דילוג לתוכן הראשי

הורמונים ובניית שריר: מה באמת קובע את הפוטנציאל הגופני שלך?

גנטיקה, הורמונים ובניית שריר: מה באמת קובע את הפוטנציאל הגופני שלך?

האם נולדת עם הכלים הנכונים להגיע לשיא גופני, או שההורמונים והתזונה הם אלו שיכריעו את הכף? קובי עזרא עושה סדר במיתוסים סביב בניית שריר ופוטנציאל גנטי.

פתיחה: למה חלק מהאנשים גדלים מהר יותר?

רבים שואלים את עצמם מדוע המתאמן שלידם בחדר הכושר משיג תוצאות כפולות בחצי מהזמן. התשובה לכך אינה מסתכמת רק ב"עבודה קשה". מדובר במערכת מורכבת של משתנים ביולוגיים שמתחילים בגנטיקה שלנו וממשיכים בניהול נכון של המערך ההורמונלי והתזונתי. בראיון שנערך ברדיו הטכניון, צללנו לעומק השאלה שמטרידה כל ספורטאי וחובב כושר: האם ניתן לנצח את הגנטיקה?

האם נולדת עם הכלים הנכונים להגיע לשיא גופני, או שההורמונים והתזונה הם אלו שיכריעו את הכף? קובי עזרא עושה סדר במיתוסים סביב בניית שריר ופוטנציאל גנטי.

הגנטיקה כנקודת הזינוק

הגנטיקה היא "תכנית העבודה" איתה הגענו לעולם. היא קובעת את מבנה השלד, את כמות סיבי השריר הלבנים (המהירים) לעומת האדומים (האיטיים), ואת האופן שבו הגוף מגיב לגירויים חיצוניים. עם זאת, חשוב להבין שהגנטיקה היא רק הפוטנציאל. היא מגדירה את הגבול העליון, אך רוב האנשים אפילו לא מתקרבים לממש את המקסימום שהגוף שלהם מאפשר.

סוגי מבנה גוף והשפעתם

  1. אקטומורף: מבנה גוף רזה, מטבוליזם מהיר וקושי בעלייה במסת שריר.

  2. מזומורף: מבנה אתלטי טבעי, כתפיים רחבות ויכולת טובה לבניית שריר ואיבוד שומן.

  3. אנדומורף: מבנה רחב יותר, נטייה לצבירת שומן ועלייה קלה יחסית במסה, אך קושי בחיטוב.

הבנת מבנה הגוף שלכם היא הצעד הראשון בהתאמת תוכנית האימונים והתזונה, במקום להילחם בטבע, אנחנו לומדים לעבוד איתו.

המערך ההורמונלי: המנוע שמאחורי הגדילה

אם הגנטיקה היא התכנית, ההורמונים הם הפועלים באתר הבנייה. הורמונים כמו טסטוסטרון, הורמון הגדילה (GH) ואינסולין הם אלו שנותנים לשריר את הפקודה לגדול.

טסטוסטרון וחלבון

טסטוסטרון הוא ההורמון האנאבולי העיקרי. הוא אחראי על סינתזת החלבון בשריר. ככל שהרמות שלו אופטימליות (בטווח הטבעי), כך הגוף מסוגל לתקן רקמות שריר שנפגעו בזמן אימון בצורה יעילה יותר. במהלך השנים, ובמיוחד תחת סטרס או תזונה לקויה, הרמות הללו עלולות לרדת, מה שמוביל לעצירה בתוצאות.

תפקיד הורמון הגדילה והשינה

רבים מזלזלים בשינה, אך זהו הזמן שבו הורמון הגדילה נמצא בשיאו. ללא התאוששות מספקת, הגוף נשאר במצב קטבולי (מפרק שריר) במקום לבנות אותו. מדובר בניהול משאבים: הגוף צריך להרגיש שהוא נמצא בסביבה בטוחה ומזינה כדי להשקיע אנרגיה בבניית רקמה חדשה.

תזונה ותרפיה תזונתית: הדלק והחומרים

לא מספיק להתאמן חזק, צריך לספק לגוף את חומרי הבניין. כאן נכנסת לתמונה התרפיה התזונתית. לא מדובר רק ב"כמה חלבון אכלת", אלא במיקרו-נוטריאנטים, בוויטמינים ובמינרלים שמאפשרים לתהליכים האנזימטיים לקרות.

שימוש מושכל בתוספי תזונה ובמזונות פונקציונליים יכול לגשר על פערים גנטיים מסוימים. למשל, ניהול רמות הסוכר בדם כדי לשלוט באינסולין – ההורמון שאחראי על הכנסת חומרי המזון לתאים.

ידע הוא כוח: הספרים שמשנים את חוקי המשחק

במהלך הקריירה שלי, מאז 1998, ריכזתי את הידע שנצבר במאות מחקרים ובניסיון קליני עם אלפי מטופלים לשלושה ספרים מרכזיים. ספרים אלו אינם עוד מדריכי כושר שטחיים, אלא כלים מקצועיים למי שרוצה להבין את ה"למה" מאחורי ה"איך":

  1. אבן הפינה בתחום פיתוח הגוף: הבסיס שכל מתאמן חייב להכיר כדי לבנות יסודות חזקים.

  2. ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי: צלילה לעומק הפיזיולוגיה של המאמץ והתאמת התזונה לסוגי ספורט שונים.

  3. סטרואידים - כל מה שרצית לדעת ולא העזת לשאול: ספר חובה שמסביר את ההשפעות, הסיכונים והמנגנונים הביולוגיים בצורה שקופה ומדעית, כדי למנוע טעויות בלתי הפיכות.

הקריאה בספרים אלו תיתן לכם את היכולת להפסיק לנחש ולהתחיל לפעול על סמך ידע מדעי מוכח.

לסיכום: האם אפשר לשנות את הגורל הגנטי?

התשובה היא כן, במידה רבה. אנחנו אולי לא יכולים לשנות את רצף ה-DNA שלנו, אבל אנחנו יכולים לשנות את ה"ביטוי" שלו (אפיגנטיקה) דרך אורח חיים, תזונה מדויקת וניהול הורמונלי נכון. אל תתנו למגבלות שנדמה לכם שיש לכם לעצור אתכם. עם הדרכה נכונה, כל אחד יכול למקסם את הפוטנציאל שלו ולהגיע לתוצאות שנראו פעם בלתי אפשריות.

מרגישים שאתם דורכים במקום למרות ההשקעה בחדר הכושר? הגיע הזמן להפסיק לעבוד לפי תבניות מוכנות מראש ולהתחיל להתאים את התזונה והטיפול למבנה הגנטי וההורמונלי הייחודי שלכם.

אני מזמין אתכם לייעוץ מקצועי בקליניקה, שם נבחן יחד את המדדים שלכם ונבנה תכנית פעולה מבוססת מדע למימוש הפוטנציאל הגופני שלכם.

לתיאום פגישת ייעוץ אישית בקליניקה: 052-8567140

למידע נוסף ומאמרים מקצועיים היכנסו לאתר: https://diet2all.net עקבו אחרי ביוטיוב לעדכונים שוטפים: https://www.youtube.com/@kobiezra

#קובי_עזרא #בניית_שריר #כושר #תזונת_ספורט #גנטיקה #בריאות #פיתוח_גוף #נטורופתיה #הורמונים #אימון_אישי

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

ויטמין D ובריאות המוח - מה הקשר? קובי עזרא

ויטמין D ובריאות המוח : מחקר רנדומיזציה תצפיתית ומנדלית. רמה גבוה יותר של ויטמין D הוצע כבעל השפעות מועילות על בריאות המוח. המטרה הייתה לחקור את הקשר בין 25-הידרוקסיויטמין D [25(OH)D], תכונות הדמיה עצבית, והסיכון לדמנציה ושבץ מוחי. {1} מחסור ויטמין d  היה קשור לסיכון מוגבר לדמנציה ושבץ מוחי, עם הקשר החזק ביותר לאלו עם 25(OH)D <25 nmol/L (לעומת 50-75.9 nmol/L; HR מותאם: 1.79; 95% CI: 1.57, 2.04 ו-HR: 1.40; 95% CI: 1.26, 1.56, בהתאמה).  ניתוחי MR לא ליניאריים אישרו את השפעת הסף של 25(OH)D על דמנציה, כאשר הסיכון צפוי להיות גבוה ב-54% (95% CI: 1.21, 1.96) עבור המשתתפים ב-25 ננומול/ליטר בהשוואה ל-50 ננומול/ליטר. 25(OH)D לא היה קשור לתוצאות הדמיה עצבית או לסיכון לשבץ בניתוחי MR. נתח השפעה פוטנציאלי מצביע על כך שניתן למנוע 17% (95% CI: 7.22, 30.58) מדמנציה על ידי הגדלת 25(OH)D ל-50 ננומול/ליטר. ה מסקנות : רמה נמוכה של ויטמין D הייתה קשורה לתוצאות הדמיה עצבית ולסיכונים לדמנציה ושבץ מוחי גם לאחר התאמה מקיפה של משתנים. ניתוחי MR תומכים בהשפעה סיבתית של מחסור בוויטמין D על דמנציה אך ל...

