דילוג לתוכן הראשי

בדיקת ברזל בדם, טרנספרין, פריטין בדם, קובי עזרא

בדיקת ברזל בדם, טרנספרין, פריטין בדם, על מה הבדיקות מצביעות, שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר. 

בדיקת ברזל בדם היא למעשה בודקת את רמת הברזל בדם, היא כחלק מבדיקת כימיה בדם​. 

ברזל (Iron) חיוני ליצירת המוגלובין שהוא החלבון שנושא את החמצן בדם. נוסף הוא משמש ליצירת אנזימים רבים אחרים בגופנו.

הברזל נמצא ברובו בהמוגלובין שבכדורית הדם האדומה. מאגרי ברזל או החמסנים שלו הם פריטין​ והמוסידרין.

יש לומר שמרבית הברזל מגיע לגופנו מאכילת המזון, והיתר ממוחזר כתוצאה מפירוק תאי דם אדומים.

חוסר בברזל הוא אחת הסיבות העיקריות לאנמיה שגורמת לתסמינים של עייפות, חולשה וחיוורון.

ואכן ישנן שתי בדיקות דם חשובות המשמשות להערכת מצב הברזל בגוף והן פריטין וטרנספרין. שתי הבדיקות הללו מספקות מידע משלים, אך מודדות היבטים שונים של מאזן הברזל. אז נשאלת השאלה מה ההבדל ביניהם?


פריטין (Ferritin)

פריטין הוא חלבון המאחסן ברזל בתוך התאים. הוא נחשב למדד עקיף של מאגרי הברזל בגוף.

בדיקת פריטין עוזרת לקבוע אם קיים מחסור או עודף בברזל. רמות פריטין נמוכות מצביעות על מחסור בברזל, ואילו רמות גבוהות עשויות להצביע על עודף ברזל או על דלקות ומחלות כרוניות אחרות.

רמות נמוכות: מצביעות על מחסור בברזל, שיכול להוביל לאנמיה.

רמות גבוהות: עשויות להצביע על עודף ברזל (המוכרומטוזיס), דלקות, מחלות כרוניות, או סוגי סרטן מסוימים.


טרנספרין (Transferrin)

טרנספרין הוא חלבון הנושא ברזל בדם ומעביר אותו לתאים הזקוקים לו. בדיקת טרנספרין עוזרת להעריך את יכולת הקשירה של הברזל בחלבון, ומשמשת להבדלה בין סוגים שונים של אנמיה.

רמות גבוהות: מצביעות על מחסור בברזל, כיוון שהגוף מנסה לקשור כמה שיותר ברזל זמין.

רמות נמוכות: עשויות להצביע על מחלות כרוניות, דלקות, או מצבים בהם יש ירידה בייצור חלבונים בכבד.

לסיכום: פריטין מאחסן ברזל, טרנספרין מוביל ברזל, רמות נמוכות של שניהם מצביע על חוסר ברזל, ורמות גבוהות מצביעות על מצבי דלקת ומחלות כרוניות. רמה גבוהה של פריטין מצביע על עודף ברזל בגוף. 




פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

ויטמין D ובריאות המוח - מה הקשר? קובי עזרא

ויטמין D ובריאות המוח : מחקר רנדומיזציה תצפיתית ומנדלית. רמה גבוה יותר של ויטמין D הוצע כבעל השפעות מועילות על בריאות המוח. המטרה הייתה לחקור את הקשר בין 25-הידרוקסיויטמין D [25(OH)D], תכונות הדמיה עצבית, והסיכון לדמנציה ושבץ מוחי. {1} מחסור ויטמין d  היה קשור לסיכון מוגבר לדמנציה ושבץ מוחי, עם הקשר החזק ביותר לאלו עם 25(OH)D <25 nmol/L (לעומת 50-75.9 nmol/L; HR מותאם: 1.79; 95% CI: 1.57, 2.04 ו-HR: 1.40; 95% CI: 1.26, 1.56, בהתאמה).  ניתוחי MR לא ליניאריים אישרו את השפעת הסף של 25(OH)D על דמנציה, כאשר הסיכון צפוי להיות גבוה ב-54% (95% CI: 1.21, 1.96) עבור המשתתפים ב-25 ננומול/ליטר בהשוואה ל-50 ננומול/ליטר. 25(OH)D לא היה קשור לתוצאות הדמיה עצבית או לסיכון לשבץ בניתוחי MR. נתח השפעה פוטנציאלי מצביע על כך שניתן למנוע 17% (95% CI: 7.22, 30.58) מדמנציה על ידי הגדלת 25(OH)D ל-50 ננומול/ליטר. ה מסקנות : רמה נמוכה של ויטמין D הייתה קשורה לתוצאות הדמיה עצבית ולסיכונים לדמנציה ושבץ מוחי גם לאחר התאמה מקיפה של משתנים. ניתוחי MR תומכים בהשפעה סיבתית של מחסור בוויטמין D על דמנציה אך ל...

