דילוג לתוכן הראשי

יוד במזון מינרל לבריאות האדם, קובי עזרא

יוד (Iodine) הוא מינרל חיוני לבריאות האדם בשל תפקידו העיקרי בייצור הורמוני בלוטת התריס, אך לא רק הוא חיוני לצמיחה והתפתחות של העובר והתינוק בעיקר להתפתחות המוח, תמיכה בתפקוד מערכת החיסונית. שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר. 

היום אספר לכם על המינרל יוד בקצרה, ומה קורה כשישנו חסר ביוד, איך מאבחנים חסר ביוד, ואילו מקורות תזונתיים עשירים ביוד ועוד... 

לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי (WHO), כ-2 מיליארד מתושבי העולם סובלים מצריכה בלתי מספקת של יוד, ומדינת ישראל נמנית עם המדינות שמתועד בהן חסר במינרל יוד. 

להלן הסיבות העיקריות מדוע יוד חשוב:

יוד הוא מרכיב בסיסי בהורמוני בלוטת התריסהורמוני בלוטת התריס תירוקסין (T4) וטריודוטירונין (T3). הורמונים אלו חיוניים לוויסות חילוף החומרים, הצמיחה וההתפתחות. הם משפיעים על תפקודי גוף שונים כולל קצב הלב, ויסות הטמפרטורה והפקת אנרגיה.

צריכת יוד מספקת חיונית במיוחד במהלך ההריון והילדות המוקדמת. הורמוני בלוטת התריסבלוטת התריס חיוניים להתפתחות המוח אצל עוברים ותינוקות. מחסור ביוד בתקופות קריטיות אלו עלול להוביל ללקויות אינטלקטואליות והתפתחותיות בלתי הפיכות, מצב המכונה קרטיניזם.

הורמוני בלוטת התריס מווסתים את קצב חילוף החומרים בגוף, ומשפיעים על האופן שבו הגוף ממיר מזון לאנרגיה. רמות יוד נכונות עוזרות לשמור על חילוף חומרים בריא, משפיעות על ניהול משקל, רמות אנרגיה ותפקוד מטבולי כללי.

זפק (גוייטר) היא בלוטת התריס מוגדלת, הנגרמת לרוב עקב מחסור ביוד. הקפדה על צריכת יוד מספקת מסייעת במניעת התפתחות זפק ושומרת על תפקוד תקין של בלוטת התריס.

מחקר חדש מצביע על כך שיוד עשוי למלא תפקיד בתפקוד מערכת החיסון. הוא נצפה כבעל תכונות אנטי-מיקרוביאליות והוא עשוי לסייע בשמירה על שלמות רירית הרירית באיברים שונים.

היוד חיוני להמרת ה'בטא קרוטן' לוויטמין A, לבריאות השיער, הציפורניים והשיניים, וכן כגורם מיטיב במצבים רפואיים מסוימים, לרבות גידולים בשד.

מקורות ליוד בתזונה, יוד קיים באופן טבעי בחלק מהמזונות, כמו למשל: דגים ואצות עשירים ביוד. מוצרי חלב וביצים, פירות וירקות הגדלים באדמה עשירה ביוד יכולים גם הם לתרום ליוד בתזונה.

ישנו גם את המלח שמועשר ביוד, מדינות רבות מתספים את המלח השולחני ביוד כדי למנוע מחסור.

היוד נאגר בגופנו בעיקר בבלוטת התריס, ובכמויות נמוכות יותר נאגר בבלוטות ההנקה בחזה, בעיניים, ברירית הקיבה, בדופן העורקים ובבלוטות הרוק.

הצריכה היומית המומלצת של יוד משתנה לפי גיל, מין ושלב החיים. למבוגרים, הכמות המומלצת היא בדרך כלל בסביבות 150 מיקרוגרם ליום. נשים הרות ומניקות זקוקות לכמויות גבוהות יותר, בסביבות 220 עד 290 מיקרוגרם ביום, כדי לתמוך בהתפתחות העובר והתינוק.

