דילוג לתוכן הראשי

תזונה אפיגנטיקה, קובי עזרא

האם ידעתם שישנם רכיבים טבעיים העשויים להשפיע על האפיגנטיקה? רכיבים טבעיים הוכחו כבעלי השפעות אפיגנטיות שעשויות לסייע במניעת מחלות ולקדם אנטי אייג'ינג. שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר. 


ראשית אספר מהי אפיגנטיקה? מדובר בשינוי של ביטוי הגנים שאינם נובעים משינויים ברצף הדנ"א עצמו. המונח "אפי" בא מיוונית ומשמעותו "בנוסף", כלומר משהו שהוא בנוסף לגנטיקה הרגילה. כלומר השפעת אורח החיים על הגנים בגופנו. 

פוליפנולים: תרכובות כמו רזברטרול, המצויות בענבים וביין אדום, יכולות להשפיע על מתילציה של DNA, שינויים בהיסטונים וביטוי miRNA [1][2]. השפעות אלו עשויות לסייע במניעת סרטן ומחלות אחרות הקשורות לגיל.

*היסטונים הם חלבונים חשובים מאוד הממלאים תפקיד מרכזי בארגון ה-DNA בתא.

איזופלבונים: Genistein, שנמצא במוצרי סויה, הוכח כבעל השפעות אפיגנטיות שעשויות לסייע במניעת סרטן[1][2].

Isothiocyanates איזוטיוציאנטים: סולפוראפן Sulforaphane, המצוי בירקות ממשפחת המצליבים כמו ברוקולי, כרוב, כרובית וחרדל, יכול לשנות אצטילציה של היסטון ועשוי להיות בעל תכונות מונעות סרטן[2][3].

יש לציין שנבטי ברוקולי עשוי להיות עד כפי-25 חזק יותר מאשר ברוקולי גלם רגיל.

ויטמינים: ישנם ויטמינים, כמו: A, C, E, B6, פולאט (B9) ו-B12, מעורבים בוויסות האפיגנטי[1]. לדוגמה:

ויטמינים A, C ו-E יכולים להשפיע על מתילציה של DNA ושינויים היסטונים[1].

ויטמין B12 משפיע על מתילציה של DNA[1].

כורכומין: שנמצא בשורש הכורכום, הוכח כמשפיע על מתילציה ב-DNA, שינויים בהיסטונים וויסות ה-miRNA, ועשויים להציע יתרונות אנטי-סרטניים ואנטי-דלקתיים[1].

תה ירוק: Epigallocatechin-3-gallate (EGCG) שמצוי בתה ירוק הוכח כבעל השפעות אפיגנטיות שעשויות לסייע במניעת סרטן ומחלות אחרות[2].

תרכובות שום: תרכובות אורגניות גופרית שמצויות בשום יכולות לווסת את פעילות ההיסטון דהאצטילאז, ועלולה להציע השפעות מונעות סרטן[3].

ניתן לשלב תרכובות טבעיות אלו, המכונות לעתים קרובות "אפינוטריאנטים", בתוכניות תזונה  למטרות רפואיות או כימותרפיות [2]. הם עשויים לסייע בשינוי האפיגנום בדרכים מועילות, העלולות להפוך את הפעלת הגנים החריגה או השתקה הקשורה למחלות ותהליכי הזדקנות שונים[2].

חשוב לציין שבעוד שהתרכובות הללו מראות הבטחה במחקרי מעבדה ובעלי חיים, יש צורך במחקר נוסף כדי להבין את ההשפעות שלהן על בני אדם ולקבוע מינונים אופטימליים למניעת מחלות וליתרונות אנטי-אייג'ינג. בנוסף, יש להתייחס לרכיבים טבעיים אלו כחלק מגישה הוליסטית לבריאות, לרבות תזונה מאוזנת, פעילות גופנית סדירה ואורח חיים בריא.


מקורות:

[1] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC9967112/

[2] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3197720/

[3] https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S216183132200552X

[4] https://www.nature.com/scitable/topicpage/epigenetic-influences-and-disease-895/

[5] https://www.ejinme.com/article/S0953-6205%2823%2900193-0/fulltext

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

ויטמין D ובריאות המוח - מה הקשר? קובי עזרא

ויטמין D ובריאות המוח : מחקר רנדומיזציה תצפיתית ומנדלית. רמה גבוה יותר של ויטמין D הוצע כבעל השפעות מועילות על בריאות המוח. המטרה הייתה לחקור את הקשר בין 25-הידרוקסיויטמין D [25(OH)D], תכונות הדמיה עצבית, והסיכון לדמנציה ושבץ מוחי. {1} מחסור ויטמין d  היה קשור לסיכון מוגבר לדמנציה ושבץ מוחי, עם הקשר החזק ביותר לאלו עם 25(OH)D <25 nmol/L (לעומת 50-75.9 nmol/L; HR מותאם: 1.79; 95% CI: 1.57, 2.04 ו-HR: 1.40; 95% CI: 1.26, 1.56, בהתאמה).  ניתוחי MR לא ליניאריים אישרו את השפעת הסף של 25(OH)D על דמנציה, כאשר הסיכון צפוי להיות גבוה ב-54% (95% CI: 1.21, 1.96) עבור המשתתפים ב-25 ננומול/ליטר בהשוואה ל-50 ננומול/ליטר. 25(OH)D לא היה קשור לתוצאות הדמיה עצבית או לסיכון לשבץ בניתוחי MR. נתח השפעה פוטנציאלי מצביע על כך שניתן למנוע 17% (95% CI: 7.22, 30.58) מדמנציה על ידי הגדלת 25(OH)D ל-50 ננומול/ליטר. ה מסקנות : רמה נמוכה של ויטמין D הייתה קשורה לתוצאות הדמיה עצבית ולסיכונים לדמנציה ושבץ מוחי גם לאחר התאמה מקיפה של משתנים. ניתוחי MR תומכים בהשפעה סיבתית של מחסור בוויטמין D על דמנציה אך ל...

דלקת מפרקים: מנגנונים פתופיזיולוגים והשפעת התזונה על מהלך המחלה, קובי עזרא

דלקת מפרקים (Arthritis) היא קבוצה הטרוגנית של מחלות המאופיינות בתהליך דלקתי כרוני הגורם לפגיעה במפרקים, כאב, נוקשות ואובדן תפקוד. לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), כ- 350 מיליון אנשים   ברחבי העולם סובלים מדלקת מפרקים, עם שכיחות גבוהה יותר בקרב נשים ומבוגרים. שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר.  בסקירה זו נבחן את: הסיווג והפתופיזיולוגיה של דלקת מפרקים הקשר בין תזונה לדלקתיות במפרקים המלצות תזונתיות מבוססות מחקר כיוונים טיפוליים אינטגרטיביים סוגים עיקריים של דלקת מפרקים ומנגנונים פתולוגיים 1. אוסטאוארתריטיס (Osteoarthritis, OA) מאפיינים : ניוון פרוגרסיבי של סחוס מפרקי, עם תגובה דלקתית משנית. גורמי סיכון : גיל, השמנה, עומס מכני, ופגיעות טראומטיות. מנגנונים מולקולריים : עלייה באנזימים מפרקי סחוס (MMP-1, MMP-13). ירידה בסינתזת קולגן מסוג II. שפעול מסלולי דלקת (NF-κB, IL-1β). 2. דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis, RA) מאפיינים : מחלה אוטואימונית עם דלקת סינוביאלית כרונית. גורמי סיכון : גנטיקה (HLA-DR4), עישון, ודיסביוזיס במעי. מנגנונים אימונולוגיים : תגובה של תאי T ו...

איזה מגנזיום הכי יעיל?, קובי עזרא

ההבדלים בין סוגי תוספי המגנזיום השונים נובעים בעיקר משיטות הספיגה והיציבות שלהם, המשפיעות על הזמינות הביולוגית (bioavailability) בגוף. להלן פירוט המאפיינים העיקריים של כל צורה, מבוסס על מחקרים וטכנולוגיות קיימות.. 1.  מגנזיום ליפוזומלי (Liposomal Magnesium) המגנזיום עטוף במעטפת שומנית (ליפוזום), המגנה עליו מפירוק במערכת העיכול ומשפרת את ספיגתו בתאים דרך מיזוג עם קרומי התא. יתרונות : ספיגה יעילה יותר בהשוואה לצורות מסורתיות (כמו מגנזיום אוקסיד או ציטרט), בזכות הגנה מפני חומצות קיבה ואנזימי עיכול. מפחית תופעות לוואי גסטרואינטסטינליות (כמו שלשול), שכן המגנזיום משתחרר באופן מדורג. מחקרים מוכיחים כי ליפוזומים מעלים רמות מגנזיום בפלזמה וברקמות ביעילות גבוהה. חסרונות : ייצור יקר יותר, ותלוי באיכות הליפוזומים (גודל ויציבות). 2.  מגנזיום בננוטכנולוגיה (Nano-Magnesium) חלקיקי מגנזיום בגדלים ננומטריים (1-100 ננומטר), המגדילים את שטח הפנים ומשפרים מסיסות וספיגה במעי. יתרונות : ספיגה מהירה ויעילה דרך מחסומי רירית המעי, בזכות גודלם הזעיר. פוטנציאל להגעה לרקמות עמוקות יותר (למשל, מוח או עצמ...