דילוג לתוכן הראשי

האם תוספי תזונה במינון יתר מגבירים את הסיכון למות בטרם עת, קובי עזרא

אני נתקל במטופלים רבים שנוטלים מגה-דוזות של ויטמינים ולעיתים קרובות שלא לצורך, הם טוענים שאם זה לא יועיל זה בטח לא יזיק!, אז לדעתי התשובה היא לא נכונה! וכך טוענים גם מחקרים. שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר. 

בהתבסס על ראיות מדעיות עדכניות, מספר תוספי תזונה נקשרו לסיכון פוטנציאלי מוגבר למוות בטרם עת כאשר הם נלקחים בעודף או ע"י אוכלוסיות מסוימות. ולהלן מספר דוגמאות מרכזיות:

בטא-קרוטן: מינונים גבוהים במעשנים נקשרו לסיכון מוגבר לסרטן ריאות ולתמותה. בטא-קרוטן ניקשר לסיכון מוגבר של 7%[1][4].

ויטמין E: מספר מחקרים מראים שתוספת במינון גבוה עשוי להגביר את התמותה מכל סיבה שהיא. ויטמין E הראה סיכון מוגבר של 4%[1].

סידן: תוספת יתר נקשרה לסיכון קרדיווסקולרי מוגבר, עקב הסתיידויות של כלי הדם ושקיעתו בהם.

סלניום: תוספת במינון גבוה עשוי להגביר את הסיכון לסוכרת מסוג 2 ולסוגי סרטן מסוימים.

ניאצין: במינונים גבוהים, זה עלול להגביר את הסיכון למוות מכל הסיבות שהיא.[2]

ברזל: תוספת מיותרת ללא מחסור עלולה להגביר סטרס חמצוני וסיכון לתמותה.

ויטמין A: צריכה עודפת נקשרה לסיכון מוגבר לשברים בעצמות ולתמותה פוטנציאלית מוגברת. ויטמין A ניקשר לסיכון מוגבר של 16% למוות[1] ובכלל מסרטן[4].

חומצה פולית: מינון גבוה עלול להסוות מחסור בוויטמין B12 ועלול להגביר את הסיכון לסרטן אצל אנשים מסוימים.

סקירה של 67 מחקרים עם למעלה מ-230,000 נבדקים גילתה שתוספי נוגדי חמצון העלו משמעותית את התמותה בניסויים עם סיכון נמוך להטיה[1].

חשוב לציין שהסיכונים תלויים לרוב במינון, מצב בריאותי אינדיבידואלי וגורמים אחרים. רוב התוספים בטוחים כאשר הם נלקחים בהתאם להמלצה ולטיפול בחסרים ספציפיים. עם זאת, תוספת או שימוש מוגזם ללא צורך ברור עלולים להזיק.


מקורות:

[1] https://www.theguardian.com/science/2008/apr/16/medicalresearch

[2] https://theconversation.com/new-vitamin-supplement-study-finds-they-may-do-more-harm-than-good-97246

[3] https://www.theguardian.com/science/article/2024/jun/26/daily-multivitamins-may-increase-risk-of-early-death-major-study-finds

[4] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5227980/

[5] https://time.com/5602125/dietary-supplements-kids/

[6] https://www.healthline.com/health-news/vitamin-d-deficiency-may-increase-your-risk-of-premature-death

[7] https://www.medicalnewstoday.com/articles/low-vitamin-d-linked-to-increased-risk-of-premature-death-research-shows

[8] https://newsnetwork.mayoclinic.org/discussion/take-vitamin-supplements-with-caution-some-may-actually-cause-harm/

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

ויטמין D ובריאות המוח - מה הקשר? קובי עזרא

ויטמין D ובריאות המוח : מחקר רנדומיזציה תצפיתית ומנדלית. רמה גבוה יותר של ויטמין D הוצע כבעל השפעות מועילות על בריאות המוח. המטרה הייתה לחקור את הקשר בין 25-הידרוקסיויטמין D [25(OH)D], תכונות הדמיה עצבית, והסיכון לדמנציה ושבץ מוחי. {1} מחסור ויטמין d  היה קשור לסיכון מוגבר לדמנציה ושבץ מוחי, עם הקשר החזק ביותר לאלו עם 25(OH)D <25 nmol/L (לעומת 50-75.9 nmol/L; HR מותאם: 1.79; 95% CI: 1.57, 2.04 ו-HR: 1.40; 95% CI: 1.26, 1.56, בהתאמה).  ניתוחי MR לא ליניאריים אישרו את השפעת הסף של 25(OH)D על דמנציה, כאשר הסיכון צפוי להיות גבוה ב-54% (95% CI: 1.21, 1.96) עבור המשתתפים ב-25 ננומול/ליטר בהשוואה ל-50 ננומול/ליטר. 25(OH)D לא היה קשור לתוצאות הדמיה עצבית או לסיכון לשבץ בניתוחי MR. נתח השפעה פוטנציאלי מצביע על כך שניתן למנוע 17% (95% CI: 7.22, 30.58) מדמנציה על ידי הגדלת 25(OH)D ל-50 ננומול/ליטר. ה מסקנות : רמה נמוכה של ויטמין D הייתה קשורה לתוצאות הדמיה עצבית ולסיכונים לדמנציה ושבץ מוחי גם לאחר התאמה מקיפה של משתנים. ניתוחי MR תומכים בהשפעה סיבתית של מחסור בוויטמין D על דמנציה אך ל...

דלקת מפרקים: מנגנונים פתופיזיולוגים והשפעת התזונה על מהלך המחלה, קובי עזרא

דלקת מפרקים (Arthritis) היא קבוצה הטרוגנית של מחלות המאופיינות בתהליך דלקתי כרוני הגורם לפגיעה במפרקים, כאב, נוקשות ואובדן תפקוד. לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), כ- 350 מיליון אנשים   ברחבי העולם סובלים מדלקת מפרקים, עם שכיחות גבוהה יותר בקרב נשים ומבוגרים. שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר.  בסקירה זו נבחן את: הסיווג והפתופיזיולוגיה של דלקת מפרקים הקשר בין תזונה לדלקתיות במפרקים המלצות תזונתיות מבוססות מחקר כיוונים טיפוליים אינטגרטיביים סוגים עיקריים של דלקת מפרקים ומנגנונים פתולוגיים 1. אוסטאוארתריטיס (Osteoarthritis, OA) מאפיינים : ניוון פרוגרסיבי של סחוס מפרקי, עם תגובה דלקתית משנית. גורמי סיכון : גיל, השמנה, עומס מכני, ופגיעות טראומטיות. מנגנונים מולקולריים : עלייה באנזימים מפרקי סחוס (MMP-1, MMP-13). ירידה בסינתזת קולגן מסוג II. שפעול מסלולי דלקת (NF-κB, IL-1β). 2. דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis, RA) מאפיינים : מחלה אוטואימונית עם דלקת סינוביאלית כרונית. גורמי סיכון : גנטיקה (HLA-DR4), עישון, ודיסביוזיס במעי. מנגנונים אימונולוגיים : תגובה של תאי T ו...

איזה מגנזיום הכי יעיל?, קובי עזרא

ההבדלים בין סוגי תוספי המגנזיום השונים נובעים בעיקר משיטות הספיגה והיציבות שלהם, המשפיעות על הזמינות הביולוגית (bioavailability) בגוף. להלן פירוט המאפיינים העיקריים של כל צורה, מבוסס על מחקרים וטכנולוגיות קיימות.. 1.  מגנזיום ליפוזומלי (Liposomal Magnesium) המגנזיום עטוף במעטפת שומנית (ליפוזום), המגנה עליו מפירוק במערכת העיכול ומשפרת את ספיגתו בתאים דרך מיזוג עם קרומי התא. יתרונות : ספיגה יעילה יותר בהשוואה לצורות מסורתיות (כמו מגנזיום אוקסיד או ציטרט), בזכות הגנה מפני חומצות קיבה ואנזימי עיכול. מפחית תופעות לוואי גסטרואינטסטינליות (כמו שלשול), שכן המגנזיום משתחרר באופן מדורג. מחקרים מוכיחים כי ליפוזומים מעלים רמות מגנזיום בפלזמה וברקמות ביעילות גבוהה. חסרונות : ייצור יקר יותר, ותלוי באיכות הליפוזומים (גודל ויציבות). 2.  מגנזיום בננוטכנולוגיה (Nano-Magnesium) חלקיקי מגנזיום בגדלים ננומטריים (1-100 ננומטר), המגדילים את שטח הפנים ומשפרים מסיסות וספיגה במעי. יתרונות : ספיגה מהירה ויעילה דרך מחסומי רירית המעי, בזכות גודלם הזעיר. פוטנציאל להגעה לרקמות עמוקות יותר (למשל, מוח או עצמ...