היום נדון על חוסר מגנזיום ותסמינים. מחסור במגנזיום, הידוע גם בשם היפומגנזמיה, היא בעיה בריאותית שלעתים קרובות מתעלמים ממנה, ובעיקר כשהיא תת-קליניקת כלומר ללא סימפטומים.
מגנזיום הוא מינרל התוך תאי השני בשכיחותו. הממלא תפקיד חשוב בהומאוסטזיס של אינסולין ובמטבוליזם של גלוקוז באמצעות ריאקציות אנזימטיות מרובות. {4}
צריכת מגנזיום נמוכה באוכלוסיות הצורכות דיאטות מזון מעובד מודרניות. צריכה נמוכה של מגנזיום קשורה למחלות כרוניות בעלות דאגה עולמית, כמו: מחלות לב וכלי דם, סוכרת מסוג 2, תסמונת מטבולית ומחלות שלד. {1}
אין כיום סמן ביולוגי פשוט ואמין לסטטוס המגנזיום בגוף כולו, מה שמקשה על הערכה קלינית ופרשנות של החסר במגנזיום בבני אדם. {1}
בנוסף יש לציין כי צריכת הסידן בארה"ב וכך גם העולם המערבי עלתה בשיעור של פי 2-2.5 מזו של צריכת המגנזיום, {1}
מגנזיום הוא קו-פקטור לביו-סינתזה, הובלה והפעלה של ויטמין D; ומחקרי ויטמין D ומגנזיום הראו שניהם נקשרים עם חלק מאותן מחלות כרוניות. {1}
השפעות בריאותיות של צריכת מגנזיום לא מספקת
רמת מגנזיום נמוכה באוכלוסיות הצורכות דיאטות מודרניות המכיל מזון מעובד, עשירות בדגנים מזוקקים, שומנים וסוכרים.
מצב מגנזיום נמוך עלול להוביל למחלות כרוניות, כמו למחלת לב איסכמית{2}.
מכיוון שמגנזיום מווסת את הובלת סידן, השלמת במגנזיום בחולים עם מחסור במגנזיום לאחר גיל המעבר הביאה לשיפור באוסטיאופורוזיס. {3}
לדוגמה, מחקרים קשרו מצב של חסר במגנזיום לסיכון גבוה יותר לתסמונת מטבולית. מחקרים אפידמיולוגיים הדגימו מחסור במגנזיום כגורם סיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2, לכן הגיוני לחפש את ההשפעות המועילות האפשריות שלו בוויסות ומניעת סוכרת. {4}
כלומר לתוספת מגנזיום במתן אוראלי במינון מתאים יש השפעות מועילות על רמת הגלוקוז בדם, פרופיל השומנים ולחץ הדם בחולים עם סוכרת מסוג 2. {4}
מחקרים מראים שצריכת מגנזיום אידאלית עשויה להיות ביחס הפוך לסיכון ללחץ דם גבוה ולסוכרת מסוג 2, וצריכה גבוהה יותר של מגנזיום עשויה להפחית את רמת הטריגליצרידים בדם ולהעלות את רמות הכולסטרול בצפיפות גבוהה (HDL). {5}
הממצאים מצביעים שעם צריכת מגנזיום גבוהה יותר יש סיכון נמוך יותר לפתח תסמונת מטבולית. {5}
במטא-אנליזה נמצא קשר הפוך משוקלל בין צריכת מגנזיום בתזונה לבין הסיכון לתסמונת מטבולית, על כל עלייה של 100 מ"ג ליום בצריכת מגנזיום, הסיכון הכולל ללקות בתסמונת מטבולית ירד ב-17%. {6}
עדויות אפידמיולוגיות מצביעות על כך שצריכת מגנזיום גבוהה יותר עשויה להפחית את שכיחות הסוכרת. מטה-אנליזה המספקת ראיות נוספות התומכות בכך שצריכת מגנזיום קשורה באופן הפוך ומובהק לסיכון סוכרת מסוג 2 באופן מנה-תגובה. {7}
היפומגנזמיה קלינית והגבלה ניסיונית של מגנזיום בתזונה מגבירים הפרעות קצב לב.
צריכה גדולה יותר של מגנזיום הייתה קשורה באופן מובהק לצפיפות המינרלים העצם bone mineral density (BMD) גבוה יותר בנשים וגברים לבנים. {8}
מגנזיום חשוב לוויסות התגובה הדלקתית כמו גם תפקוד השרירים, ו-מחלת ריאות חסימתית כרונית - Chronic Obstructive Pulmonary Disease (COPD) היא מחלה מרובת מרכיבים המאופיינת בתגובה דלקתית לא תקינה של הריאות עם אי תפקוד שרירים מערכתי. {9}
מחקרים אפידמיולוגיים העלו כי צריכת מגנזיום עשויה להיות קשורה לירידה בסיכון לסרטן המעי הגס, אך הממצאים לא היו עקביים. {10}
רמות נמוכות של מגנזיום נקשרו גם לדיכאון, רמות המגנזיום בסרום היו נמוכות משמעותית בקרב נבדקים דיכאוניים. {11}
בעיות בריאות הקשורות למחסור במגנזיום
כשרמות המגנזיום נמוכות לטווח ארוך בגלל מצבי חולי שונים, אלכוהוליזם או נטילת תרופות מסוימות, או צריכה בלתי מספקת.
מחסור במגנזיום יכול להוביל לבעיות בריאות, כמו: לחץ דם גבוה ומחלות לב, סוכרת סוג 2, אוסטאופורוזיס, וכאבי ראש.
מהם התסמינים של תסמיני מחסור במגנזיום?
סימנים ותסמינים של היפומגנזמיה כוללים כל דבר, החל מרעד קל וחולשה כללית ועד איסכמיה לבבית ומוות. {12}
מחסור במגנזיום יכול לגרום לירידה בתיאבון, בחילות, עייפות וחולשה, רעד, התכווצות שרירים, הרדמות ועקצוצים באצבעות, שינויים בקצב הלב והפרעות קצב.
מה גורם למחסור במגנזיום?
מחסור במגנזיום באנשים "בריאים" הוא נדיר אך הוא יכול להיגרם ע"י:
תזונה לקויה (במיוחד בקרב קשישים או כאלה שאין להם מספיק מה לאכול)
סכרת סוג 2
בעיות עיכול כגון מחלת קרוהן
הקאות או שלשולים לטווח ארוך
בעיות בכליות
שימוש ארוך טווח במשתנים (תרופות משתנות)
תרופות מסוימות (לדוגמה, טבליות נוזלים ותרופות נגד כיבים או ריפלוקס) עלולות לגרום לרמות מגנזיום נמוכות אם נלקחות לתקופות ארוכות
כיצד מאבחנים מחסור במגנזיום?
מחסור במגנזיום מאובחן באמצעות בדיקת דם ולעיתים בדיקת שתן, בדיקת שיער.
מקורות:
1. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4717874/
2. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23485414/
3. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8274361/
4. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25405132/
5. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16567569/
6. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24975384/
7. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21868780/
8. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16274367/
9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17364676/
10. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23031849/
11. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17845894/
12. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK500003/