איך נוצר ויטמין D בגופנו?, שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית ובריאות טבעית.
ויטמין D מתחיל להיווצר בעת חשיפת העור (דרמיס) לקרינת השמש UV מ-7-הידרו-כולסטרול בהשפעת קרני השמש האולטרא סגולות UVB באורך גל של 290 עד 315
אציין שאורך גל חטווחים הנ"ל קיימים בין השעות 10:00 בבוקר ל- 15:00 בצהריים, אילו הם גם השעות הפחות טובות לחשיפה לשמש מבחינת הנטייה המוגברת לסרטן העור (לרבות מלנומה).
יכול הייצור של ויטמין D בגופנו משתנה עם הגיל, ככל שאנו מזדקנים יכולת גופנו לייצר ויטמין D יורדת.
למעשה אדם צעיר (עד לאדמומיות קלה של העור ולא שריפה) יכול לייצר 20.000 IU של ויטמין D בהשוואה לאדם בגיל 70 שגופו יוכל לייצר רק כעשירית מאדם צעיר.
ושאלה שרבים שואלים אותי, האם שימוש במסנן קרינה מונע ייצור ויטמין D? אז התשובה היא ששימוש אידאלי אנו נצמצם את ייצור הויטמין כ-98% בקירוב. בדומה ללבוש בגדים ארוכים.
לאחר שויטמין D נוצר עקב החשיפה לקרני השמש האולטרא סגולות (גם מאכילת מקורות עשירים בויטמין או צריכת תוסף תזונה של הויטמין).
הויטמין נודד לרקמות השומן, ונאגר שם למשך כפלוס מינוס שלושה חודשים.
כאן הנקודה לציין שבקרב השמנים, שסובלים מעודף משקל ואחוזי שומן גבוהים, באנשים אלה ויטמין D עובר פירוק ברקמת השומן, כך שאינו מגיע לבשלות ולרקמות.
בהמשך ויטמין D מגיע לכבד ובעזרת אנזימים ציטוכרום P-450 (ששמם: CYP2R1 ו- CYP27A1) וכך נוצרת הידרוקסילציה בכבד, כך אנו מקבלים את הרכיב 25-הידרוקסי-D ולמעשה כמעט ואין לא פעילות ביולוגית עצמונית (1/100).
אך הוא משמש אותנו לאבחן ולבדוק את רמת ויטמין D הגוף, לפי בדיקת דם, היות והוא נשאר במחזור הדם בטווח של שלושה עד שישה שבועות, כלומר שיש לו זמן מחצית חיים ארוך, והמערכת ההורמונלית אינה משפיעה על רמתו בדם, כלומר שמדובר במרקר אמין.
ובהמשך הויטמין מגיע לכליה ועקב תהליך אנזימתי עם CYP27B1, האנזים הנ"ל ממיר אותו לויטמין הפעיל הורמונלית שהוא: 1,25 הידרוקסי-D3, הוא למעשה ויטמין D הפעיל.
אציין שישנו אנזים הנקרא CYP214A1, שתפקידו להגביל את ייצור הוויטמין, כלומר למנוע עודפים, וכך לצמצם תופעות לוואי של רמה עודפת, כמו: היפרקלצמיה וכו'.
אציין שהידרוקסי-D נוצר גם בתוך התאי הערמונית, השד, העצם, השליה, המעי הגס, מערכת החיסון, הריאות והעור. כך אולי גם ניתן לשעת על חשיבות ויטמין D לרקמות אילו.
בנוסף מסתמן שפעילותו מווסתת את פעילות מערכת החיסון (למשל מניעת הנטייה למחלות אוטואימוניות) וויסות התרבות התאים (למשל צמצום הנטייה לסרטן).
כידוע ויטמין D נחוץ לספיגת הסידן מהמעיים למחזור הדם, בעת חסר בויטמין D גופנו יספוג רק כ-10 עד 15 אחוז מהסידן שמצוי במעי. כשרמת הויטמין תקינה בדם, אז אנו נספוג עד כ-80% מהסידן.
איך לשפר את הזיכרון, איך תפקוד קוגניטיבי ואת תפקוד המוח בכלל? שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית ובריאות טבעית.
במטרה לשפר את התפקוד הקוגנטיבי והיכולות של תפקודי המוח השונים, לכך ישנם מספר כללים, להלן חמש גורמים שיסייעו לכם לשפר את יכולת החשיבה והזיכרון.