אז נשאלת השאלה מהם ההשלכות של מחסור? מחסור ביוד יכול להוביל למספר בעיות בריאותיות, כמו: 

היפותירואידיזם: רמות נמוכות של הורמוני בלוטת התריס הגורמות לעייפות, עלייה במשקל ודיכאון.

זפק: כלומר נפיחות של בלוטת התריס.

בעיות התפתחותיות: מוגבלות שכלית ופיגור בגדילה אצל ילדים.

בעיות ברבייה: למשל סיכון מוגבר להפלה, לידת עובר מת ולידה מוקדמת.

אז איך מאבחנים חסר ביוד בדיקת יוד בשתן היא הבדיקה יעילה לזיהוי מקרים של חסר יוד, זאת מאחר וכ- 90% מהיוד שאנו צורכים מופרש בדרך הכליות לשתן. אציין שלפעמים כדי לאבחן חסר ביוד נדרשת בדיקה לאיסוף שתן של 24 שעות. 

מזונות גויטרוגנים (Goitrogens) הם למעשה מזונות שמפריעים לקליטת היוד בבלוטת התריס ומעלים את הסיכון להתפתחות גוייטר כלומר הגדלה של בלוטת התריס. אכילה מרובה של מזונות אלה מגבירה את הנטייה לחוסר במינרל יוד.

וכעת אספר לכם אילו מזונות הם גויטרוגנים, נתחיל בכרוב, ברוקולי, כרובית, צנון, לפת חזרת והקליפות אדומות-חומות של הבוטנים (הלא מקולפים).

יש לומר שגם חסרים בברזל ובוויטמין A עשויים להשפיע על ירידה בספיגת היוד בבלוטת התריס.

חוסר ביוד בקרב אנשים בוגרים עשוי להתבטא בתסמינים כמו: חולשה, עייפות, עלייה בלתי מוסברת במשקל, רגישות לקור, עצירות ויובש בעור וכן עלייה ברמות הכולסטרול בדם (בדומה למצב של היפותירואידיזם). 

רמות נמוכות של יוד מעלות את הנטייה למרמות גבוהות של הטוטל כולסטרול בדם, לרבות רמת הכולסטרול רע LDL, ??? הסיכון להפרת האיזון בין הכולסטרול הרע לכולסטרול הטוב HDL.

לסיכום היוד הוא מינרל חיוני לבריאות האדם, בעיקר בשל תפקידו בייצור הורמוני בלוטת התריס. הבטחת צריכה נאותה של יוד חיונית לוויסות מטבולי, צמיחה והתפתחות, במיוחד במהלך ההריון והילדות המוקדמת. 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

קריאטין לבריאות הנפש והגוף - אנטי אייג'ינג, קובי עזרא

האם קריאטין מסייע לבריאות הנפש והגוף האידאלית - אנטי אייג'ינג. קריאטין משמש בעיקר ספורטאים ומפתחי גוף לצורך שיפור כוח השרירים והביצועים הספורטיבים, אך היתרונות שלו הם מעבר לספורט, במיוחד כשמדובר באנטי אייג'ינג ובשיפור הבריאות הכללית.  שימור מסת שריר - ככל שאנו מתבגרים, אנו מאבדים באופן טבעי מסת שריר וחוזק, מצב המכונה סרקופניה. המצב הנ"ל הוא גורם מרכזי בניידות וסיכון מוגבר לנפילות ושברים כתוצאה מכך. קריאטין עוזר ע"י תמיכה במטבוליזם האנרגתי של תאי השריר ומקל על התכווצויות שרירים יעילה יותר. שמאפשר שמירה על מסת שריר רזה , אפילו אצל מבוגרים יותר שאולי לא עוסקים באימונים בעצימות גבוהה. תפקוד קוגניטיבי טוב יותר  מחקרים חדשים מראים שתוספי קריאטין עשויים להועיל לבריאות המוח. מכיוון שהמוח דורש כמויות גבוהות של אנרגיה, קריאטין ממלא תפקיד בהבטחת האנרגיה של התאים כדי לבצע משימות ביעילות. מחקרים מראים שקריאטין עשוי לשפר את התפקוד הקוגניטיבי, במיוחד באוכלוסיות מזדקנות, ע"י שיפור הזיכרון, זמני התגובה והבהירות המנטלית. שיכול להיות בעל ערך בהפחתת ירידה קוגניטיבית הקשורה לגיל. אנ...

ויטמין D ובריאות המוח - מה הקשר? קובי עזרא

ויטמין D ובריאות המוח : מחקר רנדומיזציה תצפיתית ומנדלית. רמה גבוה יותר של ויטמין D הוצע כבעל השפעות מועילות על בריאות המוח. המטרה הייתה לחקור את הקשר בין 25-הידרוקסיויטמין D [25(OH)D], תכונות הדמיה עצבית, והסיכון לדמנציה ושבץ מוחי. {1} מחסור ויטמין d  היה קשור לסיכון מוגבר לדמנציה ושבץ מוחי, עם הקשר החזק ביותר לאלו עם 25(OH)D <25 nmol/L (לעומת 50-75.9 nmol/L; HR מותאם: 1.79; 95% CI: 1.57, 2.04 ו-HR: 1.40; 95% CI: 1.26, 1.56, בהתאמה).  ניתוחי MR לא ליניאריים אישרו את השפעת הסף של 25(OH)D על דמנציה, כאשר הסיכון צפוי להיות גבוה ב-54% (95% CI: 1.21, 1.96) עבור המשתתפים ב-25 ננומול/ליטר בהשוואה ל-50 ננומול/ליטר. 25(OH)D לא היה קשור לתוצאות הדמיה עצבית או לסיכון לשבץ בניתוחי MR. נתח השפעה פוטנציאלי מצביע על כך שניתן למנוע 17% (95% CI: 7.22, 30.58) מדמנציה על ידי הגדלת 25(OH)D ל-50 ננומול/ליטר. ה מסקנות : רמה נמוכה של ויטמין D הייתה קשורה לתוצאות הדמיה עצבית ולסיכונים לדמנציה ושבץ מוחי גם לאחר התאמה מקיפה של משתנים. ניתוחי MR תומכים בהשפעה סיבתית של מחסור בוויטמין D על דמנציה אך ל...

האם שמן קיק טוב לעור הפנים? - קובי עזרא

האם שמן קיק טוב לעור הפנים ובכלל לעור הגוף?, לשמן קיק יש מספר יתרונות פוטנציאליים לעור ולעור הפנים בפרט, בעיקר בשל התכולה הגבוהה שלו של חומצה ריצינולאית, חומצת שומן בעלת תכונות שונות. שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר.  להלן ההשפעות העיקריות של שמן קיק על העור: שמן קיק משמש כ קרם לחות יעיל וכחומר לחות[5]. הוא יוצר שכבת הגנה על העור, מונע אובדן לחות וסופג לחות מהאוויר לעור[2][5]. זה יכול לעזור לשפר את מרקם העור ומראהו, ולהפוך אותו לחלק וגמיש יותר[9]. לשמן קיק תכונות אנטי דלקתיות  ל חומצה ריצינולאית במצויה בשמן קיק יש תכונות אנטי דלקתיות[3][6]. שיכול לעזור להרגיע עור מגורה ורגיש, כך עלול להפחית אדמומיות ונפיחות[3].  עשוי להיות מועיל גם בהרגעת מצבים כמו אקנה וגירויים בעור[5][9]. לשמן קיק השפעות אנטי-מיקרוביאליות  מחקרים הראו שלשמן קיק יש תכונות אנטי-מיקרוביאליות[6][9]. מאפיין זה עשוי לסייע במלחמה בחיידקים על העור, וכך עשוי להפחית התפרצויות אקנה ולמנוע זיהומים מסוימים בעור[3] [9]. תמיכת מחסומי עור  שמן קיק יכול לעזור לשפר את תפקוד מחסום העור, להגן עליו...