דילוג לתוכן הראשי

איך נוצר ויטמין D בגופנו? - קובי עזרא

איך נוצר ויטמין D בגופנו?, שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית ובריאות טבעית. 


ויטמין D מתחיל להיווצר בעת חשיפת העור (דרמיס) לקרינת השמש UV מ-7-הידרו-כולסטרול בהשפעת קרני השמש האולטרא סגולות UVB באורך גל של 290 עד 315 

אציין שאורך גל חטווחים הנ"ל קיימים בין השעות 10:00 בבוקר ל- 15:00 בצהריים, אילו הם גם השעות הפחות טובות לחשיפה לשמש מבחינת הנטייה המוגברת לסרטן העור (לרבות מלנומה). 

יכול הייצור של ויטמין D בגופנו משתנה עם הגיל, ככל שאנו מזדקנים יכולת גופנו לייצר ויטמין D יורדת. 

למעשה אדם צעיר (עד לאדמומיות קלה של העור ולא שריפה) יכול לייצר 20.000 IU של ויטמין D בהשוואה לאדם בגיל 70 שגופו יוכל לייצר רק כעשירית מאדם צעיר. 


ושאלה שרבים שואלים אותי, האם שימוש במסנן קרינה מונע ייצור ויטמין D? אז התשובה היא ששימוש אידאלי אנו נצמצם את ייצור הויטמין כ-98% בקירוב. בדומה ללבוש בגדים ארוכים. 

לאחר שויטמין D נוצר עקב החשיפה לקרני השמש האולטרא סגולות (גם מאכילת מקורות עשירים בויטמין או צריכת תוסף תזונה של הויטמין). 

הויטמין נודד לרקמות השומן, ונאגר שם למשך כפלוס מינוס שלושה חודשים. 

כאן הנקודה לציין שבקרב השמנים, שסובלים מעודף משקל ואחוזי שומן גבוהים, באנשים אלה ויטמין D עובר פירוק ברקמת השומן, כך שאינו מגיע לבשלות ולרקמות. 

בהמשך ויטמין D מגיע לכבד ובעזרת אנזימים ציטוכרום P-450 (ששמם: CYP2R1 ו- CYP27A1) וכך נוצרת הידרוקסילציה בכבד, כך אנו מקבלים את הרכיב 25-הידרוקסי-D ולמעשה כמעט ואין לא פעילות ביולוגית עצמונית (1/100). 

אך הוא משמש אותנו לאבחן ולבדוק את רמת ויטמין D הגוף, לפי בדיקת דם, היות והוא נשאר במחזור הדם בטווח של שלושה עד שישה שבועות, כלומר שיש לו זמן מחצית חיים ארוך, והמערכת ההורמונלית אינה משפיעה על רמתו בדם, כלומר שמדובר במרקר אמין. 

ובהמשך הויטמין מגיע לכליה ועקב תהליך אנזימתי עם CYP27B1, האנזים הנ"ל ממיר אותו לויטמין הפעיל הורמונלית שהוא: 1,25 הידרוקסי-D3, הוא למעשה ויטמין D הפעיל.

אציין שישנו אנזים הנקרא CYP214A1, שתפקידו להגביל את ייצור הוויטמין, כלומר למנוע עודפים, וכך לצמצם תופעות לוואי של רמה עודפת, כמו: היפרקלצמיה וכו'. 

אציין שהידרוקסי-D נוצר גם בתוך התאי הערמונית, השד, העצם, השליה, המעי הגס, מערכת החיסון, הריאות והעור. כך אולי גם ניתן לשעת על חשיבות ויטמין D לרקמות אילו. 

בנוסף מסתמן שפעילותו מווסתת את פעילות מערכת החיסון (למשל מניעת הנטייה למחלות אוטואימוניות) וויסות התרבות התאים (למשל צמצום הנטייה לסרטן). 

כידוע ויטמין D נחוץ לספיגת הסידן מהמעיים למחזור הדם, בעת חסר בויטמין D גופנו יספוג רק כ-10 עד 15 אחוז מהסידן שמצוי במעי. כשרמת הויטמין תקינה בדם, אז אנו נספוג עד כ-80% מהסידן. 



פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

ויטמין D ובריאות המוח - מה הקשר? קובי עזרא

ויטמין D ובריאות המוח : מחקר רנדומיזציה תצפיתית ומנדלית. רמה גבוה יותר של ויטמין D הוצע כבעל השפעות מועילות על בריאות המוח. המטרה הייתה לחקור את הקשר בין 25-הידרוקסיויטמין D [25(OH)D], תכונות הדמיה עצבית, והסיכון לדמנציה ושבץ מוחי. {1} מחסור ויטמין d  היה קשור לסיכון מוגבר לדמנציה ושבץ מוחי, עם הקשר החזק ביותר לאלו עם 25(OH)D <25 nmol/L (לעומת 50-75.9 nmol/L; HR מותאם: 1.79; 95% CI: 1.57, 2.04 ו-HR: 1.40; 95% CI: 1.26, 1.56, בהתאמה).  ניתוחי MR לא ליניאריים אישרו את השפעת הסף של 25(OH)D על דמנציה, כאשר הסיכון צפוי להיות גבוה ב-54% (95% CI: 1.21, 1.96) עבור המשתתפים ב-25 ננומול/ליטר בהשוואה ל-50 ננומול/ליטר. 25(OH)D לא היה קשור לתוצאות הדמיה עצבית או לסיכון לשבץ בניתוחי MR. נתח השפעה פוטנציאלי מצביע על כך שניתן למנוע 17% (95% CI: 7.22, 30.58) מדמנציה על ידי הגדלת 25(OH)D ל-50 ננומול/ליטר. ה מסקנות : רמה נמוכה של ויטמין D הייתה קשורה לתוצאות הדמיה עצבית ולסיכונים לדמנציה ושבץ מוחי גם לאחר התאמה מקיפה של משתנים. ניתוחי MR תומכים בהשפעה סיבתית של מחסור בוויטמין D על דמנציה אך ל...

דלקת מפרקים: מנגנונים פתופיזיולוגים והשפעת התזונה על מהלך המחלה, קובי עזרא

דלקת מפרקים (Arthritis) היא קבוצה הטרוגנית של מחלות המאופיינות בתהליך דלקתי כרוני הגורם לפגיעה במפרקים, כאב, נוקשות ואובדן תפקוד. לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), כ- 350 מיליון אנשים   ברחבי העולם סובלים מדלקת מפרקים, עם שכיחות גבוהה יותר בקרב נשים ומבוגרים. שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר.  בסקירה זו נבחן את: הסיווג והפתופיזיולוגיה של דלקת מפרקים הקשר בין תזונה לדלקתיות במפרקים המלצות תזונתיות מבוססות מחקר כיוונים טיפוליים אינטגרטיביים סוגים עיקריים של דלקת מפרקים ומנגנונים פתולוגיים 1. אוסטאוארתריטיס (Osteoarthritis, OA) מאפיינים : ניוון פרוגרסיבי של סחוס מפרקי, עם תגובה דלקתית משנית. גורמי סיכון : גיל, השמנה, עומס מכני, ופגיעות טראומטיות. מנגנונים מולקולריים : עלייה באנזימים מפרקי סחוס (MMP-1, MMP-13). ירידה בסינתזת קולגן מסוג II. שפעול מסלולי דלקת (NF-κB, IL-1β). 2. דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis, RA) מאפיינים : מחלה אוטואימונית עם דלקת סינוביאלית כרונית. גורמי סיכון : גנטיקה (HLA-DR4), עישון, ודיסביוזיס במעי. מנגנונים אימונולוגיים : תגובה של תאי T ו...

איזה מגנזיום הכי יעיל?, קובי עזרא

ההבדלים בין סוגי תוספי המגנזיום השונים נובעים בעיקר משיטות הספיגה והיציבות שלהם, המשפיעות על הזמינות הביולוגית (bioavailability) בגוף. להלן פירוט המאפיינים העיקריים של כל צורה, מבוסס על מחקרים וטכנולוגיות קיימות.. 1.  מגנזיום ליפוזומלי (Liposomal Magnesium) המגנזיום עטוף במעטפת שומנית (ליפוזום), המגנה עליו מפירוק במערכת העיכול ומשפרת את ספיגתו בתאים דרך מיזוג עם קרומי התא. יתרונות : ספיגה יעילה יותר בהשוואה לצורות מסורתיות (כמו מגנזיום אוקסיד או ציטרט), בזכות הגנה מפני חומצות קיבה ואנזימי עיכול. מפחית תופעות לוואי גסטרואינטסטינליות (כמו שלשול), שכן המגנזיום משתחרר באופן מדורג. מחקרים מוכיחים כי ליפוזומים מעלים רמות מגנזיום בפלזמה וברקמות ביעילות גבוהה. חסרונות : ייצור יקר יותר, ותלוי באיכות הליפוזומים (גודל ויציבות). 2.  מגנזיום בננוטכנולוגיה (Nano-Magnesium) חלקיקי מגנזיום בגדלים ננומטריים (1-100 ננומטר), המגדילים את שטח הפנים ומשפרים מסיסות וספיגה במעי. יתרונות : ספיגה מהירה ויעילה דרך מחסומי רירית המעי, בזכות גודלם הזעיר. פוטנציאל להגעה לרקמות עמוקות יותר (למשל, מוח או עצמ...