דלקת מפרקים: מנגנונים פתופיזיולוגים והשפעת התזונה על מהלך המחלה, קובי עזרא

דלקת מפרקים (Arthritis) היא קבוצה הטרוגנית של מחלות המאופיינות בתהליך דלקתי כרוני הגורם לפגיעה במפרקים, כאב, נוקשות ואובדן תפקוד. לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), כ- 350 מיליון אנשים   ברחבי העולם סובלים מדלקת מפרקים, עם שכיחות גבוהה יותר בקרב נשים ומבוגרים. שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לבריאות וכושר.  בסקירה זו נבחן את: הסיווג והפתופיזיולוגיה של דלקת מפרקים הקשר בין תזונה לדלקתיות במפרקים המלצות תזונתיות מבוססות מחקר כיוונים טיפוליים אינטגרטיביים סוגים עיקריים של דלקת מפרקים ומנגנונים פתולוגיים 1. אוסטאוארתריטיס (Osteoarthritis, OA) מאפיינים : ניוון פרוגרסיבי של סחוס מפרקי, עם תגובה דלקתית משנית. גורמי סיכון : גיל, השמנה, עומס מכני, ופגיעות טראומטיות. מנגנונים מולקולריים : עלייה באנזימים מפרקי סחוס (MMP-1, MMP-13). ירידה בסינתזת קולגן מסוג II. שפעול מסלולי דלקת (NF-κB, IL-1β). 2. דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis, RA) מאפיינים : מחלה אוטואימונית עם דלקת סינוביאלית כרונית. גורמי סיכון : גנטיקה (HLA-DR4), עישון, ודיסביוזיס במעי. מנגנונים אימונולוגיים : תגובה של תאי T ו...

איזה מגנזיום הכי יעיל?, קובי עזרא

ההבדלים בין סוגי תוספי המגנזיום השונים נובעים בעיקר משיטות הספיגה והיציבות שלהם, המשפיעות על הזמינות הביולוגית (bioavailability) בגוף. להלן פירוט המאפיינים העיקריים של כל צורה, מבוסס על מחקרים וטכנולוגיות קיימות.. 1.  מגנזיום ליפוזומלי (Liposomal Magnesium) המגנזיום עטוף במעטפת שומנית (ליפוזום), המגנה עליו מפירוק במערכת העיכול ומשפרת את ספיגתו בתאים דרך מיזוג עם קרומי התא. יתרונות : ספיגה יעילה יותר בהשוואה לצורות מסורתיות (כמו מגנזיום אוקסיד או ציטרט), בזכות הגנה מפני חומצות קיבה ואנזימי עיכול. מפחית תופעות לוואי גסטרואינטסטינליות (כמו שלשול), שכן המגנזיום משתחרר באופן מדורג. מחקרים מוכיחים כי ליפוזומים מעלים רמות מגנזיום בפלזמה וברקמות ביעילות גבוהה. חסרונות : ייצור יקר יותר, ותלוי באיכות הליפוזומים (גודל ויציבות). 2.  מגנזיום בננוטכנולוגיה (Nano-Magnesium) חלקיקי מגנזיום בגדלים ננומטריים (1-100 ננומטר), המגדילים את שטח הפנים ומשפרים מסיסות וספיגה במעי. יתרונות : ספיגה מהירה ויעילה דרך מחסומי רירית המעי, בזכות גודלם הזעיר. פוטנציאל להגעה לרקמות עמוקות יותר (למשל, מוח או עצמ...