החל מ:
1) פעילות גופנית בהתאמה אישית למטופל ובהתאם לצרכיו האישיים. פעילות גופנית סדירה יכולה להיות השפעות חיוביות על הזיכרון והתפקוד הקוגניטיבי. פעילות גופנית מגבירה את זרימת הדם בכל הגוף, כולל המוח. זרימת דם משופרת זו מספקת יותר חמצן וחומרים מזינים למוח, ומקדם את בריאותו ותפקודו הכלליים.
פעילות גופנית מעוררת שחרור של נוירוטרנסמיטורים שונים, כמו דופמין ואנדורפינים. כימיקלים אלו מעורבים בוויסות מצב הרוח, הפחתת מתח ושיפור התפקוד הקוגניטיבי, כולל זיכרון.
פעילות גופנית הוכחה כמגבירה את הייצור של BDNF, חלבון התומך בצמיחה ותחזוקה של תאי מוח. BDNF ממלא תפקיד מכריע בקידום נוירופלסטיות, שהיא היכולת של המוח להסתגל וליצור קשרים חדשים. פעילות גופנית סדירה מגדילה את הגודל והתפקוד של ההיפוקמפוס, מה שמוביל לשיפור הזיכרון והביצועים הקוגניטיביים.
פעילות גופנית ידועה כמפחיתה את רמות הלחץ והחרדה, מה שיכול להיות בעל השפעה חיובית על הזיכרון והתפקוד הקוגניטיבי.
פעילות גופנית סדירה יכולה לסייע בשיפור איכות השינה. שינה מספקת ורגועה חיונית לגיבוש הזיכרון ולתפקוד הקוגניטיבי
2) שינה טובה ואיכותיתפעילות גופנית סדירה יכולה לקדם איכות שינה טובה יותר. פעילות גופנית עוזרת להפחית מתח, חרדה ודיכאון, שהם גורמים שכיחים שעלולים להפריע לשינה. פעילות גופנית סדירה יכולה לעזור לווסת את השעון הפנימי של הגוף, המכונה קצב הצירקדי. זה יכול לתרום ללוח זמנים עקבי יותר של שינה, מה שמקל על ההירדמות וההתעוררות בזמנים הרצויים. שינה מספקת היא חיונית לביצועים פיזיים ולהתאוששות. במהלך השינה, הגוף מתקן ובונה מחדש רקמות, כולל שרירים.
3) לאתגר את החשיבה והזיכרון,
4) לשמוע למוזיקה (מה שנקרא אפקט מוצרט) אך אפשרי כמובן לשמוע מוזיקה שונה,
5) ואולי גם מספר תוספי תזונה שעשויים להועיל (כמו למשל אומגה-3, גם ויטמין D ו- B, בדגש על ויטמין B12, פוספטדיל-סרין, אציטיל-אל-קרניטין, גינקו-בילובה).
פעילות גופנית עשויה לשפר את יכולת הלמידה והחשיבה שלנו. פעילות גופנית משפר את התקשורת הבין תאית, ומשפר את זרימת הדם לפריפריה וגם למוח ומגבירה את מספר המתוכונדריות בשרירים (בעיקר פעילות אנאירובית).
רצוי לבצע פעילות אירובית ואנאירובית. פעילות גופנית מגבירה את מיומנויות הזיכרון והחשיבה שלך הן במישרין והן בעקיפין.
בנוסף ניתן להוסיף גם איזון המערכת האנדוקרינית, כאן הכוונה בעיקר להורמוני בלוטת התריס, הורמוני המין (טסטוסטרון ואסטרוגן) והורמוני הסטרס (קורטיזון ואדרנלין). אם יש לכם שאלות אתם מוזמנים לשאול אותי כאן בתגובות.
חשיבות ויטמין k2 לבריאות השיניים והחניכיים, שלום כאן קובי עזרא, המומחה שלכם לרפואה נטורופטית ובריאות טבעית.
ויטמין K2 זוכה לתשומת לב על תפקידו הפוטנציאלי בשיפור בריאות השיניים. אמנם יש צורך במחקרים נוסים כדי להבין היטב את ההשפעות הספציפיות שלו על בריאות הפה.
ויטמין K2 הוכח כבעל פוטנציאל נוגד חמצון במוח ועשוי להתגלות כדרך חזקה לשמר את זרימת נוזל השיניים הצנטריפוגלי המבוקרת האנדוקרינית. מתח, לרבות מתח חמצוני, מגביר את התגובה הדלקתית של הגוף.
סוכר לא רק יכול להגביר את ייצור החומצה החיידקית דרך הפה, אלא הוא יכול במקביל להפחית את ההגנה של השן באמצעות איתות אנדוקרינית.
ייצור רוק הוא הפונקציה האקסוקרינית של בלוטות הרוק. יכולת החציצה של הרוק היא קריטית לנטרול סביבת הפה. זה ממזער את הדה-מינרליזציה של האמייל ומשפר את המינרל מחדש שלו. ויטמין K2 כמו זה שנמצא בגבינה מותסס, משפר את חציצת הרוק באמצעות השפעתו על סידן ופוספטים אנאורגניים המופרשים.
ישנן מספר סיבות מדוע ויטמין K2 עשוי להועיל לשמור על בריאות השיניים והחניכיים:
ויטמין K2 ומניעת אבנית בשיניים
אבנית שיניים היא צורה מוקשה של רובד שיניים שיכול לתרום למחלות חניכיים ולעששת. מספר מחקרים מצביעים על כך שוויטמין K2 עשוי לעזור לעכב את היווצרות האבנית הדנטלית, מה שעשוי להפחית את הסיכון לבעיות בריאות הנ"ל.
המנגנון המדויק שבו ויטמין K2 עשוי להשפיע על היווצרות אבנית אינו מובן במלואו, ויש צורך במחקר נוסף כדי לבסס קשר סופי. עם זאת, כמה מחקרים הצביעו על כך שוויטמין K2 עשוי למלא תפקיד במניעת הסתיידות ומינרליזציה של רקמות רכות, שיכולות לכלול רובד שיניים.
כמו גם, ויטמין K2 ידוע בתפקידו בקידום בריאות העצם ומטבוליזם תקין של סידן. הויטמין עוזר להפעיל חלבונים המווסתים את שקיעת הסידן בעצמות ובשיניים, מה שעשוי לתרום למינרליזציה ולחוזק של אמייל השן.
ויטמין K2 בריאות חניכיים
ויטמין K2 עשוי למלא תפקיד בתמיכה בבריאות החניכיים. מחלת חניכיים היא מצב שכיח המאופיין בדלקת וזיהום של החניכיים. ויטמין K2 עשוי לסייע לווסת את התגובה הדלקתית בחניכיים, ולקדם רקמת חניכיים בריאה יותר.
שימור אמייל השן שלך צריך להיות אחד מהעדיפויות הגבוהות ביותר שלך לבריאות השיניים שלך. אמייל השן אינו מכיל תאים חיים. זה מבנה מינרלי שמנוהל ע"י המיקרוביום בפה.
התכונות האנטי דלקתיות של ויטמין K2 מועילות למערכת החיסון. הוכח שהוא מפחית דלקת בכל הגוף באמצעות המנגנונים הבאים: הורדת ייצור סמנים דלקתיים לרמה נמוכה יותר. ושליטה בתאי החיסון האחראים לדלקת הפחתה במספר תאי הפיברובלסט.
ויטמין K2 יכול לסייע במניעת היווצרות אבנית בחלק החיצוני של השיניים הטוחנות העליונות ומאחורי השיניים הקדמיות התחתונות, שתיהן רגישות להיווצרות אבנית עקב נוכחות של כמויות גבוהות של סידן ברוק.
ויטמין K2 הוכח כבעל תכונות אנטי דלקתיות. לדלקת תפקיד משמעותי במחלת חניכיים והפחתת הדלקת יכולה לסייע בקידום רקמת חניכיים בריאה יותר.
ויטמין K2 מעורב בייצור הקולגן, חלבון המספק מבנה ותמיכה לרקמת החניכיים. סינתזת קולגן נאותה חשובה לשמירה על בריאות החניכיים.
ויטמין K2 מניעת עששת (חורים בשיניים)
ויטמין K2 עשוי להיות בעל אפקט מגן מפני עששת. הוצע כי ויטמין K2 עוזר להפעיל חלבונים מסוימים המעורבים בתהליך המינרליזציה של השיניים, מה שעשוי לשפר את עמידותם לעששת.
ויטמין K2, הפועל באופן סינרגטי עם סידן ומינרלים נוספים, הוא כנראה הרכיב החשוב ביותר למניעת עששת ואף היפוך של חורים קטנים הקיימים בשיניים.
החלבון אוסטאוקלצין, התלוי בויטמין K2 לצורך הפעלה. לאחר ההפעלה, אוסטאוקלצין מושך סידן מזרם הדם לתוך העצמות והשיניים כדי לשמור אותם חזקים וללא מחלות. לרוב האנשים בחברה המודרנית יש מחסור בויטמין K2.
חלבון מטריקס-GLA השני מבין החלבונים התלויים בויטמין K2 הוא חלבון Matrix-GLA המשתחרר בדנטין, הפועל גם לקשירת סידן בגוף.
אך חלבון מטריקס-GLA ואוסטאוקלצין אוספים סידן למטרות שונות. חלבון Matrix-GLA אוסף סידן מכלי הדם (כמו הלב, הכליות והערמונית) ומוודא שהוא עובר לשיניים ולעצמות.
בשיניים ידוע כי חלבון מטריקס-GLA מעורב בתהליך מינרליזציה של שיניים. עם זאת, הוא מעורב גם בדלקת ובתהליך החיסוני בעורקים.
כמו עצם ותאי חיסון אחרים, אודנטובלסטים דורשים את ויטמינים מסיסים בשומן A ו-D על מנת לשחרר אוסטאוקלצין וחלבון MGP.
אוסטאוקלצין וחלבון מטריקס-GLA תלויים בויטמין K2 כדי למנוע ולרפא עששת באופן טבעי.
ללא ויטמין K2 שיניים עלולות שלא למקם מינרלים כראוי.
ללא ויטמין K2, כמעט בלתי אפשרי להגיע לבריאות הפה והשיניים האופטימלית.
ללא ויטמין K2, הסידן עלול לא להגיע לעצמות ולשיניים במקום בו הוא נחוץ בפועל. במקום זאת, הוא עלול להגיע לעורקים שם הוא מסתייד ומוביל למחלות לב, או בכליות ליצור אבני כליה.
ויטמינים D3 ו-K2 פועלים באופן סינרגטי כדי לשאת ולהפקיד סידן לשיניים ולעצמות, שם הוא יכול להיספג כראוי.
חלבון המטריצה gla תלוי K2 (MGP). MGP מוצא סידן ברקמות רכות (כולל עורקים וורידים), ואוסטאוקלצין מפנה אותו לשיניים ולעצמות.
מכיוון שאוסטאוקלצין הוא חלבון תלוי K2, הגברת צריכת ויטמין K2 גורמת לאוסטאוקלצין לעבוד ביעילות רבה יותר. כאשר אוסטאוקלצין מופעל ע"י K2, הוא גורם לצמיחת דנטין טרי (רקמה מסויידת שנמצאת בבסיס שכבת האמייל של השיניים), וכאשר דנטין חדש צומח, יש פחות סיכוי להיווצרות חורים. (שימו לב שתהליך זה דורש גם ויטמינים A ו-D).
ויטמין K2 חיוני למניעת עששת: הויטמינים המסיסים בשומן הם גורמי מפתח לשיניים חזקות ובריאות טבעית.
ללא מספיק ויטמין K2, השיניים שלנו רגישות לעששת. הם מאבדים את היכולת גם להתגונן מפני חיידקים וגם לרפא ולהחזיר שיניים מבפנים.
בדומה לאופן שבו ויטמין K2 משפיע על העצמות, מאמינים שוויטמין K2 עוזר להאט את קצב איבוד השיניים המתרחש עם העלייה בגיל. למעשה, כשזה מגיע לעצם, נצפה K2 כמגדיל למעשה את מסת העצם.
ויטמין K2 חשוב ביותר במהלך התפתחות העובר. כאשר אמהות אינן צורכות מספיק מהוויטמין הזה, סחוס האף של העובר מסוייד מוקדם מדי ועלול להוביל לצמיחת השליש התחתון של הפנים. מצב זה נחשב נדיר ביותר ומכונה דיספלזיה maxillonasal או "תסמונת בינדר".
הורג חיידקים הגורמים לחורים. גורם מפתח אחד בהיווצרות החורים הוא הפרעה למיקרוביום שבפה. הפה מלא בטריליוני חיידקים בכל עת, והחיידקים הבריאים הם שעוזרים לנצח ריח רע מהפה ולעצור את היווצרות עששת.
למרבה הצער, זה נפוץ מאוד שחיידקים רעים מתרבים ומתרבים על חשבון הטובים. כאשר זה קורה, חיידקים מזיקים עלולים להוביל לעששת, מחלות חניכיים ובעיות נוספות אחרות.
חשוב לציין שבעוד ויטמין K2 מבטיח הבטחה לבריאות השיניים, הוא לא אמור להחליף את שיטות היגיינת הפה הנכונות. צחצוח שיניים לפחות פעמיים ביום, שימוש בחוט דנטלי מדי יום וביקור קבוע אצל רופא השיניים לבדיקות וניקויים נשארים חיוניים לשמירה על בריאות השיניים.
כמו תמיד, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע או רופא שיניים לקבלת ייעוץ והמלצות אישיות לגבי צרכי בריאות השיניים הספציפיים שלך.
פירות יער, יין אדום, מוצרי סויה כגון טופו, טמפה, אדמה וחלב סויה, תה, במיוחד זני ירוק, לבן ואולונג.
גויטרינים ותיוציאנטים משתחררים ממזונות צמחים מסוימים כאשר פורסים או לועסים אותם ממצבם הגולמי. פלבנואידים במזונות יכולים להיות מומרים גם לתרכובות גויטרוגניות ע"י חיידקי המעיים הטבעיים של הגוף.
גויטרוגנים בלוטת התריס
מזונות המכילים גויטרוגנים מסוגלים לשבש את תפקוד בלוטת התריס ע"י עיכוב יכולת הגוף להשתמש במינרל יוד. ליתר דיוק, גויטרוגנים יכולים לחסום את התהליך שבו יוד משולב בהורמוני המפתח של בלוטת התריס תירוקסין (T4) וטריודוטירונין (T3).
סויה בעוד שסויה לא משפיע על בלוטת התריס אצל אנשים עם תפקוד תקין של בלוטת התריס ורמות יוד נאותות, הסויה יכולה להפריע לספיגה של תרופות חלופיות להורמון בלוטת התריס.
הסיבה זאת מומחים ממליצים לחולים עם תת פעילות בלוטת התריס ליטול תרופות לבלוטת התריס על בטן ריקה. בכל אופן אין צורך להימנע לחלוטין מסויה בצורה גורפת.
קיים גם חשש שצריכת איזופלבונים, המרכיבים הפעילים בסויה, עשויה לעורר את השינוי מתת-קליני לתת פעילות גלויה של בלוטת התריס אצל אנשים עם צריכת יוד נמוכה.
האם לאכול סויה כשיש תת פעילות בלוטת התריס?
הסויה מעכב את השחרור בפועל של הורמון בלוטת התריס ע"י בלוטת התריס ומשבשים את ההמרה ההיקפית של הורמון האגירה של בלוטת התריס T4 להורמון בלוטת התריס הפעיל T3.
בכמויות גדולות מאוד, גויטרוגנים עלולים לגרום לזפק או לבלוטת התריס מוגדלת. הם יכולים גם להתנהג כמו תרופות נגד פעילות יתר של בלוטת התריס, להאט את תת פעילות בלוטת התריס ולגרום פוטנציאל להיפותירואידיזם.
איך לצמצם את ההשפעות של מזונות גויטרוגנים
מזונות גויטרוגניים עשירים בויטמינים ומינרלים, ורוב המומחים אינם ממליצים, לרבות חולים עם מחלת בלוטת התריס, להימנע מאכילתם. עם זאת, יש מספר הנחיות הגיוניות שכדאי לשקול אם את/ה סובל/ת מתת פעילות בלוטת התריס או אם אתה מודאג לגבי גויטרוגנים בתזונה שלך.
אז מה שניתן לעשות כדי למזער את הסיכון להשפעות שליליות:
הימנע מצריכת כמויות גדולות במיוחד של מזונות גויטרוגניים. צריכת כמות מתונה היא למעשה בריאה מאוד מכיוון שהם עשירים בחומרים מזינים. בעיות כמעט ולא מתרחשות, ורק כאשר הן נצרכות בכמויות גדולות במיוחד.
מבשלים ירקות גויטרוגניים: אידוי, בישול או תסיסה יכולים להפחית את רמות הגואטרוגנים. אם אתם אוהבים תרד טרי או קייל בשייקים, נסה להלבין את הירקות ולאחר מכן לאחסן אותם במקפיא לשימוש מאוחר יותר.
הגדל את צריכת היוד והסלניום שלך: קבלת מספיק יוד וסלניום יכולה לעזור להפחית את ההשפעות של גויטרוגנים; מחסור ביוד הוא גורם סיכון ידוע לתפקוד לקוי של בלוטת התריס, אם כי נדיר שאנשים החיים בארצות הברית סובלים ממחסור.
מקורות תזונתיים טובים ליוד כוללים אצות - כגון אצות, קומבו או נורי - ומלח יוד. פחות מחצי כפית מלח יוד מכסה את הדרישה היומית שלך ליוד.
