מחסור בוויטמין D עשוי להגביר את הסיכון להתמכרות לאופיואידים ולקרנים אולטרה סגולות. רישומי בריאות האדם ומחקרים על עכברי מעבדה מצביעים על כך שרמות ויטמין D משפיעות על הרצון לאופיואידים והתנהגות המחפשת חשיפה לשמש.
חיות מעבדה חסרות ויטמין D משתוקקות ונעשות תלויות באופיואידים, דבר שנבלם כשמחזירים את רמות הויטמין לנורמליות. רישומי בריאות האדם מצביעים על כך שאנשים עם רמות נמוכות של ויטמין D נוטים יותר להשתמש באופיואידים לרעה. תוצאות המחקר מצביעות על תפקיד פוטנציאלי להשלמת ויטמין D במלחמה בהתמכרות לאופיואידים.
מחסור בוויטמין D מגביר את התשוקה והשפעות של אופיואידים, דבר העלול להגביר את הסיכון לתלות ולהתמכרות, כך עולה ממחקר חדש שהוביל חוקרים מבית החולים הכללי של מסצ'וסטס (MGH). ממצאים אלו, שפורסמו ב- Science Advances, מראים כי טיפול בבעיה הנפוצה של מחסור בוויטמין D עם תוספים זולים עשוי לשחק חלק במאבק במכת המתמשך של התמכרות לאופיואידים.
עבודתו הקודמת של דייויד א 'פישר, דוקטורט, מנהל תוכנית מלנומה של המרכז הכללי לסרטן ומנהל מרכז המחקר לביולוגיה עורית של MGH (CBRC), הניחה את הבסיס למחקר הנוכחי. בשנת 2007, פישר וצוותו מצאו משהו לא צפוי: חשיפה לקרני אולטרה סגול (UV) (במיוחד הצורה הנקראת UVB), גורמת לעור לייצר את ההורמון אנדורפין, שקשור כימית למורפיום, הרואין ואופיואידים אחרים - למעשה. כולם מפעילים את אותם קולטנים במוח. מחקר שנערך ע"י פישר מצא כי חשיפה ל-UV מעלה את רמות האנדורפין בעכברים, אשר מציגים התנהגות עקבית עם התמכרות לאופיואידים.
אנדורפין מכונה לפעמים הורמון "ההרגשה הטובה" מכיוון שהוא מעורר תחושה של אופוריה קלה. מחקרים הראו שאנשים מסוימים מפתחים דחף להשתזף ולבקר במכוני שיזוף המשקפים את ההתנהגויות של מכורים לאופיואידים. פישר ועמיתיו שיערו שאנשים עשויים לחפש את ה- UVB מכיוון שהם חושקים בלא הבהרה למהר האנדורפינים. אבל זה מרמז על סתירה גדולה. "מדוע שנתפתח ונמשך באופן התנהגותי כלפי המסרטן השכיח ביותר שקיים?" שאל פישר. אחרי הכל, חשיפה לשמש היא הגורם העיקרי לסרטן העור, שלא לומר דבר על קמטים ונזקי עור אחרים.
פישר סבור כי ההסבר היחיד מדוע בני אדם ובעלי חיים אחרים מחפשים את השמש הוא שחשיפה לקרינת UV נחוצה לייצור ויטמין D, שגופנו אינו יכול לייצר בכוחות עצמו. ויטמין D מקדם את ניצול הסידן, החיוני לבניית העצמות. כששבטי בני אדם נדדו צפונה בתקופות פרהיסטוריות, ייתכן שהיה צורך בשינוי אבולוציוני שיאלץ אותם לצאת ממערות ואל אור השמש בימים קרים מאוד. אחרת, ילדים קטנים היו מתים ממחסור ממושך בוויטמין D (הגורם לרככת) ועצמות חלשות.
תיאוריה זו הובילה את פישר ועמיתיו להשערה שחיפושי השמש מונעים ממחסור בוויטמין D, במטרה להגביר את הסינתזה של ההורמון להישרדות, וכי מחסור בוויטמין D עשוי גם להפוך את הגוף לרגיש יותר להשפעות של אופיואידים, העלולים לתרום להתמכרות. "מטרתנו במחקר זה הייתה להבין את הקשר בין איתות ויטמין D בגוף לבין התנהגויות המבקשות UV ומחפשות אופיואידים", אומר המחבר הראשי Lajos V. Kemény, MD, PhD, עמית מחקר בפוסט-דוקטורט לדרמטולוגיה ב- MGH.
במאמר מדעי ההתקדמות, פישר, קמני וצוות רב תחומי ממספר מוסדות התייחסו לשאלה מנקודות מבט כפולות. בזרוע אחת של המחקר, הם השוו עכברי מעבדה רגילים עם עכברים שהיו חסרים בוויטמין D (באמצעות גידול מיוחד או ע"י הוצאת ויטמין D מהתזונה שלהם). "מצאנו כי ויסות רמות ויטמין D משנה התנהגויות ממכרות מרובות הן לאולטרה-סגולות והן לאופיואידים", אומר קמני. חשוב לציין שכשהעכברים הותנו במינונים צנועים של מורפיום, אלה החסרים בוויטמין D המשיכו לחפש את התרופה, התנהגות שהייתה פחות שכיחה בקרב העכברים הרגילים. כאשר הוסר המורפיום, העכברים עם רמות ויטמין D נמוכות היו בסיכון גבוה יותר לפתח תסמיני גמילה.
המחקר מצא גם כי מורפיום עבד בצורה יעילה יותר כמשכך כאבים בעכברים עם מחסור בוויטמין D, כלומר, לאופיואיד הייתה תגובה מוגזמת בעכברים אלו, מה שעשוי להיות נוגע אם זה נכון גם אצל בני אדם, אומר פישר. אחרי הכל, שקול חולה ניתוח שמקבל מורפיום לשליטה בכאב לאחר הניתוח. אם לאותו חולה חסר ויטמין D, ההשפעות האופוריות של מורפיום יכולות להיות מוגזמות, אומר פישר, "ואותו אדם צפוי להתמכר."
נתוני המעבדה המצביעים על כך שמחסור בוויטמין D מגביר את ההתנהגות הממכרת נתמך על ידי מספר ניתוחים נלווים של רשומות בריאות האדם. האחד הראה כי חולים עם רמות ויטמין D נמוכות באופן צנוע היו בסיכון גבוה ב-50% לעומת אחרים עם רמות נורמליות להשתמש באופיואידים, בעוד שחולים עם מחסור חמור בוויטמין D היו בסיכון גבוה ב -90%. ניתוח אחר מצא כי חולים שאובחנו כסובלים מהפרעת שימוש באופיואידים (OUD) היו בסיכון גבוה יותר מאחרים לחסר בוויטמין D.
בחזרה למעבדה, אחד הממצאים הקריטיים האחרים של המחקר יכול להיות בעל השלכות משמעותיות, אומר פישר. "כאשר תיקנו את רמות הוויטמין D בעכברים החסרים, התגובות האופיואידיות שלהם התהפכו וחזרו לקדמותן", הוא אומר. אצל בני אדם, מחסור בוויטמין D נפוץ, אך מטופל בבטחה ובקלות באמצעות תוספי תזונה בעלות נמוכה, מציין פישר. אמנם יש צורך במחקר נוסף, אך הוא מאמין כי טיפול במחסור בוויטמין D עשוי להציע דרך חדשה לסייע בהפחתת הסיכון ל- OUD ולחיזוק הטיפולים הקיימים להפרעה. "התוצאות שלנו מצביעות על כך שתהיה לנו הזדמנות בזירת בריאות הציבור להשפיע על מגיפת האופיואידים", אומר פישר.
Materials provided by Massachusetts General Hospital. Note: Content may be edited for style and length.