דילוג לתוכן הראשי

האם כרום מאזן כולסטרול גבוה, קובי עזרא

האם המינרל כרום יכול לאזן שומנים בדם, האם הכרום יכול להוריד את רמת הכולסטרול בדם?, שלום כאן קובי עזרא מומחה לרפואה נטורופטית ובריאות טבעית. 

כרום הוא מינרל קורט חיוני הממלא תפקיד בתהליכים מטבוליים שונים בגוף האדם, כולל השפעתו הפוטנציאלית על שומני הדם. שומנים בדם מתייחסים לסוגים שונים של שומנים וכולסטרול הנמצאים בזרם הדם, כגון כולסטרול ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה (LDL), כולסטרול ליפופרוטאינים בצפיפות גבוהה (HDL) וטריגליצרידים.

מספר מחקרים העלו כי לתוספת כרום עשויה להיות השפעה חיובית על פרופילי השומנים בדם, אך העדויות אינן עקביות לחלוטין, ויש צורך במחקר נוסף כדי לבסס קשר ברור. המנגנונים שבאמצעותם כרום עשוי להשפיע על שומני הדם אינם מובנים במלואם, אך הם עשויים להיות כרוכים ברגישות משופרת לאינסולין, שינוי בחילוף החומרים של שומנים או שינויים בפעילות האנזים.


להלן מספר דרכים פוטנציאליות שבהן כרום יכול להשפיע על שומני הדם:

רגישות לאינסולין: כרום ידוע כמשפר את פעולת האינסולין, הורמון המסייע בוויסות רמות הסוכר בדם. רגישות משופרת לאינסולין עלולה להשפיע בעקיפין על חילוף החומרים של השומנים ולהוביל לפרופילי שומנים טובים יותר בדם.


מטבוליזם של שומנים: כרום עשוי להשפיע על חילוף החומרים של שומנים על ידי השפעה על האנזימים והמסלולים המעורבים בסינתזה ופירוק שומנים. כמה מחקרים בבעלי חיים מצביעים על כך שתוסף כרום יכול להוביל לשינויים ברמות הכולסטרול והטריגליצרידים.


אנטי-דלקת: לכרום עשויות להיות השפעות אנטי דלקתיות שעלולות להשפיע על התפתחות גורמי סיכון קרדיווסקולריים, כולל רמות לא תקינות של שומנים בדם.


חשוב לציין שבעוד שמחקרים מסוימים הראו יתרונות פוטנציאליים של תוספי כרום על רמות השומנים בדם, מחקרים אחרים לא מצאו השפעות משמעותיות. העדויות הכוללות עדיין אינן חד משמעיות, וההשפעות של כרום יכולות להשתנות על סמך גורמים כמו מינון, צורת תוספת (כגון כרום פיקולינט) ומאפיינים אישיים.


לפני ששוקלים כל תוסף, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע בתחום הבריאות, במיוחד אם ישנם מצבים בריאותיים קיימים או נוטלים תרופות. תזונה מאוזנת ובריאה, פעילות גופנית סדירה וגורמי חיים אחרים ממלאים תפקיד מכריע בניהול רמות השומנים בדם ובריאות הלב וכלי הדם הכללית.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

ויטמין D ובריאות המוח - מה הקשר? קובי עזרא

ויטמין D ובריאות המוח : מחקר רנדומיזציה תצפיתית ומנדלית. רמה גבוה יותר של ויטמין D הוצע כבעל השפעות מועילות על בריאות המוח. המטרה הייתה לחקור את הקשר בין 25-הידרוקסיויטמין D [25(OH)D], תכונות הדמיה עצבית, והסיכון לדמנציה ושבץ מוחי. {1} מחסור ויטמין d  היה קשור לסיכון מוגבר לדמנציה ושבץ מוחי, עם הקשר החזק ביותר לאלו עם 25(OH)D <25 nmol/L (לעומת 50-75.9 nmol/L; HR מותאם: 1.79; 95% CI: 1.57, 2.04 ו-HR: 1.40; 95% CI: 1.26, 1.56, בהתאמה).  ניתוחי MR לא ליניאריים אישרו את השפעת הסף של 25(OH)D על דמנציה, כאשר הסיכון צפוי להיות גבוה ב-54% (95% CI: 1.21, 1.96) עבור המשתתפים ב-25 ננומול/ליטר בהשוואה ל-50 ננומול/ליטר. 25(OH)D לא היה קשור לתוצאות הדמיה עצבית או לסיכון לשבץ בניתוחי MR. נתח השפעה פוטנציאלי מצביע על כך שניתן למנוע 17% (95% CI: 7.22, 30.58) מדמנציה על ידי הגדלת 25(OH)D ל-50 ננומול/ליטר. ה מסקנות : רמה נמוכה של ויטמין D הייתה קשורה לתוצאות הדמיה עצבית ולסיכונים לדמנציה ושבץ מוחי גם לאחר התאמה מקיפה של משתנים. ניתוחי MR תומכים בהשפעה סיבתית של מחסור בוויטמין D על דמנציה אך ל...

