגון בילירובין, אלבומין, מטלותיון וחומצת שתן. במקרים מסוימים, חומרים אנדוגניים אינם מצליחים לספק הגנה יעילה ובקרה קפדנית מפני מיני חמצן תגובתיים, ולכן יש צורך במתן נוגדי חמצון אקסוגניים בצורה של תוספי תזונה או תרכובות פרמצבטיות המכילות נוגד חמצון. נוגדי החמצון האקסוגניים החשובים ביותר הם ויטמינים C ו-E, מינרלים מסוימים, β-קרוטן ופלבונואידים.

התרכובות הרלוונטיות ביותר במחלקת הפלבנואידים הן אנתוציאנינים. 

באופן כללי, אנתוציאנינים מנטרלים מינים רדיקליים תגובתיים על ידי העברת אלקטרון בודד או על ידי הסרת אטום המימן מקבוצות פנוליות. המרכיב המרכזי בפעילות נוגדת החמצון של אנתוציאנינים מיוצג על ידי חמצון של קבוצות הידרוקסיל פנוליות, ליתר דיוק הקבוצות הפארא-ואורתופנוליות, שלהן תפקיד מכריע ביצירת סמיקינונים ובייצוב תוצרי חמצון של אלקטרון אחד.

לפיכך, כמות גדולה של אנתוציאנינים מצויה בפירות וירקות, ולכן צריכתם כרוכה גם בצריכה של כמות מסוימת של נוגדי חמצון אשר יתרמו להגנה על סוגים שונים של מחלות הנגרמות מלחץ חמצוני. 

עם זאת, עלינו לזכור כי מזונות אלו כוללים מגוון של פיטוכימיקלים וויטמינים שונים אשר עשויים לקיים אינטראקציה עם אנתוציאנינים באופן סינרגטי או אנטגוניסטי, לשפר או להפחית את פעילותם נוגדת החמצון.

יום ראשון, 13 בנובמבר 2022

האם אתם סובלים מהפרעות שינה? אכלו יותר מלטונין, קובי עזרא

האם אתם סובלים מהפרעות שינה? אז אני ממליץ לכם לאכול מזון המכיל מלטונין, שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית וריפוי טבעי.


שינה היא מרכיב חיוני בבריאות האדם הכללית, אך היא מווסתת בצורה כה הדוקה שכאשר היא מופרעת עלולה לגרום או להחמיר מחלות מסוימות. 

חלק חשוב בתהליך זה הוא נוכחות ההורמון מלטונין. תרכובת זו מסייעת בוויסות השינה והמקצבים הצירקדיים. מחקרים קודמים העלו כי חוסר ויסות של מקצבי מלטונין הוא הכוח המניע מאחורי שינה והפרעות יממה. 

נדודי שינה הם איום בריאותי עולמי רציני, המשפיע על כמעט שליש מהאוכלוסייה הכללית. מלטונין דווח כמשפר את יעילות השינה ונמצא שאכילת מזונות עשירים במלטונין יכולה לסייע בשינה.

ההורמון מלטונין שכינויו גם הורמון השינה, הוא הורמון המופרש מבלוטת האצטרובל שבמוח, אך לעיתים ישנם מצבים שבהם ישנה ירידה ברמת ההורמון וכך הדבר עשוי ליצור הפרעות שינה. 

מלטונין טבעי במזון

אז אתם בטח שואלים: היכן ניתן למצוא מלטונין במזון? המקורות העשירים ביותר במלטונין הם: עגבניות, תירס, אורז, שקדים, תותים בננות, וזרעי פשתן. 

ביצים ודגים הם קבוצות מזון המכילות מלטונין גבוהות יותר במזון מן החי, בעוד שבמזון צמחי, אגוזים הם בעלי התוכן הגבוה ביותר של מלטונין. 

סוגים מסוימים של פטריות, דגנים וקטניות או זרעים מונבטים הם גם מקורות תזונתיים טובים למלטונין. 

הוכח שריכוז המלטונין בסרום אנושי עלול לעלות באופן משמעותי לאחר צריכת מזון המכיל מלטונין.

טיפול במלטונין

טיפולים כוללים טיפול באור בהיר (BLT) וצורות אקסוגניות של מלטונין. מלטונין לא נחקר באופן נרחב במחקרים קליניים ולכן נותרו פערים גדולים בשימוש הפוטנציאלי שלו כטיפול.

מחקרים מראים כי מלטונין מפגין פעילויות ביולוגיות רבות, כגון: פעילות נוגדת חמצון, מאפיינים אנטי דלקתיים, חיזוק חסינות, פעילות אנטי סרטנית, הגנה על לב וכלי דם, פעילות נוגדת סוכרת, נוגדת השמנת יתר, נוירו-פרוטקטיב (הגנה על הנוירונים) ואנטי אייג'ינג.

אם יש לכם שאלות ניתן  לכתוב לי כאן בתגובות למטה ובשמחה אשיב לכם.