דלקת מפרקים: מנגנונים פתופיזיולוגים והשפעת התזונה על מהלך המחלה, קובי עזרא

דלקת מפרקים (Arthritis) היא קבוצה הטרוגנית של מחלות המאופיינות בתהליך דלקתי כרוני הגורם לפגיעה במפרקים, כאב, נוקשות ואובדן תפקוד. לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), כ- 350 מיליון אנשים   ברחבי העולם סובלים מדלקת מפרקים, עם שכיחות גבוהה יותר בקרב נשים ומבוגרים. שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר.  בסקירה זו נבחן את: הסיווג והפתופיזיולוגיה של דלקת מפרקים הקשר בין תזונה לדלקתיות במפרקים המלצות תזונתיות מבוססות מחקר כיוונים טיפוליים אינטגרטיביים סוגים עיקריים של דלקת מפרקים ומנגנונים פתולוגיים 1. אוסטאוארתריטיס (Osteoarthritis, OA) מאפיינים : ניוון פרוגרסיבי של סחוס מפרקי, עם תגובה דלקתית משנית. גורמי סיכון : גיל, השמנה, עומס מכני, ופגיעות טראומטיות. מנגנונים מולקולריים : עלייה באנזימים מפרקי סחוס (MMP-1, MMP-13). ירידה בסינתזת קולגן מסוג II. שפעול מסלולי דלקת (NF-κB, IL-1β). 2. דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis, RA) מאפיינים : מחלה אוטואימונית עם דלקת סינוביאלית כרונית. גורמי סיכון : גנטיקה (HLA-DR4), עישון, ודיסביוזיס במעי. מנגנונים אימונולוגיים : תגובה של תאי T ו...

איזה מגנזיום הכי יעיל?, קובי עזרא

ההבדלים בין סוגי תוספי המגנזיום השונים נובעים בעיקר משיטות הספיגה והיציבות שלהם, המשפיעות על הזמינות הביולוגית (bioavailability) בגוף. להלן פירוט המאפיינים העיקריים של כל צורה, מבוסס על מחקרים וטכנולוגיות קיימות.. 1.  מגנזיום ליפוזומלי (Liposomal Magnesium) המגנזיום עטוף במעטפת שומנית (ליפוזום), המגנה עליו מפירוק במערכת העיכול ומשפרת את ספיגתו בתאים דרך מיזוג עם קרומי התא. יתרונות : ספיגה יעילה יותר בהשוואה לצורות מסורתיות (כמו מגנזיום אוקסיד או ציטרט), בזכות הגנה מפני חומצות קיבה ואנזימי עיכול. מפחית תופעות לוואי גסטרואינטסטינליות (כמו שלשול), שכן המגנזיום משתחרר באופן מדורג. מחקרים מוכיחים כי ליפוזומים מעלים רמות מגנזיום בפלזמה וברקמות ביעילות גבוהה. חסרונות : ייצור יקר יותר, ותלוי באיכות הליפוזומים (גודל ויציבות). 2.  מגנזיום בננוטכנולוגיה (Nano-Magnesium) חלקיקי מגנזיום בגדלים ננומטריים (1-100 ננומטר), המגדילים את שטח הפנים ומשפרים מסיסות וספיגה במעי. יתרונות : ספיגה מהירה ויעילה דרך מחסומי רירית המעי, בזכות גודלם הזעיר. פוטנציאל להגעה לרקמות עמוקות יותר (למשל, מוח או עצמ...