דלקת מפרקים: מנגנונים פתופיזיולוגים והשפעת התזונה על מהלך המחלה, קובי עזרא

דלקת מפרקים (Arthritis) היא קבוצה הטרוגנית של מחלות המאופיינות בתהליך דלקתי כרוני הגורם לפגיעה במפרקים, כאב, נוקשות ואובדן תפקוד. לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), כ- 350 מיליון אנשים   ברחבי העולם סובלים מדלקת מפרקים, עם שכיחות גבוהה יותר בקרב נשים ומבוגרים. שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר.  בסקירה זו נבחן את: הסיווג והפתופיזיולוגיה של דלקת מפרקים הקשר בין תזונה לדלקתיות במפרקים המלצות תזונתיות מבוססות מחקר כיוונים טיפוליים אינטגרטיביים סוגים עיקריים של דלקת מפרקים ומנגנונים פתולוגיים 1. אוסטאוארתריטיס (Osteoarthritis, OA) מאפיינים : ניוון פרוגרסיבי של סחוס מפרקי, עם תגובה דלקתית משנית. גורמי סיכון : גיל, השמנה, עומס מכני, ופגיעות טראומטיות. מנגנונים מולקולריים : עלייה באנזימים מפרקי סחוס (MMP-1, MMP-13). ירידה בסינתזת קולגן מסוג II. שפעול מסלולי דלקת (NF-κB, IL-1β). 2. דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis, RA) מאפיינים : מחלה אוטואימונית עם דלקת סינוביאלית כרונית. גורמי סיכון : גנטיקה (HLA-DR4), עישון, ודיסביוזיס במעי. מנגנונים אימונולוגיים : תגובה של תאי T ו...

איזה מגנזיום הכי יעיל?, קובי עזרא

ההבדלים בין סוגי תוספי המגנזיום השונים נובעים בעיקר משיטות הספיגה והיציבות שלהם, המשפיעות על הזמינות הביולוגית (bioavailability) בגוף. להלן פירוט המאפיינים העיקריים של כל צורה, מבוסס על מחקרים וטכנולוגיות קיימות.. 1.  מגנזיום ליפוזומלי (Liposomal Magnesium) המגנזיום עטוף במעטפת שומנית (ליפוזום), המגנה עליו מפירוק במערכת העיכול ומשפרת את ספיגתו בתאים דרך מיזוג עם קרומי התא. יתרונות : ספיגה יעילה יותר בהשוואה לצורות מסורתיות (כמו מגנזיום אוקסיד או ציטרט), בזכות הגנה מפני חומצות קיבה ואנזימי עיכול. מפחית תופעות לוואי גסטרואינטסטינליות (כמו שלשול), שכן המגנזיום משתחרר באופן מדורג. מחקרים מוכיחים כי ליפוזומים מעלים רמות מגנזיום בפלזמה וברקמות ביעילות גבוהה. חסרונות : ייצור יקר יותר, ותלוי באיכות הליפוזומים (גודל ויציבות). 2.  מגנזיום בננוטכנולוגיה (Nano-Magnesium) חלקיקי מגנזיום בגדלים ננומטריים (1-100 ננומטר), המגדילים את שטח הפנים ומשפרים מסיסות וספיגה במעי. יתרונות : ספיגה מהירה ויעילה דרך מחסומי רירית המעי, בזכות גודלם הזעיר. פוטנציאל להגעה לרקמות עמוקות יותר (למשל, מוח או עצמ...