מקורות

1.https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28387721/

2. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34684482/

יום שלישי, 1 בנובמבר 2022

האם אכילת בשר אכן מתאימה לאדם?, קובי עזרא

האם אכילת בשר אכן מתאימה לאדם? כידוע האדם יכול לשרוד על תזונה צמחונית ו/או על תזונה קרניבורית בדומה לחברו הטוב הכלב, אך חתול אינו יכול לשרוד על תזונה צמחונית. 

שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית ובריאות טבעית, היום אספר לכם בקצרה על היתרונות וחסרונות של אכילת בשר ובאופן כללי כמובן.



לבעלי חיים הניזונים מבשר יש שרירי לסתות חזקים ושיניים חדות (במטרה לקרוע את הבשר), זאת בנגוד לבעלי חיים צמחוניים (לרבות האדם) השיניים אינן חדות. 

לבעלי חיים צמחוניים לשון חלקה (כך גם לאדם) ולטורפים לשון מחוספסת עם זיפים במטרה לנקות שאריות פרווה. 

לבעלי חיים טורפים מערכת עיכול קצרה באופן משמעותי בהשוואה לצמחונים, שצריכים לעכל ולפרק חלבונים ופחמימות שעשירות בסיבים תזונתיים, ובכלל פירות וירקות. 

למעשה חוקרים טוענים שמעיים קצרים של הטורפים במטרה למנוע ריקבון של הבשר במעיים. 

חומצה הידרוכלורית (HCI) המופרשת בקיבה של טורפים בכמות של פי-10 בהשוואה לצמחוניים, זאת היות והטורפים אינם לועסים היטב את המזון, והחומצה מסייעת להם לפרק את בעיקר את החלבונים הקשים לעיכול. 

בנוסף יש לומר שהחומצה ההידרוכלורית מפרקת גם חיידקים, וירוסים ופטריות שעשויים לזהם את הבשר. 

לכן בגופנו הבשר מתפרק באופן איטי יותר בטווח של 4 עד 6 שעות. 

ברוק של בעלי חיים צמחוניים (גם באדם) ישנו את האנזים פטיאלין - המפרק עמילנים לסוכרים, לעומת זאת בטורפים אין את האנזים פטיאלין ברוק, זאת היות ועיקר מזונם של הטורפים הוא בשר  ולא פחמימות. 

הרחת בשר חי או בשר נא לעורר את התיאבון בקרב בעלי חיים טורפים, לעומת זאת לא בקרב הצמחוניים (לרבות רוב בני האדם). לעומתם הצמחוניים מתגרים מריחות של פירות וירקות (לרבות צורתם וצבעם המרהיב). 

* מצד שני אם אתם ספורטאים בואו ונראה אתכם צורכים 2 גרם חלבון לכל קילו משקל גוף הדבר בהחלט קשה בעיקר כשמדובר בספורטאי ששוקל במשקל כבד מעל 90 קילו. 

בכל אופן אם אתם לא ספורטאים, הייתי ממליץ לכם להפחית את צריכת הבשר לפעם עד שלוש פעמים בשבוע לכל היותר.

ובמספר מילים על אכילת בשר בעד ונגד

חסרונות אכילת בשר

היות וצריכת יתר של בשר ובעיקר מתועש ומעובד מגביר את הנטייה למחלות כמו: סרטן (כמו: סרטן הלבלב, סרטן המעי וסרטן השד).

הבשר הקונבנציונלי לרוב רווי בהורמונים (בעיקר בהורמוני מין והורמון גדילה) שעשויים לגרום לבעיות פוריות ולהתפתחות מינית מוקדמת בקרב ילדים. 

בשר מגביר את הנטייה להתפתחותן של מחלות אוטו-אימוניות, כמו: לופוס (זאבת), טרשת נפוצה, דלקת פרקים וכו'.

צריכת בשר מוגברת (וכך גם חלבונים מעולם החי) תגרום להפרשת יתר של סידן במטרה לאזן את רמת החומציות מחומצית לבסיסית, דבר המגביר את הנטייה לאוסטיאופניה ובהמשך לאוסטיאופרוזיס.

הבשר נרקב במהלך תהליכי מעברו במעיים הארוכים שלנו ומשחרר טוקסינים. 

יתרונות אכילת בשר

החלבונים בבשר שמכילים את כל חומצות האמינו החיוניות חיוניים לשמירת הרקמות ובניית השרירים.

בשר בכלל ובעיקר בשר אדום, מגביר את רמות האבץ. המינרל אבץ חיוני לעור בריא ולחיזוק מערכת החיסונית. 

אותו החוק חל גם על המינרל ברזל, שחיוני למניעת אנמיה, ייצור אנרגיה וכו', אך יש לציין שרמות גבוהות של ברזל מקדמות לתהליכי חמצון יתר וכך גם פעילות יתר על הרדיקלים החופשיים, לרבות נטייה מוגברת להתפתחות מחלות לב וכלי דם. 

אכילת בשר (כמו גם חלבונים) גורמת לתחושת שובע ארוכה יותר, וכך מסייעת לירידה במשקל ללא תחושת רעב מיותרת.