מקורות מצוינים לסלניום כוללים אגוזי ברזיל, דגים, בשר, גרעיני חמניות, טופו, שעועית אפויה, פטריות פורטובלו, פסטה מדגנים מלאים וגבינה.
החלף את זה: אכילת מגוון מזונות - לא גואיטרוגניים כמו גם גויטרוגניים - תעזור להגביל את כמות הגואטרוגנים שאתה צורך ותבטיח שתקבל מבחר בריא של ויטמינים ומינרלים.
אם אתה אוכל בעיקר גויטרוגנים מבושלים ומתקשה לאזן את הטיפול בבלוטת התריס שלך, אולי כדאי לשקול לצמצם את הכמות הכוללת של מזונות גויטרוגניים בתזונה שלך.
אם יש לך תת פעילות של בלוטת התריס ועדיין יש לך בלוטת התריס תפקודית חלקית - כמו דלקת בלוטת התריס של השימוטו - היזהר במיוחד לא לצרוך יתר על המידה כמויות גדולות של מזונות גויטרוגניים גולמיים.
לא כל מי שסובל מבעיות בבלוטת התריס צריך להיות מודע לגואטרוגנים.
השמנה בטנית לאילו תופעות לוואי הוא עשוי לגרום?, ואיך ניתן לטפל בהשמנה בטנית?, שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית ובריאות טבעית.
יש בגופנו שלושה "מאגרי" שומן, שומן תת עורי (הכי זמין לניצול, שומן תת עורי מהווה את רוב השומן בגופנו), שומן בבטן (פחות שמין מהתת עורי), ושומן נעול (הכי פחות זמין).
השומן הבטני מסוכן ! הוא מגביר את הסיכון לפגיעה בעורקים ולהגביר את הנטייה למחלות לב וכלי דם, כמו גם לפגוע בתפקודי הכבד ועד לסוכרת סוג 2.
איך ניתן לדעת אם יש לכם שומן בטני יתר על המידה? בדברים היקף מותניים של מעל ל-102 ס"מ ולנשים 88 ס"מ.
אז מה עושים? פעילות גופנית ותוכנית תזונה בהתאמה אישית, לא פחות חשוב לצמצם את הנטייה למצבי סטרס.
מחקרים הראו כי השמנה בטנית קשורה לשינה (הפרעות וחוסר שעות שינה) ולמצבי סטרס וחשיבה חיובית (אופטימיות).
לאכול תזונה עשירה בסיבים תזונתיים, לצמצם את אכילת המזונות המהירים, לאכול מספיק חלבונים ושומנים חיוניים (איזון בין חומצות השומן אומגה 3 ל-6).
פעילות גופנית אירובית (הליכה, קפיצה על חבל וכו') ואנאירובית (כפיפות ברכיים מעמידה לישיבה, שכיבות שמיכה וכו') - בהתאמה אישית למטופל.
לצמצם פעילות דלקתית כרונית ע"י אכילת מזון טבעי וכמה שפחות מתועש, אכילת יותר אומגה 3 (כמו אגוזי מלך ודגים), כורכום, קינמון, אורגנו וזנגביל.
מהם הסימנים של מחסור במינרל אבץ? שלום כאן קובי עזרא מומחה שלכם לבריאות טבעית.
מחסור באבץ יכול לגרום למגוון תסמינים, כולל: מערכת חיסון מוחלשת: אבץ חיוני לתפקוד תקין של מערכת החיסון. מחסור באבץ עלול להוביל לזיהומים תכופים, לריפוי איטי של פצעים ולרגישות מוגברת למחלות.
אבץ חשוב לצמיחת שיער בריאה, ומחסור עלול לגרום לנשירת שיער או דילול.
אבץ חשוב גם לבריאות העור ומחסור עלול לגרום לעור יבש, פריחות ואקנה.
אבץ נחוץ לתפקוד תקין של קולטני הטעם והריח, ומחסור עלול להוביל לאובדן תיאבון.
אבץ חשוב לגדילה ולהתפתחות, ומחסור עלול לגרום לעצירת גדילה אצל ילדים.
אבץ חשוב לתפקוד קוגניטיבי ומחסור עלול להוביל לפגיעה בזיכרון ובלמידה.
אבץ חשוב לוויסות מצב הרוח ומחסור עלול להוביל לדיכאון או חרדה.
אם יש לכם שאלות אתם מוזמנים לכתוב לנו כאן בתגובות ובשמחה אשיב לכם.
