דילוג לתוכן הראשי

מיתוסים בתזונה בריאה, קובי עזרא

היום נפריך מספר מיתוסים נפוצים לגבי תזונה בריאה! להלן מספר תפיסות שגויות נפוצות והאמיתות המבוססות. שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר. 



מיתוס 1: לאכול בריא זה יקר מדי

האמת: למרות שזה אולי נראה ככה, אכילה בריאה בתקציב אפשרית עם קצת תכנון. קניית תוצרת עונתית, מכירות קניות ובחירה בפירות וירקות קפואים או משומרים יכולים לעזור להפחית עלויות.

מיתוס 2: כולם צריכים לעקוב אחר דיאטה נטולת גלוטן

האמת: אלא אם יש לך צליאק או אי סבילות לגלוטן, אין צורך להימנע מגלוטן. מזונות מלאים מחיטה מלאה מציעים חומרים מזינים חיוניים כמו ויטמינים מקבוצת B וסיבים תזונתיים.

מיתוס 3: פחמימות גורמות לך לעלות במשקל

האמת: פחמימות הן מקור אנרגיה חיוני. המפתח הוא לבחור פחמימות מורכבות כמו דגנים מלאים, קטניות וירקות על פני פחמימות מזוקקות.

מיתוס 4: כל השומנים רעים

האמת: לא כל השומנים נוצרים שווים. שומנים בלתי רוויים הנמצאים בשמן זית, אגוזים ואבוקדו מועילים, בעוד שיש להגביל שומני טראנס וצריכה יתרה של שומנים רוויים.

מיתוס 5: דיאטות ניקוי רעלים הכרחיות לניקוי

האמת: שהגוף שלך מצויד באופן טבעי לניקוי רעלים דרך הכבד, הכליות ומערכת העיכול. תזונה מאוזנת תומכת בתהליכים אלו ללא צורך בדיאטות גמילה מיוחדות. אך יחד עם זאת אציין כי ישנה חשיבות לתזונה מאוזנת המותאמת למטופל. 

מיתוס 6: ארוחת הבוקר היא הארוחה החשובה ביותר ביום

האמת: אמנם ארוחת בוקר יכולה להועיל לחלק מאתנו, אך היא לא חיונית לכולם. חשוב יותר להקשיב לתחושת הרעב של הגוף שלך ולאכול כשאתה רעב,- זאת כמובן רק במצב שאתם מאוזנים.

מיתוס 7: אתה צריך לאכול ארוחות קטנות ותכופות לבריאות מיטבית

האמת: אין גישה אחת שמתאימה לכולם. יש אנשים שפורחים משלוש ארוחות ביום, בעוד שאחרים מעדיפים ארוחות קטנות יותר ותכופות יותר. הגישה הטובה ביותר היא זו שמתאימה לאורח החיים שלך וגורמת לך להרגיש מרוצה לרבות נתוני גוף ובדיקות אידאליות.

מיתוס 8: תפוחי אדמה לבנים הם לא בריאים

האמת: תפוחי אדמה לבנים הם מקור טוב לויטמינים, מינרלים וסיבים, במיוחד כשאוכלים אותם בקליפתם. המפתח הוא להכין אותם בצורה בריאה, כגון אפייה או הרתחה במקום טיגון.

ואם יש לכם שאלות אל תהסס לשאול אותי!!!


פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

ויטמין D ובריאות המוח - מה הקשר? קובי עזרא

ויטמין D ובריאות המוח : מחקר רנדומיזציה תצפיתית ומנדלית. רמה גבוה יותר של ויטמין D הוצע כבעל השפעות מועילות על בריאות המוח. המטרה הייתה לחקור את הקשר בין 25-הידרוקסיויטמין D [25(OH)D], תכונות הדמיה עצבית, והסיכון לדמנציה ושבץ מוחי. {1} מחסור ויטמין d  היה קשור לסיכון מוגבר לדמנציה ושבץ מוחי, עם הקשר החזק ביותר לאלו עם 25(OH)D <25 nmol/L (לעומת 50-75.9 nmol/L; HR מותאם: 1.79; 95% CI: 1.57, 2.04 ו-HR: 1.40; 95% CI: 1.26, 1.56, בהתאמה).  ניתוחי MR לא ליניאריים אישרו את השפעת הסף של 25(OH)D על דמנציה, כאשר הסיכון צפוי להיות גבוה ב-54% (95% CI: 1.21, 1.96) עבור המשתתפים ב-25 ננומול/ליטר בהשוואה ל-50 ננומול/ליטר. 25(OH)D לא היה קשור לתוצאות הדמיה עצבית או לסיכון לשבץ בניתוחי MR. נתח השפעה פוטנציאלי מצביע על כך שניתן למנוע 17% (95% CI: 7.22, 30.58) מדמנציה על ידי הגדלת 25(OH)D ל-50 ננומול/ליטר. ה מסקנות : רמה נמוכה של ויטמין D הייתה קשורה לתוצאות הדמיה עצבית ולסיכונים לדמנציה ושבץ מוחי גם לאחר התאמה מקיפה של משתנים. ניתוחי MR תומכים בהשפעה סיבתית של מחסור בוויטמין D על דמנציה אך ל...

קריאטין לבריאות הנפש והגוף - אנטי אייג'ינג, קובי עזרא

האם קריאטין מסייע לבריאות הנפש והגוף האידאלית - אנטי אייג'ינג. קריאטין משמש בעיקר ספורטאים ומפתחי גוף לצורך שיפור כוח השרירים והביצועים הספורטיבים, אך היתרונות שלו הם מעבר לספורט, במיוחד כשמדובר באנטי אייג'ינג ובשיפור הבריאות הכללית.  שימור מסת שריר - ככל שאנו מתבגרים, אנו מאבדים באופן טבעי מסת שריר וחוזק, מצב המכונה סרקופניה. המצב הנ"ל הוא גורם מרכזי בניידות וסיכון מוגבר לנפילות ושברים כתוצאה מכך. קריאטין עוזר ע"י תמיכה במטבוליזם האנרגתי של תאי השריר ומקל על התכווצויות שרירים יעילה יותר. שמאפשר שמירה על מסת שריר רזה , אפילו אצל מבוגרים יותר שאולי לא עוסקים באימונים בעצימות גבוהה. תפקוד קוגניטיבי טוב יותר  מחקרים חדשים מראים שתוספי קריאטין עשויים להועיל לבריאות המוח. מכיוון שהמוח דורש כמויות גבוהות של אנרגיה, קריאטין ממלא תפקיד בהבטחת האנרגיה של התאים כדי לבצע משימות ביעילות. מחקרים מראים שקריאטין עשוי לשפר את התפקוד הקוגניטיבי, במיוחד באוכלוסיות מזדקנות, ע"י שיפור הזיכרון, זמני התגובה והבהירות המנטלית. שיכול להיות בעל ערך בהפחתת ירידה קוגניטיבית הקשורה לגיל. אנ...

דלקת מפרקים: מנגנונים פתופיזיולוגים והשפעת התזונה על מהלך המחלה, קובי עזרא

דלקת מפרקים (Arthritis) היא קבוצה הטרוגנית של מחלות המאופיינות בתהליך דלקתי כרוני הגורם לפגיעה במפרקים, כאב, נוקשות ואובדן תפקוד. לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), כ- 350 מיליון אנשים   ברחבי העולם סובלים מדלקת מפרקים, עם שכיחות גבוהה יותר בקרב נשים ומבוגרים. שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר.  בסקירה זו נבחן את: הסיווג והפתופיזיולוגיה של דלקת מפרקים הקשר בין תזונה לדלקתיות במפרקים המלצות תזונתיות מבוססות מחקר כיוונים טיפוליים אינטגרטיביים סוגים עיקריים של דלקת מפרקים ומנגנונים פתולוגיים 1. אוסטאוארתריטיס (Osteoarthritis, OA) מאפיינים : ניוון פרוגרסיבי של סחוס מפרקי, עם תגובה דלקתית משנית. גורמי סיכון : גיל, השמנה, עומס מכני, ופגיעות טראומטיות. מנגנונים מולקולריים : עלייה באנזימים מפרקי סחוס (MMP-1, MMP-13). ירידה בסינתזת קולגן מסוג II. שפעול מסלולי דלקת (NF-κB, IL-1β). 2. דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis, RA) מאפיינים : מחלה אוטואימונית עם דלקת סינוביאלית כרונית. גורמי סיכון : גנטיקה (HLA-DR4), עישון, ודיסביוזיס במעי. מנגנונים אימונולוגיים : תגובה של תאי T ו...