כמובן שכל זאת על קצה המזלג. וכמובן שאם יש לכם שאלות אתם מוזמנים לשאול אותי כאן בתגובות למטה ובשמחה אשיב לכם. 

האם תזונה נכונה יכולה לספק לנו את כל רכיבי התזונה החיוניים לבריאות איתנה?

מסתבר שאחד המיתוסים הגדולים בתחום התזונה הוא שניתן לקבל את כל החומרים המזינים החיוניים בכמות מספקת מהתזונה בלבד. לדעתי ולנסיוני הדבר מאוד קשה לביציוע אם בכלל. למעשה המציאות מראה שרוב האנשים אפילו לא מתקרבים לצריכה מספקת של החומרים המזינים הנדרשים ללא תוספי תזונה. 


יש לציין שארגון הבריאות העולמי פרסם כי יותר משני מיליארד אנשים בכל רחבי העולם סובלים מחוסרים תזונתיים בוויטמינים ומינרלים. 

חוסרים תזונתיים נפוצים הם מחסור במינרלים כמו: אשלגן, אבץ, מגנזיום ויוד, ומחסור בויטמינים כמו: ויטמין B6, פולט, ויטמין B12, וויטמין K2. אך יש לציין כי החוסרים הנפוצים ביותר בעולם בוויטמינים ומינרלים הם מחסור בוויטמינים A ו-D3 וברזל. 

אז מהם ההגדרות למחסור תזונתי?

רמת הצריכה של ויטמין או מינרל מסוים יכולה להשתנות בגרף ממחסור חמור ועד רעילות. רמת הצריכה האידאלית נמצאת לרוב באמצע בין שתי נקודות הקיצון הנ"ל. 

ישנם שני מונחים בהם משתמשים לרוב כדי להגדיר את הצריכה הרצויה: הראשונה היא: המנה היומית המומלצת (RDA),  והשנייה היא: הצריכה היומית המומלצת (RDI).

המונח RDA מתייחס לרמת הצריכה היומית של רכיב תזונתי הנחשבת כמספקת עבור 97% עד 98% מכלל האוכלוסייה הבריאה, בהתאם לגיל ולמגדר.

המונח RDI פותחו לצורך סימון מוצרי מזון, וערכם המספרי זהה לערך הגבוה ביותר של RDA עבור כל קבוצת אוכלוסייה נתונה.

אחת הביקורות הגדולות על RDA היא שערכיו מבוססים על צריכת אותו חומר מזין שלא יגרום לסימנים של מחסור, ועל הערכת הדרישה הפיזיולוגית לאותו חומר מזין בקרב אנשים "בריאים".

בין רמת הצריכה המובילה למחסור לרמת הצריכה ההולמת או המיטבית קיים טווח המוגדר כמחסור תת-קליני, או צריכה בלתי מספקת של חומר מזין. 

אציין שבמקרים רבים הרמז היחיד למחסור תת-קליני בחומר מזין עשוי להיות עייפות, ישנוניות, קושי להתרכז או הרגשה כללית לא טובה. אך יש לומר שלטווח הארוך מחסור תת-קליני עשוי לפגוע בבריאות אידאלית.


רוב האנזימים והקו-אנזימים מורכבים מחלבון וקו-פקטור כלשהו, בדרך כלל מינרל ו/או ויטמין חיוני. אם חסר לאנזים המינרל או הוויטמין החיוני עבורו,- פעילותו תפסיק. 

אתן לכם דוגמה להבנה, המינרל אבץ דרוש לאנזים המשפעל את ויטמין A בתהליך הראייה. צריכה תזונתית מספקת של ויטמין A לא תועיל אם יהיה לנו מחסור באבץ לשימוש ע"י האנזים.


תזונה בריאה חיונית ליצירת בסיס תזונתי, אליו ניתן להוסיף תכנית אסטרטגית של נטילת תוספי תזונה. שום תוסף תזונה לא יכול להחליף את הבסיס של תזונה נכונה בהתאמה אישית. אך ניתן להשתמש בתוספים כדי לקבל "ביטוח" תזונתי ולהבטיח מענה לצרכים התזונתיים והשגת בריאות מיטבית. 

יום שני, 17 באוקטובר 2022

פלבנואידים במזון, קובי עזרא, פלבונים, פלבנונים, קטכינים, אנתוציאנינים

שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית והיום אספר לכם על הפלבונואידים והאם הם מסייעים לבריאותנו? על המקורות בתזונה ועוד... 

למעשה רק בשנת 1930 בודד הפלבונואיד הראשון מפרי הדר, שניקרא: רוטין. 

ביופלבנואידים או פלבנואידים הם קבוצה של חומרים טבעיים בעלי מבנים פנולים משתנים שנמצאים בפירות, ירקות, דגנים, קליפות עץ, שורשים, גבעולים, פרחים, תה ויין. 


