FOS VS INULIN, כל מה שצריך לדעת עלייהם.
אך לפני שנדון לפרטים על FOS (פרוקטו-אוליגו-סכרידים) ואינולין עלינו להבין את המושג סיבים תזונתיים, שכן, סיבים תזונתיים נחלקים למזונות סיבים לא מסיסים ומסיסים בתזונה שלנו.
סיבים בלתי מסיסים
סיבים לא מסיסים נמצאים בעיקר במזונות על בסיס דגני בוקר; דוגמאות נוספות, הם: לחם, אורז, תירס, תפוח אדמה, ומספר ירקות כמו כרוב וברוקולי.
תאית היא החומר הידוע ביותר שפועל כסיבים בלתי מסיסים, כשמו כן הוא סיבים לא מסיסים אינם מותססים ע"י חיידקי המעיים שלנו, במקום זאת, הסיבים הלא מסיסים סופחים אליהם מים לאורך מערכת העיכול, במיוחד במעי הגס, ולכן גורמים לנפח צואה גדולה ורכה יותר וכך גם מסייעים לשמור על לבריאות המעיים.
סיבים מסיסים
סיבים מסיסים מותססים ע"י חיידקי המעיים שלנו, לסיבים מסיסים יש שם נרדף - פרהביוטיקה, שמסייעת לחיידקים ידידותיים להתרבות, ריבוי החיידקים הידידותיים האלה מביא למגוון יתרונות בריאותיים, החל מקידום איזון החיידקים במעיים, כמו גם חיידקים ידידותיים מווסתים גם את הפרשת המעיים מבחינה הורמונלית, מצב הרוח, בריאות העצם, רמת הגלוקוז בדם, דלקות ומטבוליזם של השומנים בדם.
אנו יכולים למצוא סיבים מסיסים במגוון רחב יותר של מאכלים כגון: פקעות, קטניות, פירות, דגנים, אגוזים וירקות, דוגמאות נוספות הן שיבולת שועל, שעועית, גויאבה, תפוח, שקדים וגזר.
FOS (fructooligosaccharides) ואינולין הם החומרים הידועים ביותר הפועלים כסיבים מסיסים - פרביוטיקה.
כעת אנו יודעים שההתמקדות שלנו היא בצד הסיבים המסיסים של הסיבים התזונתיים, FOS ואינולין עשויים להיראות דומים מאוד, אך הם לא, הוכח מדעית כי FOS הוא פרה-ביוטי טוב יותר מאינולין.
הבנת FOS ואינולין
שניהם (FOS ואינולין) מסווגים כימית כפוליסכרידים (פולי = רבים וסכרידים = סוכר), ניתן לומר שה- FOS ואינולין, הן מולקולות גדולות או ארוכות של סוכרים שניתן לעכל רק ע"י חיידקי המעיים שלנו.
גופנו יכול לעכל סוכרים פשוטים כמו: חד-סוכרים ודו-סוכרים מכיוון שיש לנו אנזימים מיוחדים, אך שרשרת גדולה יותר של מולקולות סוכר הופכת להיות קשה יותר לפירוק וחסרים לנו האנזימים לתהליך הנ"ל, כאן בדיוק הנקודה שחיידקים באים לעזור לנו, היות ולחיידקים אכן יש אנזימים. לפרק מולקולות גדולות של סוכרים = פוליסכרידים.
לאחר ניתוח התמונה הרעיון של FOS הולך ומתבהר, השם "פרוקטואיגוסכרידים" מקורו ב: פרוקטו = פרוקטוז, אוליגו = בין 10-20 מולקולות, סכרידים = סוכרים.
פירוש הדבר ש- FOS הם חומרים של 10-20 מולקולות של פרוקטוז וכי אינולין אינו מסווג כ"אוליגו "מכיוון שיש בו 20-100 מולקולות של פרוקטוז, ובמילים אחרות הופך אותו לאח הגדול יותר של FOS.
אז מה יותר טוב?
לאינולין כשלעצמו אין יותר תוכן של FOS כמו Kestose, Nystose ו- Fructosylnystose, מה שמשמעותו היא שמבנה האינולין רק גדול יותר.
זהו ההבדל העיקרי בין FOS לאינולין, גודל המבנה שלו בגלל השרשרת הארוכה והמשקל המולקולרי שלו. לאינולין יהיה קשה יותר לעבור תסיסה ע"י חיידקים ידידותיים ו / או שייקח יותר זמן לייצר איתות חיידקים, ולכן כל היתרונות הבריאותיים של התפשטות חיידקים ידידותיים יהיו יעילים פחות מ- FOS.
במחקר חדש אחד מדדים מודדים את הביואקטיביות של תסיסה של פרוקטוליגוסכרידים (FOS) ואינולין ע"י 55 זנים של חיידקים ידידותיים הקיימים בבני אדם, ארנבות, מכרסמים וחזירים.
התוצאות היו כי מזון המכיל FOS מציג פעילות ביולוגית בכל 55 הזנים, בעוד שרוב מתוך 55 גדילי החיידקים הידידותיים אינולין לא תסיס את אינולין, זה קרה בגלל משקל מולקולרי של אינולין, חיידקים ידידותיים פשוט לא יכלו לפרק אותו.
סיכום
אינולין הוא סיב מסיס, כך שניתן להתגבר עליו כפרה-ביוטי, אך ההרכב המולקולרי שלו ב- FOS והחומר הכימי שלו שמעניק לו את הקצה, חיידקים ידידותיים מתרבים מהר יותר, וכל היתרונות הבריאותיים הנובעים מכך יעילים יותר; לכן הזמינות הביולוגית של FOS כפרה-ביוטי היא עדיפה על פני אינולין.
בנוסף, אינולין מופק בעיקר מצמח הנקרא עולש (Cichorium intybus) מכיוון שצמח זה מורכב עד 40% ממסתו האינולין הכולל, מחקרים פרמקולוגיים על עולש מדגישים את ההשפעות הרעילות האפשריות עקב מטבוליטים משניים, ובהתחשב בצמח כמקור ידוע לבעיות אלרגיות, לכן יש להזכיר התווית נגד רגישות יתר כאשר מומלץ ליטול אינולין.
https://wholefort.com/blogs/news/fos-vs-inulin-everything-you-need-to-know?fbclid=IwAR0qnPK9nkb9mWHdElyuESl7abxny9DAEXvV-8pryFwhO37A7SuHWvRzwXA
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה