מחקרים הראו כי החיים עם רמות גבוהות יותר של ויטמין D, ישנו סיכוי גבוה יותר, לטלומרים ארוכים יותר, ולהיפך.
משמעות הדבר הוא שאנשים עם רמות גבוהות של ויטמין D, עשויים להזדקן לאט יותר, מאשר אנשים עם רמות נמוכות של ויטמין D.
הטלומרים התגלו לראשונה בשנת 1973 ע"י אלכסיי אולובניקוב. הוא מצא כי יחידות זעירות שבקצה ה- DNA - בקצהו של כל כרומוזום. הטלומרים מתקצרים עם הזמן (עם העלייה בגיל ותהליכי הזקנה) וכך אין הם יכולים לשכפל לחלוטין ובאופן תקין, בכל פעם שתא מתחלק והם עשויים להיות השעון הביולוגי החזק ביותר!.
לפיכך, ככל שמתבגרים, הטלומרים שלנו הולכים ומתקצרים. בסופו של דבר, שכפול ה-דנ"א וחלוקת התא מפסיקה, ובנקודה זאת אנו מתים!. עם זאת, גוף מחקר מתרחב מראה כי חומרים מזינים מסוימים לשחק תפקיד משמעותי בהגנה על אורך הטלומרים,- וכאמור עשויים להשפיע מאוד על אורך חיינו.
במחקר משנת 2009 על השימוש במולטי ויטמין ואורך הטלומרים, כבד אז הבינו חוקרים כי הטלומרים קשורים לשימוש בנוגדי חמצון.
הטלומרים פגיעים במיוחד ממצבי סטרס חמצוני. בנוסף, דלקת גורמת עקה חמצונית ומורידה את הפעילות הטלומרז, שהינו למעשה האנזים האחראי על שמירת הטלומרים. אסטקסנטין (Astaxanthin) נחשבת לאחד מנוגדי החמצון רבי העצמה המועילים, עם יכולות אנטי דלקתיות חזקות המגנות על ה-DNA.
גורמים העשויים להשפיע על התקצרות אורכם של הטלומרים: הגורם העיקרי, והחשוב ביותר הוא סטרס נפשי מתמשך. כמו כן, גם חסרים תזונתיים בגורמי תזונה חשובים, כגון: חומצה פולית, ויטמין B12, B3, E, C, D, אבץ, מגנזיום, ברזל, חומצות שומן אומגה 3 ופוליפנולים (נוגדי חמצון המצויים בעיקר בפירות וירקות).
בנוסף, מחסור בפעילות גופנית, חוסר שעות שינה, צריכה מוגזמת של קפאין, עישון וצריכה של מזון ובשרים מעובדים, כנקניקיות וכו'...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה