דילוג לתוכן הראשי

מה כדאי לאכול ירקות חיים או מבושלים?, קובי עזרא

שלום כאן קובי עזרא מומחה לרפואה נטורופטית, והיום נדבר על מה כדאי לאכול ירקות חיים או מבושלים? ואיך לשפר את יכולת הספיגה של ויטמינים ונוגדי חמצון המצויים במזון? 



 מה יותר בריא לאכול ירקות חיים או מבושלים?

מטופלים רבים שואלים אותי מה כדאי לאכול ירקות חיים או מבושלים? ואני טוען ראשית, ירקות חיים, היות והם גדושים יותר בויטמינים היות וחומרים אורגניים הנ"ל עשויים להתפרק כתוצאה מהחום, כאן אני בעיקר מדבר על ויטמין C, תיאמין, פירידוקסין, ויתר הויטמינים שרגישים לחום. 


אך ישנם ירקות שזמינות הויטמין עולה עקב תהליך הבישול, כמו למשל אכילת גזר חי לעומת מבושל, בתהליך הבישול הזמינות של הקרוטנואידים ובעיקר הבטא-קרוטן שהוא ויטמין A צמחי עולה כפי-6 יותר

אותו החוק חל גם על הקרוטנואיד ליקופן הגורם לפיגמנט האדם שבעגבנייה פלפל אדום ויתר האדומים. אז אכילת עגבנייה חיה מכילה יותר ויטמין C, אך זמינות הליקופן נמוכה, זאת בהשוואה לאכילת עגבנייה מבושלת. 

בפטריות מבושלות יש זמינות לרמות גבוהות יותר של נוגדי חמצון ופוליפנולים, במיוחד כשמשך הבישול ארוך יותר.

רוב הפירות נאכלים טריים ובכך מהווים מקור מצוין לוויטמין C ובכלל לויטמינים נוספים, מינרלים, נוגדי חמצון ופוליפנולים, לכן אותם לא רצוי לבשל לקומפוט. 

ומה באשר לטיגון עמוק? אז מבחינתי הוא אינו מומלץ, ורצוי להימנע עד כמה שניתן, היות וגורם ליצירת חומרים קרצינוגניים. לעומת זאת אידוי מאוד מומלץ היות והטמפרטורה נמוכה-100 מעלות. 

באופן כללי לא מומלצת הכנת המזון בטמפרטורות גבוהות, כמו אפייה, טיגון וכו'...

בכל אופן אם בכל זאת מטגנים ירקות, זרקו חצי גזר לשמן הרותח, כך שהגזר יספח אליו במהלך הטיגון חלק מהחומרים המחמצנים שנוצרים בהליך הטיגון.

ומספר מילים על היתרונות הבריאותיים של ויטמין C, בתא-קרוטן, ליקופן... היתרונות הבריאותיים של ויטמין C, בטא-קרוטן וליקופן. ויטמינים אלה חיוניים לתפקוד מערכת החיסון, הליקופן חיוני לצמצום הנטייה לסרטן הפרוסטטה והשד.


כמובן שאם יש לכם שאלות אתם מוזמנים לשאול אותי כאן בתגובות למטה, לשתף ולהירשם לערוץ כדי להישאר מעודכנים בתחומי הבריאות והכושר. 

 

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

קריאטין לבריאות הנפש והגוף - אנטי אייג'ינג, קובי עזרא

האם קריאטין מסייע לבריאות הנפש והגוף האידאלית - אנטי אייג'ינג. קריאטין משמש בעיקר ספורטאים ומפתחי גוף לצורך שיפור כוח השרירים והביצועים הספורטיבים, אך היתרונות שלו הם מעבר לספורט, במיוחד כשמדובר באנטי אייג'ינג ובשיפור הבריאות הכללית.  שימור מסת שריר - ככל שאנו מתבגרים, אנו מאבדים באופן טבעי מסת שריר וחוזק, מצב המכונה סרקופניה. המצב הנ"ל הוא גורם מרכזי בניידות וסיכון מוגבר לנפילות ושברים כתוצאה מכך. קריאטין עוזר ע"י תמיכה במטבוליזם האנרגתי של תאי השריר ומקל על התכווצויות שרירים יעילה יותר. שמאפשר שמירה על מסת שריר רזה , אפילו אצל מבוגרים יותר שאולי לא עוסקים באימונים בעצימות גבוהה. תפקוד קוגניטיבי טוב יותר  מחקרים חדשים מראים שתוספי קריאטין עשויים להועיל לבריאות המוח. מכיוון שהמוח דורש כמויות גבוהות של אנרגיה, קריאטין ממלא תפקיד בהבטחת האנרגיה של התאים כדי לבצע משימות ביעילות. מחקרים מראים שקריאטין עשוי לשפר את התפקוד הקוגניטיבי, במיוחד באוכלוסיות מזדקנות, ע"י שיפור הזיכרון, זמני התגובה והבהירות המנטלית. שיכול להיות בעל ערך בהפחתת ירידה קוגניטיבית הקשורה לגיל. אנ...