הפלבנואידים ידועים בהשפעתם המיטיבה על הבריאות ונערכים מאמצים לבודד את המרכיבים הנקראים פלבנואידים. עקב לתכונות האנטי-אוקסידטיביות, האנטי-דלקתיות, האנטי-מוטגניות ואנטי-סרטניות שלהם יחד עם יכולתם לווסת את תפקוד האנזים התא. 

לפלבנואידים השפעות ביוכימיות חיוביות שונות ונוגדות חמצון הקשורות למחלות שונות כגון סרטן, מחלת אלצהיימר, טרשת עורקים וכו'. 


הפלבונואידים נחלקים ל-4 קבוצות, והן

1. פלבונים, 

2. פלבונונים, 

3. קטכינים, 

4. אנטוציאנינים. 

הפעילות העיקרית של הפלבונואידים היא נוגדת חמצון (אנטיאוקסידנטית), אשר מווסתת את פעילותם ההרסנית של הרדיקלים החופשיים, וכך למעשה ניתן לצמצם את הנטייה למחלות ניוון כרוניות ומודרניות רבות ושונות, החל ממחלות לב וכלי דם ועד לסרטן. 

אז אתם בטח שואלים היכן ניתן למצוא את הפלבונואידים במזונות השונים? התשובה פשוטה, הם מצויים בעיקר בירקות ופירות. כמובן שלכל פרי ו/או ירק ישנו את הדומיננטיות של פלבונואיד ספציפי. 

יש לציין שהפלבונואידים הם בעלי פיעילות נוגדת חמצון כאמור, אך לא רק, יש ביכולתם לגרום לפעילויות, כמו: אנטי אלרגית, אנטי סרטנית, אנטי וירלית וכו'. לכן הם עשויים לצמצם את הנטייה לשקיעה מוחשת של כולסטרול עקב חמצונו, כך לטרשת עורקים מוגברת ועד להתפתחות מחלות לב וכלי דם. 

אתן לדוגמה: בפינדלנד ממעיטים באכילת פירות וירקות, ישנה שכיחות מוגברת למחלות לב וכלי דם, לעומתם ביפן ובעיקר באיי אוקינאוה, שצורכים כמויות גבוהות של פירות וירקות הנטייה למחלות לב וכלי דם וסרטן נמוכים בצורה משמעותית. 

פלבנואידים במזון

אפרט לכם על מקורות של ארבעת הקבוצות של הפלבונואידים איפה יש פלבנואידים במזון

פלבונים מצויים בקליפת תפוחי העף וקליפת הדרים, ברוקולי, סלרי, ענבים זיתים ובצל. 

פלבנונים הפירות הדר וקליפתם. 

קטכינים בענבים אדומים לרבות יין אדם, ותה לסוגיו (המופק מעלי קמליה סינית). 

אנטוציאנינים פירות יער כמו דובדבנים, פטל וענבים אדומים, תה ויין אדום. 


פלבונולים הם פלבנואידים בעלי קבוצת קטון. הם אבני בניין של פרואנטוציאנינים. פלבונולים מופיעים בשפע במגוון פירות וירקות. הפלבנולים הנחקרים ביותר הם קאמפרול, קוורצטין, מיריצין ופיסטין. בצל, קייל, חסה, עגבניות, תפוחים, ענבים ופירות יער הם מקורות עשירים לפלבנולים. מלבד פירות וירקות, תה ויין אדום הם גם מקורות לפלבנולים. נמצא כי צריכה של פלבנולים קשורה למגוון רחב של יתרונות בריאותיים הכוללים פוטנציאל נוגדי חמצון והפחתת הסיכון למחלות כלי דם.

פלבנונים הם סוג חשוב נוסף אשר קיים בדרך כלל בכל פירות ההדר כגון תפוזים, לימונים וענבים. Hesperitin, Naringenin ו- eriodictyol הם דוגמאות לסוג זה של פלבנואידים. פלבונונים קשורים למספר יתרונות בריאותיים בגלל תכונותיהם שולפות רדיקלים חופשיים. תרכובות אלו אחראיות לטעם המר של המיץ והקליפה של פירות הדר. פלבנואידים הדרים מפעילים השפעות תרופתיות מעניינות כנוגדי חמצון, אנטי דלקתיים, להורדת שומנים בדם ולהורדת כולסטרול. לפלבנונים, הנקראים גם דיהידרופלבונים, טבעת C רוויה; לכן, בניגוד לפלבונים, הקשר הכפול בין עמדות 2 ו-3 רווי וזהו ההבדל המבני היחיד בין שתי תת-קבוצות הפלבנואידים. 

איזופלבונואידים הם תת-קבוצה גדולה ומובחנת מאוד של פלבנואידים. האיזופלבונואידים נהנים מתפוצה מוגבלת בלבד בממלכת הצמחים ונמצאים בעיקר בפולי סויה וצמחי קטניות אחרים. כמה איזופלבונואידים דווחו גם שהם נמצאים בחיידקים. נמצא כי הם גם ממלאים תפקיד חשוב כמבשרים לפיתוח פיטואלקסינים במהלך אינטראקציות של חיידקים צמחיים. לאיזופלבונואידים יש פוטנציאל אדיר להילחם במספר מחלות. איזופלבונים כגון גניסטאין ודידזאין נחשבים לרוב לפיטו-אסטרוגנים בגלל הפעילות האסטרוגנית שלהם במודלים מסוימים של בעלי חיים. ההשפעת הגניסטאין הגורם לשינויים הורמונליים ומטבוליים, שבזכותם הם יכולים להשפיע על מסלולי מחלה שונים.

פלבנונולים הנקראים גם דיהידרופלבונולים או קטכינים, הם נגזרות 3-הידרוקסי של פלבנונים. הם תת-קבוצה מגוונת מאוד ורב-תחליפים. פלבנולים מכונים גם ל-flavan-3-ols שכן קבוצת ההידרוקסיל קשורה תמיד למיקום 3 של טבעת C. שלא כמו פלבנואידים רבים, אין קשר כפול בין עמדות 2 ו-3. פלבנולים נמצאים בשפע בבננות, תפוחים, אוכמניות, אפרסקים ואגסים.

אנתוציאנינים הם פיגמנטים האחראים לצבעים בצמחים, פרחים ופירות. Cyanidin, Delphinidin, Malvidin, Pelargonidin ו-peonidin הם האנתוציאנינים הנחקרים ביותר. הם מופיעים בעיקר בשכבות התאים החיצוניות של פירות שונים כמו חמוציות, דומדמניות שחורות, ענבים אדומים, ענבי מרלו, פטל, תותים, אוכמניות, אוכמניות ופטל שחור. יציבות בשילוב עם יתרונות בריאותיים. 

וכמובן שאם יש לכם שאלות אתם מוזמנים לשאול אותי כאן בתגובות למטה ובשמחה אשיב לכם.


פלבנואידים, פלבנואידים במזון, במה יש פלבנואידים, פלבונים, פלבנונים, קטכינים, אנתוציאנינים, איפה יש פלבנואידים, ביופלבנואידים, תפקיד פלבנואידים, פלבנואידים תוסף, אנתוציאנינים במזון, קובי עזרא, 

יום שישי, 7 באוקטובר 2022

האם ויטמין c מונע הצטננות, קובי עזרא

האם ויטמין c מונע הצטננות? להלן מטה-אנליזה של קוקריין.

הצטננות היא גורם מרכזי לביקורים אצל רופא במדינות בעלות הכנסה גבוהה ולהיעדרות מהעבודה ומהלימודים. ישנם למעלה מ-200 וירוסים שעלולים לגרום לתסמיני הצטננות כולל נזלת, גודש, התעטשות, כאב גרון, שיעול, ולפעמים כאבי ראש, חום ועיניים אדומות. התסמינים משתנים מאדם לאדם וקור לקור. מכיוון שהצטננות נגרמת בדרך כלל על ידי אחד מהנגיפים בדרכי הנשימה, אנטיביוטיקה היא חסרת תועלת ולכן אפשרויות טיפול פוטנציאליות אחרות הן בעלות עניין משמעותי בבריאות הציבור.

ויטמין C הוצע לטיפול בזיהומים בדרכי הנשימה מאז היה מבודד בשנות ה-30. זה הפך לפופולרי במיוחד בשנות ה-70 כאשר חתן פרס נובל לינוס פאולינג הגיע למסקנה מניסויים קודמים מבוקרי פלצבו כי ויטמין C ימנע ויקל על הצטננות. יותר משני תריסר ניסויים חדשים בוצעו לאחר מכן. ויטמין C נמכר ונמצא בשימוש נרחב כחומר מניעה וטיפולי.


סקירה זו מוגבלת לניסויים מבוקרי פלצבו הבודקים 0.2 גרם ליום או יותר של ויטמין C. לצריכה קבועה של ויטמין C לא הייתה השפעה על שכיחות הצטננות באוכלוסייה הרגילה, בהתבסס על 29 השוואות ניסויים שכללו 11,306 משתתפים. עם זאת, לתוספת קבועה הייתה השפעה צנועה אך עקבית בהפחתת משך תסמיני הצטננות, המבוססת על 31 השוואות מחקרים עם 9745 מקרי הצטננות. בחמישה ניסויים עם 598 משתתפים שנחשפו לתקופות קצרות של מתח פיזי קיצוני (כולל רצי מרתון וגולשי סקי) ויטמין C הפחית בחצי את הסיכון להצטננות. הניסויים שפורסמו לא דיווחו על השפעות שליליות של ויטמין C.



ניסויים במינונים גבוהים של ויטמין C שניתנו באופן טיפולי, החל לאחר הופעת התסמינים, לא הראו השפעה עקבית על משך או חומרת תסמיני הצטננות. עם זאת, רק ניסויים טיפוליים מעטים בוצעו ואף אחד לא בדק ילדים, אם כי ההשפעה של ויטמין C מניעתי הייתה גדולה יותר בילדים. ניסוי גדול אחד עם מבוגרים דיווח על תועלת ממינון טיפולי של 8 גרם בהופעת התסמינים, ושני ניסויים טיפוליים המשתמשים בתוסף של חמישה ימים דיווחו על תועלת. יש צורך בניסויים נוספים כדי להסדיר את התפקיד האפשרי של ויטמין C טיפולי, כלומר מתן מיד לאחר הופעת התסמינים.


מסקנות המחברים:

תוספי ויטמין C לא הצליח להפחית את שכיחות הצטננות באוכלוסייה הכללית מצביע על כך שתוסף ויטמין C שגרתי אינו מוצדק, אך ויטמין C עשוי להיות שימושי עבור אנשים שנחשפו לתקופות קצרות של פעילות גופנית קשה. ניסויים קבועים של תוספי מזון הראו כי ויטמין C מפחית את משך ההצטננות, אך זה לא שוחזר בניסויים הטיפוליים המעטים שבוצעו. עם זאת, לאור ההשפעה העקבית של ויטמין C על משך וחומרת הצטננות במחקרי התוספים הרגילים, והעלות הנמוכה והבטיחות, ייתכן שכדאי לחולי הצטננות לבדוק באופן אינדיבידואלי האם ויטמין C טיפולי מועיל עבור אותם. יש צורך ב-RCT טיפולי נוסף.


מקור: 

https://www.cochrane.org/CD000980/ARI_vitamin-c-for-preventing-and-treating-the-common-cold 

יום שלישי, 4 באוקטובר 2022

אנטי אייג'ינג תזונה, תוספי תזונה אנטי אייג'ינג, קובי עזרא

תוספי תזונה אנטי אייג'ינג: תזונה ואנטי אייג'ינג: תוספי מזון ואנטי אייג'ינג מבין הגישות השונות להאט את תהליך ההזדקנות (אנטי אייג'ינג), הגבלת קלוריות נחשבת ליעילה ביותר. שינוי זה מהווה שינוי בתפיסה שלנו כמה בני אדם צריכים להיות ביקום ?! ומה תפקידנו?!


אנטי אייג'ינג תוספי מזון
אנטי אייג'ינג וויטמיני B קומפלקס

מחלות לב וכלי דם, הרוצח מספר אחת של גברים ונשים. מחקרים מצאו כי הויטמינים חומצה פולית, ויטמין B6 וויטמין B12 , מפחיתים את רמת ההומוציסטאין, כך מפחיתים את תהליך טרשת העורקים. 

ההומוציסטאין הינה מטבולית (לא חיונית) של חומצת האמינו ציסטאין המכיל גופרית. ההומוציסטאין מהווה סמן בלתי תלוי לסיכון להתפתחות של מחלות לב וכלי דם. מספר חוקרים מצאו כי ההומוציסטאין כגורם סיכון ללב וכלי דם. ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה (LDL). ההומוציסטאין יכול לעשות קריש דם בקלות רבה יותר מהרגיל, הגדלת הסיכון למחלות לב וכלי דם.


אנטי אייג'ינג B קומפלקס

מחלות לב וכלי דם, הרוצח מספר אחת של גברים ונשים. מחקרים מצאו כי הויטמינים חומצה פולית, ויטמין B6 וויטמין B12 , מפחיתים את רמת ההומוציסטאין, כך מפחיתים את תהליך טרשת העורקים. 

ההומוציסטאין הינה מטבולית (לא חיונית) של חומצת האמינו ציסטאין המכיל גופרית. ההומוציסטאין מהווה סמן בלתי תלוי לסיכון להתפתחות של מחלות לב וכלי דם. מספר חוקרים מצאו כי ההומוציסטאין כגורם סיכון ללב וכלי דם. ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה ( LDL ). ההומוציסטאין יכול לעשות קריש דם בקלות רבה יותר מהרגיל, הגדלת הסיכון למחלות לב וכלי דם.

אנטי אייג'ינג וקו-אנזים Q10

קו אנזים Q10 הינו מרכיב חיוני בתפקוד התקין של המיטוכונדריה. המיטוכונדריה חיונית להפקת אנרגיה ומאפשר חמצון שומנים וסוכרים לאנרגיה. בתהליך ההזדקנות בבני אדם נמצאה ירידה של כ- 50% ברמה הממוצעת CoQ10 . יש לציין, שכ- 95% מכלל האנרגיה התאית מופקת במיטוכונדריה. המיטוכונדריות הם תאים הנקראים: "תחנות הכוח לייצור אנרגיה".

אנטי אייג'ינג אציטיל אל קרניטין

חומצת האמינית אצטיל- L -קרניטין מגבירה את ייצור האנרגיה במיטוכונדריה דרך יכולתה כדי להגביר את חמצון וניצול חומצות שומן ארוכות שרשרת. 

אנטי אייג'ינג ואספירין

בין הגורמים השכיחים ביותר לנכות ומוות בישראל כמו בארצות המערב, הן מחלות עורקים – טרשת העורקים. למעשה האספירין בתהליך האנטי אייג'ינג מונע התפתחות קרישי דם, כך גם נטייה מוגברת למחלות לב וכלי דם.

אנטי אייג'ינג והקרנוזין

הקרנוזין הינה למעשה דיפפטיד ( dipeptide ) שני חומצות אמינו מחוברות יחד, המורכבת משילוב של בטא-אלנין חומצת אמינו L -היסטידין. הקרנוזין נמצאת הן במזון והן בגופנו. הקרנוזין חיוני לתאי עצב (נוירונים) ולתאי שריר ( myocytes ) מכילים רמות גבוהות של הקרנוזין. ככל שרמות הקרנוזין גבוהות יותר ברקמות השריר של בעלי חיים כך תוחלת החיים שלהם גבוהה יותר (קרנוזין ואנטיאייג'ינג). עם העלייה הגיל ישנה ירידה ברמות הקרנוזין (ישנה ירידה ברקמות השרירים של כ- 63% מגיל 10 עד גיל 70). התהליך הנ"ל עשוי להסביר את הירידה הקשורה לעלייה בגיל באופן נורמאלי וגם אודות הירידה במסת השרירים ותפקודם. 

עוד על אנטי אייג'ינג והקרנוזין, פועלת הקרנוזין חיונית לשמירת רמת ה- pH , הדבר מהגן על ממברנות התאים מפני חמצון יתר של תאי השריר בתנאים חומציים של פעילות גופנית עצימה (מאמץ יתר של שרירים). הקרנוזין מאפשרת לשריר הלב להתכווץ באופן יעיל יותר באמצעות שיפור הולכת הסידן בשריר הלב. ההזדקנות גורמת לנזק בלתי הפיך לחלבונים של הגוף. המנגנון הבסיסי מאחורי הנזק הזה הגליקציה ( glycation ).

אנטי אייג'ינג ושמן דגים, אנטי אייג'ינג ואומגה-3

מחקרים על אומגה 3, חומצות שומן חיוניות, מצאו ששמן דגים יכול לעזור להפחית את שיעור מקרי המוות ממחלות לב וכלי דם ועל כן, הקשר העיקרי ביום אומגה-3 לאנטי אייג'ינג. 

נמצא כי צריכה של חומצות השומן EPA ו- DHA (אומגה 3 חומצות שומן חיוניות) עשויה למעשה להפחית את הסיכון למחלת לב כלילית. ישנם מספר מנגנונים לייחס דגים ההשפעות המיטיבות של שמן: ירידה ברמות הטריגליצרידים וכך צמצום הפרעות לב וכלי דם. מנגנון נוסף המיטיבות של שמן דגים היא להגן על זרימת הדם בעורקים בריא (מניעת קרישי דם, בדומה לתרופה אספירין).

אנטי אייג'ינג ותמצית תה ירוק

מה עושה תה ירוק כטיפול באנטי אייג'ינג? מחקרים מראים כי תמצית תה ירוק מסייעת בשמירה על השלמות המבנית של ה- DNA . עשרות שנים של מחקרים מראים כי תה ירוק מעכב התפתחות של תאים לא רצויים (סרטן). המרכיבים הפעילים בתה הירוק הינם פוליפנולים, נוגדי חמצון רב עוצמה הנקרא (קטצ'ינים) ופלבונואידים (flavonols). מספר קטכינים נמצאים תה ירוק, להלן הם: Epigallocatechin gallate (EGCG) היא החזקה ביותר של קטצ'ינים אלה. EGCG בעל פעילות כנוגד חמצון חזק פי 25-100 פעמים יותר חזק מאשר ויטמין E וויטמין C. 

כוס אחת של תה ירוק עשויה לספק 10-40 מ"ג של פוליפנולים, נוגדי חמצון ויש לו השפעות שהן יותר מאשר מנה של ברוקולי, תרד, גזר, או תותים. תיאורטית, פעילות נוגדת חמצון גבוהה של תה ירוק עושה את זה מועיל להגנה על הגוף מפני נזק חמצוני בגלל הרדיקלים החופשיים.

אנטי אייג'ינג וחומצה ליפואית

חומצה אלפא ליפואית הינו נוגד חמצון חזק מאוד, היות מנטרל רדיקלים חופשיים תגובתי במיטוכונדריה, תחנות הכוח של התאים בהם אנרגיה לכל פעילות הסלולר שנוצר. ישנה תיאוריה הטוענת כי הרדיקלים החופשיים שבמיטוכונדריה בעלי תפקיד חשוב בתהליך ההזדקנות האדם, על כן ישנה חשיבות בתהליך האנטי אייג'ינג לצמצם את פעילותם. 

חומצה אלפא ליפואית יעילה גם מחזור חומרים נוגדי חמצון אחרים, כמו: ויטמין E בחזרה לצורתו המקורית לאחר שויטמין E טיהר את הרדיקלים החופשיים. יש גם ראיות לכך שחומצה אלפא ליפואית יכולה להפחית את הנזק הגליקציה ( glycation ) בשל עודף גלוקוז בדם, אשר עשויים להיות מעורבים ההזדקנות המוגזמת. חומצה אלפא ליפואית מורכב משתי צורות שונות של איזומרים, יש מאפיינים שונים בתכלית. צורת ה- " R " הוא המרכיב הפעיל מבחינה ביולוגית לגוף כי הוא אחראי על השפעה הנוגדת חמצון של חומצה ליפואית. צורת ה-" S " מופק מייצור כימי הוא אכן פעיל אך לא כמו צורת ה- R אשר פעילות מאוד חזקה יותר מבחינה ביולוגית.

אנטי אייג'ינג והגבלת קלוריות

מאז 1930 כבר היה ידוע כי תזונה ודיאטה מוגבלת בקלוריות מסייעת לתהליך האנטי אייג'ינג. אך יש לציין, כי הדיאטה אמורה להיות עשירה בחומרים מזינים אחרת, מרחיב באופן דרמטי את תוחלת החיים של חיות הניסוי. על כך, מעידים מעל 2,000 מחקרים שאישרו את האפקטיביות של הגבלת קלוריות ללא תת תזונה.

Q10 ואנטי אייג'ינג 

קו-אנזים Q10) CoQ10) הינו מרכיב חיוני בתפקוד התקין של המיטוכונדריה. המיטוכונדריה חיונית להפקת אנרגיה ומאפשר חמצון שומנים וסוכרים לאנרגיה. בתהליך ההזדקנות בבני אדם נמצאה ירידה של כ- 50% ברמה הממוצעת CoQ10 . יש לציין, שכ- 95% מכלל האנרגיה התאית מופקת במיטוכונדריה. המיטוכונדריות הם תאים הנקראים: "תחנות הכוח לייצור אנרגיה".

אנטי אייג'ינג אציטיל אל קרניטין

חומצת האמינית אצטיל- L -קרניטין מגבירה את ייצור האנרגיה במיטוכונדריה דרך יכולתה כדי להגביר את חמצון וניצול חומצות שומן ארוכות שרשרת.

אנטי אייג'ינג ואספירין

בין הגורמים השכיחים ביותר לנכות ומוות בישראל כמו בארצות המערב, הן מחלות עורקים – טרשת העורקים. למעשה האספירין בתהליך האנטי אייג'ינג מונע התפתחות קרישי דם, כך גם נטייה מוגברת למחלות לב וכלי דם.

אנטי אייג'ינג והקרנוזין

הקרנוזין הינה למעשה דיפפטיד (dipeptide) שני חומצות אמינו מחוברות יחד, המורכבת משילוב של בטא-אלנין חומצת אמינו L-היסטידין. הקרנוזין נמצאת הן במזון והן בגופנו. הקרנוזין חיוני לתאי עצב (נוירונים) ולתאי שריר (myocytes) מכילים רמות גבוהות של הקרנוזין. ככל שרמות הקרנוזין גבוהות יותר ברקמות השריר של בעלי חיים כך תוחלת החיים שלהם גבוהה יותר (קרנוזין ואנטיאייג'ינג). עם העלייה הגיל ישנה ירידה ברמות הקרנוזין (ישנה ירידה ברקמות השרירים של כ- 63% מגיל 10 עד גיל 70). התהליך הנ"ל עשוי להסביר את הירידה הקשורה לעלייה בגיל באופן נורמאלי וגם אודות הירידה במסת השרירים ותפקודם. 

עוד על אנטי אייג'ינג והקרנוזין, פועלת הקרנוזין חיונית לשמירת רמת ה- pH , הדבר מהגן על ממברנות התאים מפני חמצון יתר של תאי השריר בתנאים חומציים של פעילות גופנית עצימה (מאמץ יתר של שרירים). הקרנוזין מאפשרת לשריר הלב להתכווץ באופן יעיל יותר באמצעות שיפור הולכת הסידן בשריר הלב. ההזדקנות גורמת לנזק בלתי הפיך לחלבונים של הגוף. המנגנון הבסיסי מאחורי הנזק הזה הגליקציה (glycation).

אנטי אייג'ינג ושמן דגים, אנטי אייג'ינג ואומגה-3

מחקרים על אומגה 3, חומצות שומן חיוניות, מצאו ששמן דגים יכול לעזור להפחית את שיעור מקרי המוות ממחלות לב וכלי דם ועל כן, הקשר העיקרי ביום אומגה-3 לאנטי אייג'ינג. 

נמצא כי צריכה של חומצות השומן EPA ו- DHA (אומגה 3 חומצות שומן חיוניות) עשויה למעשה להפחית את הסיכון למחלת לב כלילית. ישנם מספר מנגנונים לייחס דגים ההשפעות המיטיבות של שמן: ירידה ברמות הטריגליצרידים וכך צמצום הפרעות לב וכלי דם. מנגנון נוסף המיטיבות של שמן דגים היא להגן על זרימת הדם בעורקים בריא (מניעת קרישי דם, בדומה לתרופה אספירין).