ויטמין D ובריאות המוח - מה הקשר? קובי עזרא

ויטמין D ובריאות המוח : מחקר רנדומיזציה תצפיתית ומנדלית. רמה גבוה יותר של ויטמין D הוצע כבעל השפעות מועילות על בריאות המוח. המטרה הייתה לחקור את הקשר בין 25-הידרוקסיויטמין D [25(OH)D], תכונות הדמיה עצבית, והסיכון לדמנציה ושבץ מוחי. {1} מחסור ויטמין d  היה קשור לסיכון מוגבר לדמנציה ושבץ מוחי, עם הקשר החזק ביותר לאלו עם 25(OH)D <25 nmol/L (לעומת 50-75.9 nmol/L; HR מותאם: 1.79; 95% CI: 1.57, 2.04 ו-HR: 1.40; 95% CI: 1.26, 1.56, בהתאמה).  ניתוחי MR לא ליניאריים אישרו את השפעת הסף של 25(OH)D על דמנציה, כאשר הסיכון צפוי להיות גבוה ב-54% (95% CI: 1.21, 1.96) עבור המשתתפים ב-25 ננומול/ליטר בהשוואה ל-50 ננומול/ליטר. 25(OH)D לא היה קשור לתוצאות הדמיה עצבית או לסיכון לשבץ בניתוחי MR. נתח השפעה פוטנציאלי מצביע על כך שניתן למנוע 17% (95% CI: 7.22, 30.58) מדמנציה על ידי הגדלת 25(OH)D ל-50 ננומול/ליטר. ה מסקנות : רמה נמוכה של ויטמין D הייתה קשורה לתוצאות הדמיה עצבית ולסיכונים לדמנציה ושבץ מוחי גם לאחר התאמה מקיפה של משתנים. ניתוחי MR תומכים בהשפעה סיבתית של מחסור בוויטמין D על דמנציה אך ל...

איזה מגנזיום הכי יעיל?, קובי עזרא

ההבדלים בין סוגי תוספי המגנזיום השונים נובעים בעיקר משיטות הספיגה והיציבות שלהם, המשפיעות על הזמינות הביולוגית (bioavailability) בגוף. להלן פירוט המאפיינים העיקריים של כל צורה, מבוסס על מחקרים וטכנולוגיות קיימות.. 1.  מגנזיום ליפוזומלי (Liposomal Magnesium) המגנזיום עטוף במעטפת שומנית (ליפוזום), המגנה עליו מפירוק במערכת העיכול ומשפרת את ספיגתו בתאים דרך מיזוג עם קרומי התא. יתרונות : ספיגה יעילה יותר בהשוואה לצורות מסורתיות (כמו מגנזיום אוקסיד או ציטרט), בזכות הגנה מפני חומצות קיבה ואנזימי עיכול. מפחית תופעות לוואי גסטרואינטסטינליות (כמו שלשול), שכן המגנזיום משתחרר באופן מדורג. מחקרים מוכיחים כי ליפוזומים מעלים רמות מגנזיום בפלזמה וברקמות ביעילות גבוהה. חסרונות : ייצור יקר יותר, ותלוי באיכות הליפוזומים (גודל ויציבות). 2.  מגנזיום בננוטכנולוגיה (Nano-Magnesium) חלקיקי מגנזיום בגדלים ננומטריים (1-100 ננומטר), המגדילים את שטח הפנים ומשפרים מסיסות וספיגה במעי. יתרונות : ספיגה מהירה ויעילה דרך מחסומי רירית המעי, בזכות גודלם הזעיר. פוטנציאל להגעה לרקמות עמוקות יותר (למשל, מוח